top of page

מתחת לכל ביקורת: נאפיס

Updated: Dec 14, 2023


איפה המיקום האמיתי של סניף נאפיס חולון?מה קרה ליומולדת של ניתאי?ומה זה צ'יצ'ולינה?



 

[חסות עד 0:30]


["רשת עושים היסטוריה"]

-


אור: שלום וברוכים השבים אל ״מתחת לכל ביקורת״, הפודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורת הזויות של ישראלים ברשת. אני אור בוטבול. 


עמרי: אני עמרי הכהן


אור: אנחנו מדברים היום על "נאפיס". אני לא הייתי ב"נאפיס" אף פעם, אתה היית ב"נאפיס"? 


עמרי: הייתי ב"נאפיס" פעם אחת בראשון לציון, לדעתי בתיכון. 


אור: ראשון לציון ממה שקראתי זה הסניף הכי טוב. 


עמרי: נכון. 


אור: שכולם אומרים 'זה לא כמו בראשון, לכו תלמדו מראשון איך מנהלים סניף'. בקיצור, נראה לי שמה שהקטע של "נאפיס" זה שיש להם הכל מהכל, יש להם את כל סוגי האוכל. 


עמרי: כן. 


אור: זה רעיון נורא!


[מעברון מוזיקלי]


אור: כשאתה נכנס למסעדה ויש להם הכל מהכל אתה אומר - אה! הכל הולך להיות גרוע. אין מטבח שיש בו מקום להכל!


עמרי: מניח שיש לזה גם יתרונות כי אתה יכול ליצור מספיק אופציות לאכול למי שבא… לטבעונים…אה…


[צוחקים]


אור: כי אם יש לך חבר שבא לו פיצה וחבר שבא לו המבוגר וחבר שבא לו סושי, אז אתם יכולים לאכול כולכם במקום אחד, שאף אחד מהדברים האלה לא יהיה טעים בו.


עמרי: בוא אני אספר לך… בואנה, אנחנו חייבים לאתר, אם נצליח לאתר את העסק הזה ולעשות עליו פרק, זו תהיה חגיגה. אני הייתי באילת לפני מלא שנים ויש שם חומוסיה שהיא גם סושיה.


אור: מה זה, חומוס פינתי? 


עמרי: זה חומוס פינתי… זה היה מקום הכי מבחיל שהייתי בו.


אור: חומוס וסושי?


עמרי: הגישו חומוס וסושי. יאללה אני מאתגר, אולי חבר'ה מהקבוצה ימצאו אותו. 


אור: אז תדמיין שעכשיו יש מקום, לפי התמונות לפחות, ע-נ-ק, שיש בו חומוס וסושי ופיצה והמבוגר ואיטלקי וספרדי ווואטאבר, זה נשמע רעיון נורא. אז כבר כל מי שהגיע למקום הזה, אני לוקח את הביקורת שלו בערבון מוגבל כי באת למקום שחרט על דגלו אוכל לא משהו. אז זו ההקדמה שלי לפרק.


אור: אז זה בעובדות מאוורר. 


[ "עובדות מאוורר!" ]


עמרי: אני יכול לסתור את העובדה, את הטענה שלך, כי מה הפתיע אותי… 


אור: מה?


עמרי: לא הפתיע אותי, אבל ב-2010 "נאפיס" נבחרה לאחת מעשר המסעדות המרוויחות בישראל.


אור: וואו!


עמרי: מצד שני, עברו איזה 13 שנה…


אור: זה לא אומר שהכל שם טעים, אבל יכול להיות,


עמרי: קשה להתווכח עם הצלחה. אני גם זוכר כשהיינו צעירים יותר ש"נאפיס" היה איזה דיבור, אבל זה כאילו נעלם… 


אור: נכון, זה קצת "קפולסקי" כזה, אבל זה לא נעלם, יש להם כמה סניפים.


עמרי: אז זה קיים ונגיד עובדת מאוורר החביבה עליי, ופה ניתן קרדיט ל"עובדות לא חשובות" בפייסבוק, שזה אחת מהקבוצות האהובות עלי בפייסבוק. מישהו פרסם את העובדה הזאת שם, ככה אני יודע שסניף "נאפיס" חולון נמצא בראשון לציון.


אור: מה?! מה זאת אומרת?


עמרי: כן! אתה כותב בגוגל "נאפיס" חולון והכתובת של זה זה…בראשון. 


אור: זה כמו בית הפנקייק המקורי? שזה המקורי יעני אסלי, או…


עמרי: אני לא זוכר את ההסבר, אבל כאילו זה על הגבול של חולון וראשון, אבל זה תכלס בראשון. וקוראים לזה "נאפיס" חולון.


אור: מה זה קוראים לזה? מה כתוב על הבניין, כתוב ״נאפיס״ נכון? לא כתוב ״נאפיס חולון״. 


עמרי: הנה, כתבתי בגוגל "נאפיס חולון" והתוצאה היא, שדרות יוסף לישינסקי 27 ראשון לציון.


אור: מצחיק, לא שמתי לב .


עמרי: אז זה עובדה ראשונה. עובדה שנייה, ניסיתי להתחקות אחר המקור של השם.


אור: די בטוח שזאת הייתה עובדה שנייה, ועכשיו אנחנו בעובדה שלישית.


עמרי: עובדה שלישית, אתה צודק. מה זה ״נאפיס״ אני לא הבנתי. 


אור: זה נשמע כמו, רגע, כמו מאנצ׳יס, מעולמות המילים שכשאני רעב.


עמרי: כן, קשור לעישון או משהו כזה…בגדול המסעדה הזאת התחילה ממאכלים תימנים משהו כזה. שם תחקיר שלי התחיל כזה ללכת להתייבש.


אור: ג'ינגל של נראה לי.


[צוחקים]


עמרי: יש איזה, זה נפתח על ידי האחים אילן וזאב רחמני, אבל אם אתה כותב "נאפיס-ויקיפדיה", שככה מתחיל כל תחקיר טוב שלי, אתה יודע מה אתה…אין ערך כזה, "נאפיס" בוויקיפדיה! זה מוביל אותך לערך שנקרא נרגילה. 


אור: אוקיי "נאפיס" זה מילה לנרגילה?! 


עמרי: "נרגילה" זה רשת מסעדות שפתח נרי אבנרי, שזה קטע לאבא שלי קוראים אבנר והכינוי שלו זה נרי, מסעדות תימניות, הוא הביא לארץ את הזיווה ואת הג'חנון ואת כל הדברים השומניים האלה.


אור: טעים. 


עמרי: זהו, אני… נאפיס הוא חידה.


אור: [צוחק] אז העובדה השלישית היא למה קוראים לזה נאפיס? - אני לא יודע?


עמרי: בוא נצלול לביקורת.


אור: יש לי ביקורת להתחיל אותנו משהו ברגוע. יורם, שממה שהוא כותב, אני מבין שכנראה שיש לו אחיינים, כי הוא דוד מרגיז. הוא כותב:


"הזמנתי נודלס עם בקר, נודלס היו, את רצועות הבקר היה עליי לחפש. בקושי שאפשר היה למצוא. הערתי את תשומת לב המלצר, לא הייתה תגובה. איך אומרים? ביקרתי פעמיים: פעם ראשונה ופעם אחרונה."


אור: פה דם פפששש…אני מדמיין אותו מה זה מבסוט מעצמו כשהוא כתב וחשב ׳אני מצחיק!!׳


עמרי: אני יכול לעלות את הרף של הדודיות ולומר, כן, הייתי אומר שהוא לא ביקר כי לא היה בקר.


אור: איי איי, בקרתי שם פעמיים: פעם ראשונה ופעם אחרונה. להגיד לך שאני לא אשתמש בזה בעצמי מתישהו? אני כן, 


עמרי: אתה לא יכול להבטיח שלא. טוב, יש פה ביקורת של גבריאל ג'י, שזה כנראה ראפר מארגנטינה.

אור: נו זה חבר שלו…

עמרי: איך קראו לו?...

אור: נו… יוסי ג׳י!

עמרי: נכון, יוסי ג׳י! אז אולי גבריאל ג'י זה השותף העסקי שלו לריפרופים

אור: כן הם הולכים טו דרופ אן אלבום בקרוב 

עמרי: אז הם כותבים פה מניפסט ארוך שהם מתלוננים פה על "נאפיס".

אור: מי זה הם? יחד עם יוסי? עושה לו חיזוקים?

[צוחקים]


עמרי: הורידו פה ורס כמה קשה הייתה החוויה במסעדה.


אור: יו יו


עמרי: אז אני לא אקרא את הכל רק הסוף חשוב, אז אני אתן כזה דילוגים בתוך הביקורת:


״ לאחר המתנה של שעה שחיכינו שיפנו לנו את השולחן קיבלנו אך ורק יחס מזלזל מאוד מצוות המלצרים.

בחשבון חוייבנו על אחת המנות שהוחזרו, ועד שהחזירו לנו את החשבון החדש לקח עוד רבע שעה. יצאנו עם תחושה לא נעימה מכל הצוות. קינוח שהוזמן לקראת הסוף בכלל לא הגיע. לא נחזור למקום שוב. היום הולדת של ניתאי נהרס. ״


[צוחקים]


אור: מי זה ניתאי?!


עמרי: לא יודע! למה ציינתם את זה??


אור: למה זה חלק מהביקורת? היום הולדת של ניצה נהרסה אה, לא אכפת.. ניתאי?! לאאא איי איי אי, נסיבות חייו של ניתאי לא מצדיקות הרס שכזה!


עמרי: זה בן דוד רחוק רחוק רחוק זה שהילדים בכו.


אור: זה, אולי הוא ילד, אולי הילדים בכו.


עמרי: לא יודע מה יותר גרוע, שזה ילד או שזה מבוגר שחוגגים לו ב"נאפיס".


אור: אז לי יש ביקורת. היא נשמעת נורמלית על פני השטח, תגיד לי מה הבעיה. אוקיי? בוא נראה. כי, אנחנו עוברים, אנחנו מתכוננים לפרקים האלה, אנחנו קוראים i shit you not מאות ביקורות והן כבר מתחילות להתערבב ביחד, אבל זה פתאום תפס לי את העין ואמרתי, למה זה תפס לי את העין זה רגיל לגמרי, ואז חשבתי על זה קצת.


[חסות 07:20 עד 08:05]


ארבעה כוכבים, אסף כותב: 

"מקום נקי, מאוד נהננו. המנות היו טעימות אך הייתה ציפייה למשהו אחר."


אור: …אתה רוצה לגלות לי מה…? אתה רוצה לגלות לי מה הייתה הציפייה?? הכל היה טוב, "המקום נקי, מאוד נהננו, המנות היו טעימות. אך הייתה ציפייה למשהו אחר." 


עמרי: אולי הוא חשב שהוא יתאכזב מ"נאפיס", אבל בעצם הציפייה הייתה לזה שהוא יתאכזב אבל בעצם הוא נהנה מאוד!


אור: אז למה, אז חמישה כוכבים, אז למה ארבעה כוכבים? מה זה הציפייה הייתה למשהו אחר, באתי לספר בדיחה שלו…אני רואה פה לפי התמונות שהוא הזמין קינוחים, אולי הוא ציפה לסושי, אבל "נאפיס" זה ה-מקום שאם ציפית למשהו אחר - תזמין אותו! יש להם הכל, זה "נאפיס" זה פאקינג סמטת דיאגון של המסעדות, כאילו יש שם הכל הכל.


עמרי: מסכים איתך זו ביקורת מאוד משונה. מאוד.


אור: הלאה. 


עמרי: לי יש את איתמר ואני בוחר לעשות אותו, עם הקול שאני הולך לעשות אותו, כי ככה אני מדמיין מישהו שמדבר…


אור: אין צורך את היצירתיות הזאת. בפודקאסט שלך.


עמרי: אם הוא מאיים בצורה שהוא איים בה.


אור: אוקיי. מה הוא מאפיונר?


עמרי: אולי בשביל הכיף, סתם בשביל הכיף, יש לנו…הוווו……


אור: הכל בסדר?


עמרי: אתה יודע מה יש לנו היום, ידידי הטוב? מה נזכרתי? שאנחנו עושים פרק על "נאפיס", אבל לא הצגנו למאזינות ולמאזינים את המחליפה של זלטה!


אור: הו! נכון! 


עמרי: וזה ממש הזמן להציג אותה, אנחנו התברכנו ב…כבודה של זלטה במקומו מונח, 

אור: במקומו .

עמרי: במקומו הכבוד.

אור: הכבוד במקום שלו.

עמרי: במקומה, יש לנו את שלי גואטה המקסימה. היי שלי! תצעקי היי.

שלי: היי!

אור: כולם להגיד שלום לשלי.

עמרי: ולכבד אותה ולצרף אותה למשפחה שלנו.

אור: נכון, ומעכשיו כשמספרים בקבוצה בדיחות של 'שימי לי מוזיקה כזאת, שימי לי מוזיקה אחרת', בבקשה לפנות לשלי. 

עמרי: נכון.

אז Having said that, אנחנו חוזרים לביקורת של האדם הזה ויאללה בוא נחנוך את שלי. שלי, שימי לנו מוזיקה, אני מאתגר אותך עם משהו מאוד קשה. אם יש מוזיקה של מאפיונר שמאיים, אני מאתגר אותך למצוא מוזיקה של מאפיונר שמאיים, אם המאפיונר זה חנון על כל הראש, אוקיי? מה שזה אומר לך. 


אור: עמרי נותן אתגרים גדולים כי אין לו מושג איזה מוזיקה הוא רוצה!


עמרי: זה מתחיל ככה במשפט המדהים הבא:


״ עדיין ממתין שיחזרו אליי. כאחד שמאוד אוהב את הרשת וסועד בה לא מעט, הזמנתי את משפחתי הירושלמית לחגוג עימי ולאכול…" 


אור: מההה אכפת לי שאתה ירושלמי? 'דוד שלי היגר לארץ בשנות ה-40'


עמרי: 


״… לחגוג עימי ולאכול בסניף חולון הקרוב לביתי, בסוגריים, (אני חולוני)…


[צוחקים]

עמרי: מה אכפת לי? 


אור: כמה מידע! המשפחה מירושלים, הוא מחולון, אני אצלו בבית.


״…ביום שישי 24 באפריל 23 לצערי החוויה הייתה לא נעימה כלל. המתנו הרבה מאוד זמן בכניסה למסעדה כאשר הייתה בפחות מ-50% תפוסה. זמן רב עבר עד שניגש אלינו מלצר וטרח לרשום הזמנתנו. לצערי לקח כ-35 דקות מהרגע שהזמנו עד שהאוכל הגיע. כשהאוכל הגיע האוכל הוא הגיע בחלקים, כאשר הפער מהראשון שקיבל עד האחרונה סביב ה-30 דקות. נשמע מופרך אבל באמת שאינני מגזים. אינני מאשים את מנהל המשמרת, אבל כאחראי ונותן שירות הוא לא היה צריך להרים את הטונים ולהיראות לחוץ כשהתלוננו בפניו בנימוס. לסיכום, חוויית הארוחה המשפחתית והחגיגית נהרסה והמשפחה שלי לצערי לא תרצה לחזור לסניף הזה. יש בידי החשבונית של הארוחה!״


[צוחקים]


עמרי: איזה איום!


אור: האם על החשבונית כתוב ששירתו אותו לא טוב, או שהמסעדה 50% תפוסה? מה זה משנה?? אני מאמין שהיית שם!


עמרי: זה ביקורת מלפני חודשיים, הוא פתח אותה ב״עדיין ממתין שיחזרו אליי״. לא נראה לי שזה יקרה.


אור: סינדלת את עצמך.


עמרי: "יש בידי החשבונית של הארוחה."


אור: אוקיי אני אמשיך איתך לביקורת של ברק, שנותן לנו…באמת, יש זרם תת קרקעי בישראל שאנחנו לא מודעים אליו, של אנשים שעושים חיבורים מוזרים בין שירותים במסעדות לאוכל במסעדות, זה חוזר כבר בשלושה עסקים שונים!


עמרי: כניקיון השירותים ניקיון המטבח. הפרק של "ג׳פניקה".


אור: ניקיון המטבח, ניקיון השירותים, זה לב טוב בקניון הזהב, משהו… אוקיי. קודם כל, הוא מתחיל את הביקורת שלו בדרך הכי מצחיקה שראיתי:


״ נו באמת… ״


[צוחקים]


ככה מתחילה הביקורת, "נו באמת", שלוש נקודות. אז הוא אומר:


״ נו באמת…אחרי שהזמנתי, סוגריים, (שניצל וצ'יפס)…״


תוריד את הסוגריים, פשוט תגיד שהזמנת שניצל וצ׳יפס. 


״…הלכתי לשטוף ידיים בשירותים ונדהמתי מהטינופת. חזרתי אמנם לאכול… ״ 

אור: אז כנראה שששרדת.

״…חזרתי אמנם לאכול, אבל זה היה ממש בינוני. יש לי כלל, סוגריים, (שאני לא תמיד מקפיד עליו), אל תאכל במקום שאתה נגעל לה**ין בו


עמרי: מה? מה כתוב?


אור: הוא כותב, "להxxין", אז זה כנראה ׳להשתין׳ בו. למה צריך לצנזר את המילה 'להשתין'? 


עמרי: אז מה, תחזור אל… תוכל…?


אור: עכשיו אני אקרא לך את הכל כמכלול אחרי שהתעכבנו לפרטים.


עמרי: ולמה זה חשוב שזה דווקא שניצל וצ'יפס לביקורת?


אור: שום דבר בביקורת לא חשוב! אוקיי? כל החלקים בנפרד, וכל המכלול ביחד, הגדול, השלם קטן מסך חלקיו, השלם אינו קיים וחלקיו מטומטמים, אוקיי?

אז הוא מתחיל, מה זה להתחיל ב״נו באמת״? נו באמת מה?! האם גוגל אמר לו ׳בבקשה תכתוב, אני יודע שאתה לא רוצה, אבל…׳ - ׳נו באמת׳. אתה לא מדבר, אתה מקליד! למה אתה מקליד "נו באמת"?!


עמרי: את המחשבות שלך. 


אור: ממש. זה כמו שתכתוב ספר הארי פוטר 8 ואז יהיה כתוב בהתחלה: ׳אההה…הארי הלך… ל…נו אה…׳ אתה לא מדבר!


עמרי: לא לא, זה לא טוב.


אור: 'לא לא, אני אחזור לזה אחר כך'. מה אתה עושה?! אני לא בתוך הראש שלך!

אוקי, אז לסיכום, ברק כותב:

״נו באמת. אחרי שהזמנתי (שניצל וצ'יפס) הלכתי לשטוף ידיים בשירותים ונדהמתי מהטינופת. חזרתי אמנם לאכול, אבל זה היה ממש בינוני. יש לי כלל (שאני לא תמיד מקפיד עליו) אל תאכל במקום שאתה נגעל להשתין בו

אתה לא אוכל בשירותים, אתה אוכל במסעדה! השירותים מגעילים, המסעדה נקייה.


עמרי: כנקיון השירותים… 


אור: הלב הוא טוב.


עמרי: אוקיי 

אור: תמשיך 


עמרי: אז אבי כותב, נותן ציון של כוכב אחד ל"נאפיס" ראשון לציון, וכותב ככה:

״ אכזבה גדולה. בסוגריים, (להבדיל מנאפיס ראשון ברחוב לישינסקי)…״ 


עמרי: שכבר למדנו שזה נאפיס חולון. 


אור: חולון, כן. 


עמרי: ״… זמן המתנה ארוך, מלצר שלא הפסיק להשתעל שיעול לא רצוני, ואפילו נתפס יורק על הרצפה. לא חוזר לשם יותר.״


אור: יורק על הרצפה?!


עמרי: מה זה, אתה יכול להסביר לי מה זה שיעול רצוני? 


אור: בדיוק.


עמרי: [מדגים שיעול] מה זה? 


אור: כמו בהצגה, אם יוצא לך


עמרי: מה זה שיעול נתפס שיעול לא-רצוני? צמד המילים ״לא רצוני״ הוא לא חשוב. 


אור: נראה לי שזה היה שיעול כל כך אינטנסיבי שהוא לא הצליח להפסיק אותו, גם אם כאילו לא צריך לכבוש את שיעולו.


עמרי: שיעול לא רצוני.


אור: כל שיעול לא רצוני נכון.


עמרי: כמו אפצ'י.


אור: נכון. פעם היה לי אפצ'י רצוני. נספר עליו. יש לי פה…הייתי אומר שזה יוראי, אבל זה אפילו לא יוראי. [שיעול] שיעול רצוני אחד אחרי. 


עמרי: אה יש לך יוראי?


אור: זהו, זה אפילו זה קצת יותר מתלהב מיוראי. זה מישהו, אני מדמיין שהוא היה בחדר כל חייו והדבר הראשון שהוא עשה שהוא יצא זה ללכת ל"נאפיס".


ושון כותב: "מקום פשוט מדהים! מבין כל המסעדות בהן ביקרתי נראה לי הכי טובה שאפשר לפגוש"


אני ושון לא נהיה חברים.


"הייתי שם עם חברתי ביום האהבה. היה מעט מתסכל שאי אפשר לשמור מקומות ביום"


מי הולך ל"נאפיס" ביום האהבה??? אומייגאד, טוב שלא הלכתם לאבו חסן.


"...אבל למרות זאת היה מספיק מקום פנוי וישר קיבלנו מקומות ישיבה. השירות של המלצרים פשוט מדהים! יחס אוהב ומכבד עם תחושת הומור ושמחת חיים!"

- מה זה תחושת הומור? אתה לא חוזר מסטנדאפ ואומר 'הייתה תחושת הומור'.


עמרי: האמת שזה התרגום הכי מדויק לסנס אוף הומור (sense of humor)


אור: אבל זה חוש הומור! זה התרגום הכי מדויק לסנס אוף הומור. שיט לא תחושת הומור.


"...האוכל הגיע ממש ממש ממש מהר, לא הספקנו למצמץ אפילו."


תמצמץ יותר מהר והאוכל כנראה יהיה מוכן לפני. הם שמו במיקרו.


"...היה טעים מאוד וכנראה כל כך מזין שלא הצלחנו לסיים את הכל."


עמרי: [צוחק]

'מה אני רואה שלא סיימתם את המנה היא לא הייתה לרוחכם?'


אור: לא, היא הייתה מזינה כל כך!


עמרי: אה אוקיי, בסדר. [צוחק]


אור: "...מבחינת השלום חבל שאי אפשר לתת טיפ למלצרים בתשלום בכרטיס אשראי. בכל זאת על שירות כזה אפשר לפנק אותם במזומן. חוויה לא מהעולם הזה! הכי מומלץ בעולם!

מה שכן זה מבאס המיקום ובעקבות כך היה קשה למצוא חניה באזור, אבל לאחר מאמצים, מוצאים. רוב אם לא כל החניה באזור היא בתשלום."


שמו לך קראק באוכל? מה הזמנת פלאפל עם אמ.די? מה קורה?


עמרי: יש שני דברים שהוא ציין בביקורת שכבר גורמים לי לחשוד במקום הזה. א', זה שהאוכל הגיע ממש ממש ממש מהר.


אור: שלוש פעמים ממש האוכל היה מוכן לפני. מישהו החזיר את האוכל שלך.


עמרי: בדיוק. והדבר השני שהיה חשוד, אני לא סומך על מקומות שאי אפשר להשאיר טיפ באשראי. מה קורה שם? הבעלים לוקח,


אור: אני לא שמעתי אף פעם על מקומות שאי אפשר. מי יגיד לך 'אני לא רוצה את הכסף שלך?'


עמרי: אני הייית אתמול בחומוסייה בעכו ובאתי לשלם טיפ באשראי ואמרו לא. אמרתי אוקיי, חומוסייה בעכו הגיוני, אבל מסעדה בראשון לציון במרכז הארץ, למה אי אפשר להשאיר טיפ באשראי? משהו מפוקפק שם.


אור: ממש, "נאפיס", מקום גדול. יש לכם את המערכות לתמוך בזה.


עמרי: אוקיי, אז יש לנו את חלי שהשאירה ביקורת של כוכב אחד על "נאפיס" חולון.


אור: אוקיי, כוכב אחד, כן.


עמרי: אז חלי כותבת על "נאפיס" חולון כוכב אחד, אני קראתי לזה רכבת הרים רגשית.


אור: יששש!!!!!!


עמרי: מתחביבינו. אבל הפעם זה הפוך! כאילו תשמע, אני חושב שרכבת הרים רגשית והענק הירוק זה ממש בני דודים.


אור: הם בני דודים, אבל הם לא אותו דבר.


עמרי: זה כאילו מישהו הרגיע אותה. אולי תעשה לי תוך כדי 'חלי די' 


אור: אוקיי, אוקיי. 


עמרי: זה הולך ככה:


"בפעם האחרונה שהיינו היה שירות זוועה! המתנו 40 דקות לשתייה"

אור: חלי די.

"וגם לקבל את החשבון".

אור: חלי, שנייה תירגעי, תנשמי רגע חלי, מה קורה? 

"יש שם מנהל מקסים שהשירות היחס והאכפתיות שלו מדהימה."


עמרי: [צוחק] אז למה כוכב אחד?

אור: תעשה גם בלי ההתערבות שלי. 


עמרי: "בפעם האחרונה שהיינו, היה שירות זוועה! המתנו 40 דקות לשתייה וגם לקבלת החשבון! יש שם מנהל מקסים שהשירות היחס והאכפתיות שלו מדהימה"


אור: טוב, לפחות היא יודעת מה חשוב בחיים.

יש פה משהו יש לי ביקורת, יש פה משהו…יש פה ביקורת של אנתוהה, אני משער שזה לא השם שלו או שלה.


עמרי: אני מקווה שכן אז אני תודה.


אור: אוקיי. אז אנתוהה, 

שלי: אני תוהה על השם.

עמרי: הופה שלי!!

אור: יש פה מתחרה. פהפהפהפה!

עמרי: אני תוהה על השם הזה, יפה מאוד. 


אור: אז אני תוהה כותב ככה. זה לא מצחיק, אני פשוט קראתי לזה 'איימן בראדר'. כי אנתוהה כותב, חמישה כוכבים.

"סך הכל נחמד. אני פחות מתחבר לעניין שכל כמה דקות עובר מלצר ואוסף מפיות או שואל כל דקה שהכל בסדר. כמו שרשמתי בהתחלה נחמד."


עמרי: אני אנצל כל רגע שיש בפודקאסט הזה בשביל להגיד כל אינטראקציה עם מלצר שלא אני יצרתי אותה מיותרת. אני שונא מלצרים שניגשים ואומרים 'אפשר לפנות? תרצה עוד בירה?' אם אני ארצה עוד בירה, אני אגיד לך שאני רוצה עוד בירה!


אור: נהניתם? אם לא נהניתי, אתה תשמע מזה. לא לדאוג!


עמרי: אני בשיחה עם חבר, עם חברה, אל תפריע לי! אני באתי לפה בשביל לקבל שקט! למה אני צריך אינטראקציה איתך כל הזמן?


אור: הטענה היא לא למלצרים, היא לאחמשים שחונכים מלצרים חדשים ואומרים להם 'מדי פעם תגיעו, תנו להם מפיות. כשאתם נותנים להם את המפיות תשאלו אותם 'הכל היה טעים?' 


עמרי: אתם חושבים שזה שירות טוב, זה שירות מעיק!


אור: לא שירות טוב! אני רוצה להגיע למקום שהאוכל מג'יקלי וויל אפיר (magically will appear) על השולחן ואז שאני אשלם מהר טיל! אני לא רוצה לבוא אליך.


עמרי: עוד שאלה מעצבנת כשאתה מזמין. 'כן אנחנו ניקח את הפסטה וניקח את הפיצה וניקח כוס יין ושליש בירה.'

-'עוד משהו?'


אור: אה נכון! שכחתי שאני יותר רעב ממה שאני באמת!


עמרי: כן, תודה חיכיתי לאישור, אנחנו ניקח גם את כל שאר התפריט.


אור: הוא שאל עוד משהו, נכון לא חשבתי על זה.


עמרי: 'עוד בירה גבר?' תעזוב אותי! אם אני ארצה עוד בירה, אני אגיד!


אור: אם מישהו אומר לי 'עוד בירה גבר', אני עוזב את המקום, אל תמכור לי על בסיס מגדר!


עמרי: סליחה, בוא נמשיך. 

בשביל הדבר הבא, 


אור: בגלל זה אנחנו לא הולכים למסעדות, אנחנו הולכים רק לדודי. יש מישהו מחוץ לאולפן, דודי. הוא לא מעוניין למכור אוכל ואנחנו הולכים אליו בדיוק מהסיבה הזאת. 'מה קורה דודי? מה יש היום? -'מה יש היום, מה שיש תמיד, תסתכל מה יש מה אתה רוצה' -'אז אני אקח מהעוף וגם מהאורז' -'אורז לא טעים היום' -'בסדר אז תביא רק עוף'.


עמרי: וכל פעם שאני מזכיר לו שאני צמחוני הוא שוב מגלגל עיניים. 


אור: 'מה אתה צמחוני? אז מה אני אביא לך? אז אין מה לאכול, תלך למקום אחר!' זה בן אדם שקונים ממנו.


עמרי: טוב. שלי, יאללה משתמשים בך הרבה היום. תני לי מוזיקה קלאסית.


[מוזיקה קלאסית]


עמרי: "על הפנים. בהשוואה כמובן לסניף המקורי באזור תעשייה הישן בראשון. מארחת לא נעימה, עושה פרצופים. מלצר עייף במיוחד. אוכל היה סביר, לפחות זה. אפילו מנהלת המשמרת אמרה 'אינעל אבוק הסניף הזה'.

וואלה בצדק אני אוהבת לאכול בנאפיס אבל לסניף הזה בטוח לא אחזור."


[צוחק] אני מדמיין את המנהלת, מנהלת משמרת אומרת "אינעל אבוק הסניף הזה" זה מצחיק שהמנהל משמרת אומרת את זה על הסניף.


אור: שאתה בא לאיזה לקוח ואומר לך 'תקשיב אני לא מקבל את האוכל כבר חצי שעה' והם יודעים שאתה צודק.


עמרי: [צוחק] 'אינעל אבוק'


אור: 'הסניף הזה, אוי מה אני עושה פה?'


עמרי: נו באמת.


אור: קיבלתי 734 בפסיכומטרי, זה לא מגיע לי.


עמרי: בבקשה.


אור: אז אוקיי, אז אני מבקש מוזיקה אופראית מאוד דרמטית כי זה התמונת מראה של התגובה היוראית של מקודם. זה כל כך מוגזם על כל כך מעט. זה לא הטרלה בעיניי, זה מלפני שנתיים. אנשים באמת כותבים ככה. אני אתרחק מהמיקרופון בשביל זה. אני מדמיין המניירה של משחק דרמטי של לשים את גב כף יד על המצח 'הוווווו' ככה זה כל הביקורת הזאת. אז מוזיקת אופרה דרמטית בבקשה והנה האריה שכתבה יסמין.


"מזעזע! מזעזע!! הגענו שבוע שעבר ביום שבת ביקשנו תה, קיבלנו את השתייה ומה אנחנו מגלים???

אודם בקצה של הכוס!!!! פנינו למנהל והפנה אותנו למנהלת משמרת. המנהלת משמרת הגיעה לשולחן, ראתה את הכוס והתשובה שלה הייתה 'מצטערת הכלים דרך מדיח', לקחה את הכוס והלכה.

חשוב לי לציין שבעל המקום היה שם והיה מודע למקרה ואפילו התנצלות לא שמענו ממנו!!! בהתחלה נאפיס היה מדהים!!! היום השירות זוועה.

אוכל טעים עם כלים לא נקיים, חוויה מזעזעעעעתתתתת! לשם לעולם לא נחזוררררר!!!

הצג פחות."


עמרי: [צוחק] טוב לדעת שחנה מרון בחיים.


אור: למי שתהה. "הצג פחות" נכתב כאן כטקסט, אז כנראה היא העתיקה את זה מאיפשהו, זה לא כפתור.


עמרי: אה חשבתי שזו בדיחה שלך.


אור: לא, היא סיימה עם "הצג פחות". 


עמרי: אולי זו איזושהי הערה לעצמה. תהיי פחות דרמטית.


[צוחקים]


אור: 'אני חייבת לזכור יסמין, את הציגי פחות, העולם לא מוכן אליי.


עמרי: מעולה.


אור: אני אני מצטער על הדיסטורשנים, אני מצטער שזה. זו הדרך היחידה. מישהי קיבלה קצת שפתון על התה שלה. זה בהחלט לא נעים, זה לא בסדר. אבל כמות סימני הקריאה, 


עמרי: היא ציטטה את התשובה של המנהלת משמרת ולדעתי אם מישהו היה מגיב אליי ככה, הייתי חושב שהוא חוטף שבץ. מה זה היה? מדיח? מה זה היה? 


אור: [צוחק] "פנינו למנהל משמרת, הוא הפנה אותנו". [קול של מריץ אחורה] "פנינו למנהל, הוא הפנה אותנו למנהלת משמרת. המנהלת משמרת הגיעה לשולחן, ראתה את הכוס והתשובה שלה הייתה 'מצטערת הכלים הם דרך מדיח'. 


[צוחקים]


אור: מה זה קשור? [צוחק]


עמרי: "מצטערת, הכלים הם דרך מדיח" [צוחק] מה קורה? היא התמוטטה אחר כך? 


אור: תזמיני מד"א, עזבי הכל. 


עמרי: היא לא צריכה כוס מים. 


אור: אבל גם, מה זה "יש לי על זה אודם". אה "סליחה זה דרך מדיח". 'אה אז תחזירי לי את זה, זה בסדר'. 


עמרי: והלכה. 


אור: מה זה משנה דרך מה זה? זה מלוכלך. שיהיה דרך צוות של שוטפים, אז מה? עשיתם עבודה לא טובה תחליפו את המדיח.


עמרי: אוקיי יש לי ביקורת של נועה שבאמת אני כתבתי לעצמי בצד "מה?" לא הבנתי. ביקורת טובה? ביקורת רעה? התחביר של העברית לא הבנתי. ארבעה כוכבים שזה גם כל כך חידתי. אני פשוט אקרא את זה הכי נקי שיש באמת.

אין פה כמובן סימני פיסוק כמו שאתה אוהב.


אור: נהדר. פשוט רצף ארוך של טמטום.


עמרי: "היה ממש מהנה, אבל השירות היה בסדר, המנות שהוזמנו בראשונות הגיעו אחרונות ודברים שהזמנו לא קיבלנו, אבל בסך הכל טעים יהנה ולכל המשפחה".

רגע תוסיף לי מלאכותית סימני פיסוק לא הבנתי כלום היה ממש מענה כן אבל השירות היה בסדר אבל כמובן מילת הכישור הנכונה כאן כן אמנות של זמן ושוזמנו בראשונות הגיעו אחרונות זאת אוכלה.

דברים שהזמנו לא קיבלנו אבל סך הכל טעים יהנה ולכל המשפחה.


אור: ואואואו, תוסיף לי מלאכותית סימני פיסוק, לא הבנתי כלום. 


עמרי: "היה ממש מהנה, אבל השירות היה בסדר."

אור: אבל, כמובן, מילת הקישור הנכונה כאן. 

עמרי: "המנות שהוזמנו בראשונות הגיעו אחרונות" זה עוד אפשר להבין, 

אור: כן, כן. 

עמרי: "ודברים שהזמנו לא קיבלנו, אבל סך הכל טעים, יהנה ולכל המשפחה"


[צוחקים]


אור: אולי זו אותה אחראית משמרת. 'אולי אם זה דרך מדיח אני יהנה'.

אוקיי, נעשה שוב את המשחק ששיחקנו בהתחלה.


עמרי: יש!


אור: זה נראה רגיל, אבל מסתתר פה טמטום ואתה תעזור לי למצוא אותו. גם אתם המאזינים תוכלו לעזור לנו למצוא אותו. דנית כותבת ככה:

"חייבת לציין שאני לקוחה קבועה בנאפיס וזו פעם אחרונה שאני מתקרבת לסניף של פתח תקווה. עשינו הזמנה דרך תן ביס והשליח לא טרח לצלצל בפעמון. האוכל חזר למסעדה וכאשר התקשרנו אליהם הם אמרו שהם הכינו את האוכל וזה לא בעיה שלהם מה שליח של תן ביס עשה או לא.

וכתגובה הם פשוט ניתקו לנו את הטלפון בפנים. זו פעם אחרונה שאני הולכת לאכול שם, פשוט בושה שזה היחס כלפי הלקוח."

מסתתרות כאן שתי בעיות.


עמרי: שהם גרים בפתח תקווה?

אור: לא, 

עמרי: לא יודע. 

אור: אוקיי, אני אעשה את זה שוב לאט.

עמרי: לאט יותר. 


אור: "חייבת לציין שאני לקוחה קבועה בנאפיס. זו פעם אחרונה שאני מתקרבת לסניף של פתח תקווה. עשינו הזמנה דרך תן ביס והשליח לא טרח לצלצל בפעמון, האוכל חזר למסעדה וכאשר התקשרנו הם אמרו שהם הכינו את האוכל וזו לא בעיה שלהם מה השליח של תן ביס עשה או לא."


הם צודקים.


עמרי: אה "נאפיס"?


אור: כן! כי השליח צלצל בדלת, הם רק הכינו את האוכל. הם לא אחראים למשלוח, התלונה שלך היא ל"תן ביס"


עמרי: נכון, נכון.


אור: לכי תכתבי את זה שם. זה טעות ראשונה.


עמרי: אז מה הבעיה השנייה?


אור: "כתגובה הם פשוט ניתקו לנו את הטלפון בפנים. זו פעם אחרונה שאני הולכת לאכול שם."


עמרי: היא לא הלכה לאכול שם!


אור: נכון. 

[צוחקים]


עמרי: יפה, אהבתי. חידת בלשים. 


אור: בדיוק זה היה דיטקטיב.


עמרי: אוקיי אני ממשיך. סווטלנה שני כוכבים. אני פשוט אקריא את זה כי זה ביקורת שהיא מגעילה אותי.

אה שלי טבעונית! את גם תגעלי מזה, שימי לב.


אור: אה! שלי מגעילה אותי, יופי! 


עמרי: אוקיי.


"לא כמו שהיה פעם. באנו לערב נוסטלגי עם הבת שלי. בעבר היה סניף באשדוד ונהגנו לבוא כל שישי עד שהפך לכשר. הזמנו אורז שועית".

איך היא כתבה שעועית? תנסו באמת את הדרך הכי טוב.


אור: שועית.


עמרי: נכון,


אור: שועית. טעות נפוצה של טמבלים. 


עמרי: "הזמנו אורז שועית בקר וכבד עם פירה, אז הגישו את הכבד עם לב של עוף לא מבושל." 

[קולות נגעלים]

"הראיתי את זה מלצרית. אמרה זה לב."

אור: תודה, תודה שרלוק. 

עמרי: לא שמו לב.

אור: אוווווווו שמו לב. לא צריך להיות טבעוני בשביל זה. אני גם לא אוכל פנימיים, זה נראה לי מגעילללל.


עמרי: איזה ניסוח מגעיל. "הגישו את הכבד עם לב של עוף לא מבושל."


אור: אוקיי, אני רוצה שנייה שנעצור את הפרק הרגיל כי יש לנו פינה חדשה בשבילכם! איך קוראים לה?


עמרי: אפשר לקרוא לה פשוט "ביקורות שפרסמתם בקבוצת פייסבוק והצחיקו אותנו".


["ביקורות שפרסמתם בקבוצת פייסבוק והצחיקו אותנו!"]


אור: תנחשו מה יש בה? 


עמרי: אחלה ביקורות אתם שמים שם ואיזה כיף, איזה טראפיק מטורף יש. אנחנו לא מספיקים לעקוב לפעמים. 


אור: אתם מעלים מלא דברים והרבה יותר טובים ממה שאנחנו מוצאים.


עמרי: ראית שפתחו עמוד פיקטיבי לפודקאסט? כאילו הוא עסק?


אור: כאילו זה מקום בגוגל מפס ואפשר להשיג עליו ביקורות ואתם כותבים דברים מה זה מצחיקים אז כל הכבוד. 


עמרי: איך מוצאים את זה? 


אור: פשוט מחפשים "מתחת לכל ביקורת" במפס וזה בצומת של שני רחובות בתל אביב שלא זוכר.


עמרי: אז זה אדיר והשאיפה שלי זה שתורידו לנו את הדירוג כמה שאפשר. 


אור: שיהיה שם אחד! [צוחק] אנשים ישאלו את עצמם 'למה יש תשעת אלפים ביקורות והמקום מדורג אחד? מה קורה שם? נשלח כתבים למצוא את המקום הכי מדורג גרוע בתל אביב.'

וגם פתחו קבוצת וואטסאפ.


עמרי: נכון שזה כיף.


אור: כאילו אתם קצת יצאתם מדעתכם אבל זה מדהים.

אז בפינה הזו אנחנו ניקח כל פעם שתי ביקורות נבחרות וניתן להם את הבמה שמגיעה להם. אז אני מצאתי משהו. אני בחרתי משהו שיובל כהן שלח לנו. שלח לנו בדואר, הגיע עם יונה. על עוגות דה לה פה.


עמרי: זה עסק?


אור: מסתבר, אני יודע. זה מהז'אנר אחד האהובים עליי, של מישהו מתחנן בפני גוגל שישחררו אותו. [צוחק]

אתה הולך למקום, גוגל אומר לך 'מה חשבת על המקום?' כאילו איזה קריפ. אז אני לא יודע מי כתב את זה, כי אני לא רואה את השם אבל הביקורת היא:

"אני לא קונה שם אף פעם! מה אתם רוצים ממני?"

[צוחקים]


עמרי: ממש מתמצת את התחושה של כל מי שמקבל פניה מגוגל.


אור: שחרר אותי כבר! מה אתה רוצה? כאילו לא שמעתם על סווייפ ימינה??


עמרי: יפה. אני הבאתי ביקורת של רועי לוי שכתב על "קפה קפה" והוא בחר בז'אנר החביב הענק הירוק!


אור: יש!


עמרי: אבל יש פה עוד דבר מצחיק חוץ מהענק הירוק. זה הולך ככה:

 "היינו 5 בנות, התקבלנו בצורה מזוויעה על ידי מלצר שאין לנו מושג איך מעסיקים אדם כזה. הקפה היה טוב ואז הגיע אוכל פשוט מזעזע. חבל על הכסף, במיוחד סלט חלומי שאני רגילה להזמין בכל מסעדה חלבית. לא הצלחתי לאכול, היה מלצר נחמד בשם קובי שניסה לרכך אותנו. בקיצור כולנו חזרנו עם בחילות.

הקפה היה טוב."


[צוחקים]


זה מצחיק כי היא כתבה את זה פעמיים בביקורת.


אור: נכון, זה לא הענק הירוק, אתה צריך לעשות רכבת הרים. 

עמרי: נכון, זה שילוב של ענק ירוק עם רכבת הרים. תודה לרועי לוי. 


אור: יאללה עכשיו נחזור לפרק. אז זה ככה, יש לי ביקורת מאוד מאוד קצרה, אבל היא עובדת רק אם נותנים אותה כמו שאני מדמיין אותה. שזה כתב חוץ ששולחים אליו את השידור מהאולפן.

אז אני צריך שאני אהיה דני קושמרו, אתה תהיה יונית לוי ואתה שולח את השידור אליי שמדווח מ"נאפיס" פתח תקווה.

עמרי: יש לך שם לקטע הזה ואיך קוראים למי שנתן את הביקורת?

אור: אור. אתה יכול למי שכתב את הביקורת זייתאי. לא זה איתי, זיייתאי. 

עמרי: אוקיי ואני לא אומר למה אני פונה אליך, פשוט כתבנו ב"נאפיס" חולון.

אור: בדיוק, כן. בוא נכניס לך מוזיקה של חדשות.


עמרי: 'אבל לעניין אחר. אנחנו רוצים לפנות אל זייתאי שנמצא בסניף נאפיס חולון, זייתאי.


אור: "מחכה יותר משעתיים, לא מכניסים. מקום נראה טוב. כשמחכים אין חימום, אין כלום, קר. צפוף."


עמרי: [צוחק] תודה זייתאי ומיד אחרינו.


אור: נראה לי עם עמרי הכהן. תוכנית הכמו תחקירים שלנו.

"מחכה יותר משעתיים לא מכניסים. מקום נראה טוב. כשמחכים אין חימום אין כלום קר צפוף" הוא דיווח מבחוץ. זו לא ביקורת! גם אני יכול לכתוב 'המקום נראה רגוע'. מה זה משנה?


עמרי: כמה כוכבים?

אור: אחד! הוא לא היה מרוצה מהציפייה בחוץ.

עמרי: בטח שלא נכנס גם.


אור: אוקיי אז יש לי עוד תעלומה בלשית אחרונה בשבילך, שרלוק. אתה מקבל את הקייס הבא ואתה יודע שיש בו חור, משהו לא מסתדר. בוא תגיד לי מה.

אז לץ סט דה סטייג' (let's set the stage) אני נכנס למשרד החקירות שלך.


עמרי: אוקיי.


אור: אני עלם במצוקה. בחוץ יורד גשם ואני מספר לך את המקרה שלי, אבל אתה מסרב להגן עלי כי אתה מוצא פאק בקייס.

עמרי: אוקיי. 


אור: אתה מעשן סיגריה במשרד שלך, אתה לא יכול לראות יותר בחורים כמוני.

עמרי: הפסקתי לעשן.

אור: חזרת בגלל שאתה שומע כל הזמן את הקיייסים הגרועים האלה. ואני פותח את הדלת ונכנס בסערה. תשאל אותי מה קרה.

עמרי: מה קרה עלם?


אור: "הגעתי היום לסניף נאפיס פתח תקווה. המתנה של בערך חצי שעה. אחרי חצי שעה הגעתי לשולחן, שוב מחכים למנות עוד 40 דקות. הוזמן המבורגר ברוקלין מדיום וול, מגיע מידת עשייה וול דאן ועוד מתווכחים שזאת המידת עשייה הנכונה. המבורגר מאוד יבש ובשר מאוד זול שמלא במים, לא טעים בכלל".


עמרי: אתה יכול בבקשה לחזור על הזמנים? 

אור: זה לא העניין. איאיאי שרלוק! קדימה!

עמרי: איזה מידת עשייה הזמנת?

אור: אני הזמנתי מדיום וול, זה הגיע וול דאן. המבורגר מאוד יבש ובשר מאוד זול שמלא במים, לא טעים בכלל.

עמרי: לי לא צריך לספר את הסיפור פעמיים. לא יכול להיות שהזמנת המבורגר שהוא גם יבש וגם מלא במים.

אור: יפה מאוד!!! "המבורגר מאוד יבש ובשר מאוד זול שמלא במים" האם זה היה שווה את כל ההקדמה הזו? בהחלט. 


עמרי: נסיים עם ביקורת של ברקוקו 100. ככה הוא קורא לעצמו ברקוקו 100, נתן חמישה כוכבים.

וזו ביקורת ובסופה תחקיר כמו שאנחנו אוהבים.


"השירות של נאפיס על הפנים, נפילה פעם אחר פעם. אתה מבקש חשבון, מביאים לך אחרי שהזדקנת בחמש שנים אם אתה מבקש מים מהברז לא יביאו לך, אלא אם כן תחזור על זה 7 פעמים לפחות.

למה בכל זאת נתתי דירוג טוב? הצ'יצ'ולינה שלהם קלאסיקה, אחת הטובות! משהו בה ממכר, לחזור כל פעם מחדש. סך הכל מת על המסעדה, למרות שאני יכול להבין אנשים שחושבים שהיא גרועה."