top of page

מתחת לכל ביקורת - שפיים

מה קורה במשרדים של שפיים?

למה סוגרים את הפארק ב-15:30?

ולמה הפארק מוצף בעובדי בנקים?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/11/2023.

רשת עושים היסטוריה.

[מוזיקה]

אור: שלום, ברוכים השבים ל"מתחת לכל ביקורת" - הפודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורות הזויות של ישראלים ברשת. אני אור בוטבול.

עמרי: אני עמרי הכהן. חשבתי להתחיל אחרת הפעם… [צוחק]

אור: יפה, מרענן… אני אור בוטבול.

עמרי: אני עמרי הכהן.

אור: יא, נייס. אוקיי, היום אנחנו מדברים על פארק מים, הפארק מים של שפיים.

לא, אני אעשה את זה שוב. היום… אין צורך לרענן את זה… היום אנחנו מדברים על פארק המים שפיים. בוא נתחיל.

[מוזיקה]

עמרי: שפיים ונהנים. אמ…

אור: איך הולך הג'ינגל של שפיים? אני מרגיש שיש להם ג'ינגל.

עמרי: לא זוכר, לא זכור לי ג'ינגל.

אור: [מזמר] שפיים… שפיים… שפיים…

עמרי: הנה, עכשיו יש להם.

עובדות מאוורר על פארק המים שפיים. בוא נשמע את הג'ינגל.

[ג'ינגל]

עמרי: אה… אין לי.

[שניהם צוחקים]

עמרי: אין, פשוט אין…

אור: באמת? הבן אדם, שלפני שניה שהתחלנו, אמר "אנחנו חייבים קצת שיחה אחרי עובדות מאוורר…"

עמרי: לא, אני אגיד לך מה…

אור: "... אי אפשר סתם לקפוץ לביקורות."

עמרי: יש משהו אחד מעניין שאין, אין עליו מידע באינטרנט, אז אהה… תכלס…

אור: אין על שפיים מידע באינטרנט?

עמרי: אני צריך תחקירנים ותחקירניות שיצטרפו ל… נראה לי, שיחקרו את זה. כתוב ככה: "פארק המים נפתח ב…"

אור: אז יש עובדת מאוורר. לפחות זה.

עמרי: אוקיי, באיזה שנה נפתח הפארק?

אור: 87'.

עמרי: 84'.

אור: נייס.

עמרי: 60 דונם, כמו שאנחנו כבר אוהבים לחשב…

אור: זה המון! זה כמעט 70 דונם.

עמרי: הדבר היחיד שמצאתי שקצת מעניין שמרגיש שיש קצת צהוב מאחוריו…

אור: אוקיי… הבריכה!

עמרי: זה שכתוב…

[צוחקים]

עמרי: אהה… מצחיק… משהו שם הריח לא טוב… אהה…

אור: סתם עובדה מושתנת.

עמרי: יש עוד?

אור: הרסתי.

עמרי: לא, לא… זה היה לגמרי בסדר.

אור: התחלתי בגבוה.

עמרי: אז כתוב באתר של פארק המים שפיים, גם בויקיפדיה שלהם וגם באתר של הפארק כתוב שזה פארק המים הראשון בישראל.

אור: כן? לא ימית?

עמרי: ימית בטוח לא, אבל אז הלכתי לערך של פארקי מים בישראל, יש דבר כזה,

אור: אוקיי…

עמרי: ומסתבר שיש…

אור: כמה יש?

עמרי: יש… אה…

אור: שלושה?

עמרי: יש… בטח אז יש את ימית שהוא מוכר, ויש גם את הלונה גל המיתולוגי.

אור: הלונה גל, נכון…

עמרי: שהוא כבר נסגר. בטבריה.

אור: הלונה גל זה באותה משבצת בראש שלי של הצפארי.

עמרי: הצפארי והספארי, נכון…

אור: מין דברים עתיקים כאלה שאני לא בטוח אם הם היו קיימים או שחלמתי אותם. הלונה גל, הצפארי, מה קורה בצפארי? יש תוכי רוכב על אופניים. אוקיי, אולי חלמתי את זה…

עמרי: אז מה שמעניין זה שגם בלונה גל, באתר של הלונה גל הם טוענים שהם פארק המים הראשון.

אור: הכי ותיקים?

עמרי: כן, עכשיו שם נגמר התחקיר. בגלל ש…

אור: כמו בית הפנקייק…

עמרי: המקורי?

אור: כן, פעם זה היה אותו אחד ואז הוא נטש והוא הפך להיות סניף.

עמרי: הרמז הטיפה מעניין שראיתי זה שהם כותבים… שפיים פשוט כותבים "פארק המים הראשון בישראל", ולונה גל כותבים "פארק המים הראשון בישראל שנפתח גם ב-1984" אבל הם מציינים באביב 1984.

אור: גדול! ממש ניצחו אותם…

עמרי: כלומר, היה להם חשוב…

אור: מה קרה ב-1984? כמה חם היה שכולם חייבים לפתוח פארק מים?

עמרי: הכו את השוק.

אור: זה נשמע קצת כמו ש… לפעמים… נראה לי שופרסל עושים את זה, שעושים פרסומת, זה עולה 20, זה עולה 50, ואז מסיימים ב"שופרסל סל קניות זול במדינה". לא הזול במדינה, לא המשתלם, סל קניות משתלם בארץ… בישראל.

עמרי: סל קניות כלשהו.

אור: כן, משתלם זה לא עניין יחסי, זה… זול זה לא עניין יחסי, זה הכי זול או לא הכי זול.

עמרי: ציינו עובדה.

אור: זהו כמו מהירויות אינטרנט של עד מאה מגה.

עמרי: כן, מה זה אומר "עד…" או "החל מ…"? גם מבצעים. "החל מ-20 שקלים" מה זה "החל מ…"?

אור: כן, בדיוק, ש"החל מ…" זה אומר שהמקסימום הוא אינסוף ו"עד מאה מגה" זה אומר שהמינימום הוא עד אינסוף.

עמרי: מטעים אותנו בפרסומות, אולי תעשה על זה פעם קטע, כן.

אור: מישהו צריך לדבר על זה.

אור: אוקיי אז אין, זה, אין לנו עובדות מאוורר היום?

עמרי: אלו הן העובדות מאוורר.

אור: אוקיי אנחנו מקווים שנהניתם, מי שעוד נהנה הוא תמיר. יש סיבה אחת מאוד ספציפית שהוא נהנה. בוא נראה אם אתה תשים לב.

[קורא בקול מצחיק] חמישה כוכבים. הא הא… הפארק מים הכי טוב בארץ. הגעתי…

אה… לא… זה הקול של יוראי וזה לא מתאים כאן. אני לא יכול לתת לתמיר את הקול של יוראי.

[קורא בקול מצחיק ומצחקק] מישהו אחר שהוא קצת… אוקיי, קצת… הוא מאוד נהנה אבל הוא לא מבריק.

עמרי: מישהו מדגדג אותו תוך כדי.

אור: עכשיו זה מיכאל ג'קסון… אוקיי.

[קורא בקול מצחיק ומצחקק] הפארק מים הכי טוב בארץ. הגעתי דרך בנק לאומי ביום שישי. המקום מציעה (טעות במקור) מגוון של מגלשות מים ויש בריכת גלים, עולם הילד ועוד. ומי שבא דרך בנק לאומי מקבל ארוחת צהריים בחינם וגם מתנה. אבל זה רק למי שעובד בבנק לאומי. בכל מקרה אני ממליץ בחום על פארק המים שפיים.

עמרי: האם אדוני עובד בבנק לאומי?

אור: כנראה… אז מה, הביקורת שלך לא… לא רלוונטית.

עמרי: פרסומת סמויה.

אור: זה הודעה לשלוח בקבוצה של עובדי בנק לאומי, שכנראה גם באתם כולכם ביחד. "איזה כיף היה לנו. כן, אנחנו עובדי בנק לאומי, אז כיף לנו".

עמרי: אז יש פה ביקורת. אפשר לשים מוזיקת פרסומות זה כזה מה מסוג הביקורות שצריכות מוזיקת פרסומת עליזה.

אור: אוקיי.

עמרי: הוא נתן חמישה כוכבים וגם הוא התחיל אותה ב: הוא פארק מים המשתרע על שטח של 100 דונם.

אור: אהה, אוקיי. הוא לוקח בחשבון את הכותרת שגוגל נתן.

עמרי: כן. אז זה ככה… נעשה פארק שפיים בלב כמו… פתאום

אור: אני אני אעזור לך. פארק שפיים…

עמרי: [מקריא בדרמטיות כמו בפרסומות, ברקע מוזיקה] "הוא פארק מים המשתרע על שטח של 100 דונם. המתקנים בפארק: מסלול פנטזיה, שייט אבובים זוגי במסלול חשוך עם אפקטים מיוחדים במהלך הגלישה, מסלול סלאלום, מגלשה מפותלת ומרגשת לילדים ומבוגרים כאחד, מגלשות קמיקזה - להתנסות בחוויית אקסטרים, שני מסלולי גלישה חדשים ומהירים - מגלשה צופה, מגלשה סוחפת ומאירה מיועדת לנועזים שבחבורה, העולם הקאריבי לילדים - עולם קסום ומרגש המדמה חוף ים קאריבי עם מזרקות, מוזיקה ותאורה, ברז מים ענק, מגלשות, מתקני משחקים, אפקטים מיוחדים, בריכת פעוטות המעוטרת בדמויות מעולם המים ועוד, בריכת גלים - בואו לתפוס גל בבריכת הגלים הגדולה ביותר בישראל, עם דמויות חדשות מעולם הים, חדש! ריינבו סליידס - מתקן ייחודי חדשני לגלישה מהירה ובטוחה בעשרה מסלולים חווייתיים, מגלשת אבובים זוגית אדומה, מגלשה כחולה להורה וילד ביחד, שתי מגלשות צהובות מהירות - כמו טיל! וגם שישה מסלולים צבעוניים מהירים וכיפיים. המתקן מיועד לגובה 120 ס"מ ומעלה. שייט אבובים בנהר גועש - שייט אבובים מרטיט ומהנה במסלולים ארוכים מפותלים ומפתיעים במיוחד, מתחם הפיראטים - ספינת הפיראטים הייחודית בארץ, עם שמונה מגלשות, תותחי מים, מסלולי שחייה ואזור ג'קוזי מפנק. מגלשות רייסר! ארבע מגלשות צבעוניות על גבי גלשן מיוחד. קרייזיקונס! מגלשת אבובים יחידה מסוגה בארץ, עולים, מתהפכים וממשיכים. ג'ונגל! מתחם פעוטות לילדים מגיל שנה ועד שמונה. 700 מטר רבוע של מזרקות, חיות משפריצות, מנהרות מים ועוד מתקנים ייחודיים.

החיסרון של המקום הוא הצפיפות והמחיר המוגזם."

[צחוקים]

עמרי: אתה מכיר את זה שבסוף יש כזה, לא לבעלי… [דיבור מהיר]

אור: המחיר לא כולל…

עמרי: [צחוקים] אז כאילו, איזה דיסקליימר מאוד גדול.

אור: אני התחלתי את הביקורת הזאת בלי זקן. זה היה… כמה נכנס ב-60 דונם? אומייגאד.

עמרי: וואו… גם זה לא ביקורת, זה מפרט טכני.

אור: זה כל המתקנים שיש בעולם.

עמרי: זה דיסני.

אור: ממש. מאיפה העתקת את זה, מהברושור?

עמרי: וואו.

אור: אומייגאד זה היה ארוך.

עמרי: גם למה כתבת את זה?

אור: גם אהבתי שהצתת את עצמך כל פעם מחדש. רייזר! מתחם הפיראטים! כאילו כדי לא לאבד אנרגיה נתת לעצמך בוסטים כאלה.

עמרי: ואם הפואנטה שלך, ליטרלי, השורה התחתונה שלך, ליטרלי זה…

אור: יקר!

עמרי: המחיר מוגזם, אז מה פירטת את - כל זה… לא שווה.

אור: כמה עלה? מיליון שקל? כי אתה תיארת חוויה של פעם בחיים.

עמרי: נגיד, הוא לא כתב כמה עולה, שאולי זו מידע שימושי שכן.

אור: שווה לקבל, כן, כן…

אגב, גם לירון מאוד אהבה את המקום, היא נתנה לו חמישה כוכבים, היא כתבה פחות ממה שהביקורת שאתה קראת עכשיו, ועל פארק המים שפיים, היא כתבה ככה, "אין מילים לתאר את המקום המדהים והאנושי הזה, ואת צוות המשרדים שעומד בראשה. הגענו למקום דרך הבנק הבינלאומי. הכל מנוהל לתפארת. סטלה במשרדים מדהימה ואנושית, וגם שלמה. הגענו עם תינוק בן כמה שבועות והתיישבנו במיזוג במשרד וקיבלנו יחס מקסים. חוויה מושלמת ממליצה בחום."

עמרי: רגע, רגע, רגע.

אור: רגע, רגע, רגע, is right.

עמרי: קודם כל, אפשר להעלות מהאוב את "לא היית שם!".

[לא היית שם]

אור: נראה לי שהיא הייתה שם, אבל לא במקום הנכון, אני כתבתי לעצמי כאן, את יודעת שזה גם פארק מים?

עמרי: מישהו הוביל אותה למשרדים, שם לה מזגן.

אור: היא נתנה 109 שקל ואמרה: "מה עושים פה? אה יושבים במשרד ונהנים במזגן, מדהים באמת היה חם בחוץ."

עמרי: וואו איזה… מישהו.

אור: כאילו מישהו הפנה אותה לשפיים ואמר זה המקום המושלם להצטנן ביום חם שכזה, והיא פשוט ניווטה את עצמה למשרד, סטלה אמרה לה "כן את יכולה להישאר כאן, לא יודעת…" והיא חשבה שזה… אבל למה פעמיים היא מדגישה את האנושיות של דברים?

האם C-3PO כתב את הביקורת הזאת?

"אין מילים לתאר את המקום המדהים והאנושי הזה", אוקיי, אני מקבל. הם התייחסו אליה ביחס מכבד. הם אנושיים, הם לא… זה. הגענו דרך הבנק הבינלאומי, כולם מגיעים לשם דרך בנקים.

עמרי: אבל זה בנק אחר. מה היה קודם?

אור: לאומי. זה הבינלאומי. אני מתחיל לדמיין את שפיים כפלטפורמה 9 ושלושה רבעים, שרק אם אתה עובד בבנק אתה רואה את הכניסה, אחרת אתה מגיע ללונה גל. ואז היא אומרת "הכל מנוהל לתפארת". היא הייתה רק בקומת ההנהלה! האם את חברה של איזה… "תודה לאורית" זה זה. זה כאילו הגיע דרך סטלה. סטלה במשרדים מדהימה ואנושית וגם שלמה.

עמרי: אולי זה סאטלה במשרדים?

אור: סאטלה אנושית נשמע טוב, מה זה סטלה במשרדים מדהימה ואנושית וגם שלמה?

עמרי: יואו, מוזר ממש.

אור: אוקיי, אני מפסיק לדבר על זה. הלאה.

עמרי: טוב יש לי הפעלה בשבילך.

אור: יייה!

עמרי: אדר נתנה שלושה כוכבים.

אור: הדר או אדר?

עמרי: תן לי סיבה אחת למה זה חשוב.

אור: אני מנסה… [צוחק]

עמרי: זה עדר, זה חקלאי.

אור: אהה, אוקיי. עדר? מה שם משפחה? גדלתי עם עדר.

עמרי: אז תראה…

אור: לא ענית לי.

עמרי: מה? מה? הדר ב- ה', ה', הדר.

אור: עכשיו אני אדע לתעד אותה.

עמרי: מה ההפעלה? היא כזאת, שים לב. זה שיחה שלה עם חברה, אני מדמיין. אנחנו שתי חברות שמדברות.

אור: אוקיי.

עמרי: אני אהיה הדר, אתה תהיה חברה שלה, בוא נמצא לה שם.

אור: אדר באלף, אדר. עדר. אני עדר.

עמרי: אני הדר והייתי בשפיים וחזרנו לפטפט על כוס קפה, אז את שואלת אותי איך היה לי, והדר פותחת את הביקורת ב"אין יותר מה להגיד" וככה מתחילה הביקורת, אבל היא מפרטת מאוד שם.

אור: אז יש לה עוד קצת מה להגיד.

עמרי: אז אין, אז היא נורא… אז אדר כל הזמן חושבת שנגמרה, שתורה לדבר.

אור: אז רגע, אני אקח את הכוס קפה, למי שיראה את זה אחר כך בוידאו, כדי ש…

עמרי: אני אקח את הכוס סודה. תביא לי סודה.

אור: אני אמזוג לך סודה, נעשה את זה…

עמרי: genuine. אז אנחנו יושבות ב… אולי אפשר גם מוזיקה של בית קפה.

אור: כן, יש דבר כזה. גם אנשים אוכלים ברקע וזה.

עמרי: אוקיי.

[מוזיקה]

אור: היי, היית בשפיים, לא? הדר, איך היה?

עמרי: אין יותר מדי מה להגיד.

אור: אתמול היה…

עמרי: פארק מים יחסית קטן, ביחס לשאר פארקי המים בארץ.

אור: אהה. זוכרת שאמרתי…

עמרי: המתנה של כמעט שעה לכל מתקן, תלוי מתי מגיעים.

אור: וואו, זה הרבה. בסוף לא…

עמרי: מי שיצא לחו"ל ומגיע לפארקי מים מאוד יתאכזב משפיים.

אור: וואלה, ירושה בסוף לא…

עמרי: המתקנים לא כל כך מרשימים.

אור: המממ… חשבתי…

עמרי: כן מומלץ להגיע עם ילדים קטנים כדי שיהנו. המחירים מאוד יקרים. במקום מוכרים פיצות, המבורגר, חטיפים, שתייה, גלידות ודברים בסגנון הזה.

אור: הדר, הדר… אז אם אנחנו רוצות להגיע…

עמרי: כמובן בריכת גלים. פעם בשעה למשך 4 דקות. בשורה התחתונה מומלץ להגיע כמה שיותר ריק. לא נהניתי בגלל ההמתנה והמתקנים הפחות מרשימים ביחס לשאר המקומות בהם ביקרתי.

אור: עוד קפה?

עמרי: תהנו.

[צוחקים]

עמרי: יפה מאוד. מצחיק.

אור: מצחיק להתחיל אחרי כל הדבר הזה ב "אין הרבה מה להגיד".

מילא, גם אולי היא חשבה שאין לה הרבה מה להגיד, אבל אז כתבה וכתבה וכתבה וכתבה. הייתי חוזר להתחלה ומוחק את זה

עמרי: בדיוק.

אור: כי מסתבר שיש לך יותר ביקורת ממה שחשבת.

יש לי ביקורת שהיא לא מי יודע מה מצחיקה אבל הסוף צובע את כל הפיר… את כל הביקורת אחורה בצבע מגוחך, אוקיי? אז אני צריך מוזיקה עצובה, ואני מדמיין בגלל שאני כבר רואה מה הסוף, שהבן אדם הזה מחזיק בכי עד השורה האחרונה אוקיי? מירי כותבת ככה:

[מוזיקה עצובה]

על הפנים. צוות האבטחה התנהגו אלינו בבריונות. הבריכות ויתר המתקנים כבר בשעה שלוש וחצי נסגרים ובשעה ארבע יש לפנות את הפארק. לא ברור למה מבקשים עזיבה בשעה מוקדמת כל כך כשמשלמים כרטיס במחיר מופרז. בשביל לקנות כרטיס יש לקחת משכנתא. בקיצור, אכזבה זה לא מה שהיה פעם. לא הייתי המון שנים בפארק.

[צוחקים]

עמרי: אבל אני מקווה שכתבה את זה אחרי שכן הייתה.

אור: כאילו, היה לי לא טוב הכרטיס היה ככה. לא הייתי הרבה שנים בפארק. הגיע לי, זה לא בסדר. [משמיע קולות של בכי]

עמרי: הרבה כותבים אגב על העניין. נתקלת בזה? שסוגרים ב-3 וחצי, 4.

אור: שמפנים אותם.

עמרי: ולמה לא בשש.

אור: כי לפחות חלק כתבו שזה כי משכירים את המקום אחר כך לאירועים.

עמרי: אהה, בערב.

אור: אז מגרשים אותך בארבע ואז נכנס אירוע מוזמן.

עמרי: מעניין.

אור: מבאס. זה באמת כרטיסים יקרים. תמיד אנשים כותבים כרטיס יקר, ואני נכנס, אני בודק באתר, זה באזור המאה מאה ועשרה שקלים. אני אומר אוקיי, זה די יקר, אבל זה לא מטורף. על מה אתם מתלוננים? ואז אני נזכר שלמקומות האלה מגיעים עם משפחה…

עמרי: עם ילדים.

אור: אז אתה מגיע נגיד חמישה אנשים. על יום בילוי חמש מאות שקל זה היסטרי.

עמרי: בלי המזנון.

אור: בלי המזנון שזה בכיף עוד 200 שקל.

עמרי: זה כמו משחק כדורגל, זה גם תמיד הביקורת.

אור: נכון, ואז אני אומר, בואנה, שני אירועים כאלה זה לקנות טלפון חדש, זה חלק משמעותי משכר דירה, זה כאילו זה הוצאה רצינית.

עמרי: זה למה הרבה כותבים בביקורות טיפ שהוא גם נכון אל תקנו במחיר מלא, לכו למועדוני הנחות זה הכי זול.

אוקיי, אז, יש לנו ביקורת של לירון, חמישה כוכבים.

אור: המממ…

עמרי: אתה מכיר את זה שאומרים זה בדיוק מה ש… היה אומר? אז, כאילו, אז זה בדיוק מה שגנב היה אומר. אני החלטתי שלירון הוא גנב.

אור: אוקיי.

עמרי: אבל הוא גנב לא מוצלח כל כך.

אור: אוקיי. איך קוראים לו?

עמרי: לירון אולי זאת… אולי זאת אישה.

עמרי: אני החלטתי שזה גנב.

אור: אנחנו לא שופטים. יש גנבים יש גנבות.

עמרי: כן. אז אולי, אז… בוא נעשה גנב. הוא יושב בבית, אני מדמיין שהוא יושב עם לפטופ וכובע גרב על העיניים כי הוא גנב גם בבית.

אור: אולי נשים לך מוזיקה של גנב טיפש [טו, טו, טו, טו, טו, טו, טו…]

עמרי: כמו האקר כזה.

אור: אוקיי.

עמרי: מוזיקה של גנב, של גנב שטותניק.

אור: לעשות לך סאונד אפקט של הקלדה?

עמרי: מגניב.

אור: אני עושה לך, אוקיי.

[מוזיקה]

עמרי: [בלחישה, כמו גנב] פארק מים מושלם לילדים, מרווח ואין תחושה של עומס. ישנם לוקרים בכניסה בעלות של 15 שקלים לכל היום. שם ניתן להשאיר ארנקים, ניידים וכל דבר בעל ערך [צחוק] ולהסתובב חופשי במתחם. הילדים ואנחנו נהנינו מאוד ונחזור לשם בוודאות.

אור: נהנינו מאוד אם אתם יודעים למה אני מתכוון. [צחוק מרושע]

עמרי: הוא ממליץ לאנשים לשים ארנקים, ניידים, כל דבר בעל ערך.

אור: כל דבר בעל ערך שימו בלוקר עם המנעול של יומן יום הולדת כזה…

עמרי: מעריב לנוער.

אור: כן. אוקיי יש לי ביקורת, אני מודה, ארוכה. אבל זה בסדר בגלל שהכותב מנחה בתוכנית לילה ברדיו. אז אתה יודע, זה מה אני מדמיין שזה מהדיבורים הנשפכים האלה… ברקע "שלי, שימי לי בבקשה…"

עמרי: ציפורי לילה.

אור: … ג'אז חלק" כן, של רדיו לילה. ואני אני מתנצל על זה מראש, אבל כן, אני אתקרב טיפה למיקרופון ואורי כותב ככה: כוכב אחד. [מוזיקה, מקריא בטון רגוע וחולמני]

מחפש דברים טובים ומתקשה. הגענו בבוקר מוקדם, האתר מתפאר שהוא מגביל כמויות כניסה כדי להבטיח את הנאת הציבור. חבל שהאמנו. בריכת הגלים מופעלת ל-5 דקות בלבד. תור למגלשות - 62 דקות לא הגיוני. בעיקר לא ברור מדוע עם כל הטכנולוגיה לא יכולים לעדכן את הציוד. תור ארוך במיוחד, הדבר חוזר על עצמו בכל מגלשה הפארק נסגר בארבעה אנשים שעמדו בתור מ-2 ורבע חששו שלא יספיקו לגלוש. הבת שלי ביום שלם גלשה ב-3 מגלשות בלבד שלוש מגלשות ביום שלם, הזיה! מה עוד מבאס? באתר לא ניתן למצוא מחיר מזון. הפיצה שנקנתה לא הייתה אכילה. לקוחות שבויים, כבר אמרנו? כל כסא ופינת צל היו סיבה לוויכוח וריב. החנייה רחתקה מאוד [טעות במקור] מהפארק הרי שילמנו מראש אז מה נעשה? צמידי האל-תור שלאחר תחקיר הבנתי שהם ניתנים על פי חוק לבעלי צרכים מיוחדים עוררו בעיקר כעס בקרב הציבור. הרי למה לא לציין ולאפשר כניסה מכובדת למי שמגיע? 'עלי צמידי האל-תור [טעות במקור] צריכים למרפק דרכם למגלשה.

משהו טוב - האבטחה, הקפידו שלא יכנסו בירות וסכינים. כל הכבוד! מים קרים זמינים, שירותים נקיים לוקרים נוחים.

עמרי: זה שהמאבטחים הצליחו למנוע סכינים ובירות זה משהו לציין לטובה.

אור: כן, לא דקרו אותי או שברו לי בקבוק בירה על הראש.

עמרי: וואי מצחיק הטעויות הקלדה.

אור: כי הוא כותב טוב עד אז, אבל פתאום יש חניה רחתקה מאוד ורחתקה 'עלי הצמידי אל-תור. צמידי האל-תור קיבלו הרבה פידבק שלילי.

עמרי: כן, ראיתי.

אור: כי זה אל-תור זה משהו שאם יש לך איזה נכות מסוימת אתה מקבל אותה. פטור מתור, שזה מעולה וחשוב, אבל הם מוכרים אותם.

עמרי: זה פשוט למי שיש כסף קונה את זה?

אור: כן, אבל מה שאני מבין מהביקורות, לפחות, נגיד גם בדיסנילנד יש את זה, יש fast pass.

עמרי: VIP כזה.

אור: כן, שאתה יכול לשלם יותר ולקבל אותו. שלא משנה, יש כל מיני מסלולים, אבל הקטע הוא שהוא חד פעמי לכל מתקן. אתה עולה לספייס מאונטיין עם fast pass, מגניב. בא לך לעלות עוד פעם? תעמוד בתור כמו מניאק. אבל כאן הם לא עושים את ההגבלה הזאת אז אנשים מתארים שהם עומדים שעה למגלשה ואנשים עוקפים אותם שוב ושוב בתור והתור לא מתקדם כי זה רק הילדים שעוקפים בתור כל הזמן.

עמרי: זה גם… אני חושב ש… מתי דיברנו על זה? על חמת גדר, מסוג האטרקציות שלא… אתה לא הולך מאז שאתה ילד ובואנה, אני לא מבין איך, איך ההורים שלי לקחו אותי לשם? איך שרדנו? איך הם שרדו את הישראליאדה הזאת?

אור: איך הם שרדו את זה? אני לא יכול לדמיין את עצמי לוקח ילדים, אחיינים, ווטאבר.

עמרי: זה ג'ונגל.

אור: ממש.

עמרי: ולריב ומכות וכאילו החזק שורד כזה.

אור: אני לא יוצא מהבית, אתה מכיר אותי. אני לא… סופ"שים וזה, אני אוהב להישאר בבית זה נחמד לי. אני ממש פוחד מעתיד עם ילדים שבו אני צריך לבדר אותם. בואו הולכים לקטיף תותים בדרום, הולכים לדרום אדום, הולכים לפיקניק בצפון. לא, אפשר לראות טלוויזיה?

עמרי: אתה תהיה כמו ההיא, אתה תיקח אותם למשרדים של שפיים.

[צחוק]

אור: ממש. חברה, היום… מי רוצה ללכת לשפיים? מי רוצה לפגוש מישהו אנושי?

עמרי: סטלה במשרדים.

אור: סאטלה במשרדים.

עמרי: מזמן לא חנכנו פינה חדשה.

אור: יייש!

עמרי: אבל אני לא יודע, זו לא באמת פינה חדשה, אבל זו פינונת.

האמת שזה… זה שלי… שלי העלתה שאלה מאוד יפה -

אור: שלי שאלה שאלה.

עמרי: למה קוראים לפינה פינה? הרי אין שום קשר לפינה של שולחן ופינה בתוכנית רדיו.

אור: אני לא נכנס לדיון הזה עוד פעם! אנחנו לא יודעים וזהו!

עמרי: אוקיי, בסדר. אז ניסיתי, שלי, ניסיתי.

אור: אנחנו מדברים על "אהה… צריך לשלוח את הקובץ הזה… מישהו זה… תזמנתם את הפרק למחר?" [בקול תינוקי] למה קוראים לפינה פינה? שלי, תתרכזי. אנחנו מעלים פה פרק. ואז מתחיל דיון, 200 הודעות אני נכנס מתחיל לחפש בקבוצת תשעת אלפים הודעות..

עמרי: למה אומרים מעלים פרק? למה לא מורידים פרק?

[צוחקים]

אוקיי, אז נדב… הוא כתב ביקורת, חמישה כוכבים, כן? אבל אני תוהה על מה הפינה. הפינה היא האם הטעות במקור?

אור: אוקיי.

עמרי: כי היה לנו כל מיני כאלה. כמו "בוקר דוב בספארי" וכאלה, או "לא אחזור לבקר דוב" במקום "שוב".

אור: או "יש הנחה למי שבא עם קוֹפוֹן"

עמרי: בדיוק, עם קוֹפוֹן. אז לך תדע… עכשיו פה הוא כתב: "נקי, מסודר, כיף. רצוי להרגע" אני קורא מה שהוא כתב.

אור: את מה שהוא כתב. כן.

עמרי: "רצוי להרגע מורדם לחסוך תורים מגלשות". אוקיי.

אור: לחסוך תורים מגלשות זה גם לא מדהים.

עמרי: עכשיו, "להרגע" הוא רצה "להגיע".

אור: אה, אה, אוקיי.

עמרי: אז השאלה אם הוא מתכוון מוקדם - רצוי להגיע מוקדם, או להגיע מורדם.

אור: רצוי להגיע מורדם. אני, אגב השיחה מקודם, מעדיף להגיע מורדם. "ילדים, הגענו לשפיים, בהצלחה…" מזריק לעצמי [קולות של הקאה]

עמרי: תעירו אותי בשלוש וחצי.

אור: תעירו אותי כשספטמבר נגמר.

עמרי: אז כן, מעדיף שזה יהיה מורדם.

אור: לי יש ביקורת מטטיאנה, שלא רק שכותבת ביקורת היא גם מכתבת אותי למייל של העובדים בחברה שבה היא עובדת, כי היא כותבת: "חמישה כוכבים, מקום נפלא מאוד המתאים למשפחה ולכל הגילאים, גם הילדים וגם המבוגרים נהנו מאוד. יש הרבה מקומות לכולם שיתאימו לכל טעם. אנחנו מתכננים ללכת שוב בעוד שבועיים. אנחנו גם שוקלים לסגור את היום כיף לעובדים." מה זה משנה? מה אכפת לי?

עמרי: מה אכפת לי?

אור: מה את עושה?

עמרי: זו פינה - מה אכפת לי?

אור: מה אכפת לי חד משמעית זו פינה.

עמרי: יש לה אות? יש לה אות? אין לה עוד.

אור: נעשה לה אות עכשיו?

עמרי: בוא נעשה ביחד.

אור: אוקיי.

עמרי: שלוש, ארבע, ו…

ביחד: מה אכפת לי!

אור: אהבתי את… "אנחנו גם שוקלים… אנחנו גם שוקלים לסגור את היום כיף לעובדים". אוקיי, תעדכני אותי בבקשה כשנסגרתם על זה, כדי שאני אדע אם לבוא עם דוד שלי. מה זה חשוב?

עמרי: זה מהביקורות שאחר כך אתה רואה "עריכה, כוכבית, בסוף החלטנו ללכת".

אור: "בסוף באנו כל העובדים והיה נהדר…"

יש לי כאן ביקורת מ… בוא נגיד שקוראים לו יובל, כדי לא להסגיר את שמו המלא שהוא כתב כמילה אחת ושתיים. הוא יובל משהו שתיים, במקרה שיש עוד אחד. והוא השאיר לי רמזים בטקסט שעזרו לי להבין בדיוק מי האדם. אני אקרא אותו בתור הדמות הזו ואתה תגיד לי איך הגעתי לדמות הזו הספציפית.

ואם אפשר לבקש מוזיקה… נקרא לזה בלקנית, ים תיכונית בהוויתה.

עמרי: שני דברים שונים.

אור: תלוי… אתה יודע מה אני רוצה. שלי יודעת מה אני רוצה.

עמרי: בלקנית כמו בוראט או ים תיכונית כמו משה פרץ?

אור: מסיבה על יאכטה.

עמרי: עומר אדם?

אור: כן! ויובל כותב:

[מוזיקה ברקע]

על הפנים. היינו באירוע של רכבת ישראל והשארנו את הרמקול של בת דודה שלי בכניסה כי אמרו לנו להשאיר. סוף היום באנו לקחת את הרמקול ואנחנו מגלים שהוא לא שם. המאבטחים ישבו שם כל היום כשזה ממש לידם. מה נעלם להם הרמקול? שבת שלום. תתחזקו את עצמכם קצת ותרגיעו את האבטחה שלכם בזריז.

[צוחקים]

עמרי: בזריז זה טוב, בזריז.

אור: גם זה שבאת לפארק, מקום ציבורי עם הרבה אנשים שהוא צפוף עם רמקול! מה אתה בא עם רמקול, יא מטרד לציבור?

עמרי: אין יותר ערס מזה! ממש. וגם הוא מה מברך שבת שלום באמצע?

אור: תתחזקו את עצמכם ותרגיעו את האבטחה שלכם בזריז. הוא מאשים אותם בגניבה.

עמרי: תשמע, לבוא עם רמקול לכל מקום ציבורי, פארק מים, חוף הים - גבולי מאוד.

אור: לדעתי זה צריך להיות כמו נוזלים בשדה התעופה. באת עם רמקול למקום כמו שפיים? שים אותו פה בפח, זהו אנחנו גורסים את זה. ואתה לא מקבל את זה חזרה.

עמרי: ממש. איזה השתלטות על המרחב הציבורי עם הסאונד ש'ך.

יש לי ביקורת של מוש, חמישה כוכבים. קראתי לה ביקורת גזלייטינג כי אני לא מבין מה קורה, כאילו… תעזור לי, תעזור לי לדייק את זה אחרי שאני אקרא, אוקיי?

אור: אוקיי.

עמרי: בצעירותי פארקי מים היו הדבר. לצערנו כיום בגלל עלויות השטח המבוזבז והשקעות בדירות במקום בחוויות לילדים ופארקים גדולים, שכחנו כבר מה זה ליהנות, לרוץ במרחבים פתוחים ולא להילחם על כל פיסת דשא פנויה שהיזם היה חייב להפקיע לטובת הציבור. זה פארק המים שפיים. גדול, מפנק, ללא המתנה ארוכה כדי להנות ממגלשות המים, בריכות לקטנים וגדולים. בקיצור, חוויה של פארק מים. חבל שאין עוד הרבה כמו בארץ ולצערנו גם לא יהיו.

אור: מה? אתה כועס או שמח? היה לך חוויה טובה וכל מה שזה הוציא ממך זה רעל.

עמרי: אתה בעד או נגד הפארק?

אור: אני, אני רוצה להציע לך הצעה, לתת לך הצעה. תעשה את זה שוב…

עמרי: שהוא נגד.

אור: כאדם… נשים לך מוזיקה נוסטלגית מאוד, ואתה נזכר בערגה בילדותך, עכשיו כשכל הגוף כואב לך מאוד כי אתה בן 58.

[מוזיקה]

עמרי: [מקריא בקול נוסטלגי] בצעירותי פארקי מים הם היו הדבר לצערנו כיום בגלל עלויות השטח המבוזבז והשקעות בדירות במקום בחוויות לילדים ופארקים גדולים. שכחנו כבר מה זה להנות לרוץ במרחבים פתוחים ולא להילחם על כל פיסת דשא פנויה שהיזם היה חייב להפקיע לטובת הציבור.

אור: לטובת הציבור? זה לא מה שהוא התכוון, זה לא לטובת הציבור.

עמרי: זה פארק המים שפיים, גדול, מפנק, ללא המתנה ארוכה כדי להנות ממגלשות המים, בריכות לקטנים ולגדולים. בקיצור חוויה של פארק מים חבל שאין עוד הרבה כמו בארץ ולצערנו גם לא יהיו.

עמרי: כן זה יכול לעבוד ככה, אבל, מה?

אור: מה אתה רוצה? מה אתה רוצה? היה לך טוב, למה זה חשוב להיות משהו נגד כל מדינת ישראל?

עמרי: למה זה ביקורת על פארק המים "שפיים"? אנשים שכותבים שם בתוך גרשיים, זה הופך את זה ללא נכון, לא? זה לא כזה… "שפיים".

אור: כן, חושב שזה שם של זה.

אור: אפי כותב פרסומת. אני מניח שזה פרסומת בגלל שזה ארבעה… הוא נתן ארבעה כוכבים ויש אחרי… כן, אחרי כל משפט יש בין 2 ל-4 סימני קריאה, ל-5 סימני קריאה, זה הטווח. מהתלהבות מטורפת להתלהבות ביומכנית, אוקיי? משהו מטורף. אז הוא כותב פרסומת:

[מוזיקה]

פארק מים מגוון ומהנה מאוד!!! צוות המצילים בבריכות מאוד אחראים ועובדים ללא רבב!!! שאפו אדיר!!! קחו בחשבון שהמים בבריכות במצב מזעזע!!! לא רואים את קרקעית הבריכה!!! קניתי כרטיסים, הוזמנתי מקומות מראש ולא המתנתי בכלל.

עמרי: זו שיטת הסנדוויץ'.

אור: כן, סנדוויץ' חרא.

עמרי: טוב רע טוב.

אור: זה גם סוג של פינה, סנדוויץ' חרא. אכלתי טוב, המשכתי באווירה טובה כי לא אמרתי אבל או משהו כזה ולא ראיתי סימני קריאה…

עמרי: אז אני יש לי ביקורת, אני, אני לא אגיד את השם שלה ואתה תבין למה.

אור: אוקיי.

עמרי: כוכב אחד. עדיין לא שילמו לי משכורת כבר 8 חודשים!

[צוחקים]

עמרי: זו ביקורת מלפני 10 חודשים והיא כותבת: עדיין לא שילמו לי משכורת. כבר 8 חודשים באיחור.

אור: אפשר ליצור איתה קשר.

עמרי: זה מעניין ליצור איתה קשר, כי יש פה את השם המלא, וזה קטע כי כאילו… באמת כמה כמה תסכול…

אור: אהבתי, כי אתה שיחקת את התסכול שלה בדיוק. [משמיע צעקות ג'יבריש]

עמרי: היא כבר לא יודעת מה לעשות. היא נכנסת לגוגל, לביקורות של גוגל,

אור: הלפ! הלפ! תצביעו ברגליים!

עמרי: אין לה איפה לכתוב את זה, חוץ מגרפיטי ברחבי העיר.

אור: אתה זוכר שב… סחנה, אני חושב, היה לנו ביקורת של מישהו שחוטף מכת חום תוך כדי? דיבר על כמה חם? הוא התחיל לאבד את דעתו תוך כדי.

עמרי: כן.

אור: אז יש לנו עוד מישהו כזה כאן, סמי. סמי נמצא בפארק המים שפיים. הוא שכח שכשנמצאים במים צריך למרוח קרם הגנה, ושהשמש הרבה יותר קשה מתחת למים ו…

It’s catching up to him

מה שנקרא… והוא משלם את המחיר עכשיו, כשהוא בא לכתוב את הביקורת, כי הוא כותב:

[מקריא בקול חלש וחולני] חמישה כוכבים…

אה, סליחה, גם כתבתי לעצמי לעשות אותו כמו הדובי מישרוטל.

עמרי: יש! דובי.

אור: אז סמי כותב: [בקול של הדובי מישרוטל] נהנינו מאוד. פארק מים עם המון מתקנים בכל הגילאים. מקומות ישיבה רבים מוצלים, מזנונים מפוזרים, מלתחות ושירותים נקיים, התורים מאוד ארוכים אבל… זה.

פארק מים.

[צוחקים]

אור: בסוף הוא איבד את… התורים מאוד ארוכים אבל… זה. פארק מים. הפיסוק של זה זה: התורים מאוד ארוכים, פסיק, אבל, נקודה, נקודה, נקודה, זה, נקודה, פארק מים, נקודה.

עמרי: אוי… אולי באמת הוא התכוון… זה כזה. טוב, זה פארק מים. נו, what you see is what you get. זה מה שאתה רוצה.

אור: התורים מאוד ארוכים, אבל זה פארק מים. נו, זה מה יש.

אז אני רוצה לסיים עם משהו שנראה לי שלא היה לנו כבר הרבה זמן. ביקורות שנקטעות באמצע בגלל טרגדיה. פעם זה היה אוטובוס שפוגע, פעם היה מישהי שהתעלפה בסוף, ועכשיו אני מדמיין שזה מישהי שכותבת את הביקורת בזמן שהיא בפארק וילד על אחת המגלשות פשוט יורד במהירות אדירה וגורף אותה משמה.

עמרי: ברך למצח.

[צוחקים]

אור: כן. אז בוא ננסה, אני לא יודע אם יש דבר כזה. ננסה למצוא סאונד של מגלשות מים של… של מים וזה… וילדים צוחקים ונהנים, והיא כותבת:

[צליל של מים זורמים, משחקים סצנה]

מומלץ להגיע מוקדם אחרת התורים ארוכים ולא נעים. [צליל התנגשות, צוחקים]

עמרי: אוה, סליחה סליחה גברת סליחה.

אור: אוה… מיי גוד…

עמרי: יקיר!

אור: לא, זה בסדר, התורים ארוכים אבל…

עמרי: יש לי את הפטור מתור!

אור: זה, אממ, פארק מים. אז רק עוד פעם זה מומלץ להגיע מוקדם אחרת התורים ארוכים ולא נעים להיות.

לסיים כאן?

עמרי: כן.

אור: אוקיי.

[מוזיקה]

אור: טוב, עד כאן הפרק הזה של "מתחת לכל ביקורת".

תודה רבה לצוות "רשת עושים היסטוריה".

לשלי גואטו עורכת התוכנית, לדני תימור המנהל עסקי, שלי נוי מנהלת ההפקה, לאביב שם טוב סמנכ"ל התפעול ולעמית חזזי מצוות המכירות.

בצוות התוכנית גם הילה שמש ושני ברגר.

אתם כמובן יכולים להציע לנו רעיונות לפרקים נוספים ולביקורות ספציפיות בקבוצת הפייסבוק שלנו "מתחת לכל ביקורת הפודקאסט" או בקבוצת הוואטסאפ שמסתתרת בתוך קבוצת הפייסבוק שלנו.

עמרי: שבתוכה יש קבוצת טלגרם סודית.

אור: ובתוכה כמובן יש קבוצה של אנשים עם קוטג' שמחובר בחוט.

אתם מוזמנים לעקוב ולהאזין לפודקאסט שלנו בכל אפליקצית פודקאסטים בסמארטפון שלכם או בקוטג' עם החוט להתראות בפרק הבא אני אור בוטבול

עמרי: אני עמרי הכהן ויאללה ביי.

לפודקאסטים נוספים של רשת עושים היסטוריה, ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני בקרו בעושים היסטוריה נקודה קום או הורידו את אפליקציית עושים היסטוריה בחנות האפליקציות של אנדרואיד.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

13 views0 comments

Comments


bottom of page