top of page

חור בהשכלה - פרק 36: הבורסה

בסוף מדובר על שוק, כמו שוק דגים רק כזה שמוכרים בו מניות ואגרות חוב. זה הכל, אין הרבה מה לדבר על הבורסה. הרי יש פודקאסטים שלמים שמדברים אך ורק על השקעות ועל הבורסה, מה כבר יש לחדש? מה עוד לא אמרו על הבורסה? ובכן, בפרק ה-36 של חור בהשכלה נדבר על הבורסה. זה אמנם יומרני, אבל אני מקווה שהפרק הזה יצליח לעניין גם אנשים שלא יודעים מה זה מניה וגם שועלי שוק הון ותיקים. אנא עדכנו אותי אחרי זה אם הצלחתי במשימה. החלק הראשון של הפרק ינסה להסביר מה זה בעצם הבורסה ויעשה קצת סדר בבלאגן ויעניק הסברים בסיסיים למושגים שכדאי להכיר. החלק השני של הפרק ידבר על ההיסטוריה של הבורסה, מסוחרי ימי הביניים ועד למפולת של 1929. החלק השלישי של הפרק יזגזג בין כלכלה לפילוסופיה וינסה לדבר על הקשר החמקמק בין הבורסה לבין הכלכלה, ועל המנגנון שגורם לבורסה לעלות תמיד (או שלא). אין לראות בפרק הזה ייעוץ השקעות מכל סוג, או בכללי ייעוץ מכל סוג.

נושאים שיעלו בפרק: שוק ההון, מניה, אגרת חוב, אופציה, שורט, בורסקאי, אנטוורפן, חברת הודו המזרחית ההולנדית, יוסף דה לה וגה, דאו ג'ונס, כלכלה ריאלית, בועה פיננסית, דונלד טראמפ, אפקט פיגמליון.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/02/2024.

שלום לכל המאזינים והמאזינות, אני יובל שדה, ואתם מקשיבים לעוד פרק של ״חור בהשכלה״.

(מוזיקה)

שוב שלום לכולם, קחו כמה שלום שאתם רוצים. שמח שבאתם, שמח שאתם פה. אם שמעתם את הפרק הקודם על עזה, אתם ודאי יודעים שהפודקאסט הזה מגיע לסיומו. מה לעשות? כל דבר בשביל שהוא יושלם, צריך שיהיה לו התחלה וסוף, ובמקרה הזה הסוף קרב. אבל, חשוב לי לומר שזה לא הפרק האחרון, יהיה עוד פרק אחד לפחות, מבטיח.

הודעה מנהלתית נוספת, מימון ההמונים של הפודקאסט נסגר. המון המון תודה לכל מי שתרם, אני מעריך את זה מאוד, זה ממש לא מובן מאליו. אתם חד משמעית גרמתם לפודקאסט הזה לקרות ולהמשיך, ושוב תודה.

והודעה מנהלתית אחרונה, אם אתם חושבים שהסאונד פתאום לא בסדר, אתם לא שומעים אותי טוב, לא, אני פשוט סתם מצונן. צינון גברים, מחלה קשה. ועכשיו לענייננו.

הפרק ה-36 של ״חור בהשכלה״ ידבר על הבורסה ועל שוק ההון. זה נושא שחזר על עצמו שוב ושוב בבקשות, כל הזמן ביקשו שאני אעשה פרק על הבורסה, כל הזמן חשבתי לעצמי, אבל יש מלא פודקאסטים שמדברים על זה, למה אני גם צריך להתעסק בזה, בסוף השתכנעתי. זה באמת נושא מעניין, ונדבר על זה בזווית קצת אחרת.

אז אם אתם לא מבינים כלום במניות, והמילה ריבית עושה לכם חום, ממליץ עדיין להישאר. אם אתם ברוקרים מקצועיים ואנליסטים מכוננים, אני עדיין מאמין שתלמדו משהו מהפרק הזה, לפחות מהחלקים האחרונים שלו. אז על מה נדבר בפרק?

החלק הראשון של הפרק יעסוק בהגדרות ובמושגים יחסית מלמעלה. מה זה בורסה? מה זה מניות? מה זה אג״ח? איך זה עובד? כל מיני דברים כאלה. החלק השני של הפרק ידבר על ההיסטוריה של שוק ההון והבורסה. החלק השלישי יכנס קצת יותר לקשר שבין הבורסה לכלכלה, קשר שהוא לא ממש מובן מאליו. כמו שנהוג לומר בדברים האלה, אין פה עניין של יעוץ, אני לא יועץ השקעות, אני לא לוקח אחריות על שום דבר שתעשו בעקבות שמיעת הפרק! זהו, בואו נצלול פנימה.

(מוזיקה)

אז מה זו בעצם בורסה או הבורסה? נתחיל בהגדרות פשוטות ופשטניות ומשם נתגלגל. נכון יש שווקים, צורת הרבים של המילה שוק? כן, אני מדבר ממש על שוק עם באסטות. נגיד שוק מחנה יהודה או שוק הכרמל. אז יש גם עוד סוגים של שווקים. שווקים שיש להם התמחות ספציפית. יצא לכם להיות פעם בשוק דגים? כל הבאסטות מוכרות דגים מכל מיני סוגים, כל מיני איכויות. חלק מוכרים גם פירות ים או מוצרים דומים. אבל בסוף, לכל המקום יש ריח של דגים ואתה יודע בדיוק מה אתה הולך למצוא שם. וזה בניגוד לשווקים כמו מחנה יהודה, שבאמת מוכר הכל מהכל, אפשר לקנות שם שקיות פופקורן, חולצות, ירקות, מה שאתם רוצים.

אז תחשבו על שוק עם התמחות, רק שבמקום להתמחות בדגים, הוא מתמחה בכסף. לשוק הזה קוראים שוק ההון. בשוק הזה יש כל מיני באסטות שמתעסקות בעולמות הפיננסיים, שזו בעצם המילה הלועזית למימון, או לחילופין לעיסוק בכסף. יש באסטות שנותנות לך הלוואות ומציעות לך לשים את הכסף שלך אצלן, קוראים לבאסטות האלה בנקים. יש באסטות שאומרות לך, שים אצלי את הכסף שלך ובעוד חמש שנים אני אחזיר לך יותר, אלו הבאסטות של גופי ההשקעות. יש באסטות מפוקפקות יותר שיוציעו לכם כל מיני דילים חלומיים ולא חוקיים. ויש גם פקחים של רשות ניירות ערך או בנק ישראל, שבודקים שכולם פועלים לפי החוק ולא עושים שטויות.

בתוך השוק הזה, שהוא בעצם שוק ההון הישראלי, יש באסטה אחת מרכזית שבה מוכרים משהו שלא מוכרים באחרות. בבאסטה הזאת מוכרים ניירות ערך וקוראים לה הבורסה. מה זה ניירות ערך? זה כל מיני חוזים כאלו ואחרים. יש הרבה מאוד סוגים, אבל המוכרים והמרכזיים לצורך העניין, הן מניות ואגרות חוב. בהמשך ניכנס להגדרות קצת יותר מפורטות, אבל למען הפישוט, נגיד שלקנות מניה זה כמו לקנות רסיס של חברה, אחוז מסוים מהבעלות שלה, ואיגרת חוב, או בקיצור אג״ח, זה כמו הלוואה קטנה שאתם נותנים לחברה או גוף כלשהו.

שימו לב שיש גם בורסות אחרות, כמו נגיד בורסת היהלומים, שזה בתכלס גם שוק שמוכרים בו יהלומים, אבל על הדברים האלה לא נדבר בפרק שלנו. וכשאני מדבר על בורסה, אני מדבר רק בהקשר של שוק ההון, הבורסה לניירות ערך.

אז זה הכל? אם זה היה כל כך פשוט, זה לא היה כזה מעניין. אז בואו ניקח עכשיו צעד נוסף אחורה. יש לנו בורסה, שזו בסטה בשוק ההון שמוכרים בניירות ערך, ויש לנו את הבורסה, שזה כבר נשמע כמו מקום ספציפי. במקרה הישראלי, הבורסה זו הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שזה המקום שבו מתבצע מסחר בניירות ערך בישראל.

ברוב המדינות תהיה בורסה מרכזית אחת, שיש לה מונופול על המסחר בניירות ערך שנסחרים באותה מדינה, אבל יש גם לא מעט מדינות שבהן יש כמה בורסות שפועלות במקביל. נגיד, בספרד יש ארבע בורסות שונות, בסין יש שמונה בורסות שונות, ועם כל הכבוד לבורסה הישראלית, היא לא מרכזית במיוחד בהקשר העולמי. הבורסות המרכזיות והמפורסמות בעולם הן בורסת ניו יורק ובורסת הנאסד"ק, שגם היא בניו יורק, ובשתיהן נסחרות החברות הכי גדולות בעולם, ענקיות הטכנולוגיה, נגיד אפל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון, טסלה, כל אלה. בורסות מרכזיות נוספות, כוללות את הבורסות של אירופה, נגיד בורסת לונדון, שנגחאי, הונג קונג, טוקיו, בומביי, זה כל מיני בורסות ששווה להכיר.

אבל, שוב, למה זה מעניין? אז, קודם כל, זה נכון שאפשר להרוויח כסף בבורסה, ועכשיו חצי מדינה שמה את כל החסכונות שלהם ב-S&P 500, בגלל הבלוג של ״הסולידית״, והבחור ההוא מ״השקעות לעצלנים״. אבל, זה לא כל העניין. הבורסה לא רק רלוונטית לחיים שלנו, כי היא דרך שבה אנחנו יכולים לעשות כסף. הרי, לא הייתי עושה פרק שלם של ״חור בהשכלה״ על מכשירים פיננסיים אחרים, כמו קופת גמל, או קרן השתלמות. אז, למה דווקא הבורסה, שהיא שוק לניירות ערך, כל כך רלוונטית לחיים של כולנו? אז, יש לזה כמה וכמה סיבות.

הסיבה המרכזית היא, שסביר להניח שאתם מושקעים בבורסה, יש לכם כסף שם, וכנראה שזה המצב שלכם, גם אם בחיים שלכם לא קניתם מניה, ואתם לא יודעים מה זה אג״ח. אבל רגע, למה שתהיו מושקעים בבורסה, אם בחיים שלכם לא השקעתם בבורסה? ובכן, כל מי שעובד בישראל, מחויב להפריש חלק מהמשכורת שלו לקרן פנסיה צוברת. גם אם הוא שכיר, וגם אם הוא עצמאי. הפנסיה צוברת, בניגוד לפנסיה תקציבית, שהיום כבר לא כל כך נהוג לתת, מושקעת לרוב בשוק ההון. בחלק מהמקרים היא מושקעת באפיקים שאמור להיות להם סיכון נמוך יותר, כמו איגרות חוב, ובמקרים אחרים היא מושקעת במניות. יש לכם פנסיה כלשהי, כי עבדתם מתישהו? אולי מדובר בפנסיה קטנה, עלובה, אבל בכל זאת, פנסיה. ברכותיי! אתם מושקעים בשוק ההון, וככל הנראה שגם בבורסה. זאת אומרת שאם הבורסה עולה, אז חלק מהחסכונות שלכם עולה, זאת אומרת שווה יותר. אם הבורסה יורדת, אז חלק מהחסכונות שלכם שווה פחות. יש לכם קופת גמל, או קרן השתלמות? כנראה שגם שם אתם מושקעים בבורסה. כל הדרכים הפיננסיות מובילות בסופו של דבר לבורסה. וזו הסיבה המרכזית למה מעניין אותנו מה שקורה שם. הכסף של כל אחד ואחד מאיתנו שוכב שם, ואנחנו מושפעים ממנה, גם אם נרצה, וגם אם לא.

אם נחזור למטאפורת שוק ההון והבאסטות, אז הבורסה יושבת במרכז שוק ההון, מפני שגם השחקנים הפיננסיים האחרים נסמכים עליה. נגיד, המניות של הבנקים והגופים המוסדיים נסחרים בבורסה עצמה, וגם סוחרים בבורסה. כן, זה קצת מוזר וסבוך, אבל יש בעצם גופים שנסחרים בבורסה וסוחרים בבורסה בעצמם. לא רק זה, אם אנחנו בכלל רוצים לבלבל את העניינים, אז גם הבורסה היא חברה שנסחרת בבורסה. מיינד בלואינג, אני יודע, אבל זה לא כזה קריטי להבנה.

בואו נמשיך ונדבר על הגדרות ומושגים, ואז אחרי זה נדבר על חלקים קצת יותר מעניינים ומורכבים. נתחיל מההגדרה הבסיסית ביותר, מה זו בעצם מניה? מניה היא נייר ערך שמייצג בעלות או לחילופין העסקה בחברה מסוימת. נניח יש חברה שמייצרת חולצות והיא שווה עשרה מיליון שקל, בדוגמה הזו הבעלות על החברה מורכבת מ-10 מניות בלבד, זאת אומרת שכל מי שמחזיק מניה יש לו עשירית מהחברה, שווי של מיליון שקל. באותה מידה, יכולנו לחלק את החברה אחרת, יכלו להיות מיליון מניות של החברה הזו שכל אחת מהן הייתה שווה עשרה שקלים.

בואו נמשיך בדוגמה הזו שיש לנו חברה שיש לה מיליון מניות, יכול להיות מצב שיש מישהו אחד שמחזיק את כל מניות החברה, יש לו מיליון מניות, זאת אומרת הוא הבעלים של החברה, היא חברה פרטית. לחילופין, יכול להיות לנו מצב שהמניות של החברה נסחרות בשוק הזה שנקרא הבורסה ומי שרוצה לקנות מניות של החברה פשוט מציע מחיר וקונה אותן. ואז אני יכול לשים חצי מיליון שקל ולקנות חמישה אחוזים מחברת החולצות. אם עפתי על עצמי לגמרי, אז אני יכול לשים שבעה מיליון שקלים ואז אני קונה 70% מהחברה, ואני הופך להיות בעצם בעל השליטה בחברה. שאר המניות עדיין יכולות להיסחר בבורסה, אבל אני הופך להיות הבן אדם הדומיננטי בחברה הזו.

אבל למה לי לקנות מניות של חברה? יש כל מיני סיבות. אם אתם בעלי מניות של חברה מסוימת, אתם יכולים להשפיע על ההחלטות שלה. אם אתם קונים מספיק מניות, כמו שאמרתי קודם, תוכלו להיות בעלי השליטה בחברה. לדוגמה, רמי לוי קנה בזמנו את ישראייר וגרם לזה שהיא תפסיק לפעול בשבת, כי הוא היה בעל השליטה בחברה, הוא יכל לעשות את זה. גם אם לצורך העניין, אולי זאת לא החלטה הכלכלית הכי הגיונית. אולי כן, אבל לא בטוח. אילון מאסק לדוגמה קנה את טוויטר כי הוא רצה להשפיע על איך שהיא עובדת והפסיד מזה מלא כסף. אחרים יקנו חברות כי הם חושבים שהם יוכלו לייעל אותן או לעשות אותן רווחיות יותר.

סיבה נוספת להחזיק במניה של חברה היא חלוקת דיבידנדים. אם החברה מרוויחה כסף, יש לה רווחים, אז היא יכולה לחלק אותם לבעלי המניות. נגיד חברת החולצות שלי הרוויחה שני מיליון שקל, מיליון שקל היא משקיעה בעצמה ומיליון שקל היא מחלקת לבעלי המניות כדיבידנד. ובגלל שאני, טייקון, מחזיק חצי מהמניות של החברה, אז אני מקבל לכיס שלי חצי מיליון שקל. שווה מאוד.

אגב, החלוקת דיבידנד הזו יכולה להיות פעם ברבעון, שזאת אומרת ארבע פעמים בשנה. זה יכול להיות פעם בשנה, זאת אומרת נגיד כל סוף שנה. וזה יכול להיות פעם בחמש שנים, כי החברה לא מרוויחה בדרך כלל כסף. זה מאוד תלוי בחברה שאתם קונים ובמדיניות שלה, כי יש חברות שלא מחלקות דיבידנד, יש חברות שמחלקות הרבה. תמיד שווה לקרוא ולהכיר לפני שמשקיעים.

וכמובן יש עוד סיבה לקנות מניה, שזה בדרך כלל מה שאנשים עושים. הסיבה היא שאתם מאמינים שהשווי של החברה יעלה, וככה אתם תוכלו למכור את המניה בעתיד ברווח. על זה מדברים כשאומרים שמניה מסוימת יורדת או עולה. לדוגמה, מניה של אפל לפני עשר שנים הייתה שווה 18 דולר. היום אותה מניה בדיוק שווה 185 דולר, לפחות ביום שאני מקליט בו. מחר זה יכול להיות אחרת לגמרי. מה זה אומר? זה אומר שבן אדם שהיה לו את אותה מניה לפני עשר שנים, יכל למכור אותה היום ברווח של 900 אחוז, זאת אומרת פי עשר. עסקה מאוד טובה, וזה בלי כל הדיבידנדים שהוא אולי קיבל במשך השנים האלה.

בואו רגע נסכם. אז יש שלוש סיבות מרכזיות שבגללן אנחנו נרצה להחזיק מניות. אחד זה בשביל להשפיע על החברה, שתיים זה כדי לקבל דיבידנדים ושלוש, כי אנחנו מאמינים שערך המניה יעלה. ככה נוכל להרוויח.

בואו נמשיך. נייר הערך השני ששווה לדבר עליו זה איגרת חוב, או בקיצור אג״ח. אג״ח היא בעצם הלוואה שהמשקיע נותן לגוף כזה או אחר. בדרך כלל מדובר על הלוואה למדינה או לחברה. אג״ח ממשלתי או אג״ח קונצרני, בהתאם. איך זה עובד? כשאתם קונים אג״ח, אז אתם מעבירים את הכסף הזה למי שהלווה ממכם. והוא מתחייב להחזיר לכם סכום גבוה יותר בעתיד. נניח הבאתם לו מאה שקל, והוא מתחייב להחזיר לכם מאה ושלוש, בעוד שנה. זה נשמע מבטיח, אבל יש פה סיכון. יכול להיות שהוא לא יצליח להחזיר לכם את הכסף, ואתם פשוט תדפקו. לחילופין, יכול להיות שבאותה שנה תהיה אינפלציה של שמונה אחוזים, ואז זה אומר שבתיאוריה אתם הפסדתם כסף. לא ניכנס לזה.

זה קצת מוזר, אבל בדומה למניות, גם אג״ח זה משהו שאפשר לסחור בו. וגם המחירים שלהם יכולים לעלות ולרדת לפי הביקוש וההיצעה. בואו ניתן דוגמה. יש משהו שנקרא אג״ח זבל. זאת אומרת אג״ח שמציע ריבית מאוד גבוהה, אבל עם סיכון מאוד גבוה. זאת אומרת, סיכוי טוב שלא תקבלו את הכסף שלכם, כי הגוף שאתם נותנים לו את הכסף הוא לא כל כך טוב. נגיד, לא יודע, ממשלת ונצואלה. אתם יכולים לתת לה הלוואה, וסיכוי טוב שלא תראו את הכסף אחרי זה. אבל, אם פתאום ממשלת ונצואלה תעשה איזושהי רפורמה מטורפת, או שהשליט שם יתחלף, יכול להיות שפתאום האג״ח הזאת תהיה יותר אמינה, ואז המחיר שלה בשוק יעלה, וככה עשיתם רווח. כמו מניה, פתאום השווי של האג״ח הוא יותר גבוה.

בואו נדבר על נייר ערך נוסף, שנקרא קרן מחקה, שנהיה מאוד פופולרי בישראל בשנים האחרונות. מדובר בעצם בנייר ערך שמחקה את ההתנהגות של מדד בורסה מסוים. זאת אומרת, שהיא נגיד מחקה את העליות והירידות של 125 החברות המובילות בבורסה הישראלית, או של מדד ה-S&P 500 האמריקאי. היתרון של זה הוא שאתם בעצם יכולים להיות ראש קטן. להשקיע פסיבית בבורסה, שבאופן היסטורי תמיד עולה לאורך זמן, ופה אני מדגיש את הלאורך זמן, כי הבורסה גם לגמרי יורדת ואפשר להפסיד בה הרבה מאוד כסף, אבל הטווח הארוך היא אמורה לנצח. החיסרון בהשקעה בקרן מחכה של מדד, זה שאתם לא מקבלים את היתרונות של השקעה במניה, כמו דיבידנדים ושליטה, וגם לא מקבלים איזשהו החזר ברור כמו באג״ח, אלא רק את השינוי במחיר המדד עצמו. כמו לקנות מניה רק בקטע של היא תהיה שווה יותר או שתהיה שווה פחות. אל תדאגו, אנחנו עוד רגע מסיימים מההגדרות.

נייר ערך נוסף שאני אדבר עליו ממש בקצרה, הוא האופציה. אופציה היא האפשרות לקנות או למכור נכס כלשהו במחיר קבוע במועד עתידי, זאת אומרת מתישהו. נגיד, לקנות מניה של חברה מבטיחה במחיר זול, כאשר הצפי שבמועד המימוש הערך שלה יהיה גבוה יותר, או לחילופין למכור את המניה ביוקר, גם אם המחיר שלה ירד.

ונסיים את החלק של ההגדרות עם הסבר על מושג אחרון שתמיד מסקרן בכל מה שקשור לבורסה, וזה השורט, או המכירה בחסר. מכירים את זה שאנשים בעצם מרוויחים כסף על זה שמניה יורדת? אז זה נקרא שורט, זו שיטת מסחר שמאפשרת את הדבר הזה. זה לא ממש נייר ערך. איך זה עובד? השיטה הקלאסית נראית ככה- בן אדם משאיל ממישהו כמות מסוימת של ניירות ערך, או נכס אחר, מוכר אותו בתקווה שהמחיר ירד, קונה אותו שוב בזול, ומחזיר את הסחורה. התבלבלתם? אני אתן דוגמה. נניח שהשאלתי מאבא שלי 100 דולר, והלכתי ומכרתי אותם במחיר של 4 שקל לאחד. אני הימרתי ששער הדולר ירד, ואני צדקתי. אז, אחרי חודש, אני קניתי 100 דולר ב-3.5 שקל לאחד ואז אני החזרתי לאבא שלי את ה-100 דולר. זאת אומרת, אבא שלי פשוט נשאר עם 100 דולר, לא כזה אכפת לו. אבל אני? אני הרווחתי 50 שקל מהירידה של הדולר. אז, על אותו עיקרון, אפשר לעשות את אותו הדבר עם מניות, עם סחורות, בעצם עם מה שבא לכם. וככה מרוויחים כסף על ירידת ערך.

וזהו, סיימנו עם כל הקטע הזה של הגדרות. בואו נמשיך הלאה.

(מוזיקה)

אמנם המשפט האחרון שלי היה, בואו נמשיך הלאה, אבל אני רוצה שנחזור אחורה. הרבה אחורה. שוק ההון קיים כבר אלפי שנים והוא עתיק בערך כמו ההיסטוריה עצמה. אנשים העניקו הלוואות אחד לשני עוד בתקופת האשורים והבבלים, לפני כמעט 4,000 שנה. וברגע שאנשים מתחילים להתעסק בהלוואות, מהר מאוד גם נוצרים בנקים. והבנקים הקדומים התמקמו ממש בתוך מקדשים, איפה שעסקו בפולחן, התעסקו גם בכסף. אגב, גם בית המקדש היהודי היה הגוף הפיננסי של הממלכה. ובעצם העובדה שיש התנגדות למתן הלוואות בריבית ביהדות, מראה שהפרקטיקה הזו כבר אז הייתה נפוצה, אחרת לא היה צריך לאסור אותה. אבל אנחנו לא כאן כדי לדבר על ההיסטוריה של כל שוק ההון, אלא של הבורסה באופן ספציפי.

ההיסטוריה של המסחר בניירות ערך היא יותר מודרנית, וקיימת רק משהו כמו 900-700 שנה. תלוי ממתי סופרים. גרסה אחת אומרת שההיסטוריה של הבורסה התחילה בצרפת של המאה ה-12 כאשר סוחרים מטעם הבנקים סחרו בחובות של חקלאים. היו לחקלאים חובות ואנשים פשוט סחרו בחובות עצמם. גרסה אחרת מדברת על כך שהבורסה התחילה כמאה שנה מאוחר יותר, בברוז' שבבלגיה. כאשר סוחרים התאגדו בפונדק של משפחת ונדרבורז. וכך נוצרה סצנה של סוחרים שנקראה הבורז של ברוז'. הסצנה של הבורז התפשטה לערים נוספות ותורגמה לשפות שונות. בורסה באיטלקית, בורס בצרפתית וגם לבורסה בעברית כמו שאנחנו מכירים. המילה בורסה בשפות האירופיות השונות משמעה גם שק, במובן של שק כסף. ובעצם משפחת ונדרבורז הייתה בעבר משפחה שעסקה בעיבוד עורות. שוב, כמו המילה- בורסקאי בעברית, של אדם שעוסק בעיבוד עור, הנה ממש הכל מתחבר.

גרסה שלישית מדברת על כך שהבורסה באמת התחילה רק במאה ה-14 בונציה. כאשר סוחרים שהיו הברוקרים הראשונים התחילו לסחור בהלוואות ממשלתיות, שזה בעצם כבר אג״חים מודרנים לכל דבר. כך או כך המוסד הרשמי הראשון שהוגדר באמת כבורסה לניירות ערך הוקם בבלגיה במאה ה-16 בעיר אנטוורפן.

אבל גם הבורסה הזו עדיין עסקה במסחר בהלוואות. כשאנחנו חושבים על בורסה אנחנו חושבים על מניות. מתי הסיפור הזה התחיל? ובכן אני לא יודע כמה מהמאזינים פה באמת האזינו לכל אחד ואחד מהפרקים בפודקאסט הזה, אבל מי שכן, אולי זוכר את הפרק על הקפיטליזם בעונה הראשונה. בפרק ההוא דיברתי על אחד התאגידים הכי גדולים שהיו אי פעם בהיסטוריה- חברת הודו המזרחית ההולנדית. החברה הזו הייתה בעצם המנוע מאחורי האימפריה הקולוניאליסטית של ההולנדים. היא כבשה ותיחזקה את המושבות ההולנדיות במזרח, ושלטה על המסחר בין אירופה לאסיה.

לענייננו, חברת הודו המזרחית ההולנדית הייתה החברה הראשונה שהנפיקה מניות. כאשר הדבר הזה נעשה בשתי דרכים שונות: הראשונה היא שניתן היה לרכוש את הזכויות במסע שיט של צי כזה או אחר. נגיד אתם משקיעים מיליון דולר, או גילדן במקרה ההולנדי, לטובת מסע שיט שנועד לכבוש איזשהו אי באינדונזיה ולבזוז את כל האוצרות שלו. לחילופין אתם יכולים לקנות חלק באוניה שסוחרת בקינמון ומביאה סחורות מיפן. תמורת ההשקעה שלכם אתם תהיו זכאים לקבל 50% מהרווח של מסע שיט. נחמד.

האפשרות השנייה שבה היה אפשר להשקיע בחברת הודו המזרחית ההולנדית, הייתה רכישה של מניות החברה. זכות שהייתה שמורה לתושבי ממלכת הולנד של אז. מי שהחזיק את מניות החברה יכול היה גם לסחור בהן. ונקודת המסחר באמסטרדם של מניות החברה הפכה בתחילת המאה ה-17 לבורסה לניירות ערך של אמסטרדם. שזו בעצם הבורסה הראשונה הרשמית בעולם שיכלתם לקנות בה מניות של חברות. בעלי המניות ההולנדיים לא רק חלקו ברווח אלא גם השפיעו על הנעשה בחברה עצמה. ובתקופה הזו נולד ופותח הממשל התאגידי, בעצם החוקים הראשונים למסחר בניירות ערך. והחוקים הראשונים של איך נגיד מנהלים דירקטוריון, כל מיני דברים כאלה.

ואם מדברים על היסטוריה הולנדית ופיננסיים, אי אפשר שלא להזכיר את שיגעון הצבעונים, שהתרחש בין השנים 1636 ל-1637. שיגעון הצבעונים נחשב לבועה הפיננסית הראשונה אי פעם. ובכן אנחנו מדברים על הפרח צבעוני, טוליפ, לא יודע איך אומרים את זה, שהגיע להולנד בסוף המאה ה-16. הפרח צבר פופולריות כי גילו שהוא מתאים לתנאי האקלים במדינה, שכנראה לא ממש היה אפשר לגדל בה יותר מדי פרחים. באותה תקופה בוטנאים החלו לפתח זנים חדשים ומיוחדים של הפרח והביקוש שלה התפוצץ, תוך זמן מאוד מאוד קצר, וההיצע היה נמוך. שיגעון הצבעונים הגיע לרמות אבסורדיות לחלוטין. אנשים לקחו הלוואות עתק וסחרו בחוזים עתידיים על פרחים, ואפילו על פרחים שעוד לא פרחו. בשלב מסוים הביקוש הקפיץ כל כך את המחיר שהיו פרחים בודדים שעלו פי עשר יותר מההכנסה השנתית של שכיר הולנדי טוב, כאילו לא מישהו מהרחוב. הבועה הפיננסית הזו התפוצצה כאשר פתאום ביום אחד היו סוחרים שלא הצליחו למכור צבעונים. השמוע התפשטה במהירות והמחירים המוגזמים ירדו בחדות, וכתוצאה מכך אנשים פשוט נתקעו עם הלוואות שלא יכלו להחזיר, ופשטו את הרגל. טיפ השקעה שאני עומד מאחוריו, אל תשימו מיליוני שקלים על פרח בודד.

ועכשיו לזווית היהודית, כי אי אפשר בלי זווית יהודית. הספר הראשון אי פעם שנכתב על מסחר בבורסה היה: ״בלבול הבלבולים״ או ״confusion of confusions״ באנגלית, למרות שהוא נכתב בספרדית, לא יודע בטח אמרו קונפוסיון, משהו כזה. הספר הזה נכתב על ידי סוחר הולנדי ממוצא ספרדי יהודי בשם יוסף דלווגה. יוסף היה בחור מעניין. הוא כתב מחזות, שכר ביהלומים ונחשב למומחה פיננסי. בשנת 1688 הוא הפסיד מלא כסף כשחברת הודו המזרחית ההולנדית קרסה. וכשמלך הולנד פלש לבריטניה והממלכה פשוט נקלעה למשבר כלכלי. בספר שלו ״בלבול הבלבולים״, שאני מזכיר לכם נכתב במאה ה-17, הוא כבר מדבר על ניירות ערך כמו אופציות על חוזים עתידיים, על דברים כמו שוק שורי ושוק דובי, זאת אומרת תקופות טובות ורעות בבורסה. הבן אדם היה על זה. אגב הוא נתן שם גם כל מיני טיפים שרלוונטיים למשקיעים גם היום. למשל הוא כתב שמי שרוצה להתעשר במסחר בבורסה. כדאי שיבוא עם כסף התחלתי. וסבלנות. ושבכל מקרה אסור בשום פנים ואופן לייעץ למישהו אחר לקנות או למכור. קצת צניעות, למה לא?

המערכת הפיננסית ההולנדית הפכה למודל החיקוי. ובורסות החלו לקום בלונדון, בפריז, בשאר בירות אירופה. ומשם זה התפשט לכל העולם. בורסת ניו יורק, שתהפוך בהמשך לבורסה החשובה בעולם, הוקמה ברחוב wall, wall street, בשנת 1792. 100 שנה יותר מאוחר הוקמה חברת דאו ג'ונס על ידי שלושה עיתונאים. והחברה הזו הקימה את מדדי המניות הראשונים בעולם, ביניהם את מדד דאו ג'ונס שנמצא עד היום בשימוש.

בשנת 1929 בורסת ניו יורק, הבורסה החשובה בעולם והמרכזית בעולם, קרסה. קרסה. בחדות. לא ניכנס לסיבות, אבל הקריסה הזו נחשבת לטריגר של השפל הגדול. המשבר הכלכלי הגדול ביותר שהיה במאה ה-20. המשבר הזה פגע בכל הכלכלות העולמיות וגם בכלכלת אירופה. והוא נחשב לאחד הזרזים המרכזיים לפרוץ מלחמת העולם השנייה וגם לעליית הנאציזם. בעצם רפובליקת ויימאר קרסה לתוך עצמה ומשם עלו הנאצים. מאז חלפו הרבה מאוד שנים. והבורסה ראתה עליות וירידות. אבל בעיקר עליות.

אי אפשר לדבר על ההיסטוריה של הבורסה מבלי להגיד את הדבר החשוב ביותר- לאורך זמן הבורסה תמיד עולה, גם אם יש משברים קשים פה ושם. וזו הסיבה המרכזית למה אנשים מתעקשים להשקיע בה את הכסף שלהם. למה היא תמיד עולה? והאם זה נכון?

בואו נדבר עכשיו קצת יותר לעומק על היחסים המורכבים בין הבורסה לכלכלה כולה.

(מוזיקה)

בורסה וכלכלה. על פניו שני נושאים שהם בעצם אותו דבר, לא? לא, לא בדיוק. בין הבורסה והכלכלה יש יחסים מעניינים שעל זה בדיוק אני רוצה לדבר. ובכללי תדעו ברמה התיאורטית, פרופסורים לכלכלה יכולים לא לגעת בבורסה בכלל בכל ימי חייהם, זאת אומרת זה שתי דיסציפלינות שונות לחלוטין באוניברסיטה, מנהל עסקים וכלכלה, שהרבה פעמים אין ממשק ביניהם, לטוב ולרע. ובגלל זה אני רוצה לעשות את החיבור הזה. כפוי, לא כפוי, דווקא אמור להיות טבעי. בואו נדבר על זה.

בואו נדבר באופן ספציפי על מחיר, מנגנון המחירים. איך קובעים מחיר של משהו? ובכן, אנחנו יודעים את זה- לפי ביקוש והיצע. זאת אומרת שאם יש מחסור במוצר מסוים, אבל יש הרבה אנשים שרוצים לקנות אותו, אז המחיר שלו יעלה, כי יהיה תמיד מישהו שיהיה מוכן לקנות אותו בקצת יותר כסף. איפה המחיר נקבע? במפגש בין הביקוש להיצע. בנקודה הקסומה הזו שלא יהיה אף אחד שיהיה עוד מוכן לשים על המוצר הזה אפילו אגורה אחת יותר. תמיד זה נעצר במחיר הכי גבוה שמישהו הסכים לשלם.

עכשיו, על פניו זה די הגיוני. וככה העולם הרי באמת עובד. אבל יש פה גם משהו קצת לא אינטואיטיבי. זאת אומרת, יש איזושהי תחושה, אינסטינקט, שיש לדבר הזה גבול. זאת אומרת שיש מחיר הגיוני שאותו כדאי לשלם עבור מוצר מסוים ואולי אפשר אפילו לחשב אותו. נגיד, אם דיברנו קודם על שיגעון הצבעונים, כנראה שלא הגיוני לשלם מיליון דולר על פרח אחד. אבל אם יש מישהו שמוכן לקנות את זה במחיר הזה, וזה לא משנה אם הפרח הזה עלה לי לגדל אותו רק חמישה שקלים, כנראה שזה משהו שווה, לא? זאת אומרת, אין איזה נוסחה לחשב באמת כמה משהו שווה, חוץ מהביקוש והיצע.

אז בואו נאתגר רגע את האמירה הזו ונגיד שכן אפשר אולי לחשב. זאת אומרת, החשיבה הזו לא מופרכת, יש נוסחאות כאלה בתחום של ההשקעות. נניח אני רוצה להשקיע בפרויקט כלשהו, וזה לא ממש משנה אם זה נדל״ן או מערכת סולארית, בסוף יש כל מיני נוסחאות חשבוניות שעוזרות לי להחליט כמה שווה לי להשקיע בפרויקט, לפי נגיד תזרים המזומנים שאני אמור לקבל. זאת בעצם סוג של נוסחת מחיר. לחילופין, כשאנחנו מנפיקים חברה בבורסה, אנחנו עושים לה הערכת שווי. מה זה הערכת שווי? זה בעצם לקבוע מה המחיר שלה באופן מלאכותי, לפני כל הסיפור הזה של היצע וביקוש והשוק. אז אנחנו ננסה להבין כמה היא מכניסה, מה הרווח התפעולי שלה, כל מיני דברים אחרים, ואז אנחנו נחליט כמה לפי דעתנו היא שווה.

השאלה האמיתית היא למה אני מלאה אתכם בכל הפרטים האלה. אז זה בגלל שהדבר הזה, הדבר הזה הוא קריטי בשביל להבין את הדבר שאולי הכי חשוב במנגנון של הבורסה, וזה ציפיות. כמובן שלא מדובר על הציפיות של הכריות, אלא ציפיות במובן של תחזית, מה אני מצפה שיקרה? בואו נשאל שאלה, למה יש בועות פיננסיות? הרי אף אחד לא באמת חושב שפקעת של צבעוני שווה כמו עשר פעמים משכורת שנתית של מישהו. אז הסיבה היא, שלמשקיע יש ציפייה שהמחיר של הנכס שהוא קונה יעלה, כי הוא חושב שגם מישהו אחר יחשוב אותו הדבר, ואז הוא יוכל למכור לו את הצבעוני הזה במחיר גבוה יותר.

זוכרים את פרשת gamestop? יכול להיות גם שלא שמעתם עליה, אבל זה קרה בתחילת 2021. משקיעים החליטו לפמפם, בצורה מלאכותית, את המניה של חברת גיימסטופ, חברה למשחקי וידאו. הם קנו באטרף את המניות של החברה, הקפיצו את המחיר שלה, וגרמו לכך שהיא תעלה ב-1500 אחוז תוך שבועיים. למה אנשים קנו את המניה? כי הם חשבו שהם יצליחו למכור אותה במחיר עוד יותר יקר, לנצל את הטירוף הזה. אבל מי שקנה את המניה שנייה לפני הנפילה, ולפני שהיא חזרה לערך המקורי שלה, הוא הפסיד מלא כסף.

כמו בסיפור של הצבעונים, פרשת גיימסטופ הראתה לנו שבהרבה מאוד מקרים יכול להיות ניתוק מוחלט בין הערך האמיתי של המניה לבין המחיר. למה? אז במקרה הזה היו אנשים שניסו לעשות תרגיל, אבל גם הם בסוף עבדו על ציפיות. אנשים פשוט חשבו שהמחיר יעלה, אז הם קנו בלי קשר לערך של המוצר עצמו. הדבר הזה יכול להתבטא בכל מיני צורות נגיד, במשך משהו כמו 20 שנה, חברת אמזון הייתה חברה שלא הרוויחה. היא הייתה חברה ענקית, היא השפיעה, היא מכרה מוצרים בעשרות מיליארדים בשנה, אבל היא כמעט לא הרוויחה כלו, לפעמים אפילו הייתה הפסדית. למרות זאת, המניה שלה עלתה, גם בתקופות נטולות רווח. למה? חברות הרי צריכות להרוויח בגלל זה הן קיימות. אז הסיבה היא שהמניה המשיכה לעלות היא שהמשקיעים ציפו שבעתיד זה ישתנה, או שמחיר המניה ימשיך לעלות. זאת אומרת, או שהחברה תרוויח או שפשוט המניה תמשיך לעלות, אז שווה להישאר על הגל.

מקווה שלא איבדתם אותי, יש סיכוי שכן, אבל למה אני דש בנקודה הזאת? כי היא מסבירה לנו משהו שקצת מורכב להבין אותו, וזה שהשוק הוא תמיד קצת בועתי. זאת אומרת, ששוק המניות תמיד מייצג לא רק את ההווה, אלא גם את העתיד! והמשמעות של זה היא שהחיבור שלו לכלכלה הריאלית, רופף. זה למה אנחנו רואים כל מיני תופעות באמת מאוד משונות, כמו מצבים כלכליים מחורבנים שלא מובילים לקריסת הבורסה. גירעון, אבטלה, מגפה עולמית, והבורסה רק עולה. למה? כי היא לא איתנו, היא שם, בעתיד, בציפיות. אם אתם רוצים הוכחה לזה שאנשים הם אופטימיים מטבעם, אז אפשר למצוא אותה בבורסה. שם המצב תמיד יהיה בסדר בסוף, כי הגרף תמיד עולה לאורך זמן, וגם אם יש נפילות אז הן רק מעידות, לא צריך להתרגש.

אבל המציאות לא תמיד יפה ואופטימית כמו הבורסה. בתקופת הנשיאות של דונלד טראמפ, הוא הירבה להתרברב בזה שהכלכלה is doing great, בגלל שהבורסה עולה. עכשיו, אפשר לדבר על האם היא עלתה בגללו או לא, אבל כדאי לדבר על מה זה אומר שהבורסה עלתה. קודם כל, ברמה היבשה, זה אומר שמחיר המניות של החברות הגדולות בארצות הברית עלה, האם זה טוב? זה בהחלט טוב, השאלה למי? זה טוב לבעלי המניות שבהרבה מקרים זה אנחנו, החוסכים לפנסיה, אבל זה טוב גם לטייקונים, בעלי השליטה שמחזיקים במניות, או במילים אחרות זה טוב לכולם, אבל כוכבית- יש קשר ישיר בין כמה כסף יש לך לבין כמה זה טוב לך. לדונלד טראמפ, שכנראה רואה את העולם דרך המשקפיים של איש עסקים ומשקיע, זה בהחלט טוב.

אבל הבורסה יכולה לעלות גם מסיבות שאולי יהיו פחות טובות לאזרח הפשוט. נניח מהורדה של מס חברות על חשבון מיסים אחרים, או מכל מיני פטורים והקלות שניתנים לתאגידים ענקיים שמזהמים או פוגעים בציבור, נגיד תאגידים של נפט, פגיעה בזכויות עובדים, הסדרי חוב וקיצוצים שעושים לתאגידים האלה. כל מיני דברים שבאמת יכולים לפגוע באזרח. לא רק זה, אלא שלפעמים זה פשוט לא קשור למה שקודם קורה בכלכלה עצמה. הבורסה האמריקאית נגיד יכולה לעלות כשאיכות החיים של האמריקאי הממוצע רק מדרדרת. נגיד אם יש עליית מחירים שקורית בגלל אותם תאגידים, או שחיקה בשכר הריאלי, קושי במציאת עבודה, שירותים עלובים שהוא יקבל מהממשלה, או תשתיות לא קיימות. במילים אחרות הבורסה היא כלי מעולה למיקסום העושר של הבן אדם, אבל אם מראש החיים שלו לא משהו ואין לו את האפשרות להרוויח, אז היא לא מאוד מעניינת. היא מתבססת על חסכונות של אנשים.

וכל מה שאמרתי על ארצות הברית רלוונטי כמובן גם אלינו כאן, בארץ ישראל. יכול להיות שתהיה פה מלחמה, ויהיו פה אסונות, ויהיה פה פילוג בעם, וממשלה לא מתפקדת וכל מיני דברים כאלה, אבל הבורסה תמשיך לעלות. למה? כי היא חושבת לטווח הארוך, כי שם אולי הכל יהיה בסדר. או שבטווח הארוך לפחות המניות של בנק לאומי ובנק הפועלים ועוד כל מיני גופים כאלה, יהיו בסדר. זה לא אומר שהאזרח יהיה בסדר, אבל הבורסה, מדד תל אביב 125, יהיה בסדר.

מה שאני מנסה להגיד זה שגם אם הבורסה הישראלית או האמריקאית יפרחו, זה לא יחליף את הלחם והחמאה של הכלכלה, שזה יוקר המחיה, מחירי מוצרים, היכולת לעבוד ולהתפרנס ולמצוא עבודה, ושירותים שאנחנו מקבלים כאזרחים. כל הדברים האלה הם מאוד חשובים וצריך לא לשכוח אותם. בורסה זה לא הדבר הכי חשוב בכלכלה.

אה ועוד נקודה חשובה מאוד. מכירים את תיאוריית הברבור השחור? במשך אלפי שנים הייתה אקסיומה בעולם שיש רק ברבורים לבנים, ואז כשגילו את אוסטרליה במאה ה-17, פתאום גילו שיש גם ברבורים שחורים. אז אם במשך מאה ומשהו שנה מדד ה-S&P רק עולה, אז זה אומר שזו המציאות שאנחנו מכירים. זה לא אומר שזו המציאות היחידה שאפשרית. ואולי הסיפור על זה שהבורסה תמיד עולה, זה בעצם הסיפור שגורם לבורסה תמיד לעלות. כי תמיד כדאי לנו להישאר בבורסה וככה המחירים ממשיכים לעלות. סוג של אפקט פיגמליון, בו אנחנו הופכים את הפנטזיה למציאות מעצם האמונה.

ואם אני לוקח את המחשבה הזו צעד אחד קדימה, אז ייתכן שהסיפור של הבורסה הוא בעצם סיפור על החשיבות של סיפורים. על החשיבות של שכנוע עצמי. אני מניח שזה רלוונטי לעוד הרבה מאוד אספקטים בחיים שלנו.

כל הכבוד למי שנשאר עד כאן. ממש לא מובן מאליו יצא פרק ארוך ופלספני. בטח לא מה שציפיתם מפרק של הבורסה. תודה לכם. ניפגש בפרק הבא, שיהיה הפרק האחרון של ״חור בהשכלה״. יאללה ביי.

(מוזיקה)

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

11 views0 comments

Comments


bottom of page