מתחת לכל ביקורת - גולדה

מה זה מילט שייק? מה זה טעם ברבי? ומי זה לעזאזל עופר?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/01/2024.

קריינים שונים: רשת - עושים היסטוריה.

[מוזיקה קצבית]

אור: שלום, ברוכים השבים ל"מתחת לכל ביקורת", הפודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורת- למה צריך להגיד 'הפודקאסט'? זה פודקאסט.

עמרי: המקום בו?

אור: המקום בו אנחנו מבקרים ביקורות הזויות של ישראלים ברשת. אני אור בוטבול...

עמרי: (מגחך) אני עמרי הכהן.

אור: אני... הולך להיות פרק של דברים חשובים בהחלט. והפרק של היום הוא על רשת ש... צברה פופולריות ותאוצה ענקית בזמן הקורונה, והפכה להיות המפלצת שאנחנו מכירים היום, הלא היא "גולדה".

בוא נתחיל.

[מוזיקה קצבית]

עמרי: שים לב, אנחנו עושים היום משהו שונה.

אור: אוקיי.

עמרי: אני לא מתחיל עם עובדות מאוורר, אני מתחיל עם ביקורת, שהביקורת הראשונה תוביל אותנו לעובדות מאוורר.

אור: מעניין.

עמרי: reverse engineering.

אור: בסדר...

עמרי: לא... בכלל לא קשור

אור: לא קשור, אבל קדימה.

עמרי: הביקורת היא כזו, שלושה כוכבים, ואני מרגיש שזה נדיר...

אור: כן, בדיוק באמצע.

עמרי: אבל גם... הביקורת שלו היא בדיוק באמצע אז...

אור: כן.

עמרי: אז אני מקריא את הביקורת וישר רץ ל...

אור: לעובדה?

עמרי: לעובדת מאוורר. שים לב. שלושה כוכבים.

"יופי. היה טעים אבל די יקר. ההמלצה שלי זה שהכי כדאי לקנות בעסקים קטנים, ולא להשקיע בחברות הגדולות והענקיות שתופסות איזה חצי מהשוק בישראל."

קריין: עובדות מאוורר.

עמרי: גולדה היא רשת שוקמה בשנת 2010, על ידי משפחת אביטל. הרשת היא נציגה בישראל של חברת "ג'יוסו" האיטלקית המייצרת חומרי גלם לתעשיית הגלידה.

בסוף העשור השני של המאה 21, התפתחה הרשת והיא מונה, נכון לאוקטובר 2021, 119 סניפים ברחבי ישראל בשיטת הזכיינות.

אור: יא אללה...

עמרי: משפחת אביטל מחזיקה גם ברשת "ג'לטו", המונה מספר סניפים ביישובים ערביים.

אור: ו"אניטה".

עמרי: ויש להם תת-רשת בשם "פינק גולדה" ו"אניטה". בקיצור-

אור: התחילו עם "אניטה".

עמרי: גולדה היא אימפריה של גלידה בישראל.

אור: ממש. אימפריה... בדיוק קראתי עליהם כתבה שאולי יש שם קצת בעיות עם הזכיינים וזה... שהם כן משלמים/לא משלמים/עובדים עליהם.

עמרי: לא יודע מה אתה נתקלת בביקורות, אבל לדעתי אם צריך... AI יעשה ביקורת אחת מכל הביקורות.

אור: כן.

עמרי: זה שהגלידה מתוקה נורא. נכון? מדברים על הסוכר שיש בגלידה.

אור: זה ה... כאילו כל המביני דבר ועסקים שנרמסו בגלל הגודל המטורף של גולדה אומרים "מה החוכמה? פוצצתם את זה בסוכר, ברור שכולם יגידו שזה טעים. אתם לא מבינים מהחיים שלכם."

עמרי: מצד שני...

אור: זה טעים.

עמרי: זה טעים, ועם הצלחה קשה מאוד להתווכח.

אור: זה נכון ולא נכון. כי אתה גם יכול להגיד על... סרטי "מארוול", שבעיניי הם... הם לא סרטים... זה... זה חרא.

ואתה יכול להגיד "אוקיי עם הצלחה... אם זה הכניס מיליארד דולר, אז עם הצלחה קשה להתווכח."

אנחנו, שנינו לא נציין כאן, אבל יש הרבה דברים שהם מצליחים ובעניינו הם, כאילו, פסגת הטמטום האנושית.

עמרי: תסמן לי רגע, שלא רואים.

אור: תיאטרון.

עמרי ואור: (צוחקים)

עמרי: נכון, אתה צודק.

אור: אה... אז עם הצלחה אפשר מאוד להתווכח, אבל גם אפשר, במקביל, לקנא בה.

עמרי: (המהום הסכמה)

אור: אז... יש עוד עובדות במאוורר?

עמרי: אני חושב שדי.

אור: אוקיי. אתה יודע מה זה טאוטולוגיה?

עמרי: כן. שאתה חוזר על אותו... . איזה... שאתה מנסה להסביר משהו ותוך כדי ההסבר אתה חוזר על הדבר, ולא מסביר... משהו כזה, נכון?

אור: בלוגיקה... טאוטולוגיה הוא משפט... זה... מדברים על משפט שהוא תמיד אמת. כלומר, בגרסה הכי פשוטה ופשטנית של זה, 'כל העסקים הסגורים אינם פתוחים.' אוקיי?

עמרי: כן, אתה מסביר משהו על ידי זה שאתה אומר...

אור: המשפט מסביר... יוצר את עצמו.

עמרי: כן. זה לא... זה לא מסביר לי מה לא פתוח כשאתה אומר שזה סגור.

אור: נכון. ולמה אני מתאמץ למצוא משפטים כאלה כשענת עושה את זה בשבילי בביקורת חמישה כוכבים הזו - "אין על גולדה. הגלידה, הכי טעימה בעיניי, הסניף הזה עמוס בשעות העומס."

עמרי: (צוחק)

אור: כן. בגלל זה קוראים לזה שעות העומס, ענת. אם המקום היה ריק, זה לא הייתה שעת עומס והמקום לא היה עמוס. מה את מתפלאת? את כותבת את זה בביקורת כאילו היא הולכת לעזור למישהו. "חבר'ה חבר'ה זה טעים. וואו. עמוס שם בשעות העומס."

עמרי: תבדוק לי אם עמוס שם בשעות העומס.

אור: רגע, כשסגור שם, לא פתוח?

עמרי: סגור בשעות הסגירה.

אור: אם מישהו מצית את הסניף, האם הוא בוער?

זה לא פילוסופיה פה, ברור.

עמרי ואור: (צוחקים)

עמרי: אפרופו פילוסופיה... לא יודע למה אמרתי אפרופו פילוסופיה, ניסיתי קטע קישור...

אור: אפרופו אני רוצה לעבור לדבר הבא-

עמרי: אפרופו הביקורת שאני עכשיו אביא-

אור: כן.

עמרי: לא, יש פה ביקורת סתומה. לא סתומה בקטע של מטומטמת, סתומה בקטע של חידתית. ליאור כתב או כתבה... נתן או נתנה כוכב אחד. וכתבו ככה, תעזרו לי להבין מה זה, "המנגו שם, הוא רק לאנשים שבדים."

[שתיקה]

אור: מה?

עמרי: "ואני ואחיי לא אהבנו ובבית הקאנו. נשמח לפיצוי הולם ובמהרה."

אור: מה? אתה המנגו שם-

עמרי: כנראה הגלידת מנגו שם הוא רק לאנשים שבדים.

אור: רק לאנשים...

עמרי: מה מאפיין את השבדים?

אור: אולי זאת טעות הקלדה? לאנשים ש... עובדים... שעובדים.

עמרי: זהו, אני מנסה-

אור: שם?

עמרי: אבל המנגו הוא רק לאנשים שעובדים.

אור: לאנשים ש... בדים?

עמרי: שאומרים-

אור: טוב. אם אתם יודעים מה-

עמרי: וואי, זה ממש מעניין אותי. אני התעכבתי את זה באמת איזה 7 דקות... חשבתי מה זה יכול להיות שבדים מבחינת טעויות הקלדה-

אור: כן.

עמרי: ולא, לא עליתי על זה...

אור: או... או מה הבדיחה? על חשבון מי? אם יש לכם מושג -

עמרי: מי שמפצח את זה בקבוצת פייסבוק שלנו מקבל-

אור: תזכו בפרס.

עמרי: אולי תזכו בפרס. אתה מכיר שאומרים-

אור: *אולי* תזכו בפרס. כן. ספרו לנו מה החוויה הכי רומנטית שלכם ואולי תזכו בפרס.

עמרי: מתנת…

עמרי ואור: (צוחקים)

עמרי: עכשיו יש-

אור: ואז יש חסות ואחרי החסות יש פרסומת שזה אותו דבר!

עמרי: בוא נכניס עכשיו את הפרסומת של הפודקאסט שלנו.

אור: (צוחק)

עמרי: נדפוק אותם.

אור: קיפצובה!

עמרי: יאללה תסבירו לנו מה זה מנגו? הוא רק שם... הוא שם רק לאנשים... שם רק לאנשים שבדים ואולי תזכו בפרסת מתנת...?

אור ועמרי: (צוחקים)

עמרי: אוקיי... אז בוא נמשיך.

אור: יש לי כאן ביקורת... היא מ-שי, אבל בעצם היא מדובי... מה שהצחיק אותי פה, זה ה... כעס על ה... על דבר טיפשי, כדרכו של דובי. אז דובי כותב ככה-

אני לא יודע איזה מוזיקה מתאימה לזה, משהו קצת צבאי, אולי איזה תופים צבאיים - והוא כותב... הוא מתחיל כבר מהעצבים... הוא אפילו לא מדבר על הגלידה עצמה, אבל הוא מתחיל.

"בהצלחה עם חנייה. גלידריה ברמה גבוהה, עם מגוון עשיר של גלידות. לדעתי אין מספיק גלידות פרווה, ואת הקוקוס שאני הכי אוהב תמיד נגמר. 'זה בדיוק בעשייה תבוא עוד רבע שעה.' חבר'ה, יום שישי בתשע וחצי בבוקר, זה לא רציני.-"

עמרי: (צוחק) זה ידידי- זה לא- לא רציני לאכול בתשע וחצי בבוקר גלידה.

אור: גלידה קוקוס. מה אתה כועס?

עמרי: שום גלידה זה לא... זה לא לגיטימי לאכול בבוקר.

אור: יום שישי- תראה, אני מבין-

עמרי: אני מדמיין אותו כמו המימ הזה של פטריק, קם ב-4 לפנות בוקר לאכול המבורגר. הוא קם בשמונה בבוקר, "קדימה דינה, הגיע הזמן לגלידת קוקוס".

עמרי: הוא כל כך מכור שהוא בגמילה; אוכל גלידות פרווה.

אור ועמרי: (צוחקים)

אור: הוא מגיע לשם, החבר'ה עוד מגרדים קורים מהעיניים, "אה, שיט דובי הגיע. עוד אין- אה, אחי, עוד אין עדיין גלידה קוקוס"

"חבר'ה, זה לא רציני."

עמרי: מי אתם האנשים שאוהבים גלידות פרווה או בשם המזעזע יותר... סורבה?

אור: סורבה? יש מקום לסורבה בעיניי אבל זה לעולם- זה... זו אף פעם לא השוואה. אם מישהו יגיד לי "היי אני לא מסיים את הסורבה שלי", אני אגיד לו "אני אסיים את זה. אני גם... אפילו איהנה קצת". אבל אם מישהו יגיד לי "יש לי כאן סורבה בחינם או גלידה בחינם"-

עמרי: אז זה פתרון לטבעונים ופתרון לשומרי כשרות, הסורבה הנלוז הזה...

אור: כן. אבל יש אנשים שאוכלים חלב-

עמרי: או לאלרגיים ללקטוז?

אור: נכון. אבל יש אנשים שפשוט אוהבים סורבה.

עמרי: אפרופו-

אור: ולהם אנחנו קוראים "סוטים".

עמרי: אפרופו סורבה-

אור: כן.

עמרי: סתם. זה גם לא קשור הביקורת שלי עכשיו. (צוחק)

אור: הרבה דברים לא קשורים. הפודקאסט הזה לא נעול על פרסומו... על ביקורות.

עמרי: חשבתי שככה מעבירים ביקורות, מחפשים את המילה "אפרופו" לפני... מה שאתה רוצה וזה פשוט עובר אליך...

אור: אפרופו זה "אני רוצה לדבר", לא? בצרפתית? אפרופו-

עמרי: אפרופו צרפתית,

אור: ווי-ווי.

עמרי: יש פה ביקורת של אייץ' אם יו קיי איי, זה השם הפרטי.

אור: אייץ' אם יו קיי איי-

עמרי: שניסיתי להצליב את זה עם האותיות בעברית יוצ... יוצקלי... יוצקי... לא יודע. זה לא-

אור: כמו המלך התנ"כי...

עמרי: יוצלן.

אור: אה, יוצלן, יוצלן.

עמרי: שלושה כוכבים.

אור: כן. יש לך פעמיים שלושה כוכבים, זה נדיר...

עמרי: כן! נכון? זה יצא לי ב...

אור: יפה.

עמר: יצא לי נדיר.

אור: ממש! קיבלת כוכב... שלושה.

עמרי: "בוא נגיד, שהייתי בסניפים הרבה יותר טובים ומוצלחים של הרשת מבחינת השירות. 'הגלידה רכה כי זה סוף המגש'. הלוואי שהייתי יודע מה הקשר, אך לא רציתי להביך את המוכרן. מה שכן, סוף מגש? תחליף לחדש. ועוד עצת שירות קטנטנה, לא עוזבים את עמדת ההגשה ונעלמים לאחור כל עוד ויש קונים בחנות אלא אם ותכריזו למקום כשירות עצמי."

אור: הוא צודק אבל הוא טרחן.

עמרי: אני אוהב את המילה מוכרן.

אור: מוכרן.

עמרי: ולא מוכר. זה כאילו... הוא השאיר לי קצת את הזבן של פעם.

אור: זה טוב-

עמרי: בתוך המילה.

אור: זה קצת, כן, לבלר.

עמרי: וה"גלידה רכה כי זה סוף המגש", גלידה היא רכה, לא?

אור: אבל, גם איזה מגש- מה כאילו הלמטה שלה.

עמרי: זה הסוף חבית מה שנקרא.

אור: כן. וגם, זה לגמרי לגיטימי להגיד "זה נראה לי קצת מגעיל, זה הסוף של הזה... אכפת לך לתת לי גלידה אחרת? "

עמרי: כן.

אור: זה בסדר גמור.

עמרי: נכון.

אור: אה... יש לי כאן ביקורת מ"הייד אנטיטי." אוקיי, הבחור אובססיבי לפרטיות שלו. שזה מתאים לביקורת שלו , זה Originstory.

עמרי: אוקיי.

אור: של נבל של "מארוול". אוקיי?

הוא יושב, אנחנו במערכה השלישית של הסרט. הוא יושב על הכיסא הגבוה הגדול שלו, מולו אתה, הגיבור, קשור- כבול בשלשלאות, עומד להיות מושלך לבריכת כרישים-

עמרי: כן.

אור: ואני, הנבל, מלטף את החתול הלבן שלי, ומספר לך למה נהייתי כל כך מרושע. והחלטתי-

עמרי: לספר את סיפור חייך.

אור: לפצץ... לפוצץ את כל "גולדה", את כל 200 אלף הסניפים שלהם... אז בוא נכניס את המוזיקה המפחידה והמאיימת של הנבל הזה. ואתה יכול... אתה יכול אפילו לשאול אותי, תוך כדי שאתה עומד לפגוש את מותך, "למה אתה עושה את זה? "

עמרי: "איך קוראים לך? "

אור: "הייד אנטיטי."

עמרי: אה שיט... (צוחק)

אור: "קפטן הייד אנטיטי."

עמרי: "בשבילך... "

אור ועמרי: (צוחקים)

[מוזיקה דרמטית]

עמרי: (מתנשף) "למה אתה עושה את זה, הייד אנטיטי? "

אור: "שערה בגלידה. דבר נדיר, אבל אפשרי, בעיקר כשמנהל המקום לא מקפיד על כללי ברזל בעולם המזון. כובע - על הראש. הגיע הזמן שרובוטיקה תחליף את האנושות העייפה."

עמרי ואור: (מחקים קולות של ביפים וכפתורים)

אור: טילים יוצאים.

עמרי: "לא כל עוד אני כאן! "

אור: "אוי לאא! "

עמרי: "עכשיו לכולם יש שיערות בגלידה! "

שערה בכוס גלידה, אפשר לקרוא ל... סרט הזה.

אור: חייבים לקרוא לו?

עמרי: לא... מי שרוצה.

אור: אה אוקיי.

עמרי ואור: (צוחקים)

עמרי: יש לי הפעלה בשבילך,

אור: יש!

עמרי: אני שולח לך את הטקסט שלך. *אתה* תקריא את הביקורת שאני מצאתי. אתה תקריא אותה-

אור: לא ככה הפורמט הזה עובד...

עמרי: מה זאת אומרת? (צוחק) ואני אקריא לך... אני אתן לך אפיון דמות. אתה קורא את זה כמו ילד, אבי נעלבי שצחקו עליו בבית ספר. אוקיי? אבל אני אתן קודם איזה הקדמה. אוקיי? אתה באת לקנות גלידה, בגלידריה, אני המוכרן.

אור: אוקיי.

עמרי: אה... ואתה כזה מתלבט איזה גלידה אתה רוצה, סבבה? בוא נאלתר את זה שאתה מתלבט-

אור: ואז תגיד לי-

עמרי" אתה שואל על הטעמים, ותתחיל... אחרי כזה... כמה שניות של אילתור.

אור: אוקיי.

עמרי: שלום, מה תרצה?

אור: מה זה הורוד זה? מה זה? מה זה פיסטוק?

עמרי: 'מה זה פיסטוק? ' איזה יצור... כן, זה פיסטוק.

אור: אה... לא משנה... רגע, זה שם, זה... זה... זה פררו רושה או שזה... זה-

עמרי: לא, זה רק נראה כמו פררו רושה. זה זה פלסטיק- כן זה פררו רושה! נו, מה אתה רוצה?

אור: (בוכה) עזוב, לא משנה. גלידה בינונית. מתוקה ממש. בשירות ציני ומרגיש שמסתלבטים עלי בזמן שאני מתלבט. לא אחזור לשם.

עמרי ואור: (צוחקים)

עמרי: שאתה יודע מה יפה?

אור: מה זה שירות ציני? (צוחק)

"אפשר מהפיסטוק? "

עמרי: (מחקה אותו) אפשר מהפיסטוק... ברור שאפשר!

אור: לא, אי אפשר! עוף מהעיניים שלי!

"אני לא מצליח להגיע לפיסטוק"

עמרי: מה זה המוכר... איזה מין מוכר...

אור: אידיוט! (צוחק)

עמרי: "מסתלבטים"... עכשיו תראה מה זה יפה, את... תראה מה זה יפה, אתה שאלת אותי אם אני יודע מה זה טאוטולוגיה בתחילת הפרק...

אור: כן.

עמרי: ואני אחזיר לך גם שאלה מאוד מאוד עמוקה. אתה יודע מה זה סאבלימינל?

אור: זה תת-הכרתי?

עמרי: לא... הוא הראפר הימני.

אור: (צוחק)

עמרי: כן.

אור: אתה מדבר על הצל. אל תחתים.

עמרי: גם הוא ימני, ידידי.

אור: אה, כן?

עמרי: כן. אבל מה זה? כן, סאבלימינל... זה... דוגמא... הנה שלי פה קולנוענית לעתיד.

אור: כן.

עמרי: מה הדוגמה הכי מפורסמת שרוצים להסביר סאבלימינל? סאבלימינל זה תת מודע-

אור: אה! מה הפריים ב"Fight club"?

עמרי: כן. הפריים ב"Fight club".

אור: אוקיי.

עמרי: עכשיו, לא לקפוץ עליי, פסיכולוגים ופסיכולוגיות שמאזינים לנו, בעדינות לשלוח לי הודעה בפרטי ולהסביר לי איפה אני טועה סאבלימינל-

אור: כמו כן אני בספק שפסיכולוגים ופסיכולוגיות מאזינים לנו-

עמרי: (צוחק) מבזבזים את הזמן... הם שומעים "עושים פסיכולוגיה"-

אור: הם התחילו את הפרק הראשון ואמרו "זה ממש לא בשבילך-"

עמרי: "צריך לדווח על זה." (צוחק)

אור: "אני מרגיש שהאייקיו שלי נושר ואני עבדתי קשה מדי בשביל התואר."

עמרי ואור: (צוחקים)

עמרי: למרות שזה... כמו מבחן... כזה

בקיצור, סאבלימינל זה איזשהו העברת מסרים תת-הכרתית-

אור: כן.

עמרי: זאת אומרת תת-

אור: אתה לא מבין שאתה-

עמרי: אתה לא מבין מהם הם עושים לך...

אור: מפנים אותה.

עמרי: פרסומות עושות את זה הרבה.

אור: כן.

עמרי: למה... אמרתי את זה? אה, מה היה פה רגע סאבלימינלי? אני אמרתי לך לשחק את הילד הזה קצת... אבי נעלבי?

אור: נכון...

עמרי: מי שכתב את הביקורת קוראים לו אבי. ואני לא ידעתי את זה-

אור: ולא שמת לב לזה כשביקשת.

עמרי: אבל, יבוא פסיכולוג ויגיד "אתה ראית את זה בעין, קלטת, אתה לא שמת לב שקלטת."

אור: וזה מה שנכנס לך-

עמרי: זה מה שנכנס לך.

אור: ואז הוא יגיד "אני לא מקשיב לך... "

עמרי: "ואיך שמעת את זה, אדוני הפסיכולוג? אה-הא! אז אתה כן מקשיב לנו! "

אור: "אה... לא אני רק נכנסתי לפרק הזה... הבן שלי אמר לי... "

עמרי: (צוחק) כן, הלאה.

אור: טוב. buckle up buddy יש לנו פה ביקורת מסע. גיא.

עזוב הקדמות, אנחנו getting straight into it.

עמרי: אוקיי.

אור: תנו לי מוזיקה של מסע. דמיינו שזה מונטאז', אנחנו... אנחנו רואים... ברקע מתחלף ערים...

עמרי: נו...

אור: כן. אנחנו ביערות, אנחנו חוצים ימים וגיא עדיין מדבר על ה... על... על ה... על החוויה ה... זה, זה... מה שהוא עבר. תנ"ך שלם, הוא עבר אודיסאה שהוא צריך לדבר עליה כל כך הרבה. גיא כותב ככה, [מוזיקה דרמטית]

"שירות מזעזע, אני לקוח קבוע בגלידריות והאמת, גולדה, שאכזבתם אותי מאוד. ובטח שלא אחזור יותר לאף סניף אם 'אלה הנהלים', סך הכל הזמנתי יוגורט בינוני לארוז לבית. שמו את היוגורט בתוך הגביע הרגיל שלהם, לפני ששמו אמרתי - שוב - שאני אורז את זה, אז שישימו לי את אותה כמות יוגורט פשוט בכלי אחר, ואת התוספות מהרטבים בכלים נפרדים על מנת שלא הכל יתערבב ביחד בנסיעה. וגם כי אין מקום לשים את המכסה של הגביע שאוכלים במקום. התעקשתי מעל שלוש פעמים שיעשו את זה בנפרד ולא הסכימו. אז קיבלתי בפועל חצי מנת יוגורט במקום יוגורט בינוני, וגם חצי מהתוספות שבאמת נכנסות בגביע, שהוא ללא מכסה.

אגב, מישהי שלקחה אחריי יוגורט, כן הביאו לה בנפרד את התוספות אז כנראה שגם יש אפליה בסניף. התאכזבתי מאוד, וזה לא אופייני לאף מקום. תמיד נעניתי בחיוב לבקשה כה לגיטימי. ממליץ לכם ללמוד דבר או שניים בשירות טוב ולא רק שיווק."

(צועק) או מיי גאד! ! !

עמרי: (צוחק)

אור: מה אתה רוצה? על מה אתה מדבר? !

עמרי: בקיץ... בבתי הקולנוע.

אור: (צוחק) זה... זה... זה כל כך ארוך, על לא דבר!

עמרי: מה שהכי תפס אותי זה ש"ביקשתי-... התעקשתי יותר משלוש פעמים" היה לנו גם דיון כזה פה "זה כמעט 20 פעם בכיתי היום".

אור: (צוחק)

עמרי: אם התעקשת ארבע פעמים אז תכתוב התעקשתי ארבע- מה זה מעל שלוש פעמים?

אור: ממש.

עמרי: מעל שלוש פעמים יש מספר... יש מספר סופי שהתעקשת. הו, גאד! ביזבזת לי מקום במוח!

אור: מקום בשרתים גם.

עמרי: כן.

אור: שזה גם פינה שמזמן לא הייתה... סלי…

עמרי: סלי שלום.

אור: זה גבר או אישה?

עמרי: אנ... זה... זה... אה האמת שזה יכול להיות...

אור: זה לא משנה, כי סלי לא היה שם.

עמרי: אוקיי.

אור: בוא נכניס את האות.

קריין: (בקול עמוק עם הד) לא היית שם.

אור: "שכחתי לציין שהמרק עם הכיסונים היה מעולה, כנ"ל לממולאים."

עמרי ואור: (צוחקים)

אור: "אלו מנות הדגל המומלצות, המחירים נראים לי יקרים ביחס למנות... "

עמרי: (צוחק)

אור: אולי הוא קיבל ממש מתחתית החבית וזה כל כך רך שזה נהיה לו מרק...

עמרי: תשמע, אם בא חייזר שלא יודע מה זה גלידה, ואתה מגיש לו את הדבר הזה-

אור: "אה זה מרק קפוא... "

עמרי: ממש! כיסונים, ממולאים. לך תדע.

אור: כן כיסונים... כל דבר שמכיל את זה, זה כיסון.

יש לי כאן את כרמל, אני רואה לפי התמונה שלו, יש לו חליפה, אני מדמיין שהוא איזה עורך דין מלוקק. והוא כותב ביקורת שגם... לכל אחד יש מילות טריגר, מילים שקצת... שמגעילות אותו. דיברנו על זה אני כבר לא זוכר מה...

עמרי: אתה לא אוהב שאומרים "תענוג".

אור: תענוג, נכון.

עמרי: או עונג. משהו כזה...

אור: זה חוזר כאן.

עמרי: עונג או תענוג? מה אתה לא אוהב שאומרים עונג או תענ- סתם...

אור: כל ה... כל השורש הזה, והוא מצא כאן משהו שאפילו אתה לא אמרת ואוסיף את מה שמתהווה לכדי פינתנו הנוספת "תודה להוריד".

אז כרמל כותב ככה, בוא נכניס... איזה מוזיקה מתאימה לעורך דין כזה... אני יודע נמצא איזה משהו נכתוב lawyer באתר. נמצא משהו, אוקיי. הוא אומר את זה יום אחרי לחברים שלו במשרד "אה, אני הלכתי לטאיזו", "אני הלכתי אתמול זה", "אנחנו הוצאנו אלף שקל על ארוחה"... "חבר'ה חבר'ה-"

עמרי: He's bragging.

אור: "אני חייב לספר לכם מה אני עשיתי אתמול... כרמל יספר לכם אני אכלתי אתמול; 'גלידה מעולה, סניף נתניה י-פי-פה. הגלידת בייגלה מלוח - פשוט לא מעולם הזה, להתענג מכל לק... "

עמרי: (צוחק)

אור: "זאת הייתה המלצה של עופר, המלצה שבהחלט הוכיחה את עצמה. שאפו עופר! "

עמרי ואור: (צוחקים)

אור: who the fuck is עופר? !

עמרי: בדיוק הכותרת ש...

אור: מי the fuck זה עופר?

עמרי: וואו... וואו...

אור: אני ממשיך ישר לביקורת הבאה, אני אפילו לא מחכה לך.

עמרי: אוקיי אוקיי. עד שאתה מסיים אני אכבה פה את האור...

אור: זה מישהו ש... אני קורא את השם המלא שלו, מתנצל, הוא הביא את זה על עצמו. קוראים לו מתן בן דוֹד. אה לא. הוא היה צריך לכתוב בסוגריים שזה "מתן בן דויד".

עמרי: (מגחך)

אור: אז תפריד בין הנ"ון... נו... בין ה- לא משנה. הוא כתב במילה אחת "מתן בן דוד", אתה עשית את הבעיה הזאת לעצמך.

והוא כותב ככה; "אז ככה, " פתיחה טובה, אתה לא חייב להגיד 'אז ככה', אף אחד לא הפנה אליך שאלה ישירה, ואתה לא עונה לי בעל פה מתן בן דוֹד. הלאה.

עמרי: (צוחק)

אור: "אז ככה, לאחר ביקורים בגלידה 'גולדה' בנתניה, במתחם 'יכין סנטר' שבנתניה."

שם לב לבעיה, לא? אנחנו ממשיכים הלאה, אוקיי.

עמרי: (צוחק)

אור: "הבנתי שהלוקוח לא שווה בכלל. שירות גרוע כושל של ההנהלה. הגעתי בשעת פעילות הסניף 20 דקות לפני זמן הסגירה שרשום. הגעתי לבקש דבר בסיסי - מילט שייק."

עמרי ואור: (צוחקים)

עמרי: מה זה?

אור: זה כמו מילקשייק-

עמרי: כן הבנתי

אור: רק שזה שתי מילים וזה עם ט'.

עמרי: מה זה מילט.

אור: "שתי כדורי גלידה, חלב ולערבב - זה הסיפור. לאחר שיחה ים המוכרת שאומרת שהיא יכולה לתת רק גלידה בלבד, יצאתי מאוכזב, ללא שירות וללא מילט שייק."

עמרי ואור: (צוחקים)

אור: "פשטו ביזיון! חבל שזה חנות אחת מכלל הרשת שככה מזלזלת בלקוח."

עמרי: אז... (צוחק) הוא אפילו לא טעה בטעות, הוא חזר על עצמו או שהוא חושב שככה אומרים...

אור: פעם אחת זה היה בשתי מילים ואז הוא אמר "אה. וואו. foolish me. התכוונתי למילקשייק, לא מילט שייק. (צוחק), איזה bully מבולבולי אני... מילט שייק! "

עמרי: תאר לך יש דבר כזה, ואנחנו הכי מפגרים בעולם.

אור: כן, ממש.

עמרי: שיט-

אור: מה אתה יודע מה, זה מיובא מאירופה זה מה... אין מילקשייק.

עמרי: לא לא לא. כתבתי מילט שייק בגוגל "האם התכוונת למילקשייק? ! "

עמרי ואור: (צוחקים)

עמרי: "אידיוט! "

אור: "האם זה מתן בן דוֹד? מתן אני אמרתי לך כבר? ! "

עמרי: (צוחק) טוב. יש לי הקראה, dramatic reading, כמו שג'ואי אומר-

אור: כן...

עמרי: אני לא אומר לך מה הטקסט שלך, אתה תבין, סבבה? תעקוב בטקסטים-

אור: סבבה.

עמרי: עם העיניים בטקסט-

אור: אני הציטוטים.

עמרי: כן, ואני אגיד משפט שלא אמרתי הרבה זמן ואני כל כך שמח להגיד אותו; שלי, תכניסי לי מוזיקת קונספירציה.

[מוזיקת קונספירציה]

עמרי: "מגיע להם כוכב אחד. באתי עם קופון של גלידה חינם, הבחור שמוכר בדלפק אמר לי ככה-"

אור: (בקול מעצבן) "המחשב לא עובד"

עמרי: "אמרתי לו 'מתי לחזור? ' הוא אמר לי-"

אור: "לא, זה הולך מסניף אחר"

עמרי: "אמרתי לו 'ממתי לא עובד לך הקופה? ' הוא אמר לי-"

אור: "מאז שהחלפנו זכיינות... "

עמרי: "מסקנה; הם קיבלו זכיין חדש, בעלים חדשים, והוא נתן להם הוראה לא לקבל קופונים למיניהם כדי שסניפים אחרים יחטפו את הנזק. אני שמח שהיום אפשר לכתוב הכל באינטרנט-"

אור: (צוחק)

עמיר: "ולא להתבאס לבד כמו פעם. זכיינים אחרים מקווה ש... אתם קוראים את זה כנראה שאלך לצפון תל אביב לממש את הקופון! "

עמרי ואור: בום! (צוחקים)

אור: אני כל כך שמח שיש אינטרנט, אני יכול להתלונן על 'גולדה'. ככה הוא נשמע אחי-

עמרי: תשמע זו ביקורת מלפני 10 חודשים, מישהו גילה לו לפני 10 חודשים ש-

אור: שיש אינטרנט.

עמרי: תחשוב איזה מאושר האדם הזה-

אור: הוא אמר-

עמרי: אני לא הייתי יוצא מהבית-

אור: "אתה לא מבין הייתה לי חוויה גרועה ב'גולדה' ש... אף אחד לעולם לא ידע"

עמרי: "היי, זה אני החבר שלך עופר, שממליץ לך על דברים, אתה יודע שיש אינטרנט."

אור: "מה זה? מה... מה אני יכול לעשות עם זה?

עמרי: "אתה יכול לכתוב ביקורת, רק אל תשכח לכתוב שאפו לעופר."

אור: שאפו לעופר!

עמרי ואור: (צוחקים)

עמרי: וגם, אני גאה בעצמי שהתאפקתי מלעשות את הבדיחה השחוקה שבמקום קוּפּוֹן זה קוֹפוֹן קטן.

אור: כן, כי כבר עברנו את זה.

עמרי: אבל אין gag כמו ה-running gag.

אור: אני ממשיך הלאה לביקורת הזאת של מימי וכמובן שגם אתה תיקח בה חלק אתם-

עמרי: ישש.

אור: ואתן גם מוזמנים ומוזמנות לקחת בה חלק זה... הפודקאסט הרי הוא אינטראקטיבי פשוט שאני... הוא אקטיבי. אנחנו לא יכולים to interact איתכם אבל...

עמרי: (צוחק)

אור: הלאה! זו ביקורת מאת מימי, שלפי השיער הוורוד שלה והחיוך המקסים שלה אני יודע שהיא מבוגרת מאוד, ולכן אני יודע בדיוק איזה קול לתת לה. אמ... ו... הכותרת שנתתי לביקורת הזו היא - ואני אשמח להד על זה - "מה אכפת לי הסרט"

עמרי: (צוחק)

אור: ואתה תעזור לי לזהות את כל ה"מה אכפת לי"... עם צעקות off mic של 'מה אכפת לי'.

הטריילר מתחיל.

"מרכז קניות חדש יחסית בפרדס-חנה-כרכור, למזלי התפנתה חנייה בחזית המרכז-"

עמרי: מה אכפת לי?

אור: "לא בדקתי אם יש עוד חנייה למתחם-"

עמרי: לא משנה.

אור: "בגולדה היו שתי מוכרות נחמדות מאוד. התלהבתי מכמות הגלידה שמסודרת בתצוגה.

עמרי: (צוחק) מה אכפת לי.

אור: "הכל היה בשפע, צבעוני ומפתה. אפילו עם המציאו גלידה בטעם ברבי."

עמרי: מה? !

אור: זה סתם מוזר.

עמרי ואור: (צוחקים)

אור: "כיוון שהיינו שתי חברות ונסענו לבקר חברה שלישית-"

עמרי: לא אכפת לאף אחד-

אור: "לקחנו חצי גלידה בקופסא. בחרנו טעם פבלובה, שהיה מתוק מתוק מתוק, טעם שוקולד, שקדים, וכרמל. שלדעתי זה הכי טעים"

עמרי: מה אכפת לי מה דעתך?

אור: "בטעם קרמסל פיסטוק-"

עמרי: אין דבר כזה!

אור ועמרי: (צוחקים)

אור: "שהיה מעניין וטוב. גולדה מתחדשים בטעמים - כיף לחזור אליהם."

עמרי: (צוחק) איך הם מתחדשים בטעמים אם את ממציאה אותם?

אור ועמרי: (צוחקים)

אור: פעם זה... היא יודעת איך כותבים קרמל, ועדיין פעם אחת היא קראה לזה 'כרמל' ופעם אחת קרמסל.

עמרי: שמעתי שזה מרכיב המספר 1 והכי חשוב במילט שייקים.

אור: (צוחק) ממש. 'הם מתחדשים בטעמים וגם במוצרים.'

עמרי: יש לי גם הפעלה, זה פרק של הפעלות. אני אקרא ביקורת של עילי, שנתן כוכב אחד. אני אשחק ילד בן 4 או 5-

אור: כן, אוקיי.

עמרי: ואתה תשחק את האבא שלו שמחנך אותו. והוא מ... הטקסט שלך זה לא אומרים איכס על אוכל".

אור: אוקיי. מתי אני אומר את זה?

עמרי: אתה מתחיל את הביקורת, תדמיין שאמרתי איכס על גלידה-

אור: ומה שמו?

עמרי: עילי.

אור: עילי, אוקיי.

עמרי: הביקורת זה מה שאתה אומר, 'לא אומרים איכס על אוכל' ואני אשלים את החצי השני של הביקורת. בוא נשים ambiance של גלידריה.

[אנשים מדברים]

אור: "היי, היי, וואו, וואו, וואו, לא אומרים איכס על אוכל."

עמרי: (בקול של ילד קטן) "אז אני אגיד פיכס."

עמרי ואור: (צוחקים)

עמרי: זו הביקורת.

אור: הוא כתב לא אומרים...

עמרי: לא אומרים איכס על אוכל, אז אני אגיד פיכס.

אור: (קולות של נגעל) ביקרתי שם פעמיים, פעם ראשונה ופעם אחרונה.

עמרי: זה טוב. זה קצת מצחיק-

אור: זה כזה.

כן אנחנו ... אנחנו נשתמש בזה, אין מה לעשות.

אוקיי, אני צריך מוזיקה חסידית, יש פה בן אדם שעובר חוויה רוחנית עמוקה מאוד, אוקיי?

דמיין שהוא אכל את מה שהוא הולך להגיד לך שהוא אוכל, ושערי 'גולדה' נפתחו. אור מסנוור מכה בו. הוא יורד על הברכיים, מוציא את הטלפון וכותב.

[מוזיקה חסידית]

אור: "ביקשתי מהמוכרת הנדיבה מוריה קרפ איטלקי לאחר שסגרה את המכונה, שזה אומר כיבוי וניקוי. בלי היסוס היא הדליקה את המכונה בחזרה והכינה לי קרפ מכל הלב. ניכר לראות שהיא פינקה בשוקולד חום, ולבן! הלוואי וכל הסניפים של 'גולדה' היו כמו הסניף הזה, אשריך ישראל כי אלו הם נשותיך! ! "

עמרי: (צוחק ומוחא כפיים) הנענוע לולב שעשית פה-

אור ועמרי: (צוחקים)

עמרי: ועדיין לא... אני לא הצלחתי שלא שים לב אליו זה שהוא אמר קרפ איטלקי. אבל זה לא קרפ צרפתי בכל מקום בעולם?

אור ועמרי: (צוחקים)

עמרי: איטלקי, זה חיקוי של קרפ צרפתי?

אור: זה כשיש בפנים פיצה. אבל אני... אני גם דילגתי על בדיחה, שהוא ביקש מהמוכרת הנדיבה מוריה קרפ, איטלקי.

עמרי: (מהמהם בהסכמה)

אור: "ביקשתי מהמוכרת הנדיבה מוריה קרפ, איטלקי.

עמרי: והיא הביאה לו איטלקי. (צוחק)

אור: כן... ועוד אחד מהיר שאני רוצה להכניס לפני שנגיע לסיום. אוקיי?

חבר'ה, תישארו לשבת, לא לקפוץ מהמושבים. אבל, הבאתי לנו ביקורת של לא אחרת מאשר נעמי מתוקולדה2-

עמרי: או-ואה.

אור: שכותבת - "יופי של מקום. באמת צריכה לתת המלצה? זה המקום הכי מדהים שהייתי בו. שתיתי קפה, הנכדה אכלה גלידה, סבא שתה קולה. מיזוג אוויר נהדר מקום מתוחזק ברמה גבוהה. אתם כבר מכירים אותי שאני חולה על סדר ובמיוחד על ניקיון, ולראות תחזוקה כזאת... נהדרים."

נשמה מי מכיר אותך? !

עמרי: (צוחק)

אור: מי את? מי זה 'אתם כבר מכירים אותי'? דרך-... אין לי איך לעקוב אחרייך יא חסויה שכמוך!

עמרי: (חצי מזמר) כתבתי בגוגל.

אור: זה אמיתי?

עמרי: נעמי מתוקולדה. וזאת מישהי-

אור: לא, זה אמיתי. זאת מישהי שיש לזה בלוג אוכל או משהו?

עמרי: זה עסק כזה גדול מאוד לממתקים-

אור: לאא.

עמרי: כן בלוגרית של ממתקים.

אור: הבדיחה על חשבוני.

עמרי: גם באינסטגרם...

אור: אני רואה יוסי שטיין מתוקולדה- אה הנה הנה...

עמרי: מתוקולדה.

אור: 'אתם כבר מכירים אותי' את כותבת... אז תכתבי את זה באתר שלך.

עמרי: ווא יש לזה הרבה עוקבים-

אור: מפה לשם אני אצטרך להתחנף אליה בשביל פרסומת.

עמרי ואור: (צוחקים)

אור: 'אני יודע שאמרנו את זה בפודקאסט, אבל זה מתוך אהבה. מה את אומרת, לקחת חסות? '

עמרי: אוקיי לסיום, כמובן, איך לא, הפעלה.

אור: יש.

עמרי: לא בדיוק הפעלה זה הקראה. אני אתן לך את הטקסט שלך, אתה תקרא את הביקורת ואני אקריא את תגובת הבעלים.

אור: י-ש.

עמרי: אז, שלי, אני אבקש ממך משהו ש... לא יודע אם תצליחי. אבל, אור יקרא את הביקורת, אני אקריא את תגובת הבעלים וכל מה שאני רוצה, שאחרי שתגובה את הבעלים, יהיה מוזיקה שהיא הכי drop the mic שיש. אני מדמיין משהו כזה -

עמרי ואור: (מחקים קולות של ניצחון מוחץ, מוזיקת הצלחה) פוף! הוו! פא-נא-נא-נם, פם-פם-פם!

עמרי: כן כן. תחגגי את זה, אוקיי? אז בבקשה.

אור: "היי, זה היה ביום חמישי שהאחראית על המשמרת התנהגה מגעיל מאוד. לא מתאים לכם 'גולדה'."

עמרי: "היי, נשמח לדעת על המקרה, ומתי זה קרה בחמישי. שכן, היה אחמ"ש באותו היום ולא אחמשית."

[מוזיקת drop the mic]

אור ועמרי: הוו! ! !

אור: באם באם באם באם! (צוחק)

עמרי: אני כל כך אוהב שהבעלים תופסים אותם.

אור: כן, שהם כל כך nitpicking שהם עונים 'זה לא עליי בכלל'.

עמרי ואור: (צוחקים)

אור: אוקיי, אז נראה לי שעם האווירה הזאת... של קלאב, אנחנו נסיים.

[מוזיקה קצבית]

אור: עד כאן הפרק הזה של , "מתחת לכל ביקורת", תודה רבה לצוות 'רשת עושים היסטוריה' - לזלטה ז'בן עורכת התוכנית, לדני תימור המנהל העסקי, שלי נוי מנהלת ההפקה, לאביב שם-טוב סמנכ"ל התפעול, ולעמית חזזי מצוות המכירות. בצוות התוכנית גם הילה שמש.

אתם יכולים ויכולות כמובן להציע לנו גם פרקים... רעיונות לפרקים... מקומות שהייתם רוצים שנקרא עליהם ביקורות, ביקורות ספציפיות שהצחיקו אתכם, בקבוצת הפייסבוק שלנו מ"תחת לכל ביקורת הפודקאסט".

יש שם גם קבוצת וואטסאפ עם מימס ודברים מצחיקים, אנחנו מתים עליכם ואתם מביאים שם את הדברים הכי מצחיקים והכי שווים-

עמרי: זה נכון.

תודה רבה לכם, ניפגש בפרק הבא, אני אור בוטבול-

עמרי: אני עמרי הכהן-

אור: יאללה ביי.

עמרי: ביי.

[מוזיקה קצבית]

קריין: לפודקאסטים נוספים של רשת עושים היסטוריה ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני בקרו בעושים היסטוריה נקודה קום או הורידו את אפליקציית עושים היסטוריה בחנות האפליקציות של אנדרואיד.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה