top of page

חור בהשכלה - פרק 2: אוסטרליה

כולנו מכירים את אוסטרליה, אבל כמה מאיתנו באמת מכירים את אוסטרליה? בפרק הזה נעסוק בגאולוגיה, אקלים וזואולוגיה של היבשת האוסטרלית. לאחר מכן נדבר גם על ההיסטוריה האנושית באוסטרליה; החברה האבוריג'ינית, מושבות האסירים הבריטיות והמדינה האוסטרלית שנוסדה בשנת 1901. נסיים את הפרק עם מידע על הכלכלה, הפוליטיקה והתרבות האוסטרליים ועם הסיפור המוזר על העיירה קובר פדי וקרוקודייל הארי.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 12/04/2020.

שלום לכולם וברוכים הבאים לעוד פרק של 'חור בהשכלה'.

כאן יובל שדה ואני רוצה להזמין אתכם להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו ולעקוב אחר דף הפייסבוק שלנו, שם תוכלו לקבל מידע נוסף על דברים שנאמרו בפרקים, ותוכלו להשפיע בעצמכם על התכנים של הפרקים הבאים.

יאללה בואו נתחיל עוד פרק.

(מוזיקת פתיחה)

ברוכים השבים. אז כמו שהבטחתי בפרק הקודם, הפרק הזה הולך לעסוק באוסטרליה. עכשיו, כשאני אומר אוסטרליה אני מתכוון לשני דברים שונים - מצד אחד אוסטרליה היא יבשת, ומצד שני אוסטרליה היא מדינה. עכשיו, בפרק הזה נדבר על שני הדברים.

נתחיל ביבשת, נדבר על הגיאולוגיה האוסטרלית, על האקלים, על הזואולוגיה, ואחרי זה נדבר על ההיסטוריה של היבשת, על הילידים המקוריים ועל האירופאים שבאו ליישב את היבשת.

אחרי זה נדבר גם על המדינה עצמה ועל הכלכלה שלה, על הפוליטיקה שלה, ונסיים עם סיפור נחמד על העיירה קובר פדי ועל בחור בשם קרוקודייל הארי.

טוב, אני רוצה לפתוח את הפרק במה שנקרא גילוי נאות: אני באופן אישי מאוד, מאוד אוהב את אוסטרליה - טיילתי שם כמה חודשים גם עם רכב, גם ברגל, גם ביבשת, גם קצת בטזמניה. מאוד אוהב את המדינה, מאוד אוהב את הנופים, מאוד אוהב את האנשים המשוגעים שיש שם. וזהו, סתם שתדעו שהפרק הזה הוקלט באהבה.

עכשיו, כשאנחנו מדברים על הגיאולוגיה ועל הטבע האוסטרלי, שזה מה שאנחנו עושים עכשיו, אנחנו צריכים לחשוב כל הזמן על בידוד וניתוק. כן, בידוד, כמו שעכשיו קורה עם הקורונה, אז אוסטרליה תמיד הייתה יבשת מבודדת. תמיד? לא בדיוק.

עכשיו, אם אנחנו הולכים עשרות מיליוני שנים אחורה, אז אוסטרליה הייתה חלק מיבשת-על שקראו לה גונדוונה. היבשת הזאת הייתה מורכבת ממה שהיום הוא דרום אמריקה, אנטרטיקה, ניו זילנד ואוסטרליה. עכשיו, זה מעניין אותנו בגלל שזה משפיע עדיין על ההווה. נגיד, יש צמחיה ובעלי חיים שהמקור שלהם הוא בגונדוונה הזאת, ובגלל זה נוכל לראות דברים שהם די דומים בין דרום אמריקה לאוסטרליה ולניו זילנד. לדוגמה, זה שיש חיות כיס גם באוסטרליה וגם בדרום אמריקה כנראה קשור לאותה גונדוונה.

עכשיו, אוסטרליה התפצלה מיבשת העל הזאת ושייטה לה באוקיינוס עד שהיא הפכה להיות יבשת די מבודדת, אבל לא מבודדת לחלוטין. היבשת האוסטרלית כמו שגיאולוגים מסתכלים עליה כוללת גם את האי טזמניה ואת האי פפואה, או גיניאה החדשה. למה? בגלל שהים שם הוא מאוד נמוך, בין האיים האלה לבין אוסטרליה. כמה נמוך? עד לפני 12, 000 שנה יכלתם ללכת ברגל מטזמניה לאוסטרליה, ועד לפני 10, 000 שנה יכלתם לעשות את זה גם בפפואה. מה קרה? הקרחונים נמסו, הים עלה ועכשיו אי אפשר כבר לעשות את זה.

עוד סיבה שגיאולוגים רואים את טזמניה ואת פפואה כחלק מאוסטרליה זה שהם שלושתן יושבות על אותו לוח טקטוני אוסטרלי. מה זה לוח טקטוני? דמיינו כמו איים ענקיים שהם היבשות שצפים על לבה. תיאור ממש שטחי אבל אני לא הולך להיכנס לזה יותר מזה.

אז אחרי כל אותם שינויים גיאולוגיים, אנחנו מקבלים את אוסטרליה כמו שאנחנו מכירים אותה היום - יבשת, די קטנה, יחסית מבודדת, שנמצאת בחלק הדרום-מזרחי של העולם, מבחינתנו ליד האוקיינוס השקט.

טוב, עכשיו, לגבי האקלים האוסטרלי - אז רוב אוסטרליה היא מדבר, זאת אומרת השטח המרכזי והכי גדול הוא מדברי, ובגלל שזאת יבשת יש לנו בסוף הרבה מאוד סוגים של אקלים. בצפון יש לנו אקלים שהוא ממש טרופי. יש אזורים, בדרום בעיקר, שהם נחשבים ממוזגים, זאת אומרת אקלים שהוא סוג של, בוא נגיד, דומה לאירופה יותר או אפילו קצת לישראל, המזרח התיכון, ויש לנו אקלים שהוא גם ממש קר, אקלים אלפיני. זה באזור של סידני, מה שנקרא האלפים האוסטרליים. ובטזמניה יש לנו אקלים שהוא גם יותר דומה לאקלים אירופאי ואקלים אלפיני, יש שם הרים גבוהים שיש בהם שלג רוב השנה.

עכשיו, למה זה מעניין שיש שם שלג ושיש שם אקלים אלפיני? בעיקר כי זה לא מה שאתה מצפה מאוסטרליה. לי יצא לטייל בטזמניה והסתובבתי שם ופתאום אתה רואה כמה קנגרואים קטנים שקוראים להם וולבים ווומבטים מסתובבים באזורים מושלגים, וזה מחזה יפהפה והוא בעיקר לא צפוי, לפחות אני לא ידעתי את זה עד שהגעתי לשם. עוד מעט נחזור לדבר על הוולבים והוומבטים שאני מאוד אוהב, אבל נמשיך שנייה עוד קצת עם האקלים.

אי אפשר לדבר על האקלים האוסטרלי בלי לדבר על הקיצוניות של האקלים האוסטרלי. המדבר במרכז היבשת הוא אחד המדבריות הכי קיצוניים בעולם, עם טמפרטורות שמגיעות לעד 50 מעלות בקיץ. חוץ מזה, צפון היבשת סובל מסופות טרופיות, מציקלונים, שפוגעות בו כל שנה, ואוסטרליה סובלת מתופעה נוראית של שטפונות שגורמים להמון נזק. וכמובן שאי אפשר בלי האסון האקטואלי ביותר והוא השריפות. אוסטרליה סובלת כל שנה משריפות, זה לא היה משהו חריג. מה שהיה חריג זה ההיקף והגודל של השריפות, שהשנה פגעו באופן חסר תקדים בצמחיה ובבעלי החיים ובאנשים האוסטרלים.

עכשיו, מה שכנראה תדלק את השריפה הזאת זה בעיקר ההתחממות הגלובלית שפוגעת באוסטרליה באופן מאוד מאוד קשה. כמו כן, חשוב לציין שהשריפות הן לא רק דבר שלילי. יש אקולוגים שאומרים שהשריפות הן סוג של אתחול מחדש של הטבע, ויש צמחים שאפילו ממש מחכים לשריפות בשביל לגדול ולהנביט את עצמם ולצמוח מחדש. דמיינו את זה בתור סוג של פינוי-בינוי של הטבע.

עכשיו, בקשר לצמחיה האוסטרלית, אנחנו לא נרחיב את זה פה כי זה עולם שלם, אבל נגיד שבאוסטרליה יש באמת הרבה מאוד אקליפטוסים, שיטות ויערות של שרכים, שזה סוג של צמח פרימיטיבי שיש לו במקום זרעים נבגים, זאת אומרת שהוא משכפל את עצמו.

סך הכל מאוד מעניין, וגם כאן יש השפעה של הבידוד של היבשת האוסטרלית על הצמחיה הייחודית שהתפתחה בה. אנחנו לא נדבר על זה, כי אני רוצה לדבר יותר על הנושא שכיף לי לדבר עליו - בעלי חיים. האמת שממש כיף גם לדבר באופן ספציפי על בעלי החיים האוסטרליים. למה? כי הם חריגים, הם מוזרים והם ייחודיים לאוסטרליה.

בפרק הקודם דיברתי על מינים אנדמיים, על מינים שנמצאים רק באזור ספציפי. אז משהו כמו 90 אחוז מכל המינים של בעלי החיים באוסטרליה הם אנדמיים. הם לא קיימים בשום מקום אחר ובדרך כלל גם אין אף חיה שדומה להם בשום מקום אחר. למה זה קרה, למה בעלי החיים האוסטרליים כל כך חריגים? בגלל הגיאולוגיה.

כמו שאמרתי קודם, היבשת האוסטרלית הייתה בבידוד ובגלל זה כל בעלי החיים שם התפתחו באופן עצמאי ונפרד משאר בעלי החיים בעולם. שתי קבוצות הבעלי חיים הכי מוכרות שיש באוסטרליה הם כמובן יונקי הכיס או חיות כיס (אהלן שאול אמסטרדמסקי! ) ויונקי הביב שהם טיפה פחות מוכרים אבל אפילו יותר מוזרים ויותר שווה לדבר עליהם.

אז מה זה חיות כיס? חיות כיס זה סוג של יונקים שיש להם איבר דמוי כיס שקוראים לו מרסופיום. האיבר הזה משמש אותם לגידול הצאצאים שלהם. כשנולד גור של יונק כיס, נגיד, גור של קנגרו, אז הוא נולד מאוד לא מפותח וישר שהוא יוצא מהרחם הוא מטפס מהר מהר אל הכיס, אל המרסופיום של אמא שלו, שם הוא מתפתח. שם יש את הפטמות שמכילות את החלב ושם הוא גדל והופך לגור קצת יותר מבוגר, ובסוף לבעל חיים עצמאי שיוצא מהכיס וממשיך בחייו.

עכשיו, אוסטרליה היא לא המקום היחידי שיש בו חיות כיס בעולם. חיות כיס אפשר למצוא גם בדרום אמריקה, ויש אפילו מין של אופוסום שחי בצפון אמריקה. אז מה כל כך מיוחד בחיות הכיס האוסטרליות? קודם כל, הם בערך סוג היונק היחידי שיש באוסטרליה, אבל הדבר היותר מעניין זה שהם תופסות את הנישה שבמקומות אחרים תופסים יונקים אחרים.

מה זאת אומרת? אם בארצות אחרות אנחנו רגילים שיש לצורך העניין מפריסי פרסה שהם אלה שאוכלים את העשב, הם היונקים הגדולים שאוכלים את העשב כמו צבאים, כמו איילים, אז באוסטרליה יש לנו קנגרואים. אם במקומות טרופיים אנחנו רגילים שיש יונקים כמו קופים שמשתלטים על צמרות העצים, אז באוסטרליה יש קנגרו עצים ואופוסומים.

באוסטרליה יש לנו חיות שמאוד דומות לחולדות, ויונקי כיס שמאוד מזכירים סנאים, אפילו סנאים מעופפים. ויש לנו אפילו טורפי כיס כמו נמיית כיס ושד טזמני. אם אתם לא יודעים מה זה נמיית כיס, חפשו בגוגל - אחת החיות הכי חמודות בעולם.

לתהליך הזה, שבו בעלי חיים מרקעים גנטיים מאוד שונים נהיים דומים אחד לשני, קוראים 'אבולוציה מתכנסת'. דוגמאות טובות לזה באוסטרליה כוללות באמת את האופוסום המעופף, כוללות את החפרפרת כיס ואת הנמיית כיס שכבר ציינתי.

הסוג השני של יונקים ששווה לדבר עליו הוא יונקי הביב. למה קוראים להם יונקי ביב? בגלל שיש להם פתח אחד מאחורה שהוא משמש לכל היציאות - גם לשתן, גם לצואה וגם ליחסי מין, בדומה למה שקיים אצל ציפורים. חוץ מזה, הם מטילים ביצים - כן, יונקים שמטילים ביצים. יש להם פטמות, יש להם חלב, אבל הצאצאים שלהם בוקעים מביצים. יש רק שני סוגים של בעלי חיים שהם יונקי ביב: הראשון הוא קיפודן, השני הוא ברווזן שזאת חיה מאוד מוזרה, יונק ארסי שנראה יחסית כמו ציפור, מטיל ביצים. עוד פעם, שווה לקרוא עליו אני לא ארחיב עליו יותר מדי פה.

טוב, דיברתי המון על יונקים אוסטרליים אבל יש עוד כמה בעלי חיים שהם לא יונקים, אני, שוב, אני לא ארחיב הרבה כי אני לא יכול, אבל שווה לפחות לציין את האמו והקזואר, שזה שתי ציפורים מאוד גדולות שחיות באוסטרליה. אמו היא הציפור שנייה בגודלה בעולם, קזואר זה ציפור שהיא קצת יותר קטנה ויש לה קרן על הראש שדי מייחדת אותה. חוץ מזה יש לנו עוד בעלי חיים שהם יחסית מוכרים כמו הקקדו, תנין הים האוסטרלי, שזה התנין הכי גדול בעולם והיחידי שחי במים מלוחים, ויש לנו אקו סיסטמס כמו שונית המחסום הגדולה, הריף הכי גדול שיש בעולם, שהוא נמצא עכשיו בסכנה חמורה בעקבות ההתחממות הגלובלית.

ועכשיו, כדי לסגור את פרק החיות והזואולוגיה בנושא האוסטרלי נדבר דקה-שתיים על חיות מסוכנות באוסטרליה. אז יש איזה אגדה אורבנית שמדברת על זה שבאוסטרליה כל בעלי החיים מסוכנים וזה פשוט מדינה משוגעת שבכל רגע יכולים לקפוץ עליך עכבישים ותנינים ונחשים ולהרוג אותך. אז עכשיו, האגדה האורבנית הזאת לא לגמרי שגויה. זאת באמת יבשת עם כמות מאוד גדולה של בעלי חיים מסוכנים - אם זה תניני הים שדיברנו עליהם קודם, אם זה נחשים - באוסטרליה יש יותר נחשים ארסיים מנחשים לא ארסיים, זה המקום היחידי בעולם שיש את הסטטיסטיקה הנוראית הזאת. וכמו שכבר אמרנו, יש לנו אפילו יונקים ארסיים כמו הברווזן, ויש לנו את המדוזה הידועה לשמצה, צרעת הים שמטילה את אימתה על כל החופים האוסטרליים בקיץ, אלוהים ישמור, אתם לא רוצים להיכנס לשם, אתם פשוט יכולים למות מעקיצה של המדוזה הזאת.

אז השאלה המתבקשת היא כמובן למה? למה יש כל כך הרבה מינים ארסיים דווקא באוסטרליה? אז תכל'ס, מדענים לא ממש יודעים את התשובה. אחת ההערכות, שאולי כן שווה לציין אותה, זה שאומרים שהרבה מהטורפים האוסטרליים משתמשים בארס בשביל לתקוף את הטרף שלהם וכתגובה מזה הרבה מהחיות שנטרפות פיתחו ארס כדי להתגונן. ההשערה המחקרית במקרה הזה מדברת על סוג של מרוץ חימוש - הטורפים השיגו יותר ארס ובגלל זה הנטרפים היו צריכים יותר ארס ואז הטורפים היו צריכים עוד יותר ארס, ונוצר לנו מצב שקצת מזכיר את המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. בסך הכל נשמע מסוכן ולא נחמד ולא סימפטי.

אני רוצה לסכם רגע את החלק הראשון ולהזכיר לכם שדיברנו על הגיאולוגיה האוסטרלית, דיברנו על האקלים, דיברנו על צמחיה ודיברנו יחסית הרבה על בעלי חיים. ועכשיו אנחנו הולכים להכניס גורם חדש למשוואה, והוא כמובן האדם.

הערכות מדברות על זה שהאדם הגיע לראשונה לאוסטרליה לפני משהו כמו 40 אלף עד 70 אלף שנה, וכנראה שהדרך שבה אותם אנשים הגיעו לאוסטרליה היא פשוט הייתה ברגל. באותה תקופה היה גשר יבשתי בין אוסטרליה לאסיה ולפפואה ואנשים פשוט נדדו והגיעו לאוסטרליה. היום אנחנו קוראים לאותם אנשים שהגיעו לפני עשרות אלפי שנים לאוסטרליה והתיישבו בה אבוריג'ינים, כאשר המילה אבוריג'ינים היא מילה שהאירופאים נתנו לאבוריג'ינים שהמשמעות שלה היא פשוט תושבים מקוריים, ילידים - מילה לטינית. לא הרבה ידוע על התרבות האבוריג'ינית למרות שהיא קיימת עד היום, בעיקר בגלל שלא היה שום כתב או משהו ששמר תיעוד ולכן מה שיש לנו מהאבוריג'ינים זה בעיקר סיפורים שבעל פה.

בכללי, התרבות האבוריג'ינית, כשהאירופאים גילו אותה, הייתה עדיין בתקופת האבן. האבוריג'ינים חיו במאות שבטים שונים שדיברו בשפות שונות והתפרנסו מכלכלה של ציידים-לקטים, עדיין השתמשו בכלים כמו חץ וקשת ובכלי נשק המסורתי שלהם, הבומרנג.

למרות שהאבוריג'ינים לא חיו בחברה אחת, אלא היו מפוצלים בין הרבה מאוד שבטים, יש כמה מוטיבים מרכזיים בתרבות שלהם כמו זמן החלום, שמדבר על תקופה בה העולם היה לא חומרי וגרו בו כל מיני ישויות שהם אפילו לא היו אלים אלא משהו יותר מטאפיזי. חוץ מזה יש לאבוריג'ינים גם תרבות מפותחת יחסית של אמנות ושל מוזיקה. הכלי דיג'ירידו הוא במקור כלי אבוריג'יני.

שווה לציין שהרבה מאוד חוקרים ואנתרופולוגים היום מנסים להכיר יותר טוב את התרבות האבוריג'ינית וזה אתגר מאוד גדול גם בגלל שהשפות שלהם לאט לאט נכחדות וגם בגלל שאין יותר מדי תיעוד של התרבות האבוריג'ינית, זה מסורת שהכל נעשה שם בעל פה וזה מאוד שונה ממה שאנחנו מכירים בחברה המודרנית.

עכשיו, האבוריג'ינים חיו באוסטרליה במשך עשרות אלפי שנים ללא הפרעה עד שהגיעה המאה ה-17 וחשפה אותם לאדם הלבן.

רגע, אז מי גילה את אוסטרליה? זה היה הבריטים, נכון? היה להם מגלה ארצות בשם ג'יימס קוק והוא גילה את אוסטרליה. לא, זה לא נכון. מי שגילה את אוסטרליה היו ההולנדים ומגלה ארצות הולנדי בשם וילם יאנסזון שגילה אותה כבר ב-1606. ההולנדים המשיכו לחקור את היבשת הזאת שהם בעיקר חקרו אותה מסביב עם ספינות והם נתנו לה את השם הקליט 'ניו הולנד'. שם שלא תפס. השם אוסטרליה הגיע רק 200 שנה אחר כך והוא נובע מהמילה הלטינית 'אוסטרליס', שהמשמעות שלה היא דרומית, דהיינו היבשת הדרומית.

יש גם כל מיני תיאוריות שכרגע הן לא מבוססות שמתארות שהיו גילויים הרבה יותר מוקדמים של אוסטרליה. יש חוקרים שטוענים שהאדמירל הסיני ג'ונג חה גילה את אוסטרליה 200 שנה יותר מוקדם, ויש כאלה שאומרים שהפורטוגזים גילו אותה כבר במאה ה-16. ויש אפילו תיאוריה שמדברת על סוחרים ערביים ממזרח אפריקה שגילו את אוסטרליה מאות שנה קודם.

כרגע התיאוריות האלה לא מבוססות ומדברים על ההולנדים שגילו אותה לראשונה ב-1606. עכשיו, ההולנדים לא התעניינו יותר מדי בפנים היבשת. בכללי, באותה תקופה, ההולנדים בעיקר עסקו במסחר. ועברו 170 שנה עד שנת 1770 שהבריטים הגיעו לאזור עם מגלה הארצות והאדמירל ג'יימס קוק. ג'יימס קוק היה טיפוס די צבעוני. הוא היה מגלה ארצות שהתקשורת הבריטית מאוד התעסקה בו והוא נחשב לסלב הראשון בעולם, לפי חלק מהחוקרים. יש שטוענים שדמותו של קפטן הוק מפיטר פן מבוססת על ג'יימס קוק.

בכל מקרה, אותו ג'יימס קוק הגיע עם הספינות שלו לאזור אוסטרליה והחליט שהיבשת היפה הזאת שייכת לכתר הבריטי וקרא למקום שהוא הגיע אליו ניו סאות' ויילס - דרום ויילס החדשה. ויילס היא אחת הממלכות שמרכיבה את בריטניה. עכשיו, לא עבר הרבה זמן והשמועות על אותה ארץ חדשה וכביכול ריקה הגיעה לכתר הבריטי ולפרלמנט שם.

עכשיו, בבריטניה באותה תקופה היה שילוב של כמה דברים: זה בדיוק היה הזמן שבו בריטניה איבדה את המושבות האמריקאיות שלה לטובת המדינה החדשה ארצות הברית; חוץ מזה, היה בבריטניה מצוקה מאוד גדולה של צפיפות בבתי הכלא, היה עודף אסירים וממש חיפשו פתרון לבעיה הזאת. הפתרון הזה הגיע די מהר.

בשנת 1788 משלחת בראשות ארתור פיליפ, שלעתיד יהיה המושל הראשון של ניו סאות' ויילס, הגיעה לאזור, שהיום אנחנו קוראים לו סידני. המשלחת של ארתור פיליפ כללה 778 אסירים, שביניהם היו גם גברים וגם נשים, והם הקימו את מושבת העונשין הראשונה. מושבה של אסירים ביבשת החדשה אוסטרליה. אז מי אלה היו אותם אסירים ששלחו אותם לאוסטרליה?

אז ביניהם היו באמת אסירים קשים, רוצחים וגנבים, אבל היה שם גם אסירים פוליטיים, אנשים שהתנגדו למשטר. חוץ מזה, היו שם גם כל מיני אסירים שישבו על פשעים מאוד קטנים. אני בעצמי שמעתי על מישהו שסבא וסבתא רבא שלו הגיעו בגלל שסבא שלו גנב סוס וכי סבתא שלו גנבה מטפחת מאצילים.

דבר ששווה לציין בהקשר של מושבות האסירים האוסטרליות זה שאותם אסירים המשיכו להיות אסירים גם במושבות. הגנרלים הבריטים שניהלו את המושבות התייחסו אליהם כאסירים לכל דבר והם ריצו את העונש שלהם פשוט במושבה האוסטרלית. לאחר שסיימו לרצות את כל השנים, האסירים הבריטים יכלו לשוב לבריטניה או לקבל אדמה חינם באוסטרליה.

ומה לגבי אסירים שעשו בעיות? ובכן, הם נשלחו לבתי כלא יותר קשוחים, כמו בית הכלא פורט ארתור שבטזמניה, כלא ידוע לשמצה שהיה מוכר בהתעללויות ובעונשים הכבדים שהוטלו על האסירים שם.

ההתיישבות הבריטית באזור סידני נתקלה בקשיים רבים. רוב האסירים לא ידעו להקים מושבה מאפס, הם לא ממש ידעו איך לתפעל חקלאות, בטח לא באזור החדש הזה, ובנוסף לכל, הם גם איבדו קשר עם בריטניה ו-4 שנים הם היו מנותקים לחלוטין מלונדון ששלחה אותם להרפתקה המשוגעת הזאת.

עם הזמן, המושבה גדלה. בריטניה שלחה לשם עוד ועוד אסירים, ובשלב מסוים גם אנשים חופשיים, לא אסירים. הילדים של האסירים כבר הפכו להיות אנשים חופשיים בעצמם והתחילו לקנות אדמות ולפתח את האזור, והתחילו לקום שם בנקים וחנויות וכל מיני מוסדות שלטון. ועם הזמן, המושבה ניו סאות' ויילס הפכה להיות מושבה כמו כל מושבה אחרת בממלכה הבריטית.

רגע, אבל קודם דיברנו על האבוריג'ינים. מה קרה איתם? אז קודם כל, היחס של הבריטים לאבוריג'ינים היה לא ממש אחיד. היו כאלה שאמרו שצריך לכבד אותם כי הם הבעלים המקומיים של האדמה, והיו כאלה שהתייחסו אליהם בתור ברברים. וככה נוצר איזשהו שילוב מוזר, שחלק מהבריטים מתייחסים לאבוריג'ינים יחסית בכבוד ומנסים להכיר אותם ולסחור איתם ואפילו כל מיני פעילויות מיסיונריות שמנסות לקרב אותם לנצרות.

ומצד שני, יש לנו בריטים שמתייחסים אליהם כמו מטרד, ומהר מאוד גם היו הרבה היתקלויות עם נשק וקרבות בין האבוריג'ינים לבריטים, ויש שיגידו שזה גם הגיע לרצח עם.

בכל מקרה, בדומה למה שקרה עם האינדיאנים באמריקות, רוב האבוריג'ינים - ומדברים על מספרים כמו 90% מהאבוריג'ינים - מתו בגלל מחלות שהאירופאים הביאו איתם מהיבשת הישנה: אם זה אבעבועות רוח, דבר שחור או אפילו שפעת, שהאוכלוסייה האבוריג'ינית פשוט לא הייתה מחוסנת ממנה.

ההיסטוריה של המאבק של הבריטים באבוריג'ינים היא היסטוריה שנויה במחלוקת ועד היום קוראים לדבר הזה מלחמות ההיסטוריה, בהם לאבוריג'ינים יש גרסה אחת ולבריטים או האוסטרלים כבר, יש גרסה אחרת. בין היתר, מדברים על זה שהבריטים עשו טיהור אתני מוחלט של כל האבוריג'ינים בטזמניה. אין היום אבוריג'ינים בטזמניה וזה משהו שהוא לא שנוי במחלוקת, זה קרה.

חוץ מזה, יש ויכוח מאוד גדול על אתרים היסטוריים כמו האולורו, הסלע האדום הענקי שיש במרכז אוסטרליה שהאבוריג'ינים טוענים שהוא קדוש להם. באמת בשנה שעברה, ב-2019, הוחלט שאסור יותר לטפס על האולורו בגלל שזה פוגע באבוריג'ינים.

ויש עוד סיפור שנוי במחלוקת שמזכיר מאוד סיפור ישראלי אחר, שמדבר על זה שחטפו ילדים אבוריג'ינים ושמו אותם בכנסיות ובמיסיונים בשביל לחנך אותם מחדש ולתרבת אותם מלשון תרבות.

היחסים בין האבוריג'ינים, התושבים המקוריים של אוסטרליה, לבין האוסטרלים החדשים, הם עד היום נושא נפיץ, ושווה רק להוסיף שמ-1998, כבר 20 שנה שהאוסטרלים מציינים כל שנה את ה-'sorry day', היום בו הם מצטערים על הפשעים שהם ביצעו כנגד האבוריג'ינים.

טוב, אבל בואו נחזור רגע להתיישבות הבריטית. היה לנו את מושבת העונשין בסידני, אבל עם הזמן היא לא נשארה המושבה היחידה ובריטניה שלחה עוד ועוד מתיישבים, חופשיים הפעם, לאוסטרליה והקימה מושבות כמו דרום אוסטרליה שבירתה אדלייד ואת המושבה ויקטוריה שבירתה מלבורן. המושבות האלו, שהכילו אוכלוסייה יותר מבוססת, התחילו מהר מאוד לפתח גם פרלמנטים מקומיים והתחילו להיות מושבות עצמאיות ודמוקרטיות בחסות הכתר הבריטי ביבשת אוסטרליה.

במקביל, אותן מושבות המשיכו לחקור את אוסטרליה וב-1860 סיימה סוף סוף המשלחת הראשונה לחצות את אוסטרליה מצפון לדרום, המשלחת של בורק וויליס. אתם מבינים שעד לפני 160 שנה, אף בן אדם לבן לא דרך אף פעם במרכז אוסטרליה? מבחינתי זה די מדהים.

באותו הזמן, שמגלי ארצות חקרו את אוסטרליה לאורכה ולרוחבה, גילו באוסטרליה עוד דבר שמאוד השפיע עליה. הדבר הזה הוא זהב. באוסטרליה גילו מרבצים עצומים של זהב, דבר שהוביל לבהלת זהב ולהגירה המונית מאירופה לאוסטרליה.

חוץ מזה, זה התחיל להוביל גם לתרבות שמזכירה במידה מסוימת את המערב הפרוע בארצות הברית. תרבות של חוואים וכורים שמשתלטים על אזורי הספר האוסטרליים ועושים שם מה שהם רוצים. התקופה הזאת של בהלת הזהב האוסטרלית השפיעה רבות על האופי הלאומי האוסטרלי ולראשונה יצרה איזשהו אתוס של אוסטרלי מקורי - סוג של קאובוי קצת משוגע שגר באאוטבק האוסטרלי, זאת אומרת, באזורי הפריפריה האוסטרליים, והוא גם מאוד קשוח אבל לוקח את החיים בקלות. וכשיש לך אתוס לאומי ואתה מתחיל לאט לאט להתרחק מהמורשת הבריטית שהתחילה את ההתיישבות האוסטרלית, לא רחוק היום שאוסטרליה הופכת כבר למדינה עצמאית.

בשנת 1901, המושבות השונות באוסטרליה מודיעות שהן מתאחדות תחת מדינה אחת, זאת אומרת פדרציה, בדומה למה שקורה בארצות הברית, הרבה מדינות שיש להן ממשל פדרלי אחד. אבל בשונה מהאמריקאים, האוסטרלים מעולם לא מרדו בבריטים. הם נשארים תחת הדגל הבריטי וראש המדינה הוא עדיין המלך או המלכה הבריטים.

כחלק מהקמתה של אותה מדינה אוסטרלית חדשה הוחלט גם על הקמה של עיר בירה חדשה והיא קנברה שהיא עד היום בירת אוסטרליה. עם הזמן, המדינה האוסטרלית החדשה הופכת להיות מדינה מתקדמת ומערבית לכל דבר. היא הופכת להיות חלוצה בכל מה שקשור לזכויות הצבעה לנשים וממשיכה את הברית שלה עם בריטניה ומחזקת גם בעלת ברית נוספת שהיא ארצות הברית.

במהלך השנים, אוסטרליה מצטרפת לכל המלחמות של בריטניה וארצות הברית והיא משתתפת במלחמת העולם הראשונה, ויחד עם ניו זילנד, אוסטרליה שולחת חיילים שמשתתפים בקרבות במזרח התיכון וחיילים ניו זילנדים ואוסטרלים אפילו משחררים את ארץ ישראל מהעות'מאנים ומעניקים אותה למנדט הבריטי. מאוחר יותר האוסטרלים מצטרפים גם למלחמת העולם השנייה ונלחמים ביפנים לצד האמריקאים באוקיינוס השקט.

והדבר האחרון שאני רוצה לציין עוד בהיסטוריה האוסטרלית זה אחרי מלחמת העולם הראשונה ואחרי מלחמת העולם השנייה, אנחנו כבר בשנות השישים, ורק בשנת 1962 האוסטרלים סוף סוף מוכנים לתת לאבוריג'ינים להצביע בבחירות דמוקרטיות. כנראה שלקח לאוסטרלים קצת זמן להבין שהאבוריג'ינים הם גם אזרחים במדינה שלהם, דבר שלא הפריע להם לגייס אותם לשתי מלחמות עולם ללא זכות הצבעה.

טוב, אז אחרי האמירה השנויה במחלוקת הזאת אני אדבר גם כמה מילים על הכלכלה והפוליטיקה האוסטרלית. אז המערכת הפוליטית של אוסטרליה מזכירה במידה מסוימת שילוב של זאת הבריטית עם זאת האמריקאית. אוסטרליה היא פדרציה, בדומה לארצות הברית, שלכל מדינה יש ממשל יחסית חזק של עצמו, יחד עם ממשל פדרלי שעוסק בעיקר במדיניות מאקרו וביחסי חוץ.

חוץ מזה, המערכת המפלגתית באוסטרליה היא דו-מפלגתית, בדומה לארצות הברית, כאשר יש לנו שתי מפלגות: הלייבור השמאלית והמפלגה הליברלית שהיא המפלגה הימנית. אבל בניגוד לארצות הברית ויותר דומה לבריטניה ואולי אפילו קצת לישראל, המשטר האוסטרלי הוא פרלמנטרי ולא נשיאותי. זאת אומרת, אתה לא מצביע לנשיא המדינה אלא למפלגה שמייצגת אותך בפרלמנט שמשם נבחר ראש הממשלה.

מבחינת כלכלה, אוסטרליה היא סך הכל מדינה מאוד עשירה, כשב-2018 ההון החציוני של האזרח האוסטרלי היה הגבוה בעולם, שזה סך הכל אומר שהאזרח האוסטרלי הממוצע יחסית חי טוב לעומת שאר העולם. הכלכלה האוסטרלית של היום, כמו ברוב המדינות המערביות, היא מבוססת שירותים ולא סחורות. זאת אומרת, שיש לנו יותר רופאים ועורכי דין ואנשי הייטק ופחות כורי פחם וחקלאים.

למרות זאת, התעשיות המסורתיות של אוסטרליה, אם זה כרייה ואם זה חקלאות, הן עדיין מאוד משמעותיות במדינה, כאשר היא מייצאת הרבה מאוד חיטה, הרבה מאוד צמר, גז נוזלי, ברזל וזהב. כנראה שעדיין לא נגמר להם הזהב למרות הבהלה.

למרות שאוסטרליה ידועה בתור מדינה מאוד קפיטליסטית, שכר המינימום בה עומד על משהו כמו 43 שקלים לשעה, או 19 וחצי דולר אוסטרלי לשעה, מה שהופך אותה למדינה עם שכר המינימום השני בגובהו בעולם, שנייה רק ללוקסמבורג.

טוב, אז נתתי פה הרבה מאוד מידע על אוסטרליה ואני מקווה שבין השורות גם קצת הצלחתם לקלוט את האופי המשוגע של אוסטרליה שאני אישית מאוד אוהב. התחושה שלי שאני טיילתי שם, הייתה שאני מטייל בין בריטים ששכחו אותם בשמש יותר מדי זמן ואני לא ממש בטוח שזה ששכחו אותם שם עשה להם רע. אולי זה באיזשהו מקום שיפר אותם, מי יודע.

בכל מקרה, בואו נדבר קצת על תרבות. חשוב לי להגיד שהחלק הזה הולך להיות קצת סטריאוטיפי והוא מייצג רק את הדעות שלי ואני אזכיר את זה שוב - הכל הוקלט והכל נאמר מתוך אהבה גדולה לאוסטרליה ולאוסטרלים.

אז בואו נדבר על האוכל האוסטרלי. מדובר באוכל די בינוני, קצת מזכיר את האוכל הבריטי. המאכל הלאומי האוסטרלי הוא פשטידת בשר. זה לא כל כך טעים, זה לא כל כך טעים בדיוק כמו שזה נשמע. חוץ מזה הם מכינים ברביקיו מאוד גרוע. יש אפילו אוסטרלים שאוכלים המבורגרים שעשויים מבשר קנגרו, הם מכינים פיש אנד צ'יפס סביר. בקיצור, לא מקום לחוויה קולינרית אלא אם אתם באמת הולכים למסעדות הכי שוות של מלבורן או סידני.

מבחינת שתייה, האוסטרלים מאוד אוהבים את הבירה שלהם אבל יש גם מחוז יינות די מוצלח בדרום אוסטרליה, שאומרים שיש שם יין טוב. מהניסיון שלי, האוסטרלי הממוצע שותה מה שנקרא גון, יין בשקית שמגיע בתוך קופסת קרטון. עוד פעם, לא חוויה קולינרית מדהימה.

אם כבר הזכרתי את המילה גון, אז אולי שווה בכללי לתת כמה אנקדוטות על הסלנג האוסטרלי. אמרתי שהאוסטרלים הם סוג של בריטים ששכחו אותם בשמש. אז גם השפה האוסטרלית קצת מזכירה את זה. יש להם ביטויים שלהם כמו סטאבי שזה בקבוק בירה או בוש שמדבר על מרכז היבשת, על החלק היותר פריפריאלי.

חוץ מזה, אם אתם רוצים להזמין ארוחת בוקר אז תגידו שאתם רוצים להזמין ברקי במקום ברקפסט, ואם אתם רוצים להגיד שמישהו אוסטרלי תגידו שהוא אוזי. ושתי המילים הכי חשובות זה מייט, שזאת הדרך שאתה פונה לחבר, וכמובן הביטוי no worries שהוא סוג של 'יהיה בסדר' אבל משתמשים בו כל הזמן, לכל דבר.

שווה גם להגיד, שבסופו של דבר, בהרגשה שלי, היו שני סוגים של אוסטרלים: יש את האוסטרלים העירוניים שחיים באמת במלבורן, בסידני, בגולד קוסט ובכל הערים הגדולות, ויש את האוסטרלים של האאוטבק שזה שתי עולמות שונים לחלוטין. מצד אחד, יש לנו היפסטרים שמודעים לעצמם ושומרים על הסביבה, ומצד שני יש לנו אוסטרלים שנוסעים במשאיות עם חמישה טריילרים שיכולים לנשוך אותך אם אתה לא בא להם בטוב. סתם, אני מגזים, אבל אני מקווה שהבנתם את האווירה סך הכל.

באופן אישי, פעמים רבות דווקא נהניתי יותר לפגוש את החבר'ה מהסוג השני, את החבר'ה של האאוטבק, של הבוש, שהם קצת יותר משוגעים אבל יש בהם משהו שהוא פשוט נורא אוסטרלי ואני חושב שהסיפור הבא הולך לדבר בדיוק על האנשים האלה, וזה הסיפור שהבטחתי לספר על קובר פדי ועל קרוקודייל הארי.

קובר פדי היא עיירה אוסטרלית שגרים בה אלף ומשהו אנשים, היא נמצאת בדרום אוסטרליה על הכביש הראשי שבין אליס ספרינגס לאדלייד. מה זאת אומרת? זאת אומרת, שהיא בלב המדבר האוסטרלי.

עכשיו, קובר פדי מוכרת בזכות שני דברים: הדבר הראשון זה שהיא עיר הבירה של מכרות האופל בעולם, כאשר אופל זה סוג של אבן חן, למי שלא מכיר. הדבר השני זה שמשהו כמו חצי מתושבי קובר פדי חיים מתחת לאדמה בבתים שהם חפרו. למה הם חיים מתחת לאדמה? קודם כל, הם כורים אז הם יודעים איך עושים את זה. דבר שני, פשוט נורא חם שם, שעדיף לגור מתחת לאדמה ולא מעל האדמה. עכשיו, כשאני הגעתי לקובר פדי מצאתי את עצמי די מהר במחילה סלאש בית של בחור אוסטרלי בשם קרוקודייל הארי. כשאני הגעתי לשם קרוקודייל הארי כבר היה מת במשך עשור, אבל האגדה עליו המשיכה.

קרוקודייל הארי נולד בשם ארווידס בלומנטל בלטביה בתחילת המאה העשרים. כשלטביה נכבשה במלחמת העולם השנייה על ידי הגרמנים, בלומנטל החליט שהוא מצטרף לצד של הרעים והפך למשתף פעולה עם הנאצים. כשהמלחמה נגמרה והנאצים הפסידו, בלומנטל רצה לעוף משם, שלא ישפטו אותו כנראה על פשעי מלחמה. הוא היגר לאוסטרליה ומצא לעצמו נישה חדשה: ציד של תנינים.

האגדות מספרות שבלומנטל, או הארי כמו שקראו לו עכשיו באוסטרליה, הרג כעשרת אלפים תנינים, חלקם עם ידיו החשופות. יש הטוענים שקרוקודייל הארי היה ההשראה לדמות הקולנועית של קרוקודייל דנדי, הלוחם בתנינים. האמת, כנראה שזה לא נכון והדמות מבוססת על מישהו אחר, אבל למה להרוס סיפור טוב עם עובדות. אחרי שסיים להילחם בתנינים בצפון אוסטרליה, עבר קרוקודייל הארי לקובר פדי, העיירה שמתחת לאדמה. למה הוא עשה את זה? בשביל להשתתף בתעשיית האופל שהתחילה לצמוח שם. הארי השתלב בקובר פדי די בקלות והבית שהוא חפר לעצמו הפך להיות מוקד עלייה לרגל, ואפילו צילמו שם הרבה מאוד סרטים, ביניהם מקס הזועם וסרטים נוספים.

למה המערה של הארי הפכה להיות מוקד עלייה לרגל? בעיקר כי הוא עיצב אותה בסגנון מאוד ביזארי, כנראה בהתאם לדמות שהוא היה. המערה מלאה בציורים ובפסלים ובמאות חזיות של נשים שהוא כנראה שכב איתן. חוץ מזה יש שם גם דגלים מכל העולם ועטלפים וסטיקרים. אני בעצמי ראיתי שם גם מדבקה של גולדסטאר וגם דגל של בית"ר ירושלים, שזה די מפתיע למצוא במערה של צייד תנינים נאצי לשעבר.

למה אני מספר את הסיפור הזה? למה אני מספר את הסיפור של קרוקודייל הארי המטורלל? באופן אישי, אני חושב שזה סיפור מאוד אוסטרלי. אני חושב שאם בארצות הברית יש איזשהו אתוס של החלום האמריקאי שכל אחד יכול לבוא ולהצליח ולהתעשר, אז האתוס האוסטרלי הוא קצת שונה ולדעתי קרוקודייל הארי קצת מייצג אותו.

סוג של אתוס שאומר משהו בסגנון של 'חיה ותן לחיות'. ואם אנחנו רוצים להרחיב את זה קצת יותר, אפשר להגיד: 'לא מעניין אותנו מי היית קודם. בוא להיות מוזר אצלנו. אצלנו הכי מגניב, אצלנו תוכל להיות מי שאתה רוצה. ולאף אחד באמת לא אכפת אם היית קודם חסיד אומות עולם או פושע מלחמה או גנב סוסים ומטפחות. באוסטרליה תהיה מה שאתה רוצה'. וזה אתוס שאני יכול להתחבר אליו.

אני רוצה להגיד המון המון תודה לכם המאזינים כי שרדתם 33 ומשהו דקות של פרק על אוסטרליה. אני רוצה גם להגיד המון תודה לכל מי שהשתתף בסקר בקבוצת הפייסבוק שלנו וכיוון אותי למה הולך להיות הפרק הבא. אז אם דיברנו על זה שבאוסטרליה יש הרבה שריפות, הפרק הבא הולך לעסוק באש ובכל מה שקשור לאש. נדבר גם על התהליך הכימי של בעירה וגם על דברים שקשורים לאש ואיך שהאדם עובד איתה, ואיך שהאדם מתייחס אליה ולפולקלור ומיתולוגיה ולכל מיני דברים כאלה. זהו, תודה רבה לכם שהקשבתם לעוד פרק של 'חור בהשכלה'.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

7 views0 comments

Comments


bottom of page