ארז מאיר דישבק - קבליסט אמן לחימה ומאסטר המלמד איך לשמור על חיבור גוף ונפש נכון - חלק א

המוג'ו של בן בן ברוך

ארז מאיר דישבק - קבליסט אמן לחימה ומאסטר המלמד איך לשמור על חיבור גוף נפש נכון

חיבור הגוף והנפש הוא הדבר הכי חשוב עבור כל אדם, אחרי שנים של הדרכה הוראה, ולימוד עצמי מלמד אותנו המאסטר בנינג׳יסו מהיחידים בארץ עם דן 10 מה צריך ונכון לעשות כדי לשמור על חיבור נכון לנפש

בן בן ברוך: צהריים טובים לארז מאיר דישבק.מה שלומך?

ארז מאיר דישבק: נפלא תודה רבה.

בן בן ברוך: אז טוב, אני הסתקרנתי מאוד, קודם כל קיבלתי כמה וכמה המלצות להביא אותך לפודקאסט, תכף נגיע לזה גם, חלק מהאנשים שאתה נוגע בהם אישית, בגדול ניסיתי ככה, גם שאלתי אותך, איך אני מציג אותך במילה אחת, איך אני מגדיר אותך, ואז הגענו למסקנה שאתה מומחה לגוף ולנפש.

ארז מאיר דישבק: אכן, כן.

בן בן ברוך: ספר לי מה זה אומר בעידן הכל כך מתבקש הזה, שאנשים צריכים את החיבור הזה כמה שיותר.

ארז מאיר דישבק: מה שזה נותן, בוא נגיד, בוא נסדר את זה. אפשר להגיד שאני מורה

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: מטפל

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: ולוחם.

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: ואם נסדר את זה יותר, אז מטפל נשים בצד ימין

בן בן ברוך:אוקיי

ארז מאיר דישבק: שזה הצד של החסד

בן בן ברוך:יפה

ארז מאיר דישבק: ואת הלוחם נשים בצד שמאל, שזה הצד של הגבורה.

בן בן ברוך:אה של הגבורה

ארז מאיר דישבק: נכון.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: והמורה הוא האמצע, הוא המיזוג.

בן בן ברוך: יפה

ארז מאיר דישבק: הוא המיזוג, הוא נותן, האמצע זה הקו של הדרך. שהדרך תמיד מורכבת מהימין והשמאל.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: כלומר, הדרך שהיא רק ימין, זה בסוף הולך לאיבוד בנתינת יתר.

בן בן ברוך: יפה.

ארז מאיר דישבק: דרך שהיא רק שמאל, אתה נהיה בצמצום, דין זה צמצום, זה קשיים, זה גבורות, זה נהיה יותר מדי קשה.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: המיזוג הוא באמצע שיהיה לך מזה ומזה עם עדיפות כמובן, שקצת האחוזים ינטו לצד ימין.

לצד ימין. כאילו אם אתה אומר נניח סתם, 60-40 כזה, זה טוב. משהו כזה, זה מיזוג טוב. שאחרי הכול, המיזוג מתבטא באמצע. ביכולת של בן אדם בעצמו להיות מורה.

כי אתה לא הולך למישהו שינהל לך את החיים, אתה הולך למישהו שכבר הולך בדרך, ונמצא כמה קומות מעל בסך הכול, הוא יכול לתת טיפים, יכול לתת הנחיה, יכול לשתף אותך בדרך שהוא הלך בה.

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: ואתה צריך לקחת, עליך את העבודה. כלומר, אתה צריך להיות המורה של עצמך בעצם.

בן בן ברוך: קודם כל

ארז מאיר דישבק: קודם כל, כשהולכים הולכים לחכמים, אתה רוצה במוזיקה., אתה הולך למישהו שאוהב, אתה לא תהיה כמוהו, חס וחליל, אתה לא רוצה להיות הוא.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: אתה רוצה לעשות המודל, להוציא את הפוטנציאל האישי.

בן בן ברוך: בעזרת…

ארז מאיר דישבק: בעזרת מורה טוב ללמוד את הדברים, או מה שנקרא, לקחת דוגמה או השראה ממישהו שיש לו ניסיון חיים. בוא נתחיל עם זה.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: אז הצד של המטפל, זה תחום שבו אני עובד בטיפול במגע.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: זה שילוב של כמה וכמה שיטות, שיש פה רפלקסולוגיה, שיאצו, פלדנקרייז, הרבה השראה מתחום הפלדנקרייז בתוך הטיפול שלי.

בן בן ברוך: סליחה על הבורות, מה זה פלדנקרייז?

ארז מאיר דישבק: פלדנקרייז, זה דבר בפני עצמו. זה דוקטור משה פלדנקרייז.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: זה היה בחור יהודי כמובן, שבשנות ה-60 העירה שימשו, והוא היה מורה לג'ודו ומהנדס חשמל.

בן בן ברוך: מורה לג'ודו ומהנדס חשמל. אוקיי.

ארז מאיר דישבק: והוא פיתח שיטה של עבודה רכה שדורשת המון בגרות ומוכנות נפשית בשביל להתאמן בה ובשביל ללמוד אותה, כי זו עבודה איטית.

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק:אתה הרבה בתוך עצמך, אתה זז לאט ואתה לומד תנועה מאפס. למעשה, הוא רוצה להביא אותך למצב טרום לידה, או לידה, ומשם הוא להתחיל להתפתח מההתחלה.

בן בן ברוך: וואו.

ארז מאיר דישבק: חלק מהעבודה שלו הייתה להתבונן על תינוקות, איך תינוק מתפתח. אתה רואה את התינוק, פתאום, תראו, תראו, הוא התהפך.

בן בן ברוך: כן, נכון.

ארז מאיר דישבק: והתינוק אומר, אה, זה התהפכתי, אני כבר שבוע, אני עושה תנועות, מנסה להתהפך, מהגב לבטן, עד שהצלחתי, ואתם חושבים שאין לי… פתאום, לא, לא, עבדתי על זה קשה.

בן בן ברוך: נכון

ארז מאיר דישבק: ואז הוא על הבטן, ואז אחרי שבוע, אה, הוא התהפך. זה לא אההה, הוא שבוע שלם עבד לחזור למצב.

אז בתוך השבוע העבודה, היו אלפי תנועות קטנטנות שהתינוק עשה, כמובן, לא בצורה מודעת, אבל זה הדרך להתפתחות של הבן אדם.

בן בן ברוך: אינסטינקטיבית יותר, כן.

ארז מאיר דישבק: של גדילה. והוא לקח ולמד, ומזה הוא הוציא חומרים ושיעורים. עכשיו, הגדולה שלו, שהוא הוציא שיטה שהיא קונצנזוס בינלאומי. בסין, ביפן, בארצות הברית, באירופה, זה שם דבר. מה שהסינים טרחו על השיטות שלהם אלפי שנים, הוא בא ב… הופ, אבל זה כנראה הגדולה של…של יהודי שמשנה את הבריאה ברגע.

יהודים מאז ומעולם, ימי בראשית, בעצם חכמי התלמוד והגמרא ידעו לסכם. ידעו לסכם טוב את הדברים.

בן בן ברוך: כן, כן. לקחת שישה סדרי משנה ולתמצטת את זה להלכות

ארז מאיר דישבק: זה חלק ניכר וארי מאוד בחיים שלי, וגם בתהליך ההתפתחות שלי, וגם כיום בלימודים שלי, כמובן, שזה עוד זה, אבל עוד נמשיך בטח בהמשך. אז זה בתחום של הטיפול, וכמובן הטיפול בתנועה. שהאדם תופס את עצמו ומבין שהוא לא גמיש להחריד, ושנתפס לו הגוף כל… הגב, כל שבועיים והוא סובל, והוא רוצה להתפתח, הוא רוצה איכות חיים.

בן בן ברוך: אז יפה, אז אני עוצר אותך פה בכוונה, כי זו בדיוק הסיבה ש… אתה יודע, הבאתי אותך בהרבה סיבות, וגם כמו שאמרתי, ביקשו, אבל זו הסיבה שאני אישית, אמרתי, אני חייב את ארז פה בפודקאסט, כי אוהב לדבר בהרחבה על הדברים האלה, כי אני סובל הרבה, מהגב התחתון, מיציבה לא טובה מחוסר גמישות, פעם הייתי נורא גמיש, והיום אני לא, ותהיתי, האם בגיל 40 אני יכול לחדד את הגמישות בחזרה, למתוח קצת יותר את ה… ואמרתי, בוא, בוא נביא מומחה בתחום, בוא נביא מישהו שמתמחה בזה, אז אולי, אתה יודע, באופן טבעי נתעכב על זה קצת, למרות שיש מלא דברים מטורפים לדבר איתך עליהם, אבל...

ארז מאיר דישבק: בואו נגיד את זה בצורה כואבת. אני אוהב לתת את זה ב… אתה רוצה בגיל 70 שאשתך תדחוף אותך בכיסא גלגלים?

בן בן ברוך: לא, לא.

ארז מאיר דישבק: זה בעצם האוטקאם, זה התוצאות. חלק מעבודה הטיפולית שלי, אני עובד עם אנשים סיעודיים, עם אנשים מאכלות סופניות, לא עלינו, ואני פוגש גברים בגילאי 70 פלוס, שמצרים, איפה, איפה, למה לא התעוררתי בזמן, עכשיו, מה, מה, מה… אפשר להועיל, גם שם יש מה לעשות, אבל גיל 40 זה ממש, ממש התחנה שהגבר, בעיקר הגבר, צריך לפתוח את העיניים ולהתעורר.

בן בן ברוך: ואו. למה בעיקר הגבר? מה,נשים יש להם… זה שעון ביולוגי?

ארז מאיר דישבק: כי נשים, נשים, השעון הביולוגי אחר.

בן בן ברוך:אוקיי.

ארז מאיר דישבק: גיל 40 כבר הוא מזמן מטקטק להם.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: נשים גם עוברות לידות, הן יותר קשורות לעניין של חיים והתחדשות.

אנחנו, הוא קטר, גבר הוא קטר, הוא מושך את העגלה, הוא רץ קדימה, הוא חושב שהוא בן 16 נצחי, הוא עושה שטויות, הוא נפצע.

בן בן ברוך: נכון.

ארז מאיר דישבק: פתאום בגיל 40 החברה מתקשרים, בוא, בוא, וזה, יש משחק כדורגל, אתה הולך, אתה משחק, אתה דופק את הקרסול, אחר כך הצי שנה כואב לך כדורגל, כדורסל לא משנה.

בן בן ברוך: כן, כן, כן, כן, מאוד מוכר מה שאתה מספר.

ארז מאיר דישבק: כן, זה, זה… אתה חושב שאתה נמצא איפשהו בעבר, אבל לא, הרבה השתנה.

השיא הצמיחה של גבר, למעשה, שיא הכוח זה גיל 35 פחות או יותר. משם אנחנו מתחילים מה שנקרא לי, להירקב

בן בן ברוך: וואי

ארז מאיר דישבק: אמרתי לך המוסר שלי הוא קשה בתחום הזה. אני מעדיף את זה. והרכבת, חייבים לקפוץ עליה. חייבים להתחיל לעשות משהו שהוא רך. כלומר, עכשיו להתחיל ריצות, וחדר כושר, אני לא ממליץ.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: אני לא ממליץ על תחומים שהם קשים, אני ממליץ על דברים יותר רכים, גם בתוך, נגיד, אנשים עושים יוגה, וגם בתוך היוגה יש ערוצים קשים מאוד, ויש ערוצים רכים מאוד. יש שדו יוגה שהיא מאוד רכה ותנועתית, ויש את האינגר שהם קשוחים, הם קושרים אותך לקיר, הם מותחים אותך עם רצועות, עושים כל מיני דברים מאוד...

כל אחד מתאים לו מה שמתאים, אבל…

בן בן ברוך: יש עכשיו, ואתה יודע, גל מאוד מאוד מסיבי של קרוספיט, ואימונים מטורפים.

ארז מאיר דישבק: כן.

בן בן ברוך: זאת אומרת, בואנה, אני רואה את ה… לא יודע, באינסטגרם או זה, אני רואה… אני אומר, אני לא יכול לעשות את הדברים האלה, עם כאילו…

ארז מאיר דישבק: זה גישות, גישות. אני לא בגישה שם, אני השקעתי מספיק שנים מהחיים שלי בעבודה קשה, ואימונים בתחום הקשה יותר, ובשמונה, תשע שנים האחרונות, אני נכנסתי לעבודה הרכה, ואני ממש שמח על זה כל רגע, גם מחוסר ברירה.

בן בן ברוך: אבל אתה כן אומר שאפשר לצורך העניין… אפשר לנקוט בגישה קלה, אבל לצד, לצורך העניין, אימונים בחדר כושר, אבל לא בטירוף.

ארז מאיר דישבק: הייתי ממתין. כלומר, הייתי מתחיל בשיטות רכות, דברים שהם יותר עדינים, של אימון עדין, שדורש התבוננות, שמלמד אותך נשימות, שמלמד לך את היחס נכון לגוף, מודעות, הכרה של הגוף, בנייה של בסיס נכון, בנייה נכונה של גמישות. אחר כך, אם רוצים להגדיל את הקומה, אז אפשר ללכת לדברים יותר חזקים, שהם יותר נותנים סיבולת לב ריאה וכו' אבל גם שם יש דברים יותר מומלצים, פחות מומלצים. הייתי מעדיף למשל שחייה על חדר כושר.

בן בן ברוך: אוקיי, שחייה. שחייה זה משהו שאני כבר שנים אומר לעצמי שאני חייב להספיק

ארז מאיר דישבק: זה נעים. זה לא… הסכנה לפציעה היא כמעט אפסית

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: מה שהחדר כושר, אתה… הדרכה לא נכונה, חסר, רגע אחד שהמדריך, והרבה פעמים הם לא עליך, ואתה יכול למתוח, לקרוע, להפיל, לשבור.

בן בן ברוך: נכון.

ארז מאיר דישבק: רק למעוד בחדר כושר על איזה משהו זה… השם ירחם.

בן בן ברוך: נכון.

ארז מאיר דישבק: בבריכה אתה לא יכול ליפול. מקסימום נפלת על המים, אבל… זה סתם דוגמה. זה דוגמה לעבודה שהיא...

אימון שהוא חזק, הוא מחזק את הגוף, אבל הוא רך והוא שומר והוא עוטף מאוד, ונעים. אבל בכל מקרה הייתי שם את ה… הייתי קודם כל מתחיל בעבודה, עבודה שיותר פנימית, שיותר איטית, שיותר מלמדת אותנו קשב לגוף, חלק מה שחשב.

בן בן ברוך: חסר לגבר.

ארז מאיר דישבק: אני חושב שרוב… כן, זה... אני חושב שרוב האנשים…

בן בן ברוך: אתה לא מקשיב לי. אתה לא מקשיב לי.

ארז מאיר דישבק: זהו, אבל אני חושב שרוב האנשים… עזוב, אתה להקשיב או לא להקשיב, יותר אני מדבר על הסבלנות שנדרשת, על הסבלנות, הסובלנות העצמית שנדרשת בשביל לבוא ולעשות תהליכים איטיים, אתה מבין?

בן בן ברוך: נכון, כן. לצורך העניין, אני עכשיו, אם אתה אומר לי, תשמע, אתה צריך לתרגל נשימות שזה מן… שאר הדברים שאתה מתמחה בהם, מן סתם, אנחנו גם נדבר על זה. ואני אומר, תשמע, לראות את הסרטון עכשיו שמלמד איזה ארבע, חמש דקות של… זה הכול… כל האנשים, אין לי את הסבלנות הזאת, אז לתרגל את זה, אז

ארז מאיר דישבק: לשבת, לעשות יוגה ומדיטציה ודברים כאלה, איך בעצם מסגלים את הסבלנות? אני מבין שזה מגיע, אתה יודע, במקצבים, איך אומרים, אתה יודע, בחתיכות קטנות, אתה בונה את זה לאט לאט בחתיכות קטנות, אבל איך בן אדם כמוני, בלי סבלנות, יכול להגיע למצב של… של טיפול פנימי כזה, כמו שאתה אומר, שהוא נחוץ, לפני שאתה מתחיל להתעסק עם השאר

פה אני חושב שצריך… מורה טוב.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: מורה טוב ש… קודם כול שיש כימיה, כי לא כל מורה שהוא מורה נפלא, הוא המורה שלך. מורה, מורה, לא משנה, לצורך העניין.

בן בן ברוך: אוקיי זה חלק מהדברים שאתה עובד איתם, עם כל המטופלים שלך לצורך העניין?

ארז מאיר דישבק: כן, כן.

בן בן ברוך: החבר'ה, בוא נגיד ככה, בעדינות המוכרים שבאים אליך לטיפולים, שאתה, אתה יודע, אתה מלווה אותם כבר כמה שנים, לא רוצה להיכנס לשמות, אבל אתה יודע.

ארז מאיר דישבק: יש בסיס של אהבה בינינו. מאוד אוהבים אחד את השני.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: זה קשר של נותן ומקבל, לשני הכיוונים.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: וזה בעצם פועל יוצא של איזשהו חיבור, של כימיה בין… מגיעים אליי אנשים לפעמים, "אחי, אמונך". אני אומר לו, אחי, אני לא המורה שלך, אני מורה נפלא. אני מורה גדול. אני מאוד מעריך את עצמי, אבל אני לא המורה שלך.

תמשיך הלאה. הוא אמר לי, "תשמע, לא מתאים לי איך אתה עושה ככה". אני אומר לו, "נכון, אבל אני לא משתנה". כלומר, אני משתנה לפי דרכי, אני לא משתנה בשבילך.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: תמצא מישהו שיותר מדבר אליך. הרבה היו והלכו, ויש הרבה שנשארים. כלומר, צריך פה… מורים תמיד רוצים לנכס לעצמם עוד תלמידים. אתה זה חלק מתאווה של מורה. יש לי 30 תלמידים, יש לי 100 תלמידים, יש לי אלף תלמידים, וזה חלק מה...

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: אז צריך לדעת מתי לא. מתי לשחרר את הבן אדם ולהגיד לו, "אחי, צריך את דרכך", או להמליץ. יש לי קולגות, אנשים לפעמים מתקשרים אליי, מתוך… מהאינטרנט פונים אליי. "אה, זה מה שאתה… טוב". אז אני אומר, "רגע, רגע, אני יכול להמליץ לכם. מה אתם רוצים?" ואנשים מופתעים מה… בכלל נכונות, יש לי קולגות במרכז, יש לי קולגות בצפון, יש לי קולגות באזור שלי. אני שמח להכווין.

בן בן ברוך: יפה.

ארז מאיר דישבק: אה, את רוצה צ'יקונג? הנה, תחי 5 מורים שאני מכיר אישית. אני לא אוהב להמליץ על דבר, על אנשים שלא...

בן בן ברוך: שאתה לא...

ארז מאיר דישבק: שלא פגשתי.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: מישהי שביקשה מה...לפני כמה זמן אמרתי מחילה אני לא מכיר באזור שלך, יש כמה, שאני יודע שהם בעלי שם, אבל לא חוויתי איתם שום מפגש, אז לך תנסי לבד. אלו השמות, אבל בלי המלצה.

ההמלצה היא, המלצה ברשת, תראי בעצמך, אבל אין לי את הניסיון, חוויה איתם.

בן בן ברוך: מבין.

ארז מאיר דישבק: אז… אבל צריך פה… זה… בנוסף לזה, הרבה פעמים מה שכן מביא בן אדם, זה הכפה.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: הכפה, אני את הכפה שלי, אכלתי ב-2015. מצאתי את עצמי, עבדתי בעבודה פיזית מאוד קשה, הייתי קברן, בחברת קדישא.

בן בן ברוך: וואו

ארז מאיר דישבק: כן. אם לא הייתי… אם לא הייתי נפצע, אז בעבודה הייתי גם מנהל את חברת קדישא פרדס חנה.

בן בן ברוך: אוקיי. וואי, איזה טייטל מטורף.

ארז מאיר דישבק: היו צוחקים עליי בעבודה, שאומרים שאין עבודה, אז אתה הולך לסדר, כי אתה לוחם, אז לך לסדר לנו כמה מטופלים, לא בתלמיד. אז שם נפצעתי מאוד קשה בתוך העבודה, הייתה עבודה של חציבות וקריעת קברים באדמה מאוד קשה, עם כל מיני מכשירים כבדים וכו'. נפצעתי, מצאתי את עצמי באמצע 2015, שהנוף היחיד שלי זה מאוורר תקרה.

בן בן ברוך: וואו

ארז מאיר דישבק: הייתי מנוטרל, בכאבי תופת, לא מסוגל להשתמש בידיים, לא יכולתי להחזיק סכום.

בן בן ברוך: וואו

ארז מאיר דישבק: ממש… מה שנשאר לי זה לעשות נשימות, פלדנקרייז, שזה עבודה רכב ומינימליסטית, ולהתפלל הרבה, אבל מדיטציות הייתי אז… אני לא זוכר תקופה שכאילו, 6 שעות מדיטציה. מי זוכה באמצע החיים עכשיו בגיל 30 ו...

עכשיו אני ארבע, 44, פחות 6, 7.

בן בן ברוך: כן, 36, 7, 8 נגיד.

ארז מאיר דישבק:באמצע של החיים שלך יש לך זמן עכשיו 7 שעות מדיטציה. אבל הנה, אתה מוגבל לגמרי, אתה צריך לזחול בבית ממקום למקום, תוך כאבי תופעת, כל… אז אתה מעדיף לא לזוז בכלל, אלא אם צריך להתפנות או לאכול.

היה לי כמעט שנה כזאת. בדיוק…

בן בן ברוך: וואו.

ארז מאיר דישבק: נולד לי הבן שלי, החמישי. אז כל השנה הראשונה שלו היינו ביחד על השטיח.

בן בן ברוך: יאללה

ארז מאיר דישבק: זה היה חוויה מדהימה. אבא והתינוק. איפה האבא? על השטיח איפה ינון? על השטיח

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: אז בשבילי זה היה… מה שנקרא סובבו לי את החיים ככה, אין ברירה, חביבי. עד עכשיו רצת כמו קטר, עכשיו תלמד להרפות. מה שנקרא…

בן בן ברוך: כן, לגמרי

ארז מאיר דישבק: מה שנקרא בעל כורחך, שזה עוד דבר שלא נגענו בו בשיחה קודם, אז אני בעצם בתהליך שיקום מאוד ארוך, וכל מה שאני מלמד כיום זה מתוך התהליך שיקום שלי.

בן בן ברוך: זאת אומרת, מניסיון…

ארז מאיר דישבק: מניסיון על הבשר שלי איך לחזור ול… אתה רואה אותי מחזיק את הידיים, זה לא היה. אני לא החזקתי את הידיים לפני שבע שנים, הידיים היו נפולות, לא היה לי את היכולת להרחיק אותם בכלל מהגוף. לא יכולתי להרים את הטלפון לאוזן, לצורך העניין. והכל פרי של עבודה, אף אחד לא עזר לי, כולם התעלמו ממני, המוסדות, חברות ביטוח, כי גם ככה הייתי פריק.

בן בן ברוך: אוקיי, למה אתה אומר פריק?

ארז מאיר דישבק: פריק, אני לוחם, אני כל החיים שלי…

בן בן ברוך: מה זה לוחם? תסביר שנייה. דיברנו על זה מקודם, שאתה כאילו ההתמחות שלך, אתה…

ארז מאיר דישבק: נינג'ה

בן בן ברוך: נינג'ה.

ארז מאיר דישבק: נינג'ה, ולא נינג'ה של זה.. אלא נינג'ה אמיתי.

בן בן ברוך: לא נינג'ה ישראל, נינג'ה אמיתי.

ארז מאיר דישבק: כן, נינג'ה עולמי

בן בן ברוך: נינג'ה עולמי, גם בעולם לא קוראים לזה נינג'ה, תום, קוראים לזה אמריקן ווריאר, משהו כזה, לא?

ארז מאיר דישבק: כן, כן. זה המותג בחו"ל. רק בארץ הייתה גניבת מותג קשה שלנו, של הלוחמים, אז אני בא מתחום שנקרא נינגיצ'ו יש לי בדאן עשר

בן בן ברוך: וואו, אתה באדן עשר? מה, זה כרטיסייה באוטובוס, לא?

ארז מאיר דישבק: כן זה חופשי שנתי, אחי, זה… או פור לייפ אז גם ככה היכולות שלי, בוא נגיד, פעם אמרתי לאיזה מומחה גב ששלחו אותי אליו, בוא ניקח פרארי, כן? 450 כוח סוס, ונפגום לה במנון, נוריד שתי בוכנות, נשאיר לה רק 200 כוח סוס, עדיין מול איזה פיאט… פיאט, זה בכלל לא ייראה אותו דבר, הרי הפאררי תפרפר אותה, היא לא תראה אותה ממטר. אז אותו מצב, אני בנכות כל כך קשה, ומצד שני, מהר מאוד, מהר מאוד, תוך שנה פחות, התחלתי להעמיד את עצמי על הרגליים כבר, והתחלתי להחזיר יכולות.

בן בן ברוך: אתה אומר שיש לזה קשר לעצם העובדה של שנים, של…

ארז מאיר דישבק: של כלים

בן בן ברוך: כן

ארז מאיר דישבק: הגעתי דובר לשבר עם כלים. אומנם השבר הזה גרם לי להעמיק בכלים הרכים, להעמיק בעולם הנשימה, אבל בצורה מאוד מאוד רצינית. עד אז זה היה כלי שעבדתי ולימדתי, אבל הוא היה… הוא כלי טוב, אבל הוא לא היה כלי של הכרח.

בן בן ברוך: כן, אין ברירה.

ארז מאיר דישבק: אין ברירה. עכשיו, מה ש… מה אתה יכול לעשות? לנשום. זהו, כל השאר הפעילויות...

בן בן ברוך: ולפני זה היית כאילו...דוגל בעולם הנשימות וכל הדברים האלה?

ארז מאיר דישבק: כן.

בן בן ברוך: כי לי עכשיו זו תורה חדשה, כל העולם הזה של הנשימות, המקלחות הקרות, כל הדברים האלה, זה מבחינתי… לא יודע, זה כאלה…שיטות התמודדות חדשות עם החיים של היום, עם הסטרס היומיומי שיש לנו היום, זה נכון? או שזה תמיד היה? גם לפני אלף שנה? גם ליפנים ולסינים של פעם היה את כל המתח שיש לנו היום, והלחץ, ואז הם תרגלו נשימות ועשו אמבטיות קרח?

ארז מאיר דישבק: הכל היה. שום דבר לא חדש. גם הקרח לא דבר חדש, הוא מתועד מאות שנים אחורה, הרבה יותר אפילו. היום בגלל האינטרנט וכל הזה… זה קיבל תהודה הרבה יותר זה, ובאמת זה הותאם לדור, מבחינת כלי עזרה ראשונה. כי באמת הרמת סטרס הכללית עולה ועולה ועולה. אבל הכל בהתאם, כי גם פעם היה סטרס, בהתאם למצב של פעם. אז הכלים הם לא חדשים.

עכשיו, מבחינתי הכלים היו קיימים, אני זוכר את עצמי, כבר בגיל 14 מתרגל מדיטציות ונשימות, מתוך העולם של האומנויות לחימה המזרחיות, ששם זה דגש, זה חלק בלתי נפרד מהתרגול, זה עבודה פנימית ועבודה של התבוננות, ולדעת לשכב על הגב. אז זה תמיד היה אצלי במערכת, אבל לא בתור כלי מרכזי.

ופתאום שכל שאר הכלים שהיו לי, כמו ללכת, לא מדבר על להילחם ולקפוץ ולעשות סלטות שהייתי עושה קדימה וזה, וכל מיני אקרובטיקה מטורפת וטיפוס על עצים, ועל… קצת התעסקתי, התחלתי להתעסק בפארקור, עד שלפני שנפצעתי, ואז החלום הזה נגנז.

בן בן ברוך: וואלה. זה אני באמת לא מצליח להבין את האנשים האלה שקופצים מקומות ומדרגות, ואתה אומר, וואו, זה באמת אני לא מצליח להבין.

ארז מאיר דישבק: זה מגניב,רק שהבעיה תראה סרטון אחד, חצי דקה, של פספוסים שלהם, אתה לא רוצה להתעסק, להתקרב לתחום.

בן בן ברוך: וואי, וואי, וואי. זה כמו שחייה, אבל לא? החשיפה לפציעה.

צוחקים….

ארז מאיר דישבק: זה המקבילה שלה.

ארז מאיר דישבק: כן, אם אתה יודע להפוך את האוויר לנוזלי וגם אפשר לדון בזה

בן בן ברוך: יש לך את היכולות האלה? אתה מאמין שיש אפשרות כזאת?

ארז מאיר דישבק: שליטה באלמנטים של הטבע, אני מסכים לחלוטין, כן. אני פגשתי, וראיתי מורים במזרח, וגם בארץ, והתנסיתי בעצמי, אני… יש. יש שליטה ב…

בן בן ברוך: מה, תן לי דוגמה, מה זה אומר? כאילו, התנסית בעצמך באיזה מישור של שליטה בחוקי הטבע?

ארז מאיר דישבק: כל התחום של יכולת לייצר עוצמה מטורפת, בלי תנועה כמעט.

בן בן ברוך: אוקיי. לצורך העניין, להדיוטים, שככה פחות או יותר לא מכירים הרבה את התורה הזאת, הדיוטות. כמו הבוקס של ברוס לי (Bruce Lee) ?

ארז מאיר דישבק: בדיוק. ברוס לי (Bruce Lee) , ה-5" פאנץ', או בוא נראה את זה יותר נמוך, קילביל (kill bill) . נכון? היא רוצה לעשות מהארון כבלו אותה, ומה שהיא עושה שם זה ה-5" פאנץ', היא מצמידה את האצבעות ללוח, ואז בום, היא סוגרת לאגרוף, ולאט לאט בסוף היא שוברת, ואז איכשהו היא…

בן בן ברוך: נכון. טוב, אבל זה אמה טורמן, זה כוחות מיוחדים שיש לה.

ארז מאיר דישבק: אז זה לא אגדה אורבנית.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: ברוס לי (Bruce Lee) הרי הדגים את זה, יש מלא… אם כותבים "5" פאנץ', ביוטיוב אז מיד יקפוץ, ברוס לי (Bruce Lee) הזה, ויודעים את כל העולם, איך הוא מ… בלי כלום, רק מיד פתוחה וסגירה לאגרוף, הוא...

יש… באולימפיאדה הוא הדגים את זה.

בן בן ברוך: כן, כן, כן, כן, נכון.

ארז מאיר דישבק: הביאו לו שם… לא חברים שלו, הביאו לו לוחמים רציניים, חבר'ה עם חליפות, שחורות, אלופים כאלו, שזלזלו במה שהוא עומד לעשות, ושמו להם אפילו כיסא מאחורה, שני אנשים.

בן בן ברוך: נכון, כיסא מאחורה, נכון.

ארז מאיר דישבק: ובבום הוא זורק אותם כמה מטרים.

בן בן ברוך: אני הייתי בטוח שזה קצת מבוים.

ארז מאיר דישבק: שום דבר, זה אמיתי לחלוטין. אני בעוצמות כאלו.

בן בן ברוך: באמת? אז אתה קורא לדבר הזה כיפוף הטבע ברמה מסוימת?

ארז מאיר דישבק: שינוי, כן, משחק עם האלמנטים קצת.

בן בן ברוך: למה? כי בנורמליזציה אין מציאות לבוא ו...מחמש ו….

ארז מאיר דישבק: אתה מאמין בזה? אתה לא מאמין בזה, זה לא יקרה.

בן בן ברוך: נכון, אני כאילו, מבחינתי אני לא, אני לא מאמין, אני נגיד רואה את כל אלה ששוברים את הלבנים.

תום: תעשה לנו על בן רגע, בוא נראה.

בן בן ברוך: בוא תעשה עלי רגע, זה כאילו שהם מקריבים את עצמם

ארז מאיר דישבק: אז פה נכנס עניין היהודי שרואים, אין סומכים על הנס.

בן בן ברוך: אין סומכים על הנס.

ארז מאיר דישבק: אולי זה יקרה, אולי זה לא יקרה, ואז אני סתם אתפדח, אבל...

בן בן ברוך: אבל אתה מתורגל לצורך העניין באלמנט הזה?

ארז מאיר דישבק: היו שנים שעבדתי על זה, השקעתי בזה הרבה, עד שראיתי תוצאות יפות, וזהו, זה הספיק לי.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: לא תיעדתי את זה, רק תלמידים שלי מודעים לעניין, תלמידים קרובים וכו', לפעמים אני קצת מדגים את זה באימונים, אבל זה גם, אם אנשים רואים את החומרים שלי, למשל את הקליפים וכל מני דברים שאני מעלה, אני לא מדגים דברים כאלו.

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: זה לא, זה לא מסחרית, זה לא דבר שצריך לסחור בו, זה לא סחורה לשוק, זה...

בן בן ברוך: אבל איזושהי תחושה, תום תתקן לי אם אני טועה, אתה יושב מולי איזה ענק שמדבר על עצמו כאילו הוא ילד בן ארבע שלמד ככה בקטנה כמה דברים ואתה כאילו מכיל בתוכך כל כך הרבה תורות וניסיון חיים וקבלות ואסמכתאות, ואתה כאילו מדבר על זה כזה קצת חוסר נעימות, קצת ביישנות, כאילו, כי אמרו לי עליך, דיברו איתי עליך, אמרו לי זה מורה שלי לחיים, זה בן אדם שאני לומד ממנו, זה בן אדם שאתה חייב להיפגש לדבר איתו ואתה כאילו קצת נבוך מעצם היותך אתה

ארז מאיר דישבק: אני לא חושב שזה מקום ל… כשאני נמצא על הבמה, אני שם ב-100%

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: כלומר, כשאני מלמד, אני מלמד. אני נותן כל מה שיש לי. יש לי פעם, עשיתי איזשהו סדר כזה, שנקרא ככה, זה בדירוג: תלמיד, מורה, מדריך, חבר.

תלמיד אומר, תמיד כשאתה בא, תלמד, מכל סיטואציה, מכל מצב. כשאני מתחיל שיעור, אני מסתכל על תלמידים שלי, ואני לומד מה הם צריכים היום, מה אני צריך ללמד היום, לפעמים אני גומר את החלק הראשוני של השיעור שהוא חוזר על עצמו, שזה כל מיני מתיחות וכדומה, אני מסתכל, פתאום אני רואה אחד עושה עם המושך כתף.

מה היום? היום עבודה עם הכתפיים. זה השיעור שלי להיום, אני למדתי ממנו מה ללמד.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: לא הכנתי את השיעור. אני גם לא אוהב להכין שיעורים, יש מורים שמכינים.

אני הכנתי פעמיים בחיים שלי שיעור, אולי פעם אחת בווינגייט לפני 20 שנה, כי הייתי חייב להיבחן, ופעם אחת גם באיזה מבחן של צ'י קונג שהייתי חייב להיבחן, אז הכנתי חומר.

בן בן ברוך: אבל ככה סתם אתה לא…

ארז מאיר דישבק: ככה תהיה תלמיד. עכשיו, מתחת לתלמיד יש את המורה. ברגע שהבנת מה צריך ללמוד, עכשיו תלמד את זה.

ארז מאיר דישבק: אבל תדגים הכי טוב, הכי יפה, הכי טוב שלך, בלי משחקים, בלי להצטנע, בלי ענווה מזויפת. תראה.

אחר כך תהיה מדריך.

המדריך יורד לרמה של כל אחד, ואתה, אתה, אתה, אתה אחי תעשה קצת פחות, אבי, אתה תיזהר על הברך,

אביבית תיזהרי זה פיסוק גדול מדי את צריכה להקטין, צריכה להיזהר על הגב.

אגב, זה המקום של המדריך. לדעת לגעת בכל תלמיד למקום שלו, ולתת לו את המינון שלו.

אחר כך תזכור להיות חבר שלהם.

בן בן ברוך: יפה.

ארז מאיר דישבק: אם אתה נשאר בפוזה של המורה, או המדריך, אז אתה נשאר עם הגאווה המסריחה שלך.

בן בן ברוך: וואלה

ארז מאיר דישבק: אז בזמן שאתה מורה, תתגאה כי אתה כלי יפה. נכון?

40 שנה ניסיון זה כלי יפה.

זה כולי עלמא , אף אחד לא יגיד לך שלא.

בן בן ברוך: נכון

ארז מאיר דישבק: אבל אם אתה שוכח אחר כך להיות חבר, אתה לא שווה שאתה מסריח. אתה לא מורה ואתה לא כלום.

בן בן ברוך: הבנתי.

ארז מאיר דישבק: אז יש פה את התלמיד, מורה, מדריך, חבר. שאני תמיד שם את זה, שם לי את זה בתודעה, יש איזה מאמר כתוב על זה.

בן בן ברוך: למה אתה הכי מתחבר מכל הארבע? כשאתה עומד מול קבוצה, לחבר לצורך העניין?

ארז מאיר דישבק: זה תלוי. כי כשאני מורה, אין דיבורים בכיתה. אתה לא תפריע למורה. ויותר מזה, אתה בחרת לבוא לכיתה הזאת, ואתה משלם עליה. זה לא בית ספר שמכריחים אותך לא באונסקאה. אז תתנהג 100%.אתה תהיה בשקט, ושמעת רעש וזה.. תמיד מסתכל על הצידה, אמרתי לו, התבלבלת, הדבר הכי חשוב בעולם כרגע זה אני, המורה שלך, תסתכל עליי, תסתכל עיניים. אנשים פתאום עוצמים לי עיניים בשיעור, אמרתי לו, אתה לא עוצמים עיניים בשיעור, אתם פספסים אותי. תעצום עיניים בבית. כשאתה מתרגל, מה שאני לימדתי אותך, תעצום עיניים ותשקע פה, חבל על כל שנייה שאתה לא רואה אותי. זה מורה.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: זה לא גאווה.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: אבל אני אוהב אותו ואני חבר שלו. אני לא פוגע בו, אני דואג לו. אני דואג לו שהוא ירכוש כלים אמיתיים של למידה. אתה בזמן שיעור? תתמקד, תחדד את עצמך, תעבוד, תלמד איך להתחדד. יש רעשי רקע, ההוא דיבר עם ההוא, זה לא קיים. רק המורה קיים. אין לך מה ללמוד מההוא שמספר על… שמע, רגע, אחי, אתה… או הטלפון מצלצל לך… אתה חייב להיות ממוקד.

אז אני לא יכול להגיד, אני מתחבר לכל דבר, איך שנגמר השיעור, או גם באמצע שיעור, פעמים אנחנו זורקים איזו בדיחה, או… אני שואל את זוהר, תגיד, מה היה אתמול? לפעמים בורחים כאלו דברים חבריים, אבל זה לא הופך לדברת ולקשקשת. חוזרים מהר מאוד למקום של מורה תלמיד.

בן בן ברוך: הבנתי.

ארז מאיר דישבק: ומעבר לזה, אני חבר של כולם, אני אוהב את כולם, ושואל, לשלומם, ואני נותן להם הדרכה, וטיפים, יוצר קשר, איך הכתף? איך הרגל? עשית את התרגילים בבית? זה עזר לך? וגם מעבר, הרבה אנחנו נפגשים גם מעבר למסגרת של השיעורים. אז אני משתדל להתחבר לכל דבר בזמן שלו.

בן בן ברוך: ותגיד לי, מבחינת הדרך ההוראה שלך או דרך החיים שלך, באופן כללי, היא מבוססת על המזרח?

זאת אומרת, על כל ה… כאילו, זה די ברור, די ברור להבין שאנחנו, כאילו, יש פה את התורות האלה של המזרח, של הכל ה… לא יודע, ההגה המקצועית של זה, אולי תעזור לי, כאילו, מבחינת ה...

אתה מבין מה אני מתכוון?

ארז מאיר דישבק: כן, יש לי הרבה מה להגיד על זה. לא. המזרח, הדרך לימוד של המזרח היא אכזרית. אכזרית, ובוא נגיד, בן אדם, עם הרקע שלי עכשיו בסין, יש, אם הוא יושב באיזה מנזר, יש 40,000 איש בתור ללמוד אצלי.

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: אם אתה תישבר, אתה תישבר, יש...תזוז. נשברה לך היד? שלום, שלום. הבא בתור. גם ביפן וגם בסין, היחס הוא היה מאוד קשה, העונשי גוף היו מאוד נהוגים.

בן בן ברוך: מה זה אומר עונשי גוף?

ארז מאיר דישבק: יש לי שלוש מורים, אחד ראיתי בלייב קורה, אחד בשנות ה-60 הגיע לאימון ביפן, הדבר הראשון עשו הם ישברו לו את המרפק.

בן בן ברוך: בכוונה, כאילו?

ארז מאיר דישבק: כן, בכוונה. המאסטר שעבר לו את המרפק, לראות כמה ישראלי זה, נקרא גייג'ין ביפן, גייג'ין זה קוף צהוב.

כן, לא סתם היפנים שיתפו פעולה יפה עם הרייך, הם היו רשעים גדולים בתחום הזה, אז גייג'ין זה הכינוי למערבים, שזה קוף צהוב, לראות ממה הוא עשוי. באמת, הוא היה חזק כארי והוא נשאר. העריכו אותו.

כשהוא חזר לארץ, והוא פתח כאן קבוצה בשנות ה-70, אז תלמיד הבכיר שלו, באחד אימונים ראשונים, הוא שבר לו שתי צלעות לראות כמה הוא קשוח.

לפני 20 שנה, בערך 22 שנה, שהייתי במחנה אימונים ביפן, נסענו איזה 21 איש, עם הראש בית ספר ועם המורה שלי, והמורה שלי עשה את זה בטעות של כבוד, הוא פגע בטעות, הוא עשה תרגיל יפה על האח של המאסטר. עכשיו, לא יודע שהיפני שהוא התאמן איתו הוא האח של המאסטר שלי שהיינו בשיעור שלו, ועשה עליו תרגיל מאוד מוצלח, הטיל אותו לקרקע, בום, טראח, הוא מצא את עצמו הפוך על הגב, אבל מסתבר שהמאסטר ראה את זה בעין לא יפה. ואז הוא קרא למורה שלי להדגמה. ההוא שלח מכה, ההוא הסיט אותה, ונתן לו מכה שטוחה מאחורה של הראש לגזע המוח. הוא עשה לו זעזוע מוח, אני ראיתי את זה מול העיניים שלי.

הוא חזר לארץ, לא הבין מה קורה, הוא הלך לסיטי ראש, מספר שהוא עבר זעזוע מוח.

לא רק שהוא נתן לו את הבומבה הזאתי מול כולם, מול קהל גדול מאוד, ואז הוא אומר, "תנו לי מישהו יותר קשוח." כן, הוא גם זלזל בו. שהמורה שלי היה הקשוח שבחבורה שלנו, בלי שום עוררין, בנאדם לוחם עם ניסיון של שנים לחימה ולחימת רחוב, ובן אדם גדל ברחובות של אירופה, וקיצר, לוחם רציני מאוד, הוריד אותו במכה אחת, וזלזל בו… עכשיו, מדובר פה על מאסטר, אחד הגדולים בעולם. אתה מצפה ממנו לאצילות נפש, רחמים, לא קיים. אז אני לא מתחבר.

עכשיו, בנוסף לזה, הרבה, הרבה, מי שלמד בשנות ה-80, 70, בסין, למשל, בדרך כלל, אתה מתאמן שנה שלמה, כל יום, בלי לקבל יחס. שום יחס. המורה לא מסתכל לכיוון שלך אפילו. אתה כל יום בא, מתאמן שעתיים לא מסתכלים עליך. אחרי שנה, אתה מקבל מבט.

בן בן ברוך: מבט.

ארז מאיר דישבק: אני לא מקבל את זה. אני לא מתחבר לשיטות שלהם בכלל. אני חושב, אני באיזשהו שלב, חושב שמהפך הרציני שלי בהוראה, מתוך באמת התבוננות על מה שאתה שאלת על השיטות, וזה לפני יותר מ-15 שנה, יותר אפילו, גם בעקבות הכניסת עומק שלי ללימודי היהדות, שאמרתי, זה לא מתאים.

הקושיות הזאת היא צריכה… כמו שהם לומדים אצלנו. שמלמדים אותך א', אז אומרים אה, אה, או, אי, את כל העיצורים, את כל הניקודים, עוברים כל הוריאציות שיש כאן.

בן בן ברוך: ל הוריאציות.

ארז מאיר דישבק: א' אחר כך את האות ב'. זאת אומרת, מלמדים אותך הכל, אפילו מאכילים אותך בכפית דואגים שתלמד יפה.

דואגים שתתפתח. דואגים לך. עוטפים אותך, הרבה אהבה עם נוקשות. רק נוקשות, בלי אהבה. זה לא טוב. אני לא מקבל את זה. אז השיטות המזרחיות, יודעים שהן קשות מאוד, ואין בהן… גם בעולם היוגה, יש המון שיטות שמאוד מאוד קשות. הן לא מתחשבות, ואם נפצעת, זה בעיה שלך, ותמשיך הלאה, ולא סופרים את ה...

בן בן ברוך: אבל עדיין זה… זה נחשב לאחד האסכולות הכי מובילות בעולם, כאילו, עד היום. לא?

כאילו, מן הסתם. כל מי שרוצה ללכת עכשיו, אם זה למנזר שתקנים, אז הוא ייסע אתה יודע להיות מאסטר ברייקי לצורך העניין, אז הוא ייסע למזרח. אם הוא רוצה ללמוד, להיות מאסטר ב… לא יודע, קונג פו, אז זה במזרח.

הכל כאילו קורה שם, משום מה.

ארז מאיר דישבק: כן ולא. אני חושב שכיום, בארץ, יש לנו המון מורים ברמה בינלאומית, אני חושב שממש ישראל זה מעצמה על מורים. בכל התחום של הגוף נפש, יש לך שפע שאתה לא רואה. בכזאת רמה ובכזאת איכות של אנשים שמוסרים את הנפש ממש על אימונים של יום ולילה ושעות על גבי שעות, להגיע לאנשים שהם הגיעו. ואני לא חושב שיש צורך. זה טוב לנסוע, הופה, מהיום גם ליסוע זה תקציבי, אתה יודע.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: מאוד תקציבי. האימונים במזרח מאוד יקרים, במיוחד ביפן לדוגמה. אני הייתי פעם אחת ביפן בגיל 24, למשך שלוש שבועות, שבהם התאמנו קרוב לשמונה שעות ביום, שכל שעתיים זה מורה אחר. השלושה שבועות האלו היו שקולות נגד שנה בהודו. ויתרתי על הטיסה להודו, לטובת השלושה שבועות האלו.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: יכולתי עוד שנה בהודו.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: אבל העלות של הזה זה מה שזה עלה לי אותו דבר, בחישובי.

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: רק אימונים.

בן בן ברוך: אז זה לא אומר, שזה לא מחזק בעצם את הטענה שמן סתם עם זה העלויות והמחירים?

אז יש סיבה? או שאתה אומר שאתה יכול את אותו דבר, את אותם כלים לרכוש…

ארז מאיר דישבק: אני חושב שאפשר אותם כלים לרכוש פה. העניין שבחו"ל, שמה שקורה, שאתה כאילו מתנתק.

בן בן ברוך: בדיוק.

ארז מאיר דישבק: בדיוק, אתה מתנתק מה… יש לך את ה… אין לך את הסביבה הטבעית שלך, האבא ואמא לא לוחצים, האחות, האח, הבת זוג, זה לא משנה מה, אתה לבד שם בתוך העניין, אז קל להתמקד.

זה כן. אז יש איזה יתרון, אין מה לעשות. ברגע שאתה טס ואתה רק שם, רק במנזר, רק בפס הנעל, רק בקונגפור, לא משנה מה אתה בוחר לעשות, אז יש איזה ערך גדול, זה כן.

בן בן ברוך: איך הגעת לדת? זה קשור לזה? זה קשור לעולם או שזה פשוט במקרה יצטלב אחר כך בדרך בחיים?

ארז מאיר דישבק: אני חושב שהכל קשור, כי עצם העיסוק בעבודה מזרחית, לתורות המזרחיות, יש המון קשר שם, לכל המדיטציה, כל התפילין, כל התפילות, אז זהו, בגלל שהתחלתי את המזרחיות, מה שנקרא בגיל 14, וזה היה כל סוף שיעור עשינו נשימות, ועשינו עבודה, עשינו מדיטציות, זה מכניס לך לאיזושהי התבוננות, זה איזושהי מחקר פנימי יותר מעמיק, שילד בן 14 בדרך כלל לא נוגע בו, במיוחד היום, המחקר זה איזה אפליקציה ואיזה משחק…

בן בן ברוך: איזה טיק טוק

ארז מאיר דישבק: אז זה כן, זה לדעתי הכניס אותי עמוק לפנימיות של עצמי, וזה הוביל מן הסתם, אני לא חיפשתי דווקא יהדות, אבל גם לא חיפשתי משהו אחר, חיפשתי ערך, חיפשתי עוד עומק, הייתי מאוד עסוק בעניינים אנרגטיים, ובתורת הנסתר כזה, שכל מיני דברים ספוקים יותר

בן בן ברוך: אוקיי, מה, כאילו, כל הדברים היותר הזויים, שאתה יודע, בדרך כלל מעניינים ככה, במיוחד למי שלא יודע, ולא מכיר, כמו כל התורת, כל התורה של הזוהר, תורת הנסתר, הדברים שם...

ארז מאיר דישבק: תורת הקבלה, תורת הקבלה, למעשה, בגיל 17 התגלגלתי לשיעור ראשון

בן בן ברוך: אוקיי,

ארז מאיר דישבק: של רבי ומורה איתמר פרלמן, זה היה בגיל 17, אני התגלגלתי לשיעור שלו, החבר אמר לי, בוא, בבית של אמא שלי יש איזה שיעור, של איזה אחד, מדמיין קבלה, אז באתי.

בן בן ברוך: אבל זה הדבר הכי לא נכון להתחיל דווקא עם הקבלה.

ארז מאיר דישבק: נהפוך הוא.

בן בן ברוך: כן? בדורנו, תשמע, הקבלה זה הג'וס. אבל היה נהוג, אתה יודע, מגיל 40, אני לא יכול לגעת, אני לא יכול להתקרב.

ארז מאיר דישבק: היה נהוג בגולה.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: בגולה, בגלל שהלימוד הזה כל כולו, מטרתו להביא לרוח הקודש ונבואה, ובשביל זה צריכים תנאים מאוד בסיסיים, וזה לא מתאים, לא התאים בחו"ל, זה היה מוסתר. היום, כשאתה יושב בבית שלך, ואתה כולך פתוח לרעיונות, ויש לך זמן להתעסק, ואתה קורא, ואנשים רוצים להעמיק, וגם העסק הזה פתוח. כלומר, בוא נגיד, לפני 250 שנה, בוא ניקח פולין, אוקיי?

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: מה עושה אבי, אברהם החייט, ויוסל'ה האופה, בשעה עשר בלילה?

בן בן ברוך: בפולין?

ארז מאיר דישבק: כן. אני אגיד לך מה, בוא נקרא תהלים.

בן בן ברוך: מתחבא

ארז מאיר דישבק: מתחבא? כל הלילה הם יוצאים מהפאבים שלהם, שיכורים מתים, ונראה לו מתאים לשרוף את המתפרה, ואחר כך נראה לו מתאים לבזוז את המאפייה, ואחר כך נראה לו מתאים להיכנס אליך הביתה ולקחת את בנות משפחתך לא עלינו.

זאת אומרת,היה במצב של הישרדות ארדקור. עכשיו, המתפרה שלך בחקירה מהפריץ, אם לא תשלם, יבואו חיילים שלו, ויזרקו אותך ואשתך לתוך הבור, ואתה תחיה שם שנה בבור. זה מצב קשה מאוד של הישרדות.

אתה חוסר מדיטציה במצב הזה? לא אתה יכול לתרגל משהו? לא, אתה במצב… לא תשלם שכר דירה חצי שנה.

בן בן ברוך: אבל זה לא אחד מהאפים (F) שדיברנו עליו? כי דיברנו על ארבעה אפים שבדיוק מלמדים אותנו שלוש.

ארז מאיר דישבק: שלוש. פייט, פלייט ופריז.

בן בן ברוך: נכון

ארז מאיר דישבק: ואני דיברתי על F רביעי שנקרא פלואנס, שבעצם זרימה.

בן בן ברוך: זרימה.

ארז מאיר דישבק: היכולת להתמודד עם המצב מתוך מקום הכרתי, צופה, מתבונן, ובעצם לקבל את החוויה ולעבד אותה בכלים נכונים, בלי ששאר האפים (F) בלי שהאדרנלין יפעיל אותי להתקיף או לברוח, או שאני אקפא מקומי.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: אז הם היו רק במצב של השלוש. המצב הרביעי התאפשר רק ליחידי סגולה. מה שנקרא הצדיקים, הם עסקו בתורה של הקבלה ובתורת הנסתר. אבל כאילו היה מקום. וגם מדברים על זה שרוח הקודש שורה בארץ ישראל שיש בקדושה ובגולה. צריך מדרגה מאוד גדולה בשביל… אז זה לא היה נתון, זה לא היה פתוח. בגלל זה גם סגרו את זה שגיל 40, ואתה צריך להיות מלא בשש ופוסקים ולדעת תורה של הנגלי, רק אז אתה יכול לגשת.

בדור הזה, בוא נעשה ככה, בוא נצא עכשיו, פה אנחנו בתל אביב. אני אפתח ספר הזוהר, אני אשב בשנקין, על המדרכה, ואתחיל ללמד. ואתה, לצורך העניין, תתחיל ללמד גמרא על מדרכה ממול.

מי יקבל קהל?

בן בן ברוך: הזוהר.

ארז מאיר דישבק: אני.

בן בן ברוך: כן.

ארז מאיר דישבק: אתה מבין, זה הדברים המעניינים, זה הרוחניות. עכשיו, אז היום כולם מוכרים רוחניות.

זה של סין, וזה של יפן, וזה הרוחניות של הודו, וזה שמוניזם של האינדיאנים, והמים שלנו.

בן בן ברוך: זה מה שהרב אפנגר היה פה. והוא דיבר בדיוק על זה. הוא אומר שהוא היה חצי שנה במנזר שתקנים, כרוך במדיטציות של שמונה שעות ביום, ובטירוף, והוא אומר, ופתאום הוא אמר, רגע, היה לו איזה רגע, שהוא אמר, רגע, מה, יש פה איזה משהו. הוא מספר שם שהוא היה, אתה יודע, חצי שנה לא דיבר.

לא חצי שנה, הוא היה אמור חצי שנה, לא יודע, אבל הוא החזיק רק איזה חודש וקצת, ושהוא לא יכל כבר להחזיק את השתיקה, הוא פשוט הלך לאיזה נחל, ופשוט הכל התפוצץ לו, את הדרשה של הבר מצווה, והוא לא הבין למה. מה זה, בחיים לא היה בבית כנסת, הוא אומר, חוץ מהרגע של הבר מצווה, והדבר הראשון שהוא דיבר אחרי חודש וחצי, שהוא לא אמר מילה, זה את כל הדרשה של הבר מצווה. ואז משם התחיל החיפוש.

אז זהו, אז זה… אז אתה אומר שבעצם הקבלה…

ארז מאיר דישבק: נועדה לדורנו.

בן בן ברוך: אוקיי, נועדה לדורנו, משכה אותך בעצם ליהדות, לחקור וללמוד ולהעמיק.

ארז מאיר דישבק: היא נתנה לך גם כלים שהוסיפו לך כמורה, כמישהו שמתעסק בתורה המזרחית, לצורך העניין? כשאני התיישבתי ללמוד בצורה רצינית, זה היה איפשהו בגיל… 22, פחות או יותר.

בן בן ברוך: אוקיי, אתה מדבר איתי על ישיבה?

ארז מאיר דישבק: לא

בן בן ברוך: לא

ארז מאיר דישבק: אני נשארתי בבית של ההורים ופשוט הלכתי לשיעורים… איפה שיכלת ללכת, ו… של… לא, הלכתי ללמוד אצל איתמר. איתמר זה המורה שלי. איתמר, הוא גם לימד קבלה, והוא גם לימד ימימה. הוא נחשב מהמורים הכי גדולים בארץ ללימוד של חשיבה הכרתית.

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: היום זה גם שם דבר, לימודי ימימה זה כבר מאוד נפוץ ומוכר. אז הוא לימד את זה ואת זה.

אז היה לנו גם שיעורי קבלה איתו, וגם שיעורי ימימה, שהשיעורי ימימה זה כלים פרופר של עקרות עם הנפש, הגדרות ושמות למרכיבי הנפש, וסדר בבלגן.

כלים של… השתמשתי קצת מקודם, עניין של צפייה, עניין של התבוננות, עניין של קשב. להבין מה זה אומר כל אחד מהדברים, להשתמש בו נכון. עכשיו, זה הולך ביחד עם הלימוד המעמיק של הקבלה, כי הלימוד של הקבלה דורש ממך עבודה פנימית. הוא דורש ממך עבודה מדיטטיבית, והמון. כמות תרגולים, שהיום אני מכיר מתוך, רק מתוך העולם הקבלי, לא מעניין אותי, אני לא מתרגל שום דבר כמעט של המזרח.

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: עד רמת הכלום. גם כל מה שאני מלמד, אל אף שבשיעורים שלי אני לא מדבר יהדות, מי שבא אליי, יש לי קשת מאוד רחבה, של תלמידים, אני לא מדבר יהדות בפרונט של השיעור, מי שרוצה זה אחר כך, או אנשים שבאים יותר לקבוצות, לשיעורים פרטיים וכו', שיותר מתעניינים, ורוצים לקבל את זה את כל העסק.

אבל בפרונט אני לא נותן את זה בתור, זה לא צ'י קונג ויהדות.

אבל לא שיעור תנועה ויהדות.

בן בן ברוך: הבנתי.

ארז מאיר דישבק: שיעור תנועה, לומדים עבודת גוף. אבל הכלים שיש לי, הם מתוך פנימיות התורה. שפשוט אני מתרגם אותם לשיחה יומיומית, ולדרכי הוראה שנגישים לכולם, אבל זה מה שעומד מאחוריי, בוא נגיד ככה. ולא החוכמות של המזרח.

בן בן ברוך: לא, לא החוכמות של המזרח. זה דברים שאתה פיתחת לבד, או שלמדת מאנשים שלמדו?

ארז מאיר דישבק: אני משתדל ללמוד כל הזמן, עם מורים גם היום יש לי מורה, שאני לומד ממנה. והרבה דברים לקחתי ופיתחתי עם השנים, לקחתי דברים ושכללתי אותם. העמקתי בהם בעצמי. גם את הניסיון בהוראה, זה דבר שהוא משתכלל מתוך עצמו.

בן בן ברוך: כן

ארז מאיר דישבק: כשהתחלתי בגיל 18, כבר התחלתי ללמד. ויש לנו פה היום כבר 18 ל-44.

בן בן ברוך: כן, יש לך פזם ענף.

ארז מאיר דישבק: עובר תהליכים עם עצמך. לפעמים אתה מאבד תלמיד, כי לימדת אותו לא נכון, נהגת אותו לא נכון, התנהגת לא נכון.

בן בן ברוך: נתת לו פייב אינג' פאנץ'.

ארז מאיר דישבק: לא יודע, זה… זה קרה לי פעם אחת בטעות.

בן בן ברוך: בטעות?

ארז מאיר דישבק: כן.

בן בן ברוך: תנחומנו לתלמיד

ארז מאיר דישבק: כן, הוא שבר אצבע, אבל לא יותר מזה.

בן בן ברוך: אה, אוקיי

ארז מאיר דישבק: הוא בחור קשוח

בן בן ברוך: זה בקטנה

ארז מאיר דישבק: בקטנה, כן

בן בן ברוך: מדובר באצבע בסך הכל

אתה יודע מה אני חושב לפעמים לגבי כל התורות האלה, כל ההסתכלות, ההתבוננות, פנימה לנפש וכל הדברים האלה שאתה אומר, וכל הדברים הנפוצים היום, אתה… יש לך קצת נגיעה למרוקו.

אתה מכיר את המונח "להבל תרבח"? "להבל תרביך". כאילו מי שאהבל מרוויח. זה כאילו ה… באטם ליין של המונח.

מה זה אומר? זה אומר שאלה שלא יודעים, לא סובלים. אתה יודע, מי שעכשיו יודע יותר מדי, אז הוא סובל בהתאם, כי אתה יודע יותר מדי אני לפעמים גם, אני מגיע למצב של… עזוב, אל תספר לי, אל תגיד לי עכשיו, נגיד בקורונה, הייתי מעדיף לא לדעת מה קורה, איזה וריאנט חדש יש, כמה מאומתים. לא רוצה לדעת, לא יודע, לא כואב לי, לא שומע חדשות, לא נכנס ללחץ הקטע הזה שאנחנו היום סביב.. כל מיני חפירות כאלה ואחרות, פנימה לנפש, ללדעת יותר מדי הזה, אולי זה מיותר?

ארז מאיר דישבק: מה שמיותר…

בן בן ברוך: אולי עדיף פשוט לחיות את החיים?

ארז מאיר דישבק: מה שמיותר זה פער בין הרצוי למצוי.

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: בין הבכוח לבפועל. זאת אומרת, אם אתה מנפח את המקום של הבכוח, אתה מרבה ידע, אבל אתה לא מיישם שום דבר, אז באמת זה מיותר לחלוטין.

אבל אם אתה עובד על המקום הזה של… זה לא להיות "אהבל", זה להיות תמים. גם המושג תמים הוא ירד ממדרגתו. כי המושג תמים בעברית בשלם.

בן בן ברוך: בשלם, נכון.

ארז מאיר דישבק: קח טכניקה של נשימות אחת פשוטה ותטחן אותה חצי שנה. זה להיות תמים. אתה תגיע לשלמות איתה, אתה תגיע איתה לעבודה, לעמקה, היא תמלא אותך באמת. היא תיתן משמעות לחיים שלך. תלמד עכשיו חמש טכניקות של נשימה, ותגיד שאתה יודע ללמד חמש, ולמדת חמש, ואתה כבר רץ ללמד אותן, ואלה. זה חוסר תמימות . זה באמת, זה הטיפשות של העניין.

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: זה להעמיס מלל, להעמיס חומר, אבל היישום הוא מועט. אז בתחומים האלו חשוב מאוד התרגול הפשוט.

של לקחת משהו, ולהתחיל לתרגל אותו, ורק אותו.

בן בן ברוך: אבל זה עדיין, זה לא עונה לי קצת על השאלה, מה שאני מנסה לכוון. אני מנסה להבין משהו.

למה אבות אבותינו, או לא משנה, או אנשים גם בדורנו, שאתה רואה אנשים, בוא נגיד בשפה עדינה, אנשים פשוטים יותר, אוקיי? שלא חופרים, ולא זה, ולא עכשיו אני בסטרס, ולא אני עכשיו צריך לחקור ולהבין את החיבור גוף-נפש שלי. כאילו נראה שוואלה, יותר קל להם להתמודד עם החיים.

ארז מאיר דישבק:אני חושב שיש פה עניין יותר עמוק של מה שנקרא שורשי נשמות. יש נשמות כאלו, ויש נשמות כאלו. יש אנשים עם מנוע פנימי, שלא נותן להם מנוח. ויש אנשים שלא.

בן בן ברוך: יש אנשים, אתה אומר, יש אנשים שיש להם קול פנימי בתוך תוכם, שחוקר ושואל. אני הרגשתי את זה על עצמי. אני אגיד לך מתי, בכיתה ב', בכיתה ב', הטרידה אותי המחשבה, שהסתכלתי על כל החברים שלי, וקינאתי בהם, שהם לא עוברים את המחשבה הזאת. פתאום תפסה אותי מחשבה של מה היה אם לא היה כלום בעצם, למה אני פה? כאילו, בכיתה ב', ילד בן 7, 8, משהו כזה, מסתכל על כל החברים שלו, רצים אחד אחרי השני, משונים משחקים תפסוני וכדורגל בבית הספר. ואני טרוד בשאלה, וזה לא מניח את דעתי, כמה וכמה ימים, מה היה אם לא היה כלום? זאת אומרת, מה היה, חושך? אז אוקיי, אז מה זה החושך הזה בעצם? אז איפה אני בתוך החושך? מה זה אני בכלל? איך נראה הבורא? אני חונכתי על זה שיש בורא בתים, בית דתי, בית מסורתי ודתי מאוד, וסבא שלי סופר סתם ושוחט ומוהל והכול, והוא לימד אותם, והבנתי שאני נולדתי לזה שיש בורא לעולם. לא באתי, אתה יודע, תינוק שנשווה ולא יודע כלום, ואני חופר, ואני אומר, למה, אבל בעצם למה אני חופר? עכשיו, למה אני פשוט לא רץ כמוהם ולא אכפת לי מכלום ואני נהנה? זה היה המקור לאותה שאלה שאני שואל אותך עכשיו, אולי אלה שלא נכנסים לחפירה הזאת, אולי זה עדיף?

ארז מאיר דישבק: תראה, בכל חברה יש איזושהי פירמידה. לא כל אחד נועד להנהיג לצורך העניין. לא כל אחד נועד להיות מורה.

לא כל אחד נועד להשפיע במעגלים גדולים. יש אחד שההשפעה שלו היא באמת בפשיטות שלו, של החיים שלו, של הטעם המשפחתי.

בן בן ברוך: הקוביה של מה שהוא עושה.

ארז מאיר דישבק: הוא חוזר הביתה, מעשן את הקטנה שלו, קצת עם הגיטרה, עם האישה, קצת עם הילדים. ולמחרת יום חדש.

בן בן ברוך: יום חדש

ארז מאיר דישבק: כן, ויש כאילו ש… סתם דוגמה. אני, בתור שכיר, הצלחתי להחזיק הכי הרבה כל פעם, זה היה איזה חצי שנה.

זה היה הטופים שלי, חצי שנה להיות שכיר, ואז היו… או שהייתי… מפטרים אותי שהייתי מתפוטר כזה, כי לא יכולתי להחזיק את המצב הזה שכל יום לדפוק שעון ב-7.30, 8 בבוקר. לא עמדתי בזה, נקודה.

בן בן ברוך: למה? מה הרגשת שונה מבן אדם אחר? איזה קול פנימי דיבר?

ארז מאיר דישבק: הייתי ממצא מהר מאוד. הייתי ממצה יותר. הייתי דורש יותר מהמעסיק שלי, שיתן לי יותר, שיפתח אותי יותר.

בן בן ברוך: תן לי דוגמה לעבודה כזאת. אני סתם רוצה לראות אם זה מתכתב עם משהו שאני חושב לצורך העניין. סתם, אחת העבודות… אתה נניח בחברת קדישה או שלא?

ארז מאיר דישבק: לא, שם זה היה ממש שינוי. שם זה היה כבר בגיל יותר בוגר, ושם החזקתי שלוש שנים. את האמת, ורציתי גם להמשיך.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: טוב, זה גם עבודה שהיא מאוד משתנה, עם המון המון חופש פעולה שם.

בן בן ברוך: זה מצחיק. מדבר פה על עבודה של קברן כאילו זה עכשיו, אתה יודע.

ארז מאיר דישבק: היילייט

בן בן ברוך: היילייט של העבודות

ארז מאיר דישבק: לגמרי

בן בן ברוך: כל יום משהו חדש

ארז מאיר דישבק: כן, כן

בן בן ברוך: אנשים מתחלפים

ארז מאיר דישבק: בדיוק.

בן בן ברוך: יש בעבודה הזאת גם הרבה קידוש ה' וחסד, אתה יודע.

ארז מאיר דישבק: כן, אתה גם חוטף הרבה זבל של האנשים

בן בן ברוך: וואו, חבל הזמן

ארז מאיר דישבק: הצער של האנשים, ואתה יודע זה עבודה מאוד…

בן בן ברוך: זו עבודה מעמסה נפשית מאוד.

ארז מאיר דישבק: כן ולא. גם פה אמרו לי, המבחן מאוד פשוט. אמרו לי, אמר לי מי שלקח אותי אז, ביום שתפסיק להרגיש, אז תתפטר בבקשה.

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: ודבר שני, אתה רואה את הדלת שם, זאת הדלת לחדר טהרה, זה המבחן השני. אם אתה מצליח לעבור אותה, אז כנראה שאתה שייך לכאן. וזה אי אפשר להסביר. יש אנשים שרואים את הדלת הזאת, והברכיים שלהם נופלות. גיבורים שבגיבורים. ויש כאלו שלא. נכנסתי פנימה, והתחלתי לעבוד, וראיתי שאני שייך, כי זה לא מפריע לי, ולא רודף אותי.

בן בן ברוך: זה מבנה אחר של נשמה.

ארז מאיר דישבק: מבנה נפשית.

בן בן ברוך: זאת אומרת, זה נשמה שיודעת להתמודד עם הדבר הזה.

ארז מאיר דישבק: היא יכולה.

בן בן ברוך: היא יכולה.

ארז מאיר דישבק: היא יכולה. אני אפילו, אני עבדתי גם בפרדס חנה, וגם עבדתי בחברה קדישא בנימינה, אצל רבי אשר דהן, שהוא קברן מרוקאי שורשי.

בן בן ברוך: מאור עקיבא?

ארז מאיר דישבק: בנימינה

בן בן ברוך: הוא אבל דן מאור עקיבא?

ארז מאיר דישבק: לא.

בן בן ברוך: אז אני…

ארז מאיר דישבק: הוא בנימינה

בן בן ברוך: אוקיי

ארז מאיר דישבק: הוא קברן כזה ותיק, והוא איש זק"א. הוא נחשב אחד המתנדבים היותר מוערכים בזק"א צפון. ועבדתי איתו, הייתי עושה איתו טהרה, הייתי מגיע לשם לבנימינה, והוא אמר לי, "נו, זה בהשמעה, מה עם זק"א?" אמרתי לו, "לא, רגע רגע תן לי קצת להתמקצע פה בעבודה יותר פשוטה, "אחר כך נדבר עליה". כי עוד רגע, אם לא הייתי מקבל שינוי בחיים, אז הייתי גם היום נכנס לעומק הקבורה.

בן בן ברוך: וזה עדיין עבודה כזאת לצורך העניין. עדיין הייתה משאירה לך את הזמן ללמד.

ארז מאיר דישבק:המון זמן. המון. זה היה עבודה מאוד…

בן בן ברוך: כן. אוקיי.

ארז מאיר דישבק: גם מתגמלת וגם זמנך. כלומר, אף שיש לך הקפצות, מצד אחד יש לך לא הרבה שעות ביום, מצד שני, אם קוראים לך ב-10 בלילה, אתה בא ב-10 בלילה. כי אין פה משחקים.

בן בן ברוך: אז רגע, אז אני אנסה שנייה לחזור.

ארז מאיר דישבק: כן.

בן בן ברוך: מה עדיף לתפיסתך אתה אומר, זה שונה, זה כל בן אדם ולפי הנשמה שלו ולפי ההכלה שהוא מסוגל להכיל. מה עדיף? עדיף לדעת, לחקור ולטפל ולהתמודד עם החיים, או עדיף פשוט לא לדעת?

כי אני הרבה מתלבט עם זה, אם עכשיו לחפור בדברים או עדיף לי לא לדעת?

ארז מאיר דישבק: אני חושב שהשאלה היא, התשובה היא בגוף השאלה. אם קיימת ההתלבטות, אז צריך.

בן בן ברוך: הבנתי. זאת אומרת, מי שלא מגיע לזה, אין לו את ההתלבטות הזאת בכלל.

ארז מאיר דישבק: לא.

בן בן ברוך: מי שלא מגיע למחשבה הזאת, אין לו את ההתלבטות הזאת בכלל, כי הוא לא מתעסק בזה.

ארז מאיר דישבק: אומרים שמתי בן אדם יתעורר, זה שהשם העיר אותו.

בן בן ברוך: אוקיי.

ארז מאיר דישבק: ויש כאילו שאתה רואה,מגיע גיל 40, הוא מגיע לגיל 50, הוא מגיע, הוא כביכול לא יתעורר להבין שיש פה משהו מעבר. לא מעניין אותו. הוא באמת נשאר בזה, אז עוד לא קיבל את הקריאה, אפשר להגיד, עוד לא בקע מהביצה.

לא יודע אם התפקיד שלי דווקא לגרום למישהו, כן, ולא, אני… תעשה את שלך...

המשך בפרק הבא