אבא למה - למה נר הוא כמו פופקורן?
- לאה תמיר אנגלרד
- 1 day ago
- 5 min read
בפרק זה נלמד על תופעות הנימיות, בעירה ומצבי הצבירה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/07/2018.
[חסות]
ג'ינגל: "חינוכית".
קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה בע"מ".
קריין ילד: "אבא למה?" עם אורן פרבר ובתו.
[מוזיקת פתיחה]
הבת: אבא, אתה יכול לעזור לי שנייה בשיעורי הבית?
אורן פרבר: כן, מה השאלה?
הבת: אני לא מבינה איך מוכיחים ש… [צליל יורד] מה זה? אי אפשר? הפסקת חשמל? איזה חושך!
אורן: אל תדאגי, בואי נדליק נרות.
[רחש מצית]
הבת: איזה כיף, נרות.
אורן: את יודעת, תמיד אני נהנה לראות את הצבעים היפים של הלהבה.
הבת: תראה, כחול למטה, כתום באמצע ולמעלה לבן.
[רחש להבה]
אורן: איפה לדעתך הכי חם?
הבת: למטה?
אורן: דווקא בקצה למעלה. את יכולה לנחש מה הטמפרטורה שם?
הבת: זה ממש חם, בטח איזה 100 מעלות.
אורן: בערך 1,200 מעלות צלזיוס.
הבת: מה? איך זה יכול להיות?
אורן: נר הוא דבר מפתיע ומעניין מאוד.
הבת: מה כל כך מעניין בנר?
אורן: את יודעת בכלל איך פועל נר?
הבת: פשוט מדליקים אותו והוא בוער, לא הבנתי מה השאלה.
אורן: את לגמרי צודקת, רק שלא שאלתי איך מדליקים נר, שאלתי איך הוא פועל.
[צלילים יורדים]
הבת: איך הוא פועל? האמת, אף פעם לא חשבתי על זה.
אורן: אז הסוד של הנר הוא הפתיל.
הבת: סוד? הכל אצלך כזה דרמטי, בסך הכל חוט.
אורן: חוט שהוא בעצם משאבה.
הבת: משאבה? של מה?
אורן: תביטי בשלולית הקטנה שמקיפה את הפתיל.
הבת: זאת השעווה שהותכה מהחום, לא?
אורן: נכון. ועכשיו תדמייני שהנוזל שבשלולית, כן? מטפס ועולה בתוך הפתיל.
הבת: מטפס? אבל איך הוא יכול לטפס?
אורן: תראי, חשבת פעם איך מים מזינים צמח? [פכפוך מים] הרי הוא קולט אותם מן השורשים והם בכל זאת מצליחים לטפס דרך הגבעול לעלים.
הבת: האמת, לא חשבתי על זה. אז מה, אתה אומר שזה אותו דבר?
אורן: דומה מאוד. בואי נעשה ניסוי. תביאי בבקשה כוס מים ודף נייר. [רשרוש]
הבת: אני בקושי רואה משהו בתוך החושך הזה.
אורן: חכי, חכי, אני אדליק לך עוד נר. [רחש מצית] את מוצאת?
הבת: טאדאם, מצאתי הכול. [רחש חפצים]
אורן: כל הכבוד. עכשיו שימי לב מה קורה כאשר אני טובל את החלק התחתון של הדף במים. [רשרוש מים וניר]
הבת: היי, המים מטפסים בתוך הנייר.
אורן: נכון. קוראים לתופעה הזאת נימיות, והיא קורית בכל פעם ששמים צינורית דקה בתוך נוזל.
הבת: אבל פה יש נייר. אבא, איפה אתה רואה פה צינורית?
אורן: נכון. במקרה הזה המים זורמים דרך הסיבים שמהם עשוי הנייר. אבל אם תסתכלי עליהם במיקרוסקופ, הם נראים ממש כמו צינורות זעירים.
הבת: רגע, אבל איך זה קשור לנר?
אורן: בנר, השעווה הנוזלית זורמת דרך הפתיל ממש כמו המים פה בנייר.
הבת: מעניין. עכשיו אני מבינה למה אמרת שהפתיל הוא משאבה. ואז מה קורה?
אורן: השעווה ממשיכה לטפס עד שהיא מגיעה לאזור הלהבה. ואז היא מתאדה בגלל החום הגבוה והופכת לגז.
הבת: גז? איזה גז?
אורן: גז של שעווה.
הבת: ואז מה?
אורן: ורק אז היא מתחילה לבעור. את יודעת, רק הגז הוא זה שבעצם בוער.
הבת: מה זאת אומרת?
אורן: תראי, כדי שתהיה בעירה, חומר כלשהו צריך להתחבר עם חמצן, נכון? החומר הזה חייב להיות במצב צבירה של גז.
הבת: רגע, אבא, אז אתה אומר שדלק שהוא נוזל לא בוער? איך זה יכול להיות?
אורן: הוא בוער רק כשהוא מתאדה והופך לגז. כל עוד הוא במצב הנוזלי, הדלק כמעט לא מתרכב עם החמצן שבאוויר.
הבת: אוקיי, אז אפשר להגיד שבנר יש בבת אחת שלושה מצבי צבירה. שעווה מוצקה, [צליל] שעווה נוזלית [צליל] ושעווה שהפכה לגז. [צליל]
אורן: נכון מאוד.
הבת: רגע, אז אתה אומר שגז השעווה הוא הלהבה?
אורן: הלהבה היא תהליך הבעירה של גז השעווה.
הבת: מעניין.
אורן: נכון, וזו רק ההתחלה.
הבת: מה? יש עוד? ספר לי. נראה לי שהחשמל לא יחזור בקרוב.
אורן: אם תחשבי על זה, גם מנורת שמן, כפי שהייתה בתקופת התנ"ך, היא גם סוג של נר.
הבת: מה, כי גם בה יש פתיל?
אורן: נכון. ומה לדעתך זורם בפתיל?
הבת: שמן?
אורן: נכון. אבל בניגוד לנר, במנורת שמן אין מצב מוצק, רק נוזל וגז.
הבת: יש עוד סוגים של נרות?
אורן: מלא. את יודעת שאפשר ליצור נר משמן מוצק? למשל, לקחת חמאה, לתקוע בה פתיל ולהדליק.
הבת: כל הכבוד לנר שהמצאת אבא!
אורן: תצחקי, תצחקי, אבל זה עובד נהדר. רוצה לנסות?
הבת: אולי בפעם אחרת. תספר לי עוד סיפורי נרות.
אורן: בבקשה. מה קורה לדעתך כשמכבים נר בנשיפה? הנה, תראי. [נשיפה]
הבת: נוצר מלא עשן לבן. זה פיח, נכון?
אורן: פיח הוא שחור. אותו נקבל אם למשל נשים כף מתכת מעל הלהבה. הנה כך. [הקשת מתכת]
הבת: אז מה זה העשן הלבן?
אורן: זו השעווה שהייתה לפני רגע במצב של גז. כאשר כיבינו את הנר, היא התקררה וחזרה להיות חלקיקים קטנים ומוצקים שהתפזרו באוויר.
הבת: וואו, אתה בטוח?
אורן: בואי תראי. אני מכבה עכשיו את הנר. [נשיפה] את רואה את העשן הלבן שעולה ממנו? עכשיו שימי לב, אני מצית את העשן הלבן הזה. [נקישת מצית]
הבת: ראית את זה? העשן בער לאחור והדליק מחדש את הפתיל. זה ממש קסם.
אורן: את מבינה מה בעצם קרה?
הבת: האמת, לא ממש.
אורן: נכון אמרנו שבנר יש שלושה מצבי צבירה?
הבת: כן. שעווה מוצקה, נוזלית וגזית. [במלרע]
אורן: עכשיו, כאשר מכבים את הנר, מה קורה לשעווה הגזית? [במלעיל]
הבת: נראה לי שהיא מתקררת.
אורן: נכון מאוד. ואז היא הופכת חזרה למוצק. זה העשן הלבן שהדלקתי.
הבת: אז אתה אומר שבעצם עשן זה מוצק? הייתי בטוחה שזה גז.
אורן: זה מוצק שהחלקיקים שלו קטנים מאוד.
הבת: אה, זה כמו שנוזל יכול להיות במנות קטנטנות, כמו טיפות מים בענן.
אורן: דוגמה יפה. [צליל מתג] היי, חזר החשמל.
הבת: חבל, דווקא אהבתי את השיחה לאור הנרות.
אורן: גם אני. את יודעת שבמאה ה-18 היה מדען אנגלי מזהיר בשם מייקל פאראדיי. הוא אמר שאפשר להדגים כמעט את כל עקרונות המדע של תקופתו רק בעזרת נרות.
הבת: מה למשל?
אורן: למשל, כל הדברים שדיברנו עליהם עד עכשיו. וגם איך בוערים גזים, מה זה קיטור, מדידת לחץ אטמוספרי, פירוק של מים ועוד ועוד ועוד.
הבת: כנראה עברו על המסכן הזה הרבה הפסקות חשמל.
אורן: נִרְאֶה לך? בתקופתו בכלל לא היה חשמל בבתים. אז הוא כתב את הספר המפורסם שלו על מדע ונרות - לאור נרות. אגב, בזכות המחקרים של פאראדיי על חשמל ועל מגנטיות, בסופו של דבר הגיע החשמל לבתים.
הבת: תודה רבה לך, פאראדיי. [צליל יורד] אוי, שוב נפל החשמל.
אורן: [מגחך] תגידי, בא לך לחזור לסיפורים לאור הנרות?
הבת: מתאים לי. לדעתי, אלו הסיפורים הכי טובים שלך.
אורן: אבל מה עם הגיאומטריה? רוצה להמשיך לפתור?
הבת: היא תחכה עד שיחזור החשמל. עכשיו רק סיפורי נרות.
אורן: אוקיי. אה! סיפרתי לך על הנר שהדליקו בתחנת חלל?
[מוזיקת סיום מתחילה ברקע]
הבת: בחלל אין חמצן, אבא.
אורן: אמרתי בתחנת החלל, לא בחלל.
הבת: אוקיי, ומה נסגר עם הנר הזה?
אורן: מה שגילו זה שהנר הוא בעצם בוער בלהבה ממש ממש קטנטנה ובצבע כחלחל…
[מוזיקה מתגברת ודיבור נחלש]
ג'ינגל: "חינוכית".
קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה בע"מ".
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments