top of page

היסטוריה אינטלקטואלית גסה - פרק 1 - מציצה מכומר

ברוכים הבאים לימי הביניים, תקופה מזעזעת שבו רק כמרים ידעו לכתוב ולא היה טעם לחסוך 

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 08/06/2023.

[אות מוזיקלי]

[מפטפטים לפני התחלת הפודקאסט]

דור: אתה שומע את עצמך… יש כאילו, זה כרטיס קול קצת זול. אז אהה…

עומר: אוקיי.

דור: יש, כאילו, איזה לייטנסי קליל…

עומר: אוקיי.

דור: אתה מקבל אותו?

עומר: כן, יכול להיות. אני לא מספיק בקיא ב… אני לא כל כך…

דור: נוח לך?

עומר: שאלה טובה. אהה, אני כן אפתח את המכנסיים…

דור: הי, אתם על היסטוריה אינטלקטואלית גסה.

[אות מוזיקלי]

דור: לי קוראים דור קומט ואני עורך את הפודקאסט הזה. עומר בן יעקב הוא הדובר. אני לא כזה סגור על מה הוא מדבר, אבל אני ממש נהנה להקשיב לו.

עומר: אני נתפסתי לאחרונה על אירוע היסטורי, ממש מסוג האירועים ההיסטוריים שבחיים בחיים לא היה לי שום עניין בהם, משהו כאילו מימי הביניים, תקופה של שעמום מוות, שבעצם, בסוף האירוע הזה, שלא היה לי שום עניין בו, גיליתי את בעצם התחלה של העולם, כמו שאנחנו מכירים אותו, כן? וזה אירוע, מלחמת 30 השנה. זה אירוע שהוא לא המלחמה הזאת, שמשחקי הכס מבוסס עליו, זה היה משהו באנגליה. זה גם לא מלחמה שהייתה 30 שנה, תכל'ס זה לקח בערך 100-150 שנה, אבל בסופה כל העולם, כפי שאנחנו מכירים אותו, בעצם נוצר.

הכנסייה נגמרת, יש מדינות. נגמר הפאודליזם, מתחיל הקפיטליזם. והכי מעניין, בעצם נוצר הבן אדם המודרני, נוצר הסובייקט המערבי עם כל המועקות וכל החרדות.

דור: מאז שפגשתי אותך, דיברת איתי על זה, הזכרת את מלחמת 30 השנה איזה עשר פעמים. עדיין לא קלטתי כאילו מה העניין, [עומר צוחק] אבל אני ממש שם לב שזה מאוד מאוד מרגש אותך, ואני אשמח להבין כאילו למה.

עומר: תראה, אני בעיקרון רציתי לעשות פודקאסט על ההיסטוריה של האינטרנט, כן? וכל הזמן רציתי כאילו מין… ללכת אחורה עוד, להבין את ההתחלה. ובכלל מין נתקעתי המון שנים עכשיו, בעצם במין היסטוריה די מודרנית, 100-150-200 שנה. ואני חושב שכולנו בעצם די אנכרוניסטים, אנחנו כאילו מין מניחים שההיסטוריה בעצם תמיד התקדמה באיזה אופן מסוים, ושהעולם כן היה דומה לעולם שלנו, אבל זה באמת לא נכון. וכאילו הבנתי שלפני העולם המודרני, בימי הביניים, בעצם היה עולם שהוא שונה באופן מהותי, ורק היכולת להתגבר עליו, בעצם יצר את האדם המערבי, שהוא ההתחלה של האינטרנט, במובן מסוים.

כאילו, אולי לא הסברתי את זה טוב, אבל בעצם כאילו מין… היה שלב שכולנו היינו קופים אנאלפביתים, שכאילו באמת חיו תחת איזשהו אציל, ולא היה לנו שום שליטה על החיים שלנו. באמת, בשום רמה, כאילו אפס שליטה. גם בכלל לא חשבת שכאילו מין, אתה יכול לעשות משהו עם הגורל שלך, ושבכלל יש משמעות לזמן או גורל.

כאילו בימי הביניים, התפיסה של הזמן היא מעגלית. אנשים בכלל לא מצפים שיקרה משהו, או שמשהו ישתנה במהלך החיים שלהם. ואם משהו יקרה, לא היה שום ציפייה שהוא יהיה טוב, בשום רמה. ובכלל אין עצמי, ואין ציבור, ואין קהל, ואין מדינה, ואין קהילה. כאילו יש איזה מין מערכת דפוקה, באמת דפוקה, של כמרים שמשקרים לאנשים, אצילים שמזדיינים בתוך עצמם, וגונבים כסף מאותו… אנשים מסכנים, שנותנים כסף גם לכנסייה.

ולתוך כל הדבר הזה, פתאום מופיע בעצם הדפוס, ואז 50 שנה אחרי זה, בן אדם מדהים בשם לותר, ומתחיל מהפכה, מהפכה שבסופה יש מגפה. בין לבין יש מלא פייק ניוז. והיא, בגדול, הדבר שהכי מזכיר את ההווה שלנו, ever. ובגלל זה אני כל כך מתרגש ממלחמת 30 השנה.

דרך אגב, אני רק אגיד, אני לא חושב שאני כאילו באמת qualified לעשות פודקאסט על מלחמת 30 השנה, כי לא רק שאני לא היסטוריון, אני בטוח לא היסטוריון של ימי הביניים. אבל אני כן באובססיה על האירוע הזה כבר איזה חצי שנה.

דור: זה מרגיש לי קצת שמה שהיה פה עכשיו זה סוג של טריילר. כאילו, אם מאזין מהצד, נראה לי שהוא קיבל רק כזה מין…

[רעשי רקע של פיצוצים לאורך כל הקטע הבא]

גל של פייק ניוז שוטף את העולם. פיצוץ ענקי של מידע. הדברים המוכרים לא רלוונטיים יותר. תאגידים מתחילים לגדול, ובעיקר לצאת משליטה. הייתה מועקה נוראית, ואז פתאום מגפה.

[רעשי הרקע נפסקים]

עומר: נשמע מוכר?

דור: ולא צללנו, כאילו, לאיזה נקודה. וגם, בין הנקודה שאתה אומר עד להמצאת האינטרנט, נכון? עבר כאילו איזה פרק זמן.

עומר: איזה חמש מאות שנה. כן, זאת אומרת, מה שאני ואתה מכנים "ההיסטוריה". זאת אומרת, כאילו, כן, כל modern history קורה אז.

דור: אוקיי, אז אולי כדאי, כאילו, שנבחר איפה, כאילו… אוקיי, אז עשינו את הטריילר, הכל בגדול. לאן אנחנו צוללים? כאילו, עכשיו אני מכניס מעבר מוזיקלי, ו…

[אות מוזיקלי]

עומר: אז דבר ראשון שאני כן חושב שצריך להגיד, שנייה מי אני, וכאילו מה ה-qualification שלי, אז דבר ראשון, אני עומר בן יעקב, עיתונאי ב"הארץ", מתעסק בפייק ניוז, וחקרתי גם, ואני גם קצת חוקר אינטרנט, וזה מה שהוביל אותי לאירוע הזה. אז במובן הזה, אני לא היסטוריון, אבל כן יש לי הרבה עניין בהיסטוריה של האינטרנט, וכן יש לי קצת ניסיון בתחקירים, ופרסמתי קצת מחקרים. אתה לא אוהב את ה-intro שלי.

דור: לא, לא, תמיד.

עומר: אני מרגיש שצריך בכל זאת איזה מין… לתת לי איזה, אתה יודע, איזה קצת יותר דמות. ואני רוצה שנייה, שנייה, שנייה, רק to set up את המלחמה הזאת, כי כאילו, אנחנו הולכים להגיד 30 שנה מלא פעמים, ואנחנו בעצם בשום שלב לא הסברנו מה המלחמה. אז מהי מלחמת 30 השנה? מלחמת 30 השנה היא בעצם מלחמה בין רצף של נסיכויות וממלכות ואימפריות. ושתי אימפריות שבעצם יורד להם, איך זה אומרים, עובר עליהם הכלח, יש ביטוי כזה בעברית?

דור: כן, עבר עליהם הכלח. טעות לשונית, כאן דור מהעתיד שעורך, זה אבד עליהם הכלח.

עומר: ולמקם אותנו בהיסטוריה של, כאילו מין… ברמת ה-Disney, זה המעבר משלטון דתי לשלטון מלוכני, כן? והמעבר הזה הוא מעבר די אלים, כי בהתחלה הכנסייה היא פשוט שולטת בהכל, ויש כנסייה קתולית, והאפיפיור, אחי, הוא מלך, הוא מלך מלא זמן, כן? הוא סוג של 'מלך אלוהים' כזה, כן? זה בדיוק העניין, הוא מלך אלוהים, זה סוג של משהו כזה. אבל עם השנים, הכוח של המלכים גדל, אבל המבנה שהמלכים חיים בו הוא לא בדיוק מדינות, כן? זה אנחנו חושבים שזה מדינות, כן?

נוח ונהדר, המלך של אנגליה, סבבה, זה אי, קל, סבבה? אבל הנושא של מי הוא מלך, נגיד ספרד, או מלך צרפת, היא שאלה מאוד… איך אנחנו אוהבים להגיד היום, זה ספקטרום, אחי, זה נזיל, זה כאילו, הזהות של המדינה הייתה נזילה, אז כאילו לא היה מושג של מדינה. מושג המדינה רק הומצא בסוף, בגדול, יקרה באופן משמעותי, בדיוק בסוף של מלחמת 30 השנה, בשלום וסטפליה, שבו בעצם אנחנו עוברים משלטון שכאילו אפשר לתפוס אותו בהרבה מובנים כשלטון רוחני, שלטון מופשט שמנותק מטריטוריות, לשלטון של בתי מלוכה, שמייצגים מדינות, שמייצגים גופים, כאילו, political bodies, כאילו, מייצגים איזו קבוצה של עם.

אז על מה אנחנו מדברים, כן? זה מעניין… מעניין… מעניין שנייה לדבר על הגופים שהיו מעורבים במלחמה הזאת. אז מצד אחד יש את האימפריה הרומית, כן? זה בעצם לא קשור לרומא יותר, זה פשוט אימפריה שהיא בגרמניה ברובה, במזרח אירופה ובמרכז אירופה, והיא אימפריה קתולית, אימפריה פוליטית של אנשים שבגדול רוצים שכולם ידברו גרמנית, או מדברים עם גרסאות שונות של גרמנית, אבל בעצם יש שם גם עוד הרבה הרבה הרבה טריטוריות, גם הונגריה וצ'כיה והרבה מהעולם בתוך האימפריה, ונשלטת על ידי משפחה שנקראת משפחת הבסבורג, שאולי אנשים שמעו עליה, בית המלוכה הבסבורג הוא בית מלוכה שהתחיל בשוויץ, והצליח to fuck its way to the top של כל אירופה, בזה שהם חיתנו את הילדים שלהם פעם ראשונה עם אנשים שהם לא המשפחה שלהם, ואז אך ורק עם בני משפחה שלהם. אז קודם כזה יצרו מלא בריתות, ואז הזדיינו בתוך כולם. והם בעצם היו כוח פוליטי שהיה בעצם סוג של אימפריה, ששלטה במלא מקומות.

לדוגמה, אחד מהטריטוריות שניסה לשלוט בה זה אזור שנקרא בוהמיה, כן? זה בתוך צ'כיה היום, זה… פראג היא בחלק מבוהמיה, חלק נראה לי גם ברומניה, ושם היה איזה מין נסיכות שהייתה עצמאית, כן? אז זו דוגמה לאיך יש כל מיני סוגים של כוחות בעולם הזה, כן? מצד אחד יש איזה אימפריה, היא חזקה, יש מצד השני איזה נסיכות, והיא כאילו מתחת שליטתה, אבל היא גם לא תחת שליטתה, והאימפריה הזאת, היא אימפריה פוליטית, כן? אבל היא אימפריה פוליטית שיש לה צד דתי, היא מחוברת גם לכנסייה הקתולית, גם לאפיפיור. אבל גם, האפיפיור הוא כבר לא חזק, אוקיי? האפיפיור לא חזק…

אני מאבד אותך, אני רואה שזה כבר… ההיסטוריה היא באמת, כן, כן.

דור: רגע, תדליק את המזגן. [עומר צוחק] פה, הנה הוא על האדום. תקשיב, העניין הוא שכאילו…

עומר: כן, שזה על הזין שלך.

דור: לא…

עומר: [צוחק] הנקודה היא שכאילו מין, אני כן רוצה פשוט to set up את המציאות הפוליטית, כי אני כן חושב… או את המציאות כאילו של המלחמה, כי זה משמעותי. אז כאילו מין, לא יודע, בוואריה. היית בגרמניה, אחי, היית במינכן? שתית את הבירה הדוחה שלהם, נכון? זה החלק הכי דוחה של גרמניה, אוקיי, אז הנה הסיבה. זה באמת חלק שהיה את… לא, באמת, זה חלק…

דור: [צוחק] איך זה מתקשר לקתולים?

עומר: כי הם קתולים, זה החלק היחיד בגרמניה, שנשאר קתולי. וגם לא במקרה היטלר בא מאוסטריה ומכל האזור הזה, כן? גרמניה היא פרוטסטנטית היום, כן? וזה בדיוק העניין, זה אנחנו…

דור: רגע, מה הקשר להיטלר?

עומר: היטלר הוא הרי מאוסטריה, כן? ואוסטריה היא מדינה קתולית. למרות שכל גרמניה היא מדינה פרוטסטנטית. ובאופן כללי, פרוטסטנטיות, אנחנו נשמע בהמשך הפודקאסט הזה, אני מקווה, אם אנחנו נגיע לאירוע המדובר, גרמניה, הפרוטסטנטיות תתפוס שם חזק. ולמה זה מעניין? כי רוב גרמניה נשלטת על ידי אימפריית הבסבורג, שהיא קתולית, כי היא קשורה לכנסייה הקתולית, שהיא כוח פוליטי, כוח כאילו מאוד משמעותי בעולם, כוח בירידה, כן?

וההבסבורגים והבתי מלוכה הם כוח בעלייה.

אבל זה הקשר להיטלר, כן? כי בעצם האימפריה הרומית הזאת, האימפריה הפוליטית של ההבסבורג, היא הרייך הראשון, אחי. היטלר זה הרייך השלישי, זה הרייך הראשון. כאילו, באמת, זאת אומרת, לפחות בסיפור של היטלר, כן?

אז בגרמניה, שהיא לימים תהיה מדינה פרוטסטנטית, יש… שולטת אימפריה, שהיא קתולית, ושולטת על… קשורה לכל מערכת הכוח של אירופה, שהיא גם קתולית, רק שהאימפריה הזאת גם ממש את מייצגת הכנסייה הקתולית. למה זה חשוב? כי בשאר אירופה, הכנסייה הקתולית היא מצד אחד, הכנסייה שאנחנו כולם הולכים אליה, מצד שני, היא גם במתח עם המלך.

דוגמה, מלך ספרד, לא רוצה… לא בעניין של, כאילו, לקבל פקודות מהאפיפיור. מלך אנגליה, לא בעניין של זה, נכון? יש את הסיפור על מלך אנגליה שרוצה להתגרש, לא נותנים לו להתגרש, סיפור מפורסם, הנרי, בלה בלה בלה. אז כל התהליכים האלה הם בדיוק זה. יש מלכים והם דתיים, אבל הם לא אוהבים את הכנסייה.

ויש מצד שני, אימפריה, שכן אוהבת את הכנסייה, ואפילו, אף חולבת אותה ומין… מנסה לייצג אותה. ויש כל מיני מתחים ברמה הזאת. זה מה שהיה לי חשוב לי להגיד.

[אות מוזיקלי]

עומר: אז אני רוצה שנייה לחבר אותנו לעולם הפרה-מודרני. אני חושב שקצת… כאילו מין, יש משהו מעניין, שנייה, בלדבר על איך נראה העולם לפני, זאת אומרת, העולם שבו לותר, הדפוס, ומלחמת ה-30 השנה התממשו בהם, כן? מלחמת 30 השנה הוא אירוע שנגמר באירוע אחר, שנקרא שלום וסטפליה. שלום וסטפליה הוא אירוע משמעותי מבחינה היסטורית, כי זה הרגע שנוצרה אירופה. זאת אומרת, יש מדינות, בגדול רוב המדינות האירופאיות שאתה מכיר, נוצרות אז, וזה נורא משמעותי, כי עד אותו רגע היה מין שיט שואו של נסיכויות, ממלכות, היה את מה שנקרא הרייך הראשון, שזה ה-Holy Roman Empire, שזה איזה מין סוג של מיני אימפריה שפועלת על הגבול בתוך גרמניה, היא איכשהו קרובה לאפיפיור. בכלל, אתה תהיה מופתע לדעת שעד אותו רגע אין קשר בין שלטונות לבין שליטה גיאוגרפית, כן? האימפריה הגרמנית, הרייך הראשון, הוא לא דבר שבכלל יש לו רצף טריטוריאלי, זה פשוט רצף של נסי… זה נסיכויות, או מין איזה ארגון פוליטי שקשור לאיזה אמפרור, לאיזה קיסר, שקשור לאפיפיור. העולם לא דומה לעולם שלנו, ושלום וסטפליה הוא בעצם מין… לפחות מי שלומד היסטוריה, זה כזה מין… ובבגרות, זה הרגע שבו העולם המודרני נוצר. אני חושב שנורא מעניין לחזור אחורה, ולהבין איך העולם לפני זה נוצר. כי בעצם כולנו חיים בסרט שההיסטוריה מתקדמת.

אנחנו חושבים שפעם אנשים היו מפגרים, ואז המצאנו מין כסף, ומדינות, ודברים נהיו בסדר.

וכאילו מין, יש איזה תהליך ארוך של מין לגלות את ההווה. כאילו לקחנו מין מיליון שנה… לקחנו 2023 שנה להגיע עד הרגע הזה, וכאילו זה היה איזה תהליך הגיוני שהוביל אותנו לפה.

אבל זה לא נכון. היה מלא לופים, ומלא פאלטות, וכאילו מלא הרס של מבנים אחרים, והגיונות אחרים, ואני חושב שנורא קשה לחדור לזה. כאילו מין, בסופו של דבר, אנחנו לא מבינים איך נראה עולם בלי מדינות. כאילו באמת. אתה לא מדמיין איך נראה עולם שבו יש לא רק מלך, כן, שזה איזה מין דימוי ש-Disney החדיר לנו, אלא גם כאילו מין, איזה מין נסיכות מוזרה, של איזה מין dude, שבאמת אבא ואמא שלו בני דודים, הוא לא יודע לעשות כלום, ברמה של… זאת אומרת, הוא לא יודע לעשות כלום. הוא יודע לרכוב על סוס, ואם יש מזל, הוא יודע לכתוב ולקרוא, אבל זה ממש לא ברור שזה מה שהוא יודע לעשות. המודל העסקי שלו זה ליפול עליך. זה מה שהוא עושה, הוא נופל עליך, אתה לא יודע כלום, יש לך עשר ילדים, במקור היה לך חמש עשרה, כן, והפרה שלך מתה הבוקר.

זה העולם, זה דבר מדהים. עכשיו, הוא בא אליך, והוא נופל עליך, והוא גם נופל עליך בשפה שאתה לא מדבר, כי בכלל אין קשר בין השלטון לבין הקיום המקומי. עכשיו, יכול להיות שמחר בבוקר, מישהו אחר, שאבא ואמא שלו בני דודים, מופיע, והוא הבעל הבית החדש שלך. עכשיו, אתה לא יודע את זה, אף אחד לא טרח לספר לך את זה. עכשיו, הוא גם מספר לך שאתה כבר מהיום מחליף דת גם, כי פשוט הוא, מין נקרא לזה, הוא פרוטסטנטי, כן? זאת אומרת, זה העולם שבו אנחנו חיים בו.

[אומר בשקט] כאילו, קצת לא דייקתי את זה, כי תכל'ס הם הולכים להמציא את הפרוטסטנטיות, אבל לשם הדיון, הוא יכול לבוא עכשיו, האציל הזה יכול לבוא עכשיו…

דור: [צוחק] מה, מה זה היה ההערת אגב הזאת?

עומר: לא, לא, זה לא דוגמה טובה שהוא יעביר לך את הדת, כי זה קורה רק אחר כך, כי בשלב הזה יש רק דת אחת.

דור: כמה זה שונה, אבל, ממה שקורה היום?

עומר: זה אי אפשר בכלל להאמין.

דור: כאילו, לא נופלים עלינו? קצת?

עומר: זו שאלה נורא יפה. נופלים עלינו, אבל נופלים עלינו בדרך הרבה הרבה יותר מתוחכמת.

א' כל, נופלים עלינו, כן? יש לנו איזו תפיסה של אני, אתה, קהילה, מדינה. בעולם של לפני הדפוס, אין מושג כזה של קבוצה, קבוצת ייחוס. אין לך קבוצות ייחוס. זה דבר די מטורף שצריך להבין. זאת אומרת, אתה מכיר את מי שחי בכפר שלך, אתה אולי מכיר את האנשים שנלחמת איתם, אם יש לך את החוסר מזל שהאציל שלך עכשיו שלח אותך להלחם במקום אחר, אבל בגדול אין לך שום תפיסה של זהות.

אין לך שום לויאליות. כאילו, יש עולם שבו גם אין לך שם משפחה. זאת אומרת, אתה…

דור: כמו לותר?

עומר: לותר זה היה שם משפחה שלו, קראו לו מרטין. דווקא היה לו שם משפחה. ולותר היה ממעמד יותר גבוה. לותר הוא בעצם חלק מהאנשים שמנסים לעשות משהו עם עצמם בעולם. עכשיו, אתה לא יכול לעשות כלום בעולם, זה בדיוק העניין. יש כאילו מין… את השכבה הזאת של אבא ואמא בני דודים, אצילים, מין נסיכויות, שבאמת, צריך להבין, הם באמת לא עשו כלום, כן?

as opposed to, השכבה התחתונה של ה'עמך', האיכרים, שבאמת, כאילו, מין, התפקיד שלהם היה לחיות ולמות, ולא היה להם שום, כאילו, שום שיחה עם מי שהיה נופל עליהם, כן? ובכלל, שום קשר אליו, כן? ובאמצע של הדבר הזה היה את הכמורה, או היה אנשים שנכנסו לדת, והמקום של הדת בעולם הזה הוא דבר די מדהים, כי בעצם אם אין מדינה, ומי שנופל עליך הוא סתם בעצם מישהו שנותן לך פרוטקשן, אז בעצם התפקיד של הכנסייה הוא תפקיד נורא מעניין, זה משהו בין מערכת חינוך, משרד הפנים ומס הכנסה. זאת אומרת, הכנסייה היא בעצם ההסדרה של העולם הרגשי שלך, העולם הרוחני שלך, וגם בהרבה מובנים העולם הכלכלי שלך, כי בעצם שתי האנשים שאתה נותן להם כסף זה האציל, שאתה חי אצלו, והכומר, שממנו אתה קונה שטרות מחילה, אתה מבקש ממנו סליחה, ובכלל אתה מעורב בכל מיני, זאת אומרת, הזהות היחידה שיש לך היא הכנסייה הקרובה לביתך, והכנסייה הזאת היא קתולית.

והכנסייה הקתולית בשלב הזה קיימת כבר די הרבה זמן, זאת אומרת, היא בעצם… היא שולטת באירופה ובעולם איזה מין קרוב לאלפייה כבר, אנחנו אלף שנים ככה לתוך האירוע הזה, אנחנו חמש מאות שנה לתוך מסעות הצלב, שזה אירוע מאוד מעניין כשלעצמו, ואני חושב שמה שמעניין בהקשר של הכנסייה באותו רגע, זה שהכנסייה היא מין הכולבויניק הרגשי של העולם, כאילו מין, תחשוב על זה שכאילו מין, בעולם שבו אתה לא שולט בגורלך, כל הזמן קורים דברים רעים, יש בעצם איזשהו צורך לכאילו לנהל את העולם בשביל שלא כולם יתאבדו או יהרגו את האציל, והכנסייה נכנסת לתוך המרחב הזה. והכנסייה בשלב הזה היא בגדול הארגון הכי נצלני שניתן לעלות על הדעת. כאילו, היא פשוט זה מין מאפיה של סחיטה רגשית, זה כאילו גזלייטינג מאפיה, כאילו ממציאים, פשוט ממציאים שיט מהתנ"ך, אומרים, תשמע, זה נורא רע אם חשבת אתמול על לקחת ריבית, כן? אסור לקחת ריבית, כן? אבל אם חשבת על לקחת ריבית, פינטזת על זה, אז אתה צריך ממש להתבייש. אבל הכל טוב, אחי, הכומר פה יסגור לך את הפינה, אתה רק צריך להגיע, להסתובב חמש פעמים סביב הכנסייה, לתת לו עשר שקל, והכל טוב, והיכולת של כמרים ושל המערכת הכנסייתית, כן, להמציא עוד תפקידים, להמציא עוד בעיות שהם פותרים, היא משוגעת. וזה מגיע לשלב, אני לא צוחק, שכאילו, חלק מהכמרים, השכבה הכי נמוכה של הכמורה, לא יודעת בעצמה קרוא וכתוב, מסתובבת עם מה שהוא אמור להיות עותק של התנ"ך, או הברית החדשה, והם פשוט מעמידים פנים שהם מקריאים קטעים ממנו לאיכרים, וממציאים דברים, כאילו, דמיין בן אדם מחזיק קלף הפוך, כן, ואומר, תקשיבו, כתוב פה שאם אתם לא מוצצים לי את הזין ברגע זה, אתם כולכם הולכים לגיהנום, וכאילו, מין… בעולם שבו אין תקשורת המונים, אתה לא יודע לקרוא, אתה אשכרה חושב שזה מה שכתוב בתנ"ך, ואתה פשוט יורד על הברכיים ומוצץ לכומר את הזין.

[אות מוזיקלי]

דור: כאילו, אני מרגיש שאם מישהו היה בא מהצד, לצורך העניין, אם מיכל הייתה פה, היא בטח הייתה אומרת שכאילו, לא מבינים.

[הקלטה] עומר: אחי, עכשיו עברתי על כל ה… הקשבתי שוב לעונה הראשונה, היא פצצה, אבל באיזשהו שלב שם אתה אומר, "הקשבתי למיכל". אחי, אף אחד לא יודע מי זה מיכל, צריך להגיד. מיכל, מהפודקאסט השני שלך, זו דעתי על כל פנים, אז רציתי שתוסיף רק את הרפליקה הזאת, כי זה באמת, אני אומר לך, זה אניגמטי, זה לא מובן.

דור: כאילו, על מה דיברנו? אני לא זוכר, אמרת לי יותר מדי דברים, היינו כאילו, מאוד מאוד מבולגנים.

אז אולי סיכום קטן, כנסייה, שולטים, זרגים, עניינים, מה עוד היה?

עומר: אנחנו בעצם עכשיו חיים בעולם שבו אין זהות, אין קרוא וכתוב. אין ציבור במובן הקלאסי, אין אישיות במובן שאנחנו תופסים אותו. אין לאנשים עולם פנימי, אין פסיכולוגיה, אין כסף, אין קפיטליזם. מי ששולט בעולם, זה חבורת דגנרטים, שאבא ואמא שלהם הם בני דודים. אם יש להם מזל, הם אולי התארגנו לכדי בית מלוכה, זה צד אחד. ומצד שני, מערכת סוטה וחולה של כמורה אינטרסנטית ומניפוליטיבית, שמנצלת את הבורות של העם, לחלוב אותם רגשית ובשביל כסף, רגשית וכלכלית.

ולתוך הקלחת הזאת נכנס אדם בשם גוטנברג, שבעצם יוצר את מכונת הדפוס, שכל כך הרבה נכתב ונאמר על זה, שזה מביך אותי להגיד את זה בקול רם בכלל. אבל מה שיותר מעניין זה ש…

דור: תן קצת ניים דרופינג למי שלא היה בשיעור מבוא לתקשורת.

עומר: אוקיי, אז למי שלא היה בשיעור… בעצם יש, שוב, אתם מדמיינים את אירופה, כן? אתם חושבים… כי יש מקום בשם גרמניה. אין מקום בשם גרמניה, אוקיי? יש נסיכויות שבהן מדברים משהו שנשמע כמו גרמנית, סבבה? ובתוך הזה איזה אחד, שמנדריק אחד בשם גוטנברג, בעצם רוצה לייעל את עסק הדיו והביזנס שלו ויוצר את הדפוס. והדפוס הוא היכולת להדפיס את אותו טקסט הרבה פעמים. והדבר הזה, או לפחות מה שמספרים לך בבגרות, אומרים, זה יצר את העולם המודרני. למה זה יצר את העולם המודרני? כי זה איפשר לזה שכל אחד ילמד לקרוא ולכתוב, וכאילו מין יצר חילון, ושם את האדם במרכז, לא היית תלוי בכומר.

עכשיו, זה נכון, והאירוע המחולל שתמיד מספרים הוא שמרטין לותר הדפיס תנ"ך. הספר הראשון אי פעם שהודפס, היה תנ"ך. ואז היית יכול שיהיה לך תנ"ך בבית, ואז כאילו, זהו, נהיינו מודרניים. זה בולשיט. הספר הראשון של גוטנברג, התנ"ך המתורגם הזה, זה פשוט נכשל. אף אחד לא מצליח לעשות מהדבר הזה ביזנס. מה שכן נורא מצליח, זה מגזינים, פנזינים ופייק ניוז. כן? זאת אומרת, זה מה שמדהים. יוצרים את הדפוס, מתחיל בעצם פיצוץ של מידע. כן? נשמע מוכר אחי? נשמע מוכר, טכנולוגיה חדשה שיוצרת פיצוץ של מידע? עכשיו, אותו דבר, זה בדיוק הבולשיט של הקידמה. זאת אומרת, מספרים לנו שיש דפוס, פתאום על פניו כולם יודעים לקרוא, על פניו יש מלא ספרים, וכולנו נהיים משכילים, נכון?

זה עזר לנו להיות משכילים. לא, ההיפך קרה, כמו עם האינטרנט. היה פיצוץ ענקי של ספרים, ואז מלא דגנרטים התחילו לפרסם שטויות, כן? יש ממש סוגה חדשה של ספרים שנוצרת, שנקראת wonder books, שזה בעצם בולשיט אפוקליפטי, כל מיני נבואות זעם וזה, וזה נהיה ממש פופולרי, כי אנשים, מסתבר, לא רוצים לקרוא את האמת. רוצים לקרוא שיט דרמטי ומזויף, כאילו אתה רוצה נטפליקס אחי, אתה לא רוצה ניו יורק טיימס, כן?

וזה מה שקורה, זאת אומרת, אתה רוצה יוטיוב וטיק טוק, אתה לא רוצה להיכנס לארכיון שפילברג ולראות עדויות מהשואה, נכון? אז אותו דבר, והדפוס בעצם יוצר פיצוץ ענקי של מידע וידע שלא בהכרח מדויקים, כן? זה העניין, זה מה שקורה באותו רגע עם הדפוס.

דור: מדהים, דוגמאות כאלה, זה כאילו ממש מוריד לקרקע, ממש, זה השיט, כאילו תביא את זה יותר, אז בעצם כאילו מה? פורנו עיתונות של כאילו…

עומר: לגמרי, לגמרי.

דור: איך… יש לך דוגמאות?

עומר: כן, אז א' כל, יש… זה נורא מעניין, אם חושבים על התקופה הזאת, בוא ניקח שנייה בעצם צעד, נחפור שנייה בתוך הנושא הזה של הדפוס, כי הדפוס הוא דבר די מדהים, כאילו, זה שפתאום יש יכולת להפיץ את אותו רעיון בכמה עותקים. לדוגמא, מה שאנחנו היום קוראים לו ממים, כן? זאת אומרת, אז אתה יכול לראות שם את תולדות הממים, ואתה יכול לראות שם את התולדות בעצם החוויה המשותפת, זה שאני ואתה יכולים לדבר על אותו טקסט באותו אופן. אז כל הדברים האלה מתחילים שם, ומה שמדהים לראות, זה איך זה הולך יד ביד עם בולשיט ופייק ניוז.

לדוגמא, אחד מהסוגות הכי פופולריות היו ספרי… איך זה נקרא? אלכימיה? אומרים את זה בעברית? Alchemy? כל מיני ספרים על איך הופכים זבל לכסף. כן? זה נשמע מאוד דומה לכל מיני self-help books כאלה, כן? זאת אומרת, הקשר בין ידע לבולשיט הוא עמוק. עמוק מאוד, כאילו. והגישה לידע תמיד כרוכה גם בגישה לבולשיט, כאילו. אין עולם שבו אתה מקבל מידע מדויק על ה-one. ההיפך, זאת אומרת, בורות תמיד היא השער לעוד ידע.

ומה שמדהים בפייס הזה באירופה זה שכאילו, יש כזה חוסר הלימה בין זה שיש חבורת כמרים שליטרלי עומדים ואומרים, כאילו, "if you suck my cock, I will give you forgiveness for Jesus for 15 years". ואומר, "15 years?" הוא אומר, "כן, כל מציצה שווה 15 שנה בגיהנום". ואומר, "וואו, אחלה דיל", כן? לבין זה שכוחות החילון עושים בדיוק את אותו דבר. הם גם מוציאים ספרים, שבעצם מין, או נותנים נבואות זעם, זה ה-wonder books האלה, או מסבירים לך, מין, איך הופכים את הקקי של הפרה לזהב, או, וזה גם נהיה טרנד מאוד גדול, ספרים על העולם החדש, כן?

דור: בא לי שתרחיב על הידע, זה בולשיט, כי זה נראה לי, זה המהות שלשמה התכנסנו, נראה לי, כאילו.

עומר: במובן הזה, מה שמדהים באותו רגע זה שכאילו, מין, הפיצוץ שהדפוס מאפשר, הוא גם מאפשר בעצם את ההתפשטות של הטמטום האנושי, כן? זאת אומרת, זה תמיד הולך יד ביד, כאילו, כשאנחנו מקבלים כלי חדש להפצת ידע, תמיד יש מי שגם מנצל אותו לטמטום. זאת אומרת, זה אפילו לא טמטום, כאילו, הפייק הולך יד ביד עם הידע, תמיד.

במובן מסוים אפשר להבין את ה… לחשוב על התהליך של גילוי האמת כבעצם מין איזה מלחמה בבורות. אבל תמיד אתה… זאת אומרת, זה אי אפשר להאמין, נגיד, אני אתן לך דוגמה מצחיקה.

היה באותו תקופה כמות הספרים ש… בעצם ניסו לתרגם אטלסים ומפות של העולם החדש, לכדי מין ספרי… כאילו, כך תיסע לעולם החדש ותמצא את אל דוראדו ויהיה לך את כל הכסף בעולם. זה אי אפשר להאמין. זאת אומרת, אנחנו מדברים על עשרות על גבי עשרות ספרים, שהם מין המדריך להתעשר מהר.

כל מה שאתה צריך זה להתארגן על ספינה, לחצות את האטלנטי, וברגע שאתה שם, זה ממש קל. זאת אומרת, יש פשוט מלא ילידים שיתנו לך זהב. ואם לא, אז הכל טוב, אני… יש פה ספר שילמד אותך איך להפוך את השתן של הפרות שלך לכדי כאילו זהב, או ספר אחר שמסביר לך איך לקרוא את הכוכבים נכון בשביל שכשסוף העולם יגיע, אתה תדע להיות נוח, ולהתארגן מראש באופן שתשרוד את העולם.

זאת אומרת, במובן הזה זה מאוד מזכיר את מה שקורה באמריקה היום עם כל ה-preppers וכל…

זאת אומרת, זה פשוט QAnun.

דור: מה זה הדוגמה הזאת? כי אני לא מכיר.

עומר: פה, ממש פה, על זה הייתי עושה את הקאט ומחזיר את כל הקטע המאוד מצחיק וחכם שלי בעיניי, על הקריפטו, ואיך הקריפטו זה כמו השטר מחילה של הכנסייה הקתולית.

[מתחילים לשמוע קולות שקטים ברקע]

אתה צריך להוריד את הפייד אבל יותר מוקדם.

דור: למה?

עומר: כי אתה… ברמה אסתטית מבינים את זה. רק מזה שהפייד עולה עליי לכמה שניות ושומעים את הערוץ הקודם. אין טעם שזה יישאר עוד ערוץ עליי במקביל לזה. כאילו מין… אנשים לא מפגרים. הם מבינים שכאילו חתכנו.

דור: אבל לא, אבל צריך להגיד את המובן מאליו לפעמים, בשביל להרגיש חלק מתוך הפוד שבתוך הפוד, שבתוך הפוד, שבתוך הפוד… [את הסוף שניהם אומרים ביחד]

עומר: שהוא לא מגיע להיסטוריה שבה הוא עוסק על עצמו.

[אות מוזיקלי]

עומר: אוקיי. עכשיו אני הולך לשים קאט.

דור: לא, כבר שמתי.

עומר: הנה היה. הרגע היה.

דור: אז מה קורה עכשיו?

עומר: באיזה רמה של הפודקאסט עכשיו אנחנו? אני רוצה לחזור לרמה של הפודקאסט שבו עכשיו, מהרגע הזו ואילך, יהיה קאט. בעוד שנייה יהיה קאט. והקאט הזה יחזיר לקשר על NFT וקריפטו ושטרות מחילה והניסיון לייצר ערך מפאקינג כלום.

[אות מוזיקלי]

עומר: כלכלה היא תמיד דבר שקשור בתפיסה הדתית והפסיכולוגית שלנו. כל הטרפת של הביטקוין והקריפטו וה-NFT הוא בעיניי אחד מהדרכים הכי מעניינות לחשוב על מה שקרה אז. כי זה בעצם דוגמה קלאסית לאיזה מין פסיכוזה כלכלית. אז בוא נסביר שנייה מה זה NFT. כן? אני רוצה להסביר שנייה מה זה NFT. זה בעצם קובץ דיגיטלי שעל פניו אפשר לאמת את המקוריות שלו, ולכן אפשר לסחור בו כ-non-fungible token. אפשר לסחור בו כאילו הוא מטבע. כן? זה דרך מאוד יפה להגיד שזה פשוט כמו חפץ. כן? כמו שאתה קונה את המונה ליזה ויש רק אחת. והיא שווה כי יש רק אחת. אז זה כך, רק בגרסה דיגיטלית. וכמו שאתם אולי זוכרים, לפני שנה וחצי, בשיא הטירוף של הביטקוין וכל המטבעות הדיגיטליים, NFTs נהיו ה-סחורה החמה. פתאום התחיל כלכלה משוגעת בעצם מין תמונות או אמנות דיגיטליים. מהפרספקטיבה שלי זה נראה כאילו בעצם נוצר בורסה לג'ייפגים או בורסה לממים. והשיא שלה זה הוא כמובן המותג Board Ape Yacht Club.

Board Ape Yacht Club, מועדון היאכטות של הקוף המשועמם, שבו ציורים מאוד מפגרים של קוף שיצר AI נמכרו בפשוט מיליוני דולרים לאנשים כמו Eminem ו-Jay-Z והדבר הזה נהיה כאילו עניין ענקי.

כמובן הם היום לא שווים כל כך הרבה כסף. אבל זה דוגמה נורא יפה, כי זה מראה איך אנחנו מכניסים מלא ציפיות לתוך הכסף ואיך גם כסף מבטא כמיהות הרבה יותר עמוקות. כאילו בסופו של דבר ה-NFTs היו הרצון שלנו לבוא ולהגיד העולם הדיגיטלי הוא גם העולם האמיתי. כאילו אנחנו יכולים לסחור בקבצים דיגיטליים כאילו הם אמנות וכאילו זה העולם האמיתי. אבל העולם הדיגיטלי הוא לא העולם האמיתי ולכן זה לא עובד בדיוק ככה. כאילו זה לא יכול לעבוד ככה. תשאל כל מוזיקאי שהמוזיקה שלו מופיעה בנאפסטר או באינטרנט שזה לא עובד ככה. לא, אתה יכול להחזיק בזכויות יוצרים ועדיין אנשים יגנבו לך את האמנות. כן?

אז אני חושב שזה דרך מעניינת לחשוב על שוק ה-NFTs וכשאתה מתחבר לזה, לעולם של פעם, זה נהיה נורא מעניין, כי זה בעצם די זהה למודל של שטרות חוב. השטרות חוב בעצם היו קצת התשובה של הכנסייה הקתולית לבעיה הכלכלית של הפיאודליזם. זאת אומרת, בעצם היה צריך לייצר עוד כסף, אז הם גילו מודל מאוד מעניין, שאנחנו נקרא לו 'מסחר' בקרוב, שבו אתה מוכר למישהו משהו, אבל הבעיה זה שאתה מוכר למישהו משהו אתה צריך לייצר משהו גם. עכשיו, הכמורה לא טובה בלייצר דברים, הם טובים בלאנוס ילדים קטנים ולשקר לאיכרים, ולכן נוצר הדבר המדהים שנקרא השטר חוב. והשטר חוב הוא חתיכת מפית חרטבונה שעליה מישהו כותב משהו, שאתה לא יודע לקרוא, אבל כומר מספר לך שיש שם איזשהו סוג של נוסחה, שהיא כסף מול זמן בגיהנום. אחד לאחד. זאת אומרת, ככל שהשטר יותר גדול, הזמן בגיהנום של מחזיק השטר נמוך יותר. ואי אפשר להאמין לאיזה דרגות מסחר זה הגיע. זאת אומרת, אתה בא לכומר, אתה אומר לו "שמע, הייתי אתמול עם חמש זונות ורק שתיים מהם היו גברים", אז הוא אומר "אוקיי, סבבה, יש פה ארבעה חטאים שונים", ויש איזה תחשיב שלם שבו מחשבים את הדבר הזה. ואנשים סוחרים וקונים ומתחילה כלכלה משנית בזה. אנשים מתחילים לסחור בשטרות החוב שלהם הלאה. ולותר רואה את כל הדבר הזה ופשוט יורד מהפסים, כי הוא, ברמה פילוסופית ודתית אומר, "שנייה, לא הבנתי בכלל איך דף נייר יכול להשפיע על ההחלטות של אלוהים", זאת אומרת, או שאתה טוב או שאתה רע. אבל אני אומר, בוא נניח את הדיון הזה בצד, ורק נחשוב על מה זה אומר. זה כלכלה… זה לא כלכלה, אבל זה חברה שצמאה לכלכלה, זה חברה שצמאה ליכולת לשנות את גורלה או לשלוט בגורלה, וזה בעיקר חברה שמנסה להבין מה עושים עם העודפות הרגשית, הפסיכולוגית, גם במובן מסוים הכלכלית, ברמת החברה, וצריכים לפרוק את הדבר הזה, כן? ואם אין כלכלה, אין לך איך לפרוק את זה, והכנסייה נורא טובה בלנצל את זה, אבל בעיקרון זה אותו דבר, זה אנשים לוקחים איזה מין אובייקט שנהיה משמעותי, היום זה אובייקטים דיגיטליים, אז זה היה דפוס, דפים, וטוענים אותם במשמעות דתית או במין איזה תקווה, כן?

במובן הזה, גם האלכימיה היא מאוד מזכירה את הביטקוין, כן? זאת אומרת, אלכימיה היא לבוא ולהגיד, אני הולך לקחת את חתיכת אבן הזאת ולהפוך אותה לזהב. זה נשמע מאוד כמו מישהו שבא ואומר לך, "תשמע אחי, אני הולך למכור לך אובייקט דיגיטלי, ובעוד כמה שנים הוא יהיה שווה ימבה כסף", אתה תגיד לו, "אבל לא הבנתי, למה זה יהיה שווה כסף?", ובאמת קצת קשה להסביר למה, נכון? זאת אומרת, באמת למה? נכון? זאת אומרת, כן, בגדול ההיסטוריה הוכיחה לנו שאנחנו לא יכולים לייצר ערך מכלום, אבל כל הדברים האלה הם דוגמה לניסיון לייצר ערך מכלום.

[אות מוזיקלי]

דור: קודם כל, אני שמה איבדתי… אני לא יודע אם סיימת את הנקודה על אמריקה או לא, הייתי בכל מיני מחוזות אחרים.

עומר: אמריקה כן, זה לא.

דור: אתה אמרת, העולם הולך וסוגר על האנשים, בעצם גם היום זה כל הווייב, נכון?

עומר: יחי המלך המשיח, אחי. יחי המלך המשיח. כל המשיחיות, המשיחיות באשר היא, היא תמיד סימפטומטית. היא תמיד סימפטום למשהו אחר.

אנשים לא סתם מאמינים ברמה חברתית שהם הולכים, צועדים, לקראת אירוע ענקי. זה או צימאון לאירוע ענקי, או פחד ענקי מהעתיד. ועכשיו, אין המון פעמים בהיסטוריה שזה מתממש בצורה כל כך ברורה, אני חושב, כמו היום, כמו בזמן המלחמה הקרה, כן? זאת אומרת, גם שהעולם פוחד משואה גרעינית, וגם אז, כן? וזה נורא חשוב להבין, זה אחד מהתקופות הכי אפלות בהיסטוריה, זאת אומרת, לא סתם ב-The Dark Ages, כן? זאת אומרת, אנשים אז הרגישו שהעולם באמת הולך ונסגר עליהם, ואנחנו הולכים לקראת אבדון במובן האמיתי.

לכן השטרות מחילה האלה היו כל כך משמעותיות, כי אם כולם הולכים לגיהנום בעוד רבע שעה, אז זה נורא משמעותי אם אתה הולך להיות שם אלף שנה או מיליון שנה. ואם בא בן אדם ואומר לך, תשמע, בתמורה ל-50 פרות, אני עכשיו אוריד לך אלפיים שנה מהגיהנום, וגם אכניס את הילדים שלך כי וואלה אחי, אתה הסיפתח שלי היום ובא לי טוב לעשות לך הנחה, אז זה נשמע כמו דיל טוב, כן?

והפיצוץ שהדפוס עושה, ובמובן הזה גם הדפוס אשם בזה, כן? כי הדפוס גם פתאום מערער המון כוח, הוא מערער את הכוח של הכנסייה, אבל הדפוס נותן דרור לדבר הזה, ויש משהו מדהים בזה שאנחנו חושבים שהדפוס יצר מדע על ה-one. הוא לא יצר מדע, הדפוס נוצר בכאילו 1550.

דור: אוווו, so called טעות עובדתית, זה נוצר ב-1450, לעומר היה ממש קריטי שנתקן את זה, לי קצת פחות, זורם איתו.

עומר: והמדע מתחיל 200 שנה אחר כך, כן?

יש שם איזה 150-200 שנה לפני הנאורות, אחרי המצאת הדפוס, התקופה שמכונה הבארוק, סוף ימי הביניים, כן? שזה התקופה שאנחנו מתעניינים בה, ואנחנו מדברים עליה, שבעצם יש דפוס, אבל אין מדע. אתה מבין? אתה יכול להדפיס את הרעיונות שלך, אבל אף אחד לא יודע איך חושבים, ואין בכלל הסכמה על איך חושבים, אתה מבין? זה דבר ענק, כאילו, בעיניי. זה מה שכל כך מצחיק, כי אנחנו חושבים, אנחנו טוענים טכנולוגיה בתכונות. מישהו אומר, אה, דפוס, זה רציונלי, זה טכנולוגיה רציונלית, היא מעודדת רציונליות. ואתה אומר, לא אחי, לא בהכרח.

כל מי ששיחק עם ה-ChatGPT יודע שזה נכון, ה-ChatGPT יודע לנסח טענות שנראות הגיוניות, פשוט אין שום משמעות למילים שלהם. אם אתה שואל אותו על דברים שהם לא הגיוניים, נגיד, תשאל אותו, תמנה את כל מאה ראשי הממשלה של מדינת ישראל. הוא ימנה את כל ה-מאה. זה שהיו, כאילו, 7, זה חסר כל משמעות, אתה מבין? זה בדיוק העניין, לא 7, כמה היו, 12? לא זוכר, whatever… אז זה בדיוק העניין. עכשיו, הוא ייתן את הטענה הזאת, כן? זה יופיע כדבר הגיוני. וזה מה שמסוכן בתפיסה ההיסטורית שלנו, כי אנחנו לוקחים את הספרים שלנו, מסתכלים עליהם, ומסתכלים אחורה בזמן, ואומרים, אה, כנראה זה תמיד היה ככה. לא, אחי, זה לא היה ככה. הספרים הראשונים היו בולשיט. או היו הזיות, ובעיקר היו הזיות דתיות. ולשם פאקינג מרטין לותר נכנס. כאילו, זה בדיוק הקלחת, שהוא, לא, בעצם אני לא רוצה לעשות את זה ככה… ו…

דור: יש ספר, אין מדע, אוקיי, ויש גם מקום לכאילו, לא יודע, דברים טובים שקרו שם? כאילו מין, הופצו, לא יודע.

עומר: א' כל, אני חושב שקרו הרבה דברים מאוד טובים בעקבות הדבר הזה. א' כל, התפרק כל החברה החולה הזאת, שבו הכומר היה מרמה אותך, ואציל לא היה עובד. זאת אומרת, זה הדבר הראשון. אבל ברמה יותר מיידית, זה מתחיל תהליך די מעניין, שבו חבורה של אנשים, בעיקר בהולנד, ובמערב גרמניה, וקצת בשוויץ, בעצם מתחילים להבין שיש ביזנס בדבר הזה. זאת אומרת, יש ביזנס בלייצר ספרים, אבל הבעיה זה שזה מחייב שיהיה אנשים שיודעים לקרוא ולכתוב. ואז מתחיל בעולם המערבי מערכת חינוך, פעם ראשונה. פעם ראשונה מישהו אומר, וואלה, בוא נלמד אנשים לקרוא, בצורה מרוכזת, מגיל צעיר. כי למה? כי צריך שוק. שוק של קוראים, כן? אז במובן הזה מתחילים תהליכים סופר סופר חשובים. היכולת שלנו ללמוד לקרוא ולכתוב, גם אם זה בהתחלה קורה באופן מאוד קטן, בעצם בורא את האדם המודרני.

הסיבה שלך יש עולם פנימי, זה כי קראת ספרים, או אתה יכול לנהל דיאלוג פנימי עם עצמך. עד אותו פאקינג רגע, עד שיש דפוס, השיחה הפנימית שלך היא שיחה חיצונית בינך לבין הכומר. אתה נכנס לתוך התא, ואתה אומר לו, "תקשיב, אתמול פינטזתי על גבר". ואז הוא אומר לך, "פאק. פאק אחי, אכלת אותה. תקשיב מה תעשה: כל פעם שאתה חושב על גבר, תרביץ לעצמך, ובוא, עכשיו גם תן לי 200 שקל בשביל אני לא אספר לאף אחד שזה קרה, ועוד 500 שקל על זה שאני אסלח לך". ואז אתה עושה את זה, וזה עובד. אתה באמת מאמין שאתה לא חושב יותר על גברים. ואז כל מה שאתה חושב על גברים, זה כאילו מעורר בך איזו אי נוחות, אבל אתה יכול… איך לפתור את זה. כי העולם הפנימי שלך הוא חיצוני. הספר מכניס את העולם הפנימי שלך פנימה. פתאום אתה מנהל יומן.

זה סוגה חדשה שנוצרת בעולם הזה. מסיבה אחרת, לא בגלל הדפוס, בגלל שאנשים יודעים לקרוא ולכתוב. אז פתאום יש משמעות לזה שאתה יכול לכתוב בעצמך. הסוגה של יומנים היא ממש דבר שמתפוצץ באותו שלב. היא כל כך מתפוצצת, זה גם סיפור מצחיק. ובכלל יש פיצוץ כל כך גדול של ספרים שנוצר עכשיו ז'אנר חדש של ספרים. ספרים על ספרים אחרים. נגיד מילון, או לקסיקון, או אנציקלופדיה. יש המון ספרים שנועדו לבעצם להיות גוגל. יש ספרים שנועדו למפות את כל הספרים בעולם. עכשיו, זה פרויקט נורא מטומטם באותו שלב, כי עד שהם מסיימים אותם, יצאו עוד אלף ספרים. עכשיו, בסדר. אנחנו היום מבינים שזה מפגר, אבל כאילו מין, זה נורא מזכיר את הניסיון של גוגל, כן?

זאת אומרת, אתה רואה את כל הדברים האלה ויש בזה משהו מדהים, אבל בעצם, שאלת אם קרה דבר טוב בעקבות הדפוס. כן, נוצר בכלל עולם, כפי שאנחנו מבינים אותו, נוצר מצב שבו אני ואתה יכולים לחשוב בשביל עצמנו, כן? ויש בזה משהו די מדהים, כי זה פתאום פותח את העולם. כי עד אותו שלב, צריך להבין כמה הפאודליזם… צריך להבין כמה המציאות החברתית והכלכלית אז הייתה דפוקה ועלובה. כאילו, זה פרה-קפיטליזם. זה נקודה נורא חשובה. עולם פרה-קפיטליסטי או הכלכלה הפאודלית היא הדבר הכי מדכא בעולם. או הכלכלה הפאודלית זה פשוט ה-joke הכי גדול בעולם, ודבר שהוא כאילו מין, אי אפשר להסביר איזה מחלות כאילו חברתיות ופסיכולוגיות נוצרות. דמיין עולם שבו אין לך טעם לחסוך.

[שקט]

דור: לא יודע אם…

עומר: שניה בוא נביא דרמטי. [צוחק]

דור: אני… רגע הכלכלה הפיאודלית, שם איבדתי אותך… רגע… [צוחק]

עומר: לא, לא, אני צוחק…

דור: אני חושב שהפרק צריך… להיגמר. ואני אגיד לך ככה…

עומר: אנחנו ב-bullet השני, כן? מתוך תשע…

דור: אני אגיד לך ככה. מה שצריך להיות עכשיו זה קליף-האנגר.

עומר: כן.

תן לי קליף-האנגר חולה וצא מזה שנסיים את הפרק.

[אות מוזיקלי]

עומר: אנחנו, אחד הדברים שאנחנו הכי משליכים אחורה, זה הלוגיקה הקפיטליסטית. הלוגיקה הקפיטליסטית אומרת, אנשים תמיד עובדים ומשתפרים וחוסכים ומתקדמים. זה לא נכון. הפיאודליות יצר עולם שבו הכל תקוע. לדוגמה, אם אין בנקים, אין לך מה לחסוך כסף, נכון? וכל המודל של הפיאודליזם, בעצם היה מודל די שבור. כאילו המודל היה, אני נופל עליך, כן?

עכשיו, כשזה הולך טוב, האציל, די טוב לו. יש לו ימבה כסף, והאצילים האלה היו מפתחים לעצמם, זה אי אפשר להאמין, הם היו ממציאים צעצועים, ומין משחקים, ובונים לעצמם כל מיני תרבות פנאי, כי לא היה מה לעשות עם כסף, לא היה תפיסה של הון, לא היה לך מה להשקיע אותו, מה היית עושה עם הכסף? נורא אהבו לאגור זהב, זה מה שעשו. חשבו שבאמת יש ערך בזהב. אמרו, אם יהיה לי הרבה זהב, זה יהיה אחלה, ואז היה לך הרבה זהב, ומה היית עושה איתו? מה, משקיע אותו במה? אין כלכלה, אין לך מה לעשות איתו.

עכשיו, זה, when things go good, מה קורה כשדברים הולכים חרא? אתה באמצע מלחמה, עכשיו אתה מפסיד את המלחמה, אתה צריך לגייס עוד 200 אלף, whatever, איקס, כסף, כן? אין לך מודל עסקי. הדבר היחיד שאתה יודע לעשות, זה ליפול על ה…

על ה… על הבאמז, איך זה נקרא? הדבר היחיד שיש לך לעשות, זה ליפול על האיכרים שחיים אצלך. אבל מה קורה אם המלחמה כבר 15 שנה, וכבר נפלת עליהם, והם כולם גם חיילים שלך?

אז אין לך מה לעשות, אז אתה פשוט בא אליהם ועוד פעם ואומר, "תקשיבו, אני באמת צריך את הכסף", ואומר לך, "כן אחי, אבל אני מת, ולא גדל פה תפוח אדמה 15 שנה", ואין לך מה לעשות, אז אתה יודע מה אתה עושה באותו רגע? אתה פולש למדינה לידך, זה בדיוק העניין, הפיאודליזם יש לו דחף קפיטליסטי שהוא לא יודע לנהל, כי הם לא יודעים מה לעשות, לא יודעים איפה לייצר עוד ערך, אז מתחילים לפשוט לכל העולם, או במילים אחרות מתחילות מסעות הצלב, ובמשך 500 שנה, כן? בערך 500 שנה, האירופאים מנסים לכבוש את שאר העולם והם מבינים שזה completely fucking useless, כן? זה לא מצליח להם, כן? הם מחזיקים בירושלים ואז הם מאבדים את ירושלים ואז יש תורכים ואין תורכים, זה בדיוק העניין, זה לא נותן להם כלום, כי זה לא פותר להם את הבעיה הכלכלית שלהם, וזה הרגע שהדפוס נוצר, בעצם ברגע שבו אירופה מבינה שהעולם הפיזי שהיא מכירה סגור בפניה, זאת אומרת, אין לה עוד לאן לגדול, היא יכולה להמשיך לריב עם התורכים על ירושלים אלף פעם, אבל זה לא פותר להם שום בעיה מהותית. ומצד שני, אנחנו 50-60 שנה אחרי שקולומבוס מגיע לאמריקה, אז מצד שני, העולם היותר גדול, נפתח, כן?

ופתאום, המתח הזה בין פתיחות, פוטנציאל, לבין זה שאין לך מערכת כלכלית להתמודד עם זה, נהיה נורא נורא נורא משמעותי, ואנחנו בעצם מין מסיימים לקראת הצלילה למלחמה, בעצם בהתחלה של הולדת של הקפיטליזם.

דור: [לא ברור], קליף-האנגר מושלם.

עד כאן, היסטוריה אינטלקטואלית גסה.

[אות מוזיקלי]

תודה רבה לעומר בן יעקב על הידע, ללהקת בסיסטיות על המוזיקה המקורית, לי קוראים דור קומט, אני הפקתי וערכתי את הפרק הזה, אנחנו נשתמע, ביי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

27 views0 comments

Comments


bottom of page