איך הכל התחיל? שאלה זו העסיקה מיליוני גברים ונשים במשך אלפי שנים וניתנו לה המון תשובות שונות - חלקן חכמות, חלקן מרתקות וחלקן ביזאריות לגמרי. בפרק 17 של חור בהשכלה ננסה לבחון את התשובות השונות שניתנו לשאלה זו במהלך ההיסטוריה. החלק הראשון של הפרק יציג כיצד תרבויות ודתות שונות תיארו את בריאת העולם במיתולוגיות הייחודיות שלהם. בחלק השני נתאר כיצד מדענים ופילוסופים תפסו את העניין הזה של בריאת העולם ואילו בחלק השלישי אארח את טל סוסובר מהפודקאסט "אל האינסוף – הפודקאסט של החלל והזמן" ונדבר על תיאוריית המפץ הגדול. בדקות האחרונות של הפרק אדבר מעט על תומאס קון, על פרדיגמות ועל הפילוסופיה של המדע. קצת מהנושאים שיעלו בפרק: המפץ הגדול, המיתולוגיה השומרית, המיתולוגיה הנורדית, אריסטו, תורת היחסות, אדווין האבל, סינגולריות.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 07/11/2020.
שלום לכל המאזינים וברוכים הבאים לעוד פרק של "חור בהשכלה".
[מוזיקה קצבית עם בסים גבוהים, המשלבת גם קטעי קולות ואפקטים]
כשאני מסתכל סביבי ואני מסתכל על החפצים שיש לי בחדר, אני יודע שלכל דבר יש התחלה ולכל דבר יש סוף, כל דבר נוצר באיזושהי צורה וכל דבר הולך כנראה להיעלם מתישהו, וזה ממש לא משנה אם אני מדבר על המחשב שלי, או על איזושהי מחברת, או עליי עצמי, כי גם לי יש התחלה ויש לי סוף. זאת אומרת, שיש לי איזושהי נקודה בזמן שבה התחלתי ויש נקודה בזמן שבה אני אסתיים. ובאופן אינטואיטיבי אנחנו לוקחים את הצורת חשיבה הזאת ומלבישים אותה על כל דבר, כמו שהפלאפון שלי נוצר מתישהו ומתישהו ייהרס, אז כנראה שכל הדברים מתישהו נוצרו ומתישהו הם יגמרו. אז האם זה נכון? האם זה חייב להיות ככה? האם תמיד לכל דבר יש התחלה וסוף?
זאת שאלה פילוסופית יחסית מסובכת ויש אנשים שיגידו שהשאלה הזאת בעייתית בגלל שקשה בכלל להגדיר מה זה דברים, כי הפלאפון שלי אולי יפסיק להתקיים בשלב מסוים, אבל אולי החומר שממנו הוא עשוי ימשיך להתקיים גם כשהפלאפון יפסיק להתקיים. בקיצור, הדיון הזה מוביל אותנו מהר מאוד לכל מיני שאלות שהן הרבה יותר מורכבות, כמו מתי נוצר החומר? מתי נוצרו החוקים הפיזיקליים? ובסופו של דבר זה מוביל אותנו לשאלה מתי בעצם נוצר הכול? מתי נוצר היקום? ולשאלה הזאת יש כל מיני תשובות, תלוי את מי אתם שואלים ותלוי מתי אתם שואלים, באיזה תקופה בהיסטוריה, ובפרק הזה ננסה לדבר על התשובות הללו.
החלק הראשון של הפרק בעצם יעסוק בתשובות פולקלוריסטיות או דתיות לכל הדבר הזה, ואני אנסה לתאר איך תרבויות שונות בעולם הסתכלו על כל הסיפור הזה של בריאה, בריאת העולם. החלק השני, כבר אנסה לדבר קצת על ההיסטוריה של המדע, זאת אומרת, איך מדענים במהלך השנים חשבו שהיקום נוצר. ואילו החלק השלישי יוקדש לתיאוריה שהיום נחשבת למיינסטרים המדעי - תאוריית המפץ הגדול, ובחלק הזה אארח את טל סוסובר מהפודקאסט "אל האינסוף - הפודקאסט של החלל והזמן". ולאחר מכן, בשביל לסגור את הפרק, אני אדבר קצת על מושגים בפילוסופיה של המדע ועל פרדיגמות. יהיה מעניין, אני מבטיח. עכשיו, בואו נתחיל.
[מוזיקת מעבר קצרה וקצבית]
הסיפור שלנו מתחיל בעם משכיל ומתקדם שחי במזרח התיכון לפני כמה אלפי שנים טובות. אחת התרומות הכי משמעותיות של העם הזה לאנושות כולה זה הטקסטים המדהימים שהוא השאיר אחריו, ואני, כמובן, מדבר על העם השׁוּמֵרִי שחי במסופוטמיה, עיראק של ימינו, לפני משהו כמו ארבעת אלפים שנה. למה, חשבתם שאני אדבר על איזשהו עם אחר? אז אני הולך לדבר על העם האחר הזה עוד כמה דקות, אל תדאגו.
בכל מקרה, השׁוּמֵרִים נחשבים לאחת התרבויות המודרניות הראשונות בעולם. הם התפתחו במקביל לתרבויות כמו מצרים, סין ותרבות עמק האינדוס שחיה בהודו, והם כנראה בין התרבויות הראשונות בעולם שהשתמשו בדברים כמו גלגל או כתב, ובנוסף לכך, הם היו בין הראשונים שהיה להם איזושהי מערכת השקייה וכל מיני שיכלולים חקלאיים. בקיצור, אנשים מאוד מתקדמים. עכשיו, חוץ מזה שהם היו עם מאוד מתקדם טכנולוגית לזמנם, הם גם מאוד היו מתקדמים מבחינה תרבותית. המיתולוגיה השומרית היא אחד מהטקסטים הכי עתיקים בעולם, וייתכן שאולי שמעתם על חלק ממנה שנקרא "עלילות גלגמש", שיש שם איזשהו סיפור של מבול שיש הטוענים שהמבול התנ"כי מבוסס עליו.
בכל מקרה, הפרק הזה לא הולך לדבר על מיתוסים של מבול, אלא על סוג אחר של מיתוסים, מיתוסים של בריאה. כן, יש ז'אנר שלם של מיתוסים, זאת אומרת, סיפורים מיתולוגיים שנקרא "מיתוסי בריאה", שהוא בעצם מדבר על כל הסיפורים שקיימים בתרבויות שונות שמתארים את היווצרות העולם. ובאופן לא מאוד מפתיע, אין כמעט תרבות שאין לה מיתוס כזה, זה משהו שהוא לחלוטין אוניברסלי. וכאן בדיוק נכנסת התרבות השומרית לתמונה, כי השומרים הם הראשונים שאנחנו מכירים שיש להם איזשהו מיתוס בריאה. יכול להיות שהיו גם מיתוסים קדומים יותר, אבל זה המיתוס הקדום ביותר שהשתמר בכתב.
עכשיו, גם לשומרים היו כמה מיתוסי בריאה, אבל הקדום שביניהם היה מיתוס אֶרידוּ, שהוא בעצם קרוי על שם העיר שבה מצאו אותו - ארידו. עכשיו, הסיפור של המיתוס הזה לא מאוד מתוחכם, אבל הוא מדבר על כך ששלושה אלים שונים: אנליל, אנכי ונינחורסג בראו את השומרים, שהם בעצם בני האדם, ואז הם בראו את החיות. עכשיו, כמו שאמרתי, זה לא סיפור מעניין במיוחד, אבל הוא פשוט תקדימי. זה הסיפור הראשון בו בני האדם מתארים שיש איזושהי יישות אלוהית, נקרא לה, שיוצרת את בני האדם ובעצם את כל העולם החומרי.
אמרתי קודם שהתרבות השומרית הייתה תרבות מסופוטמית, ולכן היא האימא התרבותית והרוחנית והחומרית של כל התרבויות המסופוטמיות שבאו אחריה, ביניהן אשור ובבל. ואכן, התרבות השומרית השפיעה מאוד על התרבות הבבלית שיצרה את אחד ממיתוסי הבריאה הכי משפיעים בעולם, והמיתוס הזה נקרא "אֶנוּמָה אֶלִישׁ". אז, מה בדיוק קורה באנומה אליש? האנומה אליש מתחיל בלדבר על שתי מפלצות - אפּסו, מפלצת המים המתוקים, ותיאמת, מפלצת המים המלוחים. אבל, במקום לדבר על האנומה אליש, בואו נתחיל בפשוט להקריא את ההתחלה שלה: "כאשר ממעל השמיים היו חסרי שם, ומתחת הארץ טרם נקראה, היה אפּסו, הקדמון אביהם, ותיאמת שהולידה את כולם, מימיהם התערבבו יחדיו, שדה עוד לא נמצא וביצה לא נראתה, בזמן שהאלים טרם נוצרו." אם הקשבתם גם לפרק על מפלצות, אולי שמעתם שדיברתי על תיאמת בהקשר של ההשפעה שלה על המפלצת לווייתן, אבל זה נושא אחר. שוב, אני לא יכול לספר פה מיתוסים שלמים, אבל נגיד שתיאמת ואפּסו היו ההורים של כל שאר האלים, ואחד הצאצאים שלהם נקרא מורדוך, ובסופו של דבר מורדוך הרג את תיאמת, שניסתה להרוג את כל שאר האלים, ואז הוא החליט שהוא בורא את העולם. איך הוא עושה את זה? הוא מבתר את הגופה של תיאמת לשניים, וממנה יוצר את השמיים ואת הארץ. לאחר מכן הוא גם יוצר את הכוכבים, השמש, הירח, את לוח השנה, את מזג האוויר, את האדמה, את הנהרות, את ההרים ומינה אלים שונים שישלטו בכל אחד מהם. בסופו של דבר, הוא הקים גם את בבל, ואת האנשים שישרתו את האלים.
המיתוס הזה של האנומה אליש היה כנראה מאוד מפורסם בעת העתיקה והוא השפיע על מיתוסים בכל האזור. דבר ראשון, הוא השפיע על המיתוסים של הכנענים, העמים שחיו בארץ ישראל לפני היהודים. גם במיתוס הכנעני מדברים על מאבק בין השמיים למים, כאשר את השמיים מייצג אל הבעל ואילו את המים מייצג אל שנקרא ים. כן, ים, אנחנו מכירים את המילה הזאת. אגב, אם אנחנו כבר מדברים על מיתולוגיה כנענית ועל מילים כנעניות שדומות למילים עבריות, אז בראש פנתאון האלים, זאת אומרת, האל הבכיר ביותר באמונה הכנענית, נקרא אֶל. כן, אל כמו אלוהים, או כמו המילה הגנרית לאל בעברית. נגיד, היישוב בית אל, שהוא היישוב עם שם מאוד קדום, לא קרוי על שם זה שהוא הבית של אלוהים, אלא על שם האל הכנעני, סתם שתדעו.
יפה, אז אמרנו שהמיתולוגיה השומרית השפיעה על המיתולוגיה הכנענית ואני חושב שבשלב הזה כבר הבנתם שאני הולך לטעון שהמיתוסים הכנעניים השפיעו על המיתולוגיה של היהודים, והרבה מאוד חוקרים רציניים טוענים שסיפור הבריאה התנ"כי - זה שאנחנו מכירים מספר בראשית - הושפע מאוד מהמיתולוגיה השומרית והבבלית. עכשיו, על הסיפור התנ"כי של הבריאה אני לא הולך להתעכב יותר מדי כי זה אני באמת מניח שכולכם מכירים. אני רק אציין את זה שאפילו בבראשית יש סתירות מסוימות בין פרק א' לפרק ב' שמתארים את בריאת העולם, ושהסיפור התנ"כי זה בסופו של דבר סיפור הבריאה המקובל גם על הנוצרים, ובמידה רבה גם על המוסלמים. זאת אומרת, שאם אנחנו חושבים שהשומרים השפיעו עליו, אז השומרים השפיעו על סיפור הבריאה של פחות או יותר כל הדתות המונותאיסטיות שקיימות - נצרות, אסלאם, יהדות.
טוב, יפה. אז בחלק יותר מוקדם של הפרק דיברתי על כך שמיתוסי בריאה הם משהו אוניברסלי שקיים בכל התרבויות, אבל עדיין יש כל מיני דרכים לסווג אותם. זאת אומרת, יש סוגים שונים של מיתוסי בריאה, ואני רוצה לדבר על זה עכשיו כמה דקות.
הסוג הראשון של סיפורי בריאה שאני רוצה להתייחס אליו זה מה שנקרא "אקס-ניהילו", שאלו בעצם סיפורים שטוענים שכוח העליון ברא את העולם מרִיק, זאת אומרת, שלפני כן לא היה שם כלום. איך הכוח העליון בורא את העולם? הוא יכול לעשות את זה בכל מיני דרכים. הוא יכול להגיד דברים, נגיד, כמו "ויהי אור" ואז נוצר אור. יש כל מיני דרכים לברוא, אבל מה שחשוב פה זה שזה בריאה מאפס. עכשיו, כמו שוודאי הבנתם, הסיפור המקראי אכן מתאים לתבנית הזאת של אקס-ניהילו, אבל יש עוד הרבה מיתולוגיות אחרות שזה גם מתאים להן, כמו תרבות האינקה או תרבויות הודיות, או אפילו המיתולוגיה המצרית הקדומה.
לפי מיתוס הבריאה המצרי, בהתחלה היה רק נוּ, זאת אומרת, החושך המוחלט שהתקיים לפני תחילת הזמן. ואז מתוך אותו חושך מוחלט ברא האל אתום את עצמו בעזרת כוח המחשבה והרצון שלו. האל אתום, שבאותו זמן לא היה לו איזושהי צורה אנושית והוא נראה יותר כמו גבעה שיש לה עין שמשוטטת ביקום, היה בודד ולכן הוא ברא את העולם. יש גם גרסאות אחרות של המיתולוגיה המצרית שאומרות שהאל רע, שהוא אל השמש, זה מי שברא את עצמו, אבל זה לא משנה, זה אותו היגיון. אחרי הבריאה, האל הבודד ברא את כל שאר הדברים ואז הסיפור כבר מתחיל להתגלגל. יפה, אז גם הסיפור המצרי וגם הסיפור היהודי זה דוגמאות טובות לאקס-ניהילו - יצירה מתוך כלום.
הסוג השני של מיתוסי בריאה הוא בריאה מתוך כאוס. ובאופן די מפתיע, הסיפור היהודי מתאים גם כאן כי הרי אלוהים ברא את העולם, והדבר הראשון שהיה זה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, זאת אומרת כאוס. אחלה, אז הבריאה היהודית היא באמת גם סוג של בריאה מתוך כאוס, וגם הסיפור המסופוטמי שסיפרתי קודם על מלחמה בין שתי ישויות זה בסופו של דבר גם כאוס, זה גם בריאה מכאוס. איזה עוד מיתוס בריאה מתאים לסיווג הזה של בריאה מתוך כאוס? אז מי שעוד מתאים לקטגוריה הזאת זה היוונים, המיתולוגיה היוונית, שבאופן די מפתיע מיתוס הבריאה שלהם מזכיר במידה רבה את זה של הבבלים והכנענים. אז מה קורה בדיוק אצל היוונים? אצל היוונים הכול מתחיל מאיזשהו כאוס, תוהו ובוהו, ומתוכו נוצרות שתי ישויות. הישות הראשונה היא גאיה, האדמה, והישות השנייה היא השמיים, אורנוס. אורנוס וגאיה מזדווגים והילדים שלהם הם בהתחלה כל מיני מפלצות משונות, ואחר כך קיקלופים וענקים, ולבסוף הטיטאנים - הוריהם של האלים.
אז באמת המיתוס היווני מתאים מאוד לתיאוריה הזאת של בריאה מכאוס, אבל הוא מתאים גם לעוד תיאוריה שקוראים לה "העולם כהורה". אז מיתוסי בריאה שמתייחסים לעולם כהורה יכולים להיראות בכמה צורות, חלק מהם יראו כמו באמת הסיפור היווני - יש לנו את גאיה שהיא בעצם האדמה ואת השמיים שהם אורנוס ומתוכם נוצרים היצורים האחרים. אגב, אפשר גם להתייחס לסיפור בריאת האדם בתנ"ך גם בתור סיפור קצת של "העולם כהורה" כי האדם נוצר מהאדמה, ולא מתוך הריק כמו כל שאר היקום. יפה, אז הסוג הראשון של מיתוסי "העולם כהורה" זה מיתוסים שהאדם או העולם נוצר מתוך האדמה או השמיים.
הסוג השני הוא יותר מה שאנחנו רואים באנומה אליש, זאת אומרת, העולם נוצר מאיבריה המפורקים של חיה קדומה, כמו תיאמת. אבל, המיתולוגיה הבבלית היא לא המיתולוגיה היחידה שאנחנו רואים עולם שנוצר מתוך מפלצת, ואנחנו יכולים לראות את זה גם במיתולוגיה הנורדית, המיתולוגיה של הוויקינגים. גם במיתולוגיה הנורדית מדברים על איזשהו עולם כאוטי ומוזר שהיה קיים לפני העולם שלנו. ומתוך הכאוס המוזר הזה והחוקים ששררו בו נוצר ענק, ענק בשם יימיר, שהוא בעצם היה הדבר החי הראשון. ובשלב מסוים, מאותו עולם נוצרה גם איזושהי פרה שהזינה את יימיר, ואחר כך נוצרו גם אלים וענקים אחרים. מפה לשם, האלים והענקים לא ממש הסתדרו ובאיזשהו שלב האלים פשוט הרגו את יימיר, הענק. אחרי שהם הרגו אותו, הם הטילו את גופתו לתהום וכתוצאה מכך נוצר היקום, כמו שאפשר לשמוע בציטוטים הישירים מהמיתולוגיה הנורדית: "מבשרו של יימיר עוצבה האדמה, והאוקיינוס מדמו, הגבעות מעצמותיו, העצים משערו, והשמים מגולגלתו".
ועכשיו ננסה רגע לסכם את החלק הזה. דיברנו באמת על התרבויות המסופוטמיות, ואז דיברנו על סיווגים שונים של מיתוסי בריאה: האקס-ניהילו - בריאה מכלום, הבריאה מהכאוס והבריאה מהעולם - העולם כהורה, כאשר רוב מיתוסי הבריאה בעולם נכנסים לאחת או יותר מהקטגוריות הללו. יש עוד כל מיני סוגים של מיתוסי בריאה, כמו מיתוס התאומים שקיים, נגיד, בתרבויות כמו סין ויפן, וגם בבריאת העיר רומא עם התאומים רמוס ורומולוס, ועוד תיאוריות שפחות נכנסות לקטגוריה כזאת או אחרת, כמו תאוריית הצ'י הסינית. אם שאר מיתוסי הבריאה גם מעניינים אתכם אז אני אשתדל לשלוח לינקים, אבל תזכרו לי אם אני לא עושה את זה. ועכשיו, אחרי שנתנו פה כל מיני הסברים פולקלוריסטיים ומיתולוגיים לשאלה של איך נוצר היקום, ניתן תשובות מסוג אחר - תשובות מדעיות.
[מוזיקת מעבר קצרה וקצבית]
בואו נשים קודם כל את הדברים על השולחן, ההסברים המשונים מאוד ששמענו בחלק הקודם, שחלקם כללו מפלצות וענקים וקיקלופים וכל מיני דברים כאלה, לא בהכרח יותר מוזרים מההסברים שהמדע נתן לכל הסיפור הזה של בריאת העולם במהלך השנים. ואני אפילו אגדיל ואומר שחלק מאותן מיתולוגיות משונות היו יותר בכיוון מאשר חלק מההסברים המדעיים שנדבר עליהם. ועכשיו, כמעט כמו כל הסבר שמדבר על ההיסטוריה של המדע או ההיסטוריה של הפילוסופיה, אנחנו נתחיל ביוון.
בחלק הקודם של הפרק אמרתי שהיוונים האמינו שהעולם נוצר מתוך איזשהו זיווג בין האדמה, גאיה, לבין השמיים, אורנוס, אבל לא כל היוונים האמינו בזה כי חלקם היו ספקנים, והם האמינו בדברים אחרים. בין היתר, אפלטון כן מתאר באחד הדיאלוגים שלו את בריאת העולם על ידי איזשהו אל מרכזי שברא את שאר האלים, בניגוד למה שהצגתי קודם בתור ההסבר של המיתולוגיה היוונית. אבל, כל העניין הזה של בריאת העולם לא ממש העסיק את אפלטון וזה העסיק הרבה יותר את מי שידוע בתור ממשיכו - אריסטו.
עכשיו, בפודקאסט הזה כבר יצא לי לדבר איזה מילה או שניים על אריסטו, אבל אני אזכיר למי שלא שמע שהוא היה יותר כמו סוג של מדען קדום מאשר פילוסוף. הוא התעניין הרבה מאוד בפיזיקה ואסטרונומיה וכימיה וביולוגיה ופחות במהי משמעות החיים, למרות שהוא גם התעניין בזה. עכשיו, בנוגע ליקום, אריסטו חשב שני דברים שהיום אנחנו תופסים אותם בתור שגויים לחלוטין - הוא חשב קודם כל שהיקום הוא סופי במרחב, זאת אומרת, שיש לו סוף, יש קצה ליקום, והוא חשב שהיקום הוא נצחי, זאת אומרת, שתמיד היה יקום, הוא לא נוצר באיזושהי נקודה. מעבר לכך, הוא גם חשב שמרכז היקום זה כדור הארץ.
עכשיו, כמו הרבה מהתיאוריות של אריסטו, היום אנחנו חושבים שהן שגויות לחלוטין ומשונות, אבל הממסד המדעי של אותה תקופה אימץ אותן בחום. והממסד המדעי של אותה תקופה זה לא רק היוונים והרומאים שבאו אחריהם, אלא גם הכנסייה הקתולית. ובאמת הכנסייה הקתולית, שהייתה הגוף הכי דומיננטי בתקופת ימי הביניים, אימצה את רוב הרעיונות של אריסטו בתור האמת, אבל היה לה בעיה מאוד גדולה עם הקונספט הזה של אריסטו כי הוא בעצם טוען שהעולם מעולם לא נוצר, ולכן תיאוריית הבריאה התנ"כית לא נכונה, והכנסייה לא יכולה להגיד דבר כזה. וכך נוצר איזשהו ויכוח שנמשך מאות שנים בין תומכי המדע לבין תומכי הכנסייה, כאשר תומכי המדע אמרו שהיקום הוא נצחי ואילו הכנסייה אמרה שהוא נברא לפני חמשת אלפים ומשהו שנים.
עכשיו, חשוב להגיד שבצד של הכנסייה לא היו רק כל מיני כמרים שלא היה להם מושג. היו שם הוגים ופילוסופים מאוד-מאוד רציניים שניסו להוכיח שזה הגיוני שהעולם נברא ושאריסטו טועה. ביניהם היו גם חוקרים יהודיים, כמו הרמב"ם וסעדיה גאון, שניסו להוכיח בצורה לוגית שזה לא הגיוני שהעולם הוא נצחי. בין היתר, הם נתנו הוכחות לוגיות מתמטיות שחלקן התבססו על כך שאין דבר כזה מספר אינסופי אמיתי, זאת אומרת, אינסוף אקטואלי, ולכן לא יכולה להתקיים גם כמות זמן אינסופית שחלפה מתחילת העולם. ההוכחה הזאת, שניתנה על ידי סעדיה גאון וגם על ידי כל מיני הוגים מוסלמים כמו אל-כנדי, ניסתה להילחם בתיאוריות האריסטוטליות, אבל לא תמיד בהצלחה, כי אריסטו עדיין היה נחשב בתור הבן אדם שמגדיר מה מדעי ומה לא מדעי, וקשה היה מאוד לסתור אותו. וחוץ מזה, ברגע שאתה מגבה איזושהי טענה שהכנסייה הקתולית תומכת בה אז מדענים ישר חוששים.
המשך העיסוק הפילוסופי בסוגיה הזאת היה אצל עמנואל קאנט, שגם עליו דיברתי איזה מילה או שניים בפודקאסט, שהוא אחד האנשים הכי חכמים שלדעתי חיו, אבל מה שהוא אמר זה משהו בסגנון של - 'אי אפשר להוכיח אם היקום הוא סופי או אינסופי, אין לנו שום יכולת לדעת את זה, זה משהו שהוא מעבר ליכולת התפיסה שלנו', זאת אומרת, שקאנט בעצם אומר לנו 'אל תתעסקו בסוגיה הזאת, היא לא רלוונטית, אין לכם שום כלים שאתם יכולים לבדוק אם זה נכון או לא נכון'.
ואולי צורת החשיבה הזאת באמת הייתה נכונה בתקופתו של קאנט במאה ה-18, אבל היא קרסה ברגע שאנשים הפסיקו לחשוב האם היקום הוא סופי או אינסופי והתחילו לבדוק את זה באמצעים אמפיריים, זאת אומרת, עם תצפיות ומחקר מדעי. וגם הטיעונים נגד התיאוריה של אריסטו הפסיקו להיות טיעונים לוגיים והתחילו להיות טיעונים שנסמכים על מדע. בין היתר, הטענה של קופרניקוס, שהעולם סובב סביב השמש ולא השמש סובבת סביב העולם, כבר התחילה לסדוק את התיאוריה של אריסטו.
טענה מדעית נוספת שהועלתה כנגד האפשרות של יקום סופי הייתה מה שאנחנו מכירים היום בתור פרדוקס אולברס. פרדוקס זה אומר שאם באמת העולם הוא סופי במרחב ואינסופי בזמן, אז האור שהיה נוצר במהלך כל השנים היה אמור למלא את היקום, כי היקום הרי סופי, ואם זה באמת היה המצב אז השמיים היו תמיד מוארים, לא היה לנו בכלל אופציה כזאת של חושך כי האור היה בכל מקום.
בכל מקרה, כל התיאוריות המדעיות הללו הצליחו לפגום בתיאוריה של אריסטו ולהראות לנו שזה לא ממש הגיוני שהעולם לא נוצר אף פעם, אבל הם לא ממש הצליחו להוכיח ההפך, הם לא הצליחו להוכיח שהעולם אכן נוצר מתישהו, אלא רק לשלול את התיאוריה השנייה. ומפה לשם, אנחנו כבר מגיעים למאה ה-20, לתקופה המודרנית, ועדיין אין לנו שום הוכחה לכך שהעולם נוצר ועדיין יש ויכוחים האם הוא נצחי או לא נצחי.
בתחילת המאה ה-20, התקופה שאנחנו מדברים עליה, אז פעל גם איזשהו מדען שכנראה שמעתם עליו, קוראים לו אלברט איינשטיין, ובין היתר, הוא פרסם תיאוריה די מוכרת שקוראים לה "תורת היחסות הכללית". ובתורת היחסות הכללית איינשטיין אומר שהמרחב והזמן הם לא נפרדים, אלא הם דבר אחד שנקרא "המרחב-זמן". אבל, תורת היחסות הכללית של איינשטיין לא הצליחה לתת מענה לשאלה של 'האם היקום נוצר או לא נוצר', ואיינשטיין אפילו היה צריך להוסיף איזשהו איבר קבוע לתורת היחסות הכללית כדי שהוא יוכל לעבוד עם הרעיון הזה שהיקום בעצם הוא סטטי, זאת אומרת, הוא לא נוצר. איינשטיין קרא לאיבר הזה שהוא הוסיף לתורת היחסות "הקבוע הקוסמולוגי", ובהמשך הוא התייחס לדבר הזה בתור הטעות הכי גדולה של חייו.
אבל בואו נעזוב רגע את איינשטיין ונעבור לדבר על כמה אנשים אחרים. בשנות ה-20 של המאה ה-20 פעל אסטרונום בשם אדווין הָאבֶּל. והאבל הצליח לעשות כל מיני דברים, בין היתר, הוא הצליח להוכיח שיש גלקסיות מחוץ לשביל החלב. אבל, מעבר לכך, הוא הצליח להראות שהגלקסיות מתרחקות זו מזו, זאת אומרת, שהן לא רק מתרחקות מאיתנו, אלא הן מתרחקות אחת מהשנייה. זה כאילו שכל המרחב כולו נמתח, או במילים אחרות, שהיקום מתפשט. ואילו התגלית הזאת שמוכרת היום בתור "חוק האבל", פתאום הזכירה לאנשים מחקרים של שני אנשים אחרים שנעשו בשנות ה-20 של המאה ה-20. החוקרים הנשכחים הללו היו המדען הרוסי אלכסנדר פרידמן והמדען הבלגי ז'ורז' למטר, והמחקרים שלהם בעצם תקפו את הקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין ואמרו שבמקום להגיד שהיקום הוא סטטי, הפתרון הנכון הוא פשוט להגיד שהוא מתפשט מנקודה אחת.
ובשנות ה-30 של המאה ה-20 כבר הרבה מאוד מדענים, וביניהם איינשטיין שהשתכנע, תמכו בתיאוריה שהיקום הוא לא סטטי, הוא מתפשט, וכנראה שהוא גם התחיל להתפשט מנקודה אחת - נקודה שלמטר כינה אותה בתור "האטום הקדמוני". אבל לא כל המדענים תמכו בתיאוריה הזאת ואפילו רוב המדענים התנגדו אליה. וסיבת ההתנגדות הייתה ויכוח עתיק יומין - הוויכוח שבין הכנסייה לבין אריסטו, כי אם אתה טוען שהיקום הוא נצחי אז אתה בצד של המדע, ואם אתה טוען שהיקום נוצר אז אתה בצד של הכנסייה, ואף מדען לא רצה להיות בצד של הכנסייה. ולכן, מדענים רבים התנגדו לתיאוריה הזאת כי הם פשוט אמרו שאיינשטיין ולמטר תומכים בכנסייה ומתנגדים למדע.
כמו כן, המדענים שהתנגדו לתיאוריה הזאת, שאמרה שהיקום מתפשט, כבר לא הסתמכו על התיאוריה של אריסטו, והייתה להם תיאוריה חדשה, תיאוריה שנקראת "המצב היציב" שפותחה על ידי אסטרופיזיקאי בשם פרד הויל. ובשנת 1949 פרד הויל נתן ראיון לתוכנית של ה-BBC, ובתוכנית הזאת הוא זלזל בתיאוריה של המתחרים שלו וקרא לה "The Big Bang Theory", או "תיאוריית המפץ הגדול". וככה פרד הויל, המתנגד מספר אחד של התיאוריה הזאת, טבע את המושג שהפך להיות כל כך מזוהה איתה.
בסופו של דבר, במהלך עשרות השנים האחרונות נאספו מספיק תצפיות שמאששות את תיאוריית המפץ הגדול והיא נהפכה להיות קונצנזוס מדעי מוחלט. אין אף מדען בעל שם שחושב שהיא לא נכונה. אבל, מה זו בדיוק התיאוריה הזאת? על מה מדברים כשמדברים על המפץ הגדול? אז את כל זאת ועוד נגלה בחלק הבא. בואו נמשיך.
[מוזיקת מעבר קצרה וקצבית]
אז מה זה בדיוק המפץ הגדול? בואו נברר. המפץ הגדול זאת תיאוריה שבעצם אומרת שהיקום כולו התחיל מנקודה אחת בודדת. וכשאני אומר היקום כולו אני לא מתכוון, לא יודע, רק לכוכבים או משהו כזה, אלא לכל דבר שאנחנו מכירים - כל החומר, הזמן וגם החוקים הפיזיקליים. שזה קצת מוזר ולא אינטואיטיבי, כי כשאנחנו חושבים על בריאה, נגיד כמו בריאה בתנ"ך, אנחנו חושבים על מישהו שיוצר חומר, נגיד, משום דבר. אבל פה אנחנו מתארים משהו הרבה יותר רדיקלי, אנחנו מתארים שמנקודה אחת, או מכלום, נוצרו לנו כל החוקים, זאת אומרת, המרחב עצמו - מימדים כמו אורך, רוחב וזמן, וגם דברים כמו כוח אלקטרומגנטי. זה משהו שלי לפחות באופן אישי קשה מאוד לתפוס אותו, איך בכלל חושבים על היווצרות של מימדים, אבל בשביל זה יש מדענים ואסטרופיזיקאים. בכל מקרה, לפי התיאוריה הזאת היקום הוא בין משהו כמו 13.18 מיליארד שנים, וניתן לחשב את הדבר הזה בגלל שלפי התיאוריה הזאת היקום מתפשט כל הזמן, ואם הוא מתפשט כל הזמן באיזושהי מהירות אפשר לעקוב אחר המסלול שלו אחורה - לנקודה בה התחילה אותה התפשטות.
ועכשיו, בגלל שאני לא מומחה גדול, האמת לשום דבר, אבל בעיקר לא לזה, אז הזמנתי את טל סוסובר מהפודקאסט "אל האינסוף" שיסביר לנו על התהליך של המפץ הגדול - זאת אומרת, מה מדענים יודעים שקרה שם. ועכשיו אני אתן לו לדבר, הבמה כולה שלך טל.
טל: קודם כל, המפץ הגדול לא היה פיצוץ. המפץ הגדול הוא התרחבות, התרחבות של היקום, התרחבות של המרחב עצמו. תחשבו על זה כמו על בלון שמנפחים אותו - כל נקודה על שפת הבלון מתרחקת מכל נקודה שלידה ושטח הפנים של הבלון הולך וגדל. ככה בדיוק היקום שלנו התחיל מאוד-מאוד-מאוד קטן ומהר מאוד התנפח, כמו בלון. הוא התנפח לגודל של אפרסק בערך. חשוב להבין שהיקום לא התרחב לשום מקום, המרחב עצמו התרחב. היקום לא מתרחב לשום מקום מכיוון שליקום אין גבולות בהגדרה. המפץ הגדול לא היה באיזה נקודה ספציפית ביקום שלנו, בדיוק כמו שבלון לא מתנפח בנקודה מסוימת בבלון. שוב, היקום זה כל מה שיש בהגדרה, וכל מה שיש כרגע בערך בגודל של אפרסק. בואו נמשיך מכאן.
היקום-אפרסק הזה היו בו אינספור חלקיקים קטנים ודחוסים ולוהטים שהתנגשו, נעלמו, יצרו עוד חלקיקים, התנגשו שוב, הרסו אחד השני - היה שם בלגן עצום, אנרגיה עצומה. ולמעשה, ולא רק באופן תיאורטי, חומר ואנרגיה בשלב הזה היו אותו דבר. עכשיו, היקום שלנו ממשיך לגדול ולהתקרר. כל דבר שמתרחב-מתקרר. תחשבו למשל, על דאודורנט ספריי, לדוגמה, כשמשפריצים אותו נוצר במרכאות "קור", ככה ככל שהיקום גדל הוא התקרר וככל שהוא התקרר נוצרו בו עוד ועוד חלקיקים. חלק מהחלקיקים האלה היו עם מטען חשמלי מסוים וחלק עם מטען הפוך - זה החומר והאנטי-חומר. הם נפגשו ביניהם ויצרו עוד אנרגיה, מה שיצר עוד חומר ועוד אנטי-חומר שעוד נפגשו. בשלב מסוים נשאר כמעט רק חומר, אנחנו לא יודעים למה, אבל זה נושא לשיחה אחרת. כשהיקום הגיע לגודל של מיליארד קילומטר, פחות או יותר, הופיעו גרעיני האטומים הראשונים. בשלב הזה עברה שניה אחת בסך הכל מרגע המפץ הגדול.
השאלה שלנו היא מה קרה ממש-ממש בהתחלה. מה שאמרתי לכם הוא בעצם שהיקום התחיל מגודל של אפרסק. החלק ההוא שמוגדר המפץ הגדול הוא מה שהיה לפני האפרסק, אנחנו לא יודעים על זה הרבה. בשלב ההוא הכלים של הפיזיקה והחוקים פשוט נשברים - הזמן עצמו, האנרגיה, החומר, שום דבר כבר לא הגיוני. אם נסתכל על היקום במיליארדית השניה הראשונה, הטמפרטורה שם פשוט חמה מדי, הכל דחוס מדי ואי אפשר לעבוד ככה. ככל שאנחנו מנסים לגלגל את השעון אחורה בזמן, אנחנו מגיעים ליקום יותר ויותר קטן, יותר ויותר דחוס, יותר ויותר חם, אנחנו פשוט לא יודעים להסביר בצורה חכמה מה קורה שם, ואיך היקום התנהג במימדים המגוחכים האלה ובטמפרטורות המגוחכות האלה. אין לנו את המילים לתאר את מה שקורה שם. המילה שהמציאו לזה, אולי שמעתם אותה - "סינגולריות", פשוט נקודה מיוחדת בשביל לתאר את זה שאנחנו לא יודעים מה קורה שם. אם שמעתם על התיאוריה של הכול, אז זה בדיוק מה שיפתור את השאלה הזאתי שאנחנו נתקלים בה ברגע המפץ הגדול.
אז מה קרה ממש בהתחלה? מה קרה אפילו לפני ההתחלה, לפני המפץ הגדול? האם בכלל אפשר לשאול על לפני הנקודה בה הזמן עצמו התחיל? אנחנו לא יודעים. אנחנו גם לא יודעים מה התחיל את המפץ הגדול. אולי יש תשובות לשאלות האלה. יכול להיות שזה גם כמו לשאול מה נמצא צפונית לקוטב הצפוני. כלומר, שאלה שאין לה תשובה רלוונטית. מה שכן בטוח הוא שכל חלק בגוף שלנו, כל דבר שאנחנו רואים סביבנו - מהשמש, דרך כל הכוכבים, ועד כוס הקפה שלידי כאן עכשיו - וגם אתם, כולנו היינו פעם דחוסים בנקודה קטנה בצורה אינסופית, אי שם לפני כ-14 מיליארד שנים. משם מתחיל עץ המשפחה שלנו, כי שם מתחיל היקום שלנו.
יובל: המון תודה לטל סוסובר על ההסבר הבאמת מפורט הזה. אני ממליץ לכולכם להקשיב לפודקאסט שלו, אפשר לחפש אותו בפייסבוק, קוראים לפודקאסט "אל האינסוף - הפודקאסט של החלל והזמן" והוא ממש שווה האזנה, יותר מהאזנה אחת.
ועכשיו, אני אתייחס קצת לדברים שטל אמר. אני חושב שטל העלה הרבה מאוד נקודות מעניינות, אבל אני לא יכול לגעת בכולן. נתחיל מהשאלה המאוד-מאוד מעניינת של 'מה היה לפני המפץ הגדול', או 'מה גרם למפץ הגדול'. זה שאלות מאוד גדולות שלאף אחד אין תשובה אליהן. והתשובות שכן קיימות הן לפעמים קצת משונות, כמו תיאוריית "היקום המחזורי" שזאת תיאוריה שבעצם אומרת שכל פעם יש מפץ גדול ואז היקום נוצר ואז הוא קורס לתוך עצמו ונוצר מחדש, ויש תיאוריות שבכלל אומרות שמי שיצר את המפץ הגדול זה אלוהים והכל מסתדר לפי הדת. בכל מקרה, אין אף אחד שיכול להוכיח את התיאוריה שלו. הכל לגמרי דיבורים באוויר וספקולציות, אבל זה באמת מאוד מעניין.
דבר שני שהייתי רוצה להתייחס אליו, אבל באמת אין לי מספיק זמן, זה כל מה שקורה אחרי המפץ הגדול. כי המפץ הגדול אולי הוא הרגע של בריאת העולם, אבל התיאוריה הזאת לא מספרת לנו את הסיפור של אחרי, של איך נוצרו הכוכבים והגלקסיות. יש המון תיאוריות אחרות שמסבירות את זה, אבל בפרק הזה אני באמת כבר לא יכול להכניס איזשהו ציר זמן שיתחיל מהמפץ הגדול ויגיע עד לאבולוציה של האדם. בסדר, בפעם אחרת.
ועכשיו אני אעשה איזשהו מעבר מהיר ואדבר על אמיתות התיאוריות המדעיות. זה נשמע מאוד משעמם, אבל אני מבטיח לכם שזה יהיה מעניין.
[מוזיקת מעבר קצרה וקצבית]
באופן די מוזר, התיאוריה של אריסטו, שהייתה התיאוריה המיינסטרימית במשך משהו כמו אלפיים שנה, הייתה מאוד מאוד שגויה, ולמרות זאת כל האנשים הכי חכמים בעולם, זאת אומרת, כל המדענים הכי חכמים במשך אלפיים שנה עד איינשטיין תמכו בה. ולעומת זאת, תיאוריה - שאפילו אי אפשר לקרוא לזה תיאוריה לצורך העניין - המיתולוגיה המצרית, שמדברת על בריאת עולם מתוך איזשהו ריק, יותר קרובה למציאות מהתיאוריה של אריסטו. וכן, אני מודע לזה שהסיפור המצרי כולל עין מרחפת, אבל הוא עדיין יותר מדויק מהתיאוריה של אריסטו. והדבר הזה יכול להאיר לנו על נקודה מאוד בעייתית במדע - על תיאוריות שלטות או פרדיגמות. זאת אומרת, שבכל רגע נתון אנחנו בטוחים שהמדע והידע שיש לנו בידיים זה המדע האמיתי וזה האמת, אבל בהרבה מאוד מקרים זה פשוט מאוד-מאוד רחוק מהאמת האמיתית.
ומי שכתב על זה הרבה זה תומאס קוּן, שהיה פילוסוף של המדע. וקון בעצם טען שהמדע עובר מפרדיגמה אחת לפרדיגמה אחרת, כאשר כל פרדיגמה מכתיבה את נושאי המחקר הראויים ואת הכלים הראויים להשתמש בהם בשביל לחקור את נושאי המחקר. ולפי קון, המדענים נאחזים בפרדיגמות שלהם בצורה מאוד-מאוד הדוקה, זאת אומרת, גם כשיש המון הוכחות אמפיריות שסותרות את התיאוריה, הם ימשיכו להחזיק בה ויתקנו אותה כל פעם קצת, עד שמרכיב יסודי בתיאוריה קורס ואז הם עוברים לפרדיגמה אחרת. והדבר הזה תופס בהרבה מאוד תחומי מחקר. אפשר לקחת את זה באמת לפיזיקה, כמו שאמרנו עכשיו עם בריאת העולם, שבמשך שנים חשבו שהתיאוריה של אריסטו נכונה גם כשהרבה מאוד עובדות הראו שהיא לא נכונה, ואפשר לקחת את זה גם לכיוונים שונים לגמרי, כמו תיאוריות בכלכלה, כמו עליית הקיינסיאניזם ואחריה עליית הנאו-ליברליזם, והרבה מאוד דברים אחרים, אפילו בדת זה יכול לתפוס.
בכל מקרה, קון מראה לנו בעיה מאוד-מאוד יסודית שקיימת בידע שיש לנו. הוא מראה לנו שכל ידע שיש לנו הוא בסופו של דבר מוגבל לצורת הסתכלות שלנו, לפרדיגמה שלנו. ולכן גם כשאני אומר שכל ההוכחות מראות שהמפץ הגדול הוא נכון, אז זה כל ההוכחות שאני מכיר, ואני לא מתייחס למקומות היותר בעייתיים בתיאוריה, כמו נגיד, זה שאנחנו לא יודעים להגיד כלום על אותה נקודה סינגולרית בה הכל התחיל. נגיד, זו איזושהי בעיה בתיאוריה שכרגע אני סוג של מתעלם ממנה ואני אומר המדע עוד יגלה את זה, הוא ימצא לזה פתרון. אבל יכול להיות שזאת בעיה יסודית בתיאוריה והמדע לא ימצא לה פתרון - הוא פשוט מקובע בתוך איזושהי פרדיגמה.
לא משנה, אני מקווה שהבנתם את המסר הכללי. המסר הכללי הוא להיות ביקורתיים גם כלפי ידע שהוא מוכח במאה אחוז, כי אין דבר כזה. ובנימה ביקורתית זו אסיים את הפרק. אני מקווה שאתם יכולים עוד להמשיך לסמוך עליי ולהאמין לדברים שאני אומר, וגם אם לא - זה בסדר. בכל מקרה, תודה רבה לכם שאתם מאזינים ל"חור בהשכלה", אני רוצה להגיד שוב תודה לטל סוסובר שהתארח פה. וכרגיל מזמין את כולכם להצטרף לקבוצת הפייסבוק ולעקוב אחר דף הפייסבוק ולספר לחברים שלכם שהפודקאסט הזה קיים, כי למה לא?
כנראה שאתם אוהבים את הפודקאסט אז תגרמו גם להם ליהנות. אני רוצה עוד מאזינים, מה לעשות ככה זה.
אנשים שיוצרים פודקאסטים הם רוצים מאזינים.
זהו, דיברתי יותר מדי.
תודה רבה לכם שהאזנתם וניפגש בפרק הבא.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments