top of page

מתחת לכל ביקורת - ישרוטל [מתחת לכל ביקורת]


תקציר: איך אפשר ללבוש חלוק ולהישאר ערום? איפה הסליקו את ערכת הקפה? ומתי אסור לצאת מהמקלחת?

 

מתחת לכל ביקורת - ישרוטל


תיאור הפרק:

איך אפשר ללבוש חלוק ולהישאר ערום? איפה הסליקו את ערכת הקפה? ומתי אסור לצאת מהמקלחת?

—-

אור: שלום וברוכים השבים לפרק נוסף של ״מתחת לכל ביקורת״! הפודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורות של ישראלים ברשת, ביקורות הזויות של ישרוטל, אני צריך לזכור את זה. אני אור בוטבול.

עמרי: אני עמרי הכהן.

אור: והיום אנחנו מדברים על משהו קצת רחב מבדרך כלל, אנחנו מדברים על כל המלונות של ישרוטל.

עמרי: רשת ישרוטל.

אור: בואו נתחיל.

עמרי: לפני שניגש לעובדות המאוורר הנפלאות, אני חושב שבתי מלון או בתי אירוח זה המקום האולטימטיבי להוציא את הישראליות החוצה.

אור: כי אתה מגיע עם כל כך הרבה ציפיות.

עמרי: כן, תראה, אתה בא להתארח קודם כל. גם במסעדה אפשר לקרוא לזה אירוח, אבל בבתי מלון אתה ממש להיות, ליטרלי אורח, אבל אתה חושב שמגיע לך כל העולם ושאתה מלך.

אור: פייר גם בישרוטל אתה משלם על זה המון כסף,ואתה מצפה לתמורה על הכסף הזה.

עמרי: נכון,אבל אני אני לא בגישה… אני כאילו אף אחד הכריח אותך לקחת את החדר מלון ב2000 שקל, אתה בחרת לשלם את זה, זה לא אומר שאתה יכול להתנהג שאתה רוצה גם על חדר ב-500, או 1000 שקל.

אור: ברור, ברור, אבל כן שאני… לא יודע, אני בא לבלגיה, ושילמתי פחות מ-2000 שקל, שילמתי כסף למלון שלך ואני מצפה שיתייחסו אלי טוב, ולפעמים ישרוטלים לא מוכנים להיות בעמדת נותן שירות כי זה מפחית מכבודם, אז נותני שירות הם על הפנים, אבל אנחנו גם מוציאים מהמתארחים תגובות מצחיקות. אפשר עובדות מאוורר?

עמרי: עובדות כיפיות על רשת ישרוטל, אוקיי, אז נתחיל מעובדות יבשות. כמה מלונות יש ברשת ישרוטל לדעתך?

אור: מה מחכה לי בעובדות הרטובות… אהה, כמה מלונות? מה שהפתיע אותי זה שיש להם שמות שונים, לא קוראים להם בהכרח ישרוטל-משהו, ישרוטל-הרצליה. זה כל מיני רויאל ביץ׳, כרמים וזה… אז כמה? 32.

עמרי: תהפוך את הספרות, אח שלי.

אור: 23 אח שלי!

עמרי: יפה, 23 מלונות של רשת ישרוטל, ובאמת יש מגוון אדיר. יש להם מלונות יותר פושטים כאלה או עממים, ויש להם את מלונות אקסקלוסיבים וכאלה.

אור: מדרגים אותם.. מה הכי נמוך? ״קולקשן״? כי הם לא יקראו להם ישרוטל-וש

עמרי: ישרוטל-עמך. ויש את האקסקלוסיב, שזה כל ״יערות הכרמל״, ״בראשית״…

אור: אמרת שיערות הכרמל היית שם וזה היה מטורף.

עמרי: הייתי שם לילה אחד וזה באמת היה מדהים. זה מלון בלי ילדים, יש שם שקט ונוף… נוף של הכרמל, הכי מדהים שיש, אוכל מדהים באמת, אבל אובר פרייס בקטע פסיכי. וגם בראשית…

אור: טוב, ידוע שבראשית מאוד יקר,

עמרי: אני לא יודע אם זה שווה את זה, זה פשוט יקר ברמה…

אור: אני לא יכול, פשוט חושב כל שעה, כמה עלתה לי השעה הזאת, שזה הרבה מאוד .

עמרי: כן, זה משחק כיף, כמה עולה לך שעה או דקה בבית מלון.

אור: זה לא כזה כיף! זה כיף כשהתוצאה היא 3 שקלים, לא כשהתוצאה היא 200 שקל.

עמרי: אז יש להם 23 מילונות. מה היו הכנסות, זה אנחנו אוהבים, מה היו הכנסות של רשת ישרוטל בשנת 2022? הכנסות, לא רווחים.

אור: ב-2022, 680 מיליון.

עמרי: [צוחק] יותר…

אור: מיליארד!

עמרי: יותר, יותר… מיליארד נקודה 8 שקל.

אור: כמעט 2 מיליארד שקל הכנסות?

עמרי: הכנסות. הרווחים מזה בטח זה מאות מיליוני שקלים. יפה מאוד.

אור: אני חייב, אני רוצה תחקיר של… נראה לי עם עמרי הכהן, מי האנשים שהולכים למלונות בישראל. למה?!

עמרי: הנה אני רואה פה שהרווח שלהם 254 מיליון שקל.

אור: קודם כל משלמים הרבה על תחזוקה.

עמרי: רבע מיליארד.

אור: אני חייב לתפוס את הבן אדם שלא יודע… מה זה, משפחות, צעירים, מבוגרים וואטאבר… אנחנו ראינו שבמלונות האלה המינימום של המינימום היה 1500 שקל ללילה. 1500 שקל ללילה במדינות מסוימות באירופה זה שלושה ימי טיול כולל המלונות והטיסה. מה אתם עושים פה?! ובתמורה יש לכם את פאקינג אילת? אני לא מבין את זה.

עמרי: לא ברור.

אור: תכתבו לנו בקבוצה ״מתחת לכל ביקורת-הפודקאסט״ איזה סיבה יש לעשות נופש בארץ.

עמרי: זה מצחיק כאילו בוויקיפדיה של ישרוטל אז כתוב…

אור: - הרווחנו 200 מיליון דולר. כתוב את זה ממש! כתוב מהמייסדים דיוויד לואיס, לא מכיר אותו, זה איש עסקים לא ישראלי, יהודי כלשהו, שהוא הבעלים, וכתוב פה בוויקיפדיה אתה יכול להגיד לי יש כזה קטגוריות - הכנסות, רווח, יו״ר, מנכ״ל, מוטו. כתוב במוטו שלהם: ״מרגישים שזה ישרוטל״. זה מצחיק נורא לכתוב את זה בוויקיפדיה. זה יכול להיות דבר טוב זה יכול להיות דבר רע.

עמרי: זה סלוגן די גרוע. אגב, זה לא מוטו, מוטו זה לא כזה האקונה מטטה? כזה, משהו שאומרים.

אור: מוטו זה כמו ״הלקוח לפני הכל״, או ״הלקוח תמיד צודק״…

עמרי: כן, כאילו, המוטו שלי, מה אני תמיד אומר.

אור: איך אני חי את חיי… אמת לפני הכל!

עמרי: זה מוטו די גרוע ״מרגישים שזה ישרוטל״…

אור: וזה נכון להכל - מרגישים שזה פסק זמן, מרגישים שזה הילטון, מרגישים שזה כלא…

עמרי: כן, ונסיים בעובדת מאוורר הכי מעניינת אותי, אתה מכיר את פאב המאנקיז באילת?

אור: פאב המאנקיז, כן.

עמרי: עם השלושה קופים בחוץ, לדעתי זה המקום הכי מוכר באילת, הפאב הכי מוכר באילת.

אור: זה לא המקום שהמלצרים מחזיקים את המגשים גבוה מעל הראש? או… יש איזה קטע עם המלצרים? אני מתבלבל?

עמרי: אולי אולי.

אור: פאב אגדי כזה.

עמרי: כן, בטיילת, עם הקופים בחוץ, הפאב הכי תיירותי שיש. בקיצור הוא שייך לרשת ישרוטל.

אור: מה?! זה שייך להם? רק משם הרווח! היית שואל אותי כמה רווחים, עכשיו 1.8 מיליארד.

עמרי: זה הכל.

אור: בעיניי זה מגוחך שיש להם כל כך הרבה מלונות ומרוויחים כל כך הרבה כסף, וכמו שדליה כותבת:

[מקריא ביקורת] ״אולי יש מילה אחת״ - היא התחילה באמצע

[צוחקים]

עמרי: משיחה שלא היינו חלק בה

אור: ממש! כנראה היא אמרה למישהו אחר ׳אין מילים לתאר את זה, אין מילים לתאר, אני אגיד לך מה אני אעשה מחוץ למיקרופון את זה, ואז אני אכנס לביקורת. אין מילים אין מילים לתאר את החוויה שם אין מה אתה יודע מה: ״אולי יש מילה אחת - שוק. באף מלון לא נתקלתי שאין ערכה לשתייה חמה בחדר! לרדת לחדר האוכל לחכות לכניסה מעל חצי שעה, חדר מלא רעשים, לא אטום וכניסה לתוך החדר עם מדרגות, נדמה לי שאני במחסן! עוד במחיר שהם גובים! לא ממליצה. ועוד משהו הזמנו ציפיס (הטעות במקור) וקיבלנו ציפיס יבש מחומם ועל זה הם גובים 39 שקל! לא הייתי חוזרת לכאן. רוצה לעדכן יש ערכה מוסתרת בתוך הארונות.״

אור: ככה היא התחילה וסיימה.

עמרי: למה היא לא מחקה את זה פשוט?

אור: גם התחלת אבל בכזה זעם ספציפית על זה, שוק! באף מלון לא נתקלתי שאין ערכה לשתייה חמה בחדר. רוצה לעדכן יש יש ערכה מוסתרת בתוך הארון.

עמרי: מה אתה חושב שזה ציפיס?

אור: צ׳יפס? אבל, היא כנראה לא מצאה את הגרש אז יצא לה ציפיס. פעמיים! הזמנו ציפיס קיבלנו ציפיס.

עמרי: יווני, זה צ׳יפס יווני. בוא נמשיך מפה ישר לגל, שהשאיר או השאירה כוכב אחד. ואני אעשה קול של מעשן. בוא נראה, זה גבר או אישה? לא יודע, תבחר.

אור: גבר. אישה.

עמרי: אני אעשה קול צרוד של מכור סיגריות, כי זה תוכן הביקורת:

[מקריא] ״שילמנו על הספא במלון די הרבה, זה מלון נחשב, הבריכה הייתה סגורה בגלל תנאי מזג האוויר, לטענתם. הכל היה בסדר אני בכלל רציתי לעשן סיגריה. כבן אדם מעשן זה חוויה טראומטית לא לעשן במשך 4 שעות במקום סגור זה ממש לחוות קלסטרופוביה במקום להנות ולהתפנק ביום כיף. חוויתי טראומה. בסוף אמרו לי שאפשר לרדת ללובי לעשן שם סיגריה וכי זה מה שם המנהל אמר. ירדנו בסוף, אחרי כל הזמן הזה, ירדנו בסוף ללובי בחוץ לרחוב עם חלוקים ערומים, בשביל לעשן סיגריה מחווה לא נעימה בכלל.״

אור: קודם כל, אני רוצה להחמיא לך על הקול מעשן שלך שהיה מפורט ויפה, אני האמנתי שאתה מעשן כבד. חוויה טראומטית, זה מעולמות ה״היה זוועתי״ מלא סימני קריאה. תסתום את הפה, תסתום את הפה, אני מבין שאתה מכור, באמת, אני לא צוחק עליך, אני מבין שאתה מכור.

עמרי: לך תעשן ברחוב!

אור: אבל זה לגיטימי שבמלון לא יתנו לך לעשן.

עמרי: כן! אתה לא במטוס 14 שעות לסידני.

אור: ושוב, טראומטי…

עמרי: ושים לב, ״ירדנו בסוף״ הוא גם כתב את זה פעמיים, ירדנו בסוף אחרי כל הזמן הזה.

אור: אני אוהב את זה שהוא כתב פעמיים, הוא מדבר איתך, ירדנו בסוף, אני אומר לך, ירדנו בסוף למטה!

עמרי: עם חלוקים ערומים.

אור: הוא כנראה ערום מתחת לחלוק, היה לו קר.

עמרי: אני אוהב לדמיין את זה, תדמיין את זה איך שאתה רוצה, הוא ערום, אבל החלוק הוא תלה את זה, כמו טוקסידו, כמו אובמה וביבי שהלכו עם החליפות…

אור: ממש סטיב ארקל!

[צוחקים]


אור: ארז כותב ככה, ארז מעביר אותנו סיפור, ובשביל הסיפור שלו אנחנו צריכים מוזיקה שטותית, אבל אני גם מבקש את הסאונד אפקט של הדברים שהוא מתאר, כי הוא מתאר הרבה סאונדים, הוא נשמע כאילו הוא עושה תוכנית לילדים, אתה יודע, שאומרים ׳ואז פגשתי פיל׳ [סאונד פיל] וגם נמר [סאונד נמר]׳ הוא מתאר סאונדים, כאילו, ספר אינטראקטיבי. אז ארז כותב:

[מקריא] ״קיבלתי את הפרק של מיסטר בין. בקיר הצמוד אליי בתוך המקלחת דפקו עם קונגו פטישון כל היום. לא הבנתי איך שיפוץ נשמע כל כך חזק כל היום! וביום הבא למחרת אני מתקלח ושומע מישהו מורח דבק לאריחים בדיוק על הקיר השני עם שפכטל. שמעתי אריח אריח. אבל מה הסיכוי שזה בקיר הצמוד? ואז ביום הבא כשבאתי לעשות צ'ק אאוט אני יוצא מהחדר ורואה שמוצאים אמבט שלם מהחדר הצמוד אליי! יש לי אפילו תמונות ממש מהחדר הצמוד. אז למה נתנו את החדר הזה מלכתחילה? חוץ מזה המלון הוא ישן, הבלטות ברצפה בחדר שהייתי בו רקדו, והיו בלטות עם שברים, נורה לא עובדת, והפקידה שלה הצ'ק אאוט הגזימה לגמרי בבדיקות קוביד, עד שנכנסתי לאתר הרשמי והיא ראתה בעיניים שלה שעשיתי חיסונים וגם בדיקה, ממש הייתי צריך להיכנס איתה ביחד לאתר הרשמי בקיצור, מיסטר בין!״

עמרי: פרק נוסטלגי, יוצא גם ״אריזה משפחתית״ וגם ״מיסטר בין״.

אור: מה זה קידוחים עם קונגו?!

עמרי: האמת שזה לא סבבה לעשות.

אור: ברור שלא! אתם צריכים לסגור את כל החלק הזה של המלון כדי לקדוח בקיר, זה רעש שהוא בלתי נסבל, או לתת לך את החדר ב-80% הנחה.

עמרי: אני אקריא ביקורת של אירה שנתנה כוכב אחד, מן הסתם, אחרי חוויה שהיא עברה. ברור, גם אני הייתי נותן כוכב אחד. אני מבקש משלי לתת פה ״ביפ״ לצנזור מתי שצריך.

״חבל שאין פחות עשרה כוכבים״ כאילו, התכוונה מינוס עשרה כוכבים…

אור: כולם עם הטענות שלהם למערכת הדירוג! יש מ1 עד 5, אחד זה הכי נמוך, סבבה קרעתם אותם.

עמרי: ״מלון מזעזע שירות מתחת לכל ביקורת! חברה שלי חגגה יום הולדת סגרה חדר, תסכימו איתי החדרים לא זולים ועולים ביוקר, במחיר הזה אתה מצפה לקבל שירות ולא בושת פנים!״

אור: לא, לא ככה משתמשים בזה…

עמרי: ״חזרנו אחרי בילוי בתל אביב לקראת 2 בלילה, עובדים עצרו אותנו בכניסה כאילו אנחנו איזה בנות זולות, בסוגריים *צינזור* שנכנסות למלון, ביקשו פרטים מזהים של כל אחת. הייתי כל כך נבוכה, עשו לנו הופעה של *צינזור* של כל המלון, המון אנשים עברו שם וראו את הסצנה. עכשיו זה שאנחנו יפות לא אומר שאנחנו *צינזור*. החדר היה מוזמן על חברה שלי על שני אנשים, אני באתי לחדר לשבת איתן כמה דקות לשתות דרינק וללכת. בקבלה עשו לי סצנה של אנחנו נעיף אתכם מהמלון, אין ביקורים אחרי השעה 11, סליחה?! לא ידעתי שאני משלמת כל כך הרבה וזה חדר יולדות!! לא נותנים להיכנס אחרי שעה מסוימת שכמובן אם ככה, אמורה להיות מצוינת בכניסה למלון! מאיימים עליי שיזמינו משטרה, ועל מה?! כי באתי לשבת עם חברה בחדר שלה בבית מלון? עשו לנו דווקא כי אנחנו בנות. לא מצליחה להבין את זה״

אור: קשה לי להאמין שעשו להם דווקא כי הן בנות. היא נשמעת קצת כאילו היא עושה צרות, אני לא יודע איזה צד לקחת, אני לא יודע באיזה צעד אני בוחר.

עמרי: בוא נדלג על יש לי כאן אולי את הפריים אקסמפל, יאנוש קורצ'אק. הילדים בכו? אוקיי אני פשוט אתן את זה אז עידן כותב ככה, בוא נכניס מוזיקה מאוד עצובה כדי לשקף את תחושתו של עידן, אולי איזה כינור עצוב או משהו כזה. בבקשה:

[מקריא]: ״אחרי חמישה ימים במלון אכזבה גדולה ולא ממליצים בכלל. הגענו משפחה, זוג פלוס תינוקת 1.8״ שזה אולי הגיל של תינוקת או התאריך, אי אפשר לדעת.

כאילו, כמעט תאומים.

אור: מי מודד בנקודה 8?

[מקריא] ״…קיבלנו את החדר ב-4. תינוקת בוכה, אין חדר שאפשר להשכיב לישון. שקיבלנו את החדר, חדר קטן ולא מתאים לילד…״ - גודל החדר לא נוצר בכדי להתאים… לא משנה! ״…בחדר הטלפון בחדר לא עובד וגם לא הכספת רק אחרי שעתיים סידרו הכל. באחד הימים התחילו לקדוח בצהריים, מתזכר - הגענו *אם* תינוקת…״ - ב-א׳.

״…לא יודע אם זה הקומה או המדיניות אבל עשן סיגריות בכל המזדרון״ - ב-ז׳. ״…ואם זה מותר למה לשים בקומה תינוק?! הגענו שתי משפחות, ביקשנו חדרים צמודים, לא רק שלא היה צמוד לא היה באותה קומה. מחכים שעות למעלית. אוכל לא טעים ואין מבחר לא בוקר ולא ערב, גם אחרי שאמרנו טוב נגיד לאחד המנהלים מה הולך במלון, ושום דבר לא מעניין אותו קח קצת זיכוי ותרגיש טוב. אז כמו שרשמתי בהתחלה לא שווה ולא קשור למחיר שסגרתם.״

אור: עכשיו אני אסביר לך מה מעצבן אותי פה. החדר קטן ולא מתאים לילד. החדר קטן זו הבעיה, זה לא משנה שהוא לא מתאים לילד. אתה באת עם תינוק והחוויה שלך לא הייתה טובה. הבעיה שלך שאתה באת עם תינוק! גם אם לא טוב לך זה גם טענה, אתה לא צריך להכניס לשם את התינוק החדר היה קטן אובייקטיבית.

״בחדר הטלפון בחדר לא עובד״ - מי משתמש בפאקינג טלפון בחדר חולה רוח שכמוך?! וגם ״גם לא הכספת״ מה אתה צריך את הכספת שלכולם יש את הקוד אליה?! זה סתם מיותר! ״באחד הימים התחילו לקדוח בצהריים״ נכון זה מעצבן, כמו שאמרנו מקודם זה לא בסדר אבל הוא מוסיף - ״מתזכר הגענו עם תינוקת״ גם אם לך קדחו בראש באמצע שאתה בבית פאקינג מלון זה לא בסדר. אם את תינוקת התעוררה מזה זה לא חשוב!

עמרי: הילדים בכו בקיצור.

אור: בדיוק. זה לא משנה, לך הייתה בעיה זה שזה תינוקת אף אחד לא יגיד אה! אני קדחתי לי עידן במוח, אין לי בעיה, אבל תינוקת שלא התעוררה עכשיו אכפת לי! לא! התינוקת שלך היא נספח לחיים זה לא משנה.

עמרי: דפקו לו מיסטר בין.

אור: אוקיי אתה מכיר את זה ש..לא יודע, מערכונים של ארץ נהדרת וכאלה, הרבה פעמים יש דמויות שאתה מצייר אותן קצת כטמבליות אז הן מעוותות ביטויים.

עמרי: כן.

אור: אז יש כאן את זה ברמות אז ״פינוטק״ כותב לנו ככה:

״כוכב אחד. בית מלון מפואר…״ אני לא יודע באיזה יחס אומר את זה, כי שאר הביקורת שלו שלילית אז הוא מציג עובדה - ״בית מלון מפואר. קירות החדרים שקופים כנראה כי שמענו את השיחה של השכנים כאילו חלקו איתנו מקום במיטה!״ אם הם שקופים אז ראיתם אותם, לא שמעתם אותם.

״המקלחת טובה, המיטה נוחה והטלוויזיה טובה״ מזל שבאת למלון ״אך בשביל זה משלמים כמעט אלפיים שקל לילה?! והשירות, או! השירות. לוקחים אנשים צעירים ללא ניסיון חיים ומטילים עליהם את המשימה לשרת את התייר המקומי והזר. האם יש במלון מערך הוראה והדרכה לעובדי המלון?״

סביר להניח שלא אנחנו לא ב׳לוטוס הלבן׳. ״…אם יש הייתי מפטר את המדריך לאלתר! אם אין זה מסביר את השירות הרע״

עמרי: הייתי שוכר מדריך לאלתר!

אור: ״…אם אין זה מסביר את השירות הרע, אדיש, המתנשא והבוטה לפעמים. אגב, כדאי שעובד בקבלה יכיר את המלון בו הוא עובד״. באיזה עולם אתה חי שאתה חושב שיש במלון מערך הוראה והדרכה?! זה לא קורס טייס - ברוכים הבאים לשיעור סיבובים בסטודיו!

עמרי: מה זה עובדים ללא ניסיון חיים?

אור: זהו, זה לא - לא ניסיון בעבודה הרלוונטית, זה לא ניסיון חיים.

עמרי: תינוקת בת 1.8 הייתי אומר.

.

עמרי: אוקיי, הביקורת הבאה של יריב במלון ׳אגמים׳, נתן כוכב אחד. למה אמרתי את שם המלון? לא יודע. אבל מלון אגמים זה מלון מאוד מיוחד יש כזה בריכות בחדרים, בריכות קטנות.

אור: בכל חדר יש בריכה?

עמרי: זה הקטע שלהם, אגמים קטנים כאלה. אני אקרא אותה כמו מטומטם,

אור: סתם כי זה הקטע של הפודקאסט!

עמרי: כן…יכול להיות שיריב הוא בחור הגון…

אור: גם בר יכול להיות שהוא בחור הגון, אבל קראתי אותו כמו אנאלפבית.

עמרי: [מקריא] ״החוויה מתייחסת אך ורק לספא ולא למקום עצמו. הזמנו ספא כשאנחנו לא מתארחים במלון. הגענו לספא בבוקר, ראשית שאלו לאיזה טיפול שמראש הזמנו. כשנכנסתי לטיפול המסעזיסית (הטעות במקור) אמרה שהתחילו אותה, ולא הכינו אותה והרגיש כאילו נכפה עליה. לאחר לאחר מכן שאלה, לא אמרתי רפלקסוחוגיה (הטעות במקור) כשאני רוצה פוט מסאז׳. יחס גרוע לא אחזור לשם. כן כשהזמנתי טיפול רפלקסולוגיה.״

אור: מישהו עיסה לו קרוב את המפרקת והחמצן למוח נעצר.

עמרי: הוא כתב את זה תוך כדי עיסוי.

אור: ממש, היא לחצה עליו והחליק לו היד עם השמן וזה.

[צוחקים]

אור: או! רגע רגע, יש לי לפני שאני שוכח אני רציתי עוד מהפרק הקודם לתת שאוט אאוט לגיא שטרן שבקבוצה שלנו בפייסבוק, שלח ביקורת על קניון הזהב שאנחנו קראנו אותה, אנחנו השתמשנו בה, על זה שהאמירה היפנית על השירותים שמסמלים את הלב, יש כאן לב טוב ונקי, וכל זה. אז הוא כתב את זה לפני הפרק אז הנה שאוט אאוט! ואם אתם רוצים לתת לנו ביקורות על מקומות ספציפיים, או ביקורות ספציפיות אתם רוצים לשמוע כאן בפודקאסט, אתם יכולים לעשות את זה בקבוצת הפייסבוק שלנו. מה שמוביל אותי לפינתנו החדשה מהניילונים: ביקורות שפירסמנו בקבוצת פייסבוק והצחיקו אותנו! אתה רוצה להתחיל?

עמרי: כן יש פה מישהו ששם משהו מדהים בעיניי, אני ממש מקווה שאני אומר את השם שלה נכון.. זה או דיינה רוזן קראנס או דיאנה. מה שמצחיק זה שהיאו פרסמה איזה בית עסק זה אבל ביקורת עצמה היא זהב. היא כתבה: אני יודעת שזה קצת חורג מהפורמט כי זאת ביקורת מתורגמת מצ'כית, אבל הרגשתי שאני לא יכולה לשמור את זה לעצמי.

אור: אה, ראיתי את זה גם!

עמרי: זה מעולה יש פה מלא משפטים מדהימים, אני ארוץ על זה מהר: ״חוויה מאוד לא נעימה, קופה רושמת בחלק האחורי של המסעדה, לא קיבלנו קבלה לאחר רכישת הכרטיס שעועית בשעת חירום. בהתחלה פולים נעצרו ולא רצו לעלות, הצוות נאלץ לרוץ ובמשך דקה בערך השעועית והחבל התגנבו איכשהו. כשסוף סוף עלינו למעלה השעועית פשוט לא הלכה! הייתי צריכה לדחוף את עצמי כל הדרך למטה עם תינוק בן 3 בתוך שעועית״.

אור: מה קורה עם השעועית?!

עמרי: קיצור ככה זה ממשיך…

אור: אתם יכולים לקרוא את הביקורת המלאה בקבוצה, זה ארוך נורא פשוט.

עמרי: קיצור זה נגמר: ״דרשתי החזר כספי אבל מר סירב להביא אותם אליי, הלוואי שאוכל ללכת למסעדה עבורם. מוטב שנלך יקיריו של בוב יזדקק לבעלים שישמור עליו וידאג לשלומו. מעניין מה זה שעועית בצ'כית״.

אור: בוא נחזור לפרק.

עמרי: אוקיי, אז קודם הייתה ביקורת שמישהו שתוך כדי שעושים לו מסאז׳ אז יוצא לו מטומטם.

אור: פשוט מועכים לו את הורידים כנראה.

עמרי: כן, ופה.. פה אין למישהו את התירוץ אפילו למה יצא לך כזה? אתה יודע מה? בוא נחזיר מהמתים את: לא הבנת את הפורמט!

אור: לא הבנת את הפורמט!

עמרי: אז לא הבנת את הפורמט קלאסי, ביי דה בוק, אוקיי. ״כוכב אחד: בוקר טוב…״

אור: מה קורה?! שלום, בוקר טוב, למשל עכשיו ארבע וחצי בצהריים, ערב רב מה, מה?? ארבע בדצמבר שמח לכולם! מה אתם עושים?! זה לא הגיוני!

עמרי: עוד יותר טוב, תראה לאן הוא חשב שהוא הגיע: ״בוקר טוב. היום יש לנו הזמנה על שמנו במלון לשלושה לילות, מה קורה עם ההזמנה תודה מראש״.

[צוחקים]

עמרי: אף אחד לא ענה לו

אור: ברור! למה מה, תגובה מהבעלים: מה נסגר, אתה בסדר? צריך עזרה?

עמרי: והוא לא כזה זקן, יש פה תמונה שלו נראה בחור הגיוני.

אור: איזה הזוי זה למצוא את המקום בגוגל, ואז ללכת לתגובות ולהגיד: שירה, אני אבדוק, אני בודק איתם עכשיו, יש לנו הזמנה להיום, אין תאריך.

עמרי: מה קורה עם ההזמנה. לא הבנתי את השאלה, מה זה מה קורה עם הזמנה?!

אור: טוב תודה, הכל בסדר, מחכים שתגיעו.

עמרי: רק שתדע שאחד הדברים שאני הכי לא מבין בהתכתבויות, בקודים של התכתבויות זה ׳תודה מראש׳. למה זה לא הגיוני? א׳, אחרי כן, אם אני אומר לך אתה חתיכת מטומטם ואתה לא מוזמן, בדיוק למה תודה מראש? ו-ב׳, כאילו אתה כל הקונספט של תודה זה שאתה מראה, שאתה מביע את ההערכה על מה שעברה זה שעזרו לך זה שהגיבו לך.

אור: תודה מראש מרגיש לי דושי כמו להגיד למישהו, דמיין שנכנסת עם קפה, ואני אומר לך אה, הכנת קפה? תכין גם לעצמך!

עמרי: - תודה מראש.

אור: תודה מראש כאילו אתה כבר תעשה את זה אז אני רוצה לך תודה. אז הוא לא היה במלון. יש לי פה מישהו שמאוד היה במלון, הוא אולי היחיד שאני מקבל את זה שהוא פותח את הביקורת שלו עם ׳מזעזע׳. כי חיים כותב - כוכב אחד.

אני לא עושה לו קול מצחיק כי הוא לג׳יט לגמרי [מקריא] ״מזעזע בהתחלה שמו אותנו בחדר. באמצע…״ אוקיי, חיים, בוא, באתי להיות בעדך אבל אתה מתחיל ב״בהתחלה שמו אותנו בחדר״ נקודה.

עמרי: כרונולוגית עד עכשיו זה בסדר גמור.

אור: מה יקרה לפני זה? שמו אתכם במלון. [מקריא] ״בהתחלה שמו אותנו בחדר. באמצע היום כשיצאנו מהמקלחת ערומים אנחנו מגלים עובד של המלון מחוץ למרפסת. תגובת המנהל של המלון הייתה - הוא לא אמור להיות שם בשעות כאלה!

[צוחקים]

עמרי: לדעתי הוא לא עובד של המלון.

אור: [מקריא] ״…ממש משמח אותי! יחס של מלון בניקרגוואה. אחרי שהסכמנו להישאר שם העבירו אותנו לחדר, מה אני אגיד, תראו לבד את המרפסת. זה מה ש-500 שקל ללילה נותן לכם. פה נגמרת תגובת המלון. בקיצור, יחס מזלזל, שירות מזעזע וחדרים שפשוט לא שווים את הכסף, לכו למקום אחר חבל על הכסף שלכם״.

עמרי: אז רגע יצאו מהמקלחת ויצאו למרפסת, ובמרפסת עמד שם איזה… יגאל, איזה עובד של המלון ופשוט בהה בהם, והתגובה של המנהל זה לא היה אני ממש מתנצל, זה היה -

אור: מה, יגאל היה שם?!

עמרי: הוא לא אמור להיות שם בשעות האלה! הוא מתצפת על אנשים שיצאו מהמקלחת רק ב-6…

אור: לא, הוא לא היה אמור להיות שם עכשיו.

[צוחקים]

אור: אנחנו מגלים עובד של המלון מחוץ למרפסת.

עמרי: באמת מפחיד.

אור: מצחיק אותי הניסוח - באמצע היום כשיצאנו מהמקלחת ערומים.


עמרי: ציון, כוכב אחד, אני גם פה רוצה… זה לא בדיוק אבל…

אור: זה הכוכב הראשון שלו? זה הראשון לציון?

עמרי: יפה מאוד.

אור: תודה.

עמרי: בוא נשיב עוד פינה ישנה, לדעתי היא ראשונה שאי פעם מיסדנו, ולא עשינו אותה המון זמן: לא היית שם.

״הגענו היום בבוקר ערב ראש השנה…״. מה?

אור: לפחות זה תאריך, היום בבוקר ואז ערב ראש השנה.

עמרי: בסדר. ״…הגענו היום בבוקר, ערב ראש השנה...״

אור: ערב לנר ראשון. כאילו בערב יהיה… אוקיי.

עמרי: ״…שישה מבוגרים וחמישה ילדים לאכול ארוחת בוקר. השעה 10:45 ונגמר הלחם. איך יתכן?! הזוי לחלוטין שממרח, שזה כנראה מצרך בסיסי, נגמר, ואנחנו נאלצים לחפש מקום אחר. לא קרה לנו בעבר באף ארומה ברחבי הארץ״.

[צוחקים]

אור: זה התחיל כל כך לגיטימי!

עמרי: כן אתה אומר, לא יכול להיות נגמר הלחם בארוחת בוקר במלון. אה, הוא לא שם, אה, הוא בארומה.

אור: גם אם נגמר הלחם במלון, וגם אם נגמר הלחם בארומה, זה לא זוועה כמו שאתה אומר: לא יכול להיות! יכול להיות! תראה איזה קטע, נגמר הלחם, מבאס!

עמרי: אבל באמת מוזר שנגמר הלחם בארומה.

אור: כן זה כי המקום מייצר לחם. כאילו, המקום אופה לחם במקום.

.

אור: אוקיי אני אתן לך את יוסי. יוסי מספר סיפור, הוא שילב פה כמה דברים. אני לא יודע איך לנסח את זה אפילו, הוא שילב כאן כמה דברים, כמה ביטויים, שלא הייתי חושב בחיים על לכתוב ככה. זה כל כך הצחיק אותי כי לא הייתי מגיע לצירוף מילים הזה בחיים! אתה מכיר אנשים שהם קצת, קצת שמנמנים, אז כל דיבור שלהם… אני מדמיין כזה שדר כדורגל שהם מחבקים ידיים מעל החזה, הידיים נשענות על הבטן, ומדברים במין נרגנות כזאת, הם נראים כמו בולדוג.

עמרי: כן.

אור: יש להם אוויר בדיבור כזה

עמרי: שלמה שרף.

אור: קופמן כזה. ככה אני מדמיין את יוסי. יוסי כותב:

״דוחה וחד. אכזבה ובעיקר השפלה. בכל שנותי כמבוגר לא נתקלתי ביחס…״

[צוחקים]

עמרי: מההה?! מה זה כל שנותיי כמבוגר? מתי הוא התחיל לספור? כמה שנים אני מבוגר?!

אור: מה זה בכל שנותי כמבוגר? זה לא בכל שנותי כלקוח, זה בכל שנותי כמבוגר! כאילו 18עד נתקלתי בזה מלא, אבל בכל שנותי כמבוגר זה לא..!

עמרי: אוקיי, מה התלונה?

אור: רק התחלתי. ״בכל שנותי כמבוגר לא נתקלתי ביחס משפיל כזה. הגענו למלון שני ביולי 2022 בשעה 12 וחצי…״ הוא מאוד מדויק. ״…קבלת פנים נחמדה מאוד. הובטח לנו ליום הולדת חדר עם נוף לבריכה, תשורה ליום הולדת״. הם שמעו שיש לו יום הולדת אז מגיע לתשורה.

עמרי: לפי הבחירה במילה תשורה יש לו הרבה שנים כמבוגר.

[צוחקים]

״…ב-15:00 קיבלנו הודעה שהחדר מוכן, הגענו וקבילנו מהקבלה את חדר 337. אוי ואבוי איזה חדר קיבלנו! הנוף היה לסלע ענק שלא ניתן היה לשבת בנוף, אפשר היה לראות רק סלעים בסלעים. במרפסת דלת הפרדה לבנה. לא ניתן היה לשבת במרפסת. התקשרנו לקבלה ישירות. [צוחקים] א׳, ביקשנו להחליף חדר כי אי אפשר לשבת במרפסת. נאמר לנו שאי אפשר. ביקשנו כל חדר אפשרי בקומה אחרת, נוף אחר, התייחסו אלינו בזלזול. ביקשנו לבצע שק אאוט, בגלל היחס ירדנו לקבלה דיברנו עם עודאי המנהל [צוחקים] שהתייחס אלינו בזלזול, ולא ניסה כלל לעזור. ביקשנו לשדרג את החדר בתשלום נעננו בשלילה. כל אופציה נעננו בשלילה. המנהל כלל לא ניסה לעזור, אלא חייך אפילו בגיחוך [צוחקים]. יובל ניסתה לעזור, בשונה מאודעי שלא ניסה כלל, אך לא הצליחה מאמין שקיבלה חד משמעית מסר מאודעי לא לבצע. באכזבה גדולה יצאנו מהמלון ולא התארחנו בו. עצוב לי כל כך, מלון כרמים העדיף שנצא מהמלון ולא נתארח בו. כל כך עצוב! לא אחזור ולא אמליץ על המלון יותר, תודעת שירות ירודה ביותר!״

עמרי: וואי. וואי.

אור: מסכן אודעי.

עמרי: איך קוראים לבחור ש…

אור: יוסי.

עמרי: יוסי. אני רוצה לקרוא לו דובי, ומהיום אני רוצה את הדמות הזאת מדי פעם.

אור: אני רוצה להיות חבר שלו.

עמרי: דובי. תביא את הדמות הזאת וואו. הצחיק אותי גם, מה זה אומר ׳לחייך ואפילו בגיחוך׳ בוא נעשה רגע איך נראה חיוך עם גיחוך.

אור: אה הוא כתב, ׳המנהל כלל לא ניסה לעזור אלא חייך אפילו בגיחוך׳.

עמרי: איך מחייכים עם גיחוך?

אור: לא צחוק, גיחוך!

[מנסים לחייך עם גיחוך…]

אור: עודאי ממזר שכמוך…

עמרי: מי זה העודאי הזה?

אור: עודאי, כוסאי, מתישהו הפכתי אותו לעודאי.

.

עמרי: טוב, אנחנו נסיים עם ביקורת ש…אנחנו תמיד אומרים את זה, הביקורות שאנחנו מראים אחד לשני הם בהפתעה, אנחנו לא מראים אחד לשני ביקורות. אבל, התפלקה לי בדרך לפה ביקורת שהייתי חייב לעשות לך.

אור: זה אפילו לא עשית לי, זה פשוט ביעבע, בקע מתוכך!

עמרי: בדרך לפה וזה… אז חשפתי בפנייך.

אור: אני רואה את עומרי מאחורי מחשב מתחיל לדבר לעצמו… אמרתי לו מה, מה קורה?! ואז פתאום בקע ממנו בן אדם!

עמרי: אז אני לא אגיד איך קוראים ואיזה מלון זה, אבל אני מרגיש שזאת תלונה של אישה ישראלית ממוצעת, ויש אלף כאלה

אור: נשמע כמו חיקוי מרוב שיש זו הגזמה.

עמרי: כוכב אחד. שימו לב על מה היא מתלוננת פה, כן? על מה התלונה שלה.

אור: אני אקדים, ספוילר קטן, היא מגיעה למקום מאוד יוקרתי שהיא שילמה לו הרבה כסף, אז אולי נכניס לך מוזיקת… בוס יוקרתית, מלון

עמרי: מוזיקת מעליות. כן.

אור: אתה על אי, במלון הכי מדהים בעולם!

עמרי: [מקריא] ״החוויה הכי פחות טובה שהייתה לי באמת בעולם ברמת חמישה כוכבים בארץ וזאת בלשון המעטה. השירות היה מזעזע!גם פקידי הקבלה שבאתי בשתי לילות לחגוג יום הולדת הבטיחו לפנק בפירות ויין, שבפועל יגיע רק יין ותמרים. וואלק! לזה התכוונתם שאמרתם פירות? בנוסף, אף אחד לא ציין בפניי כי אני אמורה לשלם על החניון של המלון. בסיום השירות נדרשתי לשלם 265 שקל על חניה. פקידי קבלה אדישים ואנטיפטים. ממליצה לכולם להיזהר ולא למהר לסגור, יש מלונות במחירים האלה עם שירות מדהים בתל אביב. פעם אחרונה בביקורים שלי ברשת הזאת. ועוד אקסקלוסיב?!״

[צוחקים]

עמרי: ועוד אקסלוסיב!

אור: ועוד אקסלוסיב זה מה ששבר אותי.

עמרי: והתלונות על הפירות. ביקשה יין והגיעה יין עם תמרים. היא ביקשה יין עם פירות!

אור: לזה אתם קוראים פירות?

עמרי: אז לא קיבלת תפוחים ותמרים!

[צוחקים]

אור: אוקיי נראה לי שעם זה נסיים.

עד כאן הפרק הזה של ״מתחת לכל ביקורת״. תודה רבה לצוות ״רשת עושים היסטוריה״, לשלי גואטה עורכת התוכנית, לדני תימור המנהל העסקי, שלי נוי מנהלת ההפקה, לאביב שם טוב סמנכ"ל התפעול, ולעמית חזי מצוות המכירות.בצוות התוכנית גם הילה שמש ושני ברגר.

אתם יכולים להציע רעיונות לפרקים נוספים בקבוצת הפייסבוק שלנו מתחת לכל ביקורת הפודקאסט.

אני אור בוטבול

עמרי: אני עמרי כהן

אור: ניפגש בקבוצה. ביי!

26 views0 comments

Comments


bottom of page