top of page

מתחת לכל ביקורת - אייסמול

מה זו כיפה גאודזית?באיזה איבר חשוף אסור להיכנס לקניון?ומי זו מכשפת הקרח?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/12/2023.

[חסות]

[מוזיקה]

קריינים שונים: רשת עושים היסטוריה. רשת עושים היסטוריה. רשת עושים היסטוריה.

[מוזיקת מעבר קופצנית]

אור: שלום, ברוכים השבים לפרק נוסף של "מתחת לכל ביקורת", הפודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורות הזויות של ישראלים ברשת. אני אור בוטבול.

עמרי: אני עמרי הכהן.

אור: והיום אנחנו מדברים על מקום שכבר הוזכר בפודקאסט, בנסיבות מצערות, "אייס מול אילת". בוא נתחיל.

[מוזיקת מעבר קופצנית]

עמרי: אז לאלו שמתבלבלים, אני אבהיר - מדובר באייסמוֹל אילת, ולא באייס-מוּל אילת.

אור: נכון.

עמרי: היו כאלה, בלי שמות עכשיו, מי התבלבל… היו כאלה שהתבלבלו.

אור: אז, אנחנו לא רוצים לבייש אף אחד.

עמרי: בפרקים עברו.

אור: כן. כי זה, זה… זה שם קצת מטומטם כשקוראים אותו בעברית…

עמרי: ממש.

אור: הוא נראה כמו "אייס, מוּל אילת".

עמרי: לא, אבל אני הבנתי… אני הבנתי מה היה הקטע. יש קניון באילת שקוראים לו "מוּל ים".

אור: מוּל ים. כי הוא מוּל הים… אבל זה גם מוֹל ים.

עמרי: כן, אז זה משחק מילים אילתי, מוכר.

אור: וגרוע, כי מוּל זה "אוּ" ומוֹל זה "אוֹ", אז זה לא עובד.

עמרי: כן. אז בגלל זה הבלבול, אממ… מובן.

אור: מוֹוֹוֹל ים.

עמרי: אייסמוּל. אז יש לנו את…

אור: [צוחק] אייסמוּל.

עמרי: אייסמוּל אילת, ובוא ניגש לעובדות מאוורר.

אור: בבקשה.

אור: עובדות מאוורר.

עמרי: אור, מתי הוקם הקניון?

אור: אני חושב שהוא מאוד חדש, כי אני חושב שמול… קניון המול ים הזה, הוא היה הוותיק יותר, והאייס מול, הקטע שלו זה שהוא עגול, ושיש באמצע זירת החלקה על הקרח. אייס, משם ה״אייס״.

עמרי: מה שאלתי?

אור: אז אני מ… אני, אני עושה לך את התהליך בראש. [שניהם צוחקים] אני, זה לא… אי אפשר סתם לתת תשובה.

עמרי: אה, אוקיי.

אור: לא עשית מבחנים במתמטיקה? צריך לראות את הדרך. אז אני אומר… 2012.

עמרי: וואו! נכון. נכון.

אור: כן? כן?

עמרי: לא הבנתי איך הגעת לזה.

אור: באמת 2012? יכולתי להגיד 2010, אבל…

עמרי: מגדלים תותים בפרדס חנה… 2012! כאילו, מה קשור?

אור: אני אומר, הוא קניון יחסית חדש…

עמרי: יפה.

אור: שהוא כזה ב… הוא נראה גם חדשני וכאלה.

עמרי: נייס.

אור: איך אהה… איך יש זירת קרח באמצע? איך שומרים על קור כזה במקום פתוח?

עמרי: מעניין.

אור: כאילו, זה זירת קרח, ומסביב יש חנויות, פשוט באוויר הפתוח.

עמרי: זה מעניין, אהה… כי, והרבה במקורות מתייחסות למבנה שלו.

אור: במקורות. הבאת לנו עובדת מאוורר מהתנ"ך.

עמרי: אמרתי ״מקורות״? [צוחק] משהו, קצת להכניס עומק. להכניס קצת עומק.

אור: במקורותינו…

עמרי: המקורות מדברים…

אור: וילך ירבעם לאייס מול אילת…

עמרי: ויחוג.

אור: ויאמר, ״זה לא מול ים? אני לא מבין את משחק המילים, יהוה."

עמרי: הרבה מדברים בביקורות על זה, שזה, זה מצחיק כאילו להתלונן על זה, ולא מבינים איפה אתה, ואתה הולך במעגלים.

אור: אני לא מבין, גם אני ראיתי דברים כאלה.

עמרי: מה התלונה?

אור: זה… זה קניון! מה, כאילו יש לו דלתות.. "אני לא יודע מאיפה לצאת", לא נכנסת פה למבוך של פאן.

עמרי: תנחש כמה חנויות יש בקניון.

אור: פררר.

עמרי: ענית לי בסוסית.

אור: כן, לא הבנת את זה?

עמרי: [צוחק] תגיד מספר.

אור: בררר.

עמרי: בפילית.

אור: כולל דוכנים? כי יש שם כזה מלא דוכני...

עמרי: חביבי.

אור: אה... אוקיי, [צוחקים] שכחתי שאני מדבר עם התחקירן הראשי של "נראה לי".

עמרי: "כולל דוכנים?"

אור: מאיזה מחזור שנתי אתה מכניס?

עמרי: [צוחק]

אור: כמה? אה… 116.

עמרי: 150.

אור: בוא'נה אני…

עמרי: סדר… לא רע, לא רע.

אור: fucking fire today!

עמרי: לא רע…

אור: זה המון 150…

עמרי: זה הרבה, כן.

אור: 150 ולפי הביקורות…

עמרי: בשתי קומות, לא?

אור: 96 מהם זה סלולר… [צוחק] כולם אומרים "זה קניון עם סלולר והחלקה על הקרח."

עמרי: מה יפה בעובדות מאוורר? שאני לומד מהן.

אור: גם אני.

עמרי: מה למדתי פה?

אור: מה?

עמרי: אתה יודע…

אור: על המקורות שלנו.

עמרי: איך בנוי הקָניון הזה?

אור: בצורת מעגל.

עמרי: למה אני אומר קָניון? אני מעצבן את עצמי.

אור: זה… קֶניון…

עמרי: יאללה, בצורת מעגל, נכון, הוא מעגלי...

אור: קניון זה.

עמרי: בסדר, מי אומר קָניון? זה מעייף.

אור: אתה צודק.

עמרי: כיפה גאודזית. הוא בנוי-

אור: מה זה?

עמרי: עם כיפה גאודזית.

אור: גאודזית. (geodezit) אני אוהב שמה שאתה עושה, מה שאתה אוהב כל כך, את העובדות מאוורר זה שאתה לומד מהן. [צוחק]

עמרי: למה אמרתי גאודזית? כי הראש שלי הלך, מעניין, לאן הראש שלי הלך?

אור: למה?

עמרי: לגאודי, בברצלונה.

אור: אה, מצחיק.

עמרי: כאילו, הוא גם ארכיטקט, פסל-

אור: גאודית, כיפה גאודית.

עמרי: כיפה גאודית, חשבתי שזה קשור. למה חשבתי שזה קשור? כי לא קראתי מעבר לשלוש שורות הראשונות, כי זה התקציב של "נראה לי", [שניהם צוחקים] מבחינת הזמן. גאודזית. מה זה? אתם יודעים מה זה?

אור: כן. גאודזית.

עמרי: מה זה גאודזית? אתם יודעים?

אור: זה המבנה. זאת אומרת, זה נראה כמו…

עמרי: אבל מה הקטע שלו?

אור: לא, אני לא יודע מה הקטע שלו.

עמרי: זה מעניין, במידה. [שניהם צוחקים] כי זה טכניקה של בנייה של כיפה, מבנים עם כיפה, או כדור.

אור: מי שצריך לדמיין, זה כמו הכדור של אפקוט, אם אתם מכירים, הכדור של דיסני וורלד, שיש לו כזה הרבה שפיצים, הרבה פינות, זה כדור שמורכב ממשולשים.

עמרי: הנה… אז נתת את התשובה. זה פשוט כיפה שבנויה ממשולשים, שזה מעניין שצורה אחת גאומטרית מרכיבה צורה אחרת.

אור: כי משולש זה הצורה הכי חזקה, אז כאילו זה יוצר מבנה מאוד חזק. אני משער…

עמרי: אז באמצעות מוטות ישרים, אני קורא מהויקיפדיה…

אור: כן.

עמרי: ישרים קטנים, היוצרים מערכת מרחבית של משולשים, שהומצאה על ידי המהנדס הגרמני, בוא ניתן לו קרדיט, הוא צריך את זה. וולטר…

אור: ג'יודוז!

עמרי: ב… באור… באורספלד. זהו, גאודזית, למדנו.

אור: מעניין אם יוסיפו את זה עכשיו לוויקיפדיה של וולטר ג'ורדרן… הוזכר בפודקאסט.

עמרי: פודקאסט "מתחת לכל ביקורת"... כן.

אור: כן. אז כל הטכנולוגיה הזאת, כל הכיפה הגאודזית וזה, הם מה שמעניקים לו, את הציון הגבוה היחסית שאייס מול אילת מקבל. למשל, חיים פה מפרגן עם ארבעה כוכבים, וכותב, [מקריא] "מתחם חנויות ואטרקציות בשילוב משטח החלקה על הקרח, אשר יכול גם להפוך למשטח אירועים, כגון תחרות ג'ודו, וכו…"

עמרי: [צוחק]

אור: [מקריא] "נחמד בסך הכל." נגמרו לו הרעיונות אחרי זה. הוא ראה את המשטח, אמר, "וואי, זה יכול להיות משטח החלקה על הקרח, משטח ג'ודו… נחמד פה תכלס."

עמרי: [צוחק] איזה אסוציאציה. זה אסוציאציה-

אור: "אמרתי את הדוגמאות."

עמרי: זה אסוציאציה מוזרה נורא.

אור: זה גם ענק. מה ג'ודו?

עמרי: מה קשור?

אור: אתה יכול ללכת לאליפות העולם. מה משטח ג'ודו עכשיו?

עמרי: זה כ-

אור: גם מי רואה משטח החלקה על הקרח ואומר-

עמרי: אולי הוא ג'ודוקא.

אור: "זה יכול להיות משטח טוב לג'ודו."

עמרי: וכו'.

אור: מה זה חשוב? [שניהם צוחקים]

עמרי: אה… מצחיק. יעקב…

אור: כן.

עמרי: נתן חמישה כוכבים, אבל זה לא מעניין מה הוא כתב. הוא כתב, [מקריא] "קניון פצצה, הרבה פעילויות לילד- הרבה פעילות לילדים ושופינג להורים."

אור: אוקיי.

עמרי: אבל על מה אני רוצה לדבר פה? על ה… ולדעתי דיברנו על זה באחד הפרקים ממש האחרונים. אולי דיברנו על זה בשפיים או ב… על העניין של שלוש נקודות או שתי נקודות?

אור: כן.

עמרי: זוכר?

אור: נקודה אחת עוצר את המשפט, שלוש נקודות, אוקיי, זה כאילו יש המשך, שתי נקודות זה שיק.

עמרי: זה החדש, זה ה-new age של השלוש נקודות.

ואר: כן, כן.

עמרי: "זה עני באמצע." אני מודה שאני משתמש בזה לפעמים. יש משהו בשלוש נקודות שתמיד מוזר לי בהתכתבויות.

אור: בהתכתבויות? כן.

עמרי: בהודעות, אבל גם פה, למשל, תראה.

אור: זה מה, אתה מתחיל איתי? עם מה שלוש נקודות-

עמרי: זהו... מה הפרשנות של שלוש נקודות? כי… יש בזה… אני לא מצליח לקרוא את זה. תראה, הוא כותב ככה, "קניון פצצה שלוש נקודות, הרבה פעילות לילדים שלוש נקודות ושופינג להורים שתי נקודות". אני אנסה לקרוא את זה, מה אתה מנסה להגיד? [מקריא] "קניון פצצה… הרבה פעילות לילדים-"

אור: בדיוק, בדיוק.

עמרי: מה? מה?

אור: זה שאתה מאריך קצת את ה… אתה מכפיל את האות לפני האחרונה, "הרבה פעילויות לילדים… "זה סאבטקסט. כאילו "נחמד יחסית…"

עמרי: נכון, שלוש נקודות זה בעצם אומר, "אתה יודע למה אני מתכוון".

אור: כן.

עמרי: "אוי, אני לא רוצה להיתקע לשיחה עם יוסי החופר הזה…" שלוש נקודות. נכון?

אור: If you know what I mean…

עמרי: בדיוק. אבל… כשזה לא במקום הנכון, זה ממש קרינג' כזה, לא?

אור: כן, כי זה מציע משהו קצת מוזר.

עמרי: "הרבה פעילות לילדים…" מה? יש שם פעילות לילדים, אדוני? הרבה פעילות לילדים, נקודה. סוף. די, תעזוב אותנו, תניח למשפט להסתיים.

אור: יש לי כאן ביקורת ש… אני לא בטוח כמה היא מעצבנת לעומת כמה שאני פשוט מטורגר מדברים שלא מפריעים לאף אחד.

עמרי: תן לי לענות לך לפני שאתה קורא את הביקורת.

אור: [צוחק] כן… זה יותר עליי מאשר על אנדריי שכותב את הכוכב האחד הזה… אבל, אני מקווה שאני אצליח להעביר לך ולמאזינים למה זה… שאני אהיה מספיק מנומק כדי שאתם תהיו בצד שלי, שזה מעצבן, אוקיי?

אני צריך מוזיקת זן, היפים…

עמרי: וואו.

אור: צ'יל, פיס אנד לאב, שאולי כדאי שאני אגיד את זה לפני, אתם מאזינים יקרים מאוד לא, אולי, יודעים את זה עליי, אני שונא היפים, אוקיי? זה מעצבן אותי, זה ערובה ללכלוך, זה כל מה שאני לא רוצה.

עמרי: מתכסח עם כל הסקטורים.

אור: ממש.

עמרי: [צוחק] לאט לאט.

אור: אם אתם מאמינים באנרגיית דטא, חיבור טרנס-דנטלי… הדנטלי היחיד שאני רוצה בחיים זה חוט. אני רואה את הדברים האלה, זה מכניס לי את כל השרירים בגוף למתח. אז זה מה שהקפיץ אותי כשקראתי את הביקורת של אנדריי, שאומר ככה.

[מוזיקה רגועה]

אור: [מקריא] "כל פעם שאנחנו-" ככה אני מדמיין שהיפי נשמע, [מקריא] "כל פעם שאנחנו מגיעים לאילת, תמיד באים ל"אייסמול" עם הילדים, ותמיד נהנים. אבל מה שקרה היום, היה מעבר לכל ביקורת. אשתי, עם שלוש בנות, לא הורשו להיכנס לקניון, כי לגדולה לא היו נעליים. בכמה הימים שאנחנו פה, הגענו פעמיים לקניון, ולא נפגשנו עם גועל כזה בכניסה. אנחנו גרים בקיבוץ, ונעליים זה לא בדיוק הדברים שהילדים רוצים. השומר השאיר את האישה, הילדה הגדולה בת שלוש, ועוד שתי תינוקות מחוץ לקניון, עד שהגעתי להביא לילדה כפכפים. מה, אנחנו נמצאים במדינת עולם שלישי, שאי אפשר להתחשב? מוסיף תמונה שמודבקת בכניסה, עם חלק מהסמלים לא ברורים, ולא רשום על זה כלום בכניסה. הורים, שימו לב."

עמרי: וואו, מלא דברים להגיד יש על זה.

אור: אתה רוצה להתחיל?

עמרי: תראה, [צוחק] קודם כל, נורא מוזר. אני אגיד קודם כל לזכותו, איך קוראים לו?

אור: אנדריי.

עמרי: אנדריי זה מוזר שלא הכניסו ילדה שהיא יחפה, מה אכפת לשומר שהיא יחפה? זה סתם דבר ראשון.

אור: זה מסוכן.

עמרי: מה מסוכן?

אור: זה מסוכן שתדרוך על זכוכית, זה מסוכן שמישהו ידרוך עליך, ויצטרכו להשתמש בביטוח. זה מסוכן שמישהו יירד עם נעלי ההחלקה שלו, ויחתוך לך את כל האצבעות ברגל. זה מסוכן שאתה תלך במקום, שהוא כולו עשוי מבטון, לכל הדברים הנהדרים שבני אדם הצליחו לעשות, מאז שהם יצאו מפאקינג מערות! תשים נעליים, חתיכת קוף האדם שכמוך. מה הבעיה? כי גם בהתחלה אמרתי...

עמרי: לא הבנתי, אתה בעד או נגד?

אור: [צוחק] בהתחלה הוא כתב, "אשתי עם שלוש בנות לא הורשו להיכנס לקניון, כי לגדולה לא היו נעליים." אז אמרתי, "מה? איזה חוצפה? היא הייתה עם כפכפים, או איזה שקפקפים, או משהו של אילת, ולא נתנו לה להיכנס?". ואז הוא כותב, הייתי צריך ללכת להביא לה כפכפים. היא הייתה יחפה! אנחנו לא הולכים פה למסיבת טבע, מה זה יחף? ללכת יחפה? היא הגיעה גם יחפה. היא הלכה על המרצפות הלוהטות של העיר הכי גרועה בישראל, יחפה, ומה? ומה? ודילגה מעל מזרקים של הומלסים? זה דוחה בכל כך הרבה רמות. תחשוב מה זה קניון. קניון זה מקום, כמו שאמרנו בעבר, שהוא 80% לכלוך, ועוד 20% חנויות סלולר, נכון? ועל זה אתה רוצה ללכת עם העור שלך שנוגע ברצפה? אני בקושי רוצה לגעת במכשירים שיש בקניון עם הידיים שלי, אז ללכת יחף על הרצפה? וזה עוד מעצבן אותו? ואז הוא צירף את התמונה הזאת, אני מרגיש שאני מדבר יותר ממך. [שניהם צוחקים]

עמרי: אני הלכתי. מי שלא רואה את הפרק, אני כבר לא באולפן.

אור: אני עם העיניים במסך..

עמרי: עברתי דרך טרנסדנטלית, לשיננית שלי.

אור: הוא כאילו אומר, מוסיף תמונה שמודבקת בכניסה. מה התמונה? התמונה זה כאילו, אסור להיכנס עם אקדח, אסור להיכנס עם סיגריות, אסור להיכנס עם כלבים. אה, אוקיי, זה אסור להיכנס עם ביקיני. חשבתי שאין כניסה לנשים. ואוי! אין כאן אף שלט שאסור להיכנס בלי נעליים, כי אף אחד לא ייצר שלט כזה. אתה המקרה הראשון.

עמרי: מאזינים ומאזינות, מי שכבר חשב על זה, אני אגיד את זה עכשיו, בואו נכניס את האות של… "אור לוקח את זה אישית!"

אור: [צוחק] אני מצטער, אני יודע שזה נשמע לכם מוגזם, אבל תנסו להיכנס לראש שלי, בראש שלי, אנחנו עושים כאן היכרות מעמיקה. אני לא הולך עם… שום דבר, אני לא יוצא מהבית בלי נעליים. גרביים בתוך נעליים.

עמרי: גם באוגוסט בתל אביב.

אור: לא משנה מתי, גם אם הולכים לים…

עמרי: גם אם קופצים שנייה לam: pm…

אור: וזו הסיבה שאני לא הולך לים. גם אם יוצאים לשנייה, למטה, מתחת לבית, שמים נעליים. וגם מכנסיים, ושהמכנסיים יהיו ארוכים, אנחנו לא… חיות. אז מבחינתי, ללכת… יחף ברחוב, זה… עוולה נוראית. אני מבין שהלכתי קצת רחוק מדי, אולי תיתן אתה ביקו-

עמרי: לה… לא, לא, לא. חושב שיש לך עוד מה להגיד על הנושא?

אור: עוד קצת- [צוחק]

עמרי: למה? די לחקי… הבהמי-- והאמנם-

אור: אל תגביל את עצמך-

עמרי: אבל תגיד… "Tell us what you really think" לגבי הנושא. למה-

אור: קדימה, זה הפודקאסט שלך, תן בראש!

עמרי: די עם העידון הבריטי הזה. אוקיי. איילת נתנה שלושה כוכבים-

אור: קח אותי.

עמרי: ואני מדמיין שהיא אמא אדישה, ואפטית לחלוטין לכל מה שקורה.

אור: אמא אדישה.

עמרי: כן.

אור: אוקיי.

עמרי: למה החלטתי שהיא אמא? מתוך התוכן של הביקורת. [מקריא] "אותם חנויות בכל הקומות, אם כי יש כמה מקוריות, במיוחד לכמונו, שבאים מהצפון. הילד עשה את האומגה הסיבובית בתקרת הקניון, נכנס לטרמפולינות, והיה נחמד."

אור: [צוחק]

עמרי: איזה דיכאון.

אור: ועוד אחרי שהיא תיארה משהו סופר מגניב, יש שם אומגה על התקרה.

עמרי: אומגה, סיבובית, בתקרת הקניון הזה- אגב, הוא אקסטזי בתוך ארבע קירות, ופלטת קרח. זה מרגיש לי כמו לאס וגאס gone wild.

אור: נכון.

עמרי: משהו כאילו, דפוק.

אור: גם כל פעם שמישהו מעלה משם תמונות הסרטונים, אני אומר, "אומייגאד, זה בארץ?"

עמרי: תמיד… נכון, נכון, לא היינו שם, וכאילו, אתה אומר.

אור: זה צבעוני בטירוף.

עמרי: אני לא מאמין ש… כן. "המתקן של התנין שאוכל אותך חי".

אור: בדיוק. "השיגור לירח שיוצא מסלקום, זה לא היה נחמד מספיק."

עמרי: "השלשלאות אש היו בלי אש הפעם."

אור: ממש! יש אומגה שמסתובבת-

עמרי: מטורף.

אור: בכל הגג, שאתה תלוי ממנה, יש פאקינג אייס רינג באמצע קניון.

עמרי: סף הגירוי כבר די.

אור: אני בטוח שזה יקר אחושרמוטה, אבל זה...

עמרי: זה גם אילת זה העיר שהמציאה את המתקנים הפסיכיים.

אור: נכון.

עמרי: בטיילת שם סלינג שוט וכל ה… זה שזורקים אותך למעלה ו…

אור: לא עושה את זה, לא תודה.

עמרי: טוב, יש לי עוד הפעלה בשבילך.

אור: עוד הפעלה?

עמרי: זו הפעלה שכבר עשינו, מהסגנון שאני אוהב, של טוב-לא טוב.

אור: אה, כן, כן, אני עוזר לזהות.

עמרי: אתה עוזר לזהות, אבל אני מתלבט אם אולי לעשות את זה במקום הטוב-לא טוב, כמו מישהו שמתלבט אם ללכת לקניון או לא.

אור: אוקיי.

עמרי: ופה-

אור: יש לו מלאך ושטן על הכתפיים.

עמרי: אה, זה נחמד, זה נחמד. תכף אתה יכול לחלק את זה בינינו. אני רוצה לעשות איזה שאוט-אאוט למערכון של פרפר נחמד.

אור: הו!

עמרי: רגע, פינת השכלה. אני חושב שזה אחד המערכונים… מערכון, אם אפשר לקרוא למערכון, למשהו שהיה בפרפר נחמד.

אור: כן.

עמרי: אחד הסקאצ'ים הכי חכמים שאי פעם נכתבו פה.

אור: איזה?

עמרי: אני אנסה למצוא אותו ולשים בקבוצה. רואים את בץ או שבי. שבי, השבלול. שבי ונולי יושבים על חוף הים.

אור: אוקיי.

עמרי: והם מתלבטים אם להיכנס למים. הוא אומר לנולי, "אני לא יודע אם להיכנס לים או לא." אז היא אומרת לו, "תיכנס לים." אז הוא אומר, "אבל אז אני אתרטב, והחול יידבק אליי." אז היא אומרת לו, "אז אל תיכנס לים." אז הוא אומר, "אבל אז אני אפספס את כל הכיף עם החברים בים."

אור: זה fomo לילדים.

עמרי: בדיוק. "אז אל תיכנס לים." אז הוא אומר, "אבל אם אני לא אכנס לים, אני לא אמצא את שם צדפים". אז היא אומרת לו, "אז תיכנס לים". אז הוא אומר לה, "אבל אם אני אכנס לים, יהיה לי קר כשאני אצא". וככה זה ממשיך. עד שבסוף...

אור: שבי יש לו משבר אקזיסטנציליסטי.

עמרי: אקזיסטנציליסטי מדהים, חנוך לויני.

אור: כן.

עמרי: לא יודע מה. ואז הוא בא ואומר, טוב, החלטתי. ואז דודו זר בא ואומר, יאללה, ילדים, בואו הולכים הביתה. ונגמר. וזה גאוני. אז זה כזה.

אור: שבי הוא הספיריט אנימל שלי.

עמרי: כן, אתה מרגיש?

אור: זה נשמע כמוני.

עמרי: כן.

אור: רק שאני לא מגיע לגבולות הים, אבל כן, אם אני כבר בים...

עמרי: חנוך לוין כתב את המתלבט, לדעתי.

אור: כן.

עמרי: שזו בכלל יצירה… אוקיי. אז SY כותב, או כותבת, ככה. ארבעה כוכבים. [מקריא] "אחד הקניונים האהובים עליי. לא פתוח בשבת. יש מגוון חנויות. אילת לא זולה…" אם מישהו חשב שכן. "המחירים אמנם ללא מע"מ, אבל בהחלט אפשר למצוא זול יותר בתל אביב או בשאר הערים. משתלם לקנות מוצרי חשמל, לא ביגוד. צעצועים יותר זול באינטרנט. ממליצה על חנות "אאוטלט אדידס" במרכז תרשיש. באוגוסט היה מבצע ביגוד 1+1. בסך הכל, כיף להסתובב בקניון. בסך הכל, יש וייב מעולה. עמוס בערב."

אור: בוי, SY, הולכים הביתה. [שניהם צוחקים]

עמרי: "לא!" SY… טוב, אבא של SY.

אור: יפה, גם הוגש במקצועיות.

עמרי: יאללה גו.

אור: יש לי כאן מישהו שעושה טעויות כיפיות של, ניסיתי-לדבר-עברית-גבוהה,-אבל-העברית-שלי-לא-מספיק-גבוהה,-והיא-יצאה-בדיחה.

עומרי: היפר קורקציה.

אור: כן, כזה.

עמרי: זו מחלה מוכרת.

אור: אז אמיר, אני מדמיין שהוא… כל הזמן מהדק את המשקפיים שלו קרוב יותר למצח, בגלל שהוא רוצה, וזה משקפיים שאין בהם עדשות, אוקיי?

עמרי: אוקיי.

אור: זה… זה סוג הבן אדם. אמיר כותב על אייס מול אילת , חמישה כוכבים.

[מקריא] "הקניון באיכות גבוהה, אך לוטה בחסר."

עמרי: [צוחק]

אור: [מקריא] "יחס הצעירים בעסקי המקום אינו מכבד דיו, עד כדי אי התייחסות ללקוחות, מקווה ובמהרה יחלוף." [שניהם צוחקים] לא הבנתי מה אתה אומר בכלל! ביקורת מאת מילון אוקספורד. מה זה?

עמרי: זה כמו שערן זרחוביץ' ואסי כהן, שהם הכי גאונים בדבר הזה, משבשים בכוונה ביטויים.

אור: מי אמרת?

עמרי: ערן זרחוביץ', אסי כהן.

אור: אה. כן. כן.

עמרי: המומחיות שלהם זה לשבש ביטויים. לוטה בערפל זה מעולה.

אור: לוטה בחסר.

עמרי: לוטה בחסר.

אור: שאמור להיות לוקה בחסר, או לוט בערפל.

עמרי: או לוט בערפל, כן.

אור: [מקריא] "יחס הצעירים בעסקי המקום אינו מכבד דיו, עד כדי אי התייחסות ללקוחות, מקווה ובמהרה יחלוף." היחס יחלוף?

עמרי: כנראה.

אור: אוקיי.

עמרי: זה טענה לשיפור של משהו.

אור: אוקיי, בסדר גמור. והוא הגיש את זה על פפירוס, שנכתב בדיוק.

עמרי: [צוחק] אוקיי.

אור: כן, תן לי את זה.

עמרי: תומר השאיר חמישה כוכבים.

אור: וואו.

עמרי: ביקורת לא ברורה, ובא לי לאתגר את עצמי ולעשות, חשבתי איזה מבטא לעשות פה, כי יש פה הרבה טעויות הקלדה.

אור: [צוחק] אוקיי.

עמרי: שמזמינות מבטא, אבל אמרתי, אני גם לא רוצה להיות פוגעני, וגם לא ברור איזה מבטא זה. אז אמרתי, אני אמציא מבטא חדש, שהוא שילוב של כל המבטאים שיחד, שאתה שומע את זה, ואני לא יודע מאיפה בן אדם.

אור: המבטא האוניברסלי. אתה מכין את הפה, אני רואה.

עמרי: [צוחק]

אור: עמרי נתן חימום-פי.

עמרי: [מקריא] "מגניב, מעניין, 'ארבע' עניין ממושג כיף, ו'דווה' ביקור נוסף. 'יס' שם בס אטרקציות' 'יחודיב', חנויות בשפע מכל 'מה דנבקש', 'הסקי' קרח חוויה, שחובה לנסות." [שניהם צוחקים]

אור: זהו.

עמרי: זהו.

אור: תעשה לי את זה רגע, לבן, לבן, לבן, בלי מבטא, בלי כלום, רק אותיות.

עמרי: "מגניב, מעניין, הרבה עניין ממושג, כיף ודווה ביקור נוסף.יש שם בס אטרקציות יחודיב, חנויות בשפע מכל מה דנבקש, עסקי קרח חוויה, שחובה לנסות."

אור: אני חושב שהבנתי את זה יותר עם המבטא. היה לי יותר בהיר.

[חסות]

אור: יש לי ביקורת שהיא לגיטימית, אבל אני דמיינתי שכותבת אותה מכשפה ביער.

עמרי: [מהמהם בהבנה]

אור: אוקיי? אז מוזיקה קריפית של… יער אפל, ותדמיינו שמביין העצים שיש להם כאלה עיניים מפחידות, ו… ידיים כאלה מושטות במקום ענפים, פתאום יוצאת מכשפה ירוקה, עם אף מחודד, ואומרת - [מקריא] "המון אטרקציות שמטרתן לשאוב את ילדיכם והכסף שלכם."

עמרי: [צוחק]

אור: [צוחק צחוק מרושע של מכשפה]

עמרי: זה… אתה יודע מה זה? זה השטן והמלאך, זה השטן של הארי גולד מ"תודה לכוכבים!".זה מכשפת האייס מול.

אור: "אני רוצה לשאוב את ילדיכם!"

עמרי: מכשפת הקרח.

אור: לא טימי, אל תלך לשם!

עמרי: זה ice witch.

אור: Ice witch. [שניהם צוחקים ונאנחים ביחד]

עמרי: אוקיי, יש לי פה ביקורת של שי, שנכון יש לנו הענק הירוק?

אור: כן.

עמרי: אז פה החלטתי שזה הגמד הירוק-

אור: [צוחק]

עמרי: כי זה בסוף, הוא מתחיל "אההה" והופך לילד.

אור: אוקיי. הוא מצטמק, הוא חוזר לברוס.

עמרי: כן. אוקיי, אז זה מתחיל כאילו ממש מאיים, אבל זה מסתיים כאילו מישהו… כאילו באה מכשפ-- הו, הו, הו..

אור: אני המכשפה מגיעה.

עמרי: מכשפת הקרח, באה, ואז הוא ה…

אור: והקטינה אותו…

עמרי: כשאני אומר, בצפון תל אביב. אוקיי? תעשה לי את זה.

אור: אוקיי.

עמרי: אז אפשר גם לשים מוזיקה של הענק ירוק עצבני, וברגע שאור מכשף אותי, לשים קיו של קסם.

אור: לשים סאונד של… קסמים.

עמרי: ואז הוא הופך לילד.

[מוזיקה דרמטית]

עמרי: [מקריא בקול נמוך ועצבני] "מלכודת תיירים. חוץ ממוצרי חשמל, כל דבר הולך כמעט פי שתיים מבחוץ, כאילו הקניון מינימום בצפון תל אביב."

אור: [צוחק צחוק מרושע של מכשפה]

[סאונד של קסם] [עמרי מתאמץ]

עמר: [מקריא בקול של ילדון] "סתם קקה."

[שניהם צוחקים]

אור: תעשה את זה עוד פעם, תעשה את… אני אעשה לך את המעבר יותר חלק, בוא נעשה את זה יותר מהר.

עמרי: אוקיי.

[מוזיקה של סרט ישן]

עמרי: [מקריא בקול נמוך ועצבני] "מלכודת תיירים. חוץ ממוצרי חשמל, כל דבר הולך כמעט פי שתיים מבחוץ. כאילו הקניון מינימום בצפון תל אביב."

[צליל של קסם]

עמרי: [מקריא] "סתם קקה."

[שניהם צוחקים]

אור: אני רואה אותו נהיה ילד קטן, עם בגדים שגדולים עליו.

עמרי: כן… עם בדים שגדולים עליו. ממש.

אור: "סתם קקה."

אור ועמרי: [צלילים של ילדים קטנים]

עמרי: מכה בקרסוליים של מכשפת הקרח. [שניהם צוחקים]

אור: יש לי כאן ביקורת, אני צריך ממך אישור מיוחד, להגיד שם מלא של משתמש.

עמרי: או-וואה… כנראה שזה מגיע לו.

אור: כן, כי הבן אדם אובססיבי להגיד את דעתו בעברית ובאנגלית. וזה משתקף גם בשם שלו, כי השם שלו בגוגל הוא אלחנן Elhanan נחמיאס Nahmias. אוקיי? זה עברית-אנגלית, עברית-אנגלית. הוא לא סמך על התרגום האוטומטי של גוגל לביקורות - או שהוא לא ידע שזה קיים - אז הוא כתב, והיה לו דחוף גם לכתוב את זה באנגלית, בגרסה שלו של אנגלית. אז הוא כותב, חמישה כוכבים. [מקריא] "קניון מעולה, יש אטרקציות לילדים, חנויות מותגים, אוכל, בתי קפה, There are ice skating shows in the middle of the mall. visitors can also be ice skating."

עמרי: [צוחק] למה הוא הרגיש שצריך לעבור לאנגלית?

אור: "אפשר להחליק גם אורחים" [צוחק] "to be ice skated".

עמרי: הוא צריך להיות הדובר של קניון אייס מול. מה היה דחוף לך לכתוב את זה גם באנגלית?

אור: הוא גם כתב מידע אחר באנגלית, הוא הוסיף מידע שונה.

עמרי: לא קשור…

אור: [נאנח] ו… הייתי רוצה לסיים עם ביקורת של [במבטא בריטי] ססטרוגו. [במבטא בריטי] ססטרוגו, [בלי מבטא] מהז'אנר הנהדר של… כותב בזמן שמשגיחים עליו.

עמרי: אה, כן כן כן.

אור: הוא כותב, מסתכלים עליו, ואז כשהבן אדם עוזב, הוא יכול להיות-

עמרי: אתה רוצה שאני אשגיח?

אור: בדיוק.

עמרי: מתי?

אור: מה הוא אומר באמת. אני אסמן לך, מתי אתה מסתכל עלי ומתי לא.

עמרי: אוקיי, אוקיי… איך קוראים לך, למבקר?

אור: ססטרוגו.

עמרי: ססטרוגו.

אור: הוא כנראה בעלה של המכשפה, הוא מכשף דגול. "ססטרוגו. אלמינסטר."

עמרי: sorcerer.

אור: [צוחק] אוקיי. אז… "בטח, אני אכתוב לך, אני אכתוב לך עכשיו ביקורת."

עמרי: כותב ביקורת

אור: מאוד מפרגנת, בטח. [מקריא] "קניון נחמד. [בקול נמוך] המוני. ממזמן לא זול שם, ואין את ההנחות שהיית מצפה לאור העובדה שאין מע"מ... [בקול גבוה יותר] אפשר להגיד שנחמד, בשביל האווירה. [מצחקק בלחץ] יש לא מעט אטרקציות נחמדות לילדים קטנים. ישנם בתי קפה, שאפשר לשבת בזמן שהילדים משחקים. לפעמים יש מבצעים שמוזילים את המחירים. ואפשר לקנות, למי שיש חברי מועדון,"חבר", "ביחד בשבילך", "אשמורת", "מפעל הפיס". [בקול נמוך] אבל קניות ככלל עדיף לבצע בעיר אילת עצמה, ולא במקומות המתויירים." [בקול גבוה יותר] ארבעה כוכבים!

עמרי: [שניהם צוחקים] זה מצחיק כי הקונספט הזה שעלינו עליו, כאילו בסוף לא יראו… שזה סודי.

אור: ססט-רוגו!

עמרי: ססטרוגו בעלה של Ice witch… אוקיי! יש לנו פה ביקורת לסיום, של ניסים, שהיא… לדעתי אפשר לצרף אותה לשירים שלנו, של יוסי ג'י-

אור: הוו!

עמרי: ושל עוד אחד… עוד ראפר שהיה.

אור: היה עוד ראפר.

עמרי: היו איזה שני שירים.

אור: היה spoken word כזה.

עמרי: אז תראה יש פה שתי אופציות; או שנעשה את זה בראפ, שאתה תיתן לי את אותו ביט מתוק.

אור: אני אתן את הביט…

עמרי: או שנמצא איזה שהוא פלייבק ביוטיוב, ולא נעשה את זה ראפ.

אור: לא… אני אתן לך ראפ.

אור: אז תיתן לי את זה. אני אשתדל לעשות את זה בone טייק. ארבעה כוכבים של ניסים, ניסים סמדג'ה.

אור: אוקיי, בוא נראה איך זה עובד. [עושה ביטים]

עמרי: [מקריא] "קניון גדול, עגול, מהנה. יש פה הכל, לְקוֹנָה ולְקוֹנֶה. מזון מהיר וטעים לסוגיו. מאבטחים בפלאפון, בלי עיניים בגב. חנויות יפות, מיזוג נהדר. חניון אפר, חניון מסודר. קליעת צמות, הטרנד האחרון, גלידת מקדונלדס, מחליק ב-גרון, והכי חשוב, מקורה לא נגמר, ענק. אין צפיפות ואין תחושת מחנק." ניסים."

עמרי: סיים בניסים… נו"ן, יו"ד סמ"ך יו"ד מ"ם.

אור: אני מנסה להבין אם אתה גאון שהפכת את זה לראפ-

עמרי: לא, לא, לא.

אור: או שהוא כתב את זה בחרוזים.

עמרי: הוא חרז. הוא חרז.

אור: תעשה לי את זה רגע פשוט.

עמרי: [מקריא] "קניון גדול, עגול מהנה, יש פה הכל, לְקוֹנָה ולְקוֹנֶה."

אור: [נגעל] אוקיי… זה פחות טוב…

עמרי: [מקריא] "מזון מהיר וטעים לסוגיו, מאבטחים בפלאפון, בלי עיניים בגב. חנויות יפות, מיזוג נהדר, חניון אפר, חניון מסודר, קליעת צמות, הטרנד האחרון..." היה טרנד כזה?

אור: כן, ב-1986, כשפתחו את הקניון.

עמרי: [צוחק] שעתיים אחרי… והכי חשוב, [מקריא] "מקורה, לא נגמר, ענק, אין צפיפות ואין תחושת מחנק." חמוד.

אור: תודה ניסים, אחלה סיום לפרק.

[מוזיקה קצבית]

אור: אוקיי. אז עד כאן, הפרק הזה של "מתחת לכל ביקורת", תודה רבה לצוות "רשת עושים היסטוריה", לשלי גואטה, עורכת התוכנית, לדני טימור, המנהל העסקי, שלי נוי, מנהלת ההפקה, לאביב שם-טוב, סמנכ"ל התפעול ולעמית חזיז עם צוות המכירות, בצוות התוכנית גם הילה שמש ושני ברגר.

אתם יכולים להציע רעיונות לפרקים נוספים, או לביקורות ספציפיות בקבוצת הפייסבוק שלנו, "מתחת לכל ביקורת - הפודקאסט".

עמרי: שבתוכה יש את קבוצת הוואטסאפ שלנו…

אור: שקוראים לה...

עמרי: בפעם אחרונה שבדקתי "האם זה פונץ"...

אור: משהו כזה, ובתוכה…

עמרי: צ'אט ICQ.

אור: [צוחק] צ'אט ICQ… [שניהם צוחקים] חזית הטכנולוגיה! בפנים אחר כך יהיה לכתוב… ל… ציורים על קיר, ולצלם אותם אלפי שנים אחרי. אני אור בוטבול

עמרי: אני עמרי הכהן.

אור: ניפגש בפרק הבא.

עמרי: צ'או.

אור: ביייי.

[מוזיקה קצבית]

קריין: לפודקאסטים נוספים של רשת עושים היסטוריה ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני, בקרו בעושים היסטוריה נקודה קום או הורידו את אפליקציית עושים היסטוריה בחנות האפליקציות של אנדרואיד.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

12 views0 comments

Комментарии


bottom of page