תקציר: את הסיפור של אלאדין אתם בטח כבר מכירים, אבל לא בצורה כזאת. בואו לטייל בסמטאות
השוק של אגרבה הרחוקה. או שאולי היא בכלל... קרובה?
לחלק השני בסיפורו של אלאדין:
https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-443251/466239/
את הסיפור כתבה רונית חכם וסיפר אותו אברהם כהן. ענבל ג'משיד וגלעד ואקנין הלחינו
את המוזיקה, שרו וניגנו.
עמית שרון תופף על התופים, הקליט אורי קדישאי באולפני המזקקה, מירי ישראל תיקנה
את השגיאות, ואיל שינדלר העיר הערות מועילות
הקדמה: אתן מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסכתים, הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה: סיפורי מעשיות סיפורי מעשיות, סיפורים שאולי מכירים אך לא כמו שאתם זוכרים.]
ענבל ג'משיד: שלום אברהם
אברהם כהן: שלום ענבל, גלעד
גלעד ואקנין: אברהם איזה סיפור הבאת?
אברהם: אתם זוכרים את אלאדין ומנורת הקסמים?
ענבל וגלעד: כן בטח
אברהם: נהדר. בואו נראה איך הסיפור יתגלגל.
הזמרת שלנו מוכנה?
ענבל: כן
אברהם: והנגן?
גלעד: כן
ענבל: ומספר הסיפורים שלנו? מוכן?
אברהם: מוכן.
ילדות וילדים, הורים סבתות וסבים הסיפור הזה הוא לכוווולם.
גדולים וקטנים, שמנים ורזים, רגשנים ואדישים, שמחים ועצובים, מטולטלים ואף קרחים.
ענבל: נו אברהם אל תסחף בוא נתחיל.
אברהם: כן כן [צוחק] בואו נתחיל.
[מוזיקה מסתורית] היה זה לילה אפל. הירח הסתתר בין העננים. מכשף לבוש גלימה הופיע בלב המדבר וילל כמו תן.
[קול של תן]
[הקול של מכשף] יאבורו יאבורו, יליל ילילי, מנורת הקסמים נועדה רק לי.
אברהם: שנים רבות חיפש המכשף את מקום המסתור של מנורת קסמים עתיקה שבעזרתה הוא רצה לשלוט בעולם.
באותו הלילה הוא סוף סוף מצא את פתח המכילה המובילה אל המנורה.
אך הפתח היה צר והמכשף איש גדול ורחב מידות, לא הצליח להיכנס דרכו.
החליט המכשף לחזור אל אגרבה, העיר הגדולה, ולחפש שם ילד רזה וזריז שיכנס דרך הפתח הצר ויביא לו את המנורה.
ענבל [שרה]: וילון אחר וילון, באור חיוור כמו בחלום, יתגלה לכם סיפור שהוא כולו סודות כי כישוף ותחבולה. לה לה…
וילון אחר וילון באור חיוור כמו בחלום, נספר לכם סיפור על מכשף רשע, כישוף ומזימה. לה לה
ומי שמתעייף..
קול שני: שילך לישון!
ענבל [שרה]: ותהיה לו שינה מתוקה.
[מוזיקה]
אברהם: מאזינות ומאזינים יקרות ויקרים.
בעוד המכשף הרשע עושה את דרכו אל העיר אגרבה הגדולה, אקח אתכם לאחת השכונות העניות בעיר.
תארו לעצמכם: רחובות ארוכים של שיכונים ובהם ריבועים ריבועים של חלונות קטנים מוארים.
בואו נציץ דרך אחד החלונות לדירה של אלאדין ואמא שלו.
משפחה חד-הורית.
נעימה, אמו של אלאדין, עובדת בארמון הסולטן כדי לפרנס אותה ואת בנה.
היא כועסת עליו כי הוא אינו הולך לבית הספר.
אייי [הנחה], "שוב התקשרו מבית הספר, אמרו שלא הגעת. איפה היית?
מה אתה עושה כל היום?
מאלף פשפשים לקרקס?
פרעושים לחיל האוויר?"
"הלכתי לשוק להרוויח כסף", ענה אלאדין.
"אני רוצה להיות עשיר!"
"אוי, רק בראש ריק של טיפש יכול מטבע אחד לקשקש", נאנחה נעימה.
"את תראי, אימא", ענה אלאדין, "יום אחד אני אקנה לך ארמון".
"הייתי צריכה לקרוא לך יוסף, בעל החלומות, ולא אלאדין."
נעימה דואגת לבנה.
היא רוצה שהוא יהיה תלמיד טוב ויצליח בלימודים, כדי שלא יצטרך לעבוד כמוהה בשביל אף סולטן ולנקות לו את הבית, [צחקוק] כלומר את הארמון.
ענבל [שרה]: וילון אחר וילון, באור חיוור כמו בחלום.
יתגלה לכם סיפור על אלמנה ובנו חולם החלומות. יה יה.
הסיפור פה התפתח בכישוף ותחבולה.
עם מכשף רשע, חכו חכו עוד תסתבך העלילה. יה יה.
ומי שיתעייף
קול שני: שילך לישון!
ענבל [שרה]: ויחלום על הגבה הרחוקה.
לה לה. [מוזיקה של דרבוקות ממשיכה]
אברהם: הבוקר עלה.
נעימה, אימו של אלאדין, מתכוננת לצאת לעבודה.
לפני שהיא נפרדת מאלאדין, היא מבקשת שיבטיח לה שהוא ילך לבית הספר.
אלאדין מבטיח כדי לא לצער אותה, אבל הולך לשוק.
[קול של שוק]
ושם, תמורת כמה פרוטות, הוא עוזר לסוחרים לסחוב ארגזים, להעמיס סחורות, תוך כדי כך הוא גונב פה ושם פירות וממלא את הכיסים בממתקים.
הסוחרים מעלימים עין.
הם מחבבים את הנער הזריז והפיקח שעוזר תמיד כשצריכים אותו.
הם יודעים שהאימא שלו, האלמנה, בקושי מתפרנסת ושהם חיים בעוני.
בינתיים, המכשף שכבר הגיע לעיר, הוריד את גלימת הכישוף ולבש בגדי סוחר עשיר.
הוא הסתיר את פניו בעזרת משקפיים גדולים וכהים ויצא אל השוק.
הסתובב הסוחר בין הדוכנים וחיפש נער רזה וזריז.
ואז הוא ראה בדיוק את הנער שחיפש.
אתם כבר בטח מנחשים את מי הוא ראה.
את אלאדין, שולח ידיים וגונב בזריזות מהדוכנים.
פנה הסוחר אל הנער.
"היי, ילד, למה אתה לא בבית הספר?"
"בשוק אני לומד יותר."
"ומה שמך?"
"אלאדין."
"ומה שם אביך?"
"אבי נפטר, ומה אכפת לך ממנו?" [אומר בהיסוס]
"או, נפטר. [אומר בחצי חיוך] מצטער לשמוע. מה היה שמו? אתפלל לזכרו ואתן לך מעט כסף עבור אמך, האלמנה."
אברהם: אלאדין הנרגש והתמים אמר לסוחר את שמו של אביו. פניו של הסוחר נפלו.
הוא קרא, "בן דודי היקר, אללה ירחמו, יהי זכרו ברוך. לצערי לא שמעתי על מותו של אביך היקר. נו, מה לעשות?
רוב הזמן אני נמצא בנסיעות."
אברהם: הסוחר חיבק את אלאדין והוציא עוד שטרות מהארנקו.
"איך זה שמעולם לא שמעתי עליך?" שאל אלאדין ולקח את השטרות.
"היה איזה סכסוך משפחתי לפני שנים, אבל עזוב," אמר הסוחר הרמאי.
"עכשיו נפגשנו ולזכר אביך היקר אקח אותך תחת חסותי. אתה תהיה העוזר שלי ואני אהפוך אותך לעשיר."
ענבל וקול שני [שרים]: "הו אלאדין, הו אלאדין, הו אלאדין.. אל תהיה כזה תמים. הסוחר המזויף המכשף הנחש.. עלייך מערים.
הו אלאדין, הו אלאדין, הו אלאדין, הו אלאדין.. פקח עיניים וראה הסוחר המזויף הוא רמאי בלתי נלאה.
הו אלאדין, הו אלאדין, הו אלאדין, הו אלאדין..
אברהם: חזר אלאדין הביתה מרוגש וסיפר לאמו על ההצעה שקיבל מבן הדוד.
"כמה רעש עושה הראש הריק שלך.
"מעולם לא שמעתי על בן דוד שהוא סוחר עשיר.
שלא תעז לי פגש איתו.
הוא רמאי!"
אברהם: הזהירה נעימה את בנה.
אלאדין אמנם הבטיח לאמו שלא ייפגש עם הסוחר, אך למחרת שוב הלך לפגוש את הנוכל.
הסוחר הנוכל קנה לו מתנות וממתקים, סיפר לו על מסעות למקומות קסומים.
אלאדין נמשך אחרי סיפוריו של הרמאי כמו זבוב לתוך מלכודת סוכר.
הם הסתובבו בשוק עד שנתקלו בהתקהלות.
באמצע המעגל ישב מאלף נחשים וניגן בחליל.
מתוך סל קש עלה והזדקף ראש של נחש מלא ערס.
נגינת החליל גברה והנחש התרומם ורקד.
עוד ראשים של עוד נחשים יצאו מעוד סלים.
נגינת החליל גברה, הריקוד נעשה מסוכן יותר, מרושע יותר, הקהל השתלהב יותר.
אלאדין היה מהופנט.
ענבל [שרה]: הו אלאדין, הו אלאדין, הו אלאדין, הו אלאדין.
אל תהיה כזה תמים, הסוחר המזויף, המכשף, הנחש, עלייך מערים.
הו אלאדין, הו אלאדין, הו אלאדין, הו אלאדין.
אברהם: בעוד הקהל עמד מרותק לריקוד הנחשים, פגשו עיניו של אלאדין זוג עיניים ירוקות של נערה, שפניה היו מכוסות ורק עיניה היו גלויות.
הם לא יכלו להסיר את עיניהם זה מזו.
ככל שהנחשים רקדו והסתחררו, רקד גם ליבם של השניים.
עכשיו לא רק הנחשים הפנטו אותם, הם הפנטו זה את זו.
עיניה הירוקות של הנערה שבו את ליבו של אלאדין.
הוא שכח מהסוחר, שכח מהכל, עד שלפתע פתאום - הנערה הסתלקה.
אלאדין רץ אחריה, אך היא נעלמה כמו מעולם לא הייתה.
*מחיאות כפיים בקצב המוסיקה*
אברהם: כשנעימה חזרה הביתה מהעבודה, היא הבחינה בעיניו הנוצצות של אלאדין.
"שוב הלכת לפגוש את הסוחר הרמי?" היא שאלה.
"לא", שיקר אלאדין, "ראיתי נערה שעיניה יפות כעיני נסיכה."
"אוי אלאדין, מה יהיה סופך?
ומה לך ולנסיכות?
אתה ממש ילד פתי, חולם חלומות שכמותך."
"היום נסיכים ונסיכות מתחתנים עם פשוטי עם," אמר אלאדין.
"אולי, אבל לא עם נער עני כמוך.
"את תראי אמא, אני אתחתן עם הנסיכה."
"מאשאללה, אתה חי בסרט, בני."
אברהם: נעימה נאנחה אנחה עמוקה, דמעות עדו בעיניה.
בנה אינו לומד, והיא אינה פנויה להשגיח עליו שילמד.
"מה יהיה איתו?"
אלאדין היה נחוש להרוויח הרבה כסף, כדי שיוכל להתחתן עם הנערה שעיניה יפות כעיני נסיכה.
ואיך ישיג הרבה כסף?
הוא יעבוד עם הסוחר העשיר והנדיב?
ושוב הלך אלאדין לפגוש את הסוחר המתחזה, וזה הזמין אותו להצטרף אליו לנסיעת עסקים.
אלאדין הנרגש נכנס למכונית.
הם יצאו מהעיר ונסעו בכבישים רחבים.
אלאדין היה שיכור מהמהירות, מהנופים המתחלפים.
הוא שם לב שהכביש הפך לדרך אפר.
מסביב היה רק חול.
הנוף נעשה מדברי והשמש החלה לשקוע.
הסוחר עצר את המכונית ושלח את אלאדין לחפש קוצים וזרדים, כדי שיוכלו להדליק מדורה עם רדת החשיכה.
[רעש של רוחות]
כשאלאדין חזר ובידיו זרדים, לא הסוחר עמד מולו, אלא מכשף נורא, לבוש גלימה.
כשהושיט המכשף את ידו לקחת את הענפים היבשים, ראה אלאדין ראש נחש מציץ מתוך הגלימה.
הנחש שלח לעברו של אלאדין לשון זריזה.
[רעש של נחש]
ואם אתם רוצים לדעת מה קרה כשהסוחר הפך למכשף לבוש גלימה, הקשיבו לפרק הבא.
ענבל [שרה]: וילון אחר וילון, באור חיוור כמו בחלום.
מתגלה סיפור קסמים, על מנורה פשוטה אפילו מעוכה.
סיפרנו לכם כאן, על מזימות וכשפים.
ומי שירצה,
קול שני: שילך לישון!
ענבל [שרה]: ויחלום חלומות מתוקים, רק שלא יעקצו אותו היתושים.
אברהם: רוצים לדעת מי השתתף בהכנת הסיפור ששמעתם?
הנה אנחנו.
רונית חכם כתבה את המילים, אברהם כהן סיפר בכמה קולות והעיר הערות בימוי.
ענבל ג'משיד וגלעד וקנין הלחינו את המוזיקה, שרו וניגנו.
עמית שרון תופף על התופים.
אורי קדישאי הקליט את כולנו באולפני המזקקה.
אייל שינדלר, עורך כאן הסכתים, העיר הערות מועילות.
ומירי ישראל תקנה לנו את השגיות.
תוכלו להאזין לסיפורי מעשיות נוספים באתר כאן ובכל מקום אחר שמשדר הסכתים.
ענבל [שרה]: סיפורי מעשיות, סיפורי מעשיות, סיפורים שאולי מכירים, הם לא כמו שאתם זוכרים.