top of page

המוג׳ו של בן בן ברוך - יומן מלחמה אופטימי - סיכום יום 1


תקציר: אסקפיזם - קצת לברוח מכל החדשות, הכאב והצער, עם מה שאפשר לדבר עליו עכשיו, קצת אחרת, ממני אליכם באהבה פרק1 ליום 08.10.23

 

מה קורה?

אתם גם אוכלים כאפות, שחיזים, חרדות, פחדים, סכינים ללב, התבאסויות?

גם אני, גם אני חברים, וחשבתי על משהו.

אני חייב להיות אתכם אמיתי. אני ישבתי פה כבר והקלטתי פרק שלם של פודקאסט והמטרה שלי הייתה דווקא עבור אלה כמוני, שלא רוצים או לא מוצאים מה לראות או לשמוע עכשיו שהוא אופטימי.

אוקיי, כל הסושיאל מדיה, כל הדברים, כאילו נכון, יש שם מקומות שכן מנסים להרים את המורל ולהגיד 'איזה עם מדהים אנחנו והכל', אבל מיד משהו אחר, פוסט אחר, בגלילה בפיד, לוקח אותך לשאול.


אז הקלטתי פרק של פודקאסט, ממש לפני דקות אחדות, סיימתי להקליט איזה 40 ומשהו דקות ולא הייתי מרוצה ממנו, כי הוא לא העביר את המסר האמיתי שאני רוצה להעביר לכם, שבעצם יהיה טוב ומאוד מאוד מהר, הרבה יותר מהר מה שאנשים חושבים.

נכון, הטלוויזיה מראה אחרת, המספרים מראים אחרת, התחושות, הבהלה, הפחד מראים אחרת, אבל אני אומר לכם, יהיה טוב הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים.

אני לא תולה את ההצלחה והגאולה שלנו בנושאת מטוסים של ארה"ב, שמגיעה ממש עוד מעט אלינו, וזה מדהים שזה קורה, כן?

זה מדהים וזה גב מטורף בכלל, כל ה...

כל התמיכה המיידית הזאת היא גב מטורף, היא רוח גבית חזקה מאוד. אני פשוט מוצא נקודות של אור בדברים קטנים ובזיכרונות עבר ובניסיון עבר שיש לנו ולעם המדהים שלנו לאורך השנים. וכמובן, 100% באמונה, אמונה בקב"ה שדואג לנו ותמיד דאג לנו, וידאג לנו גם הפעם. לא משנה כמה אתה מאמין, רחוק יותר, קרוב יותר, לא משנה במה אתה מאמין, הטוב בסוף מנצח.

והדבר הזה שאנחנו עברנו, אני לא רוצה להיכנס, כי אני עוד הפעם אתעצבן ואתחיל לצעוק פה כמו משוגע בחדר, כמו שצעקתי בפרק הקודם שלא העליתי. אבל אני אומר לכם שהטוב ינצח ויהיה פה טוב הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים.

אני רואה תמונות של כל מיני חבר'ה שמתגייסים לשירות מילואים, שמים עליהם מדים, ויוצאים לשטח. אוקיי, יוצאים לשטח, כל אחד יכול לעזור במשהו, כל אחד יכול לתת מעצמו משהו, לתרום, אנחנו צריכים להיות מאוחדים, צריכים להיות מאוגדים כמו אגרוף, אגרוף חזק ומאוחד שנותן בוקס לפנים של המרצחים, של ה...

אומה הנתעבת הזאתי שככה עשתה לנו ביום חגנו, ביום שבת, כאן בשמחת תורה, וכזה עצב, כזה שבר גדול, אבל אנחנו נקום מזה חזקים, ותהיה פה הרתעה שלא הייתה פה מ-48', אני אומר לכם. אנחנו נחסל אותם ויהיה טוב, יהיה טוב ברמות שאתם לא מבינים. הכדור הזה בגרון, העוגמת נפש הזאת הבלתי נתפסת, שלא עוזבת אותנו כבר מאתמול בבוקר, מיום שבת בבוקר, תתחלף בכזאת שמחה, וכזאת התרוממות רוח. אני אומר לכם, הבנים ישובו הביתה, כל החטופים ישובו, עד האחרון שבהם ישובו, שערה לא תיפול מראשם. תחזית אופטימית חברים, כולנו חייבים לשמור על אופטימיות, כולנו חייבים לדעת שיהיה טוב, יהיה טוב בעזרת השם. צה"ל השתלט על האירוע, צה"ל נכנס עכשיו ותוקף מטרות בעוצמה מטורפת, מטורפת, אנחנו פה מרחק של 80 קילומטר ואנחנו שומעים פה בומים מטורפים מעזה. שומעים את עזה בוערת כמו שהיא צריכה לבעור אחרי דבר כזה שקרה.

[מתנשם] רגע, שנייה, אני רוצה רגע...

אה!

שירן שולחת לי הודעות, שנייה, אני אראה מה היא רוצה, שזה לא איזה צבע אדום.

אני כבר איתכם חברים, אני לא רוצה לעצור, לא רוצה לעשות פאוזים, לא רוצה זה, אני כבר איתכם.

נראה מה שירן אומרת.

האמת שאשתי באמת מאוד מאוד מאוד מפוחדת. ובצדק, אני מבין אותה, אני מבין אותה, היא מאוד בחרדות. אני באמת עושה את ההשתדלות הכי גדולה שאני יכול לשמור על אופטימיות. אני כל היום מכין פה אוכל בבית, דברים שלא הכנתי בחיים, פוקצ'ות, וכל מיני פנקייקים ומרק, מה קשור מרק עכשיו?

אבל אני עושה, עושה כדי להתעסק, אתם יודעים כמה כביסה קיפלתי היום ואני הכי גרוע בזה בעולם?

המכונת כביסה סיימה, שירן אומרת לי תעביר אותה למייבש ואני כאילו אומר בואנה להעביר למייבש, זה דקה ו-40 שניות בערך, עם הניעור. אתם יודעים, לנער את הבגד. אני בז לאלה שמעבירים למייבש בלי לנער את הבגד. זה נורא בעיניי, זה נורא, צריך לנער אותו חזק חזק חזק, ואז להעביר אותם אחד אחד ככה למייבש. אמרתי 'לא, אני לא אשים אותם במייבש. זה דקה וחצי, אני אקח אותם למתלה הזה, אתם יודעים המתלה, יש לנו את המתלה המתקפל במרפסת, ואני פשוט אתלה, אחד אחד, נשים אחד אחד ככה, אתלה אחד אחד. ולקח לי איזה 8-9 דקות יפות, שלא לומר 10 ואיך נהניתי, התפנקתי על הזמן הזה ככה, שפתאום יש לי עכשיו לקפל כביס, לתלות את הכביסה, ואמרתי לה, 'צריכה עזרה בקיפול שם? מה זה קיפלת מהר, מהר, תני לי גם, אני אקפל, אקפל לך אם את צריכה, אקפלה.

אני חייב להודות שאני קצת עושה את עצמי, כי באמת, עם כדור בגרון, קשה לי מאוד, אני עושה השתדלות מאוד מאוד מאוד מאוד גדולה, לדבר איתכם עכשיו על כל דבר אחר שיכול להיות בעולם.

בואו נדבר על זה שההופעות שאמורות להיות לי בארצות הברית ושפרסמתי אותם בערך 4 חודשים, וואו, כמה כסף ששמנו שם, פשוט הולך, פייפן, אומרים פייפן?

זוכרים את הביטוי הזה?

הולך פייפן?

פייפן?

פייפל?

הולך פייפן, כן, הולך פייפן.

יש כל מיני ביטויים כאלה, תראה אותו, תראה, יושב על הפרנזים.

מה זה יושב על הפרנזים? ולמה שמים את האגודלים מתחת לבית שחי כזה?

יושב על הפרנזים.

אז כל מיני ביטויים כאלה, מעידים, מסגירים את הגיל שלך. כל מקום, המון כסף שהלך פייפן, הופעות לא... כנראה לא יקרו בכל אופן ההופעה, הקרובה במיאמי נדחתה. שבוע הבא יש לנו הופעות בניו יורק, טורונטו, לאס וגאס, כנראה, כנראה, כנראה שגם הם לא יצאו לפועל, כי פשוט, אלא אם כן יהיה נס, אנחנו לא יודעים.

כמו שה...הנה, הסוכן שלי מתקשר עכשיו, רגע, אני, איך עושים פה פאוז?

איך עושים פה פאוז?

רגע, אני אנסה לעשות פאוז, שנייה.

רגע.

טוב, כמו שחשבתי, זה היה הסוכן שלי, בני מנשה, שעדכן אותי מה שאמרתי לכם, שכנראה ההופעות בארצות הברית פשוט יזוזו, סיבוב ההופעות יזוז. נראה מה נעשה איך נסתדר עם כל ההוצאות והדברים, אבל קודם כל מה שחשוב זה העם שלנו פה והמורל שלנו פה.

כמובן שכל האנשים ששם בארצות הברית, וגם רובם, רובם מקשיבים לפודקאסטים שלי, שזה בהחלט משמח. אז הנה, אני אומר לכם פה, רובכם היקר והאהוב, אני אעשה הכל בשנייה הראשונה שהמצב יתבהר ונבין לאן דברים הולכים, להגיע אליכם ולממש את ההופעות שכל כך חיכינו לעשות שם.

אבל עוד הפעם, אני חוזר לנקודה, לא משנה הכסף, לא משנה הביטולים, המזוודות שמחכות לי פה, כן, יש לי מזוודות מלאות כל טוב שכבר מחכות לי, מחכות פה לטיסה. אולי באמת נתגלגל איתם ברחבי נתב"ג בקרוב, ובאמת יהיה...

זוכרים שהיינו ילדים, אז כאילו הייתה פנטזיה כזאת של [שר: "אני נולדתי לשלום שרק יגיע"]

הייתה איזושהי תחושה כזאת שכן, יכול להיות שלום ויכול...

אני חושב שזה היה נכון לזמנו אז. כאילו אני חושב שהמחשבות אז לגבי אותם ערבים שהיינו במלחמות איתם, זה לא בהכרח הז'אנר הזה, החומר האנושי הזה שיש לנו היום. כאילו היום אנחנו ממש עומדים ונאבקים מול ארגוני טרור נפשעים כל כך, שזה כאילו לא איזה משהו שאפשר לחלום עליו, איזה פנטזיה כזאת שכן, שיהיה שלום, והם יסכימו והחמאס יתפרקו מנשקם. זה לא הגיוני בעליל, זה לא נראה הגיוני, לא נראה הגיוני, עם על חרבו יחיה. אנחנו פה מדינה אחת קטנה, מוקפת באויבים והמטרה שלנו היא לשרוד.

השרידות הזאת, זה מה שהופך אותנו לכל כך חזקים ואנחנו לא נוותר ואנחנו ננצח כי אין לנו ברירה, אין לנו ברירה לנצח ולעשות את זה בצורה הכי חזקה שיכולה להיות. להביס, להשפיל את אויבינו, להשפיל אותם, אין ברירה. זה מה שיהיה, אני אומר לכם.

אז כן כן, מזוודות חמודות שלי, יפות שלי, יפות שאתן!

בימים כתיקונם הייתי מצלם אתכן ומעלה אתכם לאינסטגרם עכשיו, אבל לא נוגע באינסטגרם, באמת, אני לא... לא נוגע באינסטגרם, לא נכנס לאינסטגרם.

קשה לי, מה אני אעשה?

קשה לי.

קשה לי, מה אני אעשה?

אני...

הנה, מצאתי דרך להנעים, לעזור, לתרום, לשמח אתכם.

אני אשתדל כל יום לעלות לשידור, כל יום פה בערב, מהחדר שינה שלי, מהפודקאסט שלי, "המוג'ו של בן בן ברוך", נמצא איזה שם, אולי נקרא לו "יומן מלחמה אופטימי".

כן, "יומן מלחמה אופטימי", לסיכום חוויות היום הראשון.

אז זה הפרק של היום.

אנחנו ב...

מה היום?

שמונה, שמיני לאוקטובר.

כן, בואנה עכשיו השביעי לאוקטובר, זה כאילו יהיה יום שיחרט לעד בקלנדר של מדינת ישראל בתאריכים.

יו, יו, יו, איזה עצוב זה, יאללה, איזה עצוב. שיהיו לנו רק שמחות, אינשאללה.

אתם רואים, כל פעם שאני בא ואני נכנס ללבוא ולדבר ולפתוח את הדבר הזה, אני בורח משם. אני באמת בורח, אני משתדל, כמו שאני אומר לשירן, אני אומר לה, למה נשמה לי? למה? תראי מה זה גורם לך, הטיק טוק, זה מכניס אותך לפחד, סליחה, לא טיק טוק, מי מדבר על טיק טוק בכלל.

טיק טוק מאתמול בכלל לא חשבתי אפילו להיכנס. אני מדבר על האינסטגרם ועל הפייסבוק וזה, למה, למה את זה? שחררי מזה באמת, שחררי.

אנחנו מחקנו לילדות שלי את כל ה...עכשיו, סליחה אם אני חוזר על הדברים פעמיים, כי אני לא זוכר מה אמרתי מתי. כי הקלטתי כבר פרק של פודקאסט, וזה לא קרה לי. אולי זה קרה לי פעם אחת, שכאילו הקלטתי ולא הייתי שלם עם התוצאה ואמרתי אני לא מעלה את זה, אני אעשה מההתחלה.

יאללה, מ-הת-חלה, ככה עשיתי עם עצמי, זה לא יאומן.

תקשיבו, זה אחד הדברים הקשים, לשבת ולדבר עם עצמך בחדר לבד 40 דקות, לא יודע כמה זמן דיברתי, ופשוט להגיד, נה, לא טוב. כי הוא בעצם לא שירת את המטרה שלשמה התכנסתי.


למה התכנסתי לפה, לחדר היפה הזה שלי פה עכשיו במערב העיר? סליחה, בכיוון מערב, זה לא באמת מערב העיר. אמרו שזה גם מערב העיר.

אבל למה התכנסתי לפה?

התכנסתי כדי לתת לכם חלופה, אסקיפיזם, טיפה מקום של...של לשים אוזניות ולא לשמוע עכשיו כמה עלו המספרים עוד הפעם.

נכון זה קצת מזכיר את הקורונה? את הבהלה הראשונה שהייתה בהתחלה, היא שם במרץ 2020. אתם זוכרים את התקופה הנורא חשוכה מחשוך הזאת שהייתה לנו?

יש דבר כזה חשוכה מחשוך, מה זה חשוב?

אתם זוכרים את זה? אתם זוכרים את הלחץ, את הפחד, את האימה שהייתה?

אני בכל אופן חוויתי את זה בכל רמ"ח אבריי. ולא אשקר, הרבה מהתחושות היו זהות, גם עכשיו. גם עכשיו, גם עדיין. כאילו הפחד הזה, הלא נודע הזה, המספרים שעולים כל הזמן.

אח אלוהים שיעזור אותנו!!! שיעזור לנו וישמור אותנו!!

מה הכפתור הזה עושה, למשל? [מוזיקה מפחידה]

["סקופי, קריפי", קול תופים]

לא, זה לא מתאים ליום.


[קול פעמונים קסום]

או, זה הכפתור שמתאים ל...[קול פעמונים קסום]

הגיעה נושאת המטוסים של ארצות הברית. האמת שזה יכול להתאים, כן, לנושאת מטוסים.

זה מה זה? [קולות צרצרים]

אם יש לי נגיד בדיחה לא טובה, זה צרצרים. כן, אפשר להשתמש בזה אם אני מספר איזה בדיחה לא טובה. ופשוט להפעיל את זה.

אתם שומעים את הילדים שם בחדר, שרים?

הילדות שלי פתחו חמל. אני חייב לצלם את זה, להראות את זה. פתחו חמל בממד, כל אחת עם המחשב שלה. עכשיו, זה קטע, כי הן משחקות אחת נגד השנייה. כאילו ברשת. עכשיו, משחקות אחת ליד השנייה, ושתיהן צורחות.

אחת נגד...

מטורף, מטורף.

איזה כמות של אופציות לשעשוע יש בדור שלנו. כאילו, כל אחד עם האייפון, עם הזה.

אה, התחלתי להגיד שמחקנו להם את הוואטסאפ. כאילו, אמרנו להם שזה תקלה סייברית כזאת. אנחנו לא יודעים מה קרה, נמחק הוואטסאפ. אז אין להם עכשיו וואטסאפ. בדרך כלל, אנחנו מתקשרים איתם, אנחנו בוואטסאפ. כאילו, אנחנו שולחים להם הודעות.

"בואו לאכול כזה".

נורא, נורא! כאילו, באמת נורא. זה ג'נריישן כזה שנורא, באמת.

היה לי משהו בשבת. אני חייב לשתף אתכם. זה משהו שהצחיק אותי. אני מקווה שזה קצת יצחיק אתכם גם, ואולי ישמח אתכם.

בשישי בערב, לא בשבת. שישי בערב, שהכל עוד היה רגיל כאלה, ימים רגילים. זוכרים ימים רגילים בלי מלחמה?

כזה חג שמחת תורה, שמיני עצרת. אנחנו אחרי ההקפות, באים הביתה רעבים. יושבים לשולחן, אוכלים. אמא שלי הכינה מטעמים.

והיה לי איזה קטע עם הבן שלי, מיאל למתוק, שהוא אמר לי איזה משהו, ואני כאילו הייתי...הראש שלי היה בכל מיני מחשבות, על דברים חשובים ברומו של עולם. המצבר שנגמר לי ברכב של שירן, שאני צריך להטעין אותו או להחליף אותו, או מחשבות אתן יודעות חשובות.

איך הכל מתגמד פתאום, אה? כשיש אירועים גדולים כאלה וקיצוניים. פתאום הכל נהיה כזה שולי ולא רלוונטי.


בקיצור, אז אני חושב בראש ככה על כל מיני דברים, והבן שלי מדבר איתי, ותוך כדי שהוא מדבר איתי, אז אני מוצא עצמי מהנהן כזה, וכשהוא מסיים לדבר, אני אומר לו כזה, "כן?" פתאום תפסתי את עצמי ובשנייה אחת נזרקתי אליי בילדותי, אוקיי?

נזרקתי אל אני, אל בן שהיה ילד, שמספר לאבא שלו, שבמקרה היה לידי בשולחן משהו, ואבא שלי כזה, לא איתי כזה, לא בקשב, והוא כזה, מחייך לי כזה ואומר לי כזה, "כן?" כאילו, לא משנה מה הייתי אומר לו. אבל בשבילי זה היה הדבר הכי חשוב בעולם באותו רגע.

אוקיי, גם אם הייתי אומר לו, "אבא, תקשיב, ילד מהכיתה שלי בא עם 30 פוגים ואני באתי עם שתי פוגים ושני פוגים וניצחתי אותו ולקחתי לו את כל ה-30 פוגים", אז אבא שלי היה כזה, "כן?" כאילו, רק לתת לי תחושה שהוא הקשיב למה שאמרתי לו.

ואני זוכר שבתור ילד זה היה מעליב אותי עד עמקי נשמתי, כי לא הייתי יודע את זה. הייתי ילד חכם, הייתי ילד פיקח, נבון, הרבה מעל לגילי הנומרי. זאת אומרת, הייתי נניח בין 6 עם תודעה של ילד בן 14, באמת, ככה אני זוכר את עצמי עד עכשיו.

והאמת שעכשיו נתקעתי, אני עם אותה תודעה של גיל 14 עד היום, אבל לא משנה, הייתי ילד עם תודעה מאוד מאוד מאוד ערנית לסביבה וקלטתי את זה, קלטתי שאבא שלי היה אומר לי סתם "כן" והוא לא באמת הקשיב לי.

ואתם יודעים מה עשיתי ביום שבת, יום שישי בערב, בארוכת שישי של שמיני עצרת, של שמחת תורה? אמרתי לו את זה, אמרתי לאבא שלי, אמרתי לו 'אבא, יש לי וידוי, יש לי משהו להגיד לך שעד היום מפריע לי, עד היום הוא יושב לי פה על הנשמה, ועכשיו, כשאני אבא לילדים, וקלטתי את הילדים שלי', ואי העפתי את הטלפון, 'וקלטתי שזה קורה לי גם עם הילדים, הבנתי מה המקור של זה. ואני רוצה להגיד לך, אבא, שזה בגללך ואני הולך לתקן את הדבר הזה, אני הולך לתקן את זה אצלי, אני לא אעשה את זה לילדים שלי. כי כשהייתי ילד, והייתי אומר לך משהו שהיה לי מאוד מאוד חשוב, היית עסוק, אני יודע שהיית עסוק וכרוך בדברים שלך, במשכנתא, בדברים ובחובות שלך והכול. ואני הייתי ילד שבסך הכול רוצה לשתף אותך במשהו שקרה לו היום בגן, או בבית ספר, בכיתה א', או ב', לא משנה מה, והיית עושה את עצמך, מקשיב לי, והיית אומר כזה, כן? ופתאום היום אני מוצא את עצמי, עושה את זה לילדים שלי, אבא. אז תדע לך שבזכות הדבר הזה, אני עכשיו החלטתי שאני אשנה את זה, ויותר אני לא, אני לא אעשה את זה לילדים שלי, וכשמדברו ויספרו לי איזה משהו, אני אעצור הכול, את כל המחשבות, ואני אקשיב להם."

אז אבא שלי הסתכל עליי, ואמר לי, "כן?" [מצחקק]

קשה לי, קשה לי, באמת שקשה לי, חברים. אני באמת משתדל פה לגייס את כל תעצומות הנפש שלי, להנעים לכם איזושהי חצי שעה קטנה ככה מהיום המאוד מאוד קשה הזה, אני מקווה שאולי, אולי הצלחתי במשהו.

אני רוצה להמליץ לכם, למי שעדיין לא שמע, יש פרקים נפלאים בפודקאסט שלי, במוג'ו, עם עדן הראל.

השבוע, אני לא יודע מתי נעלה פרק עם מוקי, שהקלטנו באהבה, לפני כמה ימים, לפני שבוע. אבל נראה, ניתן לדברים קצת להתבהר וקצת לשקוע, נראה מתי נעלה את זה, אם נעלה. אבל יש עוד הרבה הרבה הרבה פרקים. מה שכן היום ראיתי עלייה מטורפת בהאזנה לפודקאסט שלי בכל הפלטפורמות כנראה בגלל שאנשים אין להם כוח כבר, סליחה, אין להם כוח כבר לשמוע את כל המספרים ואת כל העצב הגדול הזה.

אז אני אהיה אתכם פה כל יום בלי נדר, בלי נדר, אני משתדל, אני מקווה, זה לא פשוט באמת. תאמינו לי שזה לא פשוט לגייס תעצומות נפש לשבת, לדבר עם עצמך בחדר סגור, למרות שאני יודע שאתם מקשיבים לי ושאתם מאזינים ואתם כותבים לי ומגיבים. אם יש לכם שאלות שאתם רוצים לשאול אותי, שלחו לי באינסטגרם או במייל שלי, ben@benbaruch.co.il

יש לכם דברים שאתם רוצים, יש לי איזושהי דרך לעזור, לשמח אתכם, להצחיק אתכם, כל דבר, חברים, פשוט תכתבו לי, שלחו לי הודעה, אפשר גם באינסטגרם. אני אמנם לא עונה, אני פשוט לא נכנס לאינסטגרם, עינת מרכזת לי את כל הדברים החשובים ושולחת לי את זה בוואטסאפ, באישי שלי.


אז אני אהיה פה מחר גם, בשעה הזאת, סוף היום, נקרא לזה "המוג'ו של בן בן ברוך יומן מלחמה אופטימי", בתקווה שיהיו בו ממש ממש מעט פרקים, מעט מאוד פרקים. כי הדבר הזה הולך להסתיים בעזרת השם מאוד מאוד מהר, להסתיים אחת ולתמיד ועל הצד הטוב ביותר, חברים, כשכל בנינו ישובו הביתה לגבולם. אמן, כן, יהי רצון.

אם אתם אוהבים אותי, בבקשה, אם אתם אוהבים אותי, ואיכשהו אי פעם השפעתי עליכם לטובה, שמחתי אתכם, הצחקתי אתכם, עשיתי משהו שנגע לכם בלב ואתם מרגישים צורך לגמול לי טובה, פשוט תקשיבו לפרק תהילים המאוד מאוד חשוב הזה שאני אקרא עכשיו, לדעתי ק', אני קורא אותו מהראש, אני מקווה שלא אטעה, ק כ"א או ג' ק כ"א, לדעתי, אוקיי?

פשוט תהיו איתי, תקשיבו, תגידו אחריי אפילו, בעזרת השם נביא גאולה לעולם ונביא גאולה למדינה שלנו, שצריכה את זה כמה שיותר מהר, עם ברכת החלמה מהירה לכל הפצועים ובעזרת השם שחיילנו ישכילו לנצח, עם כמה שפחות פגיעות ואבדות בעזרת השם ושכל הבנים ישובו הביתה לגבולם, אמן כן יהי רצון.


שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:

אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים– מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.

עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה– עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.

הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן– שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.

יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.

יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.

יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.

יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ– מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.

לילה טוב, אוהב אתכם.


3 views0 comments

Comentários


bottom of page