top of page

חור בהשכלה - פרק 33: רעידות אדמה

רעידת אדמה אישית הרעידה את עולמי בפברואר 2023 וכמה שעות אחר כך רעדה האדמה גם תחת רגליי באופן הכי מילולי שאפשר. בפרק ה-33 של חור בהשכלה נדבר על תופעת הטבע שנקראת רעידת אדמה. החלק הראשון של הפרק ידבר על מבנה כדור הארץ ועל האופן בו נוצרת רעידת אדמה מבחינה גיאולוגית ופיזיקלית. החלק השני של הפרק ידבר על ההיסטוריה של רעידות האדמה, על הקטלניות שבהן ועל העוצמתיות שבהן. החלק השלישי של הפרק ידבר על כיצד ניתן להגונן מפני רעידת אדמה ונדבר קצת על המוכנות הישראלית לרעידת האדמה הבאה. בסוף הפרק, איך לא, נדבר על משכב זכר. נושאים שיעלו בפרק: לוחות טקטוניים, מרכז כדור הארץ, איסלנד, השבר הסורי אפריקאי, צונאמי, פוקושימה, הצבא הפרסי, הקולוסוס מרודוס, עכו, תמ"א 38, איילת שקד ושלמה בניזרי.

 

שלום לכל המאזינים והמאזינות, אני יובל שדה ואתם הגעתם לעוד פרק של ״חור בהשכלה״.

(מוזיקה)

שלום לכולם. כרגיל, אני מוציא פרקים בקצב של צב, אבל כרגיל יש לי תירוצים. אני מנסה לנהל את החיים שלי, גם חיי חברה, גם לעבוד במשרה מלאה, גם משפחה. ובמקביל להקליט את הפודקאסט הזה שאתם ואני כל כך אוהבים. אמרתי משפחה אז זה התירוץ הפעם. נולדה לי בחודש פברואר בת והאמת שזה קצת הסיח את דעתי מהפודקאסט, ויש שיאמרו בצדק, נגיד, אשתי תגיד בצדק.

אבל אני לא סתם מזכיר את זה שנולדה לי בת כי יש פה גם קשר לנושא הפרק. כמה שעות בלבד אחרי שביתי הבכורה נולדה בעודנו עוד בבית החולים שיבא בתל השומר היו שתי רעידות אדמה. לא מספיק שהחיים שלי התערערו לגמרי אז גם האדמה תחת רגלי מילולית רעדה. 

עכשיו, בישראל רעידת האדמה הורגשה אבל לא עשתה יותר מדי בעיות או נזק. זאת אומרת אין לנו באמת על מה להתלונן. לעומת זאת אצל השכנות שלנו, טורקיה וסוריה היא הובילה להרג של עשרות אלפי אנשים. אני מניח שיצא לכם להיחשף לתיעוד של הזוועה הבאמת נוראית הזאת ונדבר על זה אחר כך.

עכשיו מתוך החוויה האישית המוזרה הזו, החלטתי להקליט פרק על רעידות אדמה. החלק הראשון של הפרק יעסוק בהיבטים הגיאולוגיים והפיזיקליים של רעידות אדמה וקצת על מבנה כדור הארץ. החלק השני של הפרק יעסוק בהיסטוריה של רעידות אדמה בעולם ובאזור שלנו. החלק השלישי של הפרק יעסוק במוכנות לרעידות אדמה בהקשר הישראלי. בסוף נדבר על סיבה לא נכונה לרעידות אדמה ואני מניח שאתם יודעים למה אני מתכוון. בואו נתחיל.

(מוזיקה)

לפני שנתחיל את הפרק אני רק רוצה להזכיר לכם ש״חור בהשכלה״ זה פרויקט עצמאי שלי ואם אתם רוצים לתמוך בו כספית אתם מוזמנים לעשות זאת דרך הלינק לאתר buy me a coffee שמופיע בדף הפייסבוק של הפודקאסט ובתיאור של הפרקים בספוטיפיי או איפה שאתם מאזינים. תודה לכל מי שתרם ולכל מי שמאזין. ועכשיו באמת נתחיל.

יש הרבה מאוד שאלות מעניינות בכל מה שקשור לרעידות אדמה. אבל הבסיסית ביותר היא איך? איך קורה שהדבר הכי יציב בחיים שלנו, האדמה עליה אנחנו דורכים, פתאום מתחילה לזוז ויכולה להרוג אותנו?

בשביל שנוכל לדבר על ההסבר המדעי לרעידות אדמה צריך קודם כל לדבר על המבנה של כדור הארץ. כי אם לא תבינו איך כדור הארץ בעצם נראה מבפנים אז לא נוכל להסביר לכם למה הוא רועד.

טוב אז קודם כל, למרות שיש כמה אנשים שמתעקשים עדיין שכדור הארץ שטוח, אז באמת מדובר בכדור. ואם נרצה להיות קטנוניים אז מדובר על ספירויד, אליפסה תלת מימדית, כמו כדור פילאטיס שמישהו יושב עליו. בניגוד לאותו כדור פילאטיס כדור הארץ לא מלא באוויר והוא לא חלול. כדור הארץ מורכב באופן גס משלוש שכבות, אפשר לחשוב על זה כמו על ביצה. החלק שאנחנו חיים בו שבו יש את ההרים והאוקיינוסים ואת כל מה שאנחנו מכירים נקרא הקרום. שזה כמו הקליפה של הביצה מה שרואים מבחוץ. העובי של הקרום הזה הוא רק כמה עשרות קילומטרים.

נדלג רגע על החלק האמצעי של כדור הארץ אל תדאגו נחזור אליו עוד שנייה ונדבר על החלק הפנימי. הגלעין החלמון של הביצה. הגלעין הוא הכדור הפנימי שנמצא בתוך הכדור, ממש לב כדור הארץ. העובי שלו, הקוטר שלו יותר נכון, הוא שלושת אלפים שש מאות קילומטר.

כל הגלעין ללא יוצא מן הכלל לוהט בצורה שאנחנו לא יכולים בכלל לדמיין, אבל החלק החיצוני שלו נוזלי ואילו החלק הפנימי שלו הגלעין הפנימי, מוצק.

עכשיו באופן לא מאוד אינטואיטיבי דווקא החלק הפנימי והמוצק חם יותר מהחלק החיצוני. עכשיו, זה לא כל כך מסתדר, אנחנו מכירים שמה שחם יותר בעצם עובר התכה, הופך להיות נוזלי ואולי אפילו הופך לגז. איך זה הגיוני שמה שחם יותר הוא מוצק?

אז הסיבה לכך היא שיש שם לחץ מטורף. בעצם כל כוח המשיכה של כדור הארץ מתנקז לנקודה הזאת של הגלעין. ובגלל הלחץ הזה אז החלקיקים מתחברים והופכים להיות מוצקים. 

רגע אני דיברתי על השכבה החיצונית של כדור הארץ- הקרום, ועל השכבה הפנימית של כדור הארץ- הגלעין אבל דילגתי על האמצע. למה? כי דווקא היא הכי מעניינת אותנו בכל מה שקשור לרעידות אדמה.

בין הקרום לגלעין יש את המעטפת, אם תרצו החלבון של הביצה. עוביה של המעטפת הוא כ-2900 ק"מ, וברמת העיקרון המעטפת מורכבת מהמון סלעים ומתכות לוהטים. זה לא ממש לבה או מגמה (מושגים שלא כל כך ניגע בהם היום) אלא כמויות עצומות של חומר לוהט.

גם את המעטפת, כמו את הגלעין, אפשר לחלק לכמה חלקים. חלק העליון שלה, זה שצמוד לקרום, נחלק גם הוא לשני חלקים: אסתנוספירה, ליתוספירה. האסתנוספירה קרובה יותר למרכז כדור הארץ ולגלעין ואפשר לחשוב עליה כמו על גוש צמיגי ולוהט של חומר. לעומת זאת הליתוספרה נמצאת מעל האסתנוספירה והיא צמודה לקרום. הליתוספירה לא צמיגית אלא מוצקת. כתוצאה מכך היא גם שבורה ולא עשויה מגוש אחד אלא מתשעה חלקי פאזל גדולים ועוד כמה חלקי פאזל קטנים.

אפשר לדמיין את הליתוספירה כמו רצף של איים עצומים ומוצקים שצפים מעל האסתנוספירה הצמיגית. ואם אנחנו כבר בהשוואות מתחום האוכל אז כמו על ביסקוויטים מעל עוגת קצפת. 

ועכשיו נעשה רגע זום אאוט. אמרנו שמעל המעטפת יש את הקרום, איפה שאתם ואני חיים. זאת אומרת שאנחנו נמצאים מעל אותם החלקים השבורים של הליתוספירה. אנחנו אלה שצפים על הנוזל הצמיגי. לתשעת החלקים השונים של הליתוספירה יש שם. קוראים להם לוחות טקטוניים. יש גם שם לכל אחד מהלוחות הטקטוניים.

הלוח האירו-אסייתי, הלוח ההודי, הלוח האוסטרלי, הלוח הערבי, הלוח האפריקאי, הלוח האנטרקטי, הלוח הצפון-אמריקאי, הלוח הדרום-אמריקאי, והלוח הפסיפי. אלו בעצם היבשות והאוקיינוסים של העולם שמונחים על הלוחות הטקטוניים. שהם כאמור החלקים השבורים של הליתוספירה שצפים מעל האסטנוספירה בתוך המעטפת.

הלוחות הטקטוניים לא סטטיים, הם זזים כל הזמן. רוב הזמן הם זזים ממש לאט, כמה סנטימטרים בשנה. אבל אנחנו מדברים במונחים גיאולוגיים, וכמה סנטימטרים בשנה, כשמדברים על מיליוני ועשרות מיליוני ומאות מיליוני שנים, זה כבר הרבה מאוד סנטימטרים.

התזוזה של הלוחות הטקטוניים בעצם יצרה את כדור הארץ כפי שאנחנו מכירים אותו היום. היא גרמה ליבשות להיווצר, היא חיברה אותן וקרעה אותן אחת מהשנייה. לצורך העניין, הרי ההימלאיה, ההרים הכי גבוהים בעולם, הם תוצר של התנגשות של הלוח הטקטוני ההודי שנתקע בלוח הטקטוני האסיאתי. הם עלו אחד על השני ויצרו מערכת הרים, רכס הרים מטורף.

מהכיוון השני, לוחות טקטוניים שמתרחקים אחד מהשני יכולים ליצור את המקומות הכי עמוקים באוקיינוס. ונקודות ממשק בין שני לוחות טקטוניים כמעט תמיד יוצרים כל מיני תופעות גיאולוגיות חריגות. נגיד, ים המלח שלנו יושב על השבר הסורי-אפריקאי, ולכל אורך השבר הסורי-אפריקאי יש כל מיני ים המלחים כאלה שונים ומשונים, ויש גם הרי געש.

איסלנד, שידועה בתופעות הגיאולוגיות החריגות שלה, יושבת בדיוק על החיבור בין הלוח האירופאי ללוח צפון-אמריקאי. יש עוד המון דוגמאות, אבל כל הדוגמאות הללו רלוונטיות לטווח הארוך. בעצם שני לוחות טקטוניים שנפרדים אחד מהשני או מתנגשים או כל מיני דברים כאלה.

אבל כשאנחנו מדברים על רעידות אדמה, שאני מזכיר לכם, זה נושא הפרק, אנחנו מדברים על הטווח הקצר. אז אמרנו שהלוחות הטקטוניים הללו זזים משהו כמו כמה ס"מ בשנה. אבל מדובר על גושים עצומים של מסה, אז גם אותה תזוזה איטית של ס"מ בשנה, מספיקה בשביל ליצור המון אנרגיה, אנרגיה פוטנציאלית.

האנרגיה הפוטנציאלית הזאת נאגרת בתוך אזורי החיכוך שבין הלוחות, זאת אומרת, בחלקים שבין השברים, והיא מצטברת לה כמו קפיץ דרוך. ואז, כמו משום מקום, תנועה אחת קטנה יכולה פתאום לשחרר את כל האנרגיה הזו בבת אחת. 

וכך יוצא שהאנרגיה הפוטנציאלית מממשת את הפוטנציאל שגלום בה, ומשתחררת בצורה של אנרגיה אקוסטית, זאת אומרת, גלי קול. מכירים שלפעמים קוראים לרעידות אדמה "רעש"? אז זה באמת רעש, כי רעידת אדמה היא בעצם סדרת גלי אנרגיה אקוסטית עצומים, שעוברים דרך קילומטרים של אדמה ומרעידים אותה.

לתופעה הזו קוראים גלים סיסמיים, והם, הם בעצם רעידת האדמה, אותם גלים של אדמה רועדת. נחזור על זה רגע. יש לנו תזוזה של לוחות טקטוניים. התזוזה הזו יוצרת אנרגיה אגורה שפתאום משתחררת. השחרור הזה מתבטא ברעש, וגלי הקול מהרעש הזה מרעידים את האדמה. אם רעידת האדמה התרחשה באוקיינוס, אז אותם גלים סיסמיים ממשיכים לתוך הים, ויוצרים את התופעה שאנחנו מכירים בתור צונאמי.

התרעה מיידית על רעידות אדמה, או התרעות צונאמי, מתרחשות כאשר מזהים את הרעש, אבל הגלים הסיסמיים עוד לא הגיעו, כי לוקח להם זמן להגיע. עוצמה של רעידת אדמה נמדדת לרוב לפי כמות האנרגיה שהשתחררה והנזק שהיא יצרה. 

היום כבר לא משתמשים בסולם ריכטר, אלא בסולמות שונים שנקראים סולמות מגניטודה, מונח שאגב, אותו ריכטר מסולם ריכטר טבע בעצמו. לא ניכנס לאופן המדידה, אבל העוצמה היא מ-1 עד 10, כאשר 10 זה הכי עוצמתי. לפי המכון הגיאולוגי של ארה"ב, סתם שתדעו, רעידת אדמה בעוצמה 10 לא באמת יכולה להתרחש, כי הגיאולוגיה בכדור הארץ לא מאפשרת יצירה של פרץ כזה של אנרגיה. אם כן היא הייתה יכולה להתרחש, זה כנראה מחריב את כדור הארץ, אבל כאמור, לא משהו ריאלי.

ההסבר הארוך על מבנה כדור הארץ והלוחות הטקטוניים מסביר את הרוב המוחלט של רעידות האדמה בעולם. למה רוב מוחלט? כי 98% מרעידות האדמה בעולם מתרחשות לאורך אותם קווי חיכוך של הלוחות הטקטוניים, אותם אזורים שנקרא להם מועדים לאסון. אבל כמו שכבר הבנתם, יש עוד 2% ששם יש כל מיני סיבות אחרות. 

גם בני אדם יכולים לייצר רעידות אדמה, גם אם ברוב המקרים מדובר על משהו לא מאוד מסוכן. בין השאר, קידוחים שונים הובילו לכך שאנרגיה פוטנציאלית השתחרה מהאדמה, בעצם אנחנו שחררנו את רעידת האדמה. סכרים מלאכותיים שיוצרים אגמים יש מעין, גם הובילו לא פעם ללחץ חריג על האדמה שהוביל לרעידות, וכמובן שגם אם עושים ניסויים תת-קרקעיים בפצצות גרעיניות, כמו שכולנו עושים מדי פעם, אז הדבר עלול להוביל לרעידות אדמה. הדבר הזה קרה לפני כמה שנים בצפון קוריאה, עם פצצת אטום שהם פוצצו מתחת לאדמה.

ועכשיו אסיים את החלק הזה בהסתייגות. כל מה שדיברתי עליו בהקשר של המבנה הפנימי של כדור הארץ, כמו גם עניין הלוחות הטקטוניים, זו תאוריה. אמנם תאוריה מבוססת מאוד מאוד, עם המון ממצאים וחישובים ומה שאתם רוצים, אבל עדיין תאוריה, אפילו יחסית חדשה, מהמאה ה-20, אפילו לא מאה שנה איתנו. למה אני מתעקש שמדובר בתאוריה אם בתכלס אני מאמין בה? בגלל שאי אפשר להגיע למרכז כדור הארץ. אי אפשר להגיע לגלעין, אפילו למעטפת אי אפשר להגיע. 

אז אם מעניין אתכם להעמיק לגבי איך הגיעו לכל המסקנות הללו, למרות שלא הגיעו מעולם למעטפת ולגלעין, אז ממליץ הפעם שתקראו על זה עצמאית, כי בפרק הזה לא נגיע לשם. אבל זה נושא מרתק בפני עצמו.

ועכשיו נמשיך ונדבר קצת על ההיסטוריה של רעידות אדמה. 

(מוזיקה)

יש משהו מוזר לדבר על ההיסטוריה של רעידות האדמה. בעיקר כי רעידות האדמה מלוות את העולם הרבה לפני שהייתה היסטוריה, זאת אומרת הרבה לפני שהייתה פעילות אנושית כלשהי. איך בכלל אפשר להשיג תיעוד אמין של רעידות אדמה בעבר?

אז יש שתי שיטות. הראשונה היא היסטוריה קלאסית כמו שאנחנו מכירים, זאת אומרת עדויות, סיפורים. בדרך כלל רעידת אדמה גדולה זה משהו מספיק טראומטי והרסני, שמישהו כבר יכתוב עליו או ידווח עליו. אבל יש לנו עוד שיטה, גם למקרה שאף אחד לא כתב או שעוד לא המציאו את הכתב. השיטה השנייה היא שילוב של גיאולוגיה וארכיאולוגיה, והיא נקראת, תחזיקו חזק, ארכיאוסיסמולוגיה.

בשיטה הזו אנחנו בוחנים את האפקט שרעידות אדמה משאירות על הקרקע, בין אם מדובר בממצאים על האדמה עצמה, ובין אם מדובר בממצאים ארכיאולוגיים שמרמזים שאתר מסוים נגיד ננטש בגלל אסון, או שאנחנו מזהים מבנים שנהרסו וכל מיני רמזים כאלו ואחרים. 

התיעוד ההיסטורי הראשון הכתוב של רעידת אדמה הוא מסין, מהאלף השני לפני הספירה. מדברים שם על רעידת אדמה שהובילה להצפות מאוד גדולות בנהר הצהוב של סין, זה גם מופיע במיתולוגיה המקומית שם, ומדברים שאחרי זה הוקמה הממלכה הסינית הראשונה, ויש גם ממצאים ארכיאולוגיים שתומכים שאכן הרעידת אדמה הזו קרתה.

ואם כבר דיברנו על שיטפונות, אז התיעוד הכתוב הראשון של צונאמי הוא מיוון, מהמאה ה-5 לפני הספירה. בצירוף מקרים קוסמי, או יותר נכון גיאולוגי, הדבר הזה התרחש כאשר האימפריה הפרסית צרה על העיר היוונית פוטידאה, זאת אומרת, העיר הייתה מוקפת במצור של הצבא הפרסי, ופתאום גל ענק הכה בעיר, והטביע את כל הספינות הפרסיות שצרו עליה. חתיכת התערבות אלוהית, וגם זה מה שהיוונים חשבו. מה שהוביל לזה שמאות לוחמים פרסים נהרגו בעיר, ופוטידאה ניצלה למרות הנזק שהיא חטפה. היוונים כמובן אמרו שזה אשמת פוסידון, יותר נכון, בזכותו. פוסידון זה אל הים היווני מהמיתולוגיה.

רעידת אדמה שהתרחשה משהו כמו 20 שנה אחרי זה פגעה קשות בעיר ספרטה, והדבר הזה הוביל לאיזשהו מרד עממי שם, שהוביל להתערבות צבאית של אתונה, השכנה. הדבר הזה נחשב לטריגר מאוד מרכזי למלחמה הממושכת שאחרי זה התנהלה בין שתי הערים היווניות המפורסמות הללו, אתונה וספרטה.

במאה השלישית לפני הספירה, רעידת אדמה ברודוס הובילה להחרבתו של אחד מפסלי העולם, שנקרא הקולוסוס מרודוס, נראה לי דיברתי עליו בפרק על התיירות. הקולוסוס מרודוס היה פסל ברונזה ענקי של אל השמש היווני, וכאמור, רעידת האדמה שפגעה ברודוס, הקריסה את הפסל ומספרים שהחלקים שלו ישבו בים במשך מאות שנים.

אגב, נכון אמרנו ש-98% מרעידות האדמה מתרחשות באזורים עם לוחות טקטוניים בעייתיים? אז הים האגאי, בו נמצאים האיים היווניים, נמצא על תת לוח טקטוני שנמצא בחיכוך מתמיד, עם תת לוח טקטוני אחר שעליו מונחת טורקיה, ולכן מדובר באזור שסובל מרעידות אדמה רבות. זאת אומרת, זה לא מקרי שכל הזמן היו שם מקרים שהתחברו גם עם ההיסטוריה, יש שם באמת הרבה מאוד רעידות אדמה. 

אזור נוסף שסובל מלא מעט רעידות אדמה הוא האזור שלנו, של סוריה ושל לבנון, מה שנקרא באופן קולקטיבי, הלבנט. אמנם המצב שלנו לא קשה כמו בטורקיה שבאמת סובלת כל הזמן מרעידות, אבל גם המיקום הגיאולוגי שלנו, בוא נגיד, לא מזהיר. 

כנראה שכל אחד מהמאזינים לפודקאסט שגם נכח מתישהו בחייו בטיול שנתי של בית ספר, שמע פעם את צירוף המילים, "השבר הסורי-אפריקאי". אז אותו שבר, או "בקע", הוא בעצם נקודת הממשק בין הלוח הטקטוני הערבי ללוח הטקטוני האפריקאי, ובגלל זה יש כאן פעילות גיאולוגית שמובילה לרעידות אדמה. 

בתנ"ך יש שתי התייחסויות שאפשר לקשר אותן לאותה רעידת אדמה שהתרחשה במאה השמינית לפני הספירה, במהלך כהונתו של עוזיהו, מלך יהודה. ההתייחסות הראשונה היא בפתיח של ספר עמוס. שם נכתב על עמוס, אשר חזה על ישראל בימי עוזיהו, מלך יהודה, או בימי ירבעם בן יואש, מלך ישראל, שנתיים לפני הרעש. הרעש מתייחס כמובן לאותה רעידת אדמה. וההתייחסות השנייה מופיעה בספר זכריה, ושם מדברים על בריחה, זאת אומרת, אומרים "נסתם מפני הרעש בימי עוזיהו, מלך יהודה". 

גם בתקופת ממלכת החשמונאים והכיבוש הרומי תועדו מספר רעידות אדמה. חלקן תועדו על ידי ההיסטוריון יוספוס פלביוס ואחרים, ונטען שהם הובילו למותם של אלפים רבים. הרבה יותר מאוחר, ב-749 של הספירה, בתקופת הכיבוש המוסלמי בישראל, נחרבה טבריה מרעידת אדמה. וכ-300 שנה יותר מאוחר, גם תחת המוסלמים, התרחשה רעידת אדמה שנחשבת לקטלנית ביותר בתולדות ארץ ישראל. עשרות אלפי אנשים נהרגו, וערים שלמות, כמו רמלה, ירושלים, עזה ויריחו, נפגעו באופן קשה. בעכו אפילו פגע צונאמי.

שכנתנו מצפון סוריה, שספגה רק לאחרונה רעידת אדמה נוראית, ספגה במהלך השנים רעידות אדמה עצומות, שכנראה הובילו למותם של מאות אלפי אנשים במצטבר. זאת מדינה שבאמת סובלת מרעידות אדמה קשות מאוד, והאחרונה היא באמת רק האחרונה בשרשרת.

נחזור לסין. רעידת האדמה שזכתה בתואר המפוקפק של "הכי קטלנית בהיסטוריה" התרחשה בסין בשנת 1556. רעידת האדמה זו התרחשה באזור בו אנשים חיו במערות חצובות, והיא ככל הנראה הובילה למוות ישיר של כמאה אלף איש, ולמוות עקיף ממגפות ורעב של מעל שמונה מאות אלף אנשים.

גם המקום השני והשלישי שייך לרעידות אדמה שהתרחשו בסין במהלך ההיסטוריה, ואילו המקומות הרביעי והחמישי שמורים לרעידות אדמה שסביר להניח שרוב המאזינים כבר זוכרים.

הרעידת האדמה הרביעית הכי קטלנית בהיסטוריה היא רעידת האדמה שהתרחשה באינדונזיה וסומטרה בשנת 2004, שהובילה לגלי צונאמי עצומים שהכו בחופי האוקיינוס ההודי והרגו משהו כמו 280 אלף אנשים.

רעידת האדמה החמישית הכי קטלנית בהיסטוריה התרחשה ב-2010, באי האיטי, וגם בה נהרגו כ-230 אלף בני אדם, וזה נחשב לאסון נורא שממש החריב את מדינת האי הקטנה הזו.

באופן די מפתיע ולא אינטואיטיבי, רעידות האדמה הקטלניות ביותר הן לאו דווקא העוצמתיות ביותר שתועדו. רעידת האדמה החזקה ביותר שתועדה, בגודל של 9.5 לפי סולם מגניטודה, התרחשה בשנת 1960, בצ'ילה, והובילה למותם של 6,000 איש, שאני לא מזלזל בזה, זה הרבה מאוד אנשים שנהרגו, אבל לא מתקרב למספרים של הרעידות אדמה הבאמת קטלניות.

רעידת האדמה השנייה הכי חזקה שתועדה היא זו שהובילה לצונאמי באינדונזיה, מה שדיברנו עליו קודם. השלישית התרחשה באלסקה לפני 60 שנה, וגרמה למותם של 131 אנשים בלבד. 

רעידת האדמה הרביעית הכי חזקה בהיסטוריה בעוצמה של 9, התרחשה לפני 12 שנה בלבד ביפן, ואולי גם אותה חלקכם זוכרים. רעידת האדמה ביפן, זאת שנחשבת לחמישית הכי עוצמתית בהיסטוריה, היא ממש הייתה איזשהו רצף של אסונות שאפשר לחשוב שהוא דמיוני מדי בשביל סרט הוליוודי. זאת אומרת, הייתה שם רעידת אדמה, והיא יצרה צונאמי, והצונאמי הזה פגע בכור הגרעיני של פוקושימה, והדבר הזה הוביל לתאונה הגרעינית השנייה הכי חמורה בהיסטוריה מאז אסון צ'רנוביל. זאת אומרת, בלאגן שלם, מזל שלא גודזילה יצאה ותקפה את טוקיו במקביל.

בכל מקרה, כל המספרים האלה של עוצמות רעידות האדמה, ומספר ההוגים, וכל הדברים שאמרתי עכשיו, בסופו של דבר הם כל כך גדולים, עד שהם בלתי נתפסים. תחשבו על אסונות נגיד בישראל, כמו אסון המירון, שנהרגו בו 45 אזרחים. אסון נוראי שקרע את המדינה. עכשיו תחשבו על 100 אלף הרוגים, 200 אלף הרוגים, 6000 הרוגים, זה… זה בלתי נתפס.

בואו נשאר עם האמירה הזו, ונמשיך איתה לחלק הבא.

(מוזיקה)

כמו שאמרתי קודם, אי אפשר בכלל להתחיל ולתפוס מה המשמעות של אסון כמו רעידת אדמה, בו נהרגים עשרות ואף מאות אלפי אנשים. איך הדבר הזה משפיע על עיר, על מדינה, על משפחות? לא רק זה, אלא שבניגוד למלחמות ואסונות שאנחנו מכירים, רעידת אדמה היא אסון טבע פר אקסלנס. יש לנו בכלל דרך להתמודד עם דבר כזה?

אז התשובה הקצרה היא - כן. רעידת האדמה שהתרחשה בטורקיה ובסוריה, שאיתה פתחתי את הפרק, הראתה לנו בדיוק את הדבר הזה. כמות אסטרונומית של בניינים קרסה, אבל ביניהם היו בניינים שלא ניזוקו בכלל, ואנשים שבתוכם ניצלו. זכורה לי תמונה של בניין שנאמר שהוא של גילדת המהנדסים, באחת הערים שניזוקו. ובניין הזה נשאר עומד בזמן ששאר הבניינים סביבו קרסו לחלוטין. 

הדבר הזה משקף לנו בצורה מטאפורית משהו ש… בנייה נכונה יכולה ליצור בניינים שלא ייפגעו באופן קטלני מרעידות אדמה. ושבכללי אפשר לשפר את המוכנות שלנו לדבר הזה לרעידות אדמה. 

אז איך מתכננים מבנים שיעמדו ברעידות אדמה? העיקרון המרכזי הוא גמישות. ככל שהבסיס של המבנה יהיה גמיש יותר, ויוכל לספוג זעזוע בתוך האדמה, ככה הסיכוי שהוא יקרוס קטן יותר. זאת אומרת שאם נבנה את הבניין כמו איזשהו גוש אחד שאין לו שום גמישות, אז הוא יפול כמו קוביית משחק שפשוט נופלת על הצד. ואנחנו לא רוצים להגיע למצב כזה. אז איך עושים את זה?

קודם כל, אחד הדברים שאפשר לעשות זה לחפור בור שבתוכו יש את יסודות הבניין. ובאופן הזה יכול להיווצר מצב בו הבסיס של המבנה זז עם האדמה, אבל המבנה עצמו נשאר פחות או יותר יציב. 

עקרונות בנייה אחרים משלבים דברים שמתנהגים באופן דומה למדי לבולמי זעזועים שיש לנו נגיד ברכבים או באופניים. פתרונות אחרים מתייחסים לחומר המבנה, שגם כדאי שהוא יהיה גמיש, חזק, קל. זאת אומרת יותר שימוש בקורות עץ ופלדה וחומרים יותר מתקדמים, ופחות יציקות פשוטות של בטון שיהפכו את המבנה שלנו לגוש אחד, ולא גמיש.

מי שעסק בנושא של מוכנות לרעידות אדמה ממש לאחרונה, הוא מבקר המדינה, שפרסם דו"ח על מוכנות המדינה לרעידות אדמה קצת יותר מחודש אחרי שהתרחשה רעידת אדמה בסוריה ובטורקיה. מבקר המדינה התייחס באופן ספציפי לערים שנמצאות על השבר הסורי-אפריקאי, ולכן חשופות במיוחד לרעידת אדמה כזו. צפת, טבריה, קרית שמונה, חצור הגלילית ובית שאן. לפי נתוני מבקר המדינה, בממוצע, אחת ל 80 שנה מתרחשות באזור שלנו רעידות אדמה בעצימות של 6 ומעלה. ורעידת האדמה האחרונה, שהייתה מעל עוצמה 6 שהתרחשה באזור שלנו, הייתה בעיר אילת, בשנת 95. אז אפשר לחשוב שאנחנו נהיה בסדר, כי עוד לא עברו 80 שנה מ-95, ויש לנו פול (full) זמן להתכונן. 

אבל במקרה הזה חשוב מאוד לזכור שסטטיסטיקה לא עובדת על יחידים. זאת אומרת, שגם אם בממוצע זה קורה כל 80 שנה, אז זה עדיין יכול לקרות כל 10 שנים, או מחר, או כמו שאומרים סטטיסטיקאים, אפשר לטבוע גם בבריכה עם עומק ממוצע של 10 ס"מ. ולכן אנחנו צריכים להתכונן לרעידת אדמה כאילו היא יכולה להתרחש בכל יום. 

מבקר המדינה מצא שהמצב בגדול הוא על הפנים. לא שזה צריך להפתיע מישהו שגר במדינת ישראל. רק בערים שדיברנו עליהן כל הקרית שמונה וחבריהן, יש 1,208 בניינים ויותר מ-20,000 דירות שצריכים חיזוק מיידי למקרה של רעידת אדמה. וזה בלי להתייחס למבנים כמו בתי ספר וכל מיני כאלה שגם הם בסכנה. אתם יכולים לדמיין לבד כמה אנשים יכולים להיפגע במקרה כזה.

ושוב, אף אחד לא מבטיח שרעידת אדמה גם לא תפגע בתל אביב, ירושלים ובשאר ערי ישראל, שהן לא על השבר הסורי-אפריקאי. הכל יכול לקרות. בואו נדבר קצת על איך ישראל התכוננה לכל הסיפור הזה של רעידות אדמה.

עד שנת 1980 מבנים בישראל לא חויבו באף תקן שנועד להתמודד עם רעידות אדמה. מ-1980 נכנס תקן חדש, אבל כל המבנים שהוקמו לפני כן לא עומדים בו, ולכן הם פגיעים עד היום לרעידות אדמה. אני נגיד גר בבניין כזה. איך אפשר להתמודד עם זה ולשפר את המצב?

אז בשנת 2005, בתקופה בה אריק שרון היה ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון היה פואד בן אליעזר, ממשלת ישראל יצאה בתוכנית מהפכנית שכנראה שמעתם עליה, קוראים לה ״תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה״. או בקיצור, תמ״א 38.

מהות התוכנית של תמ״א 38 היא לחזק מבנים ולהגן עליהם מרעידות אדמה. בניינים שהוקמו לפני 1980 יכולים לגשת לתוכנית, והיא פועלת בצורה של תמריצים. קבלן יכול לבוא ולהציע לדיירים של בניין מסוים שהוא ישפץ להם אותו ויחזק אותו לרעידות אדמה. הדיירים בתמורה יקבלו נגיד עוד שטח או שידרוגים כמו מעלית, והקבלן יוכל לבנות עוד שתי קומות ולמכור את הדירות שהוא בונה. כולם מרוצים, לא? לא ממש.

תמ״א 38 נחשבת לכישלון, כי היא יצרה תמריץ לשיפוץ וחיזוק מבנים רק באזורי ביקוש. ערים פריפריאליות, נגיד כמו כל הערים שנמצאות על שבר הסורי-אפריקאי בישראל, לא נהנו מתמ״א 38 בכלל כי לא השתלם לקבלנים לעשות שם את השיפוץ. עלויות הבנייה היו פשוט גבוהות יותר מהערך של הדירות שהיו נוצרות, אז פשוט לא התבצעה שם תמ״א 38 בכלל. וכתוצאה מכך נוצר מצב שדווקא הערים שהכי היו צריכות את תמ״א 38, לא יכלו להשתמש בה, ונשארו פגיעות לרעידות אדמה.

שרת הפנים הקודמת, איילת שקד, קידמה חלופה לתמ״א 38, שזכתה לכינוי המאוד מקורי "חלופת שקד", אך נכון לעכשיו היא לא ממש מקודמת בממשלה הנוכחית, ותמ״א 38 הכושלת עדיין איתנו. ונכון לעכשיו היא אמורה להישאר איתנו עד לפחות פברואר 2024.

לפי מבקר המדינה, אפשר להשקיע כמה מיליארדי שקלים בשביל לחזק מבנים, ובכך למנוע אסון הומניטרי ונזק כלכלי עצום. אולי שווה להשקיע את הכמה מיליארדי שקלים האלה בשביל ש… מאות או אלפי אנשים לא ימותו, והכלכלה המקומית של כל הערים בפריפריה לא יקרסו, אבל… זאת דעתי האישית.

בסוף, צריך לזכור, השאלה היא לא האם תהיה פה רעידת אדמה? אלא מתי תתרחש, והאם נהיה מוכנים אליה כשהיא תקרה?

(מוזיקה)

ושנייה לפני שניפרד, אני רוצה להתייחס לסוגיה אחרונה. בכל פעם שיש רעידת אדמה, אז יש את הבדיחה שאומרת שזה בגלל משכב זכר, או במילים אחרות, בגלל ההומואים. חשבתי אם להתייחס לטמטום הזה, והחלטתי שכן. מי שהכניס את הדבר הזה לתודעה המודרנית, או לפחות לציבור הרחב, היה חבר כנסת בשם שלמה בן עזרי מש"ס, שדיבר על זה בשנת 2008. מאיפה הוא הביא את זה? 

אז הוא הביא את זה מהתלמוד הבבלי, זה אכן מוזכר שם. כחילוני, אני לא חושב שיש קשר בין מעשים אנושיים לאסונות טבע, אבל ביהדות, ובכללי בדתות, מדובר בקונספט די מוכר. זאת אומרת, זה נגיד דרך של האלוהים להעניש אותנו על כל מיני מעשים.

בכל אופן, חשוב מאוד להדגיש שגם אם אתם מאמינים שאסונות מתרחשים בגלל התנהלות אנושית, אז בספרות היהודית מתואר שרעידות אדמה מתרחשות מסיבות כמו אי תרומת מעשר, מחלוקות ומריבות, חילופי שלטון, חורבן בית המקדש, ומה לא.

אם משום מה החלטתם שדווקא הומואים, ולא כל שאר החטאים שמתבצעים כאן מדי יום, הם מה שהוביל לרעידות אדמה, אז שווה לציין שמדובר על פרשנות אישית שלכם, שאני ממליץ לבחון אותה מחדש. תאהבו יותר, תשנאו פחות.

תודה רבה לכם שהזמנתם ל״חור בהשכלה״. אני יובל שדה, אני מגיש את הפודקאסט הזה ויוצר אותו. כאמור, מי שרוצה לתרום, אפשר דרך buy me coffee. זהו, מקווה שניפגש בפרקים הבאים.

תודה רבה.

5 views0 comments

Comments


bottom of page