מתחת לכל ביקורת: ישראלים משאירים את הביקורות הכי הזויות בגוגל.
אור בוטבול ועמרי הכהן מבקרים את הביקורות! והפעם, הספארי ברמת גן
תאריך עליית הפרק לאוויר: 09/07/2023.
קריין: "רשת עושים היסטוריה"
אור: שלום וברוכים השבים לעוד פרק של "מתחת לכל ביקורת", הפודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורות של ישראלים ברשת. אני אור בוטבול.
עמרי: אני עמרי הכהן.
אור: והיום אנחנו נדבר על מקום שאני הייתי בו בפעם האחרונה לדעתי כשהייתי בן 8 משהו כזה ומאז לא ביקרתי, אז אני מאוד סקרן. אתה היית?
עמרי: אני הייתי.
אור: לאחרונה?
עמרי: 8 שנים.
אור: אה… אז זה לא לאחרונה.
עמרי: לסיכום, שנינו לא היינו שם מלא זמן. אז אני מאוד סקרן לדעת איך הוא השתנה, איך השתפר, התגרע, זו לא מילה. אנחנו מדברים כמובן על הספארי ברמת גן, בואו נתחיל.
[מעברון מוזיקלי]
עמרי: אני יכול להתחיל כל משפט בנה… אם אתה רוצה.
אור: זה יהיה ה-theme של הפרק.
עמרי: נה… אתה רוצה להתחיל ב… עובדות מאוורר.
אור: עובדות מאוורר.
עמרי: אז יש לנו כמה עובדות על הספארי ברמת גן. קודם כל, מתי הוא הוקם?
אור: זה עוד פעם משחק שאני עונה לא נכון על הדברים.
עמרי: אני חד לך.
אור: אוקיי.
עמרי: מתי הוקם הספארי ברמת גן?
אור: 1986.
עמרי: 1974.
אור: וואו.
עמרי: שזה בחישוב מהיר, מה? 50 שנה כמעט.
אור: סיימנו את מלחמת יום כיפור ואמרנו יאללה.
עמרי: סיימנו את מלחמת יום כיפור…
אור: אני חלק מעם ישראל. כשגל גדות זוכה בפרס זה אנחנו וכשאנחנו מנצחים במלחמה זה אנחנו.
עמרי: אתה כשנוח לך אתה חלק ממדינת ישראל.
אור: חד משמעית. אז סיימנו עם מלחמת יום כיפור ואמרנו 'בואו נביא לפה טיגריס', זה היה ההגיון?
עמרי: אני חושב שצריך לחגוג, תשמע זה תכף 50 שנה. אולי נוציא את הפרק הזה שנה הבאה?
אור: הו מעניין.
עמרי: בשת"פ הספארי.
אור: לא כי אין לנו זמן להקליט פרקים אחרים, אז זה יצא במועד המתוכנן, אבל רעיון טוב.
עמרי: הספארי ברמת גן מתפרס על שטח של…?
אור: במה בקמ"רים?
עמרי: שמע, זה דונם, אין לי מושג בזה. זה נשמע עצום. אני פשוט אגיד לך.
אור: אוקיי.
עמרי: אוקיי תנחש.
אור: 900, נכון, אלף דונם.
עמרי: נכון, 1,000 דונם.
אור: מספר אחר של דונם. אני די בטוח שסטיית התקן של המאה דונם האלה זה המון, עיר.
עמרי: 1000 דונם כן זה כמו עיירה קטנה.
אור: כמה זה דונם? אלף מטר רבוע. רבוע רבוע.
עמרי: באבוע בוע.
אור: קילומטר על קילומטר זה דונם בעיקרון, היינו אומרים לדעת.
עמרי: עוד משהו חביב שגיליתי,
אור: 900 קילומטר רבוע? עכשיו נופל עליי, אלף???
עמרי: כן.
אור: זה מלא!
עמרי: אלף דונם זה אלף כפול 900. זה 900 אלף קילומטר רבוע.
אור: אני די בטוח שהגזמנו עכשיו.
עמרי: וואו, טוב בוא נפסיק להביך את עצמנו מתמטית.
אור: אנחנו ממש לא פה בשביל זה, זה לא פודקאסט על מתמטיקה.
עמרי: כמה חיות יש בגן החיות, בספארי ברמת גן?
אור: כמה זנים מינים של חיות או כמה פריטים?
עמרי: המילה זהו, המילה האהובה, יש את המערכון של הפרלמנט הרי. אתה יודע, בספארי ברמת גן. אז אומרים כמה פרטים יש.
אור: פרטים.
עמרי: פריטים פרטים.
אור: אז כמה פרטים אתה שואל או כמה מינים?
עמרי: לא, עזוב אותי מזנים עכשיו.
אור: 3,246.
עמרי: 1,200.
אור: לא כל כך מרשים כשאתה חושב על 3,246.
עמרי: 1,200 בעלי חיים יש שם, זה המון.
אור: כן, אבל יש לי כאן כמה ביקורות שמדברות על זה שיש בעלי חיים ויש בעלי חיים שהם קצת filler ויש מצב שבספירה הזאת הכניסו כמה,
עמרי: דחפו קצת ציפורים.
אור: כמה אפרוחים,
עמרי: כמו שנקרא common bird.
אור: בדיוק. ועף קקדו במקרה מהבית של מישהו, זה גם נחשב.
עמרי: עכשיו אני אני קצת אגש לויקיפדיה של הספארי ברמת גן.
אור: כי עד עכשיו עשית את זה מהראש.
עמרי: מאזינים ומאזינות, מוזמנים להיכנס לדף ויקיפדיה. קודם כל, מה זה המילה ספארי, אתה יודע?
אור: וואי האמת, לא חשבתי על זה.
עמרי: אני גם, זה נורא מעניין. ספארי בסוואהילית זה מסע.
אור: באמת?
עמרי: כן זה נחמד, נכון?
אור: מעניין.
עמרי: מסתבר שהספארי ברמת גן ספציפית מחזיק בכמה שיאי גינס או שיאים בינלאומיים.
אור: אוקיי.
עמרי: ביניהם, עדר ההיפופוטמים הגדול ביותר או כמו שוויקיפדיה כותב "עדר ההיפופוטמים גדול יותר בשבייה".
אור: במה?
עמרי: בשבי. זו בכלל מילה שאולי נדבר עליה יותר מאוחר.
אור: שביה? שבייה?
עמרי: בהקשר של שבי,
אור: למה אנחנו לא יודעים כל כך הרבה דברים?
עמרי: מעניין אם להתייחס לחיות בגן חיות בספארי כשבויות או לא זה דיון שהוא מעניין.
אור: כן מצד אחד, אתה יודע, חיה אמורה להיות בטבע ולא בזה. מצד שני, אומרים שאם היא לא תהיה שם,
עמרי: מטפלים בהם.
אור: עוזרים להן להתרבות.
עמרי: מצילים אותן הרבה פעמים. הפיל יוסי הוא פיל אפריקני.
אור: יש להם קטע שהם אוהבים לקרוא להם בשמות של בני אדם.
עומר: כן, אז זה הפיל האפריקני הגדול ביותר בעולם. הוא נמצא בספארי ברמת גן.
אור: וואו.
עומר: והג'ירפה דניסה היא בעלת מספר הצאצאים הגדול ביותר שנולדו בשבי. שוב הם כותבים בשבי כנראה זה בקונטרה ל-wild. לטבע. זהו זה העובדות מאוורר שלנו על הספארי ברמת גן.
אור: אני אוהב את העובדות מאוורר האלה, יצא ממש טוב הפעם. בוא ניגש לביקורות שנכתבו כדי לראות אם בפועל הספארי ברמת גן שווה ביקור. אז יש לי כאן משהו מאוד מדעי בהמשך לעובדות המאוורר שלך.
משה היה מאוד מרוצה, נתן חמישה כוכבים והוא כותב ככה. אם אפשר מוזיקה נקרא לזה מדעית, דמיינו תחקיר בנטפליקס.
"הספארי הינו מקום מקסים למשפחה לילדים אבל גם להורים. ניתן לומר שהספארי מחולק לשלוש. אחד, המתחם הפתוח בו יש לנוע במרחבים לאורך כביש ולצפות בקרנפים, זברות, איילות וגם באריות. שתיים, הספארי בו מרוכזות החיות המעניינות יותר, הפיל, הג'ירפה, הצ'יטה, תנין, פינגווין, דובים ועוד. שלוש, פינת חי, בה אפשר ללטף את החיות הקטנות יותר כמו ארנבות, נחשים, ציפורים וכו'."
side note קטן, הוא לא סיים.
עמרי: אני מזכיר שיש 1,200 בעלי חיים.
אור: מי מלטף נחשים? כנראה מי שמלטף ציפורים. ואי אפשר ללטף ציפור, היא עפה, זה ספארי.
עמרי: גם לא מלטפים נחש, אלא אם כן אתה סנייפ, קוראים לו?
אור: מ"הארי פוטר"?
עמרי: כן. נהניתי גם לראות אותך עושה את זה וגם לראות את שרית צוחקת. זה היה חלוקת הקשב שלי.
אור: טוב, הוא ממשיך כאן על תיאור מאוד מאוד טכני שאין לי, אבל הוא מאוד התלהב וגם צירף תמונה לא מחמיאה של רכב עומד בתור להיכנס לספארי. לא נראה לי שהוא הבין את הקונספט.
עמרי: [צוחק]
אור: טוב, יש כאן צילומים של חיות שהוא ממש כאילו תפס תמונות טובות של חיות שנראות מתות.
עמרי: אפרופו, אפרופו חיות מתות, יש לי ביקורת של אופיר.
או: או, וואו, זה קישור קשה.
עמרי: לא האמנתי שנמצא את הקישור הזה, אבל אופיר נתן כוכב אחד. "נראה שלא כיף לחיות" או לחיות, לא יודע מה המצב הנפשי שלו.
אור: [צוחק]
עמרי: "נראה שלא כיף לחיות. לא אחזור לשם כי… " עכשיו הוא מפרט. "קופים אוכלים אריזות של בני אדם." [צוחק] רגע, רגע, "קופים אוכלים אריזות של בני אדם" שאפשר לתהות מה בדיוק הכוונה פה.
אור: כן, בוא ניתן לו את ה-benefit of the doubt שזה אריזות שבני אדם זרקו.
עמרי: כן, אני לא יודע מה זה אריזות של בני אדם, זו שלייה. אוקיי. וסיבה מספר 2 שאופיר לא יחזור לספארי זה "גופות של ציפורים מוזנחות באחד הכלובים הצדדיים".
אור: אוי לא…
עמרי: ואז הוא כותב בסוגריים "כמה ימים לפי הריח".
אור: איזו יכולת!
עמרי: זה אייס ונטורה בלש פרטי.
אור: הביאו צ'יטה לספארי.
עמרי: כן.
אור: יש פה ביקורת, טוב שלושה כוכבים, שאתה תמיד יודע שלושה כוכבים שזה ביקורות שלא סגורות על עצמן. כאילו מה לא הייתי מרוצה, כן הייתי מרוצה, אני לא יודע.
אני מתעלם מכמה שמעצבן אותי הטעויות בעברית, שבמקום 'כש' "אז וואי וואי" כותבים ככה אני לא יודע אם זה גבר או אישה. אה זו אישה.
"הגענו אל הגן ביום חמישי, לא היו הרבה מבקרים. הבנו שהחיות בספארי משוחררות ואנחנו נוסעים לצידם ברכב. אך שהגענו הבנו שרק בשביל האריות צריך את הרכב לסיבוב קצר ורואים עוד כמה חיות מסביב בשטח הפתוח. האריות יושבים כמו זומבים, אבל כששרקנו להם הם התחילו לזוז קצת. בסיבוב, בסיום הסיבובון בשטח הפתוח הגענו לחנייה. שם השארנו את הרכב ונכנסנו לגן חיות רגיל, לראות את שער החיות ולבסוף קנינו מזכרת כמובן בחנות המזכרות. מחירים סבירים ודברים יפים, לא כל המתנות ממותגות אך נאמר לנו שצריך להגיע. תודה רבה על החוויה ובכל זאת ממליצה יותר על גן החיות התנ"כי אשר נקי ומסודר יותר."
עמרי: [צוחק]
אור: המסע הרגשי שלהם. קודם כל,
עמרי: מסע.
אור: מסע. ספארי.
עמרי: מסע בספארי.
אור: אהבתי שלמרות כל הדרך והדברים והתלאות, הדברים הטובים שהיא גילתה, הדברים הרעים, בסופו של דבר היא מכניסה וזורקת, מה שאהבתי בזה שהיא זורקת גן החיות התנ"כי, היא שיש תגובה מהבעלים.
עמרי: אווו.
אור: כתב "תודה שביקרתם והקדשתם את הזמן לתת לנו את חוות הדעת. מקווים לראותכם שוב."
עמרי: תגובה מהבעלים זה…
אור: אפשרות.
עמרי: זה אפשרות וזה תמיד כיף כי בעצם אתה יודע, יש ים. כמה כמה ביקורות ראינו שיש על הספארי? איזה 20 אלף.
אור: כן, יש מלא.
עמרי: אז זה רק יחידי סגולה זוכים לתגובה מהבעלים ויש לי גם אחד.
אור: אוקיי.
עמרי: אבל זה פינה, אנחנו נכניס פה את הקיו של הפינה.
אור: איזו פינה!
עמרי: לא הבנת את הפורמט.
קריין: "לא הבנת את הפורמט".
עמרי: גברת רויטל, היא כתבה, אני קודם אגיד מה היא כתבה ואז אתן את הדירוג שאינו בהלימה לתגובה. היא כותבת ככה:
"היום כיתות א' מבית ספר חמד רמב"ם לוד."
איזה שם מטריח…
אור: תודה.
עמרי: "ביקרנו בספארי. יש לציין שהייתה חוויה מדהימה. המדריכים מקצועיים ואדיבים והעבירו את הסיור באופן מושלם עם המון סובלנות."
היא התכוונה לסבלנות. "כל הכבוד, נחזור שוב".
כוכב אחד.
זה עכשיו,
אור: קלאסי, קלאסי.
עמרי: הבעלים הגיבו.
"שמחים שנהנתם מהביקור ומהדרכה נשמח לדעת כיצד לדעתכם נוכל לשפר את הציון בסוגריים, כוכב אחד, אשר אינו משקף להבנתנו את החוויה הטובה שתיארת".
אור: זה ממש תגובה אמריקאית טובה. הוא לא אומר לה 'מפגרת, תשני את הדירוג' כמו שגם קורה בארץ.
עמרי: אגב התחילו להגיב לנו אחרי הפרקים שעד עכשיו שוחררו והסבו את תשומת ליבנו לקבוצת פייסבוק,
אור: מעולה!
עמרי: שמה השם שלה?
אור: "אנשים מאותגרים טכנולוגית פוגעים בעסקים"
עמרי: "פוגעים בדירוג של עסקים בגוגל". זו קבוצה מצוינת.
אור: מעולה, אנחנו נשתמש בה.
עמרי: וזה ממש נופל לפינה של אנשים שבאמת,
אור: הכוונות היו טובות, אבל,
עמרי: ממש.
אור: אוקיי. אני אקרא לך ביקורת חיובית של רבקה ואתה תעצור אותי כשמשהו נראה לך מוזר, אוקיי?
עמרי: אוקיי.
אור: משהו מרגיש לך…
"האמת שיש תמיד משהו משמח בלראות חיות והספארי ברמת גן מאוד כיף. אחרי שמשלמים בקופות עם המכונית נשארים בתוך המכונית כדי ליהנות מהחיות, זיברה, רינוסרוס, אריה, היפופוטם" [צוחק]
עמרי: אני יודע מה מוזר, אתה פשוט קראת שם של פוקימון באמצע. [צוחק] רינוסרוס?!
אור: מי בעולם הזה אומר רינוסרוס?! זה לא, אני מנסה לחשוב על זה משהו שאולי לגיטימי להגיד אותו בעברית אנגלית, אבל רינוסרוס?!?! זה עולם אחר. זה לא זברה וזיברה שהיא כתבה עם יוד אחרי הזין. רינוסרוס?!?
עמרי: [צוחק]
אור: גם ג'ירפה וג'ירף זה עוד איך שהוא אתה אומר אוקיי, סבבה, אבל זה כמו שתגיד 'נהננו לראות את הזברות, ההיפופוטמים, את הליונז'. היה דונקי מהמם. או שזה דיבור אוחצ'אי כזה, 'ראית רינוסרוס?' לא חושב שזה מה שרבקה התכוונה.
עמרי: באנגלית אומרים ריינו. נכון או ריינוס?
אור: ריינוסרוס זה כאילו השם.
עמרי: זה השם הביולוגי או משהו, זה לא…
אור: אנשים יגידו ריינו.
עמרי: אולי זה כזה המטפלת של הקרנפים נכנסה אנדרקאבר.
אור: ממש,
עמרי: נתנה את השם המקצועי פתאום.
[חסות]
עמרי: טוב תראה, אני לא מתאפק. אני החלטתי, אני התלבטתי הרבה ואני החלטתי ללכת על זה ואני נותן פה משחק מילים. מה הקפסיטי שלך למשחקי מילים בפרק הזה? כי יש לי שניים.
אור: אין טעם שנעמיד פנים כאילו אני לא חולה על משחקי מילים, תן לי בראש.
עמרי: יופי יופי, אז מאזינים ומאזינות שאינם מחובבי הז'אנר,
אור: עכשיו זה הזמן.
עמרי: זה הזמן לשים על מיוט. טוב, הוא לא התכוון. היא/הוא, זה ניצן, לא התכוונו למשחק מילים אבל אני רוצה לעשות את המשחק מילים.
אור: אין לך מה להתנצל, תן בראש.
עמרי: "גן חיות עם פוטנציאל גדול מאוד אך מוזנח ביותר, בעלות מאוד גבוהה למי שלא מגיע עם קופון".
עכשיו, אני מדמיין שמישהו בא עם קופון.
[צוחקים]
עמרי: קוף קטן.
אור: אה יש לך קופון?! כנס. 20 שקל הנחה, בבקשה!'
עמרי: למה מי שבא עם קופון מקבל פחות?
אור: תורם אותו לפארק, ככה יש להם 1,200 פריטים.
עמרי: ואז היא מסיימת את החצי השני של הביקורת. היא אומרת, היא יורדת על התנאים של של הספארי באופן כללי והיא אומרת, אה הנה, לא מבין. זה ניצן אומר, איזה גבר.
"לא מבין את המנהל של המקום, עושים מיליוני עתק ועומדים בסטנדרטים של כפר בעולם שלישי ועוד טרנד חדש ומזעזע זה כלובים שעשויים מזכוכית."
למה זה בעייתי?
אור: נראה לי זה עדיף. ממה אתה מעדיף שהכלוב יהיה עשוי?
עמרי: איך תראה את החיות אם זה לא יהיה מזכוכית?
אור: וגם סורגים זה לא מראה טוב. כאילו אתה רואה חיות מאחורי סורגים, זה לא כל כך נעים, עדיף זכוכית.
עמרי: כן.
אור: לי יש ביקורת שכמו שאני מאוד אוהב, היא יותר ביקורת על האדם שכתב אותה מאשר על המקום. כי אני יכול מהביקורת הקצרה מאוד להניח כל גיל וסיפור חיים. זה הולך ככה חנה כותבת:
"בסך הכל הייתה הנאה שלמה, החלטה לשכור קלנועית הייתה חכמה מאוד ולא היו תלונות כמו 'סבתא אני עייפה ורוצה הביתה' או 'חם לי'."
עמרי: [צוחק]
אור: זה מה שחנה אהבה בספארי ברמת גן. ההחלטה שלה לשכור קלנועית כדי שהנכדים לא יציקו לה, זה מה שהיא אהבה, 4 כוכבים!
עמרי: זה נשמע שהפעם היא לא קיבלה תלונות, היא מקבלת כל הזמן.
אור: זו ביקורת לסבתות, סבתות ישראל הקשיבו.
עמרי: יש לנו אפשרות לבקש מוזיקה של קונספירציה? אני לא יודע אם זה קונספירציה או אני תמיד מדמיין, נכון שאנחנו דיברנו על זה באחד הפרקים שיש מישהו שרגע לפני שהוא מת, הוא כותב ביקורת על ערש דווי אז יש כזה.
אור: יואו יש לי גם משהו כזה.
עמרי: פה הוא לא מת אלפרד. לא יודע אם זה השם שלו באמת.
אור: או השם של המשרת שלו.
עמרי: הוא כותב כאילו עוד רגע, כאילו קצת וייב של אנה פרנק. עוד רגע מישהו דופק בדלת ושולף אותו אז הוא כאילו. אז בוא נשים מוזיקה שהיא קונספירציה הוא או כזה בסרט שעוד רגע עולים על איפה שאתה נמצא.
אור: suspense.
עמרי: "שיאו של הספארי ז"ל ברמת גן היה בשנות ה-80. כיום הוא נראה כמו אחד שעבר מלחמה קשה ומסעות ביזה. כל שנה המצב מדרדר ויותר חיות נעלמות מתחת לרדאר."
אור: [צוחק] לרדאר!
עמרי: ואין מי שיעביר ביקורת או ישאל שאלות כמו גם אז ההזנחה הניכרת לעין מכל פינה. מישהו שם כנראה סומך על זכרונם החלש של הישראלים לזהות שחיות נעלמות כמו הזאבים והצבועים, הטפירים ועוד. הצעתי שתלכו לגן החיות התנ"כי, שם הרבה יותר מסודר ומושקע."
אור: אנחנו צריכים לעשות פרק על גן החיות התנ"כי.
עמרי: ושים לב לסוף, אני מדמיין שזה הוא אומר, כבר דפקו לו בדלת. תעשה לי דפיקת דלת.
"אם אתם לא מאמינים, לאחר הביקורת תציצו בתמונות של גוגל משנת 2011 לפני שהם ימחקו"
[צוחקים]
עמרי: אגב אם אנחנו כבר בפרק של ספארי, חייב ציון למערכון טופ 5 הכי טובים בהיסטוריה של מדינת ישראל של הקומדיה הישראלית, המערכון של הפרלמנט בספארי עם ג'ורג' הוטרינר ששם את הקוף בפוקר.
אור: שם את הקוף בפוקר? אמר את הילד שלי אני אשים בפוקר.
עמרי: אז בוא נגיד רק shout out לפרק, למערכון כנראה הכי מצחיק, אחד המצחיקים שנכתבו פה.
אור: אולי עכשיו בזכות השאוט אאוט הזה אנשים יחשפו אליו ויראו אותו. מסכן, הוא לא זכה לחשיפה.
עמרי: כן, הוא לא קיבל מספיק חשיפה.
אור: אוקיי יש לי כאן תגובה שרצתה להיות מפרגנת, יצאה קצת מעליבה, אבל אתה יודע. זה בסדר כי מי שכתב אותה הוא כנראה דוקטור דוליטל.
עמרי: [צוחק] יש!
אור: "חוויה לכל המשפחה, יש מספר גדול של בע"ח שלא רואים ביום יום ולא בגנים אחרים. אם לא הייתם אף פעם בספארי אתם חייבים ללכת לפחות פעם. הורדתי שתי נקודות מהדירוג בגלל האריות ובעלי החיים שהיו רזים מדי בשל תזונה לקויה כנראה. האריות היו במרחק גדול מדי שקשה להשיג אותם בעין. ממליצה שתיקחו איתכם משקפי זום באזור האריות."
כמה דברים, מה זה משקפי זום?
[צוחקים]
אור: האם את מדברת על משקפת?! שזה כמו להגיד שאני לא יודע מה, מגדלור זה מגדל פנס אוקיי, אבל יש כאן תגובה מהבעלים.
עמרי: או!
אור: שכהרגלו הוא כנראה הבן אדם הכי מתחשב וטוב בסוף בעולם והוא כותב:
"תודה על שהקדשת זמן לכתוב לנו. חשוב לנו שתדע כי התזונה של כלל בעלי החיים בספארי מנהלת על ידי תזונאית מומחית אשר מרכיבה תפריטים לכל בעלי החיים ולפעמים גם תפריט אישי לבעל חיים ספציפי, תודה על הדאגה מקווים לראותכם שוב."
אני בחיים לא הייתי יכול להגיד תגובה כזאת. מה נראה לך שאת נכנסת ל… "הם לא רזים".
עמרי: מה את מבינה בזה?
אור: כמה אריות, מה את משווה אותם לאריה שראית בנטפליקס? מאיפה את יודעת שהאריה הוא רזה? "גם כנראה בגלל תזונה לקויה" מאיפה את יודעת שהוא לא חולה?
עמרי: אולי זו אשתו של מזהה הריינוזאורוסים.
אור: ריינוסורוס!
עמרי: טוב יש פה עניין, אני אף פעם לא יודע אם לגשת לזה. קיבלנו גם תגובות על העניין הזה של ה… נקרא לזה אולי מדינת הלכה אני רוצה להגיד או על התפר או על המתח שבין חילונים לדתיים בתגובות בגוגל.
אור: אוקיי.
עמרי: מישהי או מישהו שהשאיר ראשי תיבות בתור השם שלו כותבים כך:
"מכיוון שזה פתוח בשבת למבקרים, מאות אלפי חרדים שהם לקוחות פוטנציאלים לא מגיעים. למשל בפסח הייתה לי הזדמנות לבוא, אך לא רציתי אחרי ששמעתי שאתם פתוחים. אנחנו לא רוצים לפרנס את מי שמזלזל בערכים שבורא עולם אבא של כולם שמזין ומפרנס את כולם, אז כל כך אז כל כך כואב הלב".
עכשיו, זה דיון, זה דיון מעניין.
אור: למה כתבת ביקורת?
עמרי: תראה גם האינטרנט פתוח בשבת. אני לא נעים לי לגלות.
אור: זה נכון.
עמרי: אבל זה כן דיון מעניין האם עסקים מתחשבים.
אור: כמה כוכבים הוא נתן?
עמרי: כמובן שכוכב אחד.
אור: כוכב אחד, הוא בא לדפוק את הספארי.
עמרי: אני רק, אני שם את זה פה, אני לא עכשיו נכנס לזה.
אור: מעניין.
עמרי: זה דיון מעניין.
אור: כמובן שבעיניי צריך להיות פתוח בשבת, הכל צריך להיות פתוח בשבת. זה מקום בילוי, אנשים, יש להם חופש בשבת, הם רוצים לנצל אותו. שינצלו אותו איך שבא להם ואם לא טוב לך, אז אל תבוא.
עמרי: אפשר להפיג את המתח עם עוד משחק מילים.
אור: נראה לי שזה תמיד רעיון,
עמרי: שזה רק מוסיף מתח.
אור: בבקשה.
עמרי: זה שוב משחק מילים שאני יצרתי, לא רמי המסכן שרק כתב ביקורת.
"התשלום על הרכב בתוך הספארי זה ממש גניבה. לשלם 322 שקלים על טיול בספארי זה ממש גזלה. חפשו רכבים אחרים שלא יקרים כל כך. במחירים הללו לעולם לא אבקר דוב בספארי."
עכשיו זה לא בדיוק משחק מילים. הוא כתב 'דוב' הוא התכוון לכתוב 'שוב'.
אור: אה!!!
עמרי: לא אבקר דוב בספארי.
אור: יפה!
עמרי: הוא התכוון כבר לא אבקר שוב, אבל אולי הוא התכוון 'לא אבקר דוב'?!
אור: אולי תת הכרתית יצא לו דוב. זה הייתה האכזבה.
עמרי: אולי הוא בא לכל הגן חיות, אבל אני לעולם לא אבקר דוב בספארי. את הכלוב של הדובים הוא לא יפקוד. אגב 322 שקלים זה באמת הרבה.
אור: לכל קלנועית, כן, אנשים פה מדברים על זה שהקלנועיות לא זולות ושקצת קשה להתנהל בלעדיהן.
עמרי: וזה קצת לא פייר כי יש אנשים שזו הדרך היחידה שלהם להתנהל.
אור: 900 דונם?! אני גם צריך קלנועית. 1,000, אני נתקעתי על ה-900.
עמרי: 900 קילומטר רבוע!
[חסות]
אור: אז זהו יש לי כאן גם מישהו שני כוכבים שמתייחס גם למחירים וגם למה שאמרנו בהתחלה על מספר הפריטים שיכול להיות שטיפה מנופח. JY כותב ככה:
"יקר יחסית לגן חיות שברמה כזאת חסר כל כך הרבה חיות ומאוד יקרנים בחנויות בתוכו. החיות במצב קשה. לא ראיתי משהו שמעניין שם, בקושי רואים חיה, הכל תרנגולות."
[צוחקים]
אור: ויש תמונות של תרנגולות ויש הרבה תרנגולות.
עמרי: אה זה מגובה בתמונות באמת?
אור: כן, יש יען, יש הרבה תמונות של יען האמת. יכול להיות שהוא חושב שיענים זה תרנגולות, אבל יש גם תמונות של תרנגולות עם יען, אז אני לא יודע זה מבלבל. יכול להיות שהוא צילם ונכנסה לו יען או שהוא צילם ונכנסה לו תרנגולת. אני לא יודע למה הוא קורא תרנגולת.
עמרי: אם הוא צודק, אם הוא אומר אמת זה באמת מבאס, אבל בכלל זה זה סגנון אנשים שמתלוננים על סוגי החיות זה נורא מצחיק זה כמו קצת גם האצבעות מוגזמות נקרא לזה שאנשים,
אור: כן כן כן.
עמרי: היו ארנבות, לא היו טפירים, כן היו ריינוזאורוס.
אור: ספארי זו החוויה. תהנה ממה שיש.
עמרי: או קודם מה קראת? שרקנו לאריות, זה באמת הופך את זה לקרקסי.
אור: אל תשרוק לאריות.
עמרי: ממש.
אור: תשרוק לאריות, שיקפוץ עליך אריה.
יש לי פה מישהו שהתלהב מהדבר הלא נכון. אני לא יודע אם זו פינה אבל חמישה כוכבים.
"נגיש חניה בשפע ונקי מאוד, צל"ש על כמות השירותים באתר ועל הניקיון. לגבי החיות, רובן אוהבות לישון. קחו בחשבון לפני שאתם באים."
[צוחקים]
אור: זה הכי פחות חשוב בביקורת שלו, ואז אתה יכול לפרץ ספציפית על כאילו שירותיות ככה כוכבים זה, ככה כוכבים. אז הוא כתב עוד פעם "שירותים בשפע ונקי מאוד".
אם באת לספארי כדי לחרבן, אתה לא באת בשביל הצרכים, תסלח לי על משחק המילים, הנכונים.
עמרי: אני סולח על משחק המילים כמו שכבר הבנת. יאללה, בוא נראה מוזיקת פעולה מוזיקת ואן דאם, זה חושף את הגיל. שלי מוזיקת ואן דאם. אם זה לא אומר משהו למישהו מישהי שמאזינים, מוזיקת ז'אן קלוד ואן דאם,
אור: אז תדמיינו מוזיקת רבולטה.
עמרי: נולדתם אחרי שנת 2000 כנראה. מוזיקת פעולה. נטלי כותבת מסמך מצמרר, כוכב אחד.
"ליקוי בטיחות חמור שהוביל לסכנת חיים ממשית בביקור בספארי ברמת גן. ב-17 באוקטובר בשעה שבע וחצי בערב יצאנו לסיור ספארי לילה עם המדריכה מיה שדאגה להרתיע והסבירה שאת הסיור ילווה טנדר עם מאבטח. הכל היה טוב ויפה, הדרכה הייתה מקיפה עם המון הסברים במיוחד על ההיפופוטמים, חיה ששוקלת שני טון עם ניבים באורך 30 ס"מ, ופרט מעניין בשנים האחרונות גילו שהיא לא צמחונית כפי שחשבו ומדי פעם אוהבת לנשנש בשר."
נזכור טוב את העובדה הזאת בשביל החלק הבא של החוויה מהסיור.
אור: אוקיי.
עמרי: "לקראת סוף הסיור היה חשוך מאוד כבר. הגיעה רכבת שבה נסענו, פתוחה לגמרי מקו המותניים ומעלה, לאזור האגם שבו נמצאים ההיפופוטמים ועצרה. בעוד שכולם מסתכלים ימינה לכיוון האגם, פתאום נשמעה צעקה. אני מזיזה את העיניים שמאלה וממש לידי במרחק 10 ס"מ לא פחות פה פעור של היפופוטם."
אור: [צוחק]
עמרי: "באינסטינקט של לביאה, בסוגריים, בכל זאת ספארי…
אור: יפה.
עמרי: "זינקתי עם הילד שהיה עליי לכיוון הנגדי, שוכבת עליו, בטוחה שהפה של ההיפופוטם עוד שנייה על הגב שלי, שומעת את השיניים שלו מתנגשות בדופן המתכת של הרכבת. הרכבת התחילה לנסוע ואני ואחותי מסתכלות אחת על השנייה, מה לעזאזל קרה פה הרגע? אף אחד מהצוות לא הגיע לוודא שהכל בסדר, גם לא כשירדנו מהרכבת כשהסתיים הסיור. טראומטי בשבילי מאוד. "
אור: תשמע הייתי מרותק. זה היה סיפור טוב.
עמרי: היא כנראה הגזימה אותו, אבל זה באמת מרושל בטיחותית. אני מדמיין אותה עם הילד אחד.
אור: הרכבת שהיא מדברת עליה זה הרכבת צעצוע הזאת שיש בלונה פארקים, אוקיי?
עמרי: נכון, הירוקה.
אור: זו הרכבת.
עמרי: אבל היפופוטם כמעט נתן ביס שם.
אור: איזה מפחיד.
עמרי: כן.
אור: חיה נבזית. אם ההיפופוטם נמצא במרחק עשרה מטר ממך, אוקיי? מאה סנטימטרים, זה עדיין מפחיד. הוא יכול בטעות לפגוע.
עמרי: כן, אפשר לחשוב בטעות שזו חיה שמנמנה ועצלה, אבל היא רצה מהר והלסתות שלה זה משהו כאילו אימתני.
אור: אם אתה מחפש סרטונים של היפופוטם, זה בדרך כלל היפופוטם מרסק אבטיח בביס בטעות.
עמרי: כן… עכשיו גילית מה הנושא כשאני לא נרדם בלילה ונכנס ליוטיוב.
אור: כל אחד והפורנו שלו. לי יש ביקורת של שלמה, ש [צוחק] שנופלת מצוק נקרא לזה.
עמרי: הביקורת נופלת?
אור: כן, היא מתחילה גבוה ומתרסקת מהר, זה הולך ככה.
"מקום יפה, חוויה נפלאה, רק האריות חלשים מתים עוד רגע ובקושי רואים אותם גם המחיר יקר מאוד!!!"
[צוחקים]
עמרי: אפשר שוב? תעשה את זה שוב קצת יותר לאט.
אור: אני מדמיין, אתה זוכר בשר הטבעות,
עמרי: לא ראיתי.
אור: מההההה לא ראית שר הטבעות?! יש חלק שבילבו נותן לפרודו טבעת, אוקיי? אתה יודע שהטבעת מסוכנת, הוא אומר לו 'קח את הטבעת הזאת, לך תזרוק אותה בהר געש', אבל שנייה לפני שהוא נותן לו אותו, הוא מתאהב שוב בטבעת, ונהיה לו… איש רע כזה לרגע!!!!!
"מקום יפה, חוויה נפלאה, רק האריות חלשים מתים עוד רגע! ובקושי רואים אותם!! גם המחיר יקר מאוד!!!!"
עמרי: [צוחק] אפשר לקרוא לזה 'שינה את דעתו תוך כדי'.
אור: ממש, הוא הקליד וכמו בכל כתיבה יוצרת טובה, גילה מה הוא מרגיש באמת תוך כדי.
עמרי: רצף תודעתי. יש פה ביקורת שאני לא יודע למה היא מעצבנת אותי, אתה יכול לנסות לעזור לי?
אור: אני אעזור לך.
עמרי: אני אקריא אותה, אני לא אקריא את כולה, היא חופרת מאוד, אבל אני לא יודע למה זה מעצבן אותי. אולי זה קצת מתכתב עם הפינה שלנו, של זה אפילו לא פינה רשמית, אבל היאנוש קורצ'יות הזאת.
אור: מה, ילדים, ילדים?
עמרי: כן… ואתה יודע מה? הביקורת הזאת היא ממש מתמצתת את הכל. את הישראליות, את הביקורתיות, את להשתמש בילדים בתור קלף קצת זול כזה.
אור: אוקיי.
עמרי: מישהי כותבת, אני לא יודע מה זה השם הזה.
"שלום, היום ביקרנו בספארי ורציתי להגיד שהיה פשוט ביזיון".
אור: או ביזיון, המילה האהובה.
עמרי: ביזיון.
"הייתי מספר פעמים בעבר, והייתי נהנית והיום החלטתי לקחת את בני בן השלוש. סיפרתי לו על פינת הליטוף והוא חיכה ללטף חיות. אבל היו רק שני תיישים, למרות שבאתר רשום שיש ארנבות, כבשים ועוד. לאחר מכן הלכנו לרכב על הפוני, אך גם זה היה סגור. במסלול הרכב שתמיד הייתי נוסעת שעה ויותר ורואה הרבה חיות, היו פעם זברות, ג'ירפות ועוד חיה עם קרניים."
[צוחקים]
עמרי: כן. "ומרחוק ראינו קרנפים והיפופוטם. באזור האריות לא היו האריות, וכך קרה שמתחנה לתחנה אומרים לילד מה הולכים לראות, אבל אין שם כלום והוא מתאכזב מחדש. איפה כל החיות? הגענו מחיפה וגן חיות אפשר לראות גם פה. מיום כיף של פסח זה הפך ליום מלא אכזבות לילד שנגמר בבכי כי הוא לא ראה אריות, לא רכב על פוני, לא ליטף חיות, ובעצם לא ראה כמעט כלום."
אור: הילד לא רכב על פוני. תשמע, הביקורת לגיטימית. אם באתם לראות דברים ולא היה שום דבר, קודם כל יכול להיות שההוא מהקונספירציה לא כזה קונספירטיבי. אולי מעלימים חיות, במיוחד הזו עוד אחת עם קרניים, יש עוד אחת עם קרניים.
עמרי: עומדת מישהי, עובדת בגן חיות, עושה כזה 'קרוווו קרווו', עושה כזה עם האצבעות.
אור: זה חיה נדירה. אבל, אבל, לא צריך להשתמש בילד, כי אם היה לכם בילוי וציפיתם לאלף וקיבלתם חרא, אז הביקור היה מעפן ושווה לכתוב על זה ביקורת, אבל זה שהילד לא קיבל, לא עושה את זה יותר לגיטימי או יותר חמור.
עמרי: ואני גם לא אוהב שרוכבים על הפוני המסכן. למה צריך לרכוב על הפוני?
אור: בתור מי שרכב על סוסים, זה עדיין מרגיש רע גם כשאתה עושה את זה.
עמרי: ממש.
אור: אומרים לך, 'הוא לא מרגיש את המשקל שלך, הוא לא מרגיש.'
עמרי: נראה לי שהוא מרגיש.
אור: זה לא תיש, זה לא. גם פיל, אגב, אם אתם בחו"ל, אל תרכבו על פילים. הם מרגישים את המשקל שלכם כמה שהם גדולים, העמוד שדרה שלהם מאוד, זה…
עמרי: נכון, אתה גם מומחה תאילנד, היית שם הרבה פעמים. אני גם, אני מודה שאחרי הצבא הייתי בתאילנד ורכבתי על פילים ונהניתי נורא.
אור: נכון, כולם עשו את זה.
עמרי: אני מתחרט על זה נורא.
אור: חד משמעית, כדאי להתחרט על זה ולא לעשות את זה שוב.
עמרי: וזה גם לא רק המשקל, יכול להיות שזו חיה עצומה, זה לא רק המשקל, זה שדוחפים לה עם העקבים על הפוני, יאללה, סע יותר מהר, הילד רוצה אטרקציה, רוצה בידור. או יש את זה ברחובות של יפו, לפעמים בימי שבת.
אור: נכון, זה גם…
עמרי: זה נורא.
אור: אז יש לי פה מישהי שמאוד מסכימה איתך, למרות שהיא נתנה ארבעה כוכבים, היא כותבת:
"יש את כל החיות, יש קופונים, כניסה חינם לנכים, בכל זאת, חיות צריכות לחיות בטבע ולא בכלוב."
למה באת? למה באת?
זה כמו להגיד, או, הסטייק מאוד טעים, אבל כדאי להיות צמחוניים.
עמרי: נכון.
אור: ארבעה כוכבים. פרגנת למקום, "יש את כל החיות, יש קופונים, כניסה חינם לנכים, בכל זאת, חיות צריכות לחיות בטבע ולא בכלוב."
דעה לגיטימית, אל תבואי לספארי.
עמרי: אולי זו המסקנה שלה אחרי הביקור.
אור: אתה, בתור צמחוני, הולך ל"הכנס שם" של מסעדת בשרים, כדי להגיד, 'היה לי טעים, אבל זה לא בסדר? זה מוזר.
עמרי: נכון, נכון.
אור: אוקיי, יש לי לקראת סיום, מישהו, ש… אתה יודע, אני שחקן. בתור שחקן, אתה גם יודע, לפעמים הטקסט…
עמרי: מה קרה לך בקול? השתנה לך הקול?
אור: אני שחקן.
עמרי: או, אוקיי.
אור: וגם אתה שחקן. כמו שאתה יודע, לפעמים מלקרוא טקסט, אתה מרגיש את הבן אדם שמאחוריו. כאילו הבן אדם מדבר אליך דרך המילים. לא ממש המילים שהוא כותב, אלא איך שהוא כותב אותם, איפה שהוא שם את הפסיקים והנקודות, השלוש נקודות, הרווחים הגדולים. אתה כאילו מנסה להרגיש אותו. אז אני לא יכול להסביר בדיוק למה אני חווה את הביקורת הזאת ככה, אבל אני מבקש מוזיקה עצובה ו… לגאטו, לגאטו זה מה שאני מרגיש פה, אוקיי?
עמרי: אוקיי.
אור: זה הולך ככה. אלי כותב "ארבעה כוכבים". "ארבעה כוכבים".
לא, סליחה. אני מבקש פילם נואר. זה הסאונד שאני רוצה. טוב.
"חיות רבות. אפשר להעביר ציום בקלות במקום. מגוון של חיות. קצת דלילה כמות החיות מכל סוג, אבל בשביל רווחת החיות אולי עדיף כך."
ביקורת.
"השכרת הקלנועית יקרה, כמו להשכיר רכב ליום שלם. היפרדו מ-250 שקלים, הכי פחות, ואפשר לסיים את היום ב-500 שקלים. המזנון הראשי בכניסה נטול חן. אין מה לקנות. אין בגלה, אין ברד. הכל היה מים. מתקן פופ קורן נראה כמו צ'יפסר מרוח בשמן. עוד פעם היה נקניקיה בלחמניה, אבל הפסיקו. נראה פחדו שיגידו שזה עשוי מהחיות של הגן. אבל ניחא."
עמרי: [צוחק]
אור: "חייבים לשפר את מראה המזנונים, הניקיון ומגוון המוצרים, בעיקר מה שקשור לאוכל רחוב קל. בתוך הבפארי היה אחד המזנונים פתוח, ועלמת חן נתנה שירות מעולה ואפילו הצליחה להכין בגלה להרגעת הרעב של הלקוחות."
עמרי: איייי זה חצי ביקורת קולינריה בכלל.
אור: אוי, בגלה, בפארי.
עמרי: בפארי. זה בחור במאנץ' שלא בדיוק היה בטוח מה קורה על המקלדת.
אור: ארבעה כוכבים!
עמרי: תאר לך מה זה אם היה את האוכל שהוא רוצה.
אור: אגב, התמונה שהוא צירף זה של עלמת החן.
עמרי: אוי, זה קצת לא נעים.
אור: לא. ושל בגלה שלא נראה בשיאו בכלל.
[צוחקים]
עמרי: טוב, אנחנו נסיים עם… אני רוצה לאחד שתי פינות ביחד.
אור: וואו!
עמרי: בוא נראה מעניין איך יעשו את זה בסאונד.
אור: ישימו את שני הסאונדים אחד על השני או אחד אחרי השני.
עמרי: זה גם לא היית שם וגם לא הבנת את הפורמט. בוא נראה איך זה קורה.
קריין: "לא היית שם. לא הבנת את הפורמט"
עמרי: אוקיי.
אור: פתרון יפה.
עמרי: אז אנחנו נסיים עם סימון, שכותבת [צוחק]
"שירות מצוין, אווירה מעולה וארוחת בוקר טעימה. ממליצה לכל אחד להתארח במקום."
כוכב אחד.
[צוחקים]
עמרי: היא גם ממליצה.
אור: אולי לשם החיות נעלמות.
עמרי: מדהים מדהים אולי ארוחת הבוקר. אז ההוא צדק.
אור: שניהם צדקו. גם זה שהמזנונים וגם הקונספירטור.
עמרי: איי טאטע.
אור: אז בא לך ללכת לספארי?
עמרי: האמת, שקצת כן עכשיו.
אור: זה קצת עשה לי חשק. בעיקר התמונות. יש משהו בכנות עכשיו בלי צחוקים, יש משהו מדהים בלראות חיות כאלה. עזוב כלב חתול וזה שזה יופי. לראות פייס טו פייס נמר, יש בזה משהו מדהים. אז אולי נלך לספארי.
עמרי: אולי נלטף איזה ציפור.
אור: אני לא יודע אם אני יכול, או נחש. אני לא יודע אם אני יכול לעמוד בזה כלכלית אבל.
עמרי: נלך בלי קלנועית.
אור: נביא אוכל מהבית.
[מעברון מוזיקלי]
אור: טוב אז אני מקווה שגם לכם זה עשה חשק ללכת לספארי. אם לא, תכתבו על זה ביקורת.
תודה רבה לצוות רשת "עושים היסטוריה", לזלטה שבן, עורכת התוכנית, ליובל דרור, עורך הראשי, דני טימור המנהל העסקי, שלי נוי מנהלת ההפקה, לצוות המכירות שלנו נטלי סבג, ועמית חזזי, ולשרית לזני קורצמן מנהלת הדיגיטל. בצוות התוכנית גם אביב שם טוב, שלי גואטה והילה שמש, אני אור בוטבול.
עמרי: אני עמרי הכהן.
אור: ניפגש בפרק הבא.
עמרי: יאללה ביי.
אור: ביי.
[מוזיקה]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה