אז מה אתם יותר, ישראלים או יהודים? כנראה שהיהודים שבינינו נתקלו בשאלה הזו בשיעורי האזרחות. בפרק הזה אני אנסה לענות על השאלה הזו מהכיוון ההיסטורי ולא מהכיוון הפוליטי-לאומי.
ממלכת ישראל וממלכת יהודה התקיימו זו לצד זו מהמאה העשירית לפנה"ס עד המאה השמינית לפנה"ס (חורבן ממלכת ישראל על ידי האשורים ב-722 לפנה"ס). ממלכת יהודה התקיימה עוד כ-150 שנה עד שנחרבה על ידי הבבלים ב-586 לפנה"ס. מה ידוע לנו על שתי הממלכות הללו? האם היהודים המודרניים הם צאצאים של שתיהן? מה ההבדל בין הנראטיב התנ"כי לממצאים הארכיאולוגיים? על חלק מהשאלות השנויות במחלוקת הללו אבקש לענות בפרק הזה.
בסוף הפרק אדבר על גורלם של תושבי ממלכת ישראל שהוגלו – עשרת שבטי ישראל האבודים.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/05/2020.
שלום לכולם וברוכים הבאים לעוד פרק של 'חור בהשכלה'.
כאן יובל שדה ואני רוצה להזמין אתכם להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו ולעקוב אחר דף הפייסבוק שלנו, שם תוכלו לקבל מידע נוסף על דברים שנאמרו בפרקים, ותוכלו להשפיע בעצמכם על התכנים של הפרקים הבאים. יאללה, בואו נתחיל עוד פרק.
(מוזיקת פתיחה)
ארתור פינקלשטיין היה טיפוס שנוי במחלוקת. הוא היה יועץ פוליטי, מומחה לקמפיינים ומומחה לשימוש בפחד בקמפיינים. חוץ מזה, הוא בעיקר ייעץ לצד הימני של המפה, והרבה פעמים גם לצד הימני קיצוני. בין היתר, הוא ייעץ לפוליטיקאים שהתנגדו לזכויות להט"ב, למרות שהיה גיי מוצהר בעצמו.
בנוסף, חלק מהקמפיינים שלו הואשמו באנטישמיות, כמו הקמפיין שהוא עשה לוויקטור אורבן בהונגריה. למה זה מוזר? כי פינקלשטיין היה יהודי בעצמו. ומהתיאור הקצר הזה אנחנו מבינים שמדובר באדם שמלא בסתירות פנימיות. ואולי בגלל זה הוא הבין כל כך טוב את הקטע הזה של סתירות פנימיות.
בישראל, פינקלשטיין עבד עם שלושה גורמים פוליטיים בכירים - הוא עבד עם ניר ברקת כשזה רץ לראשות עיריית ירושלים, הוא עבד עם ליברמן וישראל ביתנו, והוא עבד עם עוד בחור בשם בנימין נתניהו. אני מניח ששמעתם עליו.
פינקלשטיין ייעץ במשך שנים לנתניהו, אבל רק אחת מהתובנות שלו נהייתה מאוד מאוד מפורסמת. התובנה הזאת, התובנה הפוליטית של פינקלשטיין, היא שבישראל קיימת רק שאלה אחת. השאלה הזאת היא 'מה אתה יותר, ישראלי או יהודי?'
אני מניח שרוב מאזיניי נתקלו בשאלה הזאת, כנראה בשיעורי האזרחות בסוף התיכון. השאלה של פינקלשטיין היא לא איזה חידוש גדול, מה שהוא חידש זאת התשובה. הוא טען שאם התשובה היא ישראלי, אז האיש שעומד מולך הוא שמאלני. אם התשובה היא יהודי, אז מדובר בימני. זה כל הסיפור לפי פינקלשטיין.
מה שפינקלשטיין אומר כאן תכל'ס די מעניין, אבל אני לא חושב שזה כל הסיפור, ולדעתי הסיפור הזה של יהודי וישראלי הוא סיפור קצת יותר גדול מזה, ובגלל זה אני רוצה קצת לדבר על מה זה יהודי ומה זה ישראלי. ובגלל שכנראה למדתם את זה בשיעורי אזרחות, אז אני בכלל לא הולך לגעת על זה ברמה המהותית, המודרנית, אלא ברמה ההיסטורית. זה תכל'ס יותר מעניין אותי.
אז בפרק הזה נדבר על ממלכת יהודה וממלכת ישראל. בהתחלה אדבר על שתי הממלכות הללו מנקודת המבט התנ"כית, ואחרי זה אדבר על שתיהן מנקודת המבט ההיסטורית-ארכיאולוגית. וכמיטב המסורת נסיים עם משהו קצת יותר אקזוטי ונדבר על עמים שונים בעולם שטוענים שהם חלק משבטי ישראל.
ועכשיו, עכשיו נשים לכם קצת מוזיקת מעבר.
(מעברון מוזיקלי)
טוב, אז אני אתחיל בהבהרה. אתם בקיאים בתנ"ך, אתם סגורים על כל מה שקורה שם פיקס? אז אתם כנראה יכולים לדלג על החלק הזה. אבל אם אתם חילונים, או אפילו דתיים שלא לגמרי על זה, אני ממליץ לכם להישאר. זה נחמד לפעמים לרענן את הזיכרון שלנו. ואני גם הולך להשתמש בחלק התנ"כי ואני אשווה אותו לחלק ההיסטורי, אז עדיין, כדאי להישאר.
כאמור, הפרק הזה הולך לדבר על ישראל ועל יהודה, ולכן לפני שנדבר על שתי הממלכות, נדבר על האנשים, ישראל ויהודה. אז ישראל זה שם נוסף של יעקב אבינו. הוא קיבל את השם הזה לאחר שהוא נאבק עם מלאך, והמלאך אמר לו שהוא שר עם אלוהים, ולכן נקרא שמו ישראל. לאותו יעקב/ישראל היו הרבה מאוד ילדים, ומהילדים שלו ומהנכדים שלו נוצרו 12 השבטים של ישראל. לכל מי שלא זוכר, השבטים הישראלים כללו את ראובן, שמעון, לוי, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון, יוסף, בנימין, מנשה, אפרים ויהודה. כן, יהודה, אותו בחור שאנחנו מדברים עליו.
עכשיו, כל החבר'ה האלה, כל בני ישראל, נדדו למצרים, ואז הם היו עבדים במצרים, ואז הם יצאו ממצרים ביחד עם משה רבנו ונדדו 40 שנה במדבר, פאסט פורוורד, מפה לשם אנחנו בספר יהושע. ספר יהושע זה הספר שמדבר על כיבוש הארץ, ובין היתר הוא מדבר גם על חלוקת הארץ ל-12 השבטים. זאת אומרת, כל שבט מקבל איזשהו אזור גיאוגרפי.
טוב, מעולה, יש לנו את כל השבטים, הם נמצאים כבר בארץ, ולכל אחד יש את האזור שלו. אז האם ישראל שולטת בארץ? לא ממש. בעיקר בגלל שאי אפשר לקרוא לזה שליטה, כי לא היה שליט. מה כן היה? היו מנהיגים שבטיים שהם קראו להם שופטים. אפשר לשמוע את הסיפורים שלהם, באופן מפתיע, בספר שנקרא שופטים. אני באמת ממליץ לקרוא את ספר שופטים, זה כמו לקרוא ספר גיבורי על של התנ"ך. באמת, מאוד מגניב.
עכשיו, לשופט האחרון של עם ישראל קראו שמואל, והוא כבר קיבל לא רק ספר אחד אלא שני ספרים משל עצמו, שמואל א' ושמואל ב'. אז למה שמואל בעצם היה השופט האחרון? בעיקר כי לעם ישראל נמאס והם פשוט פנו לשמואל והם ביקשו ממנו "מלך, תמליך לנו מלך". שמואל לא ממש מתלהב והוא לא רוצה להמליך על בני ישראל מלך והוא נותן נאום אנרכיסטי שמתנגד לכל מוסד המלוכה. אני אתן לכם פה גרסה מקוצרת של הנאום: "ויאמר שמואל, זה יהיה משפט המלך אשר ימלוך עליכם. את בניכם ייקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו. ואת בנותיכם ייקח לרוקחות ולטבחות ולאופות. ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים ייקח, ואתם תהיו לו לעבדים". בני ישראל לא השתכנעו משמואל והם רצו מלך, דרשו מלך עכשיו. אז שמואל נתן להם מלך והוא משח את שאול למלך הראשון על ישראל. וסוף סוף הגענו לתקופה שרציתי לדבר עליה, תקופת המלוכה הישראלית, ממלכת ישראל. או יותר נכון, ממלכת ישראל המאוחדת. למה מאוחדת? כי כל 12 שבטים נמצאים תחת ממלכה אחת ותחת מלך אחד.
התקופה הזאת של ממלכת ישראל המאוחדת לא נמשכה המון זמן, ולממלכה הזאת היו רק שלושה מלכים. הראשון היה שאול, אחריו היה דוד ולבסוף שלמה. התנ"ך מתאר את התקופה הזאת, ובעיקר את מלכותם של דוד ושלמה, בתור תור הזהב של בני ישראל. בתקופתו של המלך דוד ממלכת ישראל פרחה ושגשגה, היא כבשה את כל המדינות שמסביבה והגיעה עד לנהר הפרת, וחוץ מזה דוד היה מלך צדיק מבחינה דתית, דבר שהתנ"ך מדגיש שוב ושוב. חוץ מכל מיני חטאים קטנים כמו הסיפור עם אוריה החיתי אבל שוב, לא נכנסים לזה, זה לא נושא הפרק.
אחרי שדוד מת, מי שירש אותו היה שלמה, הבן שלו. תחת שלטון שלמה הממלכה שגשגה. שלמה, שהיה החכם באדם, כרת בריתות שלום עם המדינות השכנות. הממלכה של שלמה גם שגשגה במובן הכלכלי והייתה מאוד עשירה. וכמובן שאי אפשר לא להזכיר את זה ששלמה בנה את בית המקדש, בית המקדש הראשון. אבל בניגוד לאביו הצדיק דוד, שלמה חטא. במה הוא חטא? הוא התחתן עם הרבה מאוד נשים, כאלף נשים. ואותן נשים, שחלקן הגדול היו גויות, גרמו לשלמה לעבוד אלים אחרים מלבד אלוהים, ובגלל זה הממלכה של שלמה נענשה אחרי שהוא מת.
אז מה היה העונש? העונש היה פיצול הממלכה לשתיים, וסוף סוף הגענו לנקודה של שתי ממלכות: ממלכת יהודה וממלכת ישראל. יהודים וישראלים. הרגע הזה שבו ממלכת ישראל מתפצלת לשתי ממלכות הוא רגע מאוד מעניין, גם מבחינה תנ"כית וגם מבחינה היסטורית. למה הוא כל כך מעניין? אני אגיד את זה בזהירות, אבל מהרגע הזה התנ"ך מתחיל להתכתב עם עובדות היסטוריות מאומתות.
עד פיצול הממלכה, יש ויכוחים מאוד גדולים על העובדות ההיסטוריות שמופיעות בתנ"ך. אין הרבה היסטוריונים מהמיינסטרים, שיגידו בלב שלם, שסיפורים כמו יציאת מצרים או סיפורי בראשית או אפילו ממלכת דוד, שאול ושלמה קרו במציאות. לעומת זאת, ברגע שאנחנו מגיעים לשתי הממלכות, לישראל ויהודה, התנ"ך הופך למקור היסטורי יחסית אמין. לדעתי זה מעניין גם בגלל שהרבה מאוד חילונים תופסים את התנ"ך בתור סיפור על ניסים ומיתולוגיות שתלוש לחלוטין מהמציאות אבל זה ממש לא מדויק והרבה מהמאורעות שמתועדים מספר מלכים א', ב' והלאה כבר מתועדים לנו מהרבה מאוד מקורות, כולל מעמים שונים באזור, וסביר להניח שרובם באמת קרו.
אז מה ההבדל בין הנרטיב ההיסטורי לנרטיב התנ"כי מהנקודה של פיצול הממלכות? יש הבדלים ועל זה בדיוק נדבר. עכשיו נמשיך עם הנרטיב התנ"כי.
(מעברון מוזיקלי)
אם היינו חוזרים בזמן כמעט 3,000 שנה אחורה ושואלים את אחד התושבים של ארץ ישראל באותה תקופה 'האם אתה יותר יהודי או יותר ישראלי?' הוא היה עונה לנו את אחת מהתשובות באופן חד וחלק - או יהודי או ישראלי. למה? כי לא היה רצף. זה או שאתה שייך לממלכת יהודה או שאתה שייך לממלכת ישראל. זה לא רק שהממלכות הללו היו נפרדות, הן גם היו אויבות של ממש ונלחמו אחת בשנייה. והתנ"ך, התנ"ך לא היה ניטרלי, התנ"ך בחר צד, הצד של ממלכת יהודה.
אבל בואו נחזור רגע לבסיס, לאיך שהממלכה הזאת התפצלה ואיך כל אחת מהממלכות נראתה לפי התנ"ך. התנ"ך מתאר שאחרי מות שלמה, הבן שלו רחבעם היה אמור לרשת אותו. עם ישראל, שהיה מאוד מותש מכל הפרויקטים של שלמה והמיסים שהוטלו עליהם, ביקש מרחבעם דבר אחד - תקל עלינו, תהיה שליט יותר רך. רחבעם שמע את הבקשה והתלבט רבות ולא ידע בדיוק איך לענות על זה. אבל לאחר שהתייעץ עם מי שהתייעץ, הוא החליט שהוא לא מוכן להיכנע לעם וענה את התשובה המפורסמת "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים".
העם לא אהב את התשובה הזאת ורוב שבטי ישראל בחרו בירבעם בן נבט למלוך עליהם, וככה נוצר המצב שיש שני מלכים - ירבעם בן נבט מלך ישראל ורחבעם מלך יהודה.
בואו נתחיל לדבר על ממלכת ישראל. ממלכת ישראל הייתה מורכבת מתשעה שבטים, או יותר נכון תשעה וחצי, בגלל ששבט לוי התחלק בין ישראל ויהודה. השבטים הישראלים כללו את אפרים, זבולון, יששכר, אשר, נפתלי, דן, מנשה, ראובן וגד, והמלך הראשון שלהם היה כאמור ירבעם בן נבט.
ירבעם לא היה בחור טיפש והוא ידע שאחרי פיצול ממלכה עדיין יכולות להיות בעיות של נאמנות. והוא הכי פחד מנאמנות לירושלים כי ירושלים הייתה בירת ממלכת יהודה החדשה, ולכן הוא אסר על העם להקריב קורבן בירושלים ובנה שני מוקדי פולחן חדשים - אחד בבית אל והשני בדן. ובכל אחד מהמקומות הללו הוא שם עגלי זהב. כן, עגלים מזהב, כמו בסיפור יציאת מצרים. התנ"ך חוזר על עצמו הרבה פעמים. יש שיגידו שזה אמצעי ספרותי ויש שיגידו שזה חוסר מקוריות של הסופר התנ"כי.
בכל מקרה, הסיפור הזה של עגלי הזהב והניתוק מירושלים מנסה להראות לקורא בתנ"ך משהו. הוא מנסה להראות שהישראלים נטשו את הדרך הנכונה, נטשו את הדרך שממלכת יהודה עוד איכשהו מקפידה עליה, הדרך של האל.
במקום ירושלים שננטשה, הבירה החדשה של ממלכת ישראל הייתה שכם. אבל גם הבירה הזאת לא שרדה יותר מדי זמן והיא עברה אחרי זה לעיר בשם תרצה, ובתקופתו של המלך עומרי היא עברה לעיר שומרון. רגע, מה הקשר עומרי? דיברנו בכלל על ירבעם. אז ירבעם באיזשהו שלב מת והילדים שלו ירשו את המלוכה ואחרי זה גם הילדים שלהם ירשו את המלוכה, ובשלב מסוים אחד מהם נרצח ואז הייתה מלחמת ירושה ומלא בלאגן, וכמו שקורה הרבה פעמים במקרים האלה, שר הצבא או הגנרל החליט שהוא עושה סדר, והבחור הזה, הגנרל של ממלכת ישראל, קראו לו עומרי. הוא השתלט על המלוכה וייסד שושלת מלוכה חדשה, שושלת בית עומרי.
אז עומרי עשה כל מיני דברים. קודם כל, הוא באמת העביר את הבירה לעיר שומרון, והתנ"ך מתאר שהוא המשיך לחטוא, בדיוק כמו ירבעם בן נבט. הוא המשיך לעשות דברים שאלוהים לא אוהב, המשיך עם עגלי הזהב וכל הוואג'רס הזה. עכשיו, עומרי לא היה מפורסם כמו הבן שלו, והבן שלו כבר היה סלב בקנה מידת תנ"כי. אני מדבר כמובן על אחאב.
אחאב הוא אחת הדמויות הכי מושמצות בתנ"ך. הוא נחשב לגדול חוטאי ישראל. התנ"ך מתאר שהוא בנה מקדשים לבעל ולאשרה, והוא גם היה נשוי למרשעת אחרת, איזבל הצידונית. בשביל להכניס אתכם קצת לקונטקסט המקראי, אז אני אזכיר שכל הסיפורים של אחאב היו בדרך כלל עם אליהו הנביא. הם היו סוג של צמד חמד, תמיד באו ביחד. אחד הסיפורים הכי מוכרים על אחאב זה הסיפור על כרם נבות. To make a long story short, אחאב חומד בכרם של נבות, נבות היזרעאלי, ויחד עם אשתו, איזבל, הם דואגים לזה שנבות יהיו אשם במשפט. הם סידרו לו עדי שקר, מוציאים אותו להורג, ויורשים את הכרם ממנו. ועל הדבר הזה אליהו הנביא תובע את המושג "הרצחת וגם ירשת". הוא אומר שאחאב גם רצח את נבות וגם ירש את הכרם שלו.
אבל למרות כל מה שאמרתי עד עכשיו, התנ"ך לא מצייר את אחאב בתור רשע מוחלט, והרבה פעמים מתארים אותו בתור מי שנכנע לגחמות המרושעות של אשתו, איזבל. סך הכל מאוד פמיניסטי מצד התנ"ך, להאשים ככה את איזבל בחטאים של אחאב.
התנ"ך גם יחסית מפרט על הקרבות שאחאב השתתף בהן, קרבות מול ממלכות אחרות כמו ארם דמשק. חוץ מזה, מתואר שבתקופת אחאב, סוף סוף ממלכת יהודה וממלכת ישראל חתמו על סוג של הסכם שלום והתחילו להסתדר אחד עם השנייה, שזה אחלה סך הכל.
אבל כל הקרבות והסכמי השלום לא עזרו לאחאב ולאיזבל להתחמק מזעם האל שהעניש אותם בזה שהם ימותו וכלבים יאכלו את הגופות שלהם. סך הכל עונשים נחמדים ומידתיים.
לאחר מות אחאב עלו מלכים אחרים והחליפו אותו. בהתחלה זה היו בניו, ואחרי זה עוד פעם הוחלפו השליטים על ידי הפיכות שונות ומשונות. בין היתר, אפשר להזכיר מלכים יחסית בולטים, כמו המלך יהוא והמלך ירבעם השני, שהיו מלכים יחסית דומיננטיים בישראל.
לבסוף, קצת פחות מ-200 שנה אחרי שירבעם בן נבט הקים את ממלכת ישראל, ממלכה זו הוחרבה לחלוטין על ידי האימפריה האשורית. על יחסי ישראל והאימפריה האשורית נדבר יותר בחלק ההיסטורי של הפרק.
אז מה התנ"ך מספר באותו הזמן על ממלכת יהודה השכנה? באופן מפתיע, לא יותר מדי. ספר מלכים א' וספר מלכים ב' מדברים הרבה יותר על ממלכת ישראל ועל הנביאים שפעלו שם והמלכים שלהם, והרבה פחות על ממלכת יהודה. רוב מה שכתוב על ממלכת יהודה זה בעיקר שמות המלכים שמתחלפים וכל מיני דברים שיותר קשורים לפן הדתי.
אין לנו הרבה פירוט על תככים ומזימות, וגם לא על כל מיני כיבושים צבאיים ודברים כאלה. הסיבה לכך היא גם בגלל שממלכת יהודה מצטיירת כממלכה הרבה יותר יציבה, שושלת בית דוד ממשיכה למלוך ואין שם מרידות והפיכות, וגם בגלל שההיסטוריה הייתה באמת שונה וממלכת יהודה השתתפה בפחות מלחמות ובפחות כיבושים מאשר ממלכת ישראל.
אז מה כן היה לנו בממלכת יהודה? היה שלטון מתמשך של בית דוד, חוץ ממקרה חריג אחד של המלכה עתליה. מי זאת המלכה עתליה ולמה אנחנו לא מכירים אותה כל כך? האינסטינקט הראשוני אומר שאנחנו לא נכיר את המלכה עתליה בגלל שהיא אישה, והתנ"ך השוביניסטי לא ירצה להראות לנו ששלטה אישה בממלכת יהודה. אבל הסיבה לכך אולי הייתה שונה, כי עתליה לא רק שהייתה אישה, היא גם הייתה בת של מלך שהזכרנו כבר.
עתליה הייתה הבת של המלך אחאב, שלא היה משושלת בית דוד. אז איך היא הגיעה להיות המלכה של ממלכת יהודה? כמו שאמרתי קודם, המלך אחאב, מלך ישראל, עשה שלום עם ממלכת יהודה, ובתקופה הזאת לעשות שלום זה הרבה פעמים לחתן את הבת שלך עם הבן של המלך השני, במקרה הזה הנסיך של ממלכת יהודה היה יורם. אז אחאב באמת חיתן את הבת שלו, עתליה, עם יורם, ויורם בשלב מסוים, נהיה מלך ישראל. לאחר מות יורם, מי שירש אותו היה אחזיהו, הבן שלו, והוא הפך להיות מלך יהודה. אבל אחזיהו מת בטרם עת, בגלל שמלך ישראל, יהוא, הרג אותו. אני מקווה שאתם מצליחים לעקוב אחרי כל הטלנובלה הזאת.
בכל מקרה, לאחר שאחזיהו נהרג, מי שירש אותו הייתה אמו, עתליה, בתו של אחאב. וככה, משום מקום, פתאום בממלכת יהודה שולטת גם אישה וגם אישה שהיא לא מזרע דוד. משהו חסר תקדים לחלוטין.
באופן לא מפתיע, המלוכה הזאת לא שרדה המון זמן ולאחר שש שנים בערך, כל ממלכת יהודה מרדה בה, וכמו כל סיפור טוב בתנ"ך, הם הרגו אותה. וככה בית דוד המשיך למלוך וממלכת יהודה המשיכה בשיעמום היחסי שלה ולא קרה שם יותר מדי, עד שהגיע מלך חזקיהו. לרוע מזלו של חזקיהו הוא זכה לחיות בתקופה מעניינת, ובתקופתו האימפריה האשורית הגיעה והרסה את ממלכת ישראל.
וככה חזקיהו, מפה לשם, קיבל הרבה מאוד פליטים ישראלים שבאו לממלכת יהודה והתיישבו בה. הנקודה הזו בזמן, בה פליטים ישראלים הגיעו לממלכת יהודה, היא נקודה מאוד חשובה מבחינה היסטורית ומאוד מעניינת, ועליה גם נדבר יותר בהמשך הפרק.
לאחר שממלכת אשור החריבה את ממלכת ישראל, הצבא האשורי הגיע גם לירושלים. חזקיהו, שהיה צדיק גדול, ראה את המצור האשורי ונחרד. הוא הלך לבית המקדש והתפלל, וכתוצאה מכך אלוהים השמיד את הצבא האשורי והציל את ממלכת יהודה מחורבן.
אז התפילות של חזקיהו הצילו את ממלכת יהודה ואת ירושלים ואת בית המקדש, אבל היורשים של חזקיהו לא היו צדיקים כמוהו, והתפילות שלהם כבר לא עזרו ובערך 150 שנה לאחר שהושמדה ממלכת ישראל הושמדה גם ממלכת יהודה. רק שהפעם זה לא היה על ידי האשורים אלא על ידי הבבלים.
אבל חשוב להגיד שיש הבדל גדול בין הסוף של ממלכת יהודה לסוף של ממלכת ישראל. ההבדל הוא בהמשכיות. אנחנו יודעים שהחבר'ה של ממלכת יהודה הוגלו לבבל אבל חזרו אחרי זה בשיבת ציון לארץ ישראל על ידי המלך כורש. ומה קרה לכל הישראלים אחרי שהממלכה שלהם נחרבה? אז הם גם הוגלו, אבל עקבותיהם מעולם לא נמצאו. ויש הרבה מאוד סיפורים וקונספירציות שקשורות להיעלמותם של עשרת השבטים, נדבר עליהם בסוף הפרק.
ולפי כל מה שאמרתי עכשיו, אפשר להבין שהתשובה התנ"כית לשאלה "האם אנחנו יהודים או ישראלים" היא "אנחנו יהודים" כי הישראלים נפוצו לכל עבר, ואין לנו שום מושג איפה הם.
שווה גם לשים לב לתמונה שמצטיירת מממלכת ישראל ומממלכת יהודה בסיפור התנ"כי. ממלכת ישראל היא ממלכה עם מלכים חוטאים. יש שם כל הזמן הפיכות ומלחמות ואקשן, והנביאים כל הזמן מעורבים שם ומתערבים במה שקורה. סך הכל ממלכה שהיא בלאגן.
לעומתה, ממלכת יהודה ממלכה די שקטה, יש שם שושלת שנמשכת לכל אורך התקופה והם יחסית עושים את מה שאלוהים רוצה. לא תמיד, ואלוהים גם מעניש אותם בסוף, אבל הוא לא מעניש אותם עד הסוף, הוא כן מחזיר אותם לארצם לעומת ממלכת ישראל שאין לה תקנה, החטאים שלה גרמו להשמדתה הטוטאלית.
ועכשיו אחרי כל הסיפור התנ"כי, אני רוצה להיכנס לזווית ההיסטורית של ישראל ויהודה ולדבר על איך הארכיאולוגיה והממצאים ההיסטוריים מתארים את שתי הממלכות הללו. אני מבטיח שהולך להיות מעניין. יאללה, בואו נמשיך.
(מעברון מוזיקלי)
אני אתחיל את החלק הזה בהבהרה - היסטוריה וארכיאולוגיה הם לא מדעים מדויקים, והקונצנזוס המחקרי כל הזמן משתנה. מה שהיום נחשב למקובל ומיינסטרים, זה לא מה שחשבו לפני 30 שנה. בחלק הזה אני הולך להציג את מה שאני מבין בתור המיינסטרים הארכיאולוגי העדכני. זה לא אומר שאנשים אחרים לא חושבים אחרת וזה בסדר. זה תחום שיש בו הרבה מאוד מחלוקות.
כשתיארתי קודם את הסיפור המקראי, התחלתי בשלושת האבות, ביעקב אבינו, ועברתי לבני ישראל, ואז לתקופת יהושע בן נון והשופטים, אבל הבעיה הארכיאולוגית עם כל התקופות הללו, זה שמדובר בתקופות של נדודים, ובתקופות שלא היה שם ממלכות ולכן אין ממש ממצאים ארכיאולוגיים, כמו שאנחנו לא יכולים למצוא ממצאים ארכיאולוגיים של עמים נוודים. פשוט לא היה להם מבנים שהשתמרו. ומהסיבה הזאת, המחקר הארכיאולוגי מתמקד בתקופות של המלוכה, בגלל שזה תקופות שבאמת אפשר לאמת ולנסות להבין אותן יותר טוב בעזרת ארכיאולוגיה. ולכן, הדבר הראשון שחוקרים ניסו לאמת זה את הממלכה של דוד המלך ושאול ושלמה - ממלכת ישראל המאוחדת.
אז בואו נשים ישר את הדברים על השולחן: המחקר הארכיאולוגי הנוכחי, המיינסטרים, לא תומך בזה שהייתה ממלכה כזאת אי פעם. זה לא אומר שלא הייתה שם ממלכה שהבירה שלה הייתה ירושלים, וזה גם לא אומר שלא היה דוד המלך, אפילו מצאו כמה ממצאים ארכיאולוגיים שמציינים את המושג בית דוד, ומכאן אפשר להבין שהיה מלך בשם דוד שייסד את שושלת בית דוד.
אבל מה שלא מצאו זה עדות לממלכה, האימפריה שהתנ"ך מציג, מלוכה ענקית שמשתרעת מהפרת ועד סיני פחות או יותר, ויש לה ערים גדולות ומבנים, ואין שום תיעוד לדבר הזה. משהו שכנראה לא קרה. יכול להיות שדוד היה מלך, אבל כנראה של ירושלים ולא יותר מזה. אבל יש לנו תיעוד של האירועים שקרו בתנ"ך. ואני אמרתי קודם שמרגע שיש לנו את פיצול הממלכה לממלכת יהודה וממלכת ישראל אז התנ"ך הופך להיות מקור היסטורי די אמין.
בואו נתעמק רגע בטענה הזאת. התנ"ך מספר לנו שאחרי מות שלמה הממלכה התפצלה לשתיים. אבל הארכיאולוגיה מספרת לנו שלא הייתה ממלכה גדולה שהתפצלה לשתיים, כי לא הייתה ממלכה גדולה ואולי גם לא היה שלמה. אבל כן היו שתי ממלכות, הייתה ממלכת יהודה והייתה ממלכת ישראל.
אז איך הן נוצרו? המחקר הארכיאולוגי מספר לנו ששתי הממלכות הללו התפתחו במקביל ולא היה להן איזשהו אב קדמון משותף. זאת אומרת, שהעמים המקומיים של אזור שומרון הקימו את ממלכת ישראל, והעמים המקומיים של אזור יהודה הקימו את ממלכת יהודה. רגע, אבל אם לא היה להן שום אב קדמון משותף, אז האם בכלל היה ביניהן קשר? זה שתי ממלכות שהיו קשורות אחת לשנייה באיזושהי צורה?
אז כנראה ששתי הממלכות הללו היו דומות לפחות במובן התרבותי. שתי הממלכות, גם ישראל וגם יהודה, דיברו עברית. לא עברית כמו שאנחנו מדברים, אבל עברית. ושתיהן החזיקו באמונה דתית די דומה, שתיהן סגדו למה שאנחנו קוראים לו אלוהי ישראל. זאת לא הייתה היהדות שאנחנו מכירים אותה היום, כי התנ"ך עוד לא היה כתוב, אבל הם סגדו לאלוהים. אפשר להגיד שממלכת ישראל וממלכת יהודה היו דומות, אולי אפילו ממלכות אחיות.
אבל מה היה השוני בין שתי הממלכות? השוני המרכזי היה שממלכת ישראל הייתה ממלכה גדולה, עשירה וכנראה סוג של מעצמה אזורית. לעומת זאת, ממלכת יהודה הייתה ממלכה קטנה. היא שלטה על אזור ירושלים וקצת מסביב, הגיעה בערך עד אזור לכיש, ולא היה לה המון השפעה, בתקופה הזאת לפחות. לא הייתה חזקה, ולא הייתה עוצמתית, ולא הייתה עשירה במיוחד.
בואו נדבר רגע על ממלכת ישראל. ממלכת ישראל הייתה סוג של אימפריה אזורית, והמלכים שהפכו אותה לאימפריה כל כך חזקה, היו המלכים של שושלת בית עומרי. זאת אומרת, המלך עומרי והמלך המושמץ אחאב. בתקופתם של אחאב ועומרי בישראל בנו ארמונות ענקיים, מפעלי מים ענקיים שהעבירו מי מעיינות ממקום למקום. ישראל פיתחה יחסי מסחר עם השכנות שלה וכרתה בריתות עם מדינות האזור, כמו הערים הפיניקיות שבלבנון, צור וצידון, שאחאב אפילו לקח נסיכה צידונית ונשא אותה לאישה, קראו לה איזבל.
בתקופת שושלת בית עומרי, ממלכת ישראל השתלטה על אזורים שונים בארץ ישראל. הם כבשו את כל החלק הצפוני של ישראל, את עמק יזרעאל ואת הגליל וגם את מישור החוף, ואפילו התפשטו אל מעבר לירדן, לאזורים של מואב ואדום, אזורים שהיום נמצאים בממלכת ירדן. ממלכת ישראל לא פעלה בוואקום והיא נלחמה על השליטה באזור הזה של ארץ ישראל מול ממלכה אחרת. ולא, זאת לא הייתה ממלכת יהודה אלא ממלכה בשם ארם דמשק שנמצאת באזור דמשק, סוריה של היום. המילה ארם נשמעת לכם מוכרת? בגלל שהשפה שדיברו בארם הייתה ארמית, השפה הבינלאומית, האנגלית של אותה תקופה.
אז ממלכת ישראל וארם דמשק נלחמו ביניהן כל הזמן על ההגמוניה של ארץ ישראל. אבל היו פעמים שהם גם שיתפו פעולה. ומתי משתפים פעולה? כשיש איום אחר, גדול יותר. האיום הזה היה האימפריה האשורית, האימפריה שבסוף ריסקה את ממלכת ישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לשיתוף פעולה הזה היה קרב קרקר, קרב בו ממלכת ישראל שיתפה פעולה עם ממלכת ארם דמשק וממלכה נוספת בשם חמת נגד האימפריה האשורית.
יש לנו יחסית הרבה מידע על הקרב הזה. הוא מופיע גם בתנ"ך וגם בשתי כתובות אשוריות חיצוניות. בקרב הזה, שנערך עמוק בתוך סוריה, ישראל שלחה צבא, ומתואר שם שהצבא הישראלי היה הצבא החזק ביותר מבין כל הממלכות ששלחו את הצבא שלהם. ובראש הצבא עמד אחאב, עם אלפיים מרכבות ועשרת אלפים חיילים רגליים. צבא מאוד גדול אפילו לעת המודרנית.
יש עדויות שונות לגבי מי ניצח בקרב, אבל התוצאה הסופית הייתה שהאימפריה האשורית לא התקדמה לכיוון ארץ ישראל וסוריה עד לכמאה שנה אחר כך. שאז הם הצליחו. במחקר ההיסטורי אנחנו מבינים שאחאב היה כנראה מלך די מוצלח - הוא היה חכם, הוא הצליח לכרות בריתות היסטוריות עם מדינות אחרות, הוא ניצח ניצחונות צבאיים והוא הרחיב את גבולות הממלכה. העדויות ההיסטוריות אפילו מראות שהוא היה די נאמן לאלוהים, הוא קרא לארבעת הילדים שלו בשמות שמשקפים תמיכה באל - השמות אחזיה, עתליה, יהורם ויואש, הם שמות שיש בהם את האותיות י"ה וי"ו שמראות על אמונה באל בתקופה התנ"כית.
אבל למה התנ"ך הציג אותו באור כל כך שלילי? כנראה שזה בגלל שהתנ"ך נכתב בממלכת יהודה, והם לא רצו להראות שאחאב היה שליט כל כך טוב, כי זה מאיר אותם באור לא כל כך טוב. חוץ מזה, כמו שאמרתי בסיפור התנ"כי, אחאב ממליך את עתליה, הבת שלו, על ממלכת יהודה, ואפשר להגיד שזה סוג של השתלטות עוינת על ממלכת יהודה. ומכל הסיבות הללו הם פשוט הכתימו את שמו ולכלכו עליו.
אחרי מותו של אחאב, תור הזהב של ממלכת ישראל הגיע לקיצו. עם הזמן, הממלכה נהייתה פחות ופחות דומיננטית והפכה להיות סוג של ממלכת חסות של אשור. ובשלב מסוים, ממלכת אשור כבשה אותה, הגלתה את התושבים שלה, והעלימה אותה מבמת ההיסטוריה.
אז סיימנו עם ממלכת ישראל, אבל מה היה עם ממלכת יהודה בכל התקופה הזאת? מה קרה שם? אז כנראה שממלכת יהודה הייתה ממלכה קטנה. אפילו קטנה מאוד, ברמה של מועצה אזורית בישראל המודרנית. והמחקר ההיסטורי מראה לנו שאולי אפילו הייתה סוג של בת חסות של ממלכת ישראל, ממלכה כפופה, וסלית. בזמן שממלכת ישראל הייתה עסוקה במלחמות ענק עם כל המעצמות השכנות, ממלכת יהודה התמודדה בעיקר עם מאבקים מול השכנה הפלשתית, מול ערים כמו עזה ואשקלון וגת.
הסיפור הזה השתנה רק כשממלכת ישראל נחרבה, כשמלך יהודה היה חזקיהו. אז איך זה באמת שממלכת ישראל נכבשה ונהרסה על ידי האשורים ואילו ממלכת יהודה, ירושלים, הצליחה להינצל? האם זה באמת בגלל התפילות של חזקיהו?
אז בהנחה שאנחנו שמים רגע בצד את התפילות, נספר שממלכת יהודה גם נפגעה רבות בגלל האשורים. רוב הערים היהודיות נהרסו על ידי האשורים, וערים גדולות כמו לכיש נחרבו לחלוטין. אז איך ירושלים ניצלה? היא ניצלה בגלל שחזקיהו היה חכם מספיק בשביל ללכת למלך אשור ולהגיד לו שהוא נכנע. חזקיהו החליט שבמקום להתנגד הוא מעדיף להעלות מיסים למלך, וככה הוא הציל את ירושלים.
כשהאשורים כבשו את ממלכת ישראל, ממלכת יהודה הוצפה בגל פליטים של הישראלים שברחו מהאשורים. הפליטים שהגיעו לממלכת יהודה מישראל הביאו איתם תרבות שלא הייתה קיימת בממלכת יהודה. הם גם הביאו איתם כוח עבודה ונורמות חדשות ומיתוסים שהיו זרים לממלכת יהודה הקטנה. כל המיתוסים והמסורות האלה השתלבו בטקסט המכונן של ממלכת יהודה, התנ"ך. לדוגמה, כל סיפורי השופטים וכל הסיפורים של אליהו הנביא ואלישע זה סיפורים שמקורם בממלכת ישראל והשתלבו בטקסט המקראי רק כאשר אותם פליטים הגיעו.
גם הזיקה של ממלכת יהודה לכל מה שנקרא "ארץ ישראל השלמה" היא כנראה מורשת ישראלית, כי ממלכת יהודה מעולם לא שלטה בשטחים הללו. לעומת זאת, ממלכת ישראל יחסית כן. יש כאלה שאפילו הולכים יותר רחוק וטוענים שיעקב אבינו, הלא הוא ישראל, הוא דמות שמקורה במיתולוגיה הישראלית ולא במיתולוגיה של ממלכת יהודה. זאת אומרת, שהטקסט של בראשית הוא שילוב של האבות של ממלכת יהודה, אברהם ויצחק, ואב של ממלכת ישראל, יעקב. ומזה אנחנו יכולים להבין שהתרבות היהודית המודרנית היא שילוב של שתי הממלכות הללו, של ממלכת יהודה ושל ממלכת ישראל.
אז מה אנחנו יותר, יהודים או ישראלים? ממלכת יהודה או ממלכת ישראל? אז כנראה שמבחינה גנטית אנחנו יותר קרובים לממלכת יהודה, למרות שהיו כמה פליטים ישראלים שהתערבבו לנו בדם, אבל מבחינה תרבותית אנחנו ספוגים באתוס של שתי הממלכות הללו. ולכן המורשת שלנו היא לא או ישראלית או יהודית, אלא ישראלית-יהודית. אי אפשר כבר לנתק את אברהם ויצחק מיעקב.
ועוד אנקדוטה אחרונה לסיום החלק הזה - למה למדינת ישראל המודרנית קוראים ישראל ולא יהודה, הרי אנחנו כביכול צאצאים של ממלכת יהודה? אז התשובה לכך היא שב-1948, שנייה לפני הקמת המדינה, הייתה ישיבה של ראשי ההנהלה הלאומית בתל אביב ושם הם רצו להחליט על השם של המדינה החדשה. השם הראשון שהוצע היה יהודה, אבל מהר מאוד הם ירדו מזה, כי השטחים של ממלכת יהודה ההיסטורית בכלל לא חפפו את השטחים של מדינת ישראל שהייתה אמורה לקום לפי תכנית החלוקה. אז הם חשבו על עוד כל מיני שמות, כמו ציון וצבר ואפילו ארץ ישראל ובסוף בן גוריון או משה שרת, לא לגמרי ברור מי, הציעו את ישראל וזאת ההחלטה שהתקבלה. וכמו שאומרים - והשאר היסטוריה.
(מעברון מוזיקלי)
מה קרה לכל הפליטים והגולים של ממלכת ישראל? השאלה הזאת העסיקה הרבה מאוד אנשים, ומשם התפתח המיתוס של עשרת השבטים האבודים. למה עשרה שבטים? כי ממלכת יהודה, שאנחנו כאמור צאצאיה, הייתה מורכבת משלושה שבטים: יהודה, בנימין ושמעון. ממלכת ישראל הייתה מורכבת מתשעת השבטים האחרים, ואילו שבט לוי התפצל בין שתי הממלכות, לכן יותר נכון להגיד תשעה וחצי שבטים אבודים של ממלכת ישראל.
למה הדבר הזה נהפך למיתוס? גם כי במשנה ובתלמוד היהודיים עסקו הרבה בגורלם של השבטים הללו והיה דיון שלם האם אי פעם הם יחזרו לישראל, כאשר חלק מהרבנים אומרים שהם יחזרו כחלק מביאת המשיח, וחלק אומרים שהם לא יחזרו אף פעם כי הם חטאו יותר מדי.
ואיפה אותם שבטים נמצאים לפי המקורות היהודיים? אז אחת האגדות הנחמדות מספרת על זה שהם מעבר לנהר הסמבטיון, נהר פלאי שזורם שישה ימים בשבוע ובשבת הוא נח. אגדת הסמבטיון הציתה את דמיונם של סוחרים וחוקרי ארצות רבים והם ניסו למצוא אותו, אך ללא הצלחה.
אבל יהודים לא היו היחידים שניסו למצוא את השבטים האבודים. בשלב מסוים גם נוצרים ומוסלמים התחילו לחפש את עשרת השבטים האבודים של ממלכת ישראל. וברגע שכל כך הרבה אנשים מחפשים את אותם שבטים, הם גם מוצאים אותם, גם אם לפעמים המציאות האלה נשמעות קצת מוזרות.
מגלי ארצות בריטים וספרדים היו בטוחים שהאינדיאנים, תושבי אמריקה הצפונית והדרומית, הם בניה של ממלכת ישראל שנחרבה. ובמאה ה-19 קם בארצות הברית זרם חדש של נצרות, המורמונים, שטענו שהם צאצאים של שבט אפרים שהגיע לאמריקה אחרי שהוא עזב את ישראל. אבל האמריקות זה לא המקום היחיד שבו מצאו את שבטי ישראל. מצאו אותם גם במרכז אסיה, באזורים כמו דרום אוקראינה ובאפגניסטן. יש תיאוריות שטוענות שהיפנים הם בני ישראל האבודים, וגם קמה תנועה בשם בריטיש-ישראליזם שתמכה בזה שהבריטים הם צאצאיה האבודים של ממלכת ישראל.
בקיצור, אין כמעט מקום בעולם, וזה לא משנה אם זה אפריקה או ניו זילנד או פפואה ניו גיני, שאין שם אנשים שטוענים שהם צאצאים של שבטי ישראל האבודים. יחד עם זאת, חשוב להגיד, שרוב התרבויות שהצגתי הן לא תרבויות שרואות את עצמן כ"יהודיות", אלא פשוט כצאצאים של אותם שבטים.
לעומתן, ישנן קהילות יהודיות שרואות את עצמן בתור צאצאים של עשרת השבטים האבודים. קהילה כזאת היא קהילת בני ישראל ההודית, שלפי המסורות שלהם הם שייכים לשבט אפרים. והדוגמה המפורסמת ביותר היא של קהילת ביתא ישראל של יהדות אתיופיה, שטוענת שהם הצאצאים של שבט דן.
האם הטענות האלה נכונות? קשה לדעת. תיאוריות יש מכאן ועד הודעה חדשה. יש תיאוריות שאומרות שאותם שבטי ישראל בכלל נשארו ביהודה ושומרון, והיום אנחנו מכירים אותם בתור פלסטינים. אז מה התשובה האמיתית? אני לא יודע, וכמו שאמרתי בתחילת הפרק, קשה מאוד למצוא עדויות ארכיאולוגיות והיסטוריות לעמים שנודדים, בטח אם הנדידה הזאת קרתה לפני יותר מ-2,500 שנה. ולכן, כנראה שלא נדע את התשובה, לפחות לא בזמן הקרוב.
תודה רבה לכם שהאזנתם לעוד פרק של 'חור בהשכלה'. אני מקווה מאוד שנהנתם ושאולי גם למדתם בטעות איזה דבר חדש או שניים. אם הנושא הזה של ממלכת ישראל ויהודה מעניין אתכם, אני ממליץ מאוד לראות את הפרקים של "והארץ הייתה תוהו ובוהו". מדובר בסדרת תיעודית שהופקה על ידי ערוץ אחד לפני שהוא היה 'כאן', והיא ניתנת לצפייה חינמית ביוטיוב. מאוד מאוד ממליץ.
הנושא של הפרק הבא שיצא בשבוע הבא עוד לא הוחלט, ואתם מוזמנים להיכנס לקבוצת הפייסבוק ולהשפיע על מה יהיה הנושא של הפרק הבא.
תודה רבה ולהתראות.
(מוזיקת סיום)
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments