אבא למה - למה הליום עושה קול גבוה?
- ליאת לם
- Jun 28, 2018
- 5 min read
בפרק זה נלמד על גזים ויסודות כימים, האפס המוחלט וגזים אצילים.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/06/2018.
ג'ינגל: "חינוכית".
קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה בע"מ".
[מוזיקת פתיחה]
קריין ילד: "אבא למה?" עם אורן פרבר ובתו.
[ניפוח בלון הליום]
הבת: אבא, תראה, מה אתה אומר על הבלון המהמם הזה?
אורן: וואו, הוא באמת ענק. את יודעת מה יש בתוכו?
הבת: נו, באמת, כל ילד יודע. הליום.
אורן: כן, אבל לא כל ילד יודע, מה זה הליום.
הבת: זה סוג של גז, לא?
אורן: לא סתם גז, אלא אחד הגזים הכי נפוצים ביקום.
הבת: כבוד! יש גז נפוץ יותר ממנו?
אורן: מימן.
הבת: אבל ההליום הכי קל ביקום, נכון?
אורן: כמעט, יש גז קל ממנו.
הבת: תן לי לנחש, מימן?
אורן: בדיוק.
הבת: מסכן ההליום, המימן לקח לו את כל הגביעים.
אורן: לא לגמרי, מכל היסודות, ההליום הוא בעל נקודת הרתיחה הנמוכה ביותר.
הבת: מה זה אומר?
אורן: אם את רוצה, את ההליום שלך נוזלי, [רשרוש] את צריכה לקרר אותו כמעט עד לאפס המוחלט.
הבת: מה, לשים אותו במקפיא?
אורן: לא, [צוחק קלות] המקפיא מקרר עד מינוס שמונה עשרה מעלות בערך. באפס המוחלט, שזה השם שניתן לטמפרטורה הנמוכה ביותר שאפשר להגיע אליה, [רוח נושבת] אנחנו מדברים על מינוס מאתיים שבעים ושלוש מעלות.
הבת: וואו, קור כלבים.
אורן: אה, נכון. אגב, הליום הוא גם גז אציל.
הבת: אציל? אני יודעת מה זה בני האצולה, אבל מה הקשר לגז?
אורן: בשונה מהמימן, שיוצר קשרים כימיים עם יסודות רבים אחרים, הליום הוא גז אציל, שלא מתחבר כימית לשום יסוד אחר.
הבת: אה, כמו בני האצולה, שלא היו מתחתנים עם פשוטי העם? סנובים כאלה.
אורן: נכון. רק בתנאים מיוחדים מאוד, ההליום מואיל בטובו להתחבר קצת, עם יסודות מסוימים. והוא לא היחיד, יש עוד גזים סנובים ממש כמוהו.
הבת: אתה יכול לתת לי דוגמאות?
אורן: את זוכרת שהראתי לך את הטבלה המחזורית של היסודות?
הבת: כן, אני לא אשכח שאמרת שזה כמו, הלגו של היקום. כל החומרים בנויים מהיסודות שבטבלה המחזורית.
אורן: באמת? אני אמרתי את זה? זה נכון. אז, הגזים האצילים נמצאים בטור הימני ביותר. למשל, ארגון או ניאון.
הבת: אתה מתכוון לניאון שיש במנורת ניאון?
אורן: משתמשים בגז הניאון בעיקר בשלטי פרסומת צבעוניים. אבל, זה לא הגז שיש במנורות הפלורוסנט, שמשום מה קוראים להן, נורות ניאון.
הבת: אז מה יש בהן?
אורן: הדי כספית.
הבת: אז אתה אומר שגם ההליום בבלון שלי הוא גז סנוב. התכוונתי אציל.
אורן: נסי זאת עוד פעם.
הבת: אז אתה אומר שגם ההליום בבלון שלי הוא גז סנוב? אהה… אציל?
אורן: אציל מבטן ומלידה.
הבת: ומה בכלל מקור השם הליום?
אורן: השם הליום הוא על שם אל השמש היווני, הליוס.
הבת: אל השמש? מה הקשר? מה, הוא היה בקטע של מסיבות עם בלוני הליום?
אורן: [מגחך] הוא היה מגניב קצת פחות. אבל את ההליום גילו לראשונה מתוך בדיקה של האור המגיע מהשמש.
הבת: ומה גילו שם?
אורן: גילו שיש בשמש גז מסתורי שעד אז לא היה מוכר בכלל.
הבת: איך בכלל הגיע לשמש הליום?
אורן: זה מעניין. ההליום קשור לעצם מהותה של השמש, הוא יסוד שנוצר בעקבות מיזוג או היתוך של גרעיני מימן. [פיצוץ]
זה התהליך שנותן לשמש את האנרגיה האדירה שלה, וגם לשמשות רבות ביקום. אגב, היתוך הוא מה שמתרחש גם בפצצת מימן.
הבת: אתה אומר שההליום נוצר בשמש, אז איך אתה מסביר את זה שהוא הגיע לבלון שלי?
אורן: אוקיי. אחרי שגילו את ההליום בשמש, התברר שהוא נוצר גם עמוק בתוך כדור הארץ, אבל בכמויות קטנות הרבה יותר.
הבת: מוזר. איך הוא נוצר?
אורן: זאת תוצאה של תהליך גרעיני אחר, שנקרא התפרקות רדיואקטיבית.
הבת: במה הוא שונה ממה שקורה בשמש?
אורן: בשמש, מימנים מתחברים ויוצרים הליום. ואילו באדמה, אטומים כבדים מתפרקים, ותוך כדי כך משחררים חלקיקים שהופכים לגז ההליום.
הבת: ויש באדמה מספיק הליום לבלונים של כל הילדים שחוגגים ימי הולדת בכל העולם?
אורן: ממש לא. הקצב שבו אנחנו משתמשים בהליום גדול הרבה מהקצב שבו הוא נוצר. מעריכים שבתוך כמה שנים, לא יהיה אפשר עוד לרכוש הליום, אלא לצרכים מדעיים או רפואיים או צבאיים.
הבת: באמת? לא יישאר הליום לניפוח בלונים?
אורן: נראה שלא. כאשר תספרי לילדים שלך על בלוני הליום, הם לא ממש יבינו על מה את מדברת.
הבת: באמת? זה ממש עצוב.
אורן: כן. היי, את יודעת למה ההליום עושה קול גבוה, כמו של דונלד דאק כששואפים אותו?
הבת: באמת רציתי לשאול אותך את זה. נכון זה כי ההליום משנה את מיתרי הקול?
אורן: ככה מקובל לחשוב.
הבת: אה, וזו טעות?
אורן: כן. תראי, כאשר אנחנו מפיקים צלילים ממיתרי הקול, נוצרים בבת אחת תדרים רבים. חלקם גבוה [בקול גבוה], חלקם נמוך [בקול נמוך], וחלקם בינוני.
הבת: ומה ההליום עושה?
אורן: ההליום, למעשה מסנן או מבטל את התדרים הנמוכים, ככה שמה שנותר הוא…
הבת: תדרים גבוהים?
אורן: נכון. ההליום לא גורם לקול שלנו להיות גבוה יותר, אלא פשוט, מסלק את התדרים הנמוכים שבו.
הבת: אז אפשר להגיד שההליום הוציא את דונאלד דאק שכבר קיים בנו?
אורן: כן, אפשר להגיד. אבל את רוצה לשמוע את ההסבר המדויק?
הבת: כן.
אורן: אז ככה, ההליום, משנה את תכונות התהודה של החללים במערכת הדיבור, ובכך משנה את האופן, את הגוון של הצליל.
הבת: אני מעדיפה את הגרסה שלי.
אורן: אוקיי, בסדר.
הבת: נכון שיש גז שהופך את הקול שלך לנמוך יותר? אתה זוכר את הסרטון ההוא שהראית לי פעם?
אורן: סרטון? איזה סרטון?
הבת: נו, רואים בו מישהו מכניס ראש לתוך אקווריום שהוא כאילו ריק, אבל בעצם יש בו את הגז הזה. ואז הוא נושם אותו, ואז הקול שלו יוצא נמוך ומאוד מצחיק כזה.
אורן: אה, זה הגז SF6, הגז הכי כבד שיש. זה מעניין, בניגוד להליום, הוא דווקא מסנן את הצלילים הגבוהים שיש בקול.
הבת: ואז נשארים רק הנמוכים, מגניב!
אורן: לגמרי. את יודעת, יש אפליקציה שעושה את אותו דבר. תשמעי, הורדתי אותה לא מזמן. [בקול "דונלד דאק" גבוה] שלום, כאן אבא מדבר, על גז הליום.
הבת: וואי, זה קורע.
אורן: [בקול נמוך] ואבא שוב כאן, הפעם על הגז SF6.
הבת: היי אבא, נזכרתי שחברה שלי שאלה אותי חידה על בלון הליום.
אורן: מה החידה?
הבת: נגיד שאנחנו במסיבת יום הולדת על הירח.
אורן: אוקיי.
הבת: ואז אנחנו משחררים בלון הליום. הבלון יעלה, ירד, או ירחף במקום?
אורן: זו שאלה יפה.
הבת: גם יש תשובה יפה?
אורן: בואי נחשוב ביחד. בכדור הארץ, למה בעצם בלון הליום עולה למעלה?
הבת: הוא עולה כי הוא יותר קל מהאוויר, כמו ששמן צף על מים.
אורן: כלומר, כדי לדעת אם משהו יצוף או ישקע, צריך להשוות בין הצפיפות שלו לצפיפות של הסביבה.
הבת: אתה מתכוון לסביבה שלו על הירח?
אורן: כן, ומה לדעתך יש מעל קרקע הירח?
אורן: נראה לי ש… כלום! ריק! ואקום!
אורן: נכון, ומה הצפיפות של כלום, ריק, ואקום?
הבת: אפס?
אורן: והצפיפות של הליום?
הבת: אני לא יודעת, אבל בטוח יותר מאפס. כל דבר צפוף יותר מאפס.
אורן: ואז?
הבת: אז גיליתי את התשובה.
אורן: שהיא?
הבת: בלון הליום צפוף מוואקום.
אורן: לכן, הוא יפול כמו אבן.
הבת: ופתרנו את החידה. נחמד, כמה מדע יש בבלון הליום.
אורן: נכון?
הבת: אבא, זה מתחיל לעניין אותי. נראה לי שאני הולכת להיות חנונית כמוך.
ג'ינגל: "חינוכית".
קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה בע"מ".
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments