top of page
מיכל כץ

המוג׳ו של בן בן ברוך - יומן מלחמה אופטימי - סיכום יום 6

סיכום אירועי היום השישי והשבוע שעברו עלינו במלחמה שבת שלום


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 13/10/2023.

מה קורה חברים מה העניינים? יומן מלחמה אופטימי סיכום היום השישי, בעצם שישה ימים כבר.

‏גילוי נאות הייתי חייב ככה לפני שנכנסת אלינו השבת, שבת קודש להחליף אתכם כמה מילים, כמה מחשבות, לתת לכם כמה מסרים עד כמה שאפשר מרגיעים, תחזיות חיוביות, לסכם את ה… אולי אפילו את השבוע הזה, זאת הולכת להיות מהדורה קצרה, בכרגיל אבל אין מה לעשות עוד שנייה שבת, לא הספקתי עם כל הדברים, אני לא יודע איך זה תמיד קורה, איך תמיד אני אומר היום יש לי מספיק זמן, היום אני לבד, היום אין לי מה לעשות, היום אני אתארגן לפני, אני אהיה מוכן שעתיים לפני, אני יושב על הספה, מחכה שהשבת תיכנס, זה אף פעם לא ככה, זה אף פעם לא קורה, תמיד אתה על השנייה, תמיד אתה על הבאזר, אמרתי את זה באחד מהקטעים שלי בסטנדאפ, תמיד רמה מסויימת על הבאזר את הבישולים וזה, וכמו כן גם תמיד אני גם אומר לשירן, לאשתי, אני אומר לה כמה זמן לוקח לך להכין, כולה סיר של דגים וחמין, כמה זמן כבר, ואז שאני עושה את זה, אני מבין שזה מזל או רק זה, וזה מזל או נגמר רק בזה, להפך, זה… בגלל שזה שני הדברים האלה, רק שני הדברים האלה, בגלל זה כל ההתעסקות סביב זה, ויש לך גם מטבוחה וחצילים וחריף, אתה יודע, כל אחד ומה שהוא מכין, אבל כשאתה עושה את הדברים, פתאום אתה רואה איך היום נעלם לך מבין הידיים, אז הספקתי לתכנת המזגנים לשבת ולשים את השעון שבת וכל מיני דברים כאלה, כמו כל שישי אצלנו.

אה… היום אגב נסעתי לבקר חייל, חייל שנפצע פציעה לא קלה, וחוגג היום, למען האמת, מה אנחנו באמת?

13?

שנייה, רק רגע, אני מוודא את זה.

כן, היום ה-13, אז הוא חוגג היום, 13 לאוקטובר, הוא חוגג יום הולדת, ויצאנו לבקר אותו, ואילן, אילן הבחור שלי שהתגעגעתי אליו, ואין הופעות עכשיו, אז אנחנו בכל שני נפגשים, למרות שאנחנו חברים בלי שום קשר להופעות, אבל מה לעשות, המצב הזה יוצר מרחק באופן טבעי.

אילן יצא, ואילן בא איתי, כלומר, לבקר אותו, ונרתם לדבר הזה, ואסף אותי, ואנחנו נוסעים, ותוך כדי שאנחנו כבר לקראת אמצע הדרך, המש"קית שם, הקצינת חינוך או לא, אשת הקשר שלי בכל אופן, רושמת לנו שהוא נכנס לניתוח, דחוף קצת, אז אנחנו לא יכולים לבוא, אנחנו לא יודעים גם כמה זמן יכול לצאת משם, להתאושש, אז חזרנו על עקבנו, וקבענו ליום ראשון, בעזרת השם, ללכת לבקר אותו, היום שלי בגדול נראה כזה, ביקורים של עד כמה שאפשר, כמה שאני יכול ללכת, וסרטונים, המון סרטונים, המון העלאת מודעות ומוטיבציה לזה שיהיה טוב.

אני רוצה לתת לכם ככה נקודת אור למחשבה, אוקיי?

נקודת אור למחשבה.

אנחנו אחרי שבוע פחות או יותר של הסיוט הזה, של השבר הזה, של הצער, של הימים הנורא קשים האלה, וכולם מרגישים, כולם יודעים, כולם חווים את זה, זה לא דומה לשום מבצע שהיה, זה לא דומה לשום מערכה קודמת, מרגישים שזה משהו אחר, העורף מרגיש את זה, החזית מרגיש את זה, כל העם מרגיש את זה, זה לא דומה לשום דבר אחר שהיה, ואנחנו אחרי שבוע כזה של המערכה, של המלחמה הזאת, ואני רוצה לתת לכם איזה רעיון קטן, מחשבה קטנה, שאולי אפילו תעודד אתכם, אוקיי?

כמה דברים פחדנו שיקרו ביום הראשון של המלחמה, אוקיי?

תחשבו כמה דברים פחדנו שיקרו.

אז אם אתם רוצים, אני ככה, למרות שזו מהדורה אופטימית וקלילה ואסקפיזם, אבל עדיין אני רוצה לגעת בכמה דברים שפחדנו, שיכולים לקרות במהלך הימים הראשונים של המלחמה.

האחת, שחיזבאללה תתקוף בשיא העוצמה ויהיה פה בלגן, שאיראן תתקוף, כל מיני דברים כאלה, אוקיי?

שאיראן תצטרף, שהחמאס חס וחלילה, חס וחלילה, לא נשתלט עליהם בדרום, לא נוכל להם, ייכנסו עוד, יתקפו אותנו עוד, יתקדמו, יכבשו, אוקיי?

מלא דברים כאלה.

לגבי החטופים, היה גם חשש מאוד גדול, שחס וחלילה יתחילו להוציא להורג.

והיו עוד המון, המון, המון איומים, אוקיי?

כל מיני דברים מלחיצים, שלא קרו, ברוך השם, לא קרו, אוקיי?

לא קרו. אוקיי.

אפילו היה לנו לפני יומיים, אתמול, שלשום, אני כבר לא זוכר, ממש חשש… לא חשש - התרעה, חדירה, כלי טייס מרובים שנכנסו לאזור הצפון, לא היה, לא קרה.

למה לא להסתכל על הדברים האלה ולהגיד, איזה יופי, כל הדברים האלה לא קרו, אנחנו בינתיים שולטים במערכה, אנחנו מחזיקים את הכדור בידיים שלנו, שולטים בהתקדמות, שולטים בזה, את עזה, את כל האזור הזה, הפכנו לאבק את כל צפון הרצועה, כל השכונה של בחירי החמאס, כל שכונת רימ"ל.

עפר היום, רימ"ל בערבית זה חול, הפכנו אותה לחול, באמת.

ו… ואני חושב שזו נקודה אופטימית, כי באמת אנחנו, ברוך השם, אחרי שבוע של הלחימה, ששבוע זה הרבה, גם מבחינת הלגיטימציה של העולם, וגם מבחינתנו, גם מבחינת היכולת ההחזקה של ארגון טרור ופשיעה כמו החמאס, במצב של מלחמה, שבוע זה המון.

תחשבו, זה לא מדינה שיכולה להחזיק עכשיו חודש, חודשיים, שלושה במצב של מלחמה.

ארגון טרור, הוא נמחק מהעולם ברמה של שבוע, שבועיים, חודש, אוקיי?

אז תחשבו כמה ימים החזקנו מעמד חזקים ואיתנים, בעורף, עם גם כמה, לצד, חדשות מאוד קשות, ותמונות מאוד קשות שבאות מהעולם.

באמת, עדיין אנחנו מקבלים גם בשורות טובות.

היום בבוקר פתחתי את הטלוויזיה, איך שהתעוררתי, תשע וחצי, לא יודע מתי השעה, אבל ראיינו בערוץ 13, את אורי דוד קינג, זה השם של הילד, אוקיי?

והוא היה אחד מהנעדרים שפרסמתי בסטורי שלי, כמו עשרות לצערי הרב נוספים שפרסמנו.

אחד מהם אמרתי לכם, זכיתי לפגוש אותו בתל השומר במקרה, מתאושש מפצעיו, מה שנקרא, אבל און, און, רגע, אני זכר בה שמשפחה, לא מצליח להיזכר, אבל גם אורי, ילד בן 12, שכולנו חששנו לחייו, יפיוף, ילד מתוק, יפהיפה, שנמצא עכשיו במלון קינג דיוויד בים המלח, באופן אירוני, גם לו קוראים, אורי דוד קינג, אז הוא נמצא במלון בים המלח עכשיו, מנסה כמובן להתאושש מה…

אני לא יודע אפילו איך להגדיר את זה במילים, אבל נקווה שהדבר הזה, הוא יצליח להתגבר עליו בחייו, ולשכוח ולהתעלות, המון שיחות, המון פסיכולוגים, המון להוציא, להוציא, להוציא, לשחרר מהסיסטם.

בכל אופן, אז שמחתי מאוד מאוד מאוד לראות שאחרי 36 שעות שהילד היה סגור בממד ללא אוכל, ללא שתייה, 36 שעות, חברים, 36 שעות, מבינים כמה זמן זה?

36 שעות, תוך כדי ש… אתם יודעים, לחימה ובלגן, ועד שחילצו אותו, וכמה שמחתי, כמה שמחתי לראות שהילד הזה בחיים, כי באמת שאתם יודעים, הראש באופן טבעי הולך למקומות, לא בהכרח למקומות האופטימיים, אוקיי?

אני אגיד את זה בעדינות. אז אני כן רוצה שתנסו במהלך השבת הזאת, לשמור על אופטימיות, לשמור גם על ערנות, אוקיי? להיות במודעות לדעת שיש דברים, ויכולים להיות דברים, אבל גם לדעת שמה שהיה לא יקרה, אוקיי? לדעת שמה שקרה, שהופתענו ככה, ונכנסו לפה מיליציות וגדודים של מרצחים, הדבר הזה לא יקרה יותר.

לא יקרה יותר לעולם, ולהאמין בזה, ולהיות עם אמונה, ולהיות רגועים ושמחים ושלווים ושרים, ומודים לקב"ה, שאנחנו עדיין על הרגליים, אנחנו עדיין על הרגליים, אנחנו עדיין כאן, ואף אחד לא, אף אחד לא יזיז אותנו מכאן, ואנחנו עם חזק, ואנחנו ננצח, ניצחון מוחץ, ואנחנו נרקוד ונשיר ברחובות, ונחגוג את הימים האלה, את הניצחון הזה, ונלקק את הפצעים, וכל שנה אנחנו נעשה אזכרות השביעי באוקטובר, היום השחור הזה שפקד אותנו, שאני מניח שהוא יהיה יום זיכרון במדינה לדראון עולמים.

בכל אופן, הוא יהיה פה יום שאנחנו לא נשכח עוד הרבה הרבה שנים, ומעבר לזה, ברגע שאנחנו ננצח, ברגע שאנחנו נביס את האויב שלנו, נמחק אותו מעל פני האדמה, אוקיי?

נמחק אותו מעל פני האדמה, אנחנו נהיה באמת מזרח תיכון חדש, ובמקום אחר.

אז זה לא קל, זה יקרה, אני באמת מאמין שזה יקרה, וצריכים להתפלל, חבר'ה, להתפלל, לבקש, כל אחד יבקש בדרכו, יתפלל, ירים עיניים למעלה, להתחבר לרוח, להתחבר לרוח כמה שיותר, ולבקש, לבקש שיהיה טוב, ולבקש שכמה שפחות אנשים ייפגעו ויפצעו, יש לנו כל כך הרבה מטובי בנינו על הגבול, על הציר, אז אני מאמין שכל אחד ואחד יעשה הכי טוב שהוא יכול, כדי לחזק את עם ישראל בפן הזה.

טוב, לקראת שבת, כמובן שאנחנו, שוב, לא בימים רגילים, זו שבת ראשונה שאנחנו בתוך מלחמה, ולדעתי, מזה הרבה זמן בעצם, ממלחמת לבנון השנייה, לא עשינו שבת שהיא בתוך מלחמה, ברור שהיה מבצע כזה, מבצע אחר, ותקופות יותר טובות ופחות טובות, אבל… היה לנו מלחמת לבנון השנייה, היה לנו מלחמת המפרץ, עם שבתות של מלחמה. ההערכות צריכה להיות שונה, צריכה להיות אחרת.

מי ששומר שבת צריך להיות על איזשהו גל שקט, ברדיו, בטלוויזיה, כמובן.

מי שלא, שישמור על המשפחות, להיות בבית, אני חושב בגדול שזה ה… זה היצע הכי טוב שיכול להיות.

אבל לא לשכוח שחייבים לשמוח בשבת, חייבים לשמור על השגרה עד כמה שאפשר.

במיוחד כלפי הילדים, היום אחת הילדות שלי צוחקת מהחדר, ואני כאילו, שומע אותה צוחקת, היא צוחקת, ואני כאילו קצת טיפה'לה מתעצבן, ואני כאילו בא ללכת ולצעוק עליה ולהגיד לה, תקשיבי, מה את ככה צוחקת בקולי קולות?

אנשים עברו טרגדיות, אנשים נהרגו, איך את ככה צוחקת?

ולרגע עצרתי את עצמי ואמרתי, ברוך השם שהיא ככה צוחקת, ברוך השם שהיא ככה שמחה, אני זוכר שבמבצע הקודם, במבצע הראשון שהיה לנו, הילדות שלי היו על הפנים, כאילו בטראומה, בהלם, לא יצאו מזה, גם אחרי שנגמר המבצע, אני לא זוכר כבר את השמות, אבל מתי זה היה, גם אחרי זה, כמה שבועות ארוכים, מגיע הערב, הילדים בוכים, אז אם יש משהו טוב, זה שהם שמחים וצוחקים ולוקחים את זה ככה.

זהו, הרבה…

[שואל את הבת] מה?

צריכה אותי?

הדליקה נרות כבר?

אוי ואבוי לי.

טוב, חברים, אני רוצה לסיים בנימה אופטימית, חברים, באמת להגיד לכם שאני אוהב אתכם, אני מקווה שזה עוזר לכם, כל מה שאני עושה.

ראיתי מיזם מרגש מאוד של מישהו שיושב ומתמלל את כל הפודקסטים שלי, ומנגיש אותם גם לאנשים חרשים.

זה ריגש אותי בקטע אחר, לא האמנתי עד כמה זה ככה.

אני מקבל מלא מלא הודעות מהמון חיילים שמקשיבים, אז כל החיילים ששומעים את זה, באשר אתם, תהיו חזקים, תשמרו עלינו, תשמרו על עצמכם, לפני הכל תהיו ערניים.

מחכים לכם כאן, בארץ שלנו, אוהבים אתכם מכל הלב.

שתהיה לכולם שבת שלום, בריאות, הצלחה, רגיעות, שלוות הנפש והגוף.

אני פה בשבילכם, כמו בכל יום בשבוע, נסיים באמירת פרק תהילים, פרק קכ"א שיר למעלות.

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:

עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:

הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:

ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:

יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:

ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:

ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

שבת שלום חברים, אוהב אתכם.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

14 views0 comments

Hozzászólások


bottom of page