אבא למה - למה יתושים מזמזמים?

בפרק זה נסקור תופעות הקשורות לקול, גלי קול ותדרים.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/06/2018.

‏[חסות]

‏ג'ינגל: "חינוכית".

‏[מוזיקת פתיחה]

‏קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה בע"מ".

‏[מוזיקה]

‏קריין ילד: "אבא למה?" אורן פרבר ובתו.

‏[מוזיקה]

‏הבת: [זמזום יתוש] אוף, אבא, היתוש הזה משגע אותי.

‏אורן: גם אותי, חמודה. תביאי, תביאי את העיתון. הוא בדיוק התיישב על הקיר.

‏הבת: אבא…

‏אורן: שש… את לא רואה שאני מתגנב?

‏הבת: אבל אבא, יש לי שאלה.

‏אורן: עכשיו שאלה? אוקיי, תשאלי מהר, ובלחש.

‏הבת: למה היתוש מזמזם?

‏אורן: למה שלא יזמזם?

‏הבת: שש… כי אם הוא מזמזם, אפשר לדעת איפה הוא נמצא, לא?

‏אורן: אה, את מתכוונת שאז אנחנו יכולים להגן על עצמנו ממנו?

‏הבת: כן. למה היתוש לא מפסיק לזמזם כאשר הוא מתקרב לעקוץ?

‏אורן: מתקרבת.

‏הבת: מה?

‏אורן: זאת הנקבה של היתוש שעוקצת. [בצעקת אכזבה] אח! היא ברחה.

‏הבת: לא נורא. אז מה לגבי השאלה?

‏אורן: השאלה? אה, כן. שמעת על ליאונרדו דה וינצ'י?

‏הבת: זה שצייר את המונה ליזה?

‏אורן: גם. והוא היה גם מדען ענק בתקופת הרנסנס.

‏הבת: אז מה, הוא צייר גם יתושות?

‏אורן: לא נראה לי, אבל הוא נתן תשובה מצוינת לשאלה שלך. את מבינה? בזמנו מקובל היה לחשוב שחרקים משמיעים קולות כמו בני אדם, דרך הגרון.

‏הבת: וזה לא נכון?

‏אורן: זה פשוט בלתי אפשרי. הם קטנים מדי.

‏הבת: אז מאיפה מגיעים הקולות שהם עושים?

‏אורן: אממ… תביאי לי רגע את הגיטרה.

‏הבת: גיטרה? אתה הולך לשיר לי שיר על חרקים?

‏אורן: אולי, אבל שימי לב, עכשיו מה קורה כשאני פורט על המיתר? [פריטה יחידה על מיתר גיטרה]

‏הבת: שומעים צליל, אתה מנגן "רה".

‏אורן: נכון, אבל שימי לב מה קורה למיתר. [פריטה יחידה נוספת]

‏הבת: היי, הוא רועד.

‏אורן: עכשיו, תעצרי את הרעידה עם קצה האצבע. [פריטה נוספת] בואי ננסה שוב.

‏הבת: אבא, הצליל פסק. מה הביג דיל?

‏אורן: שימי לב, הרעידה קשורה לצליל, או יותר נכון, הרעידה יוצרת את הצליל.

‏הבת: תמיד? או שזה רק במיתרים של גיטרה?

‏אורן: בואי ננסה. תשמיעי קול ותגעי בעדינות עם האצבעות בצוואר שלך.

‏הבת: [בקול] אההה… רועד.

‏אורן: זה העניין. בכל פעם ששומעים צליל, רעש או קול, פירוש הדבר שמשהו, איפשהו, רועד.

‏הבת: אבא, אתה בטוח?

‏אורן: זה מה שגילה ליאונרדו דה וינצ'י.

‏הבת: אז הנה. [דפיקה] אני דופקת על השולחן. יש קול, אבל שום דבר לא רועד.

‏אורן: מתכוונת שאת לא רואה שום דבר רועד.

‏הבת: אבא, אתה רוצה להגיד לי שהשולחן עכשיו רועד?

‏אורן: לגמרי. אבל הרעידה קטנה מאוד. ממש מיקרוסקופית. והיא גם נעצרת מהר מאוד, כי השולחן לא גמיש כמו המיתר.

‏הבת: אוקיי, אבל למה בעצם זה ככה? אני לא מבינה איך רעידה קשורה לקול.

‏אורן: [מים ניגרים] כי קול מתפשט כמו גל, בצורה מחזורית. זה די פשוט. תדמייני בריכת מים.

‏הבת: ממ… איזה רוגע.

‏אורן: [רחשי מים] כן. עכשיו תדמייני שאנחנו נוגעים בפני המים שוב ושוב ושוב, וגלים מתפשטים בצורת עיגולים בכל הכיוונים.

‏הבת: עכשיו הבנתי, זה מגניב. צריך משהו רועד שיעביר את הרעידה לאוויר ואז הקול מתפשט.

‏אורן: בדיוק. לכן כל צליל או קול צריכים להתחיל ברעידה, בתנודה או ברטט של משהו.

‏הבת: מה שאתה בעצם אומר, זה שיש מסביבנו המון רעידות קטנטנות שאנחנו לא יכולים לראות?

‏אורן: אבל יכולים לשמוע.

‏הבת: אבא, יש בעיה בהסבר שלך.

‏אורן: מה הבעיה?

‏הבת: הנה, אני עכשיו מנופפת את היד כמו במנגל ומרעידה את האוויר. אתה שומע איזה צליל?

‏אורן: אני לא פיל.

‏הבת: מה? [חצצור של פיל]

‏אורן: אם הייתי פיל, אולי הייתי שומע את הקול שעשית, כי הוא בתדר נמוך מאוד.

‏הבת: תדר? איזה תדר? מה זה תדר?

‏אורן: תדר פירושו מספר הרעידות בשנייה. נגיד, אם יש 50 רעידות בשנייה, אומרים שהתדר הוא 50 הרץ.

‏הבת: ואלו תדרים בני אדם יכולים לשמוע?

‏אורן: בין 20 ל-20,000 הרץ. אבל, ככל שמתבגרים, כך שומעים פחות את התדרים הגבוהים. אני למשל, כבר בקושי שומע 15,000 הרץ. וסבא? לא שומע מעבר ל-11,000.

‏הבת: אז מה הקשר לפילים?

‏אורן: פילים?

‏הבת: כן, אמרת שהם יכולים לשמוע את הנפנופים שלי.

‏אורן: אה, כן, זה מפני שהם יכולים לשמוע קולות בתדרים נמוכים מ-20 הרץ.

‏הבת: מה, הפילים מאוד זקנים?

‏אורן: לא. הם פשוט גדולים ועור התוף שלהם גם הוא גדול.

‏הבת: ומה חיות אחרות יכולות לשמוע?

‏אורן: כלבים למשל, יכולים לשמוע עד 44,000 הרץ.

‏הבת: וואו, כפול מאיתנו. תגיד, זו הסיבה שמאלפים אותם עם משרוקית מיוחדת?

‏אורן: כן. את יודעת, הצליל הגבוה של משרוקית הכלבים, שאנחנו יכולים לשמוע, הוא בעצם הצליל הנמוך שהמשרוקית יכולה להשמיע. את התדרים הגבוהים שהמשרוקית משמיעה שומעים רק הכלבים.

‏הבת: מעניין מי החיה שיכולה לשמוע את התדר הכי גבוה?

‏אורן: אממ… ביבשה העטלפים. ובים דולפינים. בערך 125,000 הרץ.

‏הבת: תגיד, אם הייתי מנפנפת עם הידיים 100 פעמים בשנייה, איך זה היה נשמע?

‏אורן: זה 100 הרץ, בערך כמו תו "סול" נמוך.

‏הבת: מגניב, והצליל "רה" שניגנת מקודם?

‏אורן: זה בערך 150 הרץ.

‏הבת: אה. אז ככל שיש יותר רעידות בשנייה, הצליל נשמע גבוה יותר.

‏אורן: נכון. וככל שמשהו כבד יותר, כך הוא יכול לרעוד פחות פעמים בשנייה. זו הסיבה שמיתרים עם ציפוי המתכת בגיטרה משמיעים צלילים נמוכים יותר ממיתרי הניילון. הם פשוט כבדים יותר.

‏הבת: אז כלי נגינה גדולים ישמיעו צליל נמוך מאוד, וכלי נגינה קטנים ישמיעו צליל גבוה.

‏אורן: נכון. את יודעת שחשבתי על זה שהייתם קטנות, הייתי משחק איתכם ועושה "גדול" [בקול עבה], "קטן" [בקול דק], ולא "גדול" [בקול דק], "קטן". [בקול עבה]

‏הבת: אבא, אתה קצת מוזר, אתה יודע?

‏אורן: תודה. זה בא לי ממש טבעי.

‏הבת: רגע, רגע, רגע. אמרת שהצליל לא בא מהגרון של היתושה. אז מאיפה הוא כן מגיע?

‏אורן: את זוכרת שאמרנו שהיתושה מנופפת בכנפיים ומרעידה את האוויר?

‏הבת: אם מה שאתה אומר נכון, בגלל משק הכנפיים שלה נוצר הצליל. זה בעצם הזמזום.

‏אורן: אה-הא. וכך גם זבובים, דבורים וכל שאר החרקים.

‏הבת: זה מה שגילה ליאונרדו?

‏אורן: כן. הוא הבין שחרקים זעירים חייבים להשמיע קול בגלל נפנוף הכנפיים המהיר שלהם [זמזום יתוש חרישי], [מתחיל ללחוש] אפילו שזה לא משתלם להם בכלל.

‏הבת: כי אז יזהו אותם?

‏אורן: או שיטרפו אותם.

‏הבת: אבא, למה אנחנו מדברים בלחש?

‏אורן: היתושה שוב על הקיר. תעבירי לי לאט לאט את העיתון, ואם אפשר, בלי לנשום.

‏הבת: אבא, אפשר לשאול שאלה?

‏אורן: לא עכשיו! [חבטה] יש!

‏הבת: אבא?

‏אורן: כן.

‏הבת: תגיד לליאונרדו שיתושה מרוחה על הקיר לא משמיעה זמזומים בכלל.

‏[מוזיקת סיום]

‏ג'ינגל: "חינוכית".

‏קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה בע"מ".

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה