בפרק נכיר את סנדרין מונטסמה מקרן השקעות Bridges, קרן השקעות האימפקט הגדולה בישראל. יחד אתה נלמד על תהליכי קבלת ההחלטות של הקרן והמצפן הערכי שלה. נכיר גם חברת פורטפוליו של הקרן - Ndrip סטארט-אפ אימפקט שעושה מהפכה בתחום ההשקיה בעולם ובשיחה עם המנכ"ל ערן פולק נעמיק בנקודת מבטו של היזם.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 13/02/2020.
דאבל אימפקט, הפודקאסט שיגלה לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על יזמות והשקעות אימפקט בארץ ובעולם.
[מוזיקה]
ברוכים הבאים ל"דאבל אימפקט" – הפודקאסט שיגלה לכם את כל מה שצריך לדעת על יזמות והשקעות אימפקט.
אני אלינה שקולניקוב שוורצמן ואני מנהלת את תחום האימפקט בקרן "אדמונד דה רוטשילד".
ב"דאבל אימפקט" אראיין אנשי מקצוע בתחום האימפקט, משקיעות ויזמים ואצלול איתם לעולמות יזמות האימפקט. היום איתנו סנדרין מונטסמה מקרן השקעות Bridges וערן פולק מ-Ndrip.
אלינה: היי חברים.
כולם: היי.
אלינה: אז נתחיל איתך סנדרין. תספרי לנו קצת על קרן השקעות Bridges.
סנדרין: Bridges ישראל היא קרן שמשקיעה בחברות ישראליות שיש להן אימפקט חברתי או סביבתי ברור ומדיד, אבל למטרות השגת תשואה תחרותית למשקיעים. קרן שהוקמה על בסיס מודל שהתחיל באנגליה ב-2002, קרן בשם Fund Bridges Management שה-founder-Co שלה היה סר רונלד כהן, שהוא גם ה-Co founder של Bridges ישראל. אנחנו שלוחה עצמאית של Fund Bridges Management שזה אומר שאנחנו משתמשים במתודולוגיות ובידע הנצבר שלהם ב-18 השנים האחרונות בעולם מדידה ודיווח של אימפקט בעיקר, אבל לא רק, אבל אנחנו קרן עצמאית, קרן ישראלית, רשומה בישראל, משקיעה בישראל ומנוהלת וכל ההחלטות מתקבלות ע"י שלושת השותפים בקרן, רן גורדצקי, גל חיות ואני.
אלינה: ולמה החלטתם להקים קרן אימפקט דווקא?
סנדרין: בישראל או בכלל?
אלינה: גם וגם.
סנדרין: גם וגם. תחום השקעות האימפקט זה תחום שלא הכרתי מאוד הרבה שנים. למעשה, כשנחשפתי אליו, נחשפתי אליו דרך גל וכשראיתי שאפשר גם לעשות מה שאנחנו כולנו עשינו בעולם העסקים בקריירות הקודמות שלנו וגם לפתור את הבעיות הכי גדולות בארץ ובעולם, זה משהו שקשה להגיד לו לא. הגם וגם הזה הוא משהו שהיינו צריכים להשתכנע שאפשר לעשות ואז כשהשתכנענו אמרנו שמדינת ישראל זה כר פורה ונכון ליישם את המודל הזה, את השקעות האימפקט.
ולמה זה? אני אתחיל קצת בעולם החברתי ואעבור לסביבתי.
בעולם החברתי ישראל היא סיפור של שתי כלכלות. מצד אחד, כלכלה מדהימה, צומחת, שיעור צמיחה כפול מה-OECD הממוצע ב-20 שנים האחרונות.
אלינה: סטארט-אפ ניישן.
סנדרין: אפילו בלי הסטארטאפים. עולם שהוא יציב, עמיד בפני זעזועים, כלכלה שעמידה גם בפני זעזועים ביטחוניים, גם בפני זעזועים כלכליים גלובליים, ממש לתפארת. זו מדינת ישראל הראשונה, אבל לצד זה יש לנו את אחוז העוני הגבוה ביותר ב-OECD. יש לנו מגזרים שההשתתפות שלהם בכלכלה המקומית היא מאוד נמוכה. יש לנו חוסר שוויון מאוד גבוה במדדים עולמיים. יש לנו בעצם מדינה שכולה מתרכזת סביב ת"א. זאת אומרת, בדרום 84% מהתושבים הם בעשירון 1-5. זה לא משהו שהוא בר קיימא, זה לא משהו שימשיך להזין את אחוזי הצמיחה היפים שלנו ב-20-30 שנים הבאות. אז זה מבחינה חברתית.
מבחינה סביבתית, אז באמת ישראל היא עולם הסטארט-אפ ניישן ולישראל יש מאות יזמים שחדורים בשאיפה וביכולת למצוא פתרונות לבעיות שמטרידות ביותר את העולם והיכולת להפוך את ישראל מהסטארט-אפ ניישן לאימפקט ניישן הוא משהו שמאוד, מאוד נמצא בבסיס של מה שאנחנו מנסים לעשות בקרן.
אלינה: אז דיברת באמת על האתגרים החברתיים והסביבתיים שמדאיגים אתכם היום בקרן בימים אלה. את יכולה לתת לנו דוגמא לאתגר שהוא מאוד, מאוד בוער בך כרגע?
סנדרין: אם נתייחס לעולם השני שדיברנו עליו, לא החברתי, אלא יותר הסביבתי, האתגר הכי גדול שלנו הוא לעשות יותר עם פחות. בכל תחום לגדל יותר עם פחות מים, לצרוך יותר חלבונים עם פחות בשר מהחי, יותר עם פחות – Less with More, זה בעיניי האתגר הסביבתי הכי גדול שלנו. להמשיך לחיות את אורח החיים שלנו עם הורדה משמעותית של טביעת הרגל הפחמנית שלנו, כל מה שאנחנו עושים בעולם הסביבתי זה Less with More ואלה הדברים שאנחנו הכי מחפשים בקרן.
אלינה: אז ב-Less with More הסביבתי אני חושבת שזה ממש הרמה להנחתה ל-Ndrip. זה נשמע שזה צריך להיות הטאגליין שלכם. less With?
ערן: יש חברות השקייה ישנות שמשתמשות פחות או יותר בטאגליין הזה, אז הלכנו על משהו הרבה יותר משמעותי ומייצג את העולם של Ndrip.
Ndrip זאת חברה שבעצם הוקמה ופיתחה טכנולוגיה שהמטרה שלה לשנות את שוק ההצפה בעולם. מי שלא יודע, הצפה בעולם מהווה כ-85% מההשקייה ולמעשה, כל מי שקשור לחקלאות ולא גר במדינת ישראל, יודע שזו שיטת ההשקייה הכי נפוצה והכי בעייתית כי זה גם מתקשר ישירות למה שסנדרין אמרה. היא גם צורכת הרבה מאוד משאבים, גם מים וגם דשן והתוצאה היא לא אופטימלית בעולם היבול. זאת אומרת, לחלוטין לא נותנת את הפתרון של לייצר יותר עם פחות משאבים.
ההשקייה הזאת היא שיטת ההשקייה ב-5,000 שנים האחרונות, למרות שיש טכנולוגיות אחרות כולל טפטוף והמטרה שקיימות כבר לא מעט שנים, ועדיין לא הצליחו לפתור את הבעיה של אותה שיטת הצפה וזאת בדיוק הנקודה שבה Ndrip נכנסה ופתחה שיטת השקייה בטפטוף, מבוססת גרביטציה בלבד ובעצם מאפשרת להיכנס לכל עולם ההצפה ללא החלפה של התשתית ולייצר פתרונות שהם ברמת איכות ההשקייה והגידול הכי טובים שיש, אבל ללא העלות הסביבתית והכלכלית שנובעת מטכנולוגיות חדשות.
אלינה: איך אתם בעצם מייצרים את זה שלא צריך טכנולוגיה חדשה? מה הטכנולוגיה של Ndrip עושה שמאפשר את זה?
ערן: Ndrip פתחה טפטפת, שיטת טפטוף חדשה, טפטפת במבנה שונה לחלוטין ממה שקיים היום בעולם ולכן גם מוגנת בפטנט בצורה מאוד טובה שמשתמשת באנרגיית הגרביטציה כמקור האנרגיה היחיד. בעצם לוקחת פחות או יותר 2% מההשקייה או מהלחץ שנדרש לטפטפת רגילה ואיתה מייצרת את אותה תוצאה.
אלינה: ואיך הגעתם בכלל לחשוב על פתרון חקלאות מים שמיועד לשווקים שהם לא פה?
ערן: זה מעניין. Ndrip נולדה משילוב בין שלושה אנשים. פרופסור אורי שני, פרופסור מהאוניברסיטה העברית שהיה נציב המים, ממונה רשות המים בישראל. כשהוא סיים את תפקידו הוא חיפש בעצם איך ניתן להשפיע באופן מאקרו-כלכלי או מאקרו-גלובלי על הסביבה בעולם ועל האתגר הגדול הזה של האקלים ושל המים. הוא חבר לשני מייסדי קרן טנא, קרן Private equity גדולה, שבין היתר השקיעו בנטפים בעבר. אורי, רן ואריאל, רן בנאור וד"ר אריאל הלפרין בעצם הקימו את Ndrip עוד לפני שהייתה טכנולוגיה. הם הקימו את Ndrip מתוך המטרה לפתור את הבעיה הסביבתית הגלובלית ולאט, לאט פיתחו את המוצר שהיום Ndrip עובדת עליו.
אלינה: ואז הם הביאו אותך כמנכ"ל להוביל את המהלך.
ערן: נכון. אני הצטרפתי ל-Ndrip לפני כשנתיים וחצי במהלך 2017. חזרתי משירות בדירקטוריון של הבנק האירופאי לשיווק ופיתוח, אחרי קריירה די גדולה במשרד האוצר במוסדות פיננסיים ובעצם חזרתי למקורות, מבחינתי חזרה לחקלאות כמנכ"ל של Ndrip.
אלינה: אז סנדרין, Ndrip באמת היא חברת פורטפוליו שלכם ואיך נוצר החיבור? איך קרן השקעות אימפקט בוחרת במי להשקיע בכלל וספציפית במקרה הזה?
סנדרין: אז אני אחלק את התשובה שלי לשני חלקים. יש חיפוש אקטיבי ויש הגעה של הזדמנויות אלינו. אז מבחינת חיפוש אקטיבי, אנחנו מגדירים תחומים שמעניינים אותנו ובוחנים אז חברות שנותנות פתרונות בתחומים האלה ומצד שני, רן, השותף שלי שבא מעולם ה-Private equity וגל, השותף שבא מעולם ה-VC ואני. יש לנו רשת מאוד רחבה של קשרים בשוק הישראלי וכשאנשים יודעים מה אנחנו עושים, אז מפנים אלינו.
ספציפית בדוגמא של Ndrip, אז אריאל ורן הכירו גם אותי וגם את ערן. אריאל ורן מטנא הכירו את רן, השותף שלי והם הפנו אלינו את ההזדמנות ואמרו "קרן אימפקט, זה יכול לעניין אתכם". וזה באמת עניין אותנו.
הרבה מאוד מהחברות שהשקענו בהם הגיעו דרך אנשים בשוק שידעו מה אנחנו עושים וחשבו שזה יכול לעניין אותנו. מצד שני, יש גם השקעות שהגענו אליהן דרך סיורים בדרום, בצפון ובפריפריה לבדוק חברות ולגשת אליהן בצורה אקטיבית ולהגיד "מעניין אותנו מה שאתם עושים, האם אפשר פה לייצר חיבור?" אז זה גם וגם.
אלינה: ערן, אתם רציתם ספציפית קרן השקעות אימפקט שתשקיע בכם או שזה לא היה חלק מהשיקול?
ערן: בשלב שהתחלנו את הגיוס המשמעותי הראשון שלנו כמו כל סטארט-אפ, רצינו כסף. לא עניין אותנו אם הוא יבוא מאימפקט או ממקום אחר. אבל ברגע שהבנו, נוצר הקשר עם Bridges והתחלנו את הדיונים, ראינו בעצם רמת התאמה מאוד, מאוד גבוהה לבסיס שלנו שהתחיל מפתרון של בעיה גלובלית סביבתית. אנחנו בטוחים במאה אחוז שהמודל הכלכלי של Ndrip הוא כזה שירקיע שחקים, אבל הוא באמת התחיל מהבעיה הגלובלית והחיבור הזה בין קרן שחושבת ומתנהגת כמו קרן VC לכל דבר, אבל יודעת גם לכוון אותנו ולשים אותנו בתוך המסגרת של האימפקט, די מהר התאים לנו גם בבנייה של החברה כי כשעשינו את הגיוס החברה עוד הייתה מאוד צעירה ומאז התפתחה רבות. זה בעצם נתן לנו כבר מהבסיס את הכיוון של הגדילה תוך כדי מדידה של האימפקט, שיקולי אימפקט כמעט בכל דבר שאנחנו עושים. הכל בתוך המסגרת העסקית הבסיסית.
אלינה: נגעת בנקודה מצוינת של מדידה. מה זה אומר מדידה של אימפקט כרגע עבור Ndrip ? מה אתם מודדים?
ערן: קודם כל, אנחנו מודדים הכל. אנחנו מודדים הכל בוודאי בכל מה שקשור בחלק הפיננסי, זה ברור. אבל בבסיס של Ndrip, היא כמו שאמרתי, מיועדת לשיטת השקיית הצפה ולהסב הצפה. אז אנחנו בודקים במתודולוגיה מאוד סדורה שקיבלנו מ-Bridges כמה הצפה אנחנו חוסכים, לאיזה שטחי הצפה אנחנו מגיעים, כמה מים אנחנו חוסכים. אנחנו יודעים לומר היום אחרי שנתיים של פעילות בשדות ש-90% מהפרויקטים שלנו בעצם החליפו הצפה באופן מוחלט מה שהתכוונו לעשות ואתה רואה את זה בנתונים וזה נחמד מאוד.
הדבר השני זה כמה מים חסכנו. אנחנו רואים על כל פרויקט שלנו, יש לנו היום כ-35 פרויקטים בעולם, כמה מים אנחנו חוסכים בתאוריה ובסוף השנה, גם בסוף העונה וגם במציאות אתה רואה שחסכת סדר גודל של 30, 40, 50 אחוז מהמים, תלוי בגידול ובתוצאות הספציפיות וזה מדהים ורואים את זה ברמה וכשזה מצטבר זה מצטבר במספרים גדולים.
הדבר השני שאנחנו מודדים ושמים לב זה כל ההיבטים הפנים חברתיים של שיטת הניהול, דגשים סוציאליים בניהול, של הכשרה לעובדים, של היחסים בין המחלקות השונות. היום Ndrip היא חברה גלובלית. יש לנו צוות בארה"ב, צוות באוסטרליה, צוות באפריקה, מפעל כאן במגדל העמק. כל הניהול המורכב של חברה כזאת מושתת גם על כל העקרונות שמושתתים מהאימפקט ונמדדים כל הזמן.
אלינה: סנדרין, ערן נגע בשתי שיטות מדידה שאתם הכנסתם לתוך הארגון. שיטה אחת של מדידת האימפקט ושיטה אחרת של מדידת אימפקט פנימי, מה שאנחנו קוראים לו ה-ESG, חישובים אתיים. את יכולה להרחיב על זה גם למה זה חשוב וגם מה הייחודיות של Bridges במדידה?
סנדרין: אני יכולה להסביר איך אנחנו מתייחסים לכל נושא המדידה. בעצם כשאנחנו רוצים לבצע השקעה בחברה, אנחנו צריכים לבסס תזת אימפקט, איזו בעיה אנחנו מנסים לפתור? במקרה של Ndrip הבעיה מאוד ברורה. אנחנו מנסים לפתור את הנושא המאוד, מאוד כואב של חוסר במספיק מים בעולם, באזורים נרחבים מאוד בעולם, הצורך לחסוך במים ולגדל יותר.
כשאנחנו מבססים תזת אימפקט, אנחנו עובדים יחד עם החברה גם כדי לבסס שהתזת אימפקט שלנו היא משמעותית והיא מדידה כי מה שלא מדיד הוא לא משמעותי וגם שאין סיכונים גדולים של אימפקט כי אנחנו לא מסתכלים רק על ה-Benefit אלא גם על ה-Risk.
אנחנו מכמתים כל דבר כזה לפי מודל שהיום הרבה מאוד ארגונים משתמשים בו, המודל שפותח לא רק ע"י Bridges, אבל בהובלה משמעותית של Bridges שזה המודל של ה-Project Management Impact, העקרונות של ה-Project Management Impact ואנחנו מכמתים את תזת האימפקט ומסכימים עם הנהלת החברה על KPIs הרלוונטיים ביותר למדידה של אותה תזה, שמה שאנחנו אומרים באמת קורה. וזה נכנס גם להסכם שלנו, הסכם ההשקעה שלנו עם החברה. זאת אומרת, כמו שהחברה מדווחת לכל משקיע נתונים פיננסיים, היא מדווחת לנו מדידה של המדדים שסיכמנו עליהם בנוגע לאימפקט. זו תזת האימפקט המרכזית.
יחד עם זאת, כשאנחנו משקיעים בחברות, גם כל עולם ה-ESG מה שאמרת, גם הוא יעלה דרגה בלי קשר לתזת האימפקט המרכזית של החברה. זאת אומרת, זה ש-Ndrip, התזה המרכזית שלה היא חיסכון במים, זה לא אומר שהיא לא צריכה לנהל את החברה בצורה שמתאימה לעקרונות של ה- ESG ל-best practice וזה מה שערן תיאר.
אנחנו גם יותר ויותר משתמשים בדירוג של ה-ABC.
Avoid harm, benefit stakeholders, contribute to solutions.
משתדלים ולא תמיד נצליח, אבל משתדלים שרוב החברות שלנו יהיו עמוק בתוך ה-C, בתוך העולם של solutions to Contributing, לתרום לפתרונות של בעיות משמעותיות בעולם.
אלינה: נגעת ב-Risk. אנחנו מכירים את זה שבעצם ה-Management Risk של קרנות האימפקט הוא יותר טוב מקרנות רגילות נקרא לזה. אתם רואים את זה גם היום בתוך הפורטפוליו שלכם?
סנדרין: את מתייחסת פה ל-Risk בכמה רבדים. קודם כל, אנחנו באמת מאמינים שחברות שמנוהלות טוב יותר לפי עקרונות ה-ESG יהיו פחות מסוכנות כי אם יש ממשל תאגידי חזק ו-Diversity ב-Workforce והעסקה הוגנת וסורסינג מקורות טובים. כל העולמות האלה בסוף, בסוף מיתרגמים לפחות סיכונים רגולטורים, פחות סיכונים אחרים. אז זה כן ברמה של הניהול.
ברמה של התרומה של החברה לעולם, אז כן, אנחנו מאמינים שככל שחברה תורמת יותר לבעיה אמיתית, לפתרון של בעיה אמיתית גלובלית, אז ככה גם הפוטנציאל הפיננסי שלה יהיה גדול וגם הסיכון יהיה יותר מנוהל, בואי נגיד ככה.
אלינה: אז ערן, אתם באמת במצב שבו השקיעה בכם הקרן הכי גדולה בארץ בתחום הזה, אבל בוא נלך רגע כמה שנים אחורה, לפני עולם מדידת האימפקט, לפני ההשקעה. מה היה הקושי הכי גדול בלהקים מיזם אימפקט? ידעתם שהוא מיזם אימפקט כשהקמתם אותו?
ערן: ידענו ש-Ndrip, יש להם בשורת מלחמה במשבר המים העולמי ככותרת. זאת המטרה העקרונית שלה וכל הטכנולוגיה שמפותחת מתחתיה הולכת לשם. את עולם האימפקט עם ההגדרות, בוודאי כל ההגדרות המפוארות שסנדרין ציינה, לא הכרנו. האתגרים הם אתגרים רגילים של סטארט-אפ עם עוד טוויסט שזה תחום שהוא פחות בלב של ההייטק הישראלי.
יש פחות קרנות, יש פחות שלבים של קרנות, מחזור הכסף הוא יותר ארוך מאשר מה שאולי מקובל בהייטק הרגיל. יש עניין של להקים מפעל, להקים ממש מפעל. הלכנו לבית שאן בהתחלה ואחרי זה עברנו למגדל העמק עם הקמה של קווי ייצור, גיוס עובדים, הכנסה של עובדים לתוך סטארט-אפ, עובדי ייצור לתוך סטארט-אפ, כל מיני אתגרים כאלה שהם ייחודיים לתחום הזה שאנחנו מתעסקים בו ושבאמת האימפקט עזר לסגור את זה בצורה שהיא הרבה יותר כוללנית ולוקחת את כל המרכיבים בחשבון.
אז האתגרים באמת הקלאסיים של סטארט-אפ של לגדול, לראות באמת מה קורה מבחינת התחרות, של לפתח את המוצר בצורה שהיא טובה, אבל להוסיף על זה את כל ההיבטים של תעשייה שהיא תעשייה כמעט מסורתית בהתנהלות שלה.
אלינה: חשבתם כשהלכתם לכיוון הזה שאתם יכולים, הרבה פעמים באימפקט אנחנו מדברים על כוונה. אז אתה אומר לא משנה מה יקרה, הכוונה תישאר אותה כוונה מבחינתכם? דברת על זה שאין מספיק או אין הרבה קרנות או יש אתגרים שהם יותר ספציפיים לתחום הזה. חשבתם בשלב מסוים "אוקי יציעו לנו לשנות כיוון למשהו שהוא לא חברתי, נעשה את זה" או שזה היה מה שנקרא במסמך ההתאגדות?
ערן: זה לא במסמך ההתאגדות, אלא ממש בחזון הבסיסי של החברה. החברה נועדה לייצר שיטת השקייה יעילה לעולם שצריך אותו. לקחת את זה ולשנות את זה ב-180 מעלות, אז אפשר להקים חברה חדשה, יותר קל.
האם Ndrip, בעתיד יהיו לה גם שינויי כיוון שהיא תתקוף את הבעיה הספציפית הזאת או בעיות קרובות לה בתחום החקלאות מכיוונים אחרים? בוודאי שכן, אנחנו עובדים על פיתוח כל הזמן.
יש לנו היום מוצרים נוספים בקנה מכל מיני היבטים ואנחנו נרחיב בעצם את המענה שלנו ואת הפרופוזישן לחקלאי לצורך הדוגמא. אבל הבסיס של השקייה יעילה ושל שימוש נכון במשאבים הוא הבסיס של Ndrip.
אלינה: מדהים. מי שרוצה להיכנס לתחום הזה, מה היית אומר לו? מה הדבר הראשון שאני רוצה לעשות אם מחר יש לי אתגר משלי שאני רוצה לפתור, משהו עם מטרות הפיתוח של האו"ם, מה אני צריך לעשות?
ערן: קודם כל, לקחת אוויר. צריך להבין שזה לא התחום של הכלכלה המהירה של חצי שנה מצגת, 8 חודשים אבטיפוס וקדימה לנאסד"ק. המערך הוא לוקח יותר זמן וצריך אוויר וצריך אוויר משמעותי. הדבר השני וזה גם כן הבסיס של הבסיס, לבחור את האנשים המתאימים שיהיו לידך שיתנו מעטפת שהיא גם טכנולוגית, גם עסקית וגם כזאת שמסוגלת לבנות תשתית רחבה, זה לא תמיד אחד משני האנשים הראשונים, צריך להבין את זה.
אנחנו בנינו מערכת של הנהלה שהיא מאוד מגוונת, מאוד מבוססת. אני חושב שזה גם קשור למה שסנדרין אמרה בהקשר של ניהול סיכונים וזה הבסיס לכל חברה, בוודאי לחברה שהאתגר שלה הוא ארוך טווח, הוא יותר משמעותי.
אלינה: סנדרין, מה את אומרת? בן אדם שרוצה לעשות את הצעד הראשון בתחום, מה עליו לעשות או עליה?
סנדרין: כמו כל סטארט-אפ, אני מסכימה עם מה שערן אומר. סטארט-אפ אימפקט לא שונה מסטארט-אפ אחר. אתה צריך לוודא שהצורך הוא מספיק גדול, שאתה עונה על צורך אמיתי, כואב ומספיק גדול כדי להצדיק הקמת חברה. אתה צריך לוודא שיש לך את הצוות הטוב ביותר כי אתה תשנה עוד את המודל ואת המוצר כל כך הרבה פעמים שהעיקר שההנהלה היא כזאת שיודעת להתמודד עם שינויים ועם אתגרים ועם אורך הרוח שנדרש. ובסוף אתה צריך שגם יהיו לצידך המשקיעים הנכונים והעצות הנכונות כדי להתקדם. אז אני לא חושבת שסטארט-אפ של אימפקט הוא שונה מסטארט-אפ שהוא לא אימפקט.
אלינה: מעולה.
סנדרין: אני אגיד יותר מזה, לדעתי כל סטארט-אפ עושה אימפקט, זה רק עניין של כמה והאם זה בכוונה כמו שאמרת, הכוונתיות והאם זה נמדד ומדווח.
אלינה: והאם זה חיובי או שלילי.
סנדרין: אני מבינה שכל אחד רוצה בסוף לעשות עולם טוב יותר. נכון שלפעמים התרומה היא אולי יותר קטנה או שלא שמים לב שעושים נזק לא פחות מתועלת, אבל לא חושבת שזה בא מתוך כוונה.
אלינה: אז לפני שאנחנו מסיימים, אני רוצה שנעשה רגע סבב בזק. אני אשאל אתכם שאלות שאני מקווה שיש להן תשובה של מילה אחת, אולי שתיים וככה ננסה לחשוב ביחד מה עולה לכם בראש. אז מי לדעתכם היום הבן אדם לעקוב אחריו בתחום, הוגה הדעות הכי מעניין, מרגש אתכם?
סנדרין: בעיניי ללא ספק זה סר רונלד כהן.
ערן: אני שותף לגמרי.
אלינה: יש פה הסכמה רווחת בין שלושתנו שזה באמת הכיוון. ארגון או קרן או מיזם ששווה לעקוב אחריו שהוא לא בפורטפוליו של Bridges?
סנדרין: אנחנו האמת, צר לי לתת תשובה שהיא קצת פוליטיקלי קורקט, אבל אנחנו מאוד נהנים לראות את מה שעושים כל השחקנים באקו-סיסטם. אנחנו לומדים מזה ואנחנו משתדלים להיות בקשרים טובים עם כולם. יש פה מקום להרבה שחקנים, אין לי אחד.
ערן: אנחנו משתפים היום פעולה בארה"ב עם גוף שנקרא FBN – Farmers Business Network שהופך לחלוטין את שיטות ההפצה ועשיית העסקים של חקלאים בארה"ב במודל מאוד מעניין של שילוב בין רשת חברתית לפעילות עסקית ספציפית לתחום ואני חושב שזה א', פרויקט שהוא מרתק מבחינת לאן הוא הגיע ולאן הוא עוד יכול להגיע. ושניים, לגבי ההשפעה שלו על החקלאות העולמית, אחר כך כשהוא ייכנס, אני חושב שזה אחד הפרויקטים הכי מרתקים שיש היום.
אלינה: המלצה לספר/פודקאסט/סרט/דו"ח, אני חושבת שהרבה מאיתנו קוראים דו"חות לאחרונה, אז משהו בתחום הזה ששווה לקרוא?
סנדרין: אני קראתי דו"ח מאוד מעניין על עולם האימפקט-טק שדיבר על המגמות הגלובליות בתחום הזה ועל כמה benefit, כמה כסף אפשר לעשות דרך פתרון טכנולוגי לבעיות הבוערות של העולם.
אלינה: מעולה, נשים לינק לזה באתר.
ערן: יש חבר שלי שאני גאה לומר שהוא חבר שלי, בשם מייקל אייזנברג. הוא אחד ממשקיעי ההון-סיכון היותר פעילים שיש בארץ וחוץ מזה שהוא משקיע הון-סיכון ואבא לשמונה ילדים, הוא גם כותב ספרים והוא הוציא ממש אתמול ספר מרתק, התחלתי אתמול לקרוא אותו, על משה רבינו ובעצם עושה הקשרים מדהימים בין עולם התנ"ך והפרשנויות שלו לבין עולם העסקים העכשווי וההון-סיכון, זה כבר הספר השלישי. אני ממש ממליץ להתחבר לסדרה הזאת.
אלינה: מעולה, אז גם לזה נפנה כמובן. שאלה אחרונה. מה ההרגל הכי לא חברתי או לא סביבתי שלכם האישי? משתמשים בפלסטיק בסתר? לא ממחזרים? לכולנו יש כאלה חברים, בואו נהיה כנים.
סנדרין: אוקי, כן. המחזור יכול להיות יותר טוב אצלנו בבית למרות שאנחנו די ממחזרים הרבה, אבל אולי אני אגיד טיסות כי אי אפשר לוותר על טיסות, אני לא רואה שזה אפשרי.
ערן: שאלה מעניינת. אני חושב שכלים חד פעמיים בוודאי בטיולים זו חולשה קשה.
אלינה: fair enough. תמיד יש לנו לאן לשאוף להשתפר. אז תודה רבה שהייתם איתנו. לסנדרין מונטסמה מקרן השקעות Bridges ולערן פולק מ-Ndrip, תודה חברים.
ערן: תודה לך.
סנדרין: תודה אלינה.
אלינה: ותודה רבה לכם שהאזנתם לעוד פרק של "דאבל אימפקט". תודה מיוחדת לעידן מגידיש המפיק, אסף רפפורט עורך הסאונד, אביתר אלעד על הפתיח והשיווק ולגוגל קמפוס על האירוח. לא יכולנו להקליט את התוכנית הזאת ללא תמיכתה של קרן "אדמונד דה רוטשילד" והליווי של "Impact Nation".
אתם מוזמנים להקשיב לכל הפרקים של "דאבל אימפקט" באתר קרן "אדמונד דה רוטשילד" והם זמינים בכל אפליקציות הפודקאסט.
באתר אפשר לקרוא גם חומרים מעניינים נוספים, למצוא את הלינקים שדיברנו עליהם ולשלוח לנו בקשות ותגובות.
נתראה בפרק הבא של "דאבל אימפקט".
[מוזיקה]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentarios