ארז מאיר דישבק - חלק ב'

בן בן ברוך: עוברת בך לפעמים המחשבה, בתור אדם דתי, גם אני מגדיר את עצמי כאדם דתי, מה אם אין כלום וזה סתם כאילו כל ה… זה קורה לך לפעמים?

אתה יודע, כתוב שכהן גדול אל יאמין אדם בעצמו, כי גם כהן גדול שאל לפני, מותו כפר בעיקר, אני אומר את זה, כי זה משהו שהוא קיים.

ארז מאיר דישבק: כן.

בן בן ברוך: זה משהו ש…למה אני שואל אותך, בתור בן אדם שמאוד מחובר לנפש שלו, האם זה משהו שהוא יורד בשלב מסוים מהפרק? כאילו, בגלל העבודה שאתה עושה היום-יומית, האם הוודאות שלך לגבי האמת הגדולה, האם היא יותר חזקה?

ארז מאיר דישבק: אין לי אמת גדולה. יש לי חיבור ויש חוסר חיבור.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: שיש חיבור, יש ודאות.

בן בן ברוך: שיש חיבור, יש ודאות.

ארז מאיר דישבק: כן.

בן בן ברוך: אז שיש טיפה חוסר ודאות, זה חוסר חיבור.

ארז מאיר דישבק: בצורה פשוטה, כן העניין הוא שאתה זוכר את החיבור. את זה אתה זוכר, ולשם אתה רוצה לחזור.

ואז שווה עוד פעם להשקיע ועוד פעם לטפס ועוד פעם לעבוד עם עצמך ולצאת מה… כל מה שאתה נפלת בתוכו וכל העניינים, כל התעבות שאנחנו כל פעם, מה שנקרא, חוזרים לתוך גשמיות.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: אוכלים, נהנים, מקיאים, חוזרים על קהינו.

בן בן ברוך: כן, כן, כן.

ארז מאיר דישבק: ואז מתוך הסחי, ואז זה, זאת אומרת, טוב, נמצא לי, אני רוצה את.. אני רוצה. ואז עוד פעם יש עלייה.

אז זה מהלך בריא של עלייה וירידה. זה לא ודאות וחוסר ודאות. כלומר, כי ברגע שכבר חווית לא יכולים לקחת את זה ממך. ברגע שחווית רוחניות, ברגע שחווית מקום של דבקות, מקום של שמחה מתפרצת, מקום של לב פתוח ורחב מתוך עבודות של פנימיות, אתה רוצה את זה. זה כמו כל גלידת טעימה. אתה רוצה לחזור לטעם הזה.

בן בן ברוך: תום, אני מעניין אותי, אני חושב, תוך כדי שארז מדבר, אני חושב עליך, האם אתה לפעמים גם מרגיש את המקום הזה של הניתוק והחיבור? של החיבור ושל הניתוק.

תום: בתחומי או בכלל?

בן בן ברוך: כן, בתחומך ואיפה שתחומך נמצא במקומו בעולם.

תום: חד משמעית, כן. אני חושב ש… זה בתקופות, אבל יש תקופות שזה יותר מחצי מהזמן אני בכלל בניתוק.

אבל אני לא רואה את זה דבר רע. אני רואה את זה כמו, אתה יודע, זה כמו שאלה. אם אחרי הניתוק הזה ולמרות הניתוק הזה אתה בוחר להמשיך, אז אתה במקום.

בן בן ברוך: כן, הבנתי.

תום: אבל זה לא קל, אתה יודע, לפעמים יש משברים, זה קשה יותר.

בן בן ברוך: כן, ברור.

תום: אתה תוהה, האם בכלל?

בן בן ברוך: כן, כן.

תום: עד עכשיו היה בסדר, אבל מה הלאה, לא יודע. אבל אם אתה מחר ממשיך, אז אוקיי, אתה במקום.

בן בן ברוך: תגיד, יש לי עוד שאלה קטנה.

תום: בבקשה

בן בן ברוך: בתור אדם שנמצא לפני הולדת הצאצא הראשון שלו, האם יש לך יותר חיבור?

האם אתה יותר מרגיש איזשהו משהו אלוהי, שמיימי?

תום: אני אגיד לך, לפני אני לא מבין מה זה אומר בכלל.

אתה יודע, לפני שהתגייסתי לצבא, שאלותי אם אני מתרגש, אמרתי לא, אני לא יודע מה זה. אני אתרגש, אחרי שאני יודע מה זה, אני אוכל להתרגש לחזור או משהו.אני לא יודע מה זה.

כשזה יבוא, אז אני אהיה בתוך זה, ואז אני לא אדע להגיד לך גם. מה שאני בא להגיד זה שמה יקרה או מה יהיה, אני אף פעם לא הייתי שם ממש, אני לא מתרגש מדברים מראש. אני שם, אז אני חווה אותם, לפחות משתדל.

אתה מבין מה אני אומר?

בן בן ברוך: כן, לגמרי.

ארז מאיר דישבק: אני יכול לשאול אותך משהו טוב.

תום: בבקשה, בבקשה.

בן בן ברוך: אם כבר הערנו את תום מרבצו.

ארז מאיר דישבק: אפשר להתכונן. אני מאוד ממליץ להתכונן, במיוחד ללידה ראשונה, שיהיה בקלות, בעיתו, בזמנו, בנחת, בשמחה, בלי קשיים, במהירות, ושתהיה החלמה מהירה לאישה.

תום: תודה.

ארז מאיר דישבק: אז אפשר להתכונן, אני חושב שחובה להתכונן. קודם כל מהצד של האישה.

תום: לא, היא את שלה עושה, היא מתכוננת.

ארז מאיר דישבק: להתכונן זה לעשות אימונים, ולעשות אימונים של רצפת האגן.

תום: היא מאמנת כושר במקצוע.

ארז מאיר דישבק: כושר, זה לא תמיד אומר רצפת האגן, זה דבר שמאוד חשוב לבדוק אותו, זה עזב לצאתי, אתם תעשו מה שאתם רוצים.

תום: אוקיי, היא על זה.

ארז מאיר דישבק: כן, ושלך.

תום: מה אני יודע, מה אני אעשה?

ארז מאיר דישבק: אני יכול להגיד לך שבלידה הראשונה, אנחנו זכינו, אשתי, לביאה אמיתית, עשינו את כל החמש לידות בבית.

וזו הייתה הרבה הכנה. אני בלידה הראשונה שרתי רצוף קרוב ל-4 שעות. שרתי, היא הכינה שירים שהיא רוצה, בעיקר קרליבך, שזה ה...ההתמחות שלי. ופשוט שרתי ובכיתי, ושרתי ובכיתי, וחוץ מהתפעול של להביא מגבת ולמלא את הבריכה במים, ולהביא ככה וכל מני עינינים כאלו שצריך לתפעל, נתתי את הגיבוי, אבל זה היה הרבה הכנה. ישבנו, הכנו איך הלידה, איך אנחנו רוצים שהלידה תיראה. מי המיילדת שהיא רוצה.

עכשיו, גם אם בוחרים בחדרי לידה וכולי, לא משנה איזו קונסטלציה בוחרים, יש הכנה זוגית שכדאי לעשות.

זה ההמלצה שלי, לשבת ולדבר על זה. איך אנחנו רואים את הלידה? מה התפקיד שלי בלידה?

תום: זה קורה. זה קורה, אבל זה מבחינתי, יכול להיות שאני טועה. זה מאוד פרקטי, מכני, נקרא לו.

בסוף, כשאני לבד, למרות כל הדבר הזה, למרות כל הביחד הזה, שאני גם בזוגיות וגם משפחה, אני לבד עם עצמי, אם יהיה איזה רגע כזה. אליו אני לא יודע איך להתכונן.

בן בן ברוך: כן, זהו, זה משהו שאתה תפגוש בו, אתה…

תום: שאני אפגוש בו, אני אתמודד איתו, התכוננתי כל החיים.

בן בן ברוך: נכון.

תום: בעצם, אני מקווה.

בן בן ברוך: כן, לגמרי. זהו, אתה יודע, הדברים האלה כאילו, יכולים להיות כל כך עמוקים וכל כך, כל התודעה הזאת שאנחנו מייצרים לעצמנו ומגדילים ומפתחים אותה, שלא תהיה בעוכרינו, זה מה שאני אומר, זה הפחד שלי.

ארז מאיר דישבק: תן לי קצת אסקפיזם מדי פעם, כאילו, לתכון איזה…

בן בן ברוך: כן, בדיוק. כאילו, לא לעשות כלום, אתה יודע, כאילו, ולא לחשוב יותר למידה לעומק

ארז מאיר דישבק: אדרבה, כשיצאה פיקי בליינדרז, יצאה עכשיו העונה החדשה, טחנתי אותה תוך יום וחצי, לא הייתה ברירה, לא הייתה ברירה.

בן בן ברוך: יאללה, אתה רואה? יש לך איזון מטורף

ארז מאיר דישבק: זה לא היה, זה לא...

בן בן ברוך: בתור מי שמצד אחד שר קרליבך תוך כדי הלידה על ידי פיקי בליינדרז.

ארז מאיר דישבק: זה לא עמד בציפיות

בן בן ברוך: וואי, וואי, וואי, וואי

ארז מאיר דישבק: כן. גם וואלהה, העונה השביעית של וויקינגים, גם היה נחמד.

בן בן ברוך: אז רגע, אז יש לך בעצם, כן, איזה חיבור כזה של גשמי ו…

ארז מאיר דישבק: חייב, אתה...ובתוך עמי אני יושב את זה.

תום: כן.

ארז מאיר דישבק: תשמע, גם בתלמידים שלי, יש לי תלמידים מקשת רחבה מאוד. יש אחד שהוא מאסטר של טקסי קקאו ושמאניזם. יש אחת שהיא בעומק ההדרכה של טנטרה. יש לי תלמידים חרדים למהדרין, יש לי תלמידים קרליבכים, יש לי חוזרים בתשובה, יש לי תלמידים דתיים לאומיים. יש לי תלמידים, מהנדסים גדולי שם בארץ, שחותמים לך על דברים שאת לא, על בנייני עזריאלי, חתומים עליהם.

בן בן ברוך: יש לך תלמידים שממלאים את קיסריה כי…

ארז מאיר דישבק: כן.

בן בן ברוך: בסתם יום שלישי

ארז מאיר דישבק: כן, וברוך השם, התברכנו גם באהובנו חריב ליביניו חנניה.

בן בן ברוך: חנניה. חנן ונרי, איזה אומן, איזה אומן.

ארז מאיר דישבק: נשמה כזאת יורדת פעם בכמה דורות.

בן בן ברוך: ממש.

ארז מאיר דישבק: כן, היריעה רחבה לדבר על חנניה, אבל… באמת הוא חבר…חבר… חבר נפש.

חבר נפש אמיתי, כן. זכות גדולה.

תום: ידיד נפש, מה שנקרא, אם דיברנו על קרליבך.

ארז מאיר דישבק: אז כן, אני עובד עם קשת מאוד גדולה של אנשים. אני מקבל את כולם, אני אוהב את כולם.

אני לא נתקע איתם על דעות ועל השקפות, ואנחנו מחפשים את המחנה המשותף.

עכשיו, בתחום של גוף נפש זה מאוד נוח. כי כולם רוצים את זה, וכולם צריכים את זה. כן?

בן בן ברוך: כולם צריכים את זה, כן.

ארז מאיר דישבק: כולם צריכים את זה. זה דבר שיש שם בקונצנזוס. זה כמו סתם דוגמה, השיר של חנן על "אמן הילדים שלי".

קונצנזוס, נכון.

בן בן ברוך: קונצנזוס.

תום: קונצנזוס.

ארז מאיר דישבק: כל החדשות. אין, מכל הקשת. תיקח באדם מי הימין הכי קיצוני, לשמאל הכי קיצוני, לא משנה, אני לא נכנס לזה. כולם אוהבים את הילדים שלהם. דבר אנושי, דבר בריא, דבר משפחתי, דבר מחיה, דבר מרומם. אז אני ככה רואה את ההדרכה שלי, את ההוראה שלי. אני נותן משהו שכולם צריכים. לא כולם מתחברים אליי בתור איש, בתור פרסונה. שזה בסדר, הכול טוב.

בן בן ברוך: נכון.

ארז מאיר דישבק: אבל מבחינת התוכן, וגם כמו שאתה אומר, לא כולם צריכים. יש אנשים שפעם אחת תגיע אליי תלמיד, הוא אומר לי, תשמע, אני, יש לי בעיה, אין לי דמיון. אני אומר לו, תשמע, פה אנחנו רק מדמיינים דברים כל הזמן. ואנרגיות, והאוויר נכנס דרך הראש, יוצא מהראש, זה מה שאני מדברתי. הוא אומר לי, תשמע, אני מחזיק בננה ביד, עוצם את העיניים, אני לא רואה בננה. לא רואה אותה, לא מצליח לדמיין אותה. לא מצליח לדמיין אותה, שנייה אחרי שהסתכלתי עליה דקה. אמרתי לו, טוב, תשמע, בוא תנסה, אמר לי, אני בא לנסות.

בן בן ברוך: אז זה בעיה קלינית כבר, זה…

ארז מאיר דישבק:לא, זה… באותה תקופה, זה היה לי את טרום קורונה, לפני שהעסק התרסק.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: היו לי שבע כיתות בשבוע פעילות, של שיעורי תנועה צ'י קונג וכולי.

הוא בא לכולם. שבע שיעורים בשבוע, הבן אדם הגיע. במשך שלוש חודשים הוא ירק דם. הוא סוף אמר, נראה לי שזה לא מתאים לי. אמרתי לו, אחי, אני מעריץ אותך. אתה מדהים.

בן בן ברוך: אחרי שבאת.

ארז מאיר דישבק: אחרי שלושה חודשים.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: הבנת שזה לא… שבע שיעורים בשבוע, כפול ארבע, כפול שלוש.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: זה השקעה.

בן בן ברוך: השקעה, מטורפת

ארז מאיר דישבק: השקעה שכבר בדורנו, בן אדם בא לשיעור אחד, שמע, לא, ככה לא נראה לי.

בן בן ברוך: שמע, אולי הוא סובל מעודף זמן פנוי, והוא אמר...

ארז מאיר דישבק: לא, באדם עצמאי, עובד קשה למחייתו, הוא…

תום: המשפט הזה מוזר.

ארז מאיר דישבק: איזה?

תום: סובל מעודף זמן פנוי?

בן בן ברוך: נכון, נכון, צודק. זה אי אפשר לסבול מעודף… אפשר. וואלה, אפשר לסבול, כל מי שמגיע אלי סובל מעודף זמן פנוי. נראה לי. בלקברד באפל TV ממליץ בחום, כמו שהתחלתי.

תום: מאיפה הוא הכנס את ה…

בן בן ברוך: כן, כן.

תום: אבל אין לי גישה לאפל טיווי.

בן בן ברוך: אתה חייב, תייצר גישה מה זה, היום יש לך היכולת לגשת לכל דבר, מה זה?

ארז מאיר דישבק: יש בזה אלימות?

בן בן ברוך: באפל פלוס יש בזה הרבה אלימות.

ארז מאיר דישבק: אוקיי. אני לא… הדרמה הורגת אותי.

בן בן ברוך: מצחיק אותי שבנטפליקס רושם לך אלימות, מין, שפה בוטה, לא יודע, מה, קללות וזה.

שלושה ומעלה. מתאים לך ב-99 אחוז זה מצחיק.

בכל אופן, אני רוצה שוב פעם, אחרי שעשינו את ההקדמה הקצרה הזאת של כמעט שעה, אני רוצה עכשיו ללכת אחורה עם כל הכלים שפרסנו ככה על השולחן, ושתסביר לי מה בן אדם בן 40, שסובל לעיתים תכופות מכאבי גב תחתון, לא מוגדר, ברוך השם, לא כבלטים או פרצים או כאלה דברים, פשוט, אתה יודע, כאבים, קם בבוקר, יש לי כמה, לא יודע, שעה, שעתיים של כאבי גב כאלה, שלאט לאט מתפרקים במהלך היום, וחוזר חלילה. ובמקביל גם מבין שאני צריך קצת להעמיק יותר את עולם הנשימות.

האם אני יכול לקחת בכלים אינטרנטיים כאלה ואחרים, שאולי אפשר למצוא אצלך או אצל מורים שאתה בטח יכול לתת המלצה, או שזה משהו שצריך עכשיו לבוא כמו אותו תלמיד, שלוש שיעורים כפול ארבעה שבועות, כפול וכולי וכולי, או שיש דרך אחרת, אחד על אחד?

ארז מאיר דישבק: כל הדרכים כשרות מה שנקרא, הגדולה של המצב שאנחנו נמצאים בו היום, במיוחד עקב ההשתפשפות שקיבלנו בקורונה, והכלים האינטרנטיים. איך שהתחילה הקורונה

בן בן ברוך: הסלף אדיוקיישן (self education)

ארז מאיר דישבק: אני מצאתי את עצמי מול סטודיו ריק. מ- 30, 40 תלמידים, אפס.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: פתחתי מצלמה, והתחלתי לשדר לייב בפייסבוק, היה לי שבע כיתות, שבע שיעורים בשבוע, עמדתי מול המצלמה ושידרתי לייב. קצת אחרי זה הבנתי את הקטע, אחרי 50 שיעורים בערך שעברתי, אז הבנתי את הקטע של הזום,

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: ואז גם קניתי מצלמה Full HD, ולאט לאט מייק איכותי

בן בן ברוך: זה כמוני, בדיוק.

ארז מאיר דישבק: ושיפרתי תאורה, ומהר מאוד שידרגתי את עצמי, ועד היום יש לי תלמידים שעדיין נשארו בזום, כי נוח להם.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: נוח להם.

בן בן ברוך: גילינו שם עולם, באמת.

ארז מאיר דישבק: 8:30 בבוקר יש שיעור, הוא פותח זום בבית, בנוחות שלו, והוא עושה שיעור.

יש גם אנשים בסטודיו, וגם יש לי את הפלטפורמה עומדת מולי, יש לי מסך גדול, יש לי את כל הציוד, עכשיו מייק עוד יותר טוב, שומעים אותי Full HD, וסטריאו, והכול, והכול, ומקבל אחלה חוויה.

כמובן שהוא בקצה שלו גם צריך מצלמה טובה, ואם תתן מסך 50 או 70 אינץ' בכלל, תנהנה.

אתה בעננים יש לך את המורה כמעט בפול סייז אצלך, בסלון, בשיא הנוחות, במזגן שלך, במים הקרים, אז אני לחלוטין מעריך ומעודד את זה.

ש גם קורסים וזה, אבל הכלים האלו של הזום, שאתה יכול להתחבר למורים בכל העולם, מתי שבא לך, באיזה שעה שבא לך, למי שבא לך, כי כולם עושים זום היום כמעט. חלק עושים רק קבוצות של זום, או חלק עושים אני עושה מעורב, גם אותו סטודיו, זום אפשר בו זמנית. ומי שהתרגל לעבוד עם הזום, המורים, אז זה נפלא.

אתה רואה את התלמיד טוב, אתה...

חשוב שהתלמיד לא יעבוד עם המצלמה של הלפטופ, שישקיע איזה 500, 600 שקל ומעלה לנושאים

בן בן ברוך: כן, נכון, אני תמיד לא הבנתי את אלה שמלמדים, באמת נתקלתי בהרבה כאלה, שהם פשוט מלמדים, ואתה רואה שהבן אדם מתפרנס מזה עכשיו, ואתה רואה שהבן אדם עובד בזה, ויש לו אנשים בצד השני, והוא לא מכבד אותם מספיק. אשתי עשתה כמה קורסים ככה עם מורים של האוניברסיטה הפתוחה, ועוד כמה דברים אישיים שהיא עשתה, כל מיני קורסים שהיא לקחה ככה במהלך קורונה, שעה עוד איזה זמן פנוי, ואתה רואה אנשים שלא מבינים את זה, שיש פה ערך מוסף מאוד מאוד מאוד חשוב ומשמעותי, שאתה בשנייה בקלות, בעלות, באמת באמת מזערית של כמה מאות שקלים, אתה משדרג. אתה משדרג את החוויה שלך ושל הצופה.

ארז מאיר דישבק: כן, המשתמש בחווית קצה של המשתמש.

בן בן ברוך: חווית קצה, זה עולם אחר, מה?

ארז מאיר דישבק: היא חייבת לבוא טוב.

בן בן ברוך: חבל, הזמן, זה משהו שאני… כל פעם נתקלתי בו וכל פעם מחדש לא הבנתי איך אנשים...

אני לא...

ארז מאיר דישבק: ממש בהתחלה אני, עם המצלמה, אני שמתי, שרטטתי על המזרון, סימנתי, שמתי איזה חתיכת עץ, ובדקתי מה… למדתי את הטווח שלי של המצלמה. איפה מותר לי ללמד, איפה אני לא יכול, איפה יצאתי, פתאום אנשים, חצי גוף יוצא מהמסך. אין דבר כזה, אתה צריך לראות. אני יכול להרים ידיים עד למעלה?

אני בודק… אני יודע היום …

בן בן ברוך: גבולות גזרה.

ארז מאיר דישבק: אני יודע, את הגבולות גזרה שלי בעיניים עצומות היום. אני לא צריך להיזהר שאני...

חוץ מזה שאני מסך משל עצמי מולי פתוח כדי לראות את עצמי גם, ולראות מה אני נותן.

בן בן ברוך: כן, כן, ברור, למדנו את הדבר הזה.

כן, זה לחלוטין אני איתך. זה מהר מאוד הבנתי, שאני חייב לתת חוויית משתמש טובה.

בהתחלה, בשיעורים הראשונים שהיו לייב בפייסבוק הרמה, כי זה היה דרך הטלפון בכלל שידרתי וכו',

נכון, כן.

ארז מאיר דישבק: אבל בסדר, הבנתי את עצמי והשקעתי.

בן בן ברוך: אגב, גם שם אפשר לעשות לייב בפייסבוק עם…

ארז מאיר דישבק: איכות הביניים.

בן בן ברוך: כן, עם איזה נתב כזה, כן, לא משנה. אפשר לקחת את זה לרמות…

ארז מאיר דישבק: בדיוק.

בן בן ברוך: הבנו את זה, למדנו את זה, אתה יודע, תוך כדי ה…

ארז מאיר דישבק: אז פה בהחלט…

בן בן ברוך: הפנדמיק. פה בהחלט זה…

ארז מאיר דישבק: כי אני גרוע במשמעת עצמית. אפס משמעת עצמית.

בן בן ברוך: אתה?

ארז מאיר דישבק: אני. כן.

בן בן ברוך: בתור בן אדם שמתרגל מדיטציה שש שעות ביום, אתה אומר לי שאין לך משמעת עצמית?

ארז מאיר דישבק: אין לי משמעת עצמית בגרוש.

בן בן ברוך: גמרת אותי עכשיו, מה, זה, אז אין לי סיכוי.

ארז מאיר דישבק: לא.

בן בן ברוך: אם אתה, אין לך משמעת עצמית, מה, אדם כמוני שרוצה להתחיל ולתרגל נשימות ומדיטציה וזה, איך אני יש לי סיכוי?

ארז מאיר דישבק: כנס לשיעורים. זה מה שאני עשיתי, אני פשוט… למה לימדתי שבע כיתות בשבוע? שיהיה לי שבע אימונים בשבוע.

בן בן ברוך: הבנתי.

ארז מאיר דישבק: שש אימונים בבוקר ועוד איזה אחד אחרי צהריים, וככה אני הייתי עובד, הייתי מתאמן. זה היה בשביל השיקום שלי.

בן בן ברוך: הבנתי.

ארז מאיר דישבק: בהתחלה לא היה מספיק תלמידים למלוא שבע כיתות

בן בן ברוך: הבנתי.

ארז מאיר דישבק: חלק מהכיתות היו שתיים, היו שלוש, אבל הייתי צריך את זה.

בן בן ברוך: הבנתי.

ארז מאיר דישבק: בשביל להשתקם, לעמוד חזרה על הרגליים. אז לא עניין אותי בכלל כמה באמת באים. הייתי חייב להתאמן.

בן בן ברוך: אז בוא תגיד לי מה אני צריך לעשות כדי לעבוד על היציבה, על הגב, על הדברים האלה, אם זה משהו שאפשר בכמה משפטים לתת איזה, לתת טעם לדבר הזה, לתת איזה טעימה. נניח אני מחליט עכשיו שאני רוצה להיות תלמיד שלך, ולהגיע, אם זה לפרדס חנה, לשיעורים, או בזום פה בסטודיו, לפתוח פה איזה מזרן, לראות אותך ב-55 אינץ'. מה אני קונה שם? מה אני מקבל מזה? אני מדבר נטו על הנקודה הזאת של הנשימות, והיציבה, והגב, והתנועה, הדברים הבסיסיים.

ארז מאיר דישבק: אתה רוכש כלים נכונים של עבודה. אתה לומד את המושגים הבסיסיים. מה זה אומר לעמוד? איך מוצאים איזון? איך נושמים נכון? מתי נושמים? מתי נשימה ארוכה? מתי נשימה קצרה? לאיזה צריך כל נשימה מתאימה? אתה לומד לעבוד נכון עם השרירים. הרבה פעולות שאנחנו עושים, הן מגובות בעודף שרירים, בעודף מאמץ שעושים, שלא צריך.

בן בן ברוך: האמת שראיתי באחד הסרטונים, שאתה מסביר את, נקרא לזה תורת העמידה הנכונה, בבוקר, אתה מדגים את זה עם הצחצוח שיניים, כאילו ממש מסביר את התהליך הבסיסי היומיומי.

ארז מאיר דישבק: בדיוק, מה שאני אוהב זה כלים שעל הדרך.

בן בן ברוך: כן, שעל הדרך, זאת אומרת שהם ממלא במהלך שגרת היום שלך.

ארז מאיר דישבק: רק להכניס טיפה תשומת לב. פקחת את העיניים, יש כבר מה לעשות בעצם בשכיבה עצמה. איך קמים העמידה?

כלי ראשון, קופצים? או שוהים? עדיף לשעות ולקחת חמש-שש נשימות. ואז היא להתגלגל הצידה, נגיד לתנוחה עוברית, וגם שם לשהות עוד שלוש-ארבע שניות. ואז היא להתיישב להוריד רגליים לקרקע, וגם שמה, קצת לנשום ולחכות. ואחרי זה…

בן בן ברוך: למה בעצם? מה זה בעצם נותן לגוף?

רגע, בוא נראה. ואחרי זה אתה נעמד. לא לרוץ. גם אם אתה ממש צריך שירותים, תעמוד חמש שניות במקום.

אחר כך תלך. כבר, מהרגע שפקחת העיניים, כל התהליך שאמרתי, לקח שתי דקות.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: לא הרבה מהחיים שלך, אבל המון מהחיים שלך. כלומר, הכנסת תוכן מזוקק להשכמה שלך, אחר לחלוטין.

בוא נגיד, כמו שאמרת, קמת עם גב תפוס. קפצת מהמיטה, החמרת את המצב שלך ב-70%. רצת לשירותים, עוד 30% נזק. עשית על הלחץ של הגב ושל הזה, ושהגוף עוד לא נכנס לפעולת תקינה. עצם השהייה הזאת, בפתיחה, בפתיחה של היום, שכל אחד פותח את היום שלו, מתי, שלא משנה אם זה בוקר, צהריים או ערב, התעוררת, התעוררת. כן, אחרת אתה פשוט לא התעוררת. אבל ברגע שהתעוררת, תכניס ערך מידי.

אחר כך, גם בשירותים, אתה כבר מיישם עמידה שלמדת בשיעור של יציבה. חלוקה נכונה של המשקל, פיסוק מתאים, או ישיבה מתאימה. אחר כך אתה מצחצח שיניים, זה עוד תחנה של אימון.

אז גם המידה נכונה, וגם איך לשמור על הגב, שאתה, הרי אתה לא רוצה שאתה מצחצח, שהמשחה תיפול לך על החולצה.

בן בן ברוך: נכון, נכון.

ארז מאיר דישבק: אז צריך לנטות קדימה, אבל שם גם נתפס הגב. וצריך לדעת איך לעשות עבודה, שצריך מקום אחר להרחיב, שנקרא רצפת האגן. אז יש איסוף רצפת האגן, ורק אז אני מצחצח שיניים בהטיה.

בדרך כלל אחרי הסשן' הזה, אתה הולך למטבח להכין לך איזה כוס מים, או קפה, או תה, או ארוחת בוקר.

גם שם אתה כבר עומד, זה עוד זמן לתרגל. אז איך לעמוד נכון, איך לחתוך נכון, איך לערבב נכונים עם הכפית?

בן בן ברוך: ברמה הזאת?

ארז מאיר דישבק: ברמה של הפרטי פרטים. עכשיו, זה דברים שמאוד הם נהיים על הדרך, ואתה לא חושב עליהם.

אבל יצקת תוכן מאוד מאוד מאוד מהותי לחיים שלך, וגם יש סבירות שהשארת את הכאב גב במיטה.

וכאילו אתה גם דוחה את הכאבי גב, ואת הבעיות בעתיד, בהתנהלות כזו נכונה.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: אם אני מבין נכון בסופו של דבר. אתה מתחיל לבנות כלים של הכרה לגוף, קשר לגוף. אני חושב שגוף נפש, כמו שזה נאמר, מתחיל מגוף.

אבל אנשים רצים לנשימות ולמדיטציות ואנרגיות, וצ'י כזה, וצ'י מגן, וצ'י נכנס, וצ'י יוצא, וצ'י מקיף, והילה ראשונה, הילה שנייה, עילה שלישית, עילה אינסופית. זה לא נגמר החומר.

גוף. מה זה רגל ימין? מה זה שברך שמאל? איפה נמצא הכבד? מה זה הסרעפת? מה גודל של הקיבה? איפה המעי הגס מתחבר למעי הדק?

בן בן ברוך: וואו.

ארז מאיר דישבק: אנטומיה.

בן בן ברוך: אבל למה האנטומיה הזאת, לצורך העניין, מעניינת אותך? לא אותך ספציפית, אבל למה היא אמורה לעניין אותי איפה מתחבר המעי הגס למעי הדק?

ארז מאיר דישבק: כי אני רוצה להרגיש אותו. אני רוצה לשים את היד, להרגיש איזה מיחוש בטן

בן בן ברוך: אה

ארז מאיר דישבק: פה בדיוק זה המעי, אני עושה עיסוי לעצמי.

בן בן ברוך: למה?

ארז מאיר דישבק: אני לוקח את הרוחניות לתוך הגוף.

בן בן ברוך: למה?

ארז מאיר דישבק: אני רוצה לראות, בדרך כלל, אנשים מסתכלים על העור שלהם, ומה שמתחת זה מגעיל.

מה יש לך מתחת זה? לא רוצה לדעת, זה התפקיד של הרופא. אני שם, אני שם, אבל לא רוצה לדעת. כן, לא רוצה לדעת שאם עכשיו פה אז כואב לי הכבד, לא רוצה לדעת את זה. אז אני כן רוצה. כלומר, אני רוצה להרגיש את הכבד שלי. פעם, לפני עשרות שנים, רופא היית בא, הוא היה ממש משלך, אה, הכבד שלך פה, המעי שלך ככה, יש עניין לדעת ולהרגיש, וגם יש פה עבודה קצת יותר מתקדמת של ראייה פנימית. כלומר, המדיטציות הראשונות שאני מלמד, הן מדיטציות של התבוננות פנימית של הגוף.

שזה מצריך מצד אחד ידע אנטומי, אני פותח מפה של השלד, ואז אני מסתכל על ברך ימין איך היא נראית במפה של השלד, אני עוצם עיניים ומדמיין את ברך ימין שלי שלד כמו שהוא.

אחר כך אני גם יכול לעטוף אותו בשרירים, ואני יכול לעטוף אותו בגידים, ובסוף אני עוטף אותו בעור ויש לי את כל המוצר. ואם אני רוצה, אני גם נכנס לעומק, אני מסתכל על העצם פנימה, על מאח העצם. עכשיו, זה להביא את התודעה לתוך הגוף, לתוך האיברים.

בן בן ברוך: ומה זה תורם בעצם, אם אתה מביא את התודעה לתוך?

ארז מאיר דישבק: קשר. תראה, שמע, איפה שאתה יודע להתרכז, יש גם משהו קורה שם, משהו זז שם.

בן בן ברוך: סבבה, אבל ברגע שאתה מגיע לרמה גבוהה של הקשר הזה, לצורך העניין, אתה יכול לרפא כאב לצורך העניין?

אתה יכול לדחות כאב? אתה יכול ל…

ארז מאיר דישבק: לרפא, זה… כל התחום הזה שאנחנו עוסקים בו, שהוא נחשב רפואה אלטרנטיבית או פרה...אסור להגיד, זה לא רפואי. אסור להגיד רפואי, כי זה מוגדר בחוק הפלילי. רפואי זה רק מי שיש לו מה שקשור לפורמלי של ה-MD וזה וכולי.MD בתור Medical.

Medical,.בן בן ברוך:

ארז מאיר דישבק: לא בתור המים של הרב.

כן. אז בהחלט, בהחלט זה מוביל אותנו לאיכות חיים, ליכולת של התמודדות, מניעה.

כי מתי בדרך כלל האדם מטפל בברך שלו? שהיא כבר לא מסוגלת לדרוך. אין ברירה, אני חייב רופא.

טוב, רנטגן, תשמע, זה לא מספיק, עוד חודש סיטי, אתה מחכה חודש בכאבים עצומים, אתה לא עושה כלום בינתיים. ואז סיטי, שמע, קרע במיניסקוס לא עלינו, אין ברירה, ניתוח, עוד חודשיים, בינתיים אתה כבר חצי שנה, סוחב ברך, אתה גמור. האישה שונאת אותך, כי אתה מקלל כל הזמן וצועק, אתה לא בן אדם. אין לך זמן, אין לך כוח לילד, אין לך כוח לעבוד. חיים חרא.

בן בן ברוך: וואי.

ארז מאיר דישבק: עכשיו, הברך, מתי שהוא רק התחיל

בן בן ברוך: כן, כן, כן.

ארז מאיר דישבק: רק התחילה, יש שם איזה כאב. אז אם היית לוקח את הזמן שלך רגע… ולוקח משחה טובה, איזה טראומיל, או איזה משחה טבעית, ועושה עיסוי על המקום. אחר כך מנסה לחשוב מה הבעיה, אולי משהו ביציבה שלי לא נכון, ואני דורך לא נכון על הרגל, אולי שווה להעמיק. ואם בכלל אתה נמצא כבר בתוך מסגרת כזאת, שמלמדת העמקה ויציבה ותנועה, אז אתה יכול לתקן. אם יש לך מורה, הוא אומר לך, כן, נכון, אתה לא עומד טוב, אז ירצה לך עומס על הברך, או עומס על הגב תחתון, בוא נראה איך אפשר לשנות. אני אתן לך תרגיל שמיועד שיעזור לך, ובסוף אתה לא מגיע לניתוח. מגיע אלי תלמיד, הוא אומר, שמע...

בן בן ברוך: וואו, איזה יופי, וואי.

ארז מאיר דישבק: כואב לי המפרק ביד. אני אומר לו, כמה זמן ? חודש. ומה עשית עם זה? כלום.

אז ההוראה הראשונה שאני נותן למשל על שאלה כזאת, או מה לעשות עם המפרק, כואב לי המפרק, הוא אומר, תקנה, יש משחה נחמדה שנקראת טראומיל, סתם לצורך העניין, תקנה אותה, תתחייב לעצמך פעמיים ביום, אתה לוקח סטופר של שלוש דקות, בלי משחק, אתה לוקח משחה, ומעסה, עם הסטופר של שלוש דקות, כדי להספיג את המשחה ביד לוקח בדיוק שלושים שניות, מרחתי, מרחתי.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: עכשיו, אם מרגע שזה התחיל, במשך שלוש שבועות, היית כל יום מקדיש שש דקות, שלוש דקות בבוקר, שלוש דקות בערב, לפרק שלך, סביר שזה היה נעלם.

בן בן ברוך: למה? למה? כי עשית…

ארז מאיר דישבק: כי פירקת את העומס, פירקת…

בן בן ברוך: פירקת את העומס.

ארז מאיר דישבק: נגיד עשית תנועה לא נכונה, מתחת פה איזשהו גיד. עכשיו, ברגע שמתחת גיד, אז מתחיל שם החיכוך וחמימות פנימית, שיוצר דלקת, והדלקת מתרחבת ומתפשטת ומתנפחת

אז מעבר לזה שיש בטראומיל לצורך העניין, אנטי דלקתי, כאילו, מרכיבים אנטי,לא משנה. עצם… העיסוי מחמם האזור, כלי דם...העיסוי הוא, ברגע שהעיסוי הוא חוזר על עצמו, פעמיים ביום, למשך הרבה זמן, סתם, בוא נעשה ניסוי כזה. אם במשך כל יום, למשך חמש דקות, תקיש אצבע על אצבע, עצם על עצם, חמש דקות, אחרי חודשיים שעשית את זה בדיקות, תצלם רנטגן לפני ורנטגן אחרי של אותו פרק אצבע, מה יהיה, איך הוא ייראה?

הוא יהיה ב-150 אחוז יותר צפוף ומעובה. כי הגוף, הוא לא מבין שאתה עושה את זה, הוא אומר, אני כל יום במשך חמש דקות מקבל דפיקות על העצם, צריך לעבות אותה. ואז העצם עצמה מטעבה. הצפיפות עצם עולה.

בן בן ברוך: אז למה שאני לא אעשה ככה, על כל הגוף שלי, ארביץ לעצמי כל יום חמש דקות ויהיה… אני לא צוחק, אני רציני.

ארז מאיר דישבק: יש, יש טכניקות.

תום: אני יכול לבוא גם לעזור לך. בכבוד.

בן בן ברוך: תום, תבוא כל יום. תדפוק לי מכות חמש דקות. אבל תשמע זה מה שעושים אבל, נגיד, בג'יי ג'וצו וכל ה…

ארז מאיר דישבק: יש טכניקות גם...

בן בן ברוך: כן, עם הלוקקים וזה, שמחזקים את העצמות של...

ארז מאיר דישבק: זה תחום אחר. אתה גולש למשהו, ואפשר לתקן את זה מקצועית, את מה שאמרת, אבל לצורך העניין, בתחום היותר טיפולי, יש טאפינג, מה שנקרא.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: הקשה. יש טאפינג על כל מיני מקומות בגוף, שהוא נועד לעירור, כן? עירור זה להגביר את החיות של המקום.

בן בן ברוך: מרדיאנים שיש לנו.

ארז מאיר דישבק: לא מרדיאנים, אז...

בן בן ברוך: תן לי להגיד מילים מפוצצות.

ארז מאיר דישבק: לא רוצה. אנחנו מדברים עכשיו על אנטומיה, על גוף האדם. ברגע שאתה עושה טאפינג על כף היד, אתה יוצר ערס מאוד מסיבי של תאים. הגוף, בתור תגובה, מגביר את מחזור הדם, מגביר את החמצן ומגביר זרימה לימפטית. זאת אומרת, עוד פרודוקטים וזרימה לימפטית זה המערכת ביוב ופינוי מהיר.

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: גורם להתחדשות של המקום.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: אנטומיה, בלי דברים…

בן בן ברוך: סבבה. אז אני שואל עכשיו, למה שלא יהיה איזשהו תא לחץ כזה, שיש לו מלא טאפינג כאלה, וכל בן אדם ייכנס 10 דקות בבוקר, 10 דקות בערב, שיקבל טאפינג על כל הגוף שלו, ויצא אחרי שלוש שנים, הר אדם, מפלצת כולו, עשוי מ… לא יודע, מאל יווני.

ארז מאיר דישבק: אוקיי, יגעת ומצאת, תאמין. זה לא…

בן בן ברוך: לא פרקטי, אתה אומר, לא הגיוני.

ארז מאיר דישבק: לא.

בן בן ברוך: אבל תכלס תיאורטית זה אפשרי, לא? נתת דוגמה פה, אמרת פה עכשיו…

ארז מאיר דישבק: כן, כן. יש כל מיני מכשירים כאלו ואחרים שעושים בשבילך את העבודה, אבל אני לא יודע. אפשר הכול, אבל...

זה לא בונה. לא בונה את הנפש. ופה שאתה בוחר לטפל במפרק שלך כל יום, חמש, שלוש דקות בבוקר, שלוש דקות בערב, זה בונה איזה משהו.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: זה בונה התמדה. זה בונה רצון. זה יוצר קשר עם הגוף שלך. זה יוצר העמקה, זה יוצר זמן שאתה עם עצמך, ואתה רק מרגיש את המקום, ואתה מפזר את הכאב, ואתה דואג לעצמך, זה נתינה לעצמך.

בן בן ברוך: ממש

ארז מאיר דישבק: שאתה נותן לעצמך. להפעיל מכונה שתיתן לך, זה לא אותו… זה לא אנושי.

בן בן ברוך: זה הבנתי, זה לא… פה הבעיה.

ארז מאיר דישבק: לא חם, זה לא נעים. זה מכונה שעושה את ה...

בן בן ברוך: איך זה להיות דן עשר בנינג'יצו?

תום: באגד.

בן בן ברוך: באגד. איך זה? זה נותן שקט נפשי? זאת אומרת, אי אפשר להתעסק איתך עכשיו. מישהו עכשיו בא, נתקל איתך ברחוב, אתה לא…

ארז מאיר דישבק: אני חושב שכל בן אדם יש לו איזושהי… בעצם הנשמה שלו יש לו תרומה חברתית. כלומר, זה שהוא מוזיקאי, והוא מעמיק, הוא סתם בתוך… עצם זה שהוא עומד נגיד בתוך תקח מאה איש רנדומליים, ותשים את המוזיקאי בפנים. אם הוא על מקומו, יש איזה משהו אנרגטי רוחני שהוא תורם למאה איש האלו. בלי שאף אחד ידע.\

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: וזה שהוא לוחם משורש נשמתו, והוא עוסק בזה, הוא תורם משהו. הוא נותן משהו. למשל, אני נמצא בבית כנסת, ויש שם איזה 50 איש, ואני סוקר, ואני יודע שאני היחיד שייתן מענה, לא עלינו במקרה של...

בן בן ברוך: של, כן.

ארז מאיר דישבק: וכולם גם יודעים את זה.

בן בן ברוך: כן. אוקיי.

ארז מאיר דישבק: זה תרומה. בעצם מי שאני, זה תרומה.

בן בן ברוך: הבנתי.

ארז מאיר דישבק: לא צריך לעשות כלום. אני ממשיך את החיים שלי, גם לא קרה כלום, ברוך השם, ונעבוד מלא פעמים, ולא יקרה כלום.

בן בן ברוך: זהו, זה הקטע שכל הלוחמים, בקטע מאוד אירוני, אף פעם לא השתמשו בכלים שהם, כאילו, ברמת ה… אתה יודע, הכלים המטורפים שיש להם, אף פעם לא נדרשו ל… ברוב המקרים, כן? סתם עושה פה איזו הכללה.

ארז מאיר דישבק: כן. אני… עוד הפעם, תלוי מה אתה עושה בחיים שלך, ודרך מה אתה עובר. אני עשיתי חגורה שחורה איפשהו בגיל 17. לאחר מכן התגייסתי, בשנת תשעים ו… תשעים ושש. ושירתתי במשטרת ישראל בקו תפר.

תשעים ושש עד שנת 2000, ככה, פלוס מינוס, סוף תשעים ושש קו התפר בין… באזור באקה אל גרביה, אום אל פחם וכו'.

בן בן ברוך: אוקיי, אוקיי.

ארז מאיר דישבק: ואחר כך גם… תמיד אמרתי שהחגורה שחורה שעשיתי על המזרון, הייתה בכוח, והשירות היית בפועל.

זה היה החגורה שחורה האמיתית שלי.

בן בן ברוך: אמיתית, כן.

ארז מאיר דישבק: אחר כך גם עסקתי בתחום של אבטחה הרבה, ומערכות אבטחה ניהלתי, אז אני אישית יצא לי לעבוד הרבה עם מה שאני יודע.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: יש כאילו שלא. כל אחד לפי התיקון שלו, מה שנקרא. אני יצא לי כמה שנים טובות, בהלכה למעשה ליישם, לראות מה זה להתמודד עם פתאום בן אדם במטר תשעים, על 130 קילו, 140 קילו של שרירים של לא רוצה לבוא איתך.

בן בן ברוך: וואלה.

ארז מאיר דישבק: לא רוצה, לא מתאים לו עכשיו בשלוש בלילה, שאתה תשלוף אותו מהרכב, ופתאום יוצא לך הר אדם כזה, ואתה צריך להצליח להתמודד. ודווקא הכלים המקצועיים, מאפשרים לסיים את זה עם מינימום נזק לכולם.

בן בן ברוך: אוקיי, יפה. בעצם אתה אומר לי פה, שהכלים הפרקטיים של… סתם אני נותן את הביטוי המתבקש, של האלימות לצורך העניין, של הפן היותר פיזי, זה בסך הכל תוספת לפן הרוחני, שזה עוזר לך להימנע מלהגיע לפן הפיזי.

ארז מאיר דישבק: כן. לא עלינו פעם אחת, הזעיקו אותי בחירום ביום שישי בצהריים, יש איזה מישהו שהוא מטופל פסיכיאטרי, והוא עבר… הוא היה בהתקף מאוד חמור, והופך, הפך לאלים בצורה מסכנת חיים.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: איש שאני מכיר, איש יקר ואיש אהוב.

בן בן ברוך: מה אתה אומר?

ארז מאיר דישבק: קראו לי, ארז תגיע דחוף. אני עם האוטו שואט, מגיע, חונה, אני נכנס לבית, הבן אדם במטבח, חמישה חברים הכי קרובים שלו איתו, עליו, את האישה והילדים כבר הוציאו, כי סכנת נפשות.

בן בן ברוך: וואו.

ארז מאיר דישבק: מחבתות עפות שם, סירים עפים שם, אני מסתכל ואומר, אני לא נכנס. אני פחדתי לחטוף איזה מחבת בראש.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: והוא מקלל אותם, והוא כולו בתבערה מסכן, בהתקף. ואז פתאום הוא תופס כיוון, מסתכל לי בעיניים ושועט אליי.

מתקיף אותי. זזתי באלגנטיות, הולכתי אותו בנעימות לקרקע, דרכתי על יד אחת, הפעלתי נקודת לחץ מיוחדת, לידי חן, מה שנקרא, באזור גזע המוח, שגורמת לשיתוק, והוא לא יכול לעשות, כי הוא משתתק. ואז, במה שנקרא, זה נקרא, מעצר מודרך, שאתה חודר עם דיבור שקט, בס, ובוטח לתוך התודעה של הבן אדם, תוך כדי שאתה מפעיל כאב, מסכן חיים, אבל מווסט, כלומר, אתה בעצם מיוצר מעקף על מערכת העצבים, שעכשיו גזע המוח מזהה, שאם אני אלחץ עוד טיפה, זה גורם למוות.

בן בן ברוך: וואו

ארז מאיר דישבק: הגוף משתתק. עם כל הקריז, זה קריז נוראי. קריז של תרופות פסיכיאטריות, זה כמו נרקומן שלא… שהוא בקריז להרואין או למשהו זה. אותו דבר, הקריז של חוסר לקיחת תרופות, הבן אדם מקבל כוחות אל טבעיים, הוא מוטרף, הוא לא מרגיש כאב, אתה יכול להרביץ לו עד מחר, הוא לא ירגיש. אבל נקודות מסוימות, שאתה, אם אתה יודע להיכנס, ואתה בקיא באמנות, אז אתה יכול להשתלט, ואז, כמו תאתאלה, הוא שם ידיים מאחורי הגב, קשרנו אותו ידיים, קשרנו אותו רגליים, ואז הולכנו, הוא אומר, "קחו אותי לבית חולים, "תודה רבה, חברים".

פתאום הוא נחת. "קחו אותי, די, קחו אותי, קחו אותי". ואז הוא עבר אחד אחד: אבי, אתה דפקת לי מחבת בראש.

בני, אתה הכנסת לי בזה, אתה ככה, אז הוא מסתכל לי בעיניים, ואומר אתה הרבצת, אני אומר לו, סליחה? ואז הוא פתאום, נפתחו לו העיניים מאוד יותר מלאים, אתה החזקת כואב, זה מה שעשיתי, החזקתי כואב.

לא הרבצתי לו, מכה אחת לא נתתי לו. לא אגרופים, לא בעיטות, לא קללות, שום דבר. זה היה מקצועי נטו לטובתו, לטובת החברים, לטובה חברתית. עשיתי לו טובה ועשיתי לי טובה.

אם הם היו ממשיכים לנסות להשתלט עליו באש ותמרות עשן, אז זה היה נגמר בבלגן. אבל זה הפן המקצועי.

זה לדעת לבוא ולהיות, לתת מה שצריך, בכמות שצריך, ולא יותר. לא להיכנס לה להתפרעות. יכלתי לבוא באגרופים ומכות ולגמור אותו. אבל זה לא מה שהוא היה צריך. הוא היה צריך מישהו שיוכל לעזור לו. אז פה נכנס הפן המקצועי יותר של התחום הזה.

זה משהו שלומדים בכמה שנים. בהעמקה.

בן בן ברוך: העמקה, כמה שנים של מאסטרינג בדבר הזה?

ארז מאיר דישבק: קשה לי להגיד. זה היה, בוא נגיד, לפני… יש לי איזה… זה רבע שעה עשרים דקות. אתה יכול להסביר לי, איך עושים את ההעמקה?

בן בן ברוך: העמקה

תום: לבן יש ארבעה ילדים. זה עובד גם על ילדים?

בן בן ברוך: זה עובד על ילדים, אפשר? לא הולך לישון, אין בעיה, מעמיק.

יש נקודות לחיצה לכל דבר. להגברת הרצון, למימוש הרצון, להבהרת הרצון.

בן בן ברוך: וואי, וואי, וואי., תשמע זה…

ארז מאיר דישבק: עוד סיפור צ'יסבאט קטן. פעם עסקתי באיסוף ברזל. היה לי טנדר גדול, והייתי מלקט.

לקט. לא הייתי גונב, חס וחלילה, גם לא הייתי סוחר בברזל. או כאילו ש…

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: הייתי מלקט מה שמותר מהפסולת בוודאי, שזה לא גזל וככה,תוך הקפדה מאוד על ההלכה, בעניין של משא ומתן, ולא לרשות… לא נכנס לרשות הפרט, רק מה שוודאי. והייתי באיזה יישוב, הייתי ב… היה שכונה של מרוקאים שם, וכל הזבל זרקו מאחור, על השדה. היה שם המזבלה הארוכה, ואני עם הטנדר שלי, הוא עובר, כל פעם אוסף ועוקר דברים מהמזבלה ומעמיס על הטנדר. שבסוף השורה, היה חצר גדולה מאוד, של מישהו עם עבודות עפר.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: שופלים, דיניין כלים עצומים.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: זה סבבה. עכשיו, נראה שהשדה שאני עובד בו, מישהו שיטח אותו. ואז אני רואה שופל ענק. היה לי טנדר ענק, באמת ענק. אני רואה שופל, בא במהירות מטורפת, עם כף שמכילה את הטנדר שלי, כף ענקית, ממש מפלצת, כזה גלגלים שבגובה של 1.80 מטר.

בן בן ברוך: וואי

ארז מאיר דישבק: והוא שועט. אמרתי, טוב, כנראה בתמיות. אמרתי, הוא בא לסיים את העבודה פה, של הלישר את השדה וזה.

ואז אני קולט אותו נכנס לשדה, ואני רואה שהוא אליי.

בן בן ברוך: מה?

ארז מאיר דישבק: מכוון אלי, כולו, והאגזוז לא יורד. והוא שועט ושועט. ועד שאני מבין שהוא הולך לדרוס אותי. אז נתתי זינוק נינג'ה, זה זינוק מיוחד, שלומדים אותו גם בהעמקה. ואחרי שזינקתי כמעט 4 מטר מהמקום שלי, הכף שלו פספסה את הברך שלי ב-0.5 מטר. ואז ירד מהטרקטור הזה, שילוב כזה של 1.90 מטר, והסתער אליי בכאפות, במכות, יורדות, וצרחות. ואני רק מתחמק. עושה חמיקות ימין לשמאלה, ימין לשמאל, מקפץ לפה, מקפץ לפה, ואני תופס בפאות, אומר לו, אחי, אחי, אתה התבלבלת, התבלבלת, לא גנבתי, אני לא גונב, אני לא גנב, התבלבלת, וכל פעם הוא מוריד עליהם מכה, היה לי את כל הזכות להגנה עצמית לפרק אותו. הוא ניסה לרצוח אותי עם השופל שלו.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: כפשוטו, לא אולי, ולא במקרה.

בן בן ברוך: וואו

ארז מאיר דישבק: עד שלאט-לאט, כשאני מקפץ וחומק וחומק, ירד לו רגע, ואז ירד לו המסך מהעיניים, והוא התהפך בשנייה.

אוי, אחי, סליחה, מחילה, לא התכוונתי. ובוא, ואני אתן לך דברים, ואני אעזור לך

בן בן ברוך: מה זה? למה? איך בן אדם הגיע למצב כזה?

ארז מאיר דישבק: מה זה משנה?

בן בן ברוך: אבל… כל זה ההתחמקויות? הוא לא…

ארז מאיר דישבק: לא הגיע לו לחטוף מכות.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: עליו שחוקית, היה לי הזכות…

בן בן ברוך: מה זה לא הגיע לו? אם הוא כמעט הרג אותך, מה…

ארז מאיר דישבק: לא, למה? למה שאני אשתמש בכלים קטלניים?ההפך, הכלים שלי הם איך למנוע, אם צריך. אין סיבה באמת להכות אותו.הזה לא הדרך ללמד אותו מוסר.

בן בן ברוך: אין לך קצת אגו ועצבים לפעמים גם בגוף?

ארז מאיר דישבק: יש לי, בטח. אני קריזיונר חבל על הזמן, אני מאוד מסוכן. אשתי צריכה להרגיע אותי.

כל נסיעה, היא אומרת לי תפעיל את ווייז, שיהיה לך עם מי לריב. תוכל לצעוק עליה ולא עליי. חובה ווייז.

בן בן ברוך: גדול. אז מה? אז איך זה לא היה שם, בסיטואציה הזאת?

ארז מאיר דישבק: כי…

בן בן ברוך: מה צריך יותר מזה?

ארז מאיר דישבק: אם לא לזה, אז למה אתה… למה כל ה...

בן בן ברוך: כן, למה התכנסנו, אם לא בשביל הרגע הזה?

ארז מאיר דישבק: לא חוכמה להיות חמום מוח ולשחרר את החיה שבפנים ולרמוס. זה עשיתי מספיק… עברתי את זה בשירות.

אתה תופס את עצמך פתאום אחרי, אחרי מקרים גם מוצדקים, שאתה עובר תקיפות מאוד אלימות בעבודה.

ממש תקיפות מסכנות חיים וניסיונות… אז, זה קרה לי כמה פעמים שאנשים ניסוי דרוס אותי. היום זה נקרא פיגוע דריסה, אבל אז זה לא היה נקרא פיגוע דריסה, שאנשים… בן אדם מסתכל לך בעיניים, שובר את ההגה ונותן גז. זה קרה לי כמה פעמים.

בן בן ברוך: מה זאת אומרת כמה פעמים? איך זה יכול להיות?

ארז מאיר דישבק:כשאתה עובד בקו תפר, ישראל שטחים, וזה וככה.

בן בן ברוך: אה, הבנתי, כן, באזור הזה בעיה, כן, הבנתי.

ארז מאיר דישבק: כן, זה קורה. ממש, בן אדם מישיר מבט, אתה מזהה אותו, אתה יודע מיהו ואיפה הוא גר בדיוק, ובכל זאת הוא נותן נפול גז עליך.

בן בן ברוך: וואו.

ארז מאיר דישבק: אז שם השתחררו כל מיני חיות רעות, ועברתי עם עצמי מה שעברתי, וברוך ה' שזה מאחורינו.

היו לי כמה אירועים בחיים שבאמת החיה כן השתחררה, אבל למדתי מזה וגדלתי מזה, וזה התאים יותר לגיל 16, 17, 20, 25, אבל לא ראוי שאתה מתמקצע ומעמיק ועובר את השלושים שלך, ובואחה זה.

בן בן ברוך: ילדים.

ארז מאיר דישבק: יש ילדים

בן בן ברוך: כמה שיהיו בריאים?

ארז מאיר דישבק: חמישה.

בן בן ברוך: חמישה, כן.

תום: אבא לא יצא כמו שאמרת שם, אז בזמנו.

ארז מאיר דישבק: כן.

בן בן ברוך: כן.

תום: אוקיי, אוקיי. אז אבא יצא גבר גבר. אבא פירק לו את הצורה.

בן בן ברוך: וואו, תשמע, מה אני אגיד לך, מעניין, אני יכול לשבת ולדבר איתך שעות, ממש, כאילו, זה מרגיש לי ככה. יש לי תחושה שזו תחילתה של ידידות מופלאה.

ארז מאיר דישבק: באהבה

בן בן ברוך: נראה לי שאני… אולי נעשה איזה חברותא גם ככה, נלמד איזה דף גמרא. נעביר איזה גמרא. למה לא?

ארז מאיר דישבק: אני לא הולך לזוהר, אני לא מבין גמרא כמעט.

בן בן ברוך: באמת? אתה רק בקבלה?

ארז מאיר דישבק: כן. אני מסרתי את הנפש על הגמרא, אני יכול להגיד בפה מלא, במשך כמה שנים, בתחילת התשובה שלי, בגיל 20 המוקדמים.

בן בן ברוך: ולא ראית פירות?

ארז מאיר דישבק: לא הצלחתי. היה לי 27 דקות שהייתי מסוגל להחזיק, אחרי כך נרדמתי, הייתי נורדם.

בן בן ברוך: ברמה של דף יומי, כאילו, או ברמה של יותר?

ארז מאיר דישבק: כל יום. הייתי יושב בכולל, והייתי בהתחלה בקבוצה כללית, והרב אמר לי, "שמע, חביבי, אתה ישן לי פה על השולחן, "קח את אחד החבר'ה הטובים פה, הוא יושב איתך אחד על אחד".

אז למדנו שלוש מסכתות, איזה ארבע מסכתות, הצלחתי ללמוד אצלו, אבל...

ארז! ארז!

בן בן ברוך: כן, הבנתי. כאילו, ממש היה לך קשה, כי כקריעת ים סוף.

ארז מאיר דישבק: היה קשה, אבל זה לא נפתח.

בן בן ברוך: אבל זוהר, אתה אהב על זה. קבלה, אתה...

ארז מאיר דישבק: זוהר, וכתבי האר"י, ועבודות פנימיות, כל הקבלה מוצפת בעבודות.

בן בן ברוך: הקבלה גם מוצפת ב… שמע, בואי ניקח עכשיו את פרשת השבוע האחרונה שהיית, "בלק".

אם אתה שומע שם דברים שהיו כאילו, ואתה לא בן אדם מאמין, אתה אומר, בוא נעשה איזה סיפורי מעשיות, כן, בלק, הייתה לו ציפור, שהוא היית עולה למעלה, רואה את השכינה, מדבר… מה זה, מה זה?

אתה מספר לי פה סיפורים, כאילו, אתה מבין את המקום המאוד מאוד מיידי וקל להגיע אליו, ברמת הספקולציות והשאלות לגבי כל היהדות, כאילו, אם אתה לא מאמין ואתה לא גדל את זה מבטן, אתה אומר, בוא נעשה סיפורים האלה? שמע, בלק ובלעם היו מאסטרים

בן בן ברוך: נכון, ברור, בכוחות האופל.

ארז מאיר דישבק: בלעם היה המכשף מספר אחד בעולם.

בן בן ברוך: נכון, אבל הנה אתה אומר עכשיו דברים כאלה, ויסתכל מישהו מהצד שלא קשור, מה זה מכשף, מה זה האגדות האלה?

ארז מאיר דישבק: למה האגדות? זה דבר מאוגן. מה, כישוף?

בן בן ברוך: יש כשפים.

ארז מאיר דישבק: בוודאי. יש כשפים, יש קוסמות, יש אנשים ששולטים באנרגיה. חלק לטאה וחלק למוטע, אבל כן.

גם לעומת העולם, המאסטרים הגדולים, אתה רואה אותם עושים דברים שהם הפך הטבע. לא דווקא להזיק, אבל אתה רואה, שליטה בטבע. זה ברמה של זה, בכל המסורת של אומנות הלחימה, יש לך תיאורים שלמים של זימון שדים בשדה הקרב. אז מה, זה גם אגדות? אולי, אולי לא.

אני מאמין להם.

בן בן ברוך: אתה מאמין להם?

ארז מאיר דישבק: כן. שהיה מזמן שד, שהיה מתלבש בו ונותן לו כוחות לחסל מאה איש במכה. כן, מאמין לו. לגמרי. כמו שאני מאמין בהשם, אני מאמין שיש לו כוח לזמן שד למאסטר היפני או הסיני הזה.

בן בן ברוך: וואלה.

ארז מאיר דישבק: להביא דרקון

בן בן ברוך: די.

ארז מאיר דישבק: אין לי שום בעיה עם זה. אמונית, אין לי שום בעיה להכיל את הדברים האלו.

בן בן ברוך: כי באמת בזוהר, סתם דוגמה, לא קשור לזוהר, אבל נניח, הגולם מפראג לצורך העניין.

כל מיני סיפורים, אתה יודע, שגורמים לך להטיל ספק ברמה של… עוד הפעם, מי שיש לו אמונה, אני מדבר על אנשים שמצטרפים עכשיו לרכבת, או שרוצים לשמוע סיפור ללמוד, ופתאום מגיעים לשיעור תורה, ששומעים שם הדברים, ואתה אומר, מה זה, מה זה עכשיו?

ארז מאיר דישבק: אבל היום כולם לומדים שמאניזם. ומה מספרים שם גם על הסיפורים.

בן בן ברוך: נכון, גם שם יש…

ארז מאיר דישבק: הרוחות של הזה, והרוח הצפון, והרוח הנשר, והרוח הדוב.

אז מה, נפקא מינה, כאילו, מה יצא לי מזה מהרוח של הדוב? מה רע לי ברוח של היהדות? כולם מדברים על זה היום. גם בסין, הכול מלא באגדות ובמשלים ובכל התורות.

בן בן ברוך: נכון.

ארז מאיר דישבק: אז אני רוצה את שלי.

בן בן ברוך: מעדיף את שלנו שלנו.

ארז מאיר דישבק: כן. אני אביא לך דוגמאות מכל הקשת. כולם מתעסקים עם דברים שהם מעבר. אתה מבין, זה מין יומרנות כזאת, היא להתעסק שמאניזם, אבל מצד שני, לא, היהדות זה פוסטאמייזס, זה סיפורי מעשיות.

בן בן ברוך: קטע, קטע, כן.

ארז מאיר דישבק: הוא יעמיק בשמאניזם. אבל לא, יהודים הם משוגעים, מדברים שטויות, ממציאים סיפורים.

ומה השמניזם מספרים סיפורים צ'יזבטים כבר אלף שנה. אצלנו לפחות זה כתוב.

בן בן ברוך: אקסודוס, קריעת ים סוף.

ארז מאיר דישבק: קרה. כן, למה לא?

תום: מה זה משנה, אני אומר.

בן בן ברוך: אני אגיד לך מה זה משנה. קודם כול, זה מאוד מאוד משנה, כי זה מתחבר בסופו של דבר לכל השיח ולכל הדברים שדיברנו עליהם מתחילת הפודקאסט. אני לפחות, שאני בתור בן אדם. בתור בן אדם.

תום: אני הקשבתי רק לארז.

בן בן ברוך: אז אם היית פותח גם את המיקרופון שלי בהקשבה, אז היית שומע שבמהלך כל הפודקאסט אני תוהה ושואל ומתלבט, האם כל החפירה הזאת של בינך לבין עצמך וביני לבין מה יהיה, למה אני פה, האם בכלל זה נכון, זה קיים, הדבר הגדול הזה מהחיים, האם הוא בכלל זה, האם כל הסיפורים נכונים, כי אם אתה מאמין באמת אחת שאתה מאמין בה, ויש לך את ההוכחות שלך, לא משנה עכשיו היה או לא היה קרה או לא, הוכחות שלך לעצמך, אז אתה נמצא במקום, קודם כל מקום בסיסי מאוד מאוד נכון ורגוע ושליו ביחס לבן אדם, שאומר, תשמע, אין לי מושג לגבי שום דבר, אני לא יודע אם זה נכון, או אני נכון, או יש, או אין.

תום: אני בזה, זה עושה לי הרבה יותר נחת

בן בן ברוך: אז זה בדיוק מה שאמרתי בהתחלה, האם עדיף להיות ככה,

תום: זה לא עניין של עדיף, קודם כל נראה לי זה פוגש אותך, וגם מה שאני התכוונתי מקודם זה, מה זה משנה אם הייתה קריעה או לא הייתה קריעה של ים סוף, מה זה משנה, אתה מאמין בזה, אז אתה יודע, אז זה שווה ערך,זה כמו לעשות נגיד חלק מהתרגילים האלה בבוקר, עצם זה שאתה עושה אותם, זה לא משנה אם הם עובדים או לא, הם עובדים, החלטת שאתה עושה אותם, אתה עושה משהו לטובת עצמך, כבר עשית משהו, זה כבר עובד. עכשיו, אם זה מחזיק מים, אני לא יודע.

בן בן ברוך: אבל יש בזה…

תום: אבל עשית משהו.

בן בן ברוך: זה תפיסה שאני די דוגל בה.

תום: זה אותו הדבר, נקרע ים סוף, מה זה חשוב? אני החלטתי שזה נקרע, אני החלטתי שהוא נפתח וש...

היו דברים, ושיגיע דרקון ללוחם, אוקיי, אז אם החלטתי, ואני מאמין בזה, אז זה עושה לי נחת.

בן בן ברוך: אז זה כבר שם אותך במקום של האי חוסר ודאות.

תום: כן. או, אתה יודע, זה לא… אני לא חייב את ההוכחה.

בן בן ברוך: אז אני לפעמים איפשהו כן מרגיש שאני צריך את ההוכחות, כדי להרגיש שלם עם האמונה שאני בחרתי בה, כאילו, כלפי הסביבה. אתה מבין? אני נולדתי לתוך האמונה הזאת, ואם הייתי עכשיו מגיע ליהדות ולתורה ולאמונה עצמה, מבחירה וממקום שלי נקי ו… איך אומרים? טאבולה ראסה ולא יודע, כלום לפני זה, אז הייתי בודק ושואל את השאלות וחוקר וזה, אבל לא, אני… לימדו אותי שככה זה, וככה זה היה. וזה בדיוק מה שאבות אבותינו עברו, וגם הם… אבל לא הגעתי לזה לבד.

אתה לצורך העניין הגעת לזה ממש לבד, ארז. ממש, כאילו, לפי מה שהבנתי.

ארז מאיר דישבק: גם מי שנולד בתוך זה, הוא…

בן בן ברוך: הוא אחרי זה יכול לבוא.

ארז מאיר דישבק: צריך לעבור את התהליך שלו. של לזרוק את הכול ולחזור חזרה ו… זה כאילו יותר קשה, כן, אבל… הוא אומר ב… בעל הסולם, הרבי יהודה לוי כשהוא חיבר את סולם על הזוהר, שהוא היה דור קודם, אבל הוא כבר היה חי כאן, עלה לישראל, שמי שלא כפר לא יכול להאמין.

בן בן ברוך: פשששששששששששששש חזק מאוד

ארז מאיר דישבק: זאת אומרת, אם לא זרקת את הכול ובחנת מחדש עוד פעם, אתה לא יכול לבנות באמת אמונה. אתה לא יכול להאמין במה שאמרו לך, זה בדיוק מה שאתה אומר, וזה נכון. זה אי אפשר, המקום האמוני חייב להיבנות מתוך בחירה. זה לא יעזור לאף אחד. ואני גם חושב, אני חושב שחלק מהתהליך שקורה...

בן בן ברוך: בואנה, ענית לי על כל כך הרבה דברים עכשיו, וזה משפט אחד

ארז מאיר דישבק: זה בעצם מכונת כביסה עצומה של כל החברה הישראלית, של… הכול קורס. כל המבנים קורסים.

הקיבוצים קורסים, הדתיים לאומיים קורסים, החרדים גם אצלם, הכול קורס, מתפרק. גם החילונים, קורס להם, מתפרק העסק. לכולם, יש… כל המערכת האמונית של כולם, לא משנה על מה ביססו אותה מתפרקת.

ונדרשת פה בעצם איזושהי בחינה מחדש. או התעוררות חדשה.

אני קורא לזה, זה כמו… מה שנקרא רוח מנשבת על פני תאום. זה בעצם, אנשים הגיעו לתהום הנשייה, שום דבר לא מחזיק מים, אז מחפשים את הרוח. רוח אלוקים. וזה מדובר גם על הרוח של המשיח. שהוא בעצם הרוח שמאירה מחדש, מציטה את הנשמות לחיפוש.

בן בן ברוך: זה בדיוק הדבר הבא שרציתי לשאול אותך, כן, ברמת משיח. יש רוחות משיח, לפחות בתקופה של ה… נגיד של הקורונה, של הברייקדאון העולמי הזה, שהיה פתאום עלו כל מיני ספקולציות, או כל מיני דברים של הדבר הבא, עכשיו זה חייזרים, כן? עכשיו יהיו פה חייזרים. המשיח צריך לבוא, דיברו על זה ממש בצורה, כאילו עכשיו, ברורה, חבר'ה, הדבר הזה, זה בטוח יהיה משיח.

ארז מאיר דישבק: זהו, הגיע, הגיע. קצת התבאסנו שזה.

בן בן ברוך: זהו, כאילו, אם עכשיו, הרבה חברים שלי אמרו לי, תשמע, אם זה לא עכשיו ימי המשיח, אז אני לא יודע מה כן, עם כל הבלאגן ש… אבל הנה, למשל, עוד הפעם, גם… גם אני עוד הפעם אומר אגדה, סתם כדי לתת את זה, גם האגדה כביכול של המשיח, שאני נולדתי כמאמין בדבר הזה, הרבה פעמים אני אומר לעצמי, "נו, באמת, אולי זה לא באמת יקרה, אולי אני לא… אין סיכוי שאני בדור הזה ש...כל בן אדם צריך להאמין שבדור שלו עכשיו המשיח צריך להאמין

ארז מאיר דישבק: כן.

בן בן ברוך: אתה מבין את ה… מה אני אומר פה בעצם?

ארז מאיר דישבק: מצד אחד, אני… בטוח שזה דמות בשר ודם.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: שתופיע. אבל מדובר כאן, מבחינתי, על איך שאני רואה את זה בתור התעוררות, ברגע אחד, כלל אנושית. כלומר, בבת אחת, בבום אחד, תהיה פקיחת עיניים סביב לכולם. הפקיחת עיניים הזאת הראשונית תהיה ש… מה שצריך זה להשפיע ולא לקבל.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: כי כל המרוץ עכברים שמנסים להשאיר אותנו בתוכו, זה כדי שאנשים יכולים לקבל לעצמם. כן? אדם לאדם זאב.

ואחד לוקח מהשני כל הזמן, בעבודה ובזה ובהתנהלות, ומול המדינה רק לוקחים ולוקחים ולוקחים ולוקחים ולוקחים. וההפיכה של המצב, מאגואיזם לאלטרואיזם, היא נראית בלתי אפשרית. אבל הבסיס של חברה כלל עולמית שוויונית, זה אלטרואיזם, זה מקום של נתינה. חוזרים למה שאמרנו בהתחלה, שגם נתינה בלי צמצום…

בן בן ברוך: כן, צריך שיהיה איזון.

ארז מאיר דישבק: צריך שיהיה איזון. אבל הדגש צריך להיות על נתינה. כרגע הדגש הוא על צמצום, על דין, על לקחת, על להתגבר בשביל עצמי ולא בשביל השני. שזה… אבל זה ממש… אז בגלל זה בקורונה הורגש, כי אנשים פתאום נתנו. והיה יותר אחדות.

בן בן ברוך: נכון.

ארז מאיר דישבק: ויותר שיתופיות כלל עולמית הרגישו את זה. כי כל העולם היה באותו עניין.

בן בן ברוך: באותה בעיה.

ארז מאיר דישבק: באותה בעיה. ואז ממש רוחו של המשיח ממש נשמעה בכל העולם. אנשים ממש ציפו שעוד רגע זה יקרה. אבל כנראה שצריך עוד ציר, מה שנקרא, מתייחסים לזה כמו צירי לידה.

בן בן ברוך: וואי, וואי.

ארז מאיר דישבק: טוב, ארז, תגיד לי עכשיו בן אדם ש...

תום: זה מעניין להגיד עכשיו.

בן בן ברוך: נו מה?

תום: עכשיו הוא אומר לך, צריך עוד ציר, ואתה אומר, "יאו יאו" ואני אומר, אתה רוצה משהו?

בן בן ברוך: נכון, זאת הבעיה שלי.

תום: ואם הוא אומר לך אבל שזה מה שתצטרך לעבור, ועוד פי כמה.

בן בן ברוך: זאת הבעיה שלי, אחי.

תום: אז תגיד לי לא?

בן בן ברוך: ארז, יקירי, בן אדם עכשיו שהקשיב לכל השעתיים המעניינות האלה של הפודקאסט.

תום: אבל רק את של ארז את שלך לא

בן בן ברוך: רק את המיקרופון שלך הוא שמע.

איך מגיעים אליך? איך משיגים אותך? איפה אני עוקב אחריך? באינסטגרם, בפייסבוק, ביוטיוב? תן לנו קצת.

ארז מאיר דישבק: גוגל מאוד אוהב אותי : ארז, מאיר, דישבק בגוגל, פותח את הכל.

תום: אבל הרבה תחרות, זה לא…

ארז מאיר דישבק: נכון.

בן בן ברוך: זה בדיוק, זה דישבק זה יש שישה גברים כאלה במדינת ישראל

ארז מאיר דישבק: זהו, אז ברגע שזה גוגל פשוט, זה ייתן גם את האינסטגרם, גם את היוטיוב וגם את הפייסבוק, שזה הפלטפורמה העיקרית כרגע שאני מציב את עצמי שם. הפייסבוק הוא יותר מיועד לדברים שהם מתאימים חברתית לכולם, דברים שהם מרימים, דברים שהם משמחים דברים שהם קונצנזוס.

אין אצלי אמירות, אין שם את החיים שלי הפרטיים, אתה לא תראה את המשפחה שלי לעולם, לא את הילדים שלי, זה שום דבר לא מוצג שם.

בן בן ברוך: יפה.

ארז מאיר דישבק: זה הפלטפורמה שאני מציג דברים נחמדים, משמחים, מעוררי הגות קלים, חמשירים וכו'.

בן בן ברוך: יפה

ארז מאיר דישבק: היוטיוב יותר זה פלטפורמה של חומר מקצועי, יש שם שיעורים מלאים עד שעה וחצי חלק, שאתה ממש יכול לשבת ולתרגל איתי על המסך.

בן בן ברוך: מדהים.

ארז מאיר דישבק: האינסטגרם זה הקטעים. שם זה הקליפים המצולמים, עם שטיקים של בין לחימה לריקוד, לקצת אמירות כאלו ואחרות חברתיות, אבל עוד פעם, לא פוגע באף אחד, משתדל לעלות חיוך על הפנים של כולם. זה בערך הפלטפורמות, וכמובן, אני בפרדס חנה, עם קריצה לתל אביב.

בן בן ברוך: מה זה אומר קריצה לתל אביב? יום בשבוע כזה שאתה פה?

ארז מאיר דישבק: זה עתיד לקרות, זה היה לפני הקורונה.

בן בן ברוך: זאת אומרת, אם אני עכשיו מגייס 15 חבר'ה איתי, אתה בא לשיעור בתל אביב?

ארז מאיר דישבק: כן.

בן בן ברוך: יאללה, חבר'ה, בואו נרים את הכפפה, בואו נביא את ארז לתל אביב. פה אפילו לסטודיו, אפשר לעשות פה שיעור בסטודיו?

ארז מאיר דישבק: קצת צפוף.

בן בן ברוך: אז בואו נשבור את הקיר הזה פה בחנייה. כן, נעשה בחנייה ככה.

טוב, ארז, יקירי, שמחתי מאוד לשבת איתך, ולהעמיק ולהחכים וללמוד מכל הניסיון והמידע הרב, שאני מניח שלא נגענו באחוז ממנו. ומקווה באמת לפגוש אותך, איך אומרים, בכובע אחר, כתלמיד ומורה מתישהו.

ארז מאיר דישבק: בשמחה.

בן בן ברוך: אוקיי? כאילו, אני המורה, כן, נתתי את הניסיון.

ארז מאיר דישבק: ניסיון, כן.

בן בן ברוך: והיה לי כיף ועונה גדול שבאת.

תודה רבה לתום אלבז.

תודה לכם שהייתם, צפיתם, הקשבתם, האזנתם.

את הפודקאסט אפשר לשמוע בכל אפליקציות הפודקאסט, ספוטיפיי, אפל, סאונדקלאוד וכל מה שיש.

וכמובן גם ביוטיוב אפשר לראות.

חשוב מאוד מאוד, חבר'ה, בתגובות, פרגנו, תכתבו, תשאלו, תציעו את מי להביא, תעשו לייק, חייב, זה מקדם, זה עוזר, זה מגיע לעוד אנשים.

אנחנו פה במקום של נתינה ושפע, אתם יכולים לראות את זה חינם, חופשי, רק תבואו, תיכנסו.

וזהו, אני הייתי בן בן ברוך, תודה רבה לארז, תודה שבאת לפודקאסט שלי, שיהיה לך רק טוב בחיים.

ארז מאיר דישבק: אמן, אמן, כל טוב.

תום: רגע, רגע, רגע.

בן בן ברוך: אנחנו חותכים פה, אחי, חותכים פה.

כן, זהו, מספיק, זהו, סיימתי את כל ההתחייבות שהיה לי אליך.

בן בן ברוך: יאללה, ביי, חברים, להתראות, ביי, ביי.