top of page

חור בהשכלה - פרק 1 (פיילוט): מינים פולשים


אהלן וברוכים הבאים לפרק הראשון של חור בהשכלה! הפודקאסט שמדבר על כל הדברים שהייתם אמורים לדעת אבל אף אחד לא לימד אתכם. הנושא של הפרק הראשון הוא מינים פולשים, מזמין את כולכם למסע קסום שמתחיל באדם הקדמון ומסתיים בהליקופטרים שיורים על גמלים. (בתמונה - מיינה הודית.)


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/04/2020.

שלום וברוכים הבאים לפרק הראשון של 'חור בהשכלה'.

(מוזיקת פתיחה)

אהלן, שלום לכולם.

ברוכים הבאים לפרק הראשון של 'חור בהשכלה', הפודקאסט שילמד אתכם את כל הדברים שהייתם אמורים לדעת אבל אף אחד לא לימד אתכם.

רגע, רגע, רגע - זה אומר שלפודקאסט אין נושא? לא, זה לא שלפודקאסט אין נושא, זה לא סיינפלד, תוכנית על כלום. זה פשוט אומר שהנושא של הפודקאסט הוא ידע כללי ולכן נעסוק בנושאים מגוונים מתחומים שונים. זה יכול להיות תחומים שקשורים לפוליטיקה, להיסטוריה, לכלכלה אבל גם לפיזיקה וביולוגיה ותרבות, וכל נושא אחר שיעניין אתכם, המאזינים.

בסופו של דבר הייתי רוצה שאנשים ייצאו מהפודקאסט הזה וירגישו כאילו הם אנשי רנסנס, כאילו הם הרמב"ם או לאונרדו דה וינצ'י - קצת רופאים, טיפה מדענים, מעט רבנים, ויוכלו לנהל שיחות משכילות עם הרבה אנשים על הרבה נושאים. זהו, זה כל מה שאני רוצה. לא, זה לא הרבה מה שאני רוצה.

פרקים שיכולים להיות בפודקאסט הזה, זה פרק על האימפריה הרומית הקדושה, באותה מידה זה יכול להיות פרק על מיקרוגל ואיך הוא עובד או על צ'רקסים או על אבולוציה או על חשמל. כל דבר באמת.

טוב, בואו נתקדם. אני שנייה אציג את עצמי. לי קוראים יובל, יובל שדה. אני באופן אישי מתעניין בהרבה מאוד דברים, בגלל זה נוח לי לדבר בפודקאסט הזה. אני מאוד אוהב היסטוריה, כלכלה, זואולוגיה, פילוסופיה, פוליטיקה, ואני גם מאוד אוהב לדבר. בגלל זה אני מרגיש בנוח עם פודקאסטים, עם הקונספט הזה. טוב, נראה לי שבלבלתי את השכל המון אז יאללה, בואו נתחיל.

הנושא של הפרק הראשון הוא מינים פולשים. אז אני לא אגדיר ישר מה זה מינים פולשים, אני רק אתחיל בלהגיד שההערכה היום היא שמינים פולשים אחראים לכשליש מההכחדות של כל בעלי החיים בעולם. זה מספר מאוד גבוה וזה מזעזע. ועכשיו בואו נתחיל.

אז מינים פולשים, זה הולך להיות פודקאסט בשלוש מערכות. שלושת המערכות יעסקו בנזקי האדם בהקשר של מינים פולשים - המערכה הראשונה תעסוק בהתחלה, איך בני האדם בכלל הביאו למצב של מינים פולשים. המערכה השנייה תעסוק באיך הקולוניאליזם האיץ את כל התהליך הזה, המערכה השלישית תעסוק בימינו אנו, ימי הגלובליזציה.

טוב, אז כמו שאמרנו, המערכה הראשונה תעסוק באיך האדם יצר את המינים הפולשים מלכתחילה. אבל קודם כל, הקדמה. בואו נצא לדמיון מודרך. תדמיינו שאתם הולכים אחורה, ולא עכשיו הולכים אחורה ונתקעים בדלת של החדר שלכם כי אתם כנראה בבידוד, אלא הולכים אחורה בזמן.

עכשיו אנחנו נמצאים… הולכים הרבה מאוד אחורה, בואו נגיע לאזור שלא ממש היו בני אדם, או שהיו בני אדם אבל הם היו בעיקר כזה מרוכזים בשבטים, נניח לפני עשרת אלפים שנה.

כן, היה לכם שבטים באפריקה, והיה כנראה מה שקראו לו ברברים במרכז אסיה ובאירופה, ויש לנו אינדיאנים באמריקות, ויש לנו אבוריג'ינים באוסטרליה, ומאורים בניו זילנד, ובוא נגיד, בואו נקרא לזה פשוט העולם שלפני התרבות, לפני התרבות המודרנית.

ובעולם הזה חוץ מבני אדם, שאנחנו מכירים בני אדם יחסית טוב, היו גם בעלי חיים. וכמו שהיה לנו אינדיאנים באמריקה ואפריקאים באפריקה, היה לנו גם בעלי חיים שהיו בבתי גידול שלהם. בתי גידול, או באנגלית habitats, אם אנחנו מדברים על בתי גידול מאוד גדולים אז אנחנו כבר מדברים על מערכות אקולוגיות שלמות, שזה באנגלית ecosystems. אז אזורים בהם בעלי חיים וצמחים ספציפיים חיים.

נגיד באקלים הטרופי חיים בעלי חיים מסוימים וצמחים מסוימים, ובאקלים המדברי חיים צמחים ובעלי חיים מסוימים, אבל מעבר לאקלים זה גם הרבה פעמים תחום באזור גיאוגרפי. נגיד בישראל יש חיה שקוראים לה צפע החרמון, אז צפע החרמון חי רק בחרמון. זה הבית גידול שלו, אולי יש אותו גם בעוד אזורים בסוריה ובלבנון, אבל שמה הוא נמצא בישראל.

ולדבר הזה שיש חיה שהיא חיה רק במקום אחד קוראים מין אנדמי. צפע חרמון הוא מין אנדמי לחרמון. באותה המידה, פנדה היא מין אנדמי לסין. ויש לנו קנגרואים וקואלות שהם מינים אנדמיים באוסטרליה, ופומות בצפון אמריקה, במרכז אמריקה, וככה העולם פחות או יותר עובד. יש בעלי חיים שחיים באקלים מסוים, באזור מסוים.

עכשיו השאלה המתבקשת, או לפחות שאלה שעולה לי בראש, זה מה לגבי בעלי חיים שהם נודדים, זאת אומרת, זזים ממקום למקום. זה לא שכל בעלי החיים באמת נשארים כל הזמן במקום אחד. לא כל בעלי חיים זה צפע החרמון שחיים בסלעים בחרמון. יש לכם חיות כמו ציפורים נודדות, או כמו בופלואים או לוויתנים שעוברים קילומטרים כל שנה, עוברים בין עונה לעונה, ממקום למקום.

אז כן, יש לנו גם מקרים כאלה, אבל גם אצל החיות האלה, הן בדרך כלל נמצאות באזורים ספציפיים. גם התוואי נדידה שלהם הוא בתוך איזושהי מסגרת מסוימת. זאת אומרת שאם אני חסידה, אני לא חסידה, נשבע לכם, אבל זו דוגמה. נגיד ואני חסידה ואני נודד, זה לא שפעם אחת אני נודד דרך ישראל ופעם שנייה אני נודד דרך אוזבקיסטן. לא, אני תמיד נודד דרך ישראל. תמיד יש לי איזשהו תוואי שאני עובר בו. זאת אומרת שיש לי בית גידול, פשוט הבית גידול הזה מאוד, מאוד גדול.

זאת אומרת שגם בעלי חיים שהם נודדים, הם מקיימים את ההיגיון הזה של בית גידול. זה לא שהם חיים בצורה שונה, הם פשוט חיים בבית גידול מאוד, מאוד רחב.

וככה העולם היה לפני שהגיע האדם. היה לנו בעלי חיים בבתי גידול ספציפיים, חלקם יותר גדולים, חלקם יותר קטנים, והעולם התנהל באיזשהו שיווי משקל. שכמובן, כמו תמיד, מי שהפר את השיווי משקל הזה זה האדם.

התחלנו מערכה ראשונה, איך האדם גורם למינים פולשים.

אז כל הסיפור היפה הזה של בעלי חיים באזורים ספציפיים ובני אדם באזורים ספציפיים היה מאוד נחמד ומאוד יפה עד הנקודה שבני אדם גם התחילו לנדוד. הבעיה עם בני אדם שנודדים זה שהם לא נודדים רק בעצמם, ערומים עם הרוגטקה שלהם, אלא שהם לוקחים איתם עוד דברים. הם לוקחים איתם את הבקר שלהם, את הצאן שלהם, את הזרעים של הגידולים שלהם, נגיד חיטה ושעורה, ואת כל הדברים האלה, הם נודדים איתם.

זאת אומרת, אם היה לנו יציאה מאפריקה של בני אדם שהיגרו מאפריקה לכיוון אירופה, לכיוון טורקיה, לכיוון אסיה, הם לקחו את כל הוואג'ראס שלהם איתם. והדבר הזה התחיל לערער את אותו שיווי משקל שדיברנו עליו קודם. ופה נכנסת לנו לראשונה הגדרה של מינים פולשים.

מין פולש זה סוג של בעל חיים או צמח, או אפילו פטריה או חיידק, שבגלל פעולות האדם הוא יוצא מבית הגידול שלו ומתחיל להשתלט על בתי גידול אחרים.

עכשיו, בואו נחזור לדוגמה הזאת של הבני אדם שיצאו מאפריקה ולקחו איתם את כל התבואה שלהם ובעלי החיים שלהם. אחד הדברים שבני אדם הביאו מאפריקה הוא חתול הבית. כן, חתולים הם במקור חיה מצפון אפריקה שהאדם ביית.

עכשיו, בדומה לבני אדם, חתולים הם חיות מאוד סתגלתניות. זאת אומרת, הן יכולות להתאים את עצמן בקלות לכל מקום שהן מגיעים אליו. ומה שקרה זה שחתולים, שהם במקור סוג של טורפי על, הגיעו עם בני אדם לכל היבשות והתחילו להכחיד שם מינים מקומיים. הם הכחידו מלא סוגים של ציפורים, נגיד כשהחתולים הגיעו לאוסטרליה עם בני אדם הם הכחידו עשרים מינים שונים של יונקים, וזה גם רק התיעוד שיש לנו.

עכשיו, חתולים הם דוגמה מצוינת למין פולש. למה? זה חיה שהגיעה רק בגלל שבני האדם הביאו אותה למקום מסוים והיא עונה על כל ההגדרות. איזה הגדרות? היא מתרבה מהר, זאת אומרת, ברגע שחתולים מגיעים לאזור מסוים אז המספרים שלהם גדלים בצורה מאוד מהירה, אפשר להגיד אקספוננציאלית. חוץ מזה היא מתאימה את עצמה בקלות לסביבה. חתולים יכולים לחיות גם באזורים קרים, גם באזורים חמים, והגוף שלהם סוג-של מתאים את עצמו - יש לכם חתולים עם פרווה יותר עבה, חתולים עם פרווה יותר דקה, והם יכולים גם לאכול הרבה מאוד סוגים שונים של חיות. יש לכם חתולים שאוכלים חולדות ועכברים, יש חתולים שאוכלים ציפורים וזוחלים, והם מסתדרים כמעט בכל מקום.

עכשיו, התנאי האחרון בשביל בעל חיים שהוא יהיה מוגדר כמין פולש, זה שהוא תלותי בבני אדם. עכשיו, זה לא אומר שהוא צריך שבני אדם יאכילו אותו אלא שההגעה שלו למקום מסוים קרתה רק בגלל בני אדם. עכשיו, זה יכול להיות משני כיוונים. זה יכול להיות גם מהכיוון שבני אדם הביאו אותם פיזית, נגיד חתולים או בקר וצאן זה חיות שבני אדם פשוט לקחו אותם איתם כי הם היו החיות שלהם. אבל הרבה פעמים זה קורה גם לא ברצון, ואנחנו נדבר גם על סיטואציות כאלה שבה בני אדם הביאו בעלי חיים בלי שהם שמו לב והבעלי החיים האלה הרסו את הסביבה שהם הגיעו אליה.

עכשיו, מה הבעיה הגדולה? מה כל כך אכפת לי מזה שהחתולים מגיעים למקום חדש ומסתדרים בו טוב, מתרבים, אוכלים, נהנים? הבעיה היא שהחיות האלה, המינים הפולשים, הם נמצאים בסוג של משחק סכום אפס מול בעלי החיים בבית הגידול המקורי. מה זאת אומרת? זה או החתולים או החיות ששם.

למה? או שהם מתחרים על אותו טרף, נגיד, אם יש חיה אחרת שחיה על חולדות וציפורים והחתולים גונבים להם את כל האוכל אז החתולים באים על חשבונם, או שציפורים שם לא היו כל כך רגילות לאיזושהי חיה שטורפת אותם ופתאום בא החתול ומחסל שם את כל הציפורים המקומיות. זה משחק סכום אפס, זה או החתול או החיה המקורית. והרבה פעמים החיות שהן המינים הפולשים הן החיות ששורדות והן החיות שמנצחות, ובגלל זה הן מכחידות כל כך הרבה מינים אחרים.

עכשיו, בואו נחזור לדמיון המודרך שלנו. יש לנו עולם שבו בני אדם נודדים ממקום למקום, והם מביאים איתם את בעלי החיים שלהם ואת הצמחים שלהם וככה מגיעים לנו מינים פולשים. עכשיו, גם בסיטואציה הזאת היינו יכולים עכשיו לשמוח ולהגיד 'אוקיי, הנזק הוא לא כזה גדול'. אבל באיזשהו שלב הנזק התחיל להיות מאוד משמעותי ואנחנו נכנסים למערכה השנייה שבה נדבר על מינים פולשים וקולוניאליזם, איזה כיף. הישארו איתנו.

אז קודם דיברנו על עולם שבו בני אדם נודדים ממקום למקום, ובאיזשהו שלב בני אדם גם התחילו להקים יישובים וכפרים וערים ומדינות. ובמדינות האלה היה את כל מה שאנחנו מכירים היום - יש חקלאות מפותחת, יש ערים, יש חולדות בערים, יש את כל הכיף הזה.

אבל בסביבות המאה ה-15, המאה ה-16, האנשים במערב אירופה התחילו להיות חסרי מנוח, ונמאס להם קצת מהאירופה שלהם אז הם התחילו לשוטט בעולם ומה שנקרא לרעות בשדות זרים. והתחילו לצאת משלחות ממערב אירופה והמשלחות האלה גילו כביכול שטחים חדשים בעולם. בתקופה הזאת האירופאים מגלים את אמריקה, וכמה מאות שנים אחרי זה, הם גם מגלים את אוסטרליה, ומתחילים להכיר את מה שקורה באסיה, והדבר הזה מוביל לערבוב של כל הסדר הקיים ולמה שאמרנו קודם, שבירה של השיווי משקל.

עכשיו, בואו נספר את הסיפור של גילוי אמריקה אבל מזווית לא של בני אדם אלא מהזווית של החולדות. חולדות, או עכברושים, זה חיות נהדרות, שבמקור הן בכלל לא הגיעו מהאזור של אירופה או מהאזור של המזרח התיכון, למרות שהן נמצאות שם היום, אלא זה בעלי חיים שהגיעו מסין. כן, חולדות, עכברושים היו מסין. ועם כל המסחר ודרך המשי, חולדות התפשטו די מהר לכל האזורים בעולם הישן - מה שנקרא אסיה, אירופה ואפריקה.

נגיד, המחקר ההיסטורי מדבר על זה שכנראה שחולדות הגיעו לאזור של אירופה רק עם הכיבושים של האימפריה הרומית, זאת אומרת, עד אז בכלל לא היה חולדות באירופה. ומה קרה כשהחולדות התחילו להתבסס באמת באירופה? הן התחילו להפיץ מלא מחלות, והמון מחלות, כמו הדבר השחור והמגפות שהיו בתקופת ימי הביניים, שהן לא היו קורונה אבל הן היו כנראה הרבה יותר מזעזעות מקורונה, היו במידה רבה באשמת חולדות.

עכשיו, האירופאים, באיזשהו שלב, התחילו להתחסן לכל הסיפור הזה, אבל, נחזור שנייה לסיפור שלנו על הקולוניאליזם. האירופאים לא נשארו באירופה והם התחילו לנדוד ממקום למקום ובספינות העץ המרשימות שלהם שחצו את האוקיינוסים הגיעו גם הרבה חולדות. וברגע שהאירופאים, ואני עכשיו מדבר ספציפית על הספרדים, הגיעו לאמריקות, הם הביאו את החולדות ואת המחלות של העולם הישן איתם.

יש סיפור די מפורסם שאולי אפילו שווה להקדיש לו מתישהו פרק של כיבוש האימפריה האצטקית על ידי הספרדים על ידי הקונקיסטדור הגנרל שלהם, הרננדו קורטז. עכשיו מעבר לכל הקרדיט של הספרדים שהם באו ובאמת השמידו אימפריה שלמה של אינדיאנים שהייתה יחסית מפותחת והייתה הרבה יותר גדולה מהם, אז הרבה מהקרדיט הוא לא דווקא לאבק שריפה ולתותחים שלהם אלא למחלות שהאירופאים הביאו איתם. והמחלות האלה באו במידה רבה גם עם האנשים וגם עם החולדות שהם הביאו פשוט בספינות שלהם.

עכשיו המחלות, אותן מגפות שהאירופאים הביאו, התפשטו בכל האזור של העולם החדש, שהוא מה שאנחנו קוראים לו היום צפון ודרום אמריקה, והשמידו אחוזים פסיכיים מהאוכלוסייה האינדיאנית המקורית. מה זה אחוזים פסיכיים? הערכות מדברות על כ-80-90 אחוז מהאוכלוסייה האינדיאנית המקורית הושמדה בגלל מחלות כמו חצבת, אבעבועות שחורות וכולרה שהאירופאים הביאו איתם מהעולם הישן. וכל זה קרה בגלל אותם חולדות והמגפות שהאירופאים הביאו איתם.

וזאת דוגמה מעולה להשפעה נוספת של מינים פולשים. מינים פולשים יכולים להביא איתם מגפות ומחלות שעלולות לגרום למוות של מיליוני אנשים. הרבה מהמחלות מופצות בעזרת בעלי חיים וברגע שיש בעל חיים שהוא נשא של מגפה או מחלה והוא מגיע לאזור חדש, בדרך כלל האזור החדש הזה הוא לא מחוסן למגפה הזאת וכך הוא מחסל אזורים שלמים.

רגע, אבל מה עם החולדות? אנחנו בכלל דיברנו עליהן. אז החולדות הסתדרו מאוד טוב באמריקה וגם בכל מקום אחר שהם הגיעו אליו. הם הגיעו רק בזכות הקולוניאליזם למקומות האלה והיום חולדה נחשבת ליונק הכי מצליח שהיה אי פעם והם חולקים את הדירוג רק עם בני אדם שאנחנו כנראה מצליחים בדיוק כמו חולדות. אתם יכולים לקחת מזה איזה שהוא מסר חתרני, כן בני אדם הם כמו חולדות, בלה בלה בלה.

עכשיו, החולדות הן דוגמה מעולה לאיך בני אדם מפיצים מינים פולשים גם מבלי שהם מתכוונים. זה לא שמישהו, איזשהו אירופאי בספרד או בפורטוגל חשב לעצמו, 'אני אקח איתי חולדות, כן, זה יהיה משהו נחמד למסע לאמריקה'. לא, הם פשוט, החולדות היו נוסעים סמויים בספינות שלהם וככה מינים פולשים מתפשטים גם מבלי שהאדם רוצה.

ועכשיו נמשיך עם הקולוניאליזם ונספר סיפור נוסף ואולי טיפה יותר אקזוטי על מין פולש באוסטרליה. בסוף המאה ה-18 הבריטים התחילו להתיישב באוסטרליה. עכשיו, למושבות שלהם הם הביאו חיה בשם ארנב. כן, כולנו מכירים את הארנבים, סך הכל חיות חמודות. הם גם סוג של, כאילו, איזה נזק כבר ארנב יכול לעשות? לא ברור. אבל הארנבים שלהם, כמה מהם ברחו לתוך האאוטבק של אוסטרליה והתחילו לעשות מה שהארנבים יודעים לעשות טוב מאוד - להתרבות. ואותם ארנבים שברחו התחילו להתרבות ולהזדווג כמו ארנבים והחל גידול אקספוננציאלי בכמות הארנבים באוסטרליה מ-0, כי במקור אין ארנבים באוסטרליה. הגענו למצב שבאמצע המאה ה-19 כבר לא יכלו להתעלם מזה שיש המון ארנבים. בתחילת המאה ה-20 הצליחו לספור כ-20 מיליון ארנבים משוטטים באוסטרליה, וב-1950 הגענו למצב של 600 פאקינג מיליון ארנבים באוסטרליה. זה גידול מטורף.

עכשיו מה האוסטרלים עשו בשביל להתמודד עם הסיפור הזה? הם בנו גדר שחוצה את כל אוסטרליה מצפון לדרום, גדר הארנבים האוסטרלית - יש על זה ערך בוויקיפדיה, אני ממליץ לכם לקרוא, וכל הדבר הזה קרה בגלל כמה ארנבים שברחו בסוף המאה ה-18 למתיישבים בריטים.

מה הנזק שהארנבים עשו? מאוד דומה לנזק שדיברנו עליו שהחתולים עשו. הם התחרו עם מינים מקומיים על המזון, בעצם, אכלו נגיד, צמחיה שבעלי חיים מקומיים חיו, וככה זה דחק את האוכלוסייה המקומית, וחוץ מזה הם גם פגעו מאוד בחקלאות האוסטרלית. זאת אומרת, יש לנו גם נזק לבני אדם שניסו להתיישב באוסטרליה, נזק של בני אדם שקרה בגלל, מפתיע - בני אדם!

טוב, אז אנחנו מסיימים את המערכה השנייה שבה דיברנו על איך הקולוניאליזם מפיץ את המינים הפולשים לכל העולם, ואנחנו מגיעים למערכה השלישית שבה נדבר על מינים פולשים והגלובליזציה. אז מה זה גלובליזציה?

חוץ מזה שזאת מילה מאוד מגניבה, גלובליזציה, מילה שכיף להגיד אותה, זה גם מושג שמדבר על הפיכתו של העולם, הגלובוס, לכפר אחד, כפר גלובלי שבו כל הגבולות פתוחים והכל קרוב ונגיש ואין כמעט מגבלות. וכמובן שהדבר הזה מוביל לניידות גבוהה של בני אדם ושל סחורות ואנחנו מדברים על מינים פולשים אז זה מוביל בהכרח גם למעבר מהיר של בעלי חיים ומינים פולשים ממקום למקום.

אפשר להגיד שהתהליך הזה של גלובליזציה הוא סוג של נקודת קצה והשיא של התהליך של הקולוניאליזם. יש אפילו כאלה שטוענים שתהליך הגלובליזציה התחיל בעצם עם גילוי אמריקה בסוף המאה ה-15. בכל מקרה, כל התהליך הזה של שבירת הגבולות הוא גם גורם לשבירת השיווי משקל של האקו סיסטמס שדיברנו עליו קודם. דוגמה יחסית פשוטה זה שהבריטים חפרו את תעלת סואץ בשביל לקצר את המעבר בין האזורים של אסיה לאזורים של אירופה, הם שברו את השיווי משקל בכך שהם חיברו בין בית הגידול של הים התיכון לבית הגידול של ים סוף, וזה הוביל למעברים די קטלניים של בעלי חיים. נגיד כל הגלי מדוזות שאנחנו מקבלים כל שנה זה רק בגלל תעלת סואץ. המדוזה הזאת שנקראת חוטית נודדת היא במקור מים סוף והיא הגיעה אלינו רק בגלל החפירה של תעלת סואץ, שהובילה לכניסה של המדוזה הזאת למקום שהיא הייתה זרה בו, הים התיכון.

עוד דוגמה שהיא קצת יותר עדכנית של נזקי הגלובליזציה, זה פטריה שקוראים לה פטריית BD שהיא במקור מהאזור של קוריאה, ואותה פטריה התפשטה, בדרך כזו או אחרת, לשאר העולם, ומה שקרה זה ברגע שהיא באה במגע עם דו-חיים, זאת אומרת, דו-חיים זה חיות כמו צפרדעים, סלמנדרות, קרפדות… ברגע שהפטריה הזאת נוגעת בהן הן מתות, ומדברים על זה שהתפוצה של הפטריה הזאת גרמה להכחדה של כ-90 מינים שונים של דו-חיים, זה מספרים מזעזעים. עכשיו אותה פטריה, היא לא סיכנה בעלי חיים באזור של קוריאה, בגלל שהם היו חסינים אליה, אבל ברגע שהיא נפוצה לכל העולם אז הדו-חיים שנחשפו אליה לא הכירו אותה ולכן הם לא היו חסינים ונפגעו באופן קשה.

אז אנחנו, כאמור, חיים בעולם גלובלי, והגבולות פרוצים ומינים פולשים מגיעים ממקום למקום ויש איזשהו חשש שבטווח הארוך נחיה בעולם שהחיות בו יהיו חתולים וחולדות. עכשיו ברור שזאת הפשטה וזה לא באמת יהיה עולם של חתולים וחולדות כאילו אנחנו באיזה פרק של ריק ומורטי, אבל לא כזה מופרך לחשוב שנחיה בעולם שבתי הגידול המקומיים ייהרסו ומי שישרוד פשוט יהיו החיות החזקות - לא ברור מי אלה יהיו חוץ מהאדם, אבל זה כנראה יכלול גם ג'וקים וחולדות ועוד חיות שהן קצת פחות מגניבות מפנדות וקואלות ויגוארים.

טוב, הפודקאסט הזה הוא פודקאסט ישראלי בסופו של דבר, ולכן אי אפשר באמת להתעלם ממינים פולשים בישראל ושווה גם להגיד עליהם איזה מילה או שתיים. אז כבר במהלך הפרק זרקתי קצת שמות שהם רלוונטיים גם בהקשר הישראלי - אם זה חתולים משוטטים וכלבים וחולדות וגם החוטית הנודדת, המדוזה הזאת שפלשה לישראל. חוץ מזה יש מינים פולשים קצת יותר מפורסמים כמו הדררה, דררת קרמר, שזה תוכי ירוק שפלש לארץ, והמיינה ההודית, שזה עוד מין פולש, סוג של ציפור בצבע שחור-חום. שתי הציפורים האלה שהם הגיעו לארץ מזה שהם פשוט ברחו מהצפארי ואז התרבו פה מהר מאוד, הם המינים הפולשים הכי דומיננטיים בישראל, והדררה היא הציפור השישית הכי נפוצה כיום בישראל, והמיינה זאת הציפור החמישית הכי נפוצה. המדינה מכירה בזה שהם מין פולש בעייתי, ואם נגיד יש לכם רישיון ציד אתם יכולים לירות במיינות בלי הגבלה - עד כדי כך המדינה לא אוהבת את זה שהם פה.

עוד מינים פולשים שפלשו לארץ, זה יתוש הנמר האסייתי, זה סוג של יתוש שחי גם ביום והוא מפיץ מחלות, חיה לא סימפטית בכלל, ויש לנו את נמלת האש האדומה, שאני פשוט אצטט את מה שכתבו עליה בגלובס, משהו שמצאתי באינטרנט: הם הגדירו את נמלת האש בתור "מפלצת משוכללת של ארס והרס בגודל מילימטר וחצי. נמלת האש משתלטת על ישראל". סך הכל נשמע כמו חיה סימפטית שאנחנו רוצים שהיא תהיה בארץ.

חוץ מזה יש לנו גם צמחים פולשים בישראל, יש עצים פולשים כמו השיטה המכחילה והאילנתה שנפוצה מאוד בירושלים. יש צמחים כמו לנטנה וורבסינה, והרבה מאוד צמחים שהשתלטו על מקומות שונים בישראל ומשנים את האקוסיסטם הישראלי והורסים אותו במידה מסוימת.

סך הכל, כל המינים הפולשים שהגיעו לארץ הם לא חיוביים, ובכללי צריך לשאוף שיהיה כמה שפחות מינים פולשים בישראל, ובכללי בעולם, אני יודע לצורך העניין שיש אנשים שמפזרים דגי זהב או דגי קוי בתוך מעיינות כי הם חושבים שזה מגניב. אז אם אתם האנשים האלה - אל תעשו את זה, זה פוגע במינים קיימים. בכללי, כל הפצה של בעל חיים או צמח מחוץ למקום שהוא אמור להיות בו במקור זה פשע, לא יודע אם ברמה פלילית אבל בטוח ברמה המוסרית.

נסיים את הפרק עם איזשהו סיפור מופרך: באוסטרליה לא רק שהפיצו ארנבים הפיצו גם גמלים כי חשבו שזאת חיה שיכולה לשרוד יחסית בקלות במדבר האוסטרלי. וזאת באמת הייתה חיה ששרדה יחסית בקלות במדבר האוסטרלי והפכה להיות מין פולש הרסני. ב-2006 היו כמיליון גמלים באוסטרליה, והערכה הייתה שכל עשר שנים המספר הזה הולך להכפיל את עצמו, אבל האוסטרלים עשו איזושהי תוכנית שנלחמת בגמלים וכיום הערכות מדברות על שלוש מאות אלף גמלים במרכז אוסטרליה. ועכשיו בגלל כל השריפות שהיו באוסטרליה, מאות אלפי הגמלים שנפוצו במדבר האוסטרלי נהיו מאוד, מאוד צמאים והם פשוט תוקפים עיירות מקומיות של אוסטרלים והפתרון האוסטרלי לדבר הזה זה להביא מסוקים ולירות בגמלים במכונות ירייה, במאשין גאנז. אני לא מחרטט, זאת כתבה מה-BBC ויש על זה עדויות בכל מיני מקומות, מוזמנים לבדוק בעצמכם.

בכל מקרה, המסר הוא, שברגע שמתפשט מין פולש, אתה לא יכול לדעת אם זה ייגמר בהכחדה של מין אחר, בפגיעה בכלכלה, בפגיעה בסביבה או במלא אוסטרלים על הליקופטרים שיורים עם מכונות ירייה בגמלים.

תודה רבה לכם, אני יובל ואני מקווה שנהנתם מהפרק הראשון של הפודקאסט 'חור בהשכלה'. הפרק הבא יעסוק במשהו שתכל'ס קצת כבר נגענו בו בפרק הזה וזה אוסטרליה, כל הדברים שאתם, בני האדם משכילים, צריכים להכיר על אוסטרליה, על המדינה, על היבשת, על החיות שם, על המערכת הפוליטית שם, על ההיסטוריה שם, כל הדברים האלה. אני רוצה להגיד המון תודה לכם המאזינים. חוץ מזה אני רוצה להגיד עוד יותר המון תודה לחברי הטוב עמית דגן שהקליט את המוזיקה לפודקאסט הזה, ולהגיד תודה מיוחדת לבן זבלודובסקי שנתן לי את ההשראה לכתוב פודקאסט, הוא הציק לי בזמן המילואים ובזכותו אני מקליט את זה כאן היום. תודה לך בן. זהו, נפגש בפרק הבא. יאללה ביי.

(מוזיקת סיום)

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

14 views0 comments

Comments


bottom of page