והפעם - סינמה סיטי! מה קרה כשביקשו מילדה בת 12 להגיד את תעודת הזהות שלה בע"פ? האם מקרר הגלידות ב-VIP תמיד מלא? והאם ייתכן שבראד פיט שיחק בסרט של עמוס גיתאי?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 20/08/2023.
["רשת עושים היסטוריה"]
אור: שלום וברוכים השבים לפרק נוסף של "מתחת לכל ביקורת", פודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורות של ישראלים אחרים ברשת.
אני אור.
עומרי: אני עומרי.
אור: היום אנחנו עושים על סינמה סיטי. בוא נתחיל.
[מעברון מוזיקלי]
["עובדות מאוורר"]
עומרי: טוב, כולם יודעים, לא? מי הקים את הסינמה סיטי? אתה יודע?
אור: אדרי?
עומרי: נכון, האחים אדרי, לבון ומשה אדרי בשנת, רוצה לנחש?
אור: 2005.
עומרי: לא רחוק, 2002. יותר מ-20 שנה, חגגו לא מזמן 20 שנה.
אור: אני זוכר כשזה נפתח בגלילות, וזה היה כאילו מטורף. אומייגאד, יש כמה סניפים באותו מקום, יש אולמות.
עומרי: זה הסניף אולי הכי מוכר בגלילות, ליד רמת השרון, הוא באמת הראשון, ומאז נפתחו בנתניה ובאר שבע, בראשון לציון, בכפר סבא, בחדרה, באשדוד כתוב, אני לא מכיר שיש באשדוד.
אור: יש לי יבול טוב מאשדוד.
עומרי: אוקיי וכמובן ירושלים. ולמה אני אומר ירושלים? בתור ירושלמי, תן לי לספר לך שהסניף בירושלים, הוא בעצם שנוי במחלוקת. אתה מכיר את הסאגה שהייתה סביב…
אור: לפתוח בשבת, לא לפתוח בשבת?
עומרי: בדיוק. בשנת 2014 הוא נפתח, זו בדיוק השנה שעזבתי את העיר, והיו ממש הפגנות טירוף, כאילו, ליד קריית הממשלה שם.
אור: ועכשיו הוא פתוח בשבת?
עומרי: אז זהו. עכשיו אחרי הרבה מאוד דיונים של דתיים, הגיעו לחלונות הגבוהים מה שנקרא, הוחלט לסגור אותו בשבת. זה בעצם הסניף סינמה סיטי היחיד שלא פעיל בשבת.
אור: שנכנע.
עומרי: שנכנע, אבל זה נראה לי נושא לפודקאסט אחר.
אור: חד משמעית, ואני בטוח שאחד מעושים משהו ישתלט עליו. אנחנו פה בשביל לקרוא ביקורות, והו כמה ביקורות הבאתי לך.
אבל לפני שניגש לביקורות, אני גיליתי, תשמע, אולי אני דביל ואולי כולם ידעו את זה, אבל אתה ידעת שיש גם חוץ מהביקורות על עסקים, נתת לי שלוק בתוך האוזן,
עומרי: זה לא יקרה שוב. זה לא יקרה שוב.
אור: אתה יודע כמה אני רוצה את הקפה הזה ואני לא לוקח שלוק כדי לא לעשות לך.
עומרי: מעכשיו שלוקים זה אוף מייק.
אור: ממש, אוף רום.
עומרי: אז מה התחלת להגיד?
אור: בקיצור, יש את הביקורות, ובתוכן יש גם סקשן של שאלות ותשובות. שאם חשבת שבביקורות יש אנשים הזויים, בתוך השאלות ותשובות יש באמת אנשים, שאני לא יודע אם אפשר להגדיר אותם בקו השפיות, כי זה לא…אוקיי, אתה נכנס לכתוב שאלה, לסניף סינמה סיטי שאני לא אגיד אפילו איזה סניף זה.
מה שאלה שלגיטימית בעיניך לשאול?
שאלות למשתמשים, זה לא מנהל הסניף הולך לענות לך, אתה שואל שאלות שלמשתמשים אחרים הם יכולים לענות לך.
מה נורמלי לשאול?
עומרי: האם המזנון יקר?
האם יש חניית נכים אם אתה מחפש דרך גישה לנכים?
אור: אוקיי, מה דעתך על השאלה, "איש ושמו אוטו?"
זו השאלה, זו השאלה, "איש ושמו אוטו, סימן שאלה?"
עכשיו לזכותו יאמר שזה שם של סרט, אז הוא כנראה שואל, יש את הסרט הזה שם?
שזה לא שאלה לגיטימית לשאול, תיכנס לאתר ושם תמצא תשובות, אבל מישהו עונה לו והשאלה היא, "איש ושמו אוטו" והתשובה, "כן".
עומרי: זאת אומרת, זה בעצם השיחה הכי יעילה בהיסטוריה, זה כמו שמישהו ישאל "מהיר ועצבני?", מישהו יגיד לו "כן". הוא הבין מה הוא שאל.
אור: אבל, אוקיי, "הקולנוע יהיה פתוח היום?"
מתי שאלת את זה?
אין תאריך, זה כל כך דפוק, מי הדפוק, גם מה זה הקולנוע יהיה פתוח היום?
תיכנסי לאתר ויהיה כתוב אם הוא פתוח היום.
עומרי: זה אנשים שלא משתמשים נכונה בפורמט של גוגל, אפשר למצוא בגוגל את התשובה לשאלה אם הוא פתוח, נכון? בסקירה כללית של המקום.
אור: ברור!
"עדיין צריך גרין קארד כדי להיכנס?" עכשיו היא אובייסלי התכוונה לתו ירוק, אבל כתבת גרין קארד.
אולי זו מישהי שנשואה לאמריקאי ורוצה לראות סרט וזה הרבה יותר מסובך ממה שאתה חושב.
אור: "מה המספר שלהם?"
מה המספר שלהם? כדי לכתוב שאלה היית צריך לראות את הפאנל של העסק והדבר הראשון שכתוב שם זה המספר שלהם.
עומרי: מישהו ענה?
אור: כן, ענו אין מספר, ביטלו הכל. יש מייל או להגיע למקום עצמו.
עומרי: האמת עכשיו ברצינות המקומות האלה קשה, מה אתה רוצה להגיד?
אור: יש תשובה הרבה יותר טובה שאני מזדהה איתה, "חפש בגוגל מה זה פה ספר טלפונים", נכון מאוד.
עומרי: תשמע, זה מקומות שבאמת נורא מתסכל שאי אפשר להשיג. אתה רוצה בסוף לדבר עם בן אדם.
אור: גם בבנק, באתי להגיד, גם בבנק אתה לא צריך באמת בן אדם אם השירות יהיה מספיק טוב. מה אתה צריך לשאול את סינמה סיטי?
מתי הסרט? כמה זה עולה? אני רוצה לקנות כרטיס.
יש עוד מידע שאתה צריך?
עומרי: בוא אני אצלול איתך לביקורת הראשונה.
אור: אוקיי, אני מרגיש שאני צריך להירגע גם ככה מכל השאלות ותשובות, אני אשים את זה בצד.
עומרי: ביקורת של בחור בשם שמאי, שמאי זה שם? זה רחוב בירושלים. זה מעניין כי זה על סינמה סיטי בירושלים, נתן כוכב אחד והביקורת היא כזו:
"ביקשתי מהקופאית סרט מומלץ, שמה אותנו בסרט בשם האב. תוך רבע שעה נרדמתי מרוב שעמום, יצאתי אחרי 20 דקות. ביקשתי סרט חלופי, לא הסכימו לי, שלחו אותי מעובד לעובד, שירות זוועה, רק יס פלנט."
עכשיו יש פה שני דברים מעניינים. אחד, לא הבנתי את המתמטיקה, הוא כותב, "נרדמתי תוך רבע שעה, יצאתי אחרי 20 דקות", זה לא מסתדר לי.
וגם אתה שמת לב שיש קטע חזק עם להמליץ על יס פלנט?
אור: זהו, אנשים שלא מרוצים, אם אתה לא מרוצה ממקדונלדס, אז אתה אומר, 'חרא סניף אל תבואו לפה', אבל פה יש להם, את הידע על המתחרים, אז יש כאן הפניה.
עומרי: זה יצר נקמני, זה לא סתם שאתם כותבים שהשירות חרא, אתה שולח אותם, 'רק יס פלנט', זה חזר כמה פעמים, זה לא ביקורת, זה פשוט, סתם להמליץ על המתחרים, נורא מוזר.
אור: אז אתה יודע מה, בוא תן לי להרים את הרמה פה, אני אביא לך משהו על רמה.
"ביחסי לסינמה סיטי, המקום, החלל הכללי, סוגריים, לא גדול, אבל הוא חמוד. יש בו בובות לאורכו, והילדים אהבו להצטלם עם כולם, בסוף האכסדרה יש חלל גדול יותר, האולמות שהייתי בהם קטנים יחסית, אבל אני דווקא אוהב את זה, הסאונד מעולה, והמיקום בביג פאשן, מאפשר בילוי לפני ואחרי במתחם, כך שלא משעמם.
אליעזר בן יהודה כתב ביקורת על סינמה סיטי. עכשיו אהבתי שהוא השתמש במילה אכסדרה, שתהרוג אותי, אבל זה לא המקום להשתמש בה.
עומרי: מה זה בעצם, זה סוג של מבנה עתיק?
אור: אוקיי, אז יש, אני דביל פה, כן? כי אכסדרה זה גם הול כזה, אבל במובן הקלאסי שלו זה שורת עמודים רומיים שיש ביניהם קשתות, אוקיי?
הוא לא התכוון לזה, אני לא בטוח למה הוא התכוון, למה שתשב באכסדרה, לא משנה. הוא מתחיל בסינימסיטי, עכשיו לדעתי 85% מהביקורות כאן כתבו סינמה סיטי לא נכון, זו המילה הכי פשוטה לאיות בעולם, וכולם כותבים סינימסיטי.
עומרי: [צוחק] אני רוצה לשפר לך את המצב רוח קצת, שאתה לא תתרגז.
אור: וואי באתי היום על רגל שמאל, חבל על זמן.
עומרי: בגלל זה לקח לך הרבה זמן להגיע, תשתמש בשתי רגליים. תשמע, אני רוצה לתת לך, אני יודע מה אתה צריך עכשיו, אתה רוצה פינה, אתה רוצה ביקורת שנכנסת לפינה, לא היית שם.
["לא היית שם"]
ואנחנו ניתן את הביקורת של יוסף, בוא תגיד לי אתה אם הוא היה בסינמה סיטי.
אור: אוקיי.
עומרי: כוכב אחד. "מקום גדול ומבולבל מאוד, קשה למצוא מקום, למעט מרפאת ריאות שיש שילוט נחמד על הריצוף. יש בעיה של פרסום תמונות של נשים שחלק מגופן חשוף. המקום ציבורי, בפרט שיש מרפאות שיש, זאת אומרת, כמוני, מוכרחים להגיע לשם, ולראות תמונות כאלה מפריע מאוד. הנהלים של המקום צריכים להתחשב."
אנחנו מתחברים שוב לכפייה הדתית של תחילת הפרק.
אור: מה היה שם הקטע של זה? זאת אומרת שאני כמו מי שאני, מה זה היה?
עומרי: עילגות.
אור: אוקיי, זה פותר לי את זה.
עומרי: הבן אדם ציין שהמקום גדול ומבולבל, קשה למצוא אותו למעט מרפאת ריאות.
אור: הרבה אנשים עושים את הטעות כשהם כותבים על סינמה סיטי, בגלל שזה מתחמים כאלה גדולים שהם נותנים ביקורת על כל המתחם.
עומרי: כי זה קניון בעצם, סינמה סיטי זה סוג של קניון על ספידים.
אור: לא אם הוא ממוקם בביג פאשן, אבל שזה בעיה אחרת שיש ליעם עסקים שקוראים לעצמם עם שמות באנגלית, טוב, גם סינמה סיטי.
עומרי: עיר הקולנוע, האמת שעיר הקולנוע זה שם חמוד.
אור: עיר הקולנוע נשמע לא רע בכלל.
עומרי: נכון?
אור: אגב, עילגות, נראה לי שאני מנצח אותך ברמות. אני בדרך כלל לא, זה כואב לי, כן? אני לא אוהב את השגיאות שלי וזה, ורווח פסיק, הדברים האלה מטריפים אותי. אבל אני אומר בביקורת שמישהו כתב מהטלפון, אתה חייב שיהיו לך כמה טעויות פה ושם. לא נורא.
אבל דבורית כותבת, חמישה כוכבים, היא מאוד אהבה.
"הבקום נוח להצאות, עם אלף, רווח פסיק, נקי יפה, יש אפשאות לקפה בקום".
פעמיים טעית במילה במקום.
אפשרות נכתבה אפשאות, רווח פסיק ואז אין רווח לפני נקי, והמקום, הבקום נוח להצעות.
אין מילה אחת שהצלחת לעשות כמו שצריך.
גם למה כל כך מהר? היא כאילו כתבה כתבה כתבה, מהר, מהר, מהר, סנד, סנד, סנד.
תסתכלי, אני לא אומר עכשיו לעשות הגהה לשלוח לעורכת לשונית, תסתכלי על המילים שאת כתבת עכשיו.
עומרי: רוצה אחד בוטה? בוטה קיצוני.
אור: קיצוני?
עומרי: תשמע זה לא כזה קיצוני, אבל אני לא יודע אם מותר לדבר ככה בפודקאסט.
אור: זה לא צרה שלנו, זלטה תתמודד.
עומרי: אולי זלטה תעשה ביפ על המילה הקיצונית שאני הולך להגיד פה אוקיי?
אור: אני חש שאתה צוחק וזה לא הולך להיות קיצוני.
עומרי: תראה כל אחד והסטנדרטים שלו, אני זה קשה לי שהם משתמשים בשפה הזאת ספציפית, אוקיי? אתה מוכן?
אור: כן.
תום נותן כוכב אחד.
"איכס"
אור: [צוחק]
עומרי: קודם כל, רגע, מי פותח ככה ביקורת?
אור: מה, חשבתי שסיימת.
עומרי: לא, רק מתחיל, מה אתה בן 6? מה זה איכס? זה ביקורת בגוגל, איזה לא ענייני זה.
אור: ביקורת בגוגל? זה גם לא…
עומרי: לא, איכס, מה אתה בגן? אוקיי, אז הוא כותב "איכס, מכנה משותף ישראלי". לא ברור מה זה. "נורא, ביס פלנט ליטרלי הכל עדיף, ליטרלי. והם סוגרים בשבת ה *ביפ*"
ווווו, מה זה מי מדבר ככה?
אור: הלך ל 120 קמ"ש.
[חסות]
אור: יש לי פה מישהו שלפי התמונה, אני רואה שהוא כנראה די צעיר, וזה משתקף בביקורת שלו של סינמה סיטי.
"פשוט בושה, אביעד הוציא אותנו מהסרט בליי שעשינו כלום, פשוט בושה, לכו ליס פלנט."
עומרי: קודם כל [צוחק], למה הוא מדבר ככה?
אור: ככה אני מדבר, כשילדים מדברים, בתמונה שלו יש לו תפילין על הראש, לא זוכר איך קוראים לדבר הזה.
עומרי: זה שנאת דתיים עם הפרק הזה יותר.
אור: זו לא שנאת דתיים, הוא בבר מצווה שלו, בגלל זה הוא ככה, ככה אני דיברתי בבר מצווה. כמו בהצגה ששיחקנו ביחד.
עומרי: כמו חבובה.
אור: בדיוק.
עומרי: אגב, הגנבתי שלוק מהקפה בזמן הביקורת, אתה שמת לב?
אור: לא, גם אני הגנבתי, ואתה לא שמת לב?
עומרי: לא,
אור: פיתחנו את השיטה. לא התעכבנו על זה שהמילה השלישית שלו זה פשוט "בושה, אביעד הוציא אותנו מהסרט."
מי זה אביעד? אני לא הייתי שם איתך! זה בדיוק אותו דבר כמו לכתוב, 'יש, פתוח היום?'
אני לא איתך בחדר! אני לא מודע למה היום.
כי עכשיו, זאתי ששאלה, "האם פתוח היום?" כתוב ליד זה: לפני עשרה חודשים.
אין, זה יכול להיות כל יום! זה יכול להיות יום כיפור, זה יכול להיות הכל, מה את עושה? אנשים דפוקים.
עומרי: אז הנה, יש לי אחד גם, אתה הזכרת לי, יש אחד שנכנס, זאת לא פינה כי אין לנו פינה כזאת, אבל כאילו, פינת מה זה רלוונטי?
אז נגיד, מישהו כותב, הילה כותבת פה, כוכב אחד, היא מאוד זועמת.
"אנחנו נכנסנו לסרט פול גז בסינמה סיטי, נהננו, היינו בשיא המתח, עד שהגיעה אישה מלאה מאוד, וצעקה עלינו והשפילה אותנו מול כל העולם."
למה זה רלוונטי שהיא מלאה?
אור: כי היא רוצה להכניס לה על הדרך.
עומרי: זה סתם להיות מניאק. אם אישה רזה הייתה צועקת עליה?
אור: 'נכנסה אישה רזה מאוד, ועלבה בי עד שעזבתי.'
עומרי: זה נכנס תחת הכותרת, פירוט לא רלוונטי.
אור: אה, פינתנו שצריכה לעשות, מה אכפת לי.
עומרי: מה אכפת לי. בוא נעשה פינה, מה אכפת לי, למה אתה מציין את זה?
אור: יש לי אחד חיובי, סוף סוף. חמישה כוכבים.
עומרי: אוקיי.
אור: "מקום מהמם לילדים בעיקר, דמויות ענק של כל גיבורי העל וסיפורי האגדות."
עכשיו, זה, אני רואה, זו אישה מבוגרת. אני סיננתי לך החוצה כמה אנשים שדיברו על הדמויות המדהימות מסיפורי האגדות, היית פעם בסינמה סיטי?
עומרי: לצערי כן.
אור: הדמויות מסיפורי האגדות, זה החתיכות פלסטיק הכי זולות שראיתי בחיים שלי, ש-90 אחוז מסטיק ו-30 אחוז פלסטיק ממוחזר מסין.
זה הדמויות, זה ההיילייט שלה, דמויות ענק של כל גיבורי העל וסיפורי האגדות.
עומרי: תשמע, לילדים זה מרשים, לילדים זה כאילו באמת…
אור: אני אחנך את הילדים שלי לבוז לדבר הזה.
אבל יש לי בשבילך ביקורת, אנחנו כל הזמן אומרים שביקורות כאלה לא ענייניות, יש לי את הביקורת הכי עניינית שאתה שמעת כל החיים שלך.
ואם אפשר להכניס מוזיקה, אני לא יודע לתאר איזה מוזיקה מדעית, מוזיקה שאם הייתי עכשיו מדען בסרט סייפיי, והייתי נותן לך אקספוזיציה של כל הדברים המדעיים שצריך לדעת, זו הייתה המוזיקה ה… דודודודודידודידו שברקע.
עומרי: זה הזלטה לבחור את המוזיקה הזאת.
אור: כן, אוקיי. אז הוא כותב ככה, שמואל כותב ככה…אני לא יודע איזה קול יצא.
עומרי: אני רואה אותך בוחר.
[*מוזיקה מדעית*]
אור: "אולם הקרנה נוח ונעים, לא צפוף אבל מאוכזב מאיכות השמע. הסאונד. מצופה שיהיה רב ערוצי שמע, מה שנקרא חמש נקודה אחד ערוצים, אם לא יותר, במיוחד בסרט שהדבר חשוב, אהבה בשחקים מבריק. הסאונד היה מונו, בספק עם סטריאו, לא ברור אם זה מהסרט עצמו או ממערכת השמע של האולם, או מבחירה שגויה של המפעיל, לא יודע. אין לי ניסיון משמעותי בבתי הקולנוע, ולכן יש להביא בחשבון חוסר ניסיון זה בסך הכל דעתי חיובית."
עברתי רכבת הרים רגשית במהלך הדבר הזה.
עומרי: כן, יחסית לזה שאין לו ניסיון בקולנוע, הוא נתן פה…
אור: כי הוא נותן את כל התנ"ך הזה של איך סאונד אמור לעבוד, ואז כמעט חותם ב"אין לי ניסיון משמעותי בבתי קולנוע, ולכן יש להביא בחשבון חוסר ניסיון זה", ולסיכום בסך הכל דעתי חיובית ארבעה כוכבים, כמה חירות.
עומרי: זה מזכיר לי שבפרק של מה זה היה, של דומינוס מישהו דיבר על אצבעות מוגזמות, הוא כאילו נורא הוא היה כועס נורא נכון והוא אמר," לא הביאו לי את האצבעות…" אז גם פה אהבה בשחקים מבריק". זה נורא מוזר
אור: "בדיוק של 5.1 ערוצי סאונד לא עברו את זה, אהבה בשחקים מבריק."
עומרי: מה זה מאווריק אגב?
זה מאווריק זה אבל הוא כתב את זה בעברית הכל אז יוצא אהבה בשחקים מבריק.
עומרי: כאילו ג'יניאס (גאון) מבריק כזה זה יוצא. אני רוצה לבקש מזלטה גם מוזיקה. אולי משהו כזה איזה כינור קלאסי משהו כזה גם אריסטוקרטי קצת כי יש פה מישהו שהשאיר ביקורת מאוד פיוטית בעיניי.
איתמר כוכב אחד.
[*מוזיקה רגועה*]
"המקום בו הקולנוע מגיע למות. יחד עם התקוות שלנו."
אור: וואו.
עומרי: קצת אייל שני, כמה זה כאב לו שהוא נכנס לגוגל לכתוב את זה. מה הוא חווה שם באולם?
אור: זהו, הוא לא פירט מה קרה לו שם.
עומרי: לא, אנחנו נשארנו מסוקרנים.
אור: אז לי יש מישהו שגם נפגע אבל הוא פירט יותר אני מדמיין שהוא בוכה. אז בוא נכניס קצת כינורות עצובים.
ורון כותב ככה.
[*כינורות עצובים*]
אור: "לא ללכת לסינמה סיטי. שירות על הפנים הגעתי לוי אי פי נתניה עם בת זוג ב-31/12 היו רק גלידות סורבה וניל. היה רק קינוח מתוק אחד וזהו. בקולנוע הרגיל היו עוד מלא גלידות אבל האחראית לא הסכימה להביא משם בטענה שלנו מגיע רק 100 מיליליטר ובקולנוע הרגיל זה 150 מיליליטר. שירות דוחה במקום לתת יותר בערב השנה האזרחית אז התקמצנו בשביל תאוות בצע. לכו ליס ספלנט שם מפנקים והשירות טוב. מי שירצה צילמתי סרטון שמראה שהמקרר של הקינוחים ריק."
[צוחקים]
אור: מה זה מי שירצה? אתה יכול להעלות את הסרטון, מי יפנה אליו בפרטי? 'היי רון, כאן אור ראיתי את הביקורת שלך, האם תוכל לשלוח לי את הוידאו של המקרר קינוחים ריק', מה אתה דפוק?!
עומרי: זה קצת פינת מה אכפת לי לא?
אור: זה גם פינת מה אכפת לי וגם באיזה סרט אתה חי? אגב סינמה סיטי, מה זה "מי שירצה"?
עומרי: ערב השנה האזרחית, נורא מוזר נורא מוזר. אני אני גם רוצה לעשות, אני רוצה לעשות דמות גם של ליאל והיא כותבת שהיא בת 12 לא יודע איזה קול לעשות, יצא לי משהו.
אור: תעשה את הקול שאני עשיתי לילד בן 13, יצא לך ילדה בת 12.
עומרי: אוקיי זאת ליאל, קול שיכול להתאים לשם ליאל, אוקיי? זה קצת ארוך זה קצת ארוך. אולי אולי בעריכה, זלטה מפילים משימות על זלטה.
אור: אולי בעריכה זלטה תקליט את הפרק הבא. תמסרי לנו איך הלך.
עומרי: אפשר לעשות פאסט פורוורד. כמו שעושים בווצאפ כפול שתיים. אז זלטה אם זה יוצא ארוך מדי תקפיצי אותי בעריכה.
אור: עכשיו היא תעשה את זה לכל הפרק.
עומרי: ליאל בת 12 כותבת ככה:
"איכ איכ שירות מזעזע, צעקו עלינו העיפו אותנו מסרט ואנחנו רק בני 12. הזמנו כרטיסים לסרט ובכניסה ביקשו תו ירוק, אבל אמרו לזכור את התעודת זהות בעל פה. מאיפה אני זוכרת את התעודה, אני לא משתמשת בתעודה, איך אני אזכור?
הם התחילו לצעוק עלינו עד שנתנו לנו להיכנס ואחרי זה נכנסו לסרט סוף סוף והם הוציאו את אחת החברות שלנו ואמרו שהיא עשתה רעש. איזה רעש היא הייתה שקטה כל הסרט, היא האחרונה שתצעק, היא הילדה הכי שקטה שאני מכירה.
והם אמרו 'לכי תקבלי זיכוי צאי מהסרט', למה שהיא תצא, היא לא אמרה מילה אחת כולנו דיברנו איתם פשוט צעקו ברמות מטורפות וגם אנחנו התחלנו לצעוק עליהם אז הם אמרו לנו ללכת לקופות לקבל החזר כי עשינו רעש בסרט. איזה עשינו רעש בסרט? נכון בחוץ קצת צעקנו עליהם, אבל בפנים היינו בשקט ללא ציוץ והם דחפו את אחת הילדות זה היה משפיל."
אור: [צוחק] קודם כל אני חושב שמצאת קול מעולה, אני חושב שעשית את התפקיד נהדר.
עומרי: אני רוצה להגיד שהיא צודקת. למה ילדה בת 12 צריכה לזכור את תעודת זהות שלה? אתה זכרת את התעודת זהות שלך בגיל 12?
אור: לא, אבל אני רוצה לשים את זה בצד לטובת זה שהיא עוד פעם משתייכת לז'אנר האנשים שחושבים שהייתי איתם שם. את לא יכולה להגיד "בחיים לא צעקה…" אני לא מכיר את חברות שלך והכל, "הוא בא אלינו ואמר", מי זה הוא? מה היה מה מה התרחיש, מה הסיטואציה?
עומרי: גם אנשים לא מבינים איך אנשים אחרים משתמשים בכלי, תחשוב שאתה רוצה ללכת עם בת זוג שלך לסרט, אתה יושב, אתה אומר, 'וואי מאמי איזה סרט נראה היום, בואי ניכנס לסינמה סיטי.'
אור: ליאל לא צעקה בכלל וצעקו עליה, מה זה הדבר הזה?
עומרי: רגע, תבדוק אם ביקשו ממנה תעודת זהות.
אור: ביקשו ממנה לזכור את התעודת זהות, מאמי אנחנו לא הולכים לשם.
עומרי: אין סיכוי שהולכים לשם, מבקשים ממנו לזכור תעודת זהות.
אור: הם ממליצים פה על יס פלנט, אולי אה…
עומרי: מה עם המקרר של הקינוחים, הוא ריק?
אור: אני אבדוק רגע, אני צריך לקבל הודעה ממנו כל רגע עם הסרטון.
[חסות]
עומרי: כל הפרק הזה צריך להיות פינת מה אכפת לי ביקורות של אנשים הזויים
אור: אה כן אז יש לי מה אכפת לי של החיים.
אורית נתנה חמישה כוכבים לסניף הזה של סינמה סיטי, אוקיי?
"סינמה סיטי נתניה מקום גדול ונקי, יש חנייה בשפע. הבעיה הייתה הסרט. לרגעים נראה שנוצר שם סיפור איזו דרמה מרגשת ואמיתית ואז זה הופך להיות משהו עצוב וכואב אז אתה מרגיש כאילו מנסים לעשות חיקוי לסרט החוש השישי. ואז אתה מחכה כבר להבין מה שאתה חושב שאולי אתה מבין ואז בסוף מבינים שהכל היה חרטה ולא כזה מעניין אפשר בקלות לוותר סליחה לשחקנים שהיו טובים."
עומרי: [צוחק] לשחקנים?
אור: זה לא ביקורת קולנוע באמת מה את עושה?!?
עומרי: מה הסיכוי שקוראים לה דלית?
אור: לא, קוראים לה אורית.
עומרי: אורית? נשבע לך שלא ידעתי.
אור: אני אמרתי "אורית כותבת", אתה ידעת.
עומרי: אומייגאד לא הקשבתי לך בשום צורה. זה נכנס לתת מודע.
אור: זה יותר בעייתי.
עומרי: אוקיי מוכן?
אור: רגע לפני זה אתה יכול לעזור לי שנייה?
עומרי: מה קרה?
אור: אם מישהו כתב שהוא ראה סרט וקוראים לו "רכבת הקלה", למה הוא התכוון? רכבת הקלה? רכבת הקרח?
עומרי: אני לא חזק בסרטים שיוצאים עכשיו, מאיזה שנה הביקורת?
אור: תשעה חודשים
עומרי: רכבת הקלה? גוגל איט בוא נעשה גוגל.
אור: אני אעשה את זה תן לי את הבא.
עומרי: אוקיי, אז בזמן שאתה מחפש,
אור: אני לא אקשיב לך.
עומרי: בדיוק בדיוק ותן לי שם
אור: כשאתה כותב "רכבת הקלה" תוודא שלא יהיו תוצאות לרכבת הקלה.
עומרי: תכתוב "רכבת הקלה סרט".
אור: יש סרט ישראלי שקוראים לו "רכבת קלה".
עומרי: וואלה, אה של איך קוראים לו…
אור: של עמוס גיתאי.
עומרי: הוא מצלם את זה בירושלים.
אור: זה מ-2018 אז לא על זה מדברים. לא חשוב להוריד בעריכה.
עומרי: לא, אני חושב שקיבלתי אודישן לזה. להיות איזה ניצב ב"רכבת הקלה" באמת לפני איזה חמש שנים משהו כזה ולא הלכתי.
אור: אז בזה יש את בראד פיט, אתה חושב שעמוס גיתאי ליהק אותו? נראה לי שהבחור פה התכוון לסרט אחר.
עומרי: תשמע, אני ובראד מקבלים הרבה פרויקטים במקביל.
אור: האמת שאני לא בטוח שזה בראד פיט כי כאמור כולם מטומטמים ומישהו כתב כאן "סחקן ראשי", שחקן בסמך, "ברד פיט". אז אולי הוא מתכוון לזה אני לא יודע. אני כבר באמצע ביקורת אני פשוט אקרא לך אותה.
עומרי: בבקשה.
אור: "ראיתי סרט "רכבת הכלה" בכף. איזה מעניין נהנית מאוד. שמה היה שחקן ראשי ברד פיט וכל המאפיה היו רודפים אחריו וגם אחרי טיק", בטת, "עם מיליוני דולרים והרבי פלטות של זהב."
אני כל כך כועס. הסיבה היחידה שאני לא צועק זה כי אני מרגיש משהו נשבר לי בפנים. כי גם היית אומר, אה זה עולה חדש זה זה תרגום אוטומטי, זה באמת, זאת דורית. זאת דורית ואני לא אגיד את שם המשפחה שלה, אבל הוא עברי לכל דבר ועניין. לדורית אין שום תירוץ לכתוב שחקן בסמך. ולכתוב "שחקן ראשי ברד פיט וכל המאפיה רודפים אחריו וגם אחרי טיק עם מיליוני דולרים והרבי פלטות של זהב".
עומרי: אני אני רוצה להגיד שדורית זה שילוב מושלם של דלית ואורית.
אור: ויש גם תמונות מתוך הסרט עם פלאש ויש תמונה של, זאת דורית.
עומרי: יש! אולי תשים את זה במצלמה.
אור: אני לא יכול לשים את זה במצלמה, זה לא יפה.
עומרי: אבל היא שמה את התמונה שלה בגוגל.
אור: כמו שאתם מדמיינים את דורית, אז ככה דורית נראית. עומדת ליד שני סטורם טרופרים כי גם היא מתלהבת מהדמויות המדהימות מהאגדות. תבואי לי בסיוט דורית! היא גם צילמה עם פלאש בתוך אולם קולנוע, האישה הזאת מטרגרת אותי ברמות!
עומרי: בוא תגיד לי מה הבעיה בביקורת הבאה של ליגל שלא ידעתי שזה שם.
אור: [*צחוק*] סליחה, ראיתי את הביקורת הבאה ואוקיי.
עומרי: ליגל כותבת כותבת? כותב? ליגל, כוכב אחד. מה אתה צוחק?
"המקום נראה מוזנח ודי שומם. אין מה לעשות במקום פרט לצפייה בסרטים והצגות."
[צוחק] מה חשבת ש…
אור: ממש דפקו אותו.
עומרי: מה קורה במקום הזה מלבד לראות…אגב הצגות בסינמה סיטי זה דבר שאתה…
אור: יש יש הצגות בסינמה סיטי.
עומרי: הצגות?
אור: כן זוגתי שהיא גם שחקנית עשתה הצגה בסינמה סיטי. יש להם, מרימים את המסך.
עומרי: מה אתה אומר…
אור: ויש שם אולם ממש רציני, כאילו יש במה ממש רצינית.
עומרי: אההה, אנחנו לא הופענו עם תיכון מגשימים בסינמה סיטי מודיעין?
אור: יש מצב שזה היה סינמה סיטי.
עומרי: נכון
אור: זאת הצגה שעשינו ביחד ונראה לי שבאמת היינו באולם כזה. זוכר שאמרתי לך שהרבה אנשים מאייתים את סינמה סיטי לא נכון? אם הייתי אומר לך שמישהו איית את זה הכי לא נכון, איך היית כותב סינמה סיטי?
עומרי: קוף שלא שומעים
אור: לא. כל האותיות, כל האותיות קיימות.
עומרי: אהה, סמך.
אור: כן.
עומרי: יוד.
אור: כן
עומרי: נון
אור: כן.
עומרי: מקף?
אור: לא
עומרי: אה, מם?
אור: בוא אני אחסוך לך "סיני מסיתי", יש שם רווח
עומרי: זה כאילו פונטי זה איך שומעים את זה.
אור: זה איך שומעים את זה אם אתה טיפש. "סיני מסיתי השירות הכי טוב בעולם", אין פיסוק בכלל אז אני פשוט אקרא את זה כמו שזה כתוב. "סיני מסיתי השירות הכי טוב בעולם אני ממליץ לכם לבוא לסיני מסית בראשון לציון החתול שרק"
עומרי: [צוחק]
אור: עכשיו כמה דברים. קודם כל, אם זה "סיני מסיטי" אז שיהיה גם "סיני מסיתי" בשני. זה פשוט הפך להיות סיני מסית בשני. פשוט איש סיני שמעורר הסתה בראשון לציון והוא סיים בהחתול שרק, עכשיו בתור מי שדיבב בחתול של שרק לא קוראים לזה החתול שרק מה ראית?
עומרי: מה דיבבת בחתול של שרק?
אור: אני דיבבתי…
עומרי: דמויות נוספות?
אור: למה אתה ככה?
עומרי: לא אני שואל,
אור: אני דיבבתי דמות, אני דיבבתי את אחד מהרעים. יש את שלושת הדובים, אז אני הדוב הקטן.
עומרי: איך קוראים לו?
אור: בייבי בר.
עומרי: וואו.
אור: כן.
עומרי: לא ידעתי, זה דמות משמעותית
אור: יצא עכשיו "החתול של שרק 2 - משאלה אחת ודי".
עומרי: אתה עושה פרומושן לסרט שאתה מדובב עכשיו? זה מה שקורה?
אור: לא יודע…אם תלכו לראות את הסרט, אני לא ארוויח כלום אני כבר את ה-50 שקל שלי עשיתי.
עומרי: לכו לראות את "החתול של שרק".
אור: וואי נהיה לי חם מהפרק הזה, אוקיי. אנחנו לקראת סיום, אז אני רוצה לתת לך כמה קצרים, רפיד פייר(rapid fire) מה שנקרא. אחד בקשר לדמויות הנהדרות שמלהיבות הרבה אנשים.
ריי כותב: "כל פעם שאני נמצא במקום הזה זה חוויה טובה הנה אני ומיניון" ויש תמונה שלו ומיניון, אני ממשיך ישר הלאה אני אפילו לא מתעכב על זה.
עומרי: בן כמה הוא? 46?
אור: לא, אבל עדיין יותר מבוגר ממה שמותר לך לכתוב את זה. יש כאן את ברק שמפגין אופטימיות למרות התוכן, "בסך הכל אחלה מקום לבילוי משפחתי, מחירים יקרים כרגיל בכל סינמה סיטי אבל בסך הכל בסדר".
עומרי: זה כאילו ל…
אור: הגישה ישראלית. ומה שרציתי לסיים איתו. אהמ, "ריח של טונה בפופקורן. אייל קיציס ישב לידי בסרט אני לשם כבר לא אחזור".
עומרי: [צוחק] רגע, רגע, זה כאילו,
אור: הסיבה ותוצאה הם כאילו ג'ונרטו על ידי AI.
עומרי: AI של ביקורת, ריח של טונה בפופקורן.
אור: זה אלף
עומרי: אייל קיציס ישב לידי
אור: ולכן.
עומרי: לא אחזור לפה יותר.
אור: "אני לא שם כבר לא אחזור".
עומרי: מה הקשר בין זה? למה אייל, אוקיי. "אייל קיציס ישב לידי"
אור: גם יש פסיק זה אותו משפט מבחינתו. ריח של טונה בפופקורן, אייל קיציס ישב לידי בסרט, אני לשם כבר לא אחזור. זה הייקו!
עומרי: הוא לא יחזור בגלל אייל קיציס או בגלל הטונה?
אור: אולי זה מה שניחם אותו.
עומרי: עם זה אנחנו נסיים.
אור: זהו.
[מעברון מוזיקלי]
אור: עד כאן הפרק הזה של "מתחת לכל ביקורת" תודה רבה לצוות רשת "עושים היסטוריה". לזלטה שבן עורכת התוכנית, לדני טימור המנהל העסקי לשלי נוי, מנהלת ההפקה, לאביב שם טוב סמנכ"ל התפעול ומנהל המכירות ולעמית חזזי מצוות המכירות. בצוות התוכנית גם הילה שמש ושלי גואטה.
אתם מוזמנים להציע לנו רעיונות לפרקים נוספים או לביקורות ספציפיות או סתם לדבר איתנו ולהגיד לנו מה אתם חושבים על הפרקים בעמוד הפייסבוק שלנו בקבוצה "מתחת לכל ביקורת הפודקאסט". אתם מן הסתם מוזמנים לעקוב ולהאזין לפרק שלנו בכל אפליקציות הפודקאסטים שבסמארטפון שלכם.
וגם יעלו קטעי וידאו של קטעים נבחרים מתוך כל הפרקים ביוטיוב אתם מוזמנים לחפש את "מתחת לכל ביקורת", אני אור בוטבול.
עומרי: אני עומרי הכהן.
אור: נפגש בפרק הבא.
עומרי: להתראות.
אור: ביי.
[מוזיקה]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments