top of page

מתחת לכל ביקורת - נתב"ג

והפעם - טוסו לשמוע את הפרק על נתב"ג! למה הנוסעים בטרמינל בקריז? מתי עמרי טס לחו"ל עם מוני מושונוב? ובעיקר - מה זה פונץ?!


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 10/09/2023.

קריינים שונים: רשת - עושים היסטוריה.

[מוזיקה קצבית]

אור: שלום וברוכים השבים לפרק נוסף של "מתחת לכל ביקורת", הפודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורות הזויות של ישראלים ברשת. אני אור בוטבול-

עמרי: אני עמרי הכהן-

אור: והפעם אנחנו עושים על מקום שגם אתם המלצתם עליו, וגם אנחנו איתרנו אותו כבעל פוטנציאל רב, כי מי לא עובר בנתב"ג. בוא נתחיל.

[מוזיקה קצבית]

עמרי: אה... תראה. הייתי רוצה לפתוח עם תלונה.

אור: לא עם עובדות מאוורר?

עמרי: העובדות מאוורר יחכו עשרים שניות. אני מת להוציא את זה-

אור: אוקיי-

עמרי: זה ה... זו הפלטפורמה היחידה שאני יכול להוציא את זה ואני בטוח שרבים יזדהו.

אור: אוקיי.

עמרי: זה לא הזוי, שאין איפה לעצור את האוטו כשאוספים מישהו שנוחת?

אור: אה, אתה אוסף במקום הרשמי 'הכביש הקטן הזה שם למעלה שאם מגיע שוטר אז הוא מעיף אותך'.

עמרי: [צוחק] בדיוק!

אור: זה ה… זה המקום האידיאלי.

עמרי: אני יודע שזה אולי טענה, אולי זה נישתי, אבל זה ממש אה… זה שכונה!

אור: זה הזוי. כל יום, כל שעה, צריך לאסוף אנשים משמה, ואין שום מקום שחוקי לעצור את הרכב חוץ מאדום לבן.

עמרי: או שאתה משלם מלא כסף על החניון.

אור: על חניון... כן... גם... אבל החניון הכי לא נוח להגיע-

עמרי: ממש-

אור: אתה אוסף אנשים מההמראות!

עמרי: אז עכשיו הוצאנו את זה מהמערכת ואפשר לגשת לעובדות מאוורר.

קריין: עובדות מאוורר!

עמרי: טוב. אז אה… תראה. על פי הויקיפדיה של נמל תעופה בן גוריון, אהה... השדה היה נקרא בעבר בשם אחר, אתה רוצה לנחש איך קראו לשדה של בן גוריון?

אור: לצערי אני רואה את זה בקובץ, כי לא הצלחתי לעצור את העיניים מלהסתכל.

עמרי: אתה רוצה לזייף כאילו לא ראית את זה? בוא נראה. אור אתה רוצה לנחש איך קוראים לשדה לפני שקראו לו בן גוריון?

אור: אז, אז בכנות אם הייתי מנחש בלי להסתכל הייתי אומר אה… הרצל-

עמרי: מממ...

אור: או אה… איזה… שדה משה רבנו כזה, איזה משהו-

עמרי: [צוחק] סבא ג'פטו-

אור: מישהו... הוא העביר אותנו, טווח גדול, הוא העביר אותנו מרחק גדול-

עמרי: זה יפה!

אור: ב... בהרבה זמן, ועכשיו אנחנו עוברים אתכם מרחקים גדולים במעט זמן.

עמרי: אז הוא קרוי... היה קרוי, וזה המקום שבו אחר כך מתקנים אותי בקבוצת פייסבוק,

אור: זה יהיה או-

עמרי: וילהלמה.

אור: או-

עמרי: ווילהלמ- ווילהל- זה גרמני, ווילהלמה?

אור: זה ווילהלמה? ווילהלם זה שם.

עמרי: על שם כפר שהיה צמוד, אהה… לשדה התעופה פעם.

אור: זה הכי לא ישראלי בעולם.

עמרי: תמיד היה ניחוח אירופאי,

אור: [בגיחוך] בטח-

עמרי: בכל הקשור לתחבורה-

אור: כן, כפי שהביקורות גם יראו לנו, הדבר שמאפיין את נתב"ג הוא אירופאיות, עידון-

עמרי ואור: [צוחקים]

עמרי: ואלגנטיות.

אור: כן, וכל האלגנט.

עמרי: מה היעד מספר אחת- ראיתי שני מקורות שמציעים יעדים שונים - אבל בגדול, מה היעד מספר אחת שטסים אליו מנתב"ג? איזו מדינה?

אור: ישראלים או, או טיסות שיוצאות מנתב"ג?

עמרי: טיסות שיוצאות מנתב"ג.

אור: לא ארצות הברית בטח, אהה… טורקיה?

עמרי: [בהפתעה] נכון!

אור: אוקיי!

עמרי: חופשה זולה וקרובה.

אור: יס! כי זה קרוב.

עמרי: כמה נוסעים–

אור: ויש מקומות מדהימים בטורקיה. אנשים חושבים באוטומט- אה, טורקיה, כל הישראל-- יש מקומות חבויים בטורקיה, ביוון-

עמרי: נכון, כשאין פיגועים בטורקיה זה נחמד-

אור: מי אנחנו שנתפוס תחת על מקומות שיש בהם פיגועים?

עמרי: [בקול מתמסכן] "נורא מסוכן בטורקיה, אני לא מסתובב-"

אור: [בקול מתמסכן] "אני לא יוצא לשמה."

עמרי: מה השיא- [רעשי רקע] אוי.

אור: אוי. פוף נשברה הרגל.

עמרי: וחוזרים. מה השיא של נוסעים שחלפו בנתב"ג ביום. זאת אומרת ש… שביקרו בנתב"ג. שטסו מנתב"ג.

אור: גם נכנסו וגם יצאו? כאילו ששהו?

עמרי: תראה, אתה כן חושף פה חולשה של התחקיר שלי-

אור: שאין לך מושג.

[צוחקים]

עמרי: שאני לא וידאתי את זה,

אור: *אתה* צריך לעבוד בעובדה.

עמרי: אבל אה… ב- 'עובדה? ' עם סימן שאלה. 'עובדה? '.

[צוחקים]

אור: 'השערה' עם אילנה דיין.

עמרי: 'נראה לי' עם עמרי הכהן.

אוקיי אוקיי נו, אז כמה נוסעים ביום שיא?

אור: אוקיי. אה… 180 אלף.

עמרי: 72 אלף. שזה המון.

אור: זה נש–

עמרי: באיזה אוגוסט אחד.

אור: זה נשמע לי רק המראות כזה.

עמרי: ואוגוסט זה החודש הכי עמוס.

אור: הכי מטורף.

עמרי: כן, אובייסלי.

אור: תשלם לי, אני לא טס באוגוסט.

עמרי: אה... למה שאני אשלם לך על זה?

אור: אני לא יודע, חשבתי שאתה... רוצה בטובתי.

עמרי: אוקיי.

אור: אוקיי.

עמרי: נתחיל?

[צוחקים]

עמרי: טוב.

אור: בוא אני נתחיל איתך ישר בדלוקס. אתה אולי כמו, כאחד האדם - מגיע לנתב"ג, עומד בתורים, מחכה לסתובב בדיוטי פרי כמו איזה עולב עד שאתה מגיע לטיסה שלך. יש אנשים שמגיעים-- יש להם טרקלין. כי הם חיים את ה-High life. אתה מצפה שהם יכתבו איזה ביקורת של: "היה פצצה, היה מדהים, התייחסו אליי כמו קינג", אבל אסתי פה - נתנה משום מה כוכב אחד! בוא נכנ... נצלול אל עומקי הטרקלין שבו היא שהתה, ונראה מה קרה.

עמרי: אתה רוצה מוזיקת טרקלין?

אור: שימי מוזיקת טרקלין, וגם אולי איזה צליל של מיץ תפוזים נמזג, כי...

עמרי: וואו-

אור: מה שאני מדמיין בטרקלין זה מיץ תפוזים. מיץ תפוזים בעיני זה יוקרה, מיץ תפוזים שלא משלמים עליו, זה יוקרה. וקשיו. זה הדברים שאני לא מרשה לעצמי ביום יום.

עמרי: קשיו? [בשורוק]

אור: קשיו. [בשורוק] קשיו? [בחולם]

עמרי: אני אומר קשיו. [בחולם]

אור: אבל זה [במבטא אמריקאי] Cashew. [מדגיש את השורוק]

עמרי: רגע-

אור: ברוכים הבאים לפינתנו החדשה- 'זה לא חשוב'.

עמרי: [צוחק] אוקיי, אוקיי, סליחה...

אור: 'ירד בעריכה'.

עמרי: [צוחק] קשיו.

אור: אהמ… אז מוזיקה בבקשה.

[צליל של מיץ תפוזים נמזג, מוזיקה יוקרתית]

אור: [מקריא בקול מתלונן] "יש להם עוד מה ללמוד. שישבנו בטרקלין דן שאלתי בחור צעיר שעבד שם - האם זה פונץ? ענה לי-"

[צוחקים]

אור: [מקריא] "ענה לי- 'תצטרכי לקום ולבדוק', בחוסר אדיבות משווע. חבל שכך."

[צוחקים]

עמרי: מה זה, היא התכוונה לפונץ'?

אור: היא התכוונה לפונץ', אבל גם אם... הכל כאן מצחיק- 'יש להם עוד מה ללמוד'. מה? 'ש-' - קודם כל זה כשישבנו בטרקלין דן, אבל אם נתעכב על זה הלך הפרק. 'כשישבנו בטרקלין דן שאלתי בחור צעיר שעבד שם - האם זה פונץ? ' היא התכוונה, היא כתבה פונץ [נשמע כמו Punts, ולא Punch] אבל אוקיי, מה זה 'האם זה פונץ'?

[צוחקים]

אור: זה שאלה מוזרה לשאול מישהו: 'סליחה, האם זה פונץ'? '. זה היה בקערה גדולה כאילו, שלוקחים ממנה? מה אתם במסיבת קולג'?

עמרי: באחווה אמריק–

אור בדיוק ב-frat.

עמרי: frat.

אור: תראו, אבל, אם זה נכון אז היא צודקת: "ענה לי - תצטרכי לקום לבדוק". אנחנו בטרקלין! תגיד לי אם זה פונץ!

[צוחקים]

עמרי: זה תשובה... [צוחק] זה תשובה באמת לא שירותית כל כך.

אור: ברור, אני, קשה לי לדמיין. אבל אני, אף פעם לא הייתי בטרקלין.

עמרי: גם אני לא. אבל באופן כללי אני הייתי רציתי... הייתי רוצה להגיד איזשהו פתיח לפרק הזה-- שאני מרגיש, תגיד לי אם אתה מזדהה עם זה, שלהתלונן או לעשות ביקורות על נתב"ג, יש בזה ניחוח קצת פריבילגי. כי כאילו אתה- אתה-

אור: אולי בעבר, היום כבר לא נראה לי.

עמרי: אתה טס לחופשה יוקרתית, בכלל-

אור: [בנימה מתפלאת] יוקרתית? !

עמרי: חופשה זה דבר יקר. גם אם אתה טס לטורקיה- אתה מוציא כסף. לא לכולם, זה לא affordable לכולם לטוס, ואתה מתלונן על זה- זה לא כמו שאתה מתלונן על תחנה מרכזית שאוטובוס לא הגיע, שזה daily כזה, יומיומי.

אור: אני לא מסכים איתך. אני חושב שא', היום יותר מתמיד חופשה זה דבר affordable, זאת אומרת- בדיוק חשבתי זה לפני כמה ימים, במחיר של אייפון - שלהרבה אנשים יש אייפון - אתה עושה חופשה-

עמרי: עושה סופ"ש בבולגריה-

אור: עשיתי חופשה באוסטריה של שבוע עם בת זוג וזה עלה כמו אייפון. אחד.

עמרי: אלפיים שקל?

אור: 5000 שקל.

עמרי: אה, אייפון עולה 5000 שקל.

אור: כן, כן, כן, Welcome to the real world.

עמרי: נכון.

אור: וגם- גם אם זה כן יוקרתי/לא יוקרתי, אני חושב שלבקר דברים זה דבר מאוד לגיטימי. זאת אומרת הדבר הזה של גוגל - זה מקום להעביר ביקורת, להגיד מה דעתך. זה הכי לגיטימי להגיד מה דעתך על דברים, כל עוד אתה עושה את זה בצורה שהיא מבקרת.

עמרי: יש פה, אה... מילה שאני לא מכיר בעברית.

אור: אוקיי,

עמרי: אז אולי-

אור: אני אנסה לעזור.

עמרי: אם אתה מכיר תגיד לי- אם לא אז נעשה גוגל, אהמ... עמליה, כוכב אחד.

[מקריא] "נמל התעופה בן גוריון. טיסת בוקר מוקדמת. סרפנטינות גדושות בנוסעים."

אז אני יוצא רגע-

אור: פותח גוגל רגע…

עמרי: תעשה לי סרפנטינות, אני מקווה שאני אומר את זה נכון.

אור: זה 'קטע של דרך המכיל עיקולים חדים. או: נחשון'.

עמרי: וואו. אז, אז, אז-

אור: אהה, Serpentine, מתפתל כמו נחש.

עמרי: אהה, Serpen- נכון!

אור: שהוא סרפנטיני. מעניין. טוב, למדתי!

עמרי: יפה. והיא מסיימת בזה שהיא כותבת [מקריא] "הבידוק הפיתחוני + הצ'ק-אין + בידוק כבודת היד + משטרת הגבולות = שעה וחצי, סמיילי זועם". זה ממש קצר לעבור את זה בשעה וח- כאילו זה מה שזה לוקח! לא? שעה וחצי זה נשמע לי הגיוני.

אור: נראה לי אם אתה מגיע עם תיק גב אתה עף משם ב 45 דקות-

עמרי: אבל יש פה כבודת יד.

אור: אבל עם התורים הפסיכים בנתב"ג... אז רגע תן לי לספר לך על מה רז חושב.

כי כאמור, אמרתי - לגיטימי בעיניי לתת ביקורות למקומות כל זמן שהן ביקורת, ורז לקח את זה לתשומת ליבו ונתן חמישה כוכבים עם הביקורת המפורטת הבאה. [מקריא] "נמל התעופה הבינלאומי הראשי של ישראל, בנוי מטרמינל שהוא הטרמינל הוותיק וטרמינל 3 שהוא החדיש. יש שתי כניסות לנמל התעופה ממזרח, מכיוון לוד, ממערב, מכיוון תל אביב. בתוך טרמינל 3, קיים דיוטי-פרי גדול ובו מגוון גדול של בתי קפה מתחם מסעדות וחנויות שונות. לחלק מהטיסות עולים ויורדים דרך שרוול, וחלקן - לא."

עמרי: תשמע רוב הביקורת פה, היא... היא-

אור: זו לא ביקורת!

עמרי: [צוחק]

אור: ציון עובדות זה לא ביקורת!

עמרי: אולי זאת פינה: "ציינת עובדה! "

אור: בדיוק! -עמרי, איך היה לך בבית הקפה? - תשמע, הייתה כניסה, המזגן- היה.

עמרי: מכרו קפה.

אור: מכרו קפה, ואפשר היה לקבל אותו גם בקר! מה החוויה שלך?

עמרי: הבנתי אותך.

אור: כאילו כשהוא סימן חמישה כוכבים- על סמך מה? על סמך זה שיש כניסה אחת מכיוון לוד? זה מוזר! בשביל ויקיפדיה יש לי את ויקיפדיה, וויקיפדיה [בהדגשה של ה- W], או את עמרי שיביא לי עובדות מאוורר משם.

עמרי: צריך לדבר על זה גם שההבדל בין טרמינל 3 לטרמינל 1 זה כמו הבדל בין אה-

אור: שמיים וארץ.

עמרי: ניו יורק ו… ירוחם-

אור: [צוחק] בדיוק.

[פרסומת כחצי דקה]

עמרי: אממ… אני רוצה לבקש מזלתה- זה לא בדיוק מוזיקה זה, זה, זה, זה, זה איזה סאונדאפקט-

אור: אוקיי-

עמרי: של ניידות משטרה, מרדף משטרתי.

אור: אוקיי, סבבה.

עמרי: מסרט משטרה כזה.

דוד, כוכב אחד. [סאונד ניידות] [מקריא] "אל תנסו להעביר סמים פנימה. לטוס עם סמים אין בעיה, לא 'כפת להם, אבל להיכנס עם - הם תופסים אותך ישר ומחפשים לך בטוסיק. לא כדאי לנסות. נ.ב. רק בטיסות מלרנקה אפשר."

אור ועמרי: [צוחקים]

עמרי: שים לב לדיוק בהמלצה. יש פה המלצה למעבירי סמים - אל תנסו להעביר סמים פנימה, לטוס עם סמים אין בעיה, לא אכפת להם. אבל להיכנס - הם תופסים אותך ומחפשים לך בטוסיק לא כדאי לנסות, נ.ב.- רק בטיסות מלרנקה אפשר-

אור: אני מטיל ספק בביקורת הזו, אני חושב שזה טרול.

עמרי: אולי.

אור: אני חושב שזה לא אמיתי, אבל, מצחיק, nonetheless.

אה, יש לי פה מישהו, מאור. זה לא הביקורת- זה הבן אדם שיוצא ממנה. אוקיי. אתה יודע מה- אני לא אגיד לך, ואתה תגיד לי אם אתה שם לב למשהו יוצא דופן בביקורת הזו.

מאור כותב, חמישה כוכבים. [מקריא] "נמל תעופה גדול וענק. הפרדה ברורה בין הנוחתים לבין הממריאים. יש תהליך כניסה ויציאה פשוטים וקלים. בדיוטי פרי יש מסעדות ובתי קפה, וגם חנויות לקנייה רבות במחירים גבוהים מהרגיל. המון מקומות ישיבה רבים. כמו כן בתקופת הקורונה יש הקפדה מלאה על הכללים. החניה רחוקה מהשדה ובתשלום יחסית יקר, תהליך כניסה ויציאה יחסית יעיל."

עמרי: אני יודע מה עצבן אותך-

אור: זה לא עצבן אותי, זה מרתק בעיניי, אנתרופולוגית אני מדבר. יש פה בן אדם, ש... נכון מינוס ומינוס זה פלוס, ומינוס ופלוס זה כלום? - אז זה מה שקורה פה. הוא או אומר דבר ואומר את ההיפוך, או אומר את אותו דבר פעמיים. אז בעיקרון הביקורת הזו מתקפלת לתוך עצמה ונוצר -בלופלופ- חור שחור של ביקורת.

עמרי: ואקום. רבות, רבים.

אור: יש תהליך כניסה ויציאה פשוט וקל - אני יודע שפשוט וקל זה לא אותו דבר אבל במסגרת הביקורת הזאת אתם תסלחו לי - יש מסעדות ובתי קפה וגם חנויות רבות, ש- אוקיי, יש המון מקומות ישיבה רבים, בסוף- בסוף יש תשלום יחסית יקר, ותהליך יחסית יעיל.

עמרי: ביחס למה?

אור: בסופו של דבר זה חמישה כוכבים.

עמרי: טוב, יש לי פה ביקורת שהיא בעצם תרגיל תיאטרון.

אור: אוקיי.

עמרי: בלימודי משחק יש כזה תרגיל סאבטקסט, אתה מכיר? נותנים לך שורה, ואתה צריך להגיד אותה בכל מיני אופנים, ובכל מיני אינטונציות...

אור: כן, תגיד 'אני אוהב אותך'- אבל כאילו אתה כועס, כאילו אתה מתבייש, כאילו אתה מסתיר סוד.

עמרי: בדיוק. אז בוא נעשה כזה.

אור: אוקיי.

עמרי: אפרת, נתנה כוכב אחד. וכנראה זה מסוג הפעמים ששואלים אותה- 'נראה שביקרת בנתב"ג, מה דעתך' תדרגי אותנו.

אור: כן,

עמרי: אז היא כתבה: [מקריא] "מקום עבודתי", פסיק, "בלי חוויות". אז אני הייתי רוצה שניקח את זה ונעשה תרגיל.

אור: אווו, יש הרבה אפשרויות.

עמרי: כן יכול- אני אתחיל באוביוֹס.

אור: באוביוֹס? !

עמרי: באוֹביוֹס, או מיי גאד.

אור: משם הגיע גם עובדות מאוורר.

עמרי: [נאנח] אני יודע שזה לא ירד בעריכה, האוביוֹס הזה, כי אני לא עורך את הפרקים האלה.

אור: [צוחק] זה יקבל הד: בוא נתחיל באוביוֹס… יוֹס… יוֹס… יוֹס…

עמרי: [נאנח] נתחיל באובייס. [מקריא] "מקום עבודתי, בלי חוויות". כי בטח שאלו מה החוויות שלך מהמקום-

אור: כן, מה אתה רוצה ממני, אני עובד פה, אין לי חוויות. אבל, יכול להיות שהיא, היא… שזה נורא סודי, מה שהיא עוברת שם. אז בעצם היא אומרת: "מקום עבודתי, בלי… חוויות".

עמרי: [מבודח] בלי חוויות עכשיו.

אור: מה עכשיו אתה מתחיל לחקור על דברים שאסור לי להגיד.

עמרי: אולי יש שם סימן שאלה בלוע- זה: "מקום עבודתי? בלי חוויות! "

אור: ממ… מה עוד, מה עוד אפשר לעשות,

עמרי: [בטון כעוס] "אה, מקום עבודתי, בלי חוויות עכשיו-".

אור: "בלי חוויות! "

נראה לי שמיצינו את כולם.

עמרי: מקסים התרגיל הזה היה.

אור: אה... יש לי אחד- אחת - ביקורת, מקיטי, אתה יודע איך זה שהדברים שאנחנו הכי אוהבים, אנחנו מכירים עליהם תודה, רק אחרי שאנחנו מאבדים אותם.

עמרי ואור: [צוחקים]

אז יש לי ביקורת... נתב"ג הרוויח מן ההפקר, כי הוא קיבל ביקורת של חמישה כוכבים מקיטי, רק אחרי שהיא גילתה את ה... מה עומד מנגד, או את התחרות.

עמרי: סליחה, אני לא יכול לקחת את זה ברצינות, קוראים לה קיטי?

אור: כן, אה,

עמרי: אני מדמיין חתול, כתב את הביקורת.

אור: היא מבוגרת-

עמרי: איך היא מאייתת את השם?

אור: כמו חתול.

עמרי: זה באנגלית או בעברית?

אור: K I T T Y.

עמרי: ממ!

אור: כן. אבל זה בדרך כלל קיצור או כינוי לקטרין או משהו כזה, כך גיליתי.

אממ... בקיצור, היא אומרת- חמישה כוכבים, [מקריא] "יופי של שדה, מסודר וזורם. תקועה עכשיו ב'סכיפּהול' צפוף והמתנה ארוכה לביקורת דרכונים"

עמרי: [צוחק] בסכיפּהול? (פ"א דגושה)

אור: סכיפּהול, זה באמסטרדם.

עמרי: סכיפהול (פ"א רפויה)

אור: סכיפהול. אה, סכיפהול. אוקיי.

עמרי: אז הביקורת בכלל לא על נתב"ג, היא על סכיפהול.

אור: לא, אבל... היא אומרת - נראה לי - שנתב"ג - [מקריא] "יופי של שדה מסודר וזורם, תקועה עכשיו בסכיפהול, צפוף והמתנה ארוכה לבחקורת דרכונים" וזה אם אני מדייק למה שהיא כתבה.

עמרי: כמה כוכבים?

אור: חמישה. אז היא כאילו עומדת בביקורת דרכונים ואומרת לעצמה "אהה, בנתב"ג - יופי של שדה, מסודר וזורם, לא עכשיו- אני תקועה בסכיפהול, צפוף והמתנה ארוכה לבחקורת דרכונים".

אולי יצא לה בחקורת כי מישהו... היא כתבה ובדיוק מישהו אמר לה "מיס, יו-" [מגמגם] "אה… ב… בחקורת דרכונים." "היי, הלו, יס? "

עמרי: [צוחק] מיס קיטי.

אור: מיס קיטי.

עמרי: עוד אחת שקיבלה כנראה שאלה של גוגל- 'מה קורה, תדרגי את המקום, כנראה היית שם', אז-

אור: כן. גוגל חייבים להפסיק לעשות את זה.

עמרי: ממש!

אור: אני אבחר אם להגיד-- ת'אמת שאז לא היו ביקורות. לדעתי שמונים וחמש אחוז מהביקורות זה כי גוגל אומר לך- תביא, תביא ביקורת.

עמרי: מעניין. כי אילנה כותבת- [מקריא] "אני עובדת ליד".

[צוחקים]

עמרי: ממש מצחיק--

אור: רגע, רגע, נתב"ג- זה עיר. זה מקום ענק.

עמרי: איפה היא עובדת?

אור: אם היא עובדת ליד - היא עדיין בתוך נתב"ג. אין מצב שהוא זיהה אותה ליד, ב... ליד יש רק כבישים, או שדות. את עובדת בשדה?

עמרי: אולי.

אור: נכון-- אנחנו לא נגד אנשים שעובדים בשדה.

עמרי: לא יודע. אבל-

אור: או בכביש.

עמרי: מה שמצחיק זה שהיא נתנה כוכב אחד. כאילו, היא התעצבנה-

אור: "עוף ממני, אני עובדת ליד".

עמרי: אה, אולי היא כזה נורא מנומסת, [מצחקק] "אני עובדת ליד, אני לא ממש הייתי שם."

אור: "אני לא יכולה להגיד לך מה אני חושבת, אני- עזוב, אני, מי יודע, מי יכול להגיד מה דעתו על משהו בכלל. אני עובדת ליד, אני לא כמוכם, ה-Big shots, הטסים ללרנקה כאן".

עמרי: בטרקלין,

אור: בטרקלין.

עמרי: שותה פונץ.

אור: "האם זה פונץ? "

[צוחקים]

אור: אהמ... אני אתן לך ביקורת של מישהו, ואתה - תגיד לי מה מצבו הנפשי דרך זה, או, אתה יודע מה יותר טוב? גם כשחקן, מלמדים אותנו כל הזמן לחשוב מה הדמות רוצה. אתה לא סתם אומר טקסט אתה מדבר מתוך הרצון של הדמות, מה היא רוצה להשיג. אז אני אגיד לך מה הטקסט של... נריה, ואתה תגיד לי מה הוא רוצה. אוקיי?

[מקריא] "אין מקום לעישון פשוט בושה, גורמים לאנשים להיות כסיר לחץ במקום סגור מהכניסה ועד היציאה, מהטרמינל, מהיעד, פשוט חוצפה. למה לא לאפשר למעשנים, כשזה לא מפריע לאחרים, ובמיוחד כשהיה כבר מקומות מיועדים! זה אוכל נפש! "

עמרי ואור: [צוחקים]

עמרי: אוכל נפש.

אור: אני לא יודע מה זה אוכל נפש, אני אתחיל להשתמש בזה מעכשיו...

עמרי: וואו... הוא צריך ניקוטין, הבחור.

אור: הבן אדם חייב סיגריה עכשיו. הוא רוצה סיגריה עכשיו.

עמרי: נתקלתי במלא ביקורות של "חייב סיגריה. למה אין פה? "

אור: כן. הורידו את ה... היה pods כאלה-

עמרי: תשמע זה דיון. זה דיון. אני-- מה אתה חושב על זה?

אור: אני... אני חושב ש-אני לא מעשן, היה שם תאים כאלה של עישון-

עמרי: כן.

אור: שהם תחומים. בעיניי, אם זה לא מפריע לנוסעים האחרים, אז תשאירו את זה. כאילו, זה... אנשים עולים על טיסה של 12 שעות, הם בקריז. אני לא אתחיל לחנך אותם עכשיו; "אהה... לא כדאי לך לעשן.", כאילו "זה לא בריא", אני לא בא להגיד לך מה טוב או לא-

עמרי: כן א-

אור: אני רוצה לתת לך חוויה טובה.

עמרי: אני לא מבין מה האינטרס של נתב"ג להסיר את התאים האלה. באמת לא הרגישו... לא הרגישו יכול להיות-

אור: אין לי מושג אני... אני יכול, סתם, לנחש אבל אין לי באמת מושג וזה מוזר. הרבה אנשים מעשנים, ואתה לא רוצה המון אנשים כועסים מסתובבים במקום כמו נתב"ג.

עמרי: אוקיי, אתה מוכן לזה?

אור: כן.

עמרי: [מצחקק] אז אני... קראתי ל... אני קראתי... הכותרת של הביקורת הזאת, קראתי לזה בעצמי, "האם היא התרסקה? "

אור ועמרי: [צוחקים]

אור: "האם זה פונץ? "

עמרי: גם... "האם זה פונץ? "

אור: זה צריך להיות... בוא נעשה תוכנית בנטפליקס אחרי "Is it cake? " - האם זה פונץ?

עמרי: וואי... "Is it cake? " זה טוב, אתה סיפרת לי על זה.

אור: בטח-- אני סיפרתי לך על זה, זה להיט מספר 1 של נטפליקס.

עמרי: אני צריך לראות את זה.

אמ... אז דפנה נותנת כוכב אחד. וזה מסוג הביקורת שאנחנו אוהבים, כי אנחנו לא יודעים מה קרה לה. היא סיימה את הביקורת לפני-

אור: אהה...

עמרי: "מה קרה לה שם? "

אור: כן כן, אני אוהב.

עמרי: אז דפנה כותבת שתי מילים - "הטיסות השונות-".

[צלילים של התרסקות]

עמרי ואור: [צוחקים]

אור: לא יודע למה, זה תמיד יצחיק אותי.

עמרי: כן.

אור: 'הטיסות השונות. אנטר'.

עמרי: אולי... אולי זלתה תשים לנו סאונד של מטוס מתרסק.

אור: עסוקה-

עמרי: תשמע-

אור: נראה לך שהיא כותבת את זה מהמטוס?

עמרי: תשמע, אני רוצה להגיד לך עכשיו משהו, לא קשור. אני פעם הצטלמתי לפרסומת - ב-2018 - לתמי4.

אור: אוקיי.

עמרי: עם מוני מושנוב. הטיס-

אור: זכור לי משהו.

עמרי: כן, הטיסו אותנו לרומניה. אני הייתי בעננים-

אור: איזה overkill-

עמרי: כן. 3 ימים ברומניה על חשבון ההפקה, כסף טוב, צילמו פרסומת לתמי 4. והפרסומת הייתה שמוני הוא הטייס.

אור: אוקיי.

עמרי: במטוס, והוא יוצא לנוסעים באמצע טיסה ואומר "חבר'ה יש לי חדשות טובות וחדשות רעות"-

אור: אימאל'ה...

עמרי: "החדשות הרעות שאנחנו מתרסקים והחדשות הטובות זה שהתמי4 במבצע חדש-

אור: [צוחק] מצחיק!

עמרי: פרסומת חביבה כזאת...

היא שודרה שעה בטלוויזיה.

אור: והורידו?

עמרי: הורידו אותה כי מלא טוקבקיסטים כתבו "זה פוגע ברגשותם-"

אור: "אתם צוחקים על המתים-"

עמרי: כן וברגשות אלה שאיבדו את יקירים בתאונות מטוס. אני אומר, "Come on", כאילו...

אור: תשמע... זה...

עמרי: יש גבול לטרחנות, לא?

אור: מוזר שתמי--אני הראשון שיגיד לך שיש גבול לטרחנות, אבל חברה גדולה כמו תמי4 שעשתה...

תחשוב שהפרסומת הייתה שהוא עובד במד"א, והוא מגיע לאזור של תאונת דרכים והוא אומר למשפחה "יש לי חדשות רעות וטובות. הרעות זה שאבא מת, והטובות זה שיש לי תמי4 פה בניידת".

עמרי: אבל אבא מת זה נורא אישי למשפחה-

אור: אנחנו מתרסקים, זה להגיד 'כולכם הולכים למות'

עמרי: לא הוא... אולי כזה יציל את המטוס ברגע האחרון.

אור: מבחינתי זה מצחיק, זה הומור שחור. הכל בסדר, זה רק פר--זה לא אמיתי. זה סיפור מצחיק-

עמרי: כן...

אור: אבל אנשים טרחנים. You should have known better.

בוא אני אחזיר אותך לנושא עם קצת תרבות, קצת אומנות.

עמרי: יאללה.

אור: כי לא כולם... כותבים ביקורות "אני כותב ביקורת ב... זה" יש אנשים שרואים בכל מקום-

[צלצול של הודעה נכנסת]

אור: אוקיי, כלנית, אני לא יכול לדבר כרגע. אני מקליט פודקאסט אני אשתיק את זה רגע.

עמרי ואור: [צוחקים]

עמרי: חובבן...

אור: יש אנשים שרואים בכל מקום פינה לאומנות. קיר ריק הוא מקום לגרפיטי. אה... עוד דוגמה. ו... גוגל ריביוז זה מקום להייקו, אז אני מבקש מוזיקה יפנית... כי דוד כותב.

ואני אעשה כמיטב יכולתי לא לעשות מבטא יפני [צוחק] כי... יש לי את זה-

עמרי: לא, כי אתה לא יודע.

אור: כן... חצי וחצי. זה לא... הופך לי לגרמני באמצע.

עמרי: [צוחק]

[מוזיקה יפנית]

אור: [מקריא] "טרמינל 1, סוגריים, שוק. ממש הרגשה שאני נמצא בשוק. עומסים ואין סדר, שירות מגעיל ודוחה. דיילי קרקע; שירות מגעיל, התנהגות דוחה... פרצופים מגעילים. קופת תשלום ל... מזוודה; שירות מגעיל, ישנים בקופה, פלוס משחקים בטלפון ואין התייחסות... ללקוח. גועל נפש טרמינל 1. לא ממליץ לאף אחד להגיעה לטרמינל 1. מילה אחת: בושה."

עמרי: גדול. אני חושב שזה לא-

אור: זה יותר spoken!

עמרי: זה Spoken! !

אור: גיליתי את זה תוך כדי, גיליתי את זה תוך כדי.

עמרי: עשינו איזה spoken באחד הפרקים הקודמים, אני לא זוכר מה זה היה.

אור: היה לנו את יוסי ג'י באיקאה.

עמרי: זה היה איקאה.

אור: כן.

עמרי: אז-

אור: זה היה-

עמרי: זה בהח... בהחלט גם הגשת את זה spoken-י מאוד.

אור: כי ככה הוא כותב את זה, הוא כותב את זה ממש יפה. יש סוגריים לשוק, וסוגריים לבושה. יש מקפים במקומות נכונים, יש נקודות במקומות לא נכונים, ואז יוצא לך כי--בוא... spoken זה אומנות קרינג'ית ביותר.

עמרי: אומנות הקיטועי משפט ב... אמצע.

אור: כי אז אתה נשמע הרבה יותר...

אור ועמרי: חכם.

אור: כן. וזה מעצבן אותי ברמות. אז... תודה לך-

עמרי: למרות שיש spoken... יש spoken טוב.

אור: יש spoken טוב, אבל הוא כבר נהיה כזה נחלת הכלל, והכלל בדרך כלל לא טוב בכלל. בשום דבר-

עמרי: הנה יצרת spoken עכשיו תוך כדי ה... זה-

אור: כי אני מדהים בזה... כן, לך על זה.

עמרי: טוב. תראה, יש פה אחת ש... זה פעם ראשונה שאני נתקל. ויש אני חושב ש... זה מישהו ש... כזה רמז לנו שהוא שומע את הפודקאסט.

אור: אוקיי.

אור: יש בו-

אור: אנחנו מתחילים להופיע במקומות. ראיתי ש... בקבוצה הראו לנו, שמישהו הכניס רפרור אלינו בדיזינגוף סנטר.

עמרי: אז זהו... אז זה... אז זה גם מרגיש לי חשוד. יונתן... אה... אני אגיד את השם - יונתן אריאלי.

אור: אוקיי.

עמרי: נתן חמישה כוכבים לנתב"ג, וכתב--זה לפני שבוע. זה ביקורת מלפני שבוע זה

אור: וואו... זה בדיוק מה שבאתי לשאול, אז יש מצב. אוקיי.

עמרי: אז הוא כתב "מתחת לכל ביקורת... "

אור: ! ! Fucking nice. Shoutout. Shoutout

עמרי: סמיילי עם... עם לשון בחוץ.

בגוגל סמיילים מתעוותים... זה... זה סמיילי שצריך עזרה. אני לא בטוח איך לקרוא לזה-

אור: [צוחק]

עמרי: ואז הוא כתב, "מתחת לכל ביקורת, (סמיילי) המבין יבין."

אור: אוקיי! איך קוראים לו?

עמרי: יונתן אריאלי, אם אתה שומע אותנו עכשיו...

אור: יונתן אם אתה שומע אותנו - you made it into the פרק! Shoutout.

עמרי: או שהוא... באמת לא קשור אלינו בשום צורה, ופשוט התכוון שה... הנתב"ג הוא מתחת לכל ביקורת-

אור: מתחת לכל ביקורת והמבין יבין ואז... במקרה הזה, אתה דביל.

עמרי ואור: [צוחקים]

עמרי: מה יש להבין? מאוד מוכר.

אור: "חרא של מקום והמבין יבין" אתה יודע בוא...

עמרי: מרומז.

אור: כן, לא כשכל אחד-- "אני לא אמרתי כלום. זה אתה אמרת."

עמרי: בדיוק.

אור: אהמ... אני מאמין שלכל אחד שיצא מישראל ואז חזר לישראל דרך נתב"ג, הייתה... תחושה דומה למה שיחיאל מתאר כאן.

אז, כמובן, מוזיקה עצובה, בבקשה.

[מוזיקת פסנתר נוגה]

[מקריא] "המקום הכי כיף לברוח מהמדינה, ולחזור למדינה זה מבאס. אתה משלם יקר מאוד על כלום, חי ברמת עניות של זבל, משכורת ברצפה, מחירים נושקים לעשירון העליון בלי תמורה. המדינה יקרה ממש. אפילו שאומרים שזו מדינת היהודים, זה לא נותן לגיטימציה לקחת מחירים כאלה דווקא במדינת ישראל.

תזהרו מהמוניות שגובים יקר. לפני שאתם עולים למונית, תבקשו לדעת כמה זה עולה, או להזמין ולשלם באפליקציה ולא לקחת כל מונית שיגנבו אתכם. בישראל זה נפוץ... "

עמרי: [צוחק]

אור: [מקריא] "חמישה כוכבים."

עמרי ואור: [צוחקים]

אור: עכשיו, מה שמצחיק אותי פה זה לא החמישה כוכבים, בסדר? הוא עשה טעות ואמרנו כבר, התבגרנו מזה. אבל הבן אדם חזר לארץ, נחת בנתב"ג, ונפל עליו דיכאון שאני-

עמרי: גם עקצו אותו מכל כיוון-

אור: וכנראה גם נפל על מונית של איזה 500 שקל ל-20 קילומטר. וואו... אני כל כך מבין אותו.

עמרי: אתה יודע מה הכי אהבתי בביקורת שלו? הוא פעמיים--ה... משהו בניסוח כזה... זה קיבוצניק של פעם.

אור: ש-מה?

עמרי: "גובה יקר"... אתה מכיר?

אור: כן כן...

עמרי: "מוכר ביוקר."... הם גובים יקר!

אור: כן הם גובים יקר. הם לא...

עמרי: אני אוהב את זה.

אוקיי, אני רוצה לבקש מזלתה את ההמנון האמריקאי.

אור: אוקיי.

עמרי: כי הביקורת הבאה היא-

אור: the stars spangled flag אם אני לא טועה.

עמרי: אני לא זה שיתקן אותך על מה שאמרת עכשיו.

אור: ו... אבל המאזינים שלנו - כן. אז אני אוודא את זה.

star spangled flag…banner! star spangled flag banner זה ההמנון של-

עמרי: אמרת, אמרת.

זה... בחור שאני--זה מסוג הזה, מז'אנר שאני אוהב, ביקורות מתורגמות.

אור: אה וואו!

עמרי: אז... הוא כתב את זה באנגלית, אז ברשותך אני אעשה מבטא אמריקאי כי סיכמנו שמבטאים אמריקאיים מותר-

אור: כן.

עמרי: זה לא אוכלוסייה מוחלשת.

אור: לא. מותר להתגזען על אמריקאים עם המבטא שלהם.

עמרי: אמ... המנון אמריקאי מתחיל.

[המוזיקה של ההמנון האמריקאי]

עמרי: [מקריא] "זה קצת בלאגן. ראשית המעבורת היא סיוט, זה יוצא כל 15 דקות-"

אור: [מגחך] מעבורת... איזה מעבורת? זה שאטל...

עמרי: [צוחק] כנראה...

אור: הוא מתרגם שאטל... [צוחק]

עמרי: אוי! אולי תעצור אותי כל פעם שאתה חושב שיש פה mistranslate-

אור: כן כן, כן.

עמרי: [מקריא] "זה קצת בלאגן. ראשית המעבורת-"

אור: שאטל-

עמרי: [מקריא במבטא אמריקאי] "היא סיוט, יוצא כל 15 דקות. הכל כתוב בעברית, אבל יכול להיות קצת מבלבל למצוא את תחנת האוטובוס המתאימה."

אור: זה נכון.

עמרי: נכון. [מקריא במבטא אמריקאי] "הצלחנו למצוא את שלנו וחיכינו. 15 דקות, כפי שאתם יכולים לדמיין, מספיקות לעשרות אנשים לסתום את כל המקום. ברגע שהאוטובוס מגיע הוא פשוט טירוף, עם אנשים שדוחפים להיכנס לאוטובוס. זה היה כל כך עמוס, שלא יכולת לזוז, בטח מעל רמות בטיחות. וכדי להוסיף על הכל הייתי מניח שזאת הולכת להיות נסיעה מהירה, בכלל לא. לוקח 20 דקות בערך עם עצירות חניה באמצע."

אור: כןן!

עמרי: [מקריא במבטא אמריקאי] "הגענו לטרמינל 1, עשינו את הצ'ק אין, ואף אחד לא אמר לנו שאנחנו צריכים לעשות את הבידוק הביטחוני, עד שנחסמנו.

איפה הבידוק הביטחוני? אי שם מול דלפק הצ'ק אין של חברת תעופה. נקודה מוזרה. נעצר על ידי מי? בחור עם מדים אקראי, אז לא משטרה או צבא... רק בחור ששואל אותי שאלות על החיים האישיים שלי, אשתי, איפה אני גר, מה אני עושה-"

אור: [צוחק] זה הבידוק הביטחוני? "הוא שואל אותי אם יש לי משהו בתיק? מה קורה? "

עמרי: [מקריא במבטא אמריקאי] "ולסיים את השאלון אם יש לי פצצות במזוודות."

אור: [צוחק]

עמרי: "למרבה המזל לא היה להם כל כך הצליח להגיע לטיסה בזמן, אבל תאמין לי תבוא עם זמן פנוי, זה בלאגן."

אור: פייר, עם כל הצחוקים, האמריקאי נתן ביקורת לגיטימית לגמרי. אתה רוצה להגיע מטרמינל 3 לטרמינל 1? אתה תעלה על אוטובוס שמגיע פעם בקיבינימט. עד שהוא יגיע הוא מפוצץ באנשים. אני פשוט מתמצת אותו, בעברית. הוא יעצור בחניה abcdefgh - תשים אותם באוטובוס נפרד, לאנשים שנוסעים לחניה - ואז כשתגיע לשם - וולקאם. הגעת לפאקינג טרמינל 1, הגיהנום, התחנה המרכזית של הנתב"ג.

עמרי: ממש.

אור: יש לי פה... הוא לא כזה יוראי... זה סתם תמוה בעיניי.

שלומי... כותב ביקורת נלהבת מאוד. חמישה כוכבים.

[מקריא בהתלהבות] "המקום הכי מאובטח בעולם! עוד טיול! "

עמרי ואור: [צוחקים]

אור: רגע. רגע רגע רגע רגע.

עמרי: [צוחק] אוקיי.

אור: חמישה כוכבים, הוא מאוד נהנה. ממה הוא נהנה? המקום הכי מאובטח בעולם. זה אכן פיצ'ר של המקום, אבל לא על סמך זה הייתי "יש... הולכים לנתב"ג! חבר'ה, המקום נהדר, הוא המקום הכי מאובטח בעולם" ומסיים ב"עוד טיול".

אדוני, אפשר את הביקורת שלך על המקום? היא לא חייבת להיות שלילית, אבל מה... מה הביקורת--עוד טיול! לא אכפת לי שאתה נוסע לעוד טיול, לא אכפת לי אם זה הטיול הראשון שלך, אם זה טיול בר מצווה עם הילדים - הביקורת היא על המקום.

החוויה האי--החוויה אישית שלך חשובה ביחס למקום. מה עבר עליך באותו יום לאן אתה... מאיפה אתה בא ולאן אתה הולך, ההיסטוריה שלך ומי אתה? I could not care less.

אתה… טקסט באינטרנט כל מה שאני רוצה ממך זה לדעת-- אגב, הנתב"ג זה בדיוק כמו ספארי. אם היה עכשיו רק כוכב אחד... הביקורת על הספארי-- 18 אלף כוכב אחד; "חרא של מקום, לא להתקרב, אי אפשר לעשן, מקום נוראי ואוטובו-"

עמרי: [נאנח] "לא נטוס."

אור: לא... עזוב. ניקח ספינה. מה אני אעשה?

עמרי: [צוחק]

אור: מה... תביא את הגמל, אנחנו נוסעים ללרנקה. מה אני אעשה.

עמרי: מלרנקה אפשר להגניב סמים, זו השמועה.

אור: [צוחק] אם כבר אז בלרנקה.

טוב אז יש לי משהו לסיים איתו.

לבן אדם הזה ליטרלי יש הוא כ--השם שלו באנגלית אבל הוא מתחיל בסבא. S A B A ב-all caps, כאילו אותיות גדולות.

אז סבא מומו, ואני מוריד את השם משפחה שלו. סבא מומו, כותב ביקורת שהיא כולה עליות וירידות.

אז בוא נעשה את המשחק שאתה עשית איתי ואתה תציין לי מתי זה טוב ומתי זה רע.

[מקריא בקול צרוד] "טסנו בישראל לטורקיה. הצוות מעולה-"

עמרי: טוב.

אור: [מקריא בקול צרוד] "נשכח טלפון בנתב"ג-"

עמרי: רע.

אור: [מקריא בקול צרוד] "והצוות יש... מעל ומעבר, כל הכבוד יישר כוח."

עמרי: טוב.

אור: [מקריא בקול צרוד] "חייב להזכיר את אותה חברה בטיסה חזרה, התנהגות הצוות הייתה מגעילה! "

עמרי: [צוחק] רע!

אור: [מקריא בקול צרוד] "הדיילת הבוגרת התנהגה כמו מורה לתלמידים-"

עמרי: רע מאוד-

אור: [מקריא בקול צרוד] "המטוס החדש ממש לא נוח הכיסאות-"

עמרי: רע.

אור: [מקריא בקול צרוד] "ללא ישיבה נוחה, הגב לא זז לאחור, חובה לשבת כל הטיסה כמו בבית ספר! "

עמרי: רע מאוד.

אור: [מקריא בקול צרוד] "לצערי לא מודיעים, ויש רבים שלא יכולים לשבת וזה עלול לגרום לבצקת ברגליים ונזקים רבים אחרים. זהירות מונעת צרות-"

עמרי: רע וגם מגעיל-

אור: [מקריא בקול צרוד] לא רציתי לבייש את הצוות בתמונות. הצוות המצולם היה מעולה."

עמרי: טוב מאוד! !

אור ועמרי: [צוחקים]

אור: לסיכום 5 כוכבים.

הבצקת בצד, היה לו חוויה פצצה.

עמרי: וזה שהוא שכח את הטלפון זאת אשמתו, לא?

אור: והם עזרו לו.

עמרי: כן.

אור: אז כן הם אחלה. אבל בדרך, באמצע, זה... זה - היה נהדר שכחתי טלפון והם עזרו לי והסיום זה; הצוות שצילמתי פה, בתמונות - הוא גם צירף תמונות - הוא היה מעולה, כולם כל כך נחמדים.

[בקול נמוך יותר] המטוס חרא, הדיילות נוראיות, זה יגרום לי לבצקת, אני לא יכול לשבת שמה... [בקול רגיל] לסיכום 5 כוכבים.

עמרי: על זה נאמר המצולמים אינם קשורים לנאמר בכתבה-

אור: ממש. הם קשורים לחלק מהנאמר בכתבה.

[נאנח] טוב יאללה ביי, בוא נסיים.

[מוזיקה קצבית]

אור: טוב. אז נראה לי שעם זה נסיים את הפרק על נתב"ג.

תודה רבה לצוות "רשת - עושים היסטוריה" לזלתה שבן עורכת התוכנית, לדני טימור המנהל העסקי, לשלי נוי מנהלת ההפקה לאביב שם-טוב סמנכ"ל התפעול ומנהל המכירות, ולעמית חזזי מצוות המכירות.

בצוות התוכנית, גם הילה שמש ושלי גואטה.

כמובן, כמו תמיד, שאתם מוזמנים ומוזמנות לתת לנו רעיונות למקומות לבקר, ביקורות ספציפיות שהצחיקו אתכם ואתכן בקבוצת הפייסבוק שלנו - "מתחת לכל ביקורת הפודקאסט".

ונשמח לשמוע מה חשבתם וחשבתן על הפרק הזה, אנחנו לוקחים כל--הפודקאסט גדל, אנחנו מקבלים הערות, הארות וכאלה ומנסים להשתפר. אז תגידו מה חשבתם וחשבתן.

אני אור בוטבול.

עמרי: אני עמרי הכהן.

אור: ו... אתם יכולים להאזין לנו בכל פלטפורמות הפודקאסט 'בטלפון ב'... אני לא מבין למה אנחנו עושים את זה... יאללה, תודה שהאזנתם, ביי.

עמרי: ביי.

[מוזיקה קצבית]

קריין: לפודקאסטים נוספים של רשת עושים היסטוריה ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני, בקרו בעושים היסטוריה נקודה קום או הורידו את אפליקציית עושים היסטוריה בחנות האפליקציות של אנדרואיד.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

7 views0 comments

Comments


bottom of page