אבא למה - למה אין עכברים בקוטב?

בפרק זה נסקור תופעות הקשורות לחום, קור, איבוד חום והקשר בין נפח, שטח פנים וחום.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/06/2018.

‏[חסות]

‏ג'ינגל: "חינוכית".

‏קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה בע"מ".

‏[מוזיקת פתיחה]

‏קריין ילד: "אבא למה", אורן פרבר וביתו.

‏[ברקע - קולות בעלי חיים]

‏הבת: אבא אבא, בוא בוא תראה איתי את הסרט.

‏אורן: וואו, תראי איך הדובים שוחים במים הקפואים.

‏הבת: איך הם לא מתים מקור? זה בזכות הפרווה שלהם, נכון?

‏אורן: נכון, אבל בעיקר בזכות הגודל.

‏הבת: גודל? מה זאת אומרת?

‏אורן: ליונקים גדולים, קר פחות מאשר לקטנים.

‏הבת: אבא, מה הקשר?

‏אורן: שנייה, אני רק מוזג לי תה. [מזיגה] תגידי, זאת הסדרה של ה-BBC על החיים בקוטב, נכון?

‏הבת: כן, סדרה ממש מעניינת. אני כבר רואה את הפרק הרביעי.

‏אורן: אלו חיות הספקת לראות?

‏הבת: אממ… בוא נראה. היו שועלים, איילים, כלבי ים ועכשיו דובים.

‏אורן: ומה עם עכברים? היו?

‏הבת: עכברים? לא, אני לא זוכרת שראיתי עכברים.

‏אורן: אולי יונקים בגודל של עכברים?

‏הבת: עכשיו שאתה שואל, באמת כל היונקים בקוטב די גדולים.

‏אורן: [מגחך] זה נכון. ואת יודעת למה?

‏הבת: ברור, זה עניין של ביולוגיה.

‏אורן: לדעתי בעיקר עניין של מתמטיקה.

‏הבת: הגזמת, אבא, מה הקשר בין מתמטיקה ודובים?

‏אורן: תראי, זה… זה קצת חפירה. את לא רוצה לחזור לדובים?

‏הבת: דווקא עכשיו בא לי לדעת. בוא נשמע.

‏אורן: טוב. בואי נדבר רגע על משהו שנקרא מאזן חֹם.

‏הבת: מה הכוונה?

‏אורן: זה כמו מאזן של כסף. כמה אתה מרוויח לעומת מה שאתה מבזבז, אבל עם אנרגיה.

‏הבת: אה, אתה מתכוון כמה אנרגיה הגוף שלך מרוויח וכמה הוא מבזבז.

‏אורן: כן, רק הייתי אומר - כמה אנרגיה הגוף שלך מייצר וכמה הוא מאבד לסביבה.

‏הבת: ולמה זה צריך לעניין אותנו?

‏אורן: כי זה מה שקובע אם נרגיש חום או קור.

‏הבת: מה? אם נגיד, אתה מאבד חום יותר מאשר מייצר חום, אז קר לך?

‏אורן: בדיוק. ואם קר לך יותר מדי?

‏הבת: אז צריך סוודר?

‏אורן: התכוונתי, אם אתה חי בקוטב וממש ממש קר לך.

‏הבת: אז… אהה… אתה לא יכול לשרוד.

‏אורן: נכון. עכשיו, במה לדעתך תלוי קצב ייצור החום של הגוף?

‏הבת: וואי אבא, עכשיו אני מרגישה שזה מתחיל להסתבך.

‏אורן: עוד קצת, זה דווקא לא כל כך מורכב. איך את חושבת שהגוף שלנו מייצר חום?

‏הבת: מאיפה לי לדעת? מה, יש איבר בגוף שמייצר חום?

‏אורן: לא איבר מסוים, כל תא בגוף מייצר קצת חום.

‏הבת: אה, אז ככל שיש יותר תאים, הגוף מייצר יותר חום?

‏אורן: נכון. עכשיו, במה מספר התאים שבגוף תלוי?

‏הבת: אני מתחילה להבין. נראה לי שזה תלוי בגודל של החיה. גוף גדול עם הרבה תאים ייצר יותר חום מאשר גוף קטן.

‏אורן: נכון מאוד. לכן, אפשר לומר שקצב ייצור החום תלוי בגודל או בנפח של החיה.

‏הבת: אוקיי, אז גם הקצב של איבוד החום תלוי בנפח?

‏אורן: אממ… לא.

‏הבת: אממ… אז במה הוא תלוי, אתה יודע?

‏אורן: שימי לב, הוא תלוי במשהו שנקרא - שטח פנים.

‏הבת: מה, הכוונה לשטח של הפרצוף של החיה?

‏אורן: [מגחך] לא, לא. הכוונה לשטח של כל הגוף שלה.

‏הבת: אה, אתה מתכוון לשטח של העור שעוטף אותה.

‏אורן: כן, כל מה שחשוף לאוויר.

‏הבת: רגע, אני מבינה. ככל שהחיה חשופה יותר לסביבה, כך היא מאבדת יותר חום.

‏אורן: [בחיוך] בדיוק. עכשיו אנחנו מוכנים לקצת מתמטיקה.

‏הבת: אבא, כשאתה אומר את זה, זה נשמע קצת משעמם.

‏אורן: אל תדאגי, זה ממש פשוט ויפה. אבל אם לא בא לך, את… את באמת יכולה לחזור לסרט עם הדובים.

‏הבת: אוקיי, אוקיי. בעצם בא לי לשמוע קצת מתמטיקה. זה מתחיל להיות מעניין כל השטח והנפח שלך.

‏אורן: אוקיי. אז בואי נאמר שגוף של חיה קטנה מיוצג על ידי קובייה קטנה שאורך הצלע שלה הוא סנטימטר אחד. [צליל] נקרא לחיה הזאת עכבר.

‏הבת: קוביית עכבר, בסדר אבא.

‏אורן: ונניח שגוף של חיה גדולה מיוצג על ידי קובייה שהצלע שלה 10 סנטימטרים. [צליל]

‏הבת: רגע, תן לי לנחש. לקובייה הזאת אתה רוצה לקרוא דוב.

‏אורן: בדיוק. עכשיו תגידי לי, מהו קצב ייצור החום של הדוב?

‏הבת: אמרנו הרגע שקצב ייצור החום תלוי בנפח, נכון?

‏אורן: נכון.

‏הבת: אז הנפח של הקובייה הוא 10 כפול 10 כפול 10, כלומר 1000 סמ"ק.

‏אורן: מעולה. ומה לדעתך קצב איבוד החום?

‏הבת: קצב איבוד החום? אהה… אמרנו שזה כמו השטח שעוטף את החיה, כלומר את הקובייה.

‏אורן: בדיוק. אז כמה זה יוצא?

‏הבת: היי, היה לי בדיוק תרגיל כזה במבחן. זה הולך ככה: יש שש דופנות לקובייה. ושטח כל דופן הוא 100 סמ"ר. זה נותן לנו 6 כפול 100, כלומר 600 סמ"ר. [דנדון פעמוני רוח]

‏אורן: אלופה. עכשיו תאמרי לי, מה גדול יותר כאן? ייצור חום או איבוד חום?

‏הבת: יש ייצור חום של 1000 לעומת איבוד חום של 600. כלומר, מייצרים יותר חום מאשר מאבדים.

‏אורן: נכון. זה אצל הדוב. עכשיו נעבור לקוביית העכבר.

‏הבת: זה לא אותו דבר בדיוק?

‏אורן: בואי נבדוק.

‏הבת: כאן קצב ייצור החום יהיה כמו הנפח של הקובייה. זאת אומרת, 1 כפול 1 כפול 1, וזה כידוע לך שווה 1.

‏אורן: וקצב איבוד החום?

‏הבת: כמו שטח פנים. שישה צדדים של סנטימטר על סנטימטר נותנים שישה סנטימטרים מרובעים.

‏אורן: את מבינה מה קורה פה?

‏הבת: לא. שנייה, בוא נראה. העכבר המסכן שלנו [צפצוף עכבר] מאבד שש יחידות אנרגיה, אבל מייצר רק אחת. [צליל]

‏אורן: והדוב?

‏הבת: הדוב, הדוב הגדול דווקא מייצר חום יותר ממה שהוא מאבד. [צליל]

‏אורן: אז מה את מבינה מזה?

‏הבת: רגע, רגע. נראה לי שעלינו על משהו. אבא, כאשר קר בחוץ, עדיף להיות גדול יותר.

‏אורן: כי אתה מייצר יותר חום מאשר מאבד. וזו בדיוק הסיבה שככל שאתה גדול יותר…

‏הבת: ככה אתה יכול לשרוד באזורים קרים יותר. וואו! [דנדון פעמוני רוח]

‏אורן: את זוכרת ששאלתי אותך אם יש עכברים או יונקים קטנים בקוטב?

‏הבת: אין. אין ולא יהיו, כי המתמטיקה עובדת נגדם.

‏אורן: עובדת חזק נגדם. אבל באזורים חמים זה דווקא הפוך. יותר טוב להיות קטן. כי שם צריך לשחרר חום ולא לאגור אותו. באקולוגיה דרך אגב קוראים להיגיון הזה "כלל ברגמן".

‏הבת: היי אבא, תשתה תשתה, מרוב דיבורים התה שלך מתקרר.

‏אורן: תודה. [שקשוק כפית] אגב, את יודעת, כל מה שדיברנו עליו קשור גם לתה.

‏הבת: מה, גם דובים שותים תה?

‏אורן: לא. שמת לב שהתה בכוס מתקרר מהר יותר מאשר בקנקן?

‏הבת: וואלה, באמת אף פעם לא הבנתי למה.

‏אורן: אכפת לך אם נקרא לכוס עכבר ולקנקן נקרא דוב?

‏הבת: הבנתי אותך. שטח הפנים של הכוס גדול מהנפח שלה. ולכן היא מאבדת חום מהר יותר. זה מגניב! [דנדון פעמוני רוח]

‏אורן: נכון. אפשר גם לחשוב על זה ככה: בקנקן רוב התה לא נמצא במגע עם הזכוכית, ולכן הוא מאבד חום בקצב איטי יותר. בכוס לעומת זאת, יותר נוזל חם קרוב לדפנות ולכן ההתקררות מהירה יותר.

‏הבת: כן, זה בעצם אותו רעיון של שטח ונפח. רגע, רגע, עכשיו אני אשאל אותך חידה.

‏אורן: אני שומע.

‏הבת: קבל. מה ייאפה מהר יותר בתנור? לחמניות או לחם?

‏אורן: את מתכוונת בצק בצורת עכברים או בצק בצורת דוב?

‏הבת: ברור, לחמניות עכברים. יותר שטח מנפח. אוי אבא, אתה זוכר את הקטע הזה מ"שרק"?

‏אורן: איזה?

‏הבת: נו, ששרק מכין לנסיכה פיונה שיפוד עם עכברים. זה היה מצחיק, לא?

‏אורן: אבל הסוף היה דוב, אה, כלומר טוב.

‏הבת: בדיחה לא משהו.

‏אורן: תשימי, תשימי שוב את הקטע של הדובים.

‏הבת: תראה אבא, הם ממש חמודים.

‏[מוזיקת סיום]

‏ג'ינגל: "חינוכית".

‏קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה בע"מ."

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה