בפרק המבוא נלמד את כל המושגים הבסיסיים בתחום יזמות האימפקט, נשאל האם אפשר לנפץ את הסטיגמה שרווח כלכלי ורווח חברתי לא יכולים ללכת ביחד? נבין איך יזמות אימפקט יכולה להיות הנגשה של מים וסבון לשטיפת ידיים באיזורים כפריים בהודו, או יצירת שכירות מבוקרת בפרוייקטים של נדל"ן. נבדוק כמה מפותח התחום בישראל, ונשמע לאן הולך העולם. מוזמנים להאזין וללמוד - איך אפשר להפוך את העולם לטוב יותר?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 10/02/2020.
מה זה בכלל כל האימפקט הזה?
דאבל אימפקט, הפודקאסט שיגלה לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על יזמות והשקעות אימפקט בארץ ובעולם.
[מוזיקה]
ברוכים הבאים לפרק הראשון של "דאבל אימפקט" - הפודקאסט שיגלה לכם את כל מה שצריך לדעת על יזמות והשקעות אימפקט.
אני אלינה שקולניקוב שוורצמן ואני מנהלת את תחום האימפקט בקרן "אדמונד דה רוטשילד".
ב"דאבל אימפקט" אראיין אנשי מקצוע בתחום האימפקט, משקיעות ויזמים ואצלול איתם לעולמות יזמות האימפקט. אבל, לפני שנתחיל, חשוב שניישר קו על התשובה לשאלה המורכבת - מה זה בכלל אימפקט?!
האם "פייסבוק" היא מיזם אימפקט? האם עמותה שעוזרת לילדים אבל מוכרת משלוחי מנות בפורים היא אימפקט? האם "מובילאיי" היא חברת אימפקט? בתקווה עד סוף הפרק תהיה לכם תשובה.
[מוזיקה]
המילה אימפקט לא נולדה בכלל כמושג כלכלי-פיננסי. לכל דבר ואדם בעולם יש אימפקט, לי ולכם, השפעה כלשהי, חיובית או שלילית על עצמה, על אחרים ועל הסביבה. הטרנד הכלכלי שמתפתח בעשור האחרון תחת המושג הזה "השקעות אימפקט" מתייחס ספציפית להשקעות פיננסיות שיש להן כוונה ברורה ומוצהרת לייצר ערך כלכלי, כסף, לצד ערך חברתי או סביבתי. את הערך הכלכלי כולנו יודעים שצריך למדוד ובאימפקט מודדים גם את הערך החברתי והסביבתי. לא רק להגיד שאני עושה טוב, אלא גם למדוד - כמה טוב אני עושה? איך? למה? למי? וכמה? לא רק להגיד שיש לי מודל כלכלי רווחי, אלא גם להיות מסוגלת להציג אותו למשקיעים ומשקיעות ולשכנע אותם שהם יקבלו חזרה את כספם ועוד עם ריבית.
המושג הזה משמש כבסיס המחשבתי מאחורי מהפכת האימפקט וההתפתחות של קפיטליזם 2.0, הדור הבא של קפיטליזם. שיטה כלכלית חדשה שמיועדת לייצר לא רק ערך כלכלי לכסף, אלא גם ערך, אימפקט, חברתי ו/או סביבתי מדיד ומכוון. עוד נחזור למדיד ומכוון.
[מוזיקה על רקע הדיבור]
מיזמי אימפקט חולשים על שלל תחומים וכוללים מודלים כלכליים שונים. חלקם סטארטאפים שפועלים לפתרון אתגרים חברתיים ספציפיים, כמו הנגשה של מים וסבון לטובת שטיפת ידיים באזורים כפריים בדרום הודו ועד לשינוי תפיסות בבנייה נדל"נית באמצעות מודלים חדשים של שיקום שכונות, שכולל לשם שינוי שכירות מבוקרת לטובת התושבים המקוריים. יש אפילו אגרות חוב חברתיות. כך לדוגמא, אג"ח לצמצום נשירה מהשכלה גבוהה בישראל.
המהפכה שואפת לתקן את מה שאנשי תעשיית האימפקט ואני ביניהם, רואים כעוול היסטורי, לא יכול להמשיך להתקיים מצב אבסורדי שבו מצד אחד חברות עסקיות פוגעות פעמים רבות במרקם הסביבתי והחברתי בו הן פועלות וזאת כדי לשרת את בעלי המניות שלהם בלבד ומצד שני, ממשלות וקרנות פילנתרופיות אמורות לבוא ולנקות אחריהם.
תחשבו רגע על חברות שמתעשרות על חשבון כולן. חברות שעושות כסף משימוש במשאבי טבע מתכלים על חשבון הסביבה והטבע ודוחפות ארגוני סביבה להתמודד עם כל הבעיות שהן יוצרות.
הדרך הקלה ביותר להבין את המושג הזה היא לחשוב על ספקטרום. בין הון שאמור לייצר נטו עוד הון לבין פילנתרופיה קלאסית. מצד אחד, עסקים ומשקיעים שמתחשבים אך ורק בשיקולים פיננסיים בתהליכי קבלת ההחלטות, לעיתים כמו שאמרנו, על חשבון שיקולים אתיים. מצד שני, אלה שמתחשבים רק בהזדמנויות חברתיות וסביבתיות ונתמכים בכסף שהולך ולא חוזר, תרומה.
עולם האימפקט חי בין הקטבים האלה ויש לו ABC, שלוש רמות שמתפרשות על ספקטרום של קבלת ההחלטות שבין הקטבים.
[מוזיקה על רקע הדיבור]
ה-A הוא הבסיסי ביותר - הימנעות אקטיבית מעשיית רע. harm avoid to Act.
לתוך השיקולים הפיננסיים גרידא, מתווספת אסטרטגיה בסיסית של הימנעות מעשיית רע. מה הכוונה ברע? בהגדרה הקלאסית מדובר בהימנעות מהשקעות במוצרים שמזיקים באופן ידוע וברור לאדם או לסביבה. בראשם טבק, נשק, תעשיית הדלק, פורנוגרפיה והימורים.
כך למשל, השקעות שמשתמשות באסטרטגיה מהסוג הזה לא יכללו מניות של חברות דוגמת "פיליפ מוריס" שמשווקת מוצרי טבק או במניות של חברת הענק "Shell", מיצרניות הדלק המובילות בעולם.
ה-B לוקח אותנו רמה נוספת למעלה על הספקטרום, לשיקולים שמתחשבים בכל בעלי העניין, לא רק בעלי המניות בחברה. stakeholders all Benefiting.
כאן אנחנו רואים את האחריות התאגידית, כאשר חברות עסקיות תורמות מכספם ומזמנם של העובדים לטובת החברה ומצד שני, את ה-ESG, ההשקעות החברתיות. השקעות שמתחשבות ומחשבות לצד תשואה פיננסית גם שיקולים של:
ממשל תאגידי תקין Governance-G
התנהלות חברתית Social-S
טביעת רגל אקולוגית Environmental-E
חשוב לציין כי, בתחום האימפקט אנחנו תמיד מדברים על דברים שהם מעבר לנדרש בחוק. מה זה אומר בפועל? התנהלות תאגידית טובה תכלול מגוון של אנשים בעמדות המפתח: מיעוטים ונשים, שקיפות בקבלת ההחלטות, ניסוח קוד אתי וחשיפתו לציבור, מנגנוני ביקורת פנימיים ועוד.
במדד החברתי, לרוב נתייחס לאחריות תאגידית לצד תנאי העסקה ובחו"ל גם תשלום פנסיה לעובדים, חופשת לידה ותנאים סוציאליים בסיסיים נוספים שלא קיימים בחוק המקומי.
בקטגוריית הסביבה, לרוב יש התייחסות שתואמת את הענף התעשייתי עליו החברה משתייכת. ברוב הענפים יש התייחסות למדיניות רכש והתייחסות ספציפית לשימוש בפלסטיק. בחינה של מדינות התייעלות אנרגטית והתייעלות בצריכת מים כמו גם אפיקי שינוע שאינם מזהמים וכדומה.
בואו ניקח דוגמא מקומית.
בארץ קיים דירוג מעלה שמדרג חברות ישראליות שונות בהתאם לדיווח שלהן בשלושת תחומי הליבה: ממשל תאגידי, השפעה חברתית והשפעה סביבתית - ESG. וזאת, בהתאם למספר קטגוריות שונות שמפרקות את כותרות העל האלה.
עובדה מעניינת היא, שמדד מעלה קיים גם כמדד בורסאי. בחמש השנים האחרונות המדד מציג תשואות גבוהות יותר בהרבה מהמדדים המובילים במשק. עם 65% תשואה מול 25% של מדד ת"א 125 ומדד ת"א 35.
כן, כן, גבוהות יותר.
הוכחה מצוינת, שבניגוד לתפיסה הרווחת אך לגמרי שגויה, כי לעשות טוב תמיד בא על חשבון לעשות כסף. אפשר גם לעשות טוב וגם להרוויח טוב מעשייה כזאת.
good doing by well Doing אבל על זה עוד נרחיב בפרקים הבאים.
[מוזיקה על רקע הדיבור]
לבסוף, הרמה הגבוהה ביותר מסומנת באות C, והיא מחברת אותנו לעולמות האימפקט, פר אקסלנס. תרומה אקטיבית לפתרונות - solutions to Contributing.
פתרונות למה? למטרות הפיתוח של האו"ם.
בשנת 2015 העצרת הכללית של האומות המאוחדות הכריזה על התחייבות ל-17 מטרות לפיתוח בר קיימא וביניהן:
- מיגור העוני והרעב בעולם.
- קידום צמיחה כלכלית.
- שוויון.
- מאבק בשינוי אקלים.
ועוד ועוד.
ביולי 2019, ישראל עשתה את הצעד הראשון שלה ודיווחה באו"ם לראשונה על הרצון שלה לעמוד במטרות הפיתוח. מטרות הענק האלה לא יכולות להתממש ע"י ממשלות ופילנתרופים לבד. זאת בדיוק הסיבה שיש צורך בהשקעות אימפקט, השקעות שרוצות במכוון לפתור את הבעיות המאתגרות ביותר בעולם בעשורים הקרובים בעזרת הון חדש, הון שזורם מהמגזר הפרטי לשם שינוי.
מדובר בשינוי תפיסתי. במקום לדבר על הון סיכון בהשקעות, עלינו לשנות פרדיגמה ולכוון למודל של הון סיכון ואימפקט. השאיפה היא לא להגביר את הסיכון או לצפות להחזר הון נמוך יותר, אלא להתחיל לשכלל את האימפקט שיש לחברות חיובי ושלילי לתוך ליבת המיזם וגם למדוד אותו.
איך מודדים? יש כמה שיטות של מדידת השפעה חברתית וסביבתית, כאשר השיטה שזכתה לגיבוי המקיף ביותר עד כה היא ה-IMP, שיטה של ה-Project Management Impact.
לא ניכנס לעומק השיטה, אבל בגדול, מדובר במסגרת שעוזרת ליזמים ומשקיעות ע"י סדרת שאלות מנחות להבין לעומק את ההשפעה שלהם לאורך זמן אל מול התיאוריה של השינוי שלהם.
בעולם, מהפכת האימפקט מוערכת ב-502 מיליארד דולר! פי 4 מתקציב מדינת ישראל! זהו כסף צבוע להשקעות אימפקט. כסף שמיועד לייצר השפעה חברתית וסביבתית מדידה ומכוונת לצד החזר השקעה ועוד בליווי תשואה פיננסית.
ישראל שידועה כאומת הסטארט אפ עם יותר מ-6600 חברות סטרט אפ, 430 משקיעים רשומים, 225 האבים ו-320 חברות טכנולוגיות רב לאומיות, בהיקף כולל של 6 מיליארד דולר בהשקעות בשנת 2018, גם היא חלק, בינתיים קטן, ממהפכת האימפקט.
[מוזיקה על רקע הדיבור]
בארץ פועלות כ-20 קרנות הון סיכון ומעל 23 חממות, מאיצים והאבים ייעודיים לאימפקט. קיים גם מרכז אקדמי אחד, "אקטו" במכללה למנהל בראשון לציון.
ארגון הגג החשוב ביותר בתחום ה-GSG מיוצג בישראל ע"י הוועד הלאומי ליזמות אימפקט ויושבים בו רוב השחקנים הגדולים בתחום בישראל.
ההשקעות המנוהלות המצטברות של תחום האימפקט בישראל נמצאות בעלייה מתמדת ונעמדות בין 290 ל-622 מיליון דולר. סך ההשקעות המנוהלות בתחום במזרח התיכון וצפון אפריקה מהוות רק 5% מכלל נכסי השקעות האימפקט בעולם.
לצד המשקיעים, קיים כמובן גם מספר מיזמי אימפקט. למה אנחנו לא יודעים כמה מיזמי אימפקט קיימים יש וכמה כסף בדיוק מושקע בהם? הסיבה פשוטה, עדיין אין מאגר מידע רלוונטי למרות שעובדים על אחד כזה בימים אלה ממש.
את השחקנים המשמעותיים בתחום נביא לאוזניכם בפרקים הבאים של "דאבל אימפקט".
שימו לב, בפרקים שההגדרה הישראלית לאימפקט רחבה מאוד ומעורפלת למדי. שחקנים שונים בתחום מסרבים בגדול לקבל את ההגדרה זה של זה. המונח "אימפקט" עשוי להתייחס לשוק היעד של המיזם, למוצר עצמו או לזהות המייסדים. אנחנו ננסה להתייחס תמיד לאותה הגדרה שהסברתי בפרק הזה, אבל שווה לשים לב להבדלים בין השחקנים השונים בתחום.
חשוב לציין, שלמגזרים שונים יש תפקידים ספציפיים ביצירת התעשייה הזאת. כך למשל, הפילנתרופיה צריכה לקדם מודלים ופרקטיקות ממוקדות אקו-סיסטם, הן כאסטרטגיה פילנתרופית והן כמשקיעי אימפקט.
קרן "אדמונד דה רוטשילד" מתייחסת לתפקיד הכפול הזה ברצינות רבה. לכן, בנינו בקרן זרוע ליזמות אימפקט ב-2018 שתפקידה לבנות ולחזק את האקו-סיסטם של האימפקט בישראל. אנחנו גם מחויבים להקדיש בין 3-5% מהשקעות הקרן שאינם בתרומה לתחום האימפקט.
ההשקעה הראשונה שלנו אפשרה לייצר את אגרת החוב החברתית הראשונה בישראל, אג"ח שנועדה להפחית את שיעור הנשירה מהשכלה גבוהה במקצועות מדעי המחשב בישראל עם עמותת "אלומה" ו-Israel Finance Social.
האסטרטגיה שלנו מכוונת לפיתוח רחב ואנחנו מאמצים גישה הוליסטית ורואים באימפקט פוטנציאל להפוך למגזר עסקי, מהיצע לביקוש דרך תיווך.
בפרקים הבאים, נפגוש את האנשים שמובילים את מהפכת האימפקט בישראל. נדבר עם בכירי המנהלים והמנהלות של קרנות האימפקט, טובי היזמים והיזמיות ועם ראשי הגופים התומכים בשוק בארץ. המרואיינים שלנו מחליטים איך ואיפה יושקעו מיליארדי שקלים ובניגוד לאחרים, קמים בבוקר עם השאלה "איך להפוך את העולם הזה לטוב יותר?"
גם לממשלה כמובן תפקיד חשוב ונציגי הממשלה יתארחו גם הם בפודקאסט. השאיפה של כל המרואיינים היא ליצור חדי קרן של אימפקט. כשמדברים על חדי קרן טכנולוגיים, הכוונה היא למיזמים שהגיעו לשווי של מיליארד דולר ומעלה, לדוגמא, "לייטריקס". כשמדובר בחדי קרן של אימפקט, הכוונה היא למיזמים בשווי מיליארד דולר שמשפיעים לטובה באופן משמעותי, מדיד ומכוון על חייהם של מיליארד אנשים.
המטרה של הפודקאסט שלנו היא לא רק להכיר לכם את המובילים והמובילות של מהפכת האימפקט, אלא גם לפתוח לכם צוהר לעולם חדש, נפלא ומעניין שבו כסף לא רק יוצר עוד כסף, אלא גם שינוי חברתי וסביבתי חיובי.
נחקור יחד מושגים ממילון האימפקט שנכתב בימים אלה בעולם ונעזור לכולנו לקחת צעד קדימה מ"סטארט אפ ניישן" ל"אימפקט ניישן".
[מוזיקה]
תודה שהאזנתם לפרק הראשון של "דאבל אימפקט". תודה מיוחדת לעידן מגידיש המפיק, אסף רפפורט, עורך הסאונד, אביתר אלעד על הפתיח והשיווק ול"גוגל קמפוס" על האירוח הנפלא.
לא יכולנו להקליט את התוכנית הזאת ללא תמיכתה של קרן אדמונד דה רוטשילד והליווי של "אימפקט ניישן".
אתם מוזמנים להקשיב לכל הפרקים של "דאבל אימפקט" באתר קרן אדמונד דה רוטשילד והם זמינים בכל אפליקציות הפודקאסטים.
באתר אפשר לקרוא גם חומרים מעניינים נוספים, למצוא לינקים רלוונטיים ולשלוח לנו בקשות ותגובות.
נתראה בפרק הבא של דאבל אימפקט!
[מוזיקה]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentários