אבא למה - למה קרבות בחלל זה לא כמו בקולנוע?

בפרק זה נלמד על תופעות המוכרות לנו על כדור הארץ והיתכנותם או אי היתכנותם בחלל - חום, קול, אור, צבע תקשורת ועוד.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 02/07/2018.

‏[חסות]

‏ג'ינגל: "חינוכית".

‏קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה בע"מ".

‏[מוזיקת פתיחה]

‏קריין ילד: "אבא, למה?" עם אורן פרבר ובתו.

‏[דיבורים וצעדים]

‏הבת: וואו אבא, זה היה סרט גדול.

‏אורן: כן, הפעם ממש נהניתי.

‏הבת: מה אתה אומר על קרבות בחלל? הם נראו ממש אמיתיים.

‏אורן: יש לי הפתעה בשבילך.

‏הבת: מה, אתה חושב שזה לא היה אמיתי?

‏אורן: לגמרי לא.

‏הבת: אתה סתם אומר, תן סיבה אחת.

‏אורן: אוקיי. האם שמעת את הקרבות?

‏הבת: ברור.

‏אורן: והאם אפשר לשמוע בחלל?

‏הבת: אממ… עכשיו כשאתה שואל, אני לא בטוחה כל כך.

‏אורן: תראי, כדי שגלי קול יתפשטו, הם צריכים לעבור דרך חומר כלשהו.

‏הבת: אתה מתכוון כמו גלים שנוצרים במים כאשר זורקים אבן לבריכה?

‏אורן: דוגמה ממש טובה. גלי קול יכולים לעבור דרך נוזלים, דרך מוצקים וכמובן גם דרך אוויר או גז אחר.

‏[רעשי רקע נפסקים]

‏הבת: אבל בחלל אין כלום.

‏אורן: בדיוק. לכן אם אי פעם תהיה מלחמה בחלל, היא תהיה שקטה כמו מדיטציה.

‏הבת: אוקיי, אוקיי, אין קול בחלל. אבל חוץ מזה?

‏אורן: חוץ מזה. את זוכרת מה קרה לחלליות של הפדרציה אחרי שהן התפוצצו?

‏הבת: אחרי שהן התפוצצו, הן בערו, לא?

‏אורן: נכון. אבל את יודעת מה צריך להתקיים כדי שתהיה בעירה?

‏הבת: ברור, למדנו פעם בבית ספר על משולש הבעירה. צריך חום, צריך חומר בעירה וצריך גם אממ… נו, מה הדבר השלישי?

‏אורן: חמצן.

‏הבת: נכון, חמצן.

‏אורן: ומה חסר בחלל?

‏הבת: אתה אומר שאין חמצן.

‏אורן: לכן הבעירה שרואים כביכול בחלל צריכה להתקיים רק לשבריר שנייה.

‏הבת: אבא, נראה לי שכאן אתה טועה.

‏אורן: למה?

‏הבת: השמש לא בוערת? [קולות בעירה]

‏אורן: את יודעת, פעם מדענים באמת חשבו שהשמש בוערת כמו מדורה, וזה אפילו נמצא בשם שמש, כלומר - שם האש. אבל היום יודעים שהאנרגיה שנוצרת בשמש מקורה בתהליך אחר לחלוטין.

‏הבת: באמת? אז איך השמש בוערת?

‏אורן: היא לא בוערת, היא מתפוצצת, [קולות הדף] כי מתרחשים בה תהליכים של מיזוג או היתוך תרמו-גרעיני. ולא בהתרכבות של חומר בערה עם חמצן, כמו במשולש הבעירה.

‏הבת: נכון, פעם אמרת שמיזוג גרעיני זה מה שקורה גם בפצצת אטום?

‏אורן: את בטח מתכוונת לפצצת מימן.

‏הבת: שיהיה. אז אתה אומר שהשמש לא בוערת?

‏אורן: לא.

‏הבת: ושלא יכולה להיות אש בחלל.

‏אורן: לגמרי לא.

‏הבת: אבא, תודה שהלייזרים היו מדהימים.

‏אורן: זאת הבעיה.

‏הבת: בעיה? למה בעיה?

‏אורן: האם היינו אמורים בכלל לראות קרן לייזר?

‏הבת: אם אתה שואל, אז יש פה איזה עניין, איזשהו קאצ'. רגע, תן לי לחשוב.

‏אורן: רוצה רמז?

‏הבת: נו, תן רמז.

‏אורן: את הרי יודעת שלייזר מתקדם בקו ישר.

‏הבת: ברור, לכן קוראים לזה קרן לייזר.

‏אורן: נכון.

‏הבת: אז רגע, אם אתה מסתכל עליו מהצד, אור לא יכול להיכנס לתוך העיניים.

‏אורן: כל הכבוד.

‏הבת: אבל אבא, אתה זוכר שעשינו קמפינג ליד מצפה רמון?

‏אורן: [בחיוך] זה היה אחד הטיולים הטובים. [צרצרים]

‏הבת: ואתה זוכר כשירד הלילה כיוונו את מצביע הלייזר הירוק אל השמים?

‏אורן: זוכר מצוין.

‏הבת: נו, אז ראינו היטב את הקרן, אז איך זה מסתדר עם ההסבר שלך?

‏אורן: הסיבה לכך היא שגם באוויר הצלול של המדבר יש מעט אבק, לחות וחלקיקים זעירים, שמפזרים את אור הלייזר לכל הכיוונים, וכך הוא מגיע גם לעיניים שלנו. דרך אגב, בלייזר ירוק זה עובד טוב יותר, כי קולטני האור שברשתית העין רגישים לירוק יותר מאשר לצבעים אחרים. [צרצור צרצרים נפסק]

‏הבת: אבל בחלל אין שום דבר שיכול לפזר את אור הלייזר.

‏אורן: אלא אם כן את טסה מאחוריו ומפזרת אבק.

‏הבת: סתם מתוך סקרנות, יש עוד דברים שלא יכולים להיות בסרט חלל?

‏אורן: המון.

‏הבת: אני מקשיבה. ותעביר לי בבקשה את הפופקורן שנשאר. [רשרוש]

‏אורן: שמת לב שבזמן הקרב הם מדברים זה עם זה בקשר? [קולות קשר]

‏הבת: אה, אמרנו שאין קול בחלל.

‏אורן: לא, זה דווקא בסדר, כי הם משתמשים בגלי רדיו, וגלי רדיו יכולים לעבור גם דרך חלל ריק.

‏הבת: באמת? איך זה יכול להיות?

‏אורן: זה יכול להיות כי גלי רדיו [צרימת גלי רדיו] הם סוג של קרינה אלקטרומגנטית כמו האור, כמו גלי מיקרו או קרינה סלולרית, אפילו כמו קרינת רנטגן.

‏הבת: אמרת כמו האור?

‏אורן: בדיוק. גלי רדיו נעים במהירות האור - 300,000 קילומטרים בשנייה.

‏הבת: זה מהר מאוד. נכון, פעם אמרת לי שזה המהירות הכי גבוהה ביקום?

‏אורן: נכון, אבל לא מהר כל כך בשביל מרחקים בחלל.

‏הבת: אבא, קצת איבדתי אותך.

‏אורן: תראי, לאור נדרשת פחות ממאית שנייה לעשות את כל הדרך מתל אביב לאילת וחזרה. אבל בחלל המרחקים הם עצומים באמת.

‏הבת: כמה עצומים?

‏אורן: בוא נגיד שאת טסה בחללית שלך באזור כדור הארץ, ואחותך טסה בסביבות צדק, [רעש תעופה] ואתן אמורות להגן יחד על כדור הארץ מפני פלישת [גלי רדיו] חייזרים רעים שנכנסים עכשיו למערכת השמש.

‏הבת: זה מגניב.

‏אורן: כן. אבל עכשיו נניח שאת רוצה לתקשר איתה. לגלי הרדיו שאת שולחת אליה יקח בערך חצי שעה להגיע עד אליה, ועוד חצי שעה עד שתשמעי את התשובה. וזאת מפני שצדק מרוחק בערך… 600 מיליון קילומטרים מכדור הארץ.

‏הבת: אז מה שאתה אומר הוא שתקשורת בין חלליות אמיתיות תהיה איטית להחריד.

‏אורן: נכון. ומתעלמים מהעובדה הזאת. התקשורת בסרטים היא תמיד מיידית.

‏הבת: אז בוא נסכם - אתה אומר שאילו הסרט היה מציאותי לא היינו אמורים לשמוע קולות מחוץ לחללית, לא הייתה בעירה, לא היו רואים לייזרים, וגם לא הייתה אפשרות לתקשר בזמן אמת בין חלליות. מה אני אגיד לך אבא? היה יוצא סרט מה זה משעמם.

‏אורן: רגע, רגע. ועוד לא דיברנו על כוח המשיכה, על הקושי לבצע תמרונים בחלל, על הצורה של החלליות…

‏הבת: אבא, זה באמת מעניין, אבל אתה כבר מתחיל להרוס לי את הסרט.

‏אורן: למה? זה לא אתגר לגלות טעויות?

‏הבת: אבל אל תשכח שזה סרט מדע בדיוני. הוא בדיוני, כאילו - לא אמיתי.

‏אורן: ואת אל תשכחי שזה גם מדע בדיוני. כלומר, היוצרים רוצים שנאמין שמה שרואים על המסך יכול עקרונית להתרחש בעתיד. זה בדיוק ההבדל בין מדע בדיוני לבין סרטי פנטזיה כמו "שר הטבעות" או "הארי פוטר". שם ברור שהמציאות היא אחרת לחלוטין.

‏הבת: אבא, תגיד, יש כזה דבר סרטי חלל בלי טעויות מדעיות?

‏אורן: האמת שלא הרבה, אבל יש. למשל, הסרט "אפולו 13", שמבוסס על סיפור אמיתי. הסרט הזה מדויק מבחינה מדעית - לחלוטין. וגם הסרט "אודיסאה בחלל".

‏הבת: אבא, איך זה שמכל דבר אנחנו בסוף מגיעים לשיחה על מדע?

‏אורן: אולי מפני ש… יש מדע בכל דבר?

‏הבת: ואולי, אבא, זה בגלל שאתה חי בסרט?

‏[קטע סיום מוזיקלי]

‏ג'ינגל: "חינוכית".

‏קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה בע"מ".

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה