אבא למה - למה העננים אינם נופלים?
- לאה תמיר אנגלרד
- Oct 10
- 5 min read
בפרק זה נסקור תופעות אידוי, התעבות, התנגדות האוויר וכח משיכה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/06/2018.
[חסות]
ג'ינגל: "חינוכית".
קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה בע"מ".
קריין ילד: "אבא, למה?" עם אורן פרבר ובתו.
[מנגינה]
[צפירות מכוניות, רחש גשם ברקע]
הבת: אבא, איזה מבול, בוא נרוץ להסתתר.
אורן: [מתנשף] בואי הנה, הנה מקום טוב. תראי, וואו, כמה נרטבנו, את מטפטפת כולך.
הבת: לא נורא. אבא, יש לי שאלה.
אורן: שאלה? תשאלי, תשאלי.
הבת: פשוט חשבתי איך עננים לא נופלים?
אורן: למה שיפלו?
הבת: כי בענן יש הרבה טיפות של מים, והמים יותר כבדים מהאוויר, אז איך עננים לא נופלים?
אורן: אולי… הם כן נופלים?
הבת: מי? העננים?
אורן: כן.
הבת: אבל הם נשארים באותו גובה, תסתכל.
אורן: אוקיי. את זוכרת את המדרגות הנעות אתמול בקניון?
הבת: כן, כולכם ירדתם במדרגות היורדות ואני ניסיתי לרדת במדרגות העולות.
אורן: נכון, והצלחת לרדת?
הבת: לא ממש, זה היה ממש קשה.
אורן: למה?
הבת: כי בכל פעם שהתחלתי לרדת, המדרגות העלו אותי לאותו מקום.
אורן: נכון. וזה בדיוק מה שקורה גם בעננים.
הבת: אבא, אתה יודע שאין לי מושג על מה אתה מדבר.
אורן: אוקיי. תראי, הטיפות הנופלות מנסות להגיע למטה.
הבת: אוקיי, ומה מעלה אותם?
אורן: זרמי האוויר.
הבת: [מהמהמת] זה מעניין. מאיפה הם באים, זרמי האוויר האלו?
אורן: מיד תביני. העננים נוצרים שאוויר חם עם אדי מים עולה למעלה, ואז מתקרר.
הבת: רגע, אתה אומר שככה המים מגיעים לשמים?
אורן: כן. כי אדי המים שבאוויר מתעבים והופכים לטיפות.
הבת: עכשיו כשאתה אומר, זה נשמע די הגיוני. זה מזכיר לי קצת מה שקורה בקומקום.
אורן: [מגחך] רק מזל שהאדים שעולים מהקומקום לא יוצרים עננים אצלנו בבית.
הבת: רגע, אמרת שאדי המים צריכים להתקרר כדי להפוך לטיפות של מים. אז מי מקרר את האוויר?
אורן: נכון שבכל פעם שאנחנו עולים לרמת הגולן נהיה קריר יותר ובחרמון אפילו קר יותר?
הבת: נכון. כבר אמרתי לך שקר לי עכשיו מאוד?
אורן: גם לי קר. נחכה עוד קצת, נראה לי שהגשם נפסק.
הבת: שנייה, אמרת שקר יותר ככל שנמצאים בגובה רב יותר. כלומר, האוויר מתקרר פשוט מפני שהוא עולה למעלה?
אורן: כן. כדי שיווצר ענן צריך שאוויר לח יעלה למעלה ואז האדים יתעבו. אבל זרמי האוויר לא רק יוצרים את הענן, אלא גם מחזיקים את הטיפות באוויר.
הבת: למה אתה מתכוון?
אורן: תראי, כאשר האדים מתעבים נפלט חום שמחמם את האוויר. האוויר החם עולה ולוקח איתו למעלה את הטיפות הקטנות.
הבת: אתה יודע, את זה לא לימדו אותנו בבית ספר. מגניב. מוזר לחשוב שסתם ענן רגיל הוא בעצם סיפור שלם.
אורן: נכון. אנחנו חושבים שעננים הם כמו חפצים שתלוים באוויר, אבל אני חושב שיותר נכון לחשוב עליהם כמו על תהליך. הם כל הזמן נוצרים ונעלמים, מתרחבים ומתכווצים, עולים ויורדים, לובשים ופושטים צורה.
הבת: כמו יצור חי.
אורן: נכון.
הבת: רק רגע. אבא, יש בעיה בהסבר שלך.
אורן: מה הבעיה?
הבת: יש עננים שמהם המים באמת נופלים.
אורן: את מתכוונת שיורד גשם.
הבת: כן, כמו עכשיו, תסתכל. איך זה שלפעמים הטיפות כן מצליחות לברוח מתוך הענן ולפעמים לא?
אורן: הסיבה היא שטיפות כבדות נופלות מהר יותר.
הבת: למה בעצם?
אורן: בואי נראה. תדמייני שאנחנו מפילים אבן ממטוס.
הבת: אוקיי.
אורן: מה לדעתך יקרה למהירות שלה?
הבת: המהירות שלה? לא יודעת.
אורן: היא תלך ותגבר, לא?
הבת: נשמע הגיוני.
אורן: עכשיו שימי לב. מה יקרה כשהמהירות שלה תהיה ממש גבוהה?
הבת: היא תרגיש מעין רוח חזקה כזאת, כמו שמוציאים את הראש מהמכונית בזמן נסיעה.
אורן: כן, זה די מסוכן לעשות את זה, אבל את צודקת. ככל שהיא נופלת מהר יותר, כך גם האוויר מפעיל עליה כוח ומתנגד לה.
הבת: אתה אומר שככל שהתנגדות האוויר גדולה יותר, האבן נבלמת יותר?
אורן: בדיוק. עכשיו, תדמייני שהמהירות הולכת וגוברת, הולכת וגוברת, וגם התנגדות האוויר הולכת וגוברת, עד שמגיע רגע שבו…
הבת: שבו מה אבא?
אורן: מגיע רגע שבו התנגדות האוויר שווה בדיוק לכוח שבו האבן נמשכת למטה.
הבת: ואז?
אורן: ואז?
הבת: מה יקרה לאבן? היא תיעצר? [רעם]
אורן: לא בדיוק, כי עכשיו המהירות שלה לא משתנה. אבל עדיין יש לה מהירות שנצברה בנפילה. מגיע רגע, כאשר הכוחות משתווים בנפילה, שבו המהירות פשוט נשארת קבועה.
הבת: אבא.
אורן: מה?
הבת: סתם לידע הכללי, אנחנו עדיין מדברים על הענן או שעברנו נושא?
אורן: איזו שאלה? אנחנו ממש בנושא.
הבת: אבל הטיפות, אבא, איך זה קשור לטיפות?
אורן: הנה, הנה זה מגיע. עכשיו, בואי נדמיין שנופלת מלמעלה אבן כבדה יותר. האם המהירות שאליה היא תגיע תהיה לדעתך גדולה יותר או קטנה יותר מהאבן הקודמת שדיברנו עליה?
הבת: לא יודעת, נו באמת, אבא, קשה לי לחשוב כשקר לי כל כך.
אורן: אני מבטיח שזה לא מסובך. אני שואל, האם אבן גדולה יותר נמשכת יותר או פחות מאבן קטנה?
הבת: יותר, זה ברור, היא כבדה יותר.
אורן: נכון. אם היא נמשכת יותר, צריך אוויר במהירות גדולה יותר כדי לאזן את המשיכה שלה.
הבת: אה, וזה יקרה במהירות גבוהה יותר.
אורן: יפה אמרת. היא תגיע לאיזון במהירות גבוהה יותר.
הבת: ובענן?
אורן: ככל שהענן מתמלא בטיפות מים, כך גדל הסיכוי שטיפות קטנות ייפגשו…
הבת: ויהפכו לטיפה גדולה יותר, וכבדה יותר.
אורן: כמו האבן הגדולה?
הבת: שמגיעה למהירות גבוהה יותר.
אורן: ואז?
הבת: ואז, לפי מה שאתה אומר, טיפות קטנות נופלות לאט, אבל כשהן מתחברות לטיפה גדולה, הטיפה הגדולה נופלת מהר יותר.
אורן: ואז מה?
הבת: ואז מה?
אורן: ואז זרמי האוויר כבר לא יצליחו להחזיק את הטיפה הגדולה.
הבת: ואז היא תברח מהענן…
אורן: ויתחיל לרדת גשם.
הבת: מבול.
אורן: ועוד משהו מעניין. הצבע של הענן מעיד על הגודל של הטיפות.
הבת: אה. אתה מתכוון שבענן לבן יש טיפות קטנות ובענני גשם אפורים טיפות גדולות?
אורן: זה בדיוק מה שאני מתכוון. ככל שהטיפות גדולות יותר, הן בולעות יותר את האור ולכן צבע הענן נהיה כהה יותר. [גשם מפסיק]
הבת: תראה אבא, הגשם הפסיק. נלך?
אורן: כן. אז הבנת למה העננים לא נופלים?
הבת: זה ממש קל, תן לי להסביר לך. אז ככה: טיפות המים שבענן בעצם נופלות כל הזמן, אבל זרמי האוויר שבענן מעלים אותם באותו קצב, כך שבסך הכל הענן נשאר באותו גובה.
[מוזיקת סיום ברקע]
אורן: ממש מעניין. הטיפות בעצם עולות ויורדות באותו קצב.
הבת: שים לב ותתרכז. זה בדיוק מה שקורה במדרגות בקניון.
אורן: את בטוחה בזה? מי סיפר לך את כל הדברים האלו?
הבת: איש אחד, גבוה.
אורן: מה, כזה גבוה וקירח?
הבת: כן, אתה מכיר אותו?
ג'ינגל: "חינוכית".
קריין: הופק על ידי "פודקאסט ישראל מדיה בע"מ".
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments