top of page

מתחת לכל ביקורת - קיפצובה

כמה כסף מרוויח קיבוץ צובה? מה קורה בג'ימבורי המקורה? וכמה זמן לוקחת הנסיעה מפתח תקווה?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/12/2023.

אור: שלום וברוכים השבים לפרק נוסף של "מתחת לכל ביקורת", הפודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורות הזויות של ישראלים ברשת. אני אור בוטבול.

עמרי: אני עמרי הכהן.

אור: ואני שמעתי כמה פרקים שלנו, שאנחנו תמיד מתחילים ב"היי! אנחנו זה, אני… מתחת לכל ביקורת" וזה… ואמרתי לעצמי, אם הייתי מתחיל לשמוע את הפודקאסט בפרק הזה הייתי אומר "מה אתם כל כך מבסוטים מעצמכם, מה אתם מצחיקים רק את עצמכם", ועובר לפודקאסט הבא. אז עכשיו ניסיתי להיות יותר contained. אבל פור יו, long time fans, היי, שלום וברוכים השבים ל"מתחת לכל ביקורת", הפודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורות הזויות של ישראלים ברשת. אני אור בוטבול.

עמרי: אני עמרי הכהן.

אור: יפה, אהבתי. זה מיקס, זה גם וגם. היום אנחנו מדברים על מקום שעבורי הוא נוסטלגי, ועבורך?

עמרי: אני חשבתי שעבורי הוא נוסטלגי, מה הקשר שלך למקום הזה?

אור: אה, הקשר ארוך שנים. הייתי שם פעם כשהייתי קטן. איזה קשר ארוך יש לך?

עמרי: בשביל ירושלמים זה נוסטלגי, כי הם הולכים לשם הרבה בשבתות, כי זה קרוב.

אור: אני, משום מה ישב לי בראש שזה בצפון הרחוק, אבל זה כנראה בגלל שכשהייתי נורא קטן זה היה נסיעה אינסופית, נוסעים…

עמרי: אני לא יכול לחכות שיתחיל הפרק.

אור: לקיפצובה.

[צוחקים]

אור: בוא נתחיל.

עמרי: אוקיי, אז…

אור: עובדת מאוורר ראשונה - זה לא בצפון הרחוק.

עמרי: זה הופך את העובדות מאוורר ליותר מעניינות, כי כנראה אתה לא יודע על איזה מקום מדובר, אבל בוא ננסה אותך. אוקיי?

אור: כן.

קריין: עובדות מאוורר.

עמרי: קיפצובה זה פארק שעשועים.

אור: בקיבוץ צובה.

עמרי: אוקיי, זה אתה יודע. קיבוץ צובה הוא לא באמת קרוב, הוא בהרי ירושלים…

אור: כן.

עמרי: אז כן נחשב יחסית קרוב. מתי הוא הוקם?

אור: אה… מרגיש לי שאני ראיתי פרסומות עליו מאז שנולדתי. אני אגיד, קצת אחרי… 95'.

עמרי: way way back.

אור: באמת? וואו.

עמרי: תפריז רגע.

אור: 77'.

עמרי: אלף תשע מאות ארבעים ו…

אור: אין מצב!

עמרי: וחמש.

אור: אין מצב.

עמרי: אני אומר לך, כי יש שם איזה החזקה שהיא לא ישראלית בשנתיים הראשונות שלו, והוא לא שימש פארק שעשועים בשנתיים הראשונות.

אור: מה זאת אומרת? היו בריטים שעולים על ה…

עמרי: זה היה רכוש פרטי, זה כמו שיש, אתה מכיר, נגיד מכבי.

אור: כן.

עמרי: האגודה קיימת לפני קום המדינה?

אור: נכון, נכון.

עמרי: זה היה משהו יהודי כזה.

אור: דברים ציוניים עתיקים.

עמרי: זה מוביל אותי למי הקים את הפארק?

אור: רוטשילד.

עמרי: טוב, אין לך דרך לנחש. מה אני שואל אותך?

אור: לא ממש, זה גם הבן אדם הכי לא נכון.

עמרי: זה תורם יהודי פרסי.

אור: אוקיי.

עמרי: שבכלל לא היה בארץ, בחיים הוא לא דרך.

אור: תורם פרסי, זה… אוקסימורון. מסתתר שמה איזה משהו של קומיקאים חרא, אוקיי.

עמרי: ושליש מההכנסות של הקיפצובה הולכות לקיבוץ. זאת אומרת, בגלל שזה של הקיבוץ.

אור: וואלה?

עמרי: כל כרטיס שלישי, זה הסיכום ביניהם, הולך לקיבוץ עצמו.

אור: האמת שזה הגיוני. כמו שגן שמואל, אז המיצים הולך לקיבוץ ו…

עמרי: ואסור להיכנס עם משקפיים.

אור: מה?

עמרי: משקפי ראייה. אוקיי.

אור: יש פה בדיחה?

עמרי: אוקיי, אני עובד עליך…

אור: אוקיי.

עמרי: כל העובדות מאוורר האלה הן לא נכונות.

[צוחקים]

עמרי: לא מצאתי עובדות מאוורר.

אור: אתה… זה לא… אנחנו לא יכולים להפוך לפודקאסט מתיחות אובר-נייט.

עמרי: אין…

אור: אני אקח ממך את האחריות הזאת. אני אומר לך… אם אתה לא יכול, אם אתה לא רוצה, אתה לא חייב. לא בכוח.

עמרי: מה יעשה בן אדם שאין עובדות מאוורר לאוורר איתן? אין עובדות, אין. אין בשום מקום. איך ערך ויקיפדיה.

אור: אין ערך ויקיפדיה על קיפצובה?

עמרי: לא שאני אומר שזה המקור שלי בדרך כלל.

אור: חלילה. קיפצובה. אין להם "אודות" באתר?

עמרי: יש אודות באתר, זה האודות הכי משעממים שיש.

אור: אבל תפקידך בתור תחקירן, למצות…

עמרי: אין תקציב בתכנית התחקירים, מתי יבינו את זה? אנחנו מגייסים תרומות.

אור: בקיצור, אני הולך… אני חוזר להימור שלי 1990 ו… אז כל ה-4 דקות האחרונות מפגרות ומיותרות לחלוטין.

עמרי: אני נהניתי.

אור: בוא נלך לשאלות נפוצות. הנה, בלייב אני אתן לך עובדות מאוורר.

עמרי: בבקשה.

אור: אתה חושב ש… זה. עמרי, הגיע הזמן לעובדות מאוורר. תנו לי את הסאונד.

קריין מוקלט: עובדות מאוורר.

אור: יפה. מה יש בפארק?

עמרי: מתקנים.

אור: אהה לא. יש חצר מוצלת עם מתנפחים, רכבת לפעוטות, מכוניות מתנגשות, סירות אבובים ושני מתקני רב-מרחב. מה זה? אולי נכתוב מה זה מתקני… הוו, יש כאן fun fact מעניין על אבדות. כמה זמן שומרים אבדות בקיפצובה?

עמרי: אה, על זה קראתי. 6 דקות.

אור: עד חודש מיום… מה זה "עד חודש"? זה… גם שלושה ימים זה "עד חודש". חודש, נכון?

עמרי: מעניין אם זה גם כולל ילדים.

אור: האם אישה בהריון צריכה לשלם?

עמרי: אתה בטוח שלא כתוב…

אור: או מיי גאד, זה נגיד פאן-פאקט מגניב.

עמרי: אני ראיתי את זה.

אור: אתה, אתה משקר.

עמרי: לא, לא, ראיתי - אישה בהריון מחודש שישי…

אור: כן. אינה מחויבת בתשלום.

עמרי: כן, לא, ואסור לה לקפוץ גם.

אור: זה אומר… כאילו, היא באה, היא לא הולכת ליהנות גם ככה.

עמרי: אגב, למי שלא מכיר, כשאני הייתי ילד, לא הייתי שם מאז שהייתי ילד, כל הפארק הזה מושתת על טרמפולינות, על כל מיני מתקנים מגניבים.

אור: אה, זה הקטע? כי עכשיו יש שם רכבות הרים וכאלה.

עמרי: זה היה ככה. אני מדבר איתך לפני 20-30 שנה. היום, לפי מה שאני רואה בביקורות, זה כבר ממש כמו לונה פארק כזה. יש כל מיני מתקנים שלאו דווקא קשורים לקפיצה, אבל השם "קיפצובה" נשאר.

אור: יפה.

עמרי: וזה מביא אותי לביקורת הראשונה, שאם אנחנו כבר עוסקים במי צריך לשלם ולמה…

אור: רק עכשיו אני רואה שבקובץ כתבת את כל הפייק עובדות המפגרות.

עמרי: כי פחדתי שתציץ.

אור: כתבת לעצמך כאן "הוקם ב-1953".

עמרי: אבל עכשיו בלייב פתאום אמרתי "זה לא מספיק קיצוני. תקצין".

אור: זה לא מספיק קיצוני?

עמרי: זה החלטה שלקחתי בלייב, ואני לא יודע אם אני עשיתי בחירה טובה. אוקיי.

אור: יפה.

עמרי: אריק השאיר כוכב אחד.

אור: כן.

עמרי: ואני לא מבין על מה הוא מתלונן, אוקיי?

אור: אני אעזור לך.

עמרי: הוא כתב, "יקר מאוד, לא הבנתי למה ילד בן שנה צריך לשלם, וגם למה אני כהורה בן 36 וחצי צריך לשלם, גם ככה אני סובל עם הילדים. חם למות, שמש קופחת, תורים ארוכים". אז מה אתה רוצה?

אור: הוא אישה בהריון בחודש שישי. הוא גם ככה לא נהנה, למה הוא צריך לשלם?

עמרי: כאילו, מה… מה, מה אתה רוצה? ששניכם תיכנסו חינם?

אור: האמת?

עמרי: אוקיי חבר'ה, כל מי שעם ילד בן שנה והוא בן 36 וחם לו…

אור: "מה, אתה מבסוט? אתה מבסוט? תביא כסף. אה, אתה, אני רואה עליך שאתה לא כיף לך כאן בכלל, תעבור, הכל בסדר".

עמרי: מה הציפיה שלו? אבל זה כן שאלה יותר רלוונטית - מאיזה גיל משלמים לאטרקציות? זה כן שאלה מעניינת.

אור: זה מקום שמיועד לילדים. מבחינתי מכל גיל אתה תשלם לאטרקציות, זה מוזר שאישה עם…

עמרי: תינוק? תינוק בן שלושה חודשים?

אור: הוא, הובא למקום, אה, אולי הוא מלווה את האח שלו בן הארבע?

עמרי: כן…

אור: לא יודע… מה זה כניסה חינם? זה כבר…

עמרי: הכה בי בביקורת.

אור: אוקיי. איריס תכה בך בביקורת. איריס כותבת משהו שעל פניו נשמע פשוט, אבל מתחבא פה משהו, בוא נראה אם תמצא אותו. איריס, אני מדמיין אותה כדודה חיובית בסך הכל… עם שפתיים מאוד דקות בגלל שהן קפוצות פנימה כי תמיד יש סוד שממשמש לצאת [מחקה קול של אישה] - "חמישה כוכבים! מקום מושלם לילדים בגילאי 2 עד 11", שאגב זה טווח פסיכי [צוחקים]. "היה כדאי לדעתי להוסיף… שניים שלושה מתקני אקסטרים לבני נוער שמגיעים עם האחים הקטנים". תודה על חוות הדעת איריס, בחיים לא, אבל אחלה. אז הלכתי לעשות קצת… נראה לי משלי, אתה תגיד לי אם אתה מוכן לתת לי מקום בזה…

עמרי: מממ…

אור: אז אתה רוצה לנחש כמה עולה רכבת הרים, מתקן אקסטרים.

עמרי: מה זאת אומרת? משלמים על זה בנפרד?

אור: אתה יכול לקנות אותם, כן. בארץ, אנחנו מכירים שיש את הלונה פארק, יש את הסופרלנד יש כאלה, וזה כאילו פארק שלם. אבל אתה מרכיב אותם נגיד, באירופה הרבה יותר פופולרי שאתה מגיע לפארק כריסמס ב… לא יודע מה… לונדון, ברלין, וואטאבר, זה אסופה של מתקנים שהם קנו מכל מיני מקומות ומפרקים אותם ומרכיבים אותם בערים. ולוקחים אותם אחר כך על משאית…

עמרי: פארק נודד…

אור: כן, בדיוק. אז אתה יכול לקנות אותם. מתקן אקסטרים כזה, של… לא יודע מה, זה מטוטלת ענקית או מיני רכבת הרים כזאת. אתה רוצה לנחש כמה זה עולה? אתה עכשיו יכול לקנות את זה.

עמרי: אני כאדם פרטי רוצה לרכוש…

אור: כן, או כפארק פרטי.

עמרי: לא יודע. חצי מליון שקל.

אור: אה, בין 700 אלף למיליון דולר, אוקיי? אז כשאיריס כותבת [מחקה את איריס בקול של אישה] "אה… היה נחמד אם היו כאן עוד שניים - שלושה מתקני…" את רוצה לשלם את זה? מה זה "היה נחמד"? המקום הוא קיפצובה. לפי עובדות מאוורר של עמרי זה היה פעם טרמפולינה. זה פשוט היה במקום שהוא…

עמרי: הרחבה.

אור: [צוחקים] קיבוץ צובה. בדיוק. וזה הורחב ועכשיו יש שם גם מתקנים לג'יט לגמרי אז כאילו תגידי תודה ואם את מחפשת משהו אחר, לכי למקום אחר. זה לא המקום לזה.

עמרי: תשמע, יש פה ביקורת שזה כאילו אני בטוח שמי שכתב אותה היה רציני, אוֹרי [במלעיל] או אוֹרי [במלרע]. השאיר כוכב אחד, אבל באמת? לא נגמר כבר על מה… אין על מה להתלונן יותר. הוא כותב ככה… תגיד לי…

אור: משפט בעייתי…

עמרי: למה?

אור: "אין על מה להתלונן יותר".

עמרי: לא. תשמע את הביקורת תגיד לי על מה אתה רוצה, מה אתה רוצה?

אור: אוקיי, אוקיי.

עמרי: אולי זה ביקורת מוצדקת, תגידו לי. קודם כל הוא פותח נורא מצחיק. הוא כותב: "מעפן! סליחה… סליחה…" [צוחקים]

אור: הוא מתחיל שורה תחתונה. [צחוק]

עמרי: ועוד הוא כותב: "מעפן. סליחה שאני אומר בצורה כזאת, אבל באתי משדרות, 5 דקות ישבתי לאכול, ישר מפנים אותנו". למה אתה חושב שפינו אותם?

אור: הוא במקום הנכון? הוא לא כתב את זה?

עמרי: כן, כן. הוא במקום הנכון. פינו אותם אחרי 5 דקות.

אור: "5 דקות פינו אותנו…"

עמרי: וזה מעצבן, אז הוא כתב על זה ביקורת. למה?

אור: פינו אותנו כי לא אכלנו…

עמרי: הייתה שריפה במתחם.

[צוחקים בקול רם]

עמרי: לא, מה אתה רוצה? הוא כותב…

אור: "אני רואה את האש אבל אני באמצע הפיתה…"

עמרי: אני באמצע הביס…

אור: "אני אלך כשאני אסיים!"

עמרי: סליחה שאני אומר בצורה כזאת. גם איזה צורה אתה כותב בגוגל ביקורת?

אור: מעפן!

עמרי:"אני באתי משדרות, 5 דקות ישבתי לאכול, ישר מפנים אותנו בגלל שריפה". מה אתה רוצה? נשבע לך, תראה.

אור: אני יש לי פה רק חיוביים היום.

עמרי: מעולה.

אור: אני אחזיר לך את אלי. שכמה שהוא חיובי, כך זה יותר מעצבן אותי. פשוט כי אני מדמיין אותו… כבר אמרתי "דודה" על איריס אבל הוא גם דוד, מה… מהבחינה של בדיחות דוד כאלה. שאתה… אני מספר אותן הרבה, אבל יש ויש, כי הוא כותב, הוא בא לכתוב ביקורת בגוגל אלוהים ישמור. הוא כותב: "חמישה כוכבים"… בוא נכניס מוזיקה של… של… לא יודע איך לקרוא לזה… של שעשועים [שר נעימה מצחיקה], משהו מטומטם כזה אוקיי? אתה יודע על מה אני מדבר מין מוזיקה כזאת קופצניתית [טעות מכוונת], כי אלי כותב [מוזיקה מצחיקה מלווה]: "חלום של מקום כשיש תור קטן במתקן. גדול! השתללנו וקפצנו ב…מומלץ, סוגריים, רחפות הכי כיף". אתה כותב ביקורת בגוגל, Keep it in your pants. תירגע עם הבדיחות.

עמרי: אהבתי שהוא המתיק סוד על הרחפות.

אור: "הרחפות הכי כיף…", גם מה זה רחפות?

עמרי: בן כמה הוא? נשמע מבוגר.

אור: "קפצנו ב…" הוא מבוגר. הוא מבוגר מדי בשביל "קפצנו ב…" זה אפילו לא משחק מילים. זה משחק המילים שהוא שם המקום! כן… [צוחקים]

עמרי: אוקיי, יש פה את אמנון, נתן כוכב אחד. אני מביא את המבאסים היום. אני מביא את אלה שלא, שלא מרוצים.

אור: כן.

עמרי: כוכב אחד. שימו לב לעריכה פה. אתה יודע מה? אולי גם פה נעשה מוזיקה. שלי, אני מאתגר אותך, אני לא מבקש מראש [אור צוחק], תעשי לי חצי הראשון של הביקורת מוזיקה שמחה, כי זה ביקורת חיובית, והחצי שני בהתאם לתוכן.

"אחלה לונה פארק לקטנטנים [ברקע מוסיקה חביבה]. רק תראו שאתם קונים כרטיס דרך איזה ועד או ארגון המחיר הרגיל לא מוצדק" [המוזיקה מתחלפת לכבדה] - "עדכון פסח 2021 תורים ארוכים ומייגעים. רק כדי להיכנס, לא משנה אם הזמנתם כרטיסים כבר מראש דרך אתר ארגון כזה או אחר, בקיצור, בלגן תחסכו מעצמכם". אז בחצי הראשון הוא המליץ לקנות כרטיס…

אור: אם רק אה זה… אבל עכשיו זה אפילו לא שווה את זה.

עמרי: אבל למה צריך את העדכון הזה? פשוט תמחק את מה שכתבת.

אור: יכול להיות שאי אפשר?

עמרי: אה…

אור: לא… הוא ייתן לך…

עמרי: אז תכתוב ביקורת חדשה.

אור: נכון יש לנו הרבה פעמים ביקורות של "אם היה אפשר פחות מכוכב אחד הייתי נותן לכם פחות מכוכב אחד"? ואנחנו אומרים: אבל אי אפשר אז תחסוך מאיתנו את המידע הזה, זה מיותר תמשיך הלאה. אז יש לי פה את הריברס. אז המשתמש, אתה יודע, זה משתמש כזה לא באמת השם שלו, כתוב "ג'וקר" ויש תמונה מצוירת של הג'וקר הוא כותב: "חמישה כוכבים. וואו! אם היה עשרה כוכבים הייתי נותן קל! מקום עצום עם שלל אטרקציות לילדים שאפילו לא הספקנו את הכל. אפשר להיות יום שלם רק בג'ימבורי המקורה. באמת שהייתי סקפטי והתבדיתי. הילדים היו בעננים. תודה!", עכשיו כמובן וואו אם היו עשרה כוכבים הייתי נותן קל, המדד הוא עד חמישה, אז אפקטיבלי נתת עשרה כוכבים, פשוט חלקו אותם בשניים, אוקיי? זה יצא חמישה זה הזה. אבל יש גם כאן פעילות לא מועטה של תגובה מהבעלים.

עמרי: כן… ראיתי גם.

אור: כן, יש הרבה, היא מגיבה על רובם…

עמרי: השמות משתנים גם.

אור: כן אני יש לי כאן תגובה מגלי דרור, היא הבעלים שענתה לו עכשיו, אבל כמו גלידה פיצוץ וכאלה… אז את לא חייבת להתייחס למשתמש…

עמרי: למתקנים…

אור: לא, למשתמש. כי התגובה שלה היא מאוד סינסיר, מאוד בכנות. היא אומרת לו [יש חיקוי של אישה]: "וואו ג'וקר! איזו ביקורת! כזו שהכי כיף לקבל. [צוחקים שניהם]. שמחים מאוד שנהניתם ושהתבדית והעיקר שהילדים היו בעננים. בשביל זה אנחנו כאן. נשמח לראותכם מבלים עוד בקיפצובה". ובינתיים היא מדמיינת שבצד השני יושב ג'וקר. אה… הג'וקר [קול מצחיק], התוכנית שלי עובדת כמו שתכננתי…

עמרי: זה גם חושף כמה זה…

אור: אני מוצץ את קיפצובה…

עמרי: אתה חושף כמה זה אוטומטי ומעפן שפשוט עושה קופי פייסט לשם…

אור: מה זה וואו ג'וקר?

עמרי: וגם מוציא אותך מפ…

אור: פשוט תורידי את ה…

אור: וואוו, ג'וקר… וגם שנייה, אם לחזור לג'וקר עצמו, הוא כותב… דילגתי על זה "באמת שהייתי סקפטי, והתבדיתי". מישהו הכריח אותך לבוא? אם הסתכלת על המקום הזה ואמרת "אני סקפטי, זה נראה מקום מעפן", אתה לא חייב לנסוע עד קיבוץ צובה בשביל לראות שאת…

עמרי: ומה אומר על הג'ימבורי המקורה? שאפשר לבלות יום שלם?

אור: אפשר להיות יום שלם רק בג'ימבורי המקורה.

עמרי: אני מרגיש שאם אני אגיע מתישהו בחיים שלי למחנה עבודה סיני, ויגידו לי "אתה אוסף את כל הלבנים משש בבוקר [אור צוחק] עד 12 בלילה ואז מצליפים לך בגב ואתה הולך לישון אחרי שאכלת פתית אורז, או שאתה יום שלם בג'ימבורי המקורה בקיפצובה", אני אקח רגע להתלבט.

אור: באמת?

עמרי: אני לא אומר שאני אבחר בסינים…

אור: זה האישיו שלך? זה כאילו הדפקט?

עמרי: להיות בג'ימבורי יום שלם…

אור: עם הילדים…

עמרי: המקורה. [צוחקים]

אור: לא, כי אם יכול לרדת עליך גשם זה יותר טוב…

עמרי: ילדים שרובם לא שלי…

אור: נכון. טכנית כרגע כולם לא שלך…

עמרי: כרגע כולם לא שלי…

אור: אם אף אחד לא שלך זה מלודרמה.

עמרי: אני סתם עומד שם… אין שם אפילו את הילד שלי…

אור: כרגע אתה קריפ בג'ימבורי המקורה. אני רוצה להגיש תלונה.

עמרי: הילד המדומיין שלי עוד בתור בסופרלנד.

אור: כן, הלך איתי לאכול שווארמה.

עמרי: בדיוק. מאז לא חזר… אתה נותן לו גם בשר?

אור: על זה הייתה השיחה [נקרע מצחוק]… אסור לנו לאכול שוקולד לפני הפרקים… אני לא שותה אלכוהול אבל כשאני אוכל הרבה סוכר אני נהיה שיכור.

עמרי: אז את הדבר הבא אני אעשה בסגנון הענק הירוק.

אור: אוו… אוקיי…

עמרי: אז שלי, אם את יכולה להכניס, על פי שיקול דעתך, את המוזיקה של הענק הירוק, זה מישהו שהוא גם יודע שהוא ענק ירוק אז הוא מנסה להתגבר על יצרו אבל לא מצליח.

אור: הא… זה הגיבור המעניין ביותר… הוא מנסה לעבוד בזה.

עמרי: הוא נאבק בזה, אבל זה יוצא ממנו. הוא מנסה להתחיל נחמד, הוא מנסה לפרגן.

אור: אז זה תרגיל בשבילך. אני רוצה לראות את המאבק. כן, אל תיתן לו לצאת סתם ככה.

עמרי: איך קוראים לו? ברוס? לענק הירוק?

אור: כן ברוס באנר.

עמרי: אז אולי תהיה סלף מייק תעשה לי "ברוס לא, ברוס לא", תנסה שלא יתפרץ לי הברוס. שלא יצא לו יצא לו הענק.

אור: שלא יצא לו הענק.

עמרי: ובנוסף לזה, בסוף הביקורת הוא מסיים עם המשפט הכי מוזר שיש, תעזרו לי לפענח מה הוא התכוון, אוקיי? אז זה נראה ככה: [אור בקולו של סלף מייק] "הוא עושה את זה שוב אני אתקשר אליך אחר כך. אני צריך לטפל פה במשהו"

עמרי: [מחקה את ברוס] הכניסה יקרה…

אור: [מחקה את סלף מייק] ברוס, זה לא שווה את זה…

עמרי: [ברוס שמתחיל להתעצבן] יש מבצעים. אבל משפחות גדולות…

אור: [מייק] ברוס… ברוס…

עמרי: [ברוס] כולל שני מבוגרים…

אור: [מייק] זה רק קיפצובה…

עמרי: [ברוס] יוצא גם יקר…

אור: [מייק] אוקיי… בוא ננשום, יפה… זהו… אתה זוכר שאנחנו נושמים, אנחנו סופרים עד עשר.

עמרי: [ברוס] דרך כרטיסי אשראי יש הנחה של 1+1…

אור: [מייק] הנה… כל דבר יש צד חיובי.

עמרי: [ברוס] המקום עם מתקנים מיוחדים.

אור: [מייק] נכון, נכון, היה לנו כיף. נהנינו…

עמרי: [ברוס] המקום עם מתקנים נחמדים…

אור: [מייק] יפה. אמרת את זה כבר. אנחנו יכולים, יאללה נעצור?

עמרי: [ברוס] לא משהו מיוחד…

אור: [מייק] ברוס, בוא, בוא, בוא, אני רואה את המכנסיים מתחילים להיקרע…

עמרי: [ברוס צועק] מזנון סכנה! חמישה שקלים ארטיק קרח! שודדים לאור היום. גזל וניצול הציבור, חנייה בלחץ אם מוצאים, היום היו קייטנות מרובות משתתפים וילדינו היו צריכים לעמוד המון זמן למתקנים! ניקיון המתחם דרוש שיפור. יש שולחנות ישיבה לאכילה, העישון אסור. יש פינת סרטן ליד האבובים…

אור: [מייק] ברוווססס לאאאאא…

עמרי: [בקול רגיל] מה זה יש פינת סרטן ליד האבובים?

אור: אני מניח שהוא מתכוון שזה פינת עישון, אבל הוא קורא לזה פינת סרטן. זה כמו… אין לי שום דבר נגד צמחונים או טבעונים, הם צודקים, אבל יש… אומר את זה בתור אוכל בשר, אתם בצד הצודק והמוסרי, אבל יש את האלה שאומרים, לא יודע… יש מתכון לסטייק ואומרים: "מתכון הגופה שלכם לא מעניין אותנו". זה מתכון לסטייק, לא צריך. כאילו… אתם נגד, אני בסדר.

עמרי: פינת סרטן זה פינת עישון…

אור: פינת סרטן זה כזה… "יש שם פינת מוות ביסורים"… בסדר, אל תעשן. הכל בסדר. אוקיי אז אני אחזיר לך בענק ירוק משלי…

עמרי: הו, באותו מטבע מה שנקרא.

אור: אותו מטבע. זה ענק ירוק מאוד ספציפי, אני חושב שברוס הזה הוא הבעלים של קיפצובה, אוקיי? זה ההגיון היחיד במה שקורה פה. אז אני רוצה מוזיקה קופצנית, אני כתבתי לעצמי קופצנית, ואז בוס ב"אלדנרינג", והחנונים שמקשיבים יבינו. אלדנרינג זה משחק שיש בו בוסים מאוד קשים וכשהם שמגיעים יש מוזיקה אובר דה טופ [אור מדגים מוזיקה בטונים גבוהים]. תחשוב, אופרה… השמיים נופלים, כזה, קולות מן השמיים שנופלים. אז זה הטרנזישין שאנחנו עושים כי יוסף חיים כותב: "היי חברים! היה…" פאוזה… מה היי ומה חברים? שני הדברים לא נכונים, התחלת ברגל שמאל. היי חברים, זה לא הפודקאסט שלך. אוקיי עוד פעם: "היי, חברים. היה ממממממווווושלם! הילדים שלי נהנו עד השמיים, שיחקנו בכל המשחקים, האחראים במתקנים אדיבים ביותר. כיף! מקום מוצל שווה כח שקל! בטוח אחזור שוב עם הילדים ולכל הבלבלני שכל [המוסיקה משתנה וקולו של אור הופך לתוקפני] בטח באתם למקום כשאתם כועסים והוצאתם את הכעס בלשון הרע על מקום כל כך מקסים. שווה לבוא אפילו מאילת!" [צוחקים]. אל מי אתה פונה? ומי טירגר אותך כל כך? שווה לבוא אפילו מאילת… אגב בשביל ההוא שהגיע משדרות, או איפה שזה היה…

עמרי: מה זה כח שקלים?

אור: שווה כל שקל, אני משער שזה אמור להיות, וזה הפך לשווה כח שקל. ולכל הבלבלני שכל…

עמרי: לכל ההייטרים….

אור: ממש… מה אתה רוצה? זה הפארק שלך? מה אתה כועס?

אור ממשיך: "שווה לבוא אפילו מאילת", עכשיו אני לא הייתי בקיפצובה הרבה זמן, אבל מאילת… תישארו בתת ימי ותישארו ב… שכחתי איך קוראים לזה, נו?

עמרי: במצפה התת ימי…

אור: במצפה התת ימי. אין צורך לבוא עד לצובה.

עמרי: או באייס מול.

אור: או באייס מול…

עמרי: מה, עשינו כבר שני בתי עסק לאילת. צריך להרגיע.

אור: בסוף נצטרך לעשות איזה ספיישל ולהגיע לשם, ואני לא חתמתי על זה בחוזה.

עמרי: אבל אם מישהו שומע ורוצה להציע לנו… שיתוף פעולה ממומן…

אור: זה מצחיק אבל לכתוב בכל העסקים של אילת: לכל ההייטרים, זה מקום כל כך טוב המצפה התת ימי. שווה להגיע מכל ישראל! פשוט ההופכי של כל מקום…

עמרי: שווה להגיע אפילו מצובה! לאייס מול…

אור: הראית לו.

[חסות]

עמרי: אוקיי, הילה נתנה כוכב אחד, וכשאני אומר את המשפט "מאוד מאוד מאוד, ואני לא מגזימה, לשפר"…

אור: כן…

עמרי: אתה יכול לצעוק לי: "הילה, אנחנו חייבים לצאת, תסיימי עם הביקורת. תני כבר את השורה התחתונה שלך". [צוחקים] אתה זוכר את הטקסט שלך?

אור: תן לי את הקיו עוד פעם.

עמרי: "מאוד מאוד מאוד, ואני לא מגזימה, לשפר".

אור: לשפר. אוקיי.

עמרי: אני רוצה סאונד של הקלדה…

אור: אתה רוצה שאני אעשה לך בלייב או שנכניס לך?

עמרי: בלייב.

אור: אוקיי, חמודה, מה שאתה רוצה.

עמרי: אבל זה לא… אתה תצליח?

אור: כן.

עמרי: ותזכור את התפקיד שלך?

אור: כן. איך קוראים לה, הילה?

עמרי: הילה.

אור: הילה.

[צחוקים ארוכים…]

עמרי: טוב, היה בא לי שיהיה לה לשון בחוץ.

אור: רגע אתה צריך לתאר למי שרק מאזין.

עמרי: לא… שיגשו לפרקי הוידאו, פעם בשבועיים.

אור: לפעמים הדמות של עמרי נפלטת לו בדמות לשון שמבצבצת מהפה. נראה כמו… כמו מילים שאסור להגיד יותר היום, אוקיי, ממשיכים.

עמרי: [מחקה את הילה] "מקום מתחת לכל ביקורת. היינו שם בחג, מפוצץ אנשים. הרבה מעבר ליכולת הקיבול של המקום. חוסר בעובדים שגורם לתורים ארוכים ומתישים. הם לא טרחו לשים ציליות בתורים. כך שבנוסף להתמנה ארוכה זכינו גם לסבול מטיגון עמוק. בנוסף לכך, הם לא מצאו לנכון להתקין ברזי מים. מוצר בסיסי שנדרש לאנשים שעברו טיגון עמוק. יצאנו עם הרבה הרבה הרבה פחות כסף ממה שנכנסנו, אדומים מהשמש ומהעצבים. לסיכום: הרבה מאוד מאוד מאוד, ואני לא מגזימה, לשפר".

אור: הילה, אנחנו צריכים ללכת, נו כבר תסיימי.

עמרי: "מקום חרא. אל תתקרבו לשם". [צוחקים]

אור: אני מודה שהיה לי קשה לעקוב גם אחרי מה שאמרת, גם לעשות את האפקטים וגם להתרכז בזה…

עמרי: נשמע איך זה יצא אחר כך.

אור: טוב, אתה, עם כל הכבוד, הבאת ביקורת קצת שטותניקית כזאת, אז אני רוצה לקרקע אותנו עם משהו רציני יותר…

עמרי: אוקיי…

אור: כי… קצת משהו עם קצת משקל.

שלי: רגע, אבל לא נדבר על טיגון עמוק?

עמרי: כן זה גם משהו ש…

אור: סליחה, סליחה, אני אומר לא באמת הצלחתי להקשיב עד הסוף… תתעכב על השמש והיא תחזור.

עמרי: פשוט עמדו בשמש והיא התייחסה לזה כאילו…

אור: זה סלנג טוב.

אור: "היינו מקבלים טיגון עמוק".

עמרי: כן. דיברנו.

אור: התעכבנו.

[צוחקים]

אור: אני רוצה לקחת אותך ישירות למסיבת עיתונאים. אני ראש הממשלה. שמי פיני, ובוא נכניס בבקשה סאונד של צילומים, של המולת כתבים ואני אשים את הידיים בפוזה הנכונה. קבל את העדכונים להיום, כי יש לי כאן משפטים מאוד קצרים, אחד אחרי השני, ועם נקודה בסוף כל אחד. ולכן, פיני כותב [מקריא בקול נמוך כשברקע סאונד של מצלמות וקליקים]: "פארק משחקים. 7 חנייה. קרובה וגם רחוקה. בחגים יש מלא אנשים. בכניסה יש המתנה קטנה לנכנסים לקנות כרטיסים. מחיר בערך 50 ש"ח לאחד. יש הנחות דרך הסתדרות המורים וכדומה. יש מסעדה בפארק ומקום לקנות ארטיקים. יש גם משחקיה השלום. כ-45 דקות מפתח תקווה. פנו ימינה למבשרת ומשם ליישוב צובה. תודה רבה".

עמרי: כמה דברים, אחד - 7 חנייה. שתיים - למה היה לו דחוף להזכיר שזה 45 דקות מפתח תקווה? ספציפית…

אור: בדיוק! אתה הגעת מפתח תקווה, מה זה חשוב?! אנשים יפתחו Waze הם ידעו כמה זמן זה מהם.

עמרי: הכי דפוק בעיניי זה הכוונה ממבשרת.

אור: "פנו ימינה למבשרת ומשם לישוב צובה" תגיד, מי יכול לנווט לפי דבר כזה? מה אנחנו במילואים?

עמרי: אה מאמי, נוסעים לקיפצובה אתה יכול לבדוק בביקורת גוגל איך מגיעים?

אור: הכל בסדר מאמי, זה ימינה למבשרת ומשם ליישוב צובה. מה זה משם?! יש דרכים, יש אלף פניות.

עמרי: ושם תשאלו.

אור: ממש! מי נוסע… מי יוצא מהבית שהוא לא בטוח במיליון אחוז איך הוא מגיע לאנשהו? כאילו יוצא לדרך ואומר "אני אקרא שלטים, אני כבר אגיע". אנחנו לא בעידן הזה. וגם מחיר "בערך 50 שקלים לאחד", אני מבטיח לך שאתה לא מגיע לפארק ואומרים לך - "כמה יש לך? 42? יאללה, מה נתקטננן? תביא…" [עמרי צוחק ברקע] כ-50…

עמרי: 50 בקירוב.

אור: המחיר הוא או 50 או… יש מחיר הוא מאוד סופי.

עמרי: קודם אמרת שהבעלים קראו לג'וקר "ג'וקר", אז זה משהו גם דומה, "יוד", מישהי בשם "יוד", כן? יוד השאירה ביקורת של כוכב אחד.

אור: אולי היא טייסת…

עמרי: יכול להיות אבל היא שמה את הפרצוף שלה ליד.

אור: אולי היא טייסת טיפשה… [שניהם צוחקים]

עמרי: והיא כתבה ככה: "לבדוק טוב טוב אם פתוח בשישי. הגענו בשישי הראשון של פבואר", תכף נחזור לזה…

אור: פבואר.

עמרי: "רק לגלות שזה סגור בשישי של ינואר ופבואר. סתם שאף את היום". ותגובת הבעלים…

אור: אוקיי.

עמרי: "יהודית, שלום רב". [צוחקים ברקע] חשפה אותה.

אור: איך היא יודעת?

עמרי: אני לא יודע.

אור: היא כנראה היתה קרצייה בפארק, "אנחנו פה מפבואר!"

עמרי: אבל יהודית, דיברנו על זה ב-2 בצהריים…

אור: אמרת שלא תכתבי… יהודית!

עמרי: נו מה? אז היא גם חשפה את השם, וגם יש פה כמה דברים, פבואר זה מדהים אני מת על זה שכותבים כמו שדברים נשמעים.

אור: אבל פבואר זה אחד הקשים. אף אחד לא אומר פברואר.

עמרי: יש עוד דוגמא תמיד שאני לא זוכר לתת ש… אה! קרואטיה, המדינה.

אור: קרואטיה?

עמרי: כן, לדעתי אנשים אומרים "קוראטיה".

אור: לא, אני לא שמעתי… אתה יודע מה כן? בנקוק! אני עכשיו בכל הקבוצות…

עמרי: אה מה עם הגימל כזה?

אור: בלי גימל אנשים כותבים.

עמרי: אני אומר, צריך להגיד גימל?

אור: אתה לא אומר, אומרים בנקוק. אבל כותבים את זה Bangkok.

עמרי: אהה, כותבים עם גימל, כן. בנגקוק.

אור: בנגקוק.

עמרי: באנג… באנג קוק.

אור: "אנחנו עוצרים בבנגקוק…"

עמרי: וגם היא סיימה פה בסלנג שבא לי לאמץ אותו, "סתם שאף את היום".

אור: זה אמור להיות "שאב", אבל אתה בא, שאכטה של היום והולכים משם.

עמרי: בדיוק.

אור: זה יפה, זה ציורי, אני רואה את זה. יש לי כאן ביקורת, אתה יודע, אנחנו עוברים על מלא מלא מלא מלא מלא ביקורות.

אור: מה?! רגע, מה?

עמרי: אה, אתה לוקח את הטופ פייב פשוט מה שעולה? [צוחקים] עוברים על מלא ביקורות, מתישהו מתחילות להתערבב ביחד, ואז אני מתחיל להקשיב לאינטואיציה שלי כי המוח שלי כבר גמור.

עמרי: טיגון עמוק.

אור: טיגון עמוק, שאף לי את המוח. ואז כשמדי פעם תופסת אותי ביקורת, אני אומר "למה נעצרתי על זה?" אתה יודע, זה או כנראה מלאכים, או תקשור אמר לי, או אנרגיה כלשהי נכנסה לי לראש, כי זה זה ההסבר היחיד לדברים כאלה. ואני חוקר אותה. ממש לקח לי איזה 10 דקות להגיד - הביקורת הזאת ממש משונה בגלל הפיסוק שבה. יש בה בהתחלה שימוש בהמון 3 ו-4 נקודות, ואחר כך יש סימני קריאה פתאום, ויותר סימני קריאה ופחות, ואז עוד פעם נקודות… הדרך היחידה שהצלחתי להצדיק לעצמי את הביקורת הזו, זה שזה בן אדם שהיה שם עם הילדים שלו, הוא שכח לכתוב ביקורת, ומזכירים לו לכתוב ביקורת תוך כדי שהוא במסיבת טראנסים ונפתח לו הסמים, אוקיי? דמיין את זה.

עמרי: יש מוזיקה?

אור: כן טראנסים. אוקיי? והוא בפאן שלו, הוא קצת בלמטה ונפתח לו תוך כדי שהוא כותב את הביקורת, אוקיי? אז איתן כותב ככה: [מוסיקת טראנסים ברקע] "וואאאאו, לונהפארק פשוט כיפי ומגנייייייב. עננננננק! הילדים כל כך נהנוווווו!!! אפשר להעביר שם 3 עד 5 שעווווות בלי לשים בכלל… ממליץ בחום למשפחות עם ילדיייים. לא לשכוח להביא אוכל, כובע ומיייייים!"

עמרי: יפה מאד.

אור: ואני מדמיין את התגובה מהבעלים [בטון רציני ורגוע]: שלום איתן, תודה על ההמלצה והדירוג הגבוה, טוב… טוב לשמוע שילדיך נהנו, מקווים שגם אתה. נשמח לראות אתכם שוב, בברכה קשרי לקוחות קיפצובה.

עמרי: קשרי לקוחות.

אור: קשרי לקוחות.

עמרי: לא פחות ולא יותר. אוקיי, ביקורת קטנה ובאמת, לא בציניות, באמת על הדרך כזה, אני אני לא יודע אם אילן הלך על המשחק מילים בכוונה או לא, כי אם לא, זה נחמד.

אור: אתה הרבה פעמים מוצא משחקי מילים איפה שהם לא בהכרח שם.

עמרי: כן, אבל פה זה… זה פשוט שם.

אור: זה בפנים, אוקיי.

עמרי: "כוכב אחד. שיקפצו לי. מי שיבוא לשם, עוד פעם מקום 0000 לוקחים כסף מתינוק. המזנון יקר מאוד מאוד. בקיצור, שיקפצו לי מי שיבוא לשם עוד פעם", אז ברור שה"יקפצו לי" זה אולי משחק, אבל דמיין את הסיטואציה, לקח כסף מתינוק".

אור: תן לי את זה! יש כאן כל כך הרבה מהם, אנחנו בקיפצובה! כסף כסף כסף כסף, זה כמו לקחת כסף מתינוק! [צוחקים]

עמרי: אולי הוא היה…

אור: משם הביטוי הזה!

עמרי: אולי הוא היה בג'ימבורי המקורה ודעתו נטרפה עליו.

אור: הוא כתב 0000?

עמרי: כן, "שיקפצו לי מי שיבוא לשם עוד פעם. מקום 0000. לוקחים כסף מתינוק".

אור: בוא ניכנס לסיבוב הבזק. אוקיי? אני אתן לך כמה מהירים. שזה בלתי אפשרי כי כולם ארוכים. אז, יש לנו כאן, אנחנו רגילים לשמוע ביקורות מכל מיני אנשים ולצחוק עליהם וזה, אבל עכשיו קיבלנו ביקורת מ-siri, כי זה עוד פעם, זה שורות אפילו יותר קצרות. נקודה בסוף כל משפט, ואפס סגנון, אז בוא נכניס מוזיקה scifi כי המחשב בשם רחל כותב: [מוסיקה אלקטרונית איטית, מקריא בקול רובוטי] "מקום טוב לבילוי. משפחות עם ילדים. מגוון רחב של מתקנים. בפעילויות. אפשר להביא אוכל. יש מתחם למשפחות. יש קיוסק. יש מתחמים סגורים. ממוזגים. ממליצה באהבה. קחו בחשבון שתכף. הימים של. בין הזמנים. מאמינה שיהיה עמוס. כרטיס לא עולה סתם יקר. משתלם ושווה. ניתן להעביר יום שלם. בכרטיס אחד"

עמרי: [צוחק] יפה!

אור: ותגובת הבעלים הנהדרת לביקורת הספציפית הזו היא "שלום רחל, תודה על הדירוג המושלם והביקורת המדהימה הזאת. מדובר באנשי ספר, רואים שאת נהנית מתוכן איכותי". זו ביקורת מדהימה, זה נראה כאילו ChatGPT בגרסת הבטא שלו כתב את זה ואנשים אמרו, הוא עוד לא מספיק טוב, הוא כותב כמו מחשב…

עמרי: בגרסה הדתית שמציינים את…

אור: "בין הזמנים"

עמרי: [בטון רובוטי] קחו ימינה במבשרת…

אור: [ממשיך בקצב רובוטי] 45 דקות מפתח תקווה.

עמרי: [בטון רובוטי] ושם תשאלו. כרטיס בקירוב 50 שקלים. על פי ביקורת קודמת שנכתבה כאן.

אור: אוקיי עוד אחד קצר. יש לנו כאן את ישראל, שהוא סבא, והוא מתעסק במה שחשוב באמת. בוא נכניס מוזיקת אולד-טיים נחמדה.

עמרי: מה? תכוון טיפה.

אור: משהו שנשמע על ויניל [עושה קולות של חיצרוץ בחצוצרה]. 30's כזה, זו ביקורת קצרה. אנחנו לא צריכים יותר מידי מזה. הוא גם העלה הרבה תמונות, 14 תמונות, ושל הנכד שלו שנראה מאוד חמוד, נהנה כאן, והוא כותב על היום הכיפי שהיה להם [מחקה קול זקן] "כיף אדיר, היינו עם הנכד בן השנתיים והוא נהנה מכל רגע. גם אנחנו. אחלה שניצלים". [שניהם צוחקים]

עמרי: הושיבו אותו בקיוסק והוא לא ראה את הפארק בכלל. "תישאר כאן ישראל אנחנו כבר חוזרים!"

אור: הוא לקח טלפון שלא אמור להיות אצלו, הוא לקח את הטלפון של האמא [בקול זקן] "אין… זה נחמד, אחלה שניצלים, מה זה שם ציפור שיר?", הלך לאיבוד.

עמרי: טוב אז יש לי פה הפעלונת, אני פשוט שלחתי לך בוואטסאפ עכשיו ביקורת, תקרא אותה עם כל האטיטיוד שאתה רוצה. זה שתי מילים… שתי מילים, אבל האטיטיוד מתבקש, ואני אענה את תגובת הבעלים ואני אדמיין שאני עושה…

אור: אה, אני עושה את הביקורת ואתה תגובה את הבעלים?

עמרי: ואני מדמיין שכשגלי דרור כתבה את הביקורת…

אור: אני אישה.

עמרי: לא לא, אני, סליחה, מחדש: אתה אֵלָה, השארת כוכב אחד.

אור: כתבתי את מה ששלחת לי.

עמרי: וכתבת את השתי מילים האלה שאומרות הכל. אני עושה את תגובת הבעלים, גלי דרור מתאמת תקשורת שיווקית תיירות צובה…

אור: אוווו קיבלה קידום מקשרי לקוחות מקודם.

עמרי: זה הזמן, כן, שעבר. ואני מדמיין שהיא כזה מכניסה לה, היא צריכה להיות רשמית ופורמלית הרי…

אור: אבל היא קצת התעצבנה.

עמרי: התעצבנה, והיא קצת פאסיב אגרסיב כזה, קצת דוחפת את המשקפיים למעלה

אור: אוקיי אז בוא נדמיין שזו אינטראקציה פיזית… לא ב… זה. נגמר, אני סיימתי את היום, הילדים הלכו לרכב ואני אֵלָה.

עמרי: למרות שאת הפאסיב אגרסיב הזה אפשר להכניס רק, מה שנקרא, מאחורי מקלדת.

אור: הבנתי.

עמרי: אבל בוא ננסה. אוקיי.

אור: אז בוא נכניס את הסאונד של קיפצובה, ילדים משתעשעים ברקע.

[מוסיקת קרקס]

אור: דני, מיכאלה, לכו לאוטו, אימא עוד שנייה מגיעה. אה, את האחראית פה?

עמרי: איך היה לך?

אור: רוצה שאני אגיד לך איך היה לי? משעמם תחת.

עמרי: שלום אלה. האם את השתעממת או הילדים? בברכה גלי דרור, מתאמת תקשורת שיווקית תיירות צובה.

אור: דני! מיכאלה! אנחנו הולכים!

עמרי: [צוחק] אתם נהניתם, נכון, ילדים? נסיעה טובה לפתח תקווה!

אור: למזלכם זה רק 45 דקות מהבית שלנו בפתח תקווה. קחו שמאלה ביציאה מקיבוץ צובה [עמרי צוחק]. אממממ… אני רוצה לתת לך… אנחנו צריכים לתת לזה שם כי זה זה זו מתהווית לכדי פינה, ואגב פינות, גילינו למה קוראים לזה פינה. שלי גילתה למה קוראים לפינה פינה. שם-טוב, סמנכ"ל התפעול, גילה למה קוראים לפינה פינה, רוצה לספר לנו? בעיקרון בעיקרון בגלל שפינה זה מקום קטן, הם כתבו במילון שהוא מוקצה לתחום מסוים, לעיסוק מסוים, לא יודע, כמו שיש פינת קפה או פינת טלפון, כי שמו את השולחן עם הטלפון בפינה הזאת, את השולחן קפה או את מכונת קפה בפינה הזאת, אז פינה היא מקום מוגדר. אני השתעממתי בעצמי והייתי עובר לפודקאסט אחר, יאללה.

עמרי: שלא יגידו שהפודקאסט שלנו הוא לא משכיל גם.

אור: בכל מקרה, אם ההסבר הזה נכון או לא, אני לא יודע, אבל זו פינה שכבר נוצרת לנו, של אנשים שכותבים משהו שמתחיל טוב אבל יש בו רע באמצע ולא כתבו אבל, ולכן יוצא פרסומת נוראית למקום. אתם נוסעים באוטו לעבודה ואחרי פרסומות לרשת שיווק מזון ולא יודע מה, איזה פרסומות יש ברדיו? אני לא שומע רדיו, ואז מגיעה הפרסומת הזו של שלמה. אוקיי? שלמה כותב ככה [בטון של קריין פרסומות] "זה ה-מקום בשביל ילדים לכל הגילאים. ממש אפשר לשחרר אותם וללכת! מהנה ומוצל ויש מקום סגור, פשוט כיף!" [עמרי צוחק ברקע]. שלמה, קוראים לזה נטישה.

עמרי: של ילדים.

אור: It's frowned upon! לא מתים על זה, גם מה זה לשחרר אותם? זה לא רוטווילר, זה ילד בן 2 עד 11.

עמרי: זה גינת כלבים לילדים.

אור: ממש, "וללכת", תלך קרוב אליו! מה זה ללכת? אתה לא אמור לשחרר אותם וללכת.

עמרי: אתה מבין למה אני לא רוצה להיות בג'ימבורי המקורה הזה?

אור: בדיוק, זה מלא הורים ששיחררו את הילדים… "אה, של מי הילד הזה?" - "הוא הלך!". אוקיי, אתה תסיים אותנו…

עמרי: יאללה, אז תראה יש לי פה הפעלה מיוחדת מאוד.

אור: אוקיי. כן עשית לי הכנה שלמה, "אני שולח לך, אל תסתכל, עכשיו תסתכל"…

עמרי: זה כן, שלחתי לך בוואטסאפ משהו, עשיתי כזה בילד אפ. חכה, עדיין אל תיכנס, אני אקריא את הביקורת ויש לך גם טקסט שהוא הטקסט שלך, והטקסט הזה הוא ביקורת שכבר קראת בפרק אחר של הפודקאסט. אוקיי? הם מתכתבים, זה דיאלוג, הם מדברים ביניהם. סבבה?

אור: זה אותו בן אדם?

עמרי: אה, לא…

אור: זה בנאדם אחר.

עמרי: אתה תזהה מאד מהר את הביקורת הזאת, ואתה תעשה אותה כמו שעשית אז, אבל עדיין לא להסתכל, רק כשיגיע תורך תיכנס, לא יודע, ותעשה את זה כמו שעשית בפרק אז, אתה תזכור.

אור: אוקיי.

עמרי: אוקיי, אז רוי, או רועי זה ROY, נתן כוכב אחד והוא עצבני נורא, על טענה, אגב, שאני חושב שהיא די צודקת, אני די זוכר גם שאימא שלי הייתה מתלוננת על זה, כשהיא הייתה מביאה אותי בגיל 5 למתקנים כאלה.

אור: היית… לא דיברנו על זה בהתחלה, הייתם מגיעים הרבה, כאילו, זה המקום קבוע?

עמרי: לא כל שבת, אבל יחסית כן, הייתי מבלה די הרבה עד גיל 8 בקיפצובה.

אור: אה, מגניב. אוקיי, נוסטלגי בשבילך.

עמרי: כן, כן, לגמרי צריך לקפוץ לשם.

אור: אוקיי, אז תן לי את זה.

עמרי: "מלוכלך ברמות! עמוס באנשים ומשפחות. למה לא להגביל כניסה?! אין הקפדה על גילאי הילדים בכניסה למתקנים בג'ימבורי. גילאי 2 עד 6! גורילות קופצות על הבת שלי ואני לא מבין למה הן כאלה גבוהות, פעם אחרונה שם".

אור: [במבטא צרפתי מוגזם] קיפצובה! כמה שנים חיכיתי לכם! נולדתי בצרפת… [צוחק] ואיזה כיף להגיע אליכם עם הבת שלי הבת חמש וגבוהה במיוחד! כי הבת שלי בגובה 16 סנטימטר [לא מצליח לדבר מרוב צחוק] על פי רובה!

עמרי: גם לפה באת! אחרי איקאה… הוא מביא ת'בנות הגבוהות שלו…

אור: גורילה!

עמרי: לכל מקום…

אור: קופצות לי על הבת!

עמרי: הצרפתי הזה מביא את הבנות הטאווילות שלו לכל מקום [צוחק] לכל אטרקציה בארץ, אין לאן לברוח! לא! ז'אק עוד פעם הגיע…

אור: [במבטא צרפתי] עד שנתנו לה להכנס היא תקפוץ על הבת הגמדה שלך!

עמרי: [במבטא צרפתי] איזה כיף שהבאת אותנו!

אור: [במבטא צרפתי] לא לגלות לאף אחד שאת בת 26. זהו.

[אות הפודקאסט ברקע]

אור: ובכן, וואו. כואב לי הגרון מהצחוקים. אז עד כאן הפרק הזה של "מתחת לכל ביקורת". תודה לצוות "רשת עושים היסטוריה", לשלי גואטה עורכת התוכנית, לדני טימור המנהל העסקי, שלי נוי מנהלת ההפקה, לאביב שם טוב סמנכ"ל התפעול ומבין גדול בפינות, ולעמית חזזי מצוות המכירות. בצוות התוכנית גם הילה שמש. אתם יכולים להציע לנו רעיונות לפרקים או לביקורות ספציפיות בעמוד הפייסבוק שלנו "מתחת לכל ביקורת - הפודקאסט", ויש שם גם קבוצת וואטסאפ עם memes.

עמרי: אגב, אני יכול להגיד על הקבוצות וואטסאפ שיש לנו מרגל מבפנים, ואנחנו לא נגיד מי.

אור: נכון. אנחנו יודעים מה קורה בקבוצה.

עמרי: יש לנו מישהו בקבוצה, ואנחנו יודעים כל דבר שקורה בקבוצה. הוא מעביר לנו, מישהו משלנו. אנחנו עצמנו לא בקבוצה, אבל יש שם התרחשויות נורא מצחיקות. יש שם סטיקרים מעולים.

אור: ממש! אנשים משקיעים… אתם עושים דברים מצחיקים.

עמרי: זה אדיר, אז תדעו שאנחנו קוראים את זה ואנחנו שם, אנחנו פשוט קוראים, אנחנו משתתפים פסיביים. הכל אנחנו רואים…

אור: אבל סחטיין וכולם וכולן מוזמנים ומוזמנות להצטרף, אז זה אדיר. ניפגש בפרק הבא, אני אור בוטבול.

עמרי: אני עמרי הכהן.

אור: יאללה ביי.

עמרי: ביי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

10 views0 comments

Opmerkingen


bottom of page