בפרק זה נסקור את תופעת החום וקיבול החום.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/06/2018.
אות מוזיקלי: "חינוכית".
קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה" בע"מ.
[מוזיקת פתיחה]
קריין - ילד: "אבא למה?" עם אורן פרבר ובתו.
הבת: [פעמון טיימר] אבא, נראה לי שהפיצה מוכנה.
אורן: הנה, אני מוציא אותה. [שקשוק תבנית]
הבת: תיזהר, היא רותחת.
אורן: היא נראית טעימה. קחי, המשולש הראשון שלך.
הבת: [לועסת] אבא, יש משהו שאף פעם לא הבנתי.
אורן: [מגחך] למה הפיצות שלי הכי טעימות?
הבת: הן בסדר, אל תתלהב. העניין הוא בעגבנייה.
אורן: מה איתה?
הבת: אפילו שהבצק התקרר וכבר אפשר לנגוס בו, העגבנייה עדיין רותחת.
אורן: אהה!
הבת: נכון גם לך היא שורפת?
אורן: לא, אבל זה קשור לקיבול חום.
הבת: מה זה קיבול חום?
אורן: מה זה טמפרטורה, את יודעת?
הבת: נראה לי. כשחם, הטמפרטורה גבוהה, וכשקר היא נמוכה.
אורן: ומה זה חום?
הבת: זה לא אותו דבר?
אורן: זה קשור, אבל שונה. חום, הוא האנרגיה העוברת מגוף בטמפרטורה גבוהה לגוף בטמפרטורה נמוכה יותר.
הבת: לא ממש הבנתי.
אורן: תחשבי על זה ככה. אם ניקח קנקן מים ונטה אותו על צידו, [מזיגת מים] המים ישפכו. מים עוברים ממקום גבוה למקום נמוך יותר בכל פעם שרק אפשר [מזיגת מים]. גם אנרגיה של חום עוברת מגוף בטמפרטורה גבוהה לגוף בטמפרטורה נמוכה.
הבת: נראה לי שאני מתחילה להבין. אז אל הפיצה בתנור עובר חום כי התנור חם יותר מהפיצה?
אורן: בדיוק. וכאשר מוציאים את הפיצה מהתנור, חום עובר מהפיצה לכל מה שנמצא בסביבה שלה. [צלצול טיימר]
הבת: אה, נגיד עכשיו חום עובר מהפיצה אל הפה שלי. נחמד. אבל אבא, אתה זוכר ששאלתי על העגבנייה, נכון?
אורן: אה, כבר מגיעים אליה.
הבת: תזדרז, הפיצה עוד שנייה נגמרת.
אורן: אוקיי, שימי לב. כאשר חום עובר מגוף לגוף, הטמפרטורות של שני הגופים משתנות.
הבת: זה ברור, לא? הגוף החם מתקרר, והגוף הקר מתחמם.
אורן: כן, אבל בכמה?
הבת: זה תלוי… בעצם, במה זה תלוי?
אורן: בשני דברים. הדבר הראשון הוא גודל הגוף, או ליתר דיוק, המסה שלו. אם שני גופים מקבלים אותה כמות חום, הגוף הקטן יתחמם יותר.
הבת: זה כמו שבועטים אותה בעיטה בכדור קטן ובכדור גדול. הכדור הקטן יעוף רחוק יותר.
אורן: דוגמה מצוינת. והדבר השני הוא החומר שהגוף עשוי ממנו.
הבת: כלומר, יש חומרים שמשנים את הטמפרטורה שלהם בקלות, ויש כאלה שמשנים אותה בקושי?
אורן: ממש כך. קחי למשל כפית ברזל ושימי אותה בתנור כמה דקות. מה יקרה לטמפרטורה שלה?
הבת: תעלה מאוד, אפשר לקבל כוויה.
אורן: נכון. לכן אומרים שלברזל יש קיבול חום נמוך מאוד. כמות קטנה גורמת לו לשנות בהרבה את הטמפרטורה שלו. אבל אם תשימי בתנור אותה כמות של מים, שינוי הטמפרטורה יהיה קטן הרבה יותר.
הבת: כי מים מתחממים פחות גם כשאותה כמות חום עוברת אליהם?
אורן: כן. או פשוט כי למים יש קיבול חום גבוה יותר. זאת אומרת, הם משנים את הטמפרטורה שלהם בקושי. מים הם חומר בעל קיבול חום גבוה מאוד. כמעט יותר מכל חומר אחר. כלומר, הם יכולים לקלוט הרבה מאוד חום בלי שהטמפרטורה שלהם תעלה.
הבת: מעניין אבא. אבל אתה בטוח שזה קשור לעגבנייה? האמת לא חשבתי שזה יהיה הסבר כל כך ארוך.
אורן: כבר, כבר, ממש הגענו. תראי, הכנסנו לתנור, בצק, גבינה ועגבנייה. וכולם הגיעו בסופו של דבר לאותה הטמפרטורה. הטמפרטורה של התנור.
הבת: אתה מנסה להגיד בדרך קצת מוזרה שפשוט הכנו פיצה.
אורן: לא מוזרה, מדויקת.
הבת: אוקיי, ואז מה קרה? אני מתכוונת מה קרה בצורה מדויקת.
אורן: כאשר הוצאנו את הפיצה מהתנור, כל החומרים שמרכיבים אותה התחילו להתקרר.
הבת: אבל לא באותה מהירות.
אורן: נכון. לבצק יש קיבול חום די נמוך, לכן הטמפרטורה שלו ירדה במהירות.
הבת: כי הוא כמו ברזל, מתחמם ומתקרר במהירות. אבל העגבנייה, אבא, מתי נגיע לעגבנייה?
אורן: ממה העגבנייה עשויה לדעתך?
הבת: לא יודעת, ממיץ עגבניות?
אורן: והמיץ הזה, ממה הוא מורכב בעיקר? ממים.
הבת: רגע, אמרנו שהמים משנים את הטמפרטורה שלהם לאט מאוד.
אורן: וקראנו לזה קיבול חום גבוה. הם יכולים לקבל הרבה חום בלי לשנות את הטמפרטורה.
הבת: לכן העגבנייה נשארת חמה מאוד, בזמן שהבצק והגבינה כבר התקררו.
אורן: אז קיבלת תשובה.
הבת: מגניב, אבא. תגיד, מה עוד קשור לקיבול חום?
אורן: אממ… זוכרת שהיינו בים לפני שבוע, ורצתן על החול?
הבת: אוי, זה היה רותח.
אורן: למה לדעתך החול מתחמם כל כך?
הבת: תן לי לנחש. לחול יש קיבול חום נמוך?
אורן: נכון. לכן הוא מתחמם ומתקרר מהר. ולדשא?
הבת: קיבול חום גבוה? אה! כי הוא מתחמם ומתקרר לאט.
אורן: יפה. והמים שנכנסתן אליהם, היו חמים?
הבת: אתה צוחק? הם היו קפואים. הקיץ בקושי התחיל.
אורן: אבל בחוץ היה חם מאוד, לא?
הבת: הא!
אורן: מה? נגסת בעגבנייה הרותחת?
הבת: לא, אבל הבנתי למה המים היו קפואים.
אורן: למה?
הבת: למים יש קיבול חום גבוה. לכן הטמפרטורה של האוויר בקושי השפיעה על הטמפרטורה שלהם. למרות שהיה חם בחוץ, הם נשארו קרים.
אורן: מעולה, הבנת ממש טוב. אגב, זה גם מסביר מדוע ערי חוף נעימות יותר מבחינת טמפרטורה.
הבת: למה?
אורן: [רוח נושבת] תראי, כאשר החורף מתחיל, מי הים עדיין יחסית חמים. לוקח להם זמן להתקרר בגלל קיבול החום הגבוה.
הבת: כי הם מתחממים לאט ומתקררים לאט, ואז מה?
אורן: ואז, כאשר רוח נושבת מכיוון הים, היא נושאת איתה את החום הזה, והחורף נעשה קר פחות. [גלים ורוחות]
הבת: ובקיץ זה בדיוק ההפך, נכון?
אורן: נכון. בחודשים הראשונים של הקיץ לוקח למי הים זמן להתחמם, לכן הרוחות מהים נושאות אל העיר אוויר קריר ונעים.
הבת: אז בעצם בערי חוף חם יותר בחורף וקר יותר בקיץ.
אורן: נכון. השינוי בטמפרטורה קיצוני, לא כמו בערים שנמצאות רחוק מהמים.
הבת: יפה. התחלנו בעגבנייה, ותראה לאן הגענו.
אורן: ככה זה במדע.
הבת: אתה יודע, כשאתה מסביר, זה מעניין הרבה יותר מאשר בבית ספר.
אורן: אני ממש שמח לשמוע. [לועס] אבל רגע, מי גמר לי את הפיצה?
[מוזיקת סיום מסתיימת בצליל פעמונים]
אות סיום: "חינוכית".
קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה" בע"מ.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments