top of page

מדברים סרטן - בדרך לגמילה מעישון | "קולולו - נגמלים מעישון" - פרק 1

Updated: Mar 1

תזכורת למה כדאי להפסיק לעשן, מהן סיבות של אהבה?, קצת על כוחו של הרגל, הכל בראש? התמכרות רגשית ופיזיולוגית והשיטות לגמילה מעישוןבישראל.על הסדרה:קולולו הפסקת עישון! סדרה בת 5 פרקים בהשתתפות מיקי חיימוביץ' וד"ר ענת אנדן, שהתגייסו בהתנדבות מלאה כדי לסייע למעוניינים להיגמל מעישון. מיקי חיימוביץ', אשת תקשורת וח"כ לשעבר, נגמלה בעצמה מעישון ומספרת על כך בפתיחות ובכנות, בשיחה עם ד"ר ענת אנדן, רופאת משפחה ויועצת לגמילה מעישון מקופ"ח מכבי.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 27/05/2021.

‏[מוזיקת פתיחה]

‏מיקי: היי. שלום לכולם. אני מיקי חיימוביץ', ואנחנו כאן היום כדי לדבר על גמילה מעישון. הפודקאסט הזה הוא ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, שפועלת מזה עשרות שנים למניעת תחלואה ותמותה ממחלות הסרטן הנגרמות מעישון, והוא נועד ללוות את כל מי שחושב להפסיק לעשן בכוחות עצמו. למי שבן משפחה, חבר קרוב שלו, מעשן ושוקל גמילה מעישון. ואיתי כאן דוקטור ענת אנדן, רופאת משפחה, ויועצת לגמילה מעישון מקופת חולים מכבי. שלום ענת.

‏ד"ר אנדן: היי. רציתי להגיד שאני נורא מתרגשת להיות פה, זה תמיד נורא מרגש להיות חלק מהמסע הזה של אנשים לבריאות ושינוי הרגלים לטובה.

‏מיקי: יפה. ורק אנחנו נגיד גם שאנחנו… זה סדרה של פודקאסטים, שזה בעצם תהליך, שאנחנו ננסה ללוות אותכם בתהליך הזה של הגמילה, ממליצות לשמוע אותו ברצף, אבל אם לא - לא חייבים. כדאי.

‏ד"ר אנדן: לגמרי.

‏מיקי: יופי. אז אולי ענת, נתחיל עם תזכורת. למה כדאי להפסיק לעשן? מה הם הנזקים של העישון, למקרה שיש עוד מישהו שאולי עוד לא מכיר או לא יודע?

‏ד"ר אנדן: טוב, אז באמת יש בהם… יש הרבה מאוד נזקים ידועים, והסיבות משתנות מבן אדם לבן אדם. לכולם ברור שיש מרכיב בריאותי. כאילו, כולנו יודעים שהסיגריות מזיקות. זה כתוב על החפיסות, יש מקומות…

‏מיקי: כתוב, כתוב בגדול. יש מקומות עם תמונות מזעזעות גם.

‏ד"ר אנדן: כן, מחרידות, האמת.

‏מיקי: נכון.

‏ד"ר אנדן: ולא משאיר הרבה מקום לדמיון. ובאמת, הפגיעה של הסיגריות היא בכל המערכות בגוף. זה מתחיל מהחניכיים, שיניים, קליטה של שתלים, ונגמר, באמת, בכל איבר. אז יש פחד. מעשנים באמת מודאגים לבריאות שלהם, ובדרך כלל הם מצליחים להדחיק את זה, אבל אז פתאום זה צץ כשיש איזה אירוע בסביבה הקרובה. נניח איזה שכן או קרוב, או מישהו ממש מפורסם, שפתאום ידוע שהוא מת מסר… נניח, מאיזה נזק. באמת אחת שהנחתה איתי קבוצות להפסקת עישון, היא העריצה את השחקן יול ברינר. אני יודעת שזה קצת מזמן. והיה איזה שלב שהתפרסם שהוא מת מסרטן ריאות. הוא עישן משהו כמו חמש חפיסות ליום. באותו רגע היא זרקה את חפיסת הסיגריות האחרונה, והיא נגמלה מעישון והתחילה לגמול בעצמה. אז באמת, לא מעט מטופלים מגיעים אליי, בגלל שהיה איזה מקרה דומה אצל מישהו קרוב אליהם. אני באופן אישי לא מתחילה לפרט ולהטיף על כל הנזקים הבריאותיים, גם בגלל שאנשים יודעים, וגם בגלל שההפחדה לא כך עוזרת.

‏מיקי: למה לא? אני יודעת על… יש… יש בכמה נושאים שההפחדה כן עוזרת. כלומר, יכולה להרתיע. בתור אחת שעשתה כמה סרטים, את יודעת, דוקומנטריים, על נזקי… נזקים כאלה ואחרים, לפעמים הפחדה זה מה שבן אדם צריך, שיפחידו אותו קצת.

‏ד"ר אנדן: החיים יכולים להפחיד אותנו. זאת אומרת, אם אנחנו נתקלים במישהו שבאמת ניזוק בעצמו אישית מהחיים, בסביבה שלנו - אז זה באמת משפיע עלינו הרבה פעמים. אבל אם מישהו פשוט מספר לנו, מטיף לנו, מספר לנו כמה זה לא טוב לנו - זה הרבה פחות עוזר. זה עושה איזה מין התנגדות פנימית כזאת של - מה הם מטיפים לי בכלל? והרבה פעמים זה סתם מלחיץ ומעצבן. אפילו מעשנים מספרים שהרופא נדנד להם, אז הם יצאו החוצה ועישנו איזה חמש סיגריות ברצף בשביל להירגע. [מיקי צוחקת] אז זה לא מה שאני רוצה לעשות. גם אני באופן אישי רוצה להיות מי שיעזור וילווה ויחזיק את היד בדרך אל הגמילה, ומאוד-מאוד חשוב שיתוף פעולה, חשוב שנתקדם ביחד. וכל ההפחדות האלה מייצרות איזה מין דיסהרמוניה ביחסים, וזה לגמרי-לגמרי, לא מקדם את המטרה הזאת.

‏מיקי: אז הבריאות, כמובן, היא הסיבה המרכזית. יש עוד סיבות?

‏ד"ר אנדן: אז יש באמת הרבה סיבות. עם השנים, נחשפתי להמון סיבות שאנחנו אוהבים לקרוא להם "סיבות של אהבה". הגיעה אלינו איזה סבתא, כי הנכדות לא רצו לחבק אותה, כי הריח עצבן… היה מגעיל בעיניהם.

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: או הייתה…

‏מיקי: יש הרבה בני זוג שזה מפריע להם. מפריע להם שבן הזוג מעשן.

‏ד"ר אנדן: נכון, אבל אין כמו נכדים.

‏מיקי: זה נכון.

‏ד"ר אנדן: זה… זה עושה את זה. היה לנו גם כל מיני… שנניח, בת הייתה בהריון, והיא אמרה לאמא שלה: "תקשיבי, אם את לא מפסיקה לעשן, את לא נוגעת בנכד".

‏מיקי: וואו.

‏ד"ר אנדן: כן, זה עוזר.

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: לא שאני ממליצה, אבל זה עוזר. היו כל מיני בחורות צעירות שחיפשו זוגיות, ובאמת, העניין הזה של הריח שנדבק לבגדים, לשיער, היה איזה נושא. וגם גברים, היום, שיש להם לפעמים רוטינת בוקר אמיתית כזאת - קמים, מתגלחים, מתקלחים, מתארגנים, מצטחצחים, לובשים בגדים נקיים מהארון, ואז מדליקים סיגריה, ו…

‏מיקי: עד כמה התחושה הזאת של התלות היא גם משהו שגורם לאנשים… כי אני יודעת שאצלי, זה למשל, זה מאוד הפריע לי, כשהרגשתי שזה הופך להיות מין איזה משהו כזה שהוא הרגל מותנה כזה.

‏ד"ר אנדן: אז באמת יש אנשים שזה ממש עניין בשבילהם. לא כולם, אבל יש אנשים שכל הרעיון הזה שהם תלויים במשהו, מטריף אותם. זה ממש לא בא להם בטוב ולא מתאים להם. וגם יש קטע כזה בסדנאות שתמיד יש שיחה כזאת על כמה… כמה נמוך אתה יכול להגיע.

‏מיקי: [צוחקת] כן.

‏ד"ר אנדן: כאילו, איזה השפלה הצלחת לסדר לעצמך.

‏מיקי: בקור של מינוס 18 מעלות מחוץ ל… זה, אני…

‏ד"ר אנדן: לגמרי.

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: או מצאת את עצמך בפינת רחוב עם כל שוטפי הכלים בברוקלין, או דברים כאלה, וכולם הסתכלו עליך במבטים כאלה.

‏מיקי: או יצאת ב… אמצע הלילה לחפש… סיגריות.

‏ד"ר אנדן: כן, או שלא נדבר על הרמת סיגריה משומשת למחצה מהרצפה מרוב ייאוש. אז יש באמת סיפורים די… די מרשימים. ויש אנשים שזה ממש ממש ממש סיבה מרכזית, לקום ולהגיד אני לא מוכן.

‏מיקי: כן, נכון. אז באמת יש כל כך הרבה סיבות להפסיק. ועדיין, למה קשה כל-כך לאנשים להיגמל מעישון?

‏ד"ר אנדן: אז באמת, קודם כל, סיגריות הם פשוט ממכרות. מאוד מאוד מאוד מאוד. יש לזה מרכיב פיזי, יש לזה מרכיב רגשי והרגלי. הניקוטין זה חומר נורא-נורא ממכר. יש לו קולטן משלו, והוא עובד במערכת התגמול במוח, זה המערכת שכל החומרים הממכרים עובדים שם. כל הסמים הקשים האלה - הרואין, קוקאין…

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: כל הדברים האלה שאנחנו מכירים. והוא לא פחות ממכר, אולי אפילו יותר מחלק מהם. המערכת הזאת היא מאוד-מאוד קדומה. היא מערכת רגשית, היא מאוד עוצמתית. המטרה שלה זה לכרות כל מיני הרגלים שחשובים להישרדות שלנו, אז היא מאוד חזקה. מה שקורה בעצם זה שהפעלה רגשית כזאתי, היא עוקפת את ההיגיון או את החשיבה הלוגית. בן אדם יכול לשבת ברוגע ולהגיד: "לא רוצה לעשן יותר. לא טוב לי, עולה הרבה כסף", לא יודעת, כל מיני סיבות. אבל אז פתאום כשהוא באמת רוצה והמערכת הזאת מופעלת, אז היא פשוט עוקפת באלגנטיות את כל המחשבות האינטליגנטיות שלו, והצורך הוא כל-כך חזק שקשה מאוד לעמוד מולו.

‏מיקי: זה אומר שברגע שמפסיקים אז יש תופעות פיזיות. אם זה… אם זו כזו התגמלות… כזאת התמכרות, שהיא פיזית, אז גם לגמילה ממנה יש השפעות.

‏ד"ר אנדן: יש לה השפעות. אנחנו נדבר עליהם, אני חושבת, עוד מעט.

‏מיקי: כן, נכון.

‏ד"ר אנדן: יש לזה איזה באמת מין קריז כזה, בקטן. זה לא כמו הקריז של ההרואין וקוקאין, אבל הוא בהחלט שם, ואנשים שמעשנים מכירים אותו היטב. בלי ספק, אנחנו אבל נדבר עליו, יש לו מקום משל עצמו.

‏מיקי: כן. אמרת, ואני חייבת להודות שאני זוכרת את זה באופן אישי, שאני הפסקתי לעשן לפני עשר שנים.

‏ד"ר אנדן: וואו!

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: איזה יופי.

‏מיקי: ש… שיש בזה מרכיב של הרגל. ובאמת, אני זוכרת שאצלי זה הפך להיות הרגל, כשהתרגלתי להדליק סיגריה, כשהתיישבתי מול המחשב לגלוש באינטרנט. זה… זה פשוט הפך להיות ההרגל. היו סיגריות בחדר העבודה, הייתי מתיישבת, טאק, לוקחת סיגריות, ולאט-לאט הבנתי שזה בעצם ההרגל. כלומר, אני כבר לא יושבת מול המחשב בלי להדליק את הסיגריה. ו… כן, וזה הפך להיות משהו באמת מאוד-מאוד יומיומי כבר, וזה מה שהפריע לי.

‏ד"ר אנדן: אז באמת זה נכון. אני חושבת שכל מעשן, שתדברי איתו, יכול לספר על הרבה מאוד הרגלים יומיומיים כאלה. ממש, ככה, עם הקפה בבוקר…

‏מיקי: סיגריה עם הקפה של הבוקר.

‏ד"ר אנדן: בטח, כל פעם שיש שיחת טלפון, מלחיצה או לא…

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: נהיגה ברכב. יש אנשים שמספרים שאי אפשר להתניע בלי שמדליקים איזה סיגריה. אמרת, גלישה באינטרנט, אנשים שעובדים מול מחשב. בקיצור, יש כל מיני, באמת. המוח הוא שדכן כזה, הוא אוהב לשדך דברים שבאים ביחד הרבה פעמים, ואז זה נהיה מותנה כבר.

‏מיקי: בדיוק, בדיוק.

‏ד"ר אנדן: זה…

‏מיקי: זאת הסכנה. זאת הסכנה.

‏ד"ר אנדן: זה מה שקורה, כן, לגמרי.

‏מיקי: נכון. כן, כן. ואז פתאום אתה מוצא את עצמך מדליק עוד סיגריה ועוד סיגריה, כי אתה מדבר הרבה בטלפון, או שאתה גולש הרבה באינטרנט, או שאני לא יודעת כמה אתה נוסע באוטו. שזה נורא, סיגריה באוטו. [מגחכות] היום כשאני נכנסת למכונית שעישנו בה, אני פשוט רוצה למות. שזה קטע, אולי נדבר על זה יותר מאוחר, על מה זה עושה לאנשים שהפסיקו לעשן, באמת, הריח וה…

‏ד"ר אנדן: כשהוא חוזר.

‏מיקי: כן, כשהוא…

‏ד"ר אנדן: אבל, כן.

‏מיקי: לא, לא… כשהוא לא חוזר, כשאנשים אחרים מעשנים לידו. כשהוא כבר גמול. למה התכוונת כשדיברת על התמכרות רגשית?

‏ד"ר אנדן: כן, אז באמת כשדיברתי על ההתמכרות, אמרתי שזה מאוד ממכר, אמרתי שיש לזה חלק פיזי שדיברנו עליו, דיברנו עכשיו על הקטע של ההרגל. אבל יש גם באמת את העניין הרגשי, שזה קצת דומה לכל מיני הרגלים אחרים שמשתדכים ביחד. הרבה פעמים מעשנים משתמשים בסיגריה למין ויסות רגשי כזה. יש תחושה שהסיגריה נורא-נורא מרגיעה, שהיא תומכת, שהיא אוהבת. וזה באמת קטע מעניין, כי פיזיולוגית, ניקוטין זה חומר מעורר, הוא לא חומר מרגיע. אבל יש לא מעט [מגחכת] מעשנים שנשבעים…

‏מיקי: כן, שזה מרגיע אותם.

‏ד"ר אנדן: שזה מרגיע אותם.

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: לגמרי. וכנראה שמה שקרה זה שהיה איזה מצב שהם נורא-נורא רצ… כי הם היו לחוצים, או היה איזה עומס רגשי, ויחד עם זה בא איזה קריז כזה, הם רצו מאוד סיגריה, הם יצאו החוצה ועישנו את הסיגריה, ואז היא הרגיעה את הקריז שהיא יצרה בעצמה. והייתה איזה מין תחושה בסיסית שמשהו כן…

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: …נרגע.

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: זה די ברור לכולנו שסיגריה לא פותרת בעיות אמיתיות, רגשיות, בחיים.

‏מיקי: ברור.

‏ד"ר אנדן: אבל יש הרבה פעמים תחושה כזאת. והרבה פעמים בזכות הדבר הזה, הסיגריה הופכת איזה מין האנשה כזאת, והיא הופכת להיות ממש דמות חיובית בחיים…

‏מיקי: חברה. חברה לשעות הקשות.

‏ד"ר אנדן: לגמרי.

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: חברה אידיאלית, גם. היא תמיד שם, היא תמיד זמינה, היא תמיד מוכנה, היא… אין דברים כאלה, כן.

‏מיקי: כן. יש שלב שאת אומרת לאנשים שכבר מאוחר מדי להיגמל? שהם מבוגרים מדי, חולים מדי, יש כזה מקום? שלב?

‏ד"ר אנדן: האמת שלא. ברור שככל שמפסיקים לעשן יותר מוקדם, אז מרוויחים יותר מבחינה בריאותית. אבל אין בן אדם שזה מאוחר מדי בשבילו, ויאללה, להגיד לו: "טוב, תוותר". יש… יש לי כל מיני חברות, יש סיפורים כאלה שרצים…

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: …בין מנחות סדנאות, שהיה… הייתה איזה סדנה כזאתי של מעשנים מאוד-מאוד כבדים. הם התחילו את הסדנה עם בלוני חמצן, ולקראת סוף הסדנה הם הסתדרו בלי.

‏מיקי: כלומר, התועלת היא מיידית?

‏ד"ר אנדן: יש…

‏מיקי: רואים את האפקט מהר מאוד על הבריאות?

‏ד"ר אנדן: זה… זה מאוד תלוי איזה תועלת. על מה אנחנו מדברים, ואיפה היו הנזקים.

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: יש נזקים שהם קבועים…

‏מיקי: זהו, יותר מדי.

‏ד"ר אנדן: ולא משתנים, כן. אבל יש הרבה מאוד דברים שהם הפיכים. קוצר נשימה משתפר יחסית מהר, המראה של עור הפנים משתנה מאוד מהר. אהם-אהם. [משתעלת ברמיזה]

‏מיקי: כן, שימו לב, הנושא של עור הפנים, צריך להגיד, כן? חשוב. חשוב מאוד.

‏ד"ר אנדן: לגמרי.

‏מיקי: סיגריות מזקינות אותנו, כלומר, זה גם חשוב.

‏ד"ר אנדן: לגמרי.

‏מיקי: יש כמות סיגריות שנחשבת קטנה מכדי להזיק? כי אני מכירה לא מעט אנשים, נשים, גברים, שאומרים: "אני מצליח לעשן סיגריה אחת בערב. כזה, יש את הסיגריה הזאת החברתית, מקסימום שתי סיגריות ביום. זה… מה כל כך נורא בזה?".

‏ד"ר אנדן: אז, שאלה טובה, כי באמת, פעם רופאים היו אומרים לחלק מהאנשים שכמות קטנה, אחת, שתיים, זה ממש-ממש סבבה, זה בסדר. אבל בעצם אנחנו יודעים היום שגם שתי סיגריות, אם מעשנים אותם כל יום, יש להם את הנזק שלהם, ואנחנו לא יודעים לצפות את זה בדיוק. זאת אומרת, אי אפשר להגיד שאם בן אדם מעשן שתי חפיסות אז הנזק יהיה איקס, ואם הוא מעשן רק שתי סיגריות, הוא יהיה איקס חלקי עשר, או… זה לא עובד ככה.

‏מיקי: אני רוצה להגיד לך על זה עוד משהו. במשך שנים ארוכות עישנתי באמת, ככה… באמת מעט מאוד סיגריות, רק ב… באירועים חברתיים. לא הייתה לי קופסה שלי אף פעם. ועם השנים, ככל שבאמת פיתחתי את ההרגל הזה, המותנה, הכמות הלכה וגדלה. ואז, כשפתאום זה הפך להיות… פתאום התחלתי לקנות סיגריות, ופתאום זאת הפכה להיות חצי קופסה ביום, תפסתי את עצמי. כלומר, לפעמים מצליחים אולי לשמור על שתי סיגריות ביום, אבל לפעמים השתי סיגריות האלה גודלות להיות 10 ו-20.

‏ד"ר אנדן: הרבה פעמים, האמת, המיעוט הנרדף והנחשק, זה אנשים שמצליחים לעשן מעט מאוד סיגריות ליום. חשוב לי להגיד לכל מי שמעשן שתי חפיסות ומקשיב, שמי שמעשן שתי סיגריות ליום, הרבה פעמים הפירוק של הניקוטין אצלו הוא מאוד-מאוד איטי. זה משהו מולד. זה היכולת של הכבד לפרק דברים. ואם אתה לא מפרק לאט ניקוטין, אתה לא פתאום תתחיל לפרק לאט ניקוטין. זאת אומרת, אם אתה רגיל לעשן שתי חפיסות…

‏מיקי: אתה רגיל לעשן שתי חפיסות, והגוף שלך רגיל לעשן שתי חפיסות.

‏ד"ר אנדן: לגמרי.

‏מיקי: ברור.

‏ד"ר אנדן: ואם אתה תנסה להביא אותו לרק שתי סיגריות ליום, אתה תהיה בסוג של קריז…

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: רוב היום.

‏מיקי: אז… כן, אז הפתרון הוא להפסיק. אבל נגיע לזה עוד מעט, על איך עושים את זה.

‏ד"ר אנדן: כן.

‏מיקי: אז בואי רגע נבין. אם מישהו באמת רוצה להיגמל מעישון, מה השיטות שקיימות בישראל?

‏ד"ר אנדן: אז קודם כל אני רוצה להגיד שהשיטות שאני הולכת לדבר עליהם זה שיטות שהם מוכחות. זה השיטות שמקובלות בקופות החולים. זה הדברים שאנחנו יודעים, יש על זה הרבה סטטיסטיקות ומחקרים. אני יודעת שמסתובבות עוד כל מיני. אני לא יודעת להגיד עליהם דברים אינטליגנטים, כי זה לא כל כך מפורסם ונבדק, כמו שאני רגילה שדברים נבדקים. אז מה שאני מכירה זה באמת מה שמקובל, גם מקובל בעולם.

‏אז כמו שדיברנו קודם, שההתמכרות יש לה מרכיב גם פיזי, אבל יש לה גם מרכיב רגשי והרגלי כזה, אז הגמילה הכי יעילה זה באמת מין שילוב כזה, של להתמודד עם המרכיב הפיזי, וגם עם המרכיב ההרגלי-רגשי. כשהחלק הפיזי - יש תחליפי ניקוטין ותרופות מרשם, אולי אני אגיד עליהם תכף מילה. והמרכיב הרגשי-הרגלי - זה באמת משהו שמתייחסים אליו בסדנאות, בקו הטלפוני, גם של הקופות. גם יש את הקו הלאומי, וגם גמילה אחד על אחד, שיש אצל רופאי המשפחה בחלק מהמרפאות.

‏מיקי: הסדנאות האלה ב… בקופת חולים זה כמה מפגשים?

‏ד"ר אנדן: אז באמת, זה שמונה מפגשים. הם מתקיימות פעם בשבוע, כל מפגש הוא שעה וחצי, זה ככה הסטנדרט. בחלק מהקופות יש סדנאות בזום שעכשיו צצו.

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: הגמילה הטלפונית שדיברתי עליה קודם, אז יש בה כמות לא קבועה כל-כך של מפגשים. זה קצת תלוי, זה הרבה יותר מותאם.

‏מיקי: ואיך מטפלים בהיבט הגופני? מסטיקים, מדבקות, כל הדברים האלה? תחליפי ניקוטין?

‏ד"ר אנדן: אז באמת, יש תחליפי ניקוטין ויש תרופות מרשם. התחליפי ניקוטין זה באמת מה שאמרת. כאילו יש את הארוכי טווח, שזה המדבקות שעובדות 24 שעות. הם בעצם נותנות איזה מין baseline כזה, ויש גם מסטיקים וגם סוכריות שהם נותנים ככה עוד איזה תוספת. נניח אם יש איזה סטרס מקומי, או איזה משהו כזה שפתאום צריך עוד משהו, המדבקה בדרך כלל לא מספיקה, אז אפשר להשתמש באיזה מין תוסף נקודתי כזה. באמת, השילוב הוא מאוד-מאוד יעיל, להשתמש במדבקה וגם במסטיק.

‏מיקי: ותרופות? ממש תרופות מרשם?

‏ד"ר אנדן: לגמרי, לגמרי תרופות מרשם. [מגחכת] יש שתיים כאלה.

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: יש את ה-Champix ויש את ה-Zyban. ה-Zyban זו תרופה שמשתמשים בה בעצם נגד דיכאון. זה קו שני, זה לא קו ראשון. אנחנו מכירים אותה הרבה שנים, ובאיזשהו שלב התגלה שהיא עובדת באותו אזור שדיברנו עליו, ב…

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: באזור התגמול, והיא מפחיתה את הצורך בניקוטין. היא גם מעמעמת את התגובה אליו. ו-Champix זו תרופה שהמציאו אותה ממש בשביל לעזור לאנשים להפסיק לעשן, זה לא היה מקרי. היא נקשרת ממש לקולטן של הניקוטין, ואז היא עושה שני דברים. מצד אחד היא מפעילה אותו, אז לא חסר לנו את ההפעלה של הקולטן. מצד שני, ברגע שהיא מתיישבת עליו, זה כמו להתיישב על כיסא, אז הכיסא תפוס. מה שקורה זה שאם בן אדם הוא על התרופה והוא גם לוקח סיגריה ומעשן, היא לא יכולה להשפיע כמו שהוא רגיל, כי הקולטן שלה תפוס. אז הרבה פעמים אנשים מספרים כל מיני דברים כמו: "עישנתי סיגריה והיא הרגישה כאילו הרטיבו אותה, או כאילו עישנתי דשא". כי אין את האפקט, זה לא עושה את מה שזה… שזה מאוד עוזר. כי הרבה פעמים אנשים…

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: …כל-כך כל-כך קשורים לסיגריה, ואז פתאום…

‏מיקי: מה שמטריד אותי עכשיו, זה שהם יהיו כל-כך קשורים לתרופות האלה.

‏ד"ר אנדן: [מגחכת] אז התרופות הם… יש עוד עניין בעניין של ההתמכרות, שזה נורא-נורא חשוב, שהחומר יעלה וירד מאוד מהר. כל החומרים האלה שהם עובדים לאורך זמן, לאט לאט - לא ממכרים. ולכן התרופות האלה לא ממכרות בעצם. אנחנו משתמשים בהם כמו רשת ביטחון.

‏מיקי: לכמה זמן אנשים יזדקקו לקחת את התרופות האלה?

‏ד"ר אנדן: אז באמת, ההמלצה היא להשתמש בהם לפחות שלושה חודשים. יש אנשים שמשתמשים גם שישה חודשים. זה חשוב, באמת, להגיד שכדאי להשתמש גם כשאנחנו מצליחים, ויש תחושה שהכל בסדר, ונגמלנו והכל טוב.

‏מיקי: הפרוטוקול תמיד יכלול את התרופות האלה? או שאת תראי לפי האדם עצמו, לפי איך שהוא מתקדם?

‏ד"ר אנדן: אני אף פעם לא אומרת לבן אדם מה לעשות, זה מאוד עניין של מה אנשים מתחברים. יש אנשים שמשתמשים בתחליפי ניקוטין רק, יש אנשים שמשתמשים בתרופות, זה מאוד אינדיבידואלי. יש אנשים שלא משתמשים בשום דבר.

‏מיקי: נכון.

‏ד"ר אנדן: זה לא מחייב שום דבר.

‏מיקי: אני הפסקתי לעשן בלי כלום. [צוחקת]

‏ד"ר אנדן: האמת שלא מעט אנשים מפסיקים לעשן בלי כלום, זה קצת יותר קשה אני חושבת. אני מאוד בעד תמיכה. אני חושבת שכשנלחמים מול אויב ראוי, כדאי לקחת כל מה שאפשר. תמיכה רגשית, תמיכה תרופתית…

‏מיקי: בהחלט.

‏ד"ר אנדן: …פיזית, הכל.

‏מיקי: כן. מה ש… מה שקצת מטריד אותי, זה שבעצם מכל הדברים שאת אומרת כאן, זה שבעצם אי אפשר למחוק את ההתמכרות לסיגריות. תמיד יהיה שם, משהו שם…

‏ד"ר אנדן: האמת, שאי אפשר למחוק התמכרות בכלל, זה לא רק לסיגריות. כל מה שהתמכרנו אליו, בעצם, צורב איזה מין מסלול כזה במוח שאי אפשר למחוק. אני הרבה פעמים מסתכלת על זה כמו איזה מין עשבים כאלה, או מין צמח כזה או אחר, שיש לו את החלק העליון מעל פני האדמה, שאם אנחנו לא משתמשים - לאט לאט הוא נמחק, דוהה, מתאדה. אבל יש את החלק שהוא מתחת לפני האדמה. לא יודעת, שורשים, פקעת, מה שזה לא יהיה. וזה תמיד שם. מה שאומר שנניח מישהו מכור, הוא לא משתמש הרבה זמן, אז כל החלק העליון הזה נעלם. כל הקולטנים ככה מעל פני השטח נעלמים, והצורך מאוד-מאוד יורד. מצד שני, אם במקרה או לא במקרה בן אדם… משתמש, ייקח שוב את החומר שאליו הוא מכור, הכל חוזר בחזרה כאילו כלום. בגלל שהשורשים שם, זה כמו להשקות שוב.

‏מיקי: אני חושבת… אני משערת שאת בוודאי צודקת, אני חושבת שאם בן אדם משתמש מאוד בכוח הרצון שלו, בפעם… כשהוא מחליט להפסיק, זה גם יעזור לו, גם אם הוא מעד פעם אחת. אסור רק להישבר, כלומר, ולחשוב שזהו, שהסיגריה הזאת תביא עוד…

‏ד"ר אנדן: אנחנו נדבר על זה עוד.

‏מיקי: גם חשוב. כן

‏ד"ר אנדן: יש כן אלמנט כזה של 'נגעת-נסעת' הזה, שכשאתה נוגע, ההתמודדות היא הרבה יותר מורכבת, זה כמובן-כמובן לא סוף העולם. כאילו, אנחנו מועדים לפעמים.

‏מיקי: כן.

‏ד"ר אנדן: צריך לבדוק מה עושים עם זה, גם על זה אנחנו נדבר בהמשך.

‏מיקי: בסדר. אז נסכם לפחות את הפרק הזה, כי אנחנו הרי… יש לנו עוד הרבה על מה לדבר. אז דיברנו על הסיבות להפסיק לעשן. מנגד, דיברנו גם על הקשיים שבגמילה. על הדרך שהוכחה מחקרית - גמילה משולבת, פיזית ורגשית הרגלית, שילוב של טיפול תרופתי והתנהגותי, ועל האפשרות… האפשרויות שקיימות בארץ.

‏וגם עוד נגיד, לסיום הפרק הזה, שקופות החולים מציעות סדנאות, ללא עלות למבוטחים, לגמילה מעישון. אתם יכולים לפנות למוקדי המידע של הקופות בטלפון לפרטים נוספים. ובנוסף אתם גם יכולים להיעזר בחומרים כתובים של האגודה למלחמה בסרטן, כמו "המדריך לגמילה עצמית מעישון", עליו מבוסס הפודקאסט הזה. אתם יכולים גם להתקשר בכל שאלה, לטלמידע של האגודה - 1-800-599-995.

‏ואנחנו מאחלות לכן, לכם ולכן, המון בהצלחה. ניפגש בפודקאסט הבא.

‏[מוזיקת סיום]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

Comments


אוהבים פודטקסטים? הישארו מעודכנים!

הרשמו וקבלו עדכונים לכל תמלולי הפודקאסטים

תודה שנרשמת

  • Whatsapp
  • Instagram
  • Facebook

כל הזכויות שמורות © 

bottom of page