top of page

אבא תרחם - ילדי מנהיגים

"אמנם כן, אני בנו. הוא אבי. וככל שתוסיפו ותפקפקו בערכו של אבי, כן יגבר להטי" (חנוך לוין) האם ילדים של מנהיגים נוטים להיות קנאים יותר, מחופפים יותר ואומללים יותר? מתי חייהם הפרטיים הם עניינו של הציבור ומה המשותף ליאיר נתניהו, אסי דיין, ובארון טראמפ? ולקינוח: מדוע טוען ירון שצלו שלו היה כגובה פטריה?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 01/07/2024.

[חסות]

אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

[מוזיקת פתיחה]

ירון: [מקריא]

"אמנם כן, אני בנו. הוא אבי. וככל שתוסיפו ותפקפקו בערכו של אבי, כן יגבר להטי, ואני מוצא עצמי מנהל בדמיוני ויכוחים לוהטים עם אנשים לאין מספר, והם באים ונאספים עוד ועוד, ואני בונה לי הרצאת דברים שלמה ומקפת ונאום חוצב להבות, שאותו אני נושא בכיכרות העיר מעל במות נישאות, מול קהל רבבות מתות. אני לוהט עד דמעות בהרעימי בקולי שאבי יכול לסגור על כולם את הדלת, ואינני מוכן לשמוע התנגדות. אני נעשה יותר ויותר קצר-רוח, אני מוזמן לנשיא ארצות-הברית ומנהל איתו שיחה נוקבת בבית הלבן, והוא מפציר בי שאבליג, האיש הכן, הלבבי הזה, המסורק תמיד כהלכה, והוא מבין אותי, האיש שגיא-הכוח הזה, נשיא ארצות-הברית, עד שהוא נותר פעור פה נוכח העוולה: "עד כדי כך?! עד כדי כך?!"

"כן! כן!" אנו מצוויחים צווחה פנימית נגד אויבים בלתי נראים, סמויים. התעייפנו! כל-כך התעייפנו מרוב מאמצי הסבר וויכוחים אינסופיים על גדולת אבינו המת, האהוב, זה שליטף את עורפנו בעודנו ילדים, ואנו לא נשכח את ליטופיו, והעורף לא מבין מדוע חדל להיות מלוטף. עלינו לנוח. אנו משתרעים על מיטתנו הצרה, פנינו כבושות בכר. עורפנו מחכה ללטיפה, בעוד צווארנו משתרבב מעל ועינינו נעצמות, ואנו מחכים ומחכים…"

[מוזיקת רקע]

דניאלה: את הציפייה המחמירה ללטיפת תודה, תגמול על האדרת שמו של האב, מבקש הילד באחד מקטעי הפרוזה שכתב חנוך לוין שנקרא "כוחו, תוקפו ועוצם ידו של אבינו". כדאי לחכות לסוף התוכנית ולשמוע מה חושב אהרון לוין, בנו של חנוך לוין, על "כוחו, תוקפו ועוצם ידו של אביו", באחד השירים שפרסם בספרו "הלך על אהרון", שיצא לפני שנתיים. [ירון מצחקק]

אבא בניגוד לשיחות קודמות, אתה הוא זה שהזמין ממני את השאלה הבאה. אז הנה אני מצייתת ושואלת: למה רצית לדבר על יחסיהם של מנהיגים עם בני משפחותיהם, ובעיקר על ילדים ואבותיהם?

ירון: אה… אני לא יודע בדיוק למה רציתי, אבל נדמה לי שזה טבעי כל כך שבגילי, יש לי ארבעה ילדים והיחסים איתם לא פשוטים, למרות שהם טובים. אבל הם לא פשוטים, כפי שיחסים עם ילדים, עם ילדות וילדים, אינה פשוטים מעצם מהותם. השחרור, עוף, אפרוח, גמא את השמיים, עסק מסובך. אז זה ש… זה עניין אחר, זה שייך לכולם.

חוץ מזה, אני איש פוליטי. וזה, מצאתי מכנה משותף בין כמה פרשיות עכשוויות, שיש להן נופך רכילותי לצד ההיבט הפוליטי [דניאלה מהמהמת בהבנה]. זה בעיקר מציאות, רכילות ופוליטיקה, זה נהדר [דניאלה מהמהמת בהבנה]. אני מקדים ומודה מיד, שאני לא הצלחתי להפיק תגלית משמעותית בתופעות האלה [מגחך]. אני יודע, כלומר, הסיכום הוא פשטני.

דניאלה: כן.

ירון: אישיותם של מנהיגים באשר הם מנהיגים, מגדילה את הסיכוי לאומללותה של משפחתם. משפחות שבהם הפטריארך הוא אישיות רבת עוצמה, הן משפחות בסיכון. והמקרים שהעסיקו אותי, את אה… יודעים, כולם יודעים. ראשית כל, זה דונלד טראמפ, משפחתו ומשפטו.

דניאלה: לא, לא ישר, אני, אני כשקראתי את הקטע הזה, זה ממש.

ירון: אני יודע. אני יודע.

דניאלה: זה ברור.

ירון: כמובן.

דניאלה: זה כאילו כתוב מעל הכל, אנחנו בתוכנית יאיר נתניהו וביבי.

ירון: ברור, נגיע גם לזה.

דניאלה: כן, אוקיי.

ירון: נגיע, אבל קודם נרחיק מאוד, נרחיק אל מעבר לאוקיינוס.

דניאלה: אבל זה היה מעניין מה שאמרת בהתחלה, כי אני לא ידעתי שזאת הסיבה שבגללה רצית את התוכנית הזאת.

ירון: גם אני לא ידעתי.

דניאלה: גם אתה לא ידעת?

ירון: לא ידעתי כש…

דניאלה: עכשיו צץ ככה, צ'ק?

ירון: זה צץ ככה כך, כן, פתאום…

דניאלה: אני חושבת שהיחסים דווקא די פשוטים. אבל בסדר, בטח יחסית ל… ל…

ירון: לאחרים.

דניאלה: לאחרים.

ירון: כן, זה נכון. זה נכון…

דניאלה: כן, גם פשוטים וגם יפים.

ירון: בכל זאת אני שואל את עצמי שאלות, בכל זאת, איפה טעיתי איתך? [דניאלה מהמהמת בהבנה] איפה התקלקלת לי?

דניאלה: נכון, נכון, נכון.

ירון: בכלל לא. אבל [צוחק] אני מתלוצץ. אה…. והדבר, הסיפור השני הוא כמובן משפטו של הבן האנטר ביידן.

דניאלה: אוקיי.

ירון: הבן של ג'ו. וכמובן, קיומו המטריד של יאיר נתניהו.

דניאלה: כן.

ירון: וגלותו המוזהבת למיאמי.

דניאלה: כן.

ירון: רק השבוע לפני ימים אחדים התברר שהוא התגלה בגואטמלה, מלווה בשני [צוחק] שומרי שב"כ.

דניאלה: זה אי אפשר לתאר.

ירון: אי אפשר לתאר. ומשם אני הפלגתי הלאה, לאחור בעצם, וחשבתי על הדבר, הסיפור הפשוט ביותר, העתיק ביותר, היפה ביותר - סיפורו של אבשלום היפיוף, ואביו המלך דוד [דניאלה מהמהמת], שזה סיפור פנטסטי. אז…

דניאלה: כן.

ירון: אז אני אומר אם יספיק לנו הזמן אני אדבר, גם שבתי וקראתי אותו שוב ו…

דניאלה: כן, בוא גם, אברהם ויצחק, יש שם מספיק סיפורים טובים.

ירון: בוודאי.

דניאלה: כן, יש הרבה מאוד.

ירון: בוודאי. כן.

דניאלה: אוקיי. אז עם מה אתה רוצה שנתחיל?

ירון: אולי לפי הסדר. תראי, בדרך מקרה התחיל משפטו של האנטר ביידן, בעניינו, כמעט מיד לאחר שניתן פסק הדין, במשפט, אחד המשפטים של טראמפ.

דניאלה: תגיד מילה על מה הוא נשפט, אבא, כי אני לא בטוחה שכולם יודעים.

ירון: הו היו כמה, היו כמה קרוב ל… אה זה… נגרר אחריו, אה… אה… רובד של משפטים, אי אפשר להאמין. אבל המשפט האחרון היה בנוגע לסטורמי אדוארדס, שהיא אממ… נערת אממ… איזו כוכבית, כוכבנית פורנו קוראים לה, אוקיי?

דניאלה: [מהמהמת]

ירון: שאחרי הבחירות הקודמות, שבהם הוא נבחר בסופו של דבר, כמה חודשים קודם, לא! כמה שנים קודם לכן.

דניאלה: כן.

ירון: הוא נפגש איתה, נדמה לי ברינו.

דניאלה: כן.

ירון: באיזה אה… פגישה של שחקני גולף או משהו כזה. והוא שכב איתה. וזה היה ארבעה חודשים אחרי שנולד לו הבן האחרון שלו.

דניאלה: כן.

ירון: באיירון, בארון, אצלו, בתוכנית שלו, שבה הוא מארח ה…

דניאלה: כן. אנחנו צריכים להגיע לילד שלו, הוא שילם לה דמי שתיקה.

ירון: כן, כשהוא התמודד במערכת הבחירות, או כשהוא כבר נבחר, אני לא זוכר, אז אצל הפמלייה של החנפנים המנוולים שלו.

דניאלה: כן.

ירון: הנוכלים האלה, התעורר חשד, חשד שהיא תפתח את הפה. אז החליטו לשחד אותה, לשלם לה כסף.

דניאלה: נכון.

ירון: שהיא לא תדבר.

דניאלה: נכון.

ירון: אז שלחו את הרואה חשבון שלו, אידיוט אחד ששמו כהן.

דניאלה: שהוא יהודי.

ירון: שהוא שילם.

דניאלה: כן.

ירון: כמובן, כהן, כהן.

דניאלה: כן.

ירון: אלא מה? הוא יהודי. והוא שילם לה כסף מכיסו, ואחר כך החזירו לו את הכסף, מקופת הבחירות ב… קופה של…

דניאלה: בדיוק, כן.

ירון: זה בעצם על כך הוא נשפט, מפני שהם רימו בספרים. השאלה היא שאלה בוכלטרית, שאלה של ניהול חשבונות. איך שילמו את הכסף הזה? אבל מבחינה משפחתית…

דניאלה: כן.

ירון: אין פה שום בעיה, זאת האמת, ועכשיו הוא, היא לא היחידה, וגם זה התגלה במהלך המשפט.

דניאלה: אני לא חושבת שיש דבר כזה יותר, אבא. מה זאת אומרת, זאת האמת? הוא, הוא ימצא איך להגיד את זה, כאילו, אין…

ירון: איך הוא יגיד, נו?

דניאלה: נפל…

ירון: נגיד, איך הוא אמר? מה הוא אמר?

דניאלה: היא שידלה אותי, זה לא היה ככה, אני לא הייתי אחראי…

ירון: למעשיי.

דניאלה: למע… אה…

ירון: רק אני נשיא עכשיו בארה"ב, אני לא אחראי ל…

דניאלה: אבא, אבל קדום כמו האישה שתופסת את ה… כאילו, הסיפורים של האישה שתופסת את הבעל שלה בזמן המשגל, והוא אומר, זה לא מה שאת חושבת, והיא אומרת, נכון. כאילו מה, אין, אין כאן שום פליאה.

ירון: ומה, מה לדעתך, נניח שבארון היה ילד…

דניאלה: כן.

ירון: רגיל לחלוטין. מה הוא חושב על אביו? איך, איך מתעצבת אישיותו?

דניאלה: אני לא חושבת…

ירון: מה הוא חושב לגבי יחס לנשים בכלל? מה, מה, מה יהיה למשל יחסו לנשים של הילד הזה, אה?

דניאלה: אני לא, אני לא חושבת, אני לא יודעת, זה אותו דבר תשאל אותי מה חושבת הילדה של מירי רגב על אמא שלה ועל שיטת היהלומים, ועל הרמזורים, מה היא חושבת?

ירון: לא זה לא, זה לא אותו דבר, זה לחלוטין לא אותו דבר.

דניאלה: למה?

ירון: כי שיטת היהלומים, היא יכולה להסביר, אלה, כמו שהיא אמרה, בסופו של דבר.

דניאלה: בעיניי זה גרוע יותר.

ירון: אלה הם, אבל אלה הם החיים הפוליטיים. הם, יש בהם צדדים גם לא נעימים.

דניאלה: כן.

ירון: צריך לפעמים. ואני יכולה להוכיח גם ששילמתי לכולם, אני יכולה להוכיח בך גם, בני, וכולי, אני בסדר, אני פוליטיקאית, אמביציוזית. נכון, אני רוצה להגיע לידי, לממש את הפוטנציאל שלי בכוח פוליטי. לא, זה לא אותו דבר, בחייך, זה לא אותו דבר.

תראי את, את הדוגמה של האנטר ביידן, תראי את הדוגמה של האנטר ביידן. ה… הבחור הזה, האנטר ביידן, הוא פשוט אומלל, נולד אומלל. אמא שלו, עם… הוא נסע במכונית לפני הרבה שנים.

דניאלה: כן, אמא שלו ואחותו.

ירון: עם אחיו, עם אחותו הקטנה, שהייתה תינוקת בת, בת שנה, עשתה תאונת דרכים באשמתה, זה הוכח אחר כך בבית המשפט.

דניאלה: כן.

ירון: אמא שלו בסופו של דבר הרגה את עצמה ואת הילדה שלה.

דניאלה: נכון.

ירון: הוא ואחיו נפצעו קשה. הוא איבד את האמא ואת אחותו הקטנה, בסדר? עכשיו, שני האחים האלה די מוצלחים, אבל אחיו הבכור, בו שמו, היה מוצלח יותר. הוא היה התובע הכללי של מדינת דלאוור, זה בעצם שר המשפטים של מדינה די גדולה. ואחר כך אמרו עליו שהוא עתיד להיבחר למושל המדינה.

דניאלה: כן.

ירון: בגיל 47, עם משפחה, עם ילדים.

דניאלה: חלה.

ירון: הוא מת מסרטן המוח.

דניאלה: כן.

ירון: נשאר מכל הילדים של ג'ו ביידן.

דניאלה: כן.

ירון: נשאר הבחור הזה. הוא התחתן אחרי חמש שנים, אישה אחרת, אגב, צנועה ונחמדה, מורה במקצועה.

דניאלה: כן.

ירון: אהה הוליד… הוליד ילדה שהיום היא עובדת סוציאלית. והוא נשאר ההאנטר הזה. תארי לך מה קורה. הוא מתחרה עם אחיו המוצלח ממנו, או אפילו הייתה לו הרפתקה אחת, הוא חי עם אשת אחיו. עכשיו, יותר מסובך מזה, יותר מתוסבך מזה, לרשת את אחיך המת, שאתה לא יכול להתחרות איתו, כי הוא מת.

דניאלה: דווקא זה נורא יהודי, זה ייבום.

ירון: נכון, נכון [דניאלה מצחקקת], זה ייבום, כן. אבל תחשבי, מה מניע אותו. אחר כך יש לו ילד, נולד לו מאיזה חשפנית, שהוא לא הכיר בו בהתחלה וכולי. עכשיו הוא הלך והסתבך. בהתחלה עם שכרות, ואחר כך עם הרואין, עם אה… ואחר כך בסוף עם אה… מת', עם קריסטל מת'.

דניאלה: כן.

ירון: ובסוף הוא הסתבך בעניין של, אמ… גם של ענייני מיסים עוד מחכים לו.

דניאלה: אבא, מה אכפת לך מהם? [מגחכת] שימות, מה אכפת לי ממנו?

ירון: נורא אכפת ממנו.

דניאלה: באמת?

ירון: כן, אכפת…

דניאלה: מה, בתור סיפור טרגי?

ירון: לא, אכפת לי על ג'ו, על אבא שלו.

דניאלה: אה, אוקיי.

ירון: על אבא, תחשבי על האבא הזה.

דניאלה: כן.

ירון: הוא היה סנאטור צעיר שאישתו…

דניאלה: תשמע, הוא יכול לעזוב את הנשיאות ולטפל בבן שלו.

ירון: הוא ניסה לעזוב את הסנאטוריאט שלו.

דניאלה: כן.

ירון: ודיברו על ליבו שלא יעשה את זה. הוא טיפל בילדים יוצא מן הכלל, כך מעידים כולם, והתמסר לילד הזה. הוא בוכה על כתפו. יש עדויות שהוא בוכה, מה אעשה איתך? מה אעשה איתך? הם מדברים כל יום. הוא מגן עליו, ובסופו של המשפט, וזה הדבר היפה, הוא נשיא ארה"ב, הוא יכול לעשות משהו.

דניאלה: כן.

ירון: משהו. וזאת שופטת רפובליקאית שמונתה על ידי…

דניאלה: אוקיי.

ירון: קודמו הרפובליקאי. הוא אומר, "זה המשפט", ומשפחות רבות הסתבכו עם, עם, עם, עם, עם שאלות כאלה של סמים.

דניאלה: הבנתי.

ירון: ואף מילה אחת על מערכת המשפט, אף מילה אחת.

דניאלה: הבנתי. הוא לא רוצה לבטל את מערכת המשפט, ולהגיד…

ירון: הוא לא רוצה לבטל את המשפט. הוא לא רוצה לנקום בשופט.

דניאלה: הבנתי, הוא לא רוצה לעשות הפיכה משטרית.

ירון: לא רוצה הפיכה משפטית, שום דבר.

דניאלה: אז אבא, בוא נדבר קצת על מה שקורה כאן. בסדר?

ירון: בבקשה.

דניאלה: אז אני רוצה להגיד שני דברים. אחד, אני חושבת שבאמת, מבחינה פסיכולוגית, זה נורא מסובך להיות ילד של אדם מאוד מוכר. מאוד מרכזי בחיים הציבוריים. אגב, גם של, של אישה מאוד מרכזית, זה פשוט בדרך כלל, אתם אלה שמשתלטים על הציבוריות, כן?

ירון: [צוחק בקול] אני מתנצל, אני מתנצל.

דניאלה: נכון.

ירון: לא הייתה לי כוונה כזאת, יצא לי ככה.

דניאלה: כן.

ירון: העם בחר בי.

דניאלה: נכון. אז אני לא חושבת שזה נורא משנה אם זה בן של פוליטיקאי, זמר רוק או בן של ראש היאקוזה, אוקיי? [ירון מהמהם בהסכמה] בכל המקרים של צל גדול מאוד, שבדרך כלל גם ה… גם הצל הזה מקדיש חלק ניכר מחייו לקריירה, ולא לחיי משפחה, נכון? זאת אומרת, מדובר באנשים, שאני לא מתארת לזה שחיכו עם שניצל ופתיתים, אוקיי? אבל…

ירון: נכון.

דניאלה: יש להם עוד…

ירון: פיגורה. כן.

דניאלה: יש להם עוד…

ירון: עולם ומלואו.

דניאלה: עולם ומלואו שמושקע לא, לא דווקא בילדים. אז נ… נ… נִרְאָה לי שאם, נִרְאֶה לי שאם, אם היו…

ירון: יפה שאת…

דניאלה: תיקנתי?

ירון: תיקנת את עצמך, כן.

דניאלה: זה בגלל הצל שלך.

ירון: זה מוציא אותי מדעתי.

דניאלה: זה בגלל הצל שלך. אוקיי, אז נִרְאֶה לי שהילד יכול לעשות אחת, אחת מהשתיים. או להזדהות עם האב, בסדר? ולקבל קצת מה… מהצל ומהאור של האב, או לבעוט. זה, זה בעצם מנגנון די טבעי שקיים אצל כולם, אצל כל הילדים, לכל ההורים. אבל אולי הוא מועצם.

נגיד, בן של איש צבא יש יותר סיכוי שהוא יהיה איש צבא, ומצד שני, אני חושבת שאם מחקרים היו בודקים את זה, יש גם יותר סיכוי שהוא יהיה מאלף תוכים [ירון צוחק בקול], או אני לא יודעת, או… או מגדל פפאיה בערבה. כאילו נִרְאָה לי שזה, זה משהו שאתה…

ירון: נִרְאֶה לי. [מתקן את ההגיה של דניאלה]

דניאלה: נִרְאֶה לי שאתה בועט לשני הצדדים, אתה יכול להיות או ליהנות מ…

ירון: או לגדל פרפרים בערבה.

דניאלה: בדיוק.

ירון: או להיות גנרל.

דניאלה: או להיות גנרל.

ירון: כן.

דניאלה: אוקיי. ועכשיו אני רוצה שנגיע ל… ליאיר.

ירון: אני, אני, אני הולך ל… אני לא מבין את התופעה הזאת, אני מצפה שמישהו יסביר לי אותה, או לפחות נתניהו עצמו [דניאלה צוחקת]. זאת אומרת, אני יכול להבין, שנגיד במצב כזה שראש הממשלה במבוכה, הוא לא יודע מה לעשות עם הילד הזה. הילד משהו לא בסדר אצלו, הוא הזדהה איתי יותר מדי, הוא הרגיש שמשפחתו מותקפת, אז הוא, אז הוא פער את פיו, אולי הוא הגזים בדבר הזה. הוא… זה הטמפרמנט שלו וכולי, אני מצטער על זה, לא עם כל דבר שהוא אומר, אני מסכים. אני מבין מה הניע אותו. או יכול לומר ל… תראה, הילד הזה, יש לו קשיים. אני לא יכול להסגיר את כל הקשיים שיש.

דניאלה: כן.

ירון: אבל יש לו קשיים נפשיים, אנחנו לא יודעים בדיוק למה, הוא מטופל בעניין הזה.

דניאלה: כן.

ירון: לכן הפתרון הטוב ביותר שמצאנו, גם לו, גם בהסכמתו, שלא יהיה כאן. לא יהיה כאן כשנערכים מאבקים כל כך קשים.

דניאלה: נכון.

ירון: מאבקים פוליטיים, וכשאבא שלו מותקף ללא הפסקה. מפני שמוטב לו שיהיה רחוק מכאן. שַׁקֵר! תגיד משהו לא נכון, אבל לעזאזל, תגיד משהו. אבל זה לא יכול להיות שהנכד שלי, שהוא במקרה הבן שלך, הוא הנכד הבכור שלי, יעזוב את לימודי הרפואה שלו בחוץ לארץ, ויבוא להילחם פה בעזה. יבוא להילחם פה בעזה כשהבן שלך נשלח לגואטמלה ליערות [דניאלה צוחקת], עם שני אנשי אבטחה של… תגיד, איך אפ… איך אתה יכול לעמוד בראש מדינה ולשלוח אנשים למותם, כשהבן שלך שם, איך אתה יכול לעשות את זה לכל הרוחות והשדים?

דניאלה: זה מטורף, זה מטורף, אבל יותר מכמה שזה מטורף, זה, זה כל כך מכעיס שאני לא מצליחה להבין איך אנשים פשוט לא יוצאים לרחובות רק על הדבר הזה.

ירון: נכון.

דניאלה: זה משוגע בעיניי שלאנשים זה נראה סביר, שיש להם דרך להצדיק את זה. שהם שולחים את הילדים שלהם.

ירון: לא…

דניאלה: זה מטורף, זה מטורף.

ירון: אני…

דניאלה: אני רק רוצה רגע, אבל שנייה לפני זה…

ירון: אבל רגע.

דניאלה: רק נסביר מה היה…

ירון: תדברי על עצמך, את עשית את זה.

דניאלה: אבל אני יוצאת לרחובות.

ירון: נכון.

דניאלה: זו התוכנית הבאה שלנו, אני יוצאת לרחובות. אני כועסת. אני לא יכולה להסתכל על בן אדם הזה בעיניים. באמת, רק על הדבר הזה ראוי שהוא לא יהיה ראש ממשלה. זה מספיק. זה מספיק.

עכשיו, רק נגיד, שזה כבר שנים שהוא ממלא תפקיד במכונת רעל ביביסטית, דרך הרשתות החברתיות. הוא משסה, הוא משקר, הוא מבזה, הוא מאשים. הוא טומן תיאוריות קונספירטיביות שאבא שלו אחר כך מכחיש למחרת, שזה ברור שהוא אמר לו. הוא בעצם משמש סוג של אלטר אגו של ג'ורה, זה מה שהוא עושה. הוא טען שטבח שבעה באוקטובר הוא תוצאה של מעשה בגידה של אנשי צבא. הוא כינה את הרמט… את הרמטכ"ל הרצי הלוי, את ראש השב"כ.

ירון: אם הוא היה…

דניאלה: וראש אמ"ן, שלושה כישלונות קטלניים. הוא הפיץ סרטון שבו רעול פנים, מזדהה כחייל מילואים ומאיים על שר הביטחון, לסירוב פקודה המוני.

ירון: אז תראי, הייתי…

דניאלה: מה זה?! זה לא יכול להיות בלי האישור של אבא שלו.

ירון: נניח, בסדר, אז עם האישור של אבא שלו.

דניאלה: אז אתה מצפה מאבא שלו שיגיד…

ירון: אני, אני מצפה, אני, אני, לא יודע מה, מה אני מצפה מאבא שלו [מגחך]. אני כבר לא יודע, באמת, זה כל כך אבסורדי, אבל…

דניאלה: זה אבסורד.

ירון: אבל ביחד עם זה, אם נניח, הילד היה… עם פרוץ המלחמה, היה, הוא לא חייל קרבי נניח, היה הולך ל… לארוז חבילות בהתנדבות.

דניאלה: כן.

ירון: אה… אה… היה עושה משהו, אבל לא בורח מהארץ המופגזת הזאת. זה, זה…

דניאלה: ומפעיל אבל משם, וצועק משם על הרמטכ"ל.

ירון: כן, אני, אני פשוט…

דניאלה: בסדר, זה מטורף. אז בואו נדבר על עוד שושלות, בסדר אבא?

ירון: אה, יש הרבה כאלה, וטרגיות.

דניאלה: אבל ישראליות.

ירון: אה… תראי, למשל, מאיר יערי. יש שני אנשים ש… שבניהם התאבדו. ויש סברה…

דניאלה: גם ל… הרצל.

ירון: כה, אהה זה בכלל, אם אנחנו מגיעים משם, המשפחה של הרצל היא בכלל מטורללת לגמרי.

דניאלה: משהו, מטורללת לגמרי.

ירון: כן, אסון עצום. אבל אני מדבר על אה…

דניאלה: נכון.

ירון: על ההיסטוריה הקרובה אלינו. שני מנהיגים, ישראל גלילי, שהיה רמ"א של ההגנה, חבר קיבוץ נען, הבן שלו התאבד. ואה… מאיר יערי, מייסד השומר הצעיר, מפ"ם, הגורו של… של המנהיג הרוחני של ה… של הזרם הזה בציונות הסוציאליסטית, הבן שלו התאבד. והדברים קשורים, כמובן, באישיות שלהם. אה במ… משהו. הם לא יכולו לעמוד בתחרות הזאת. הם לא יכולו לעמוד בתחרות הזאת. כנראה. יש אדם אחד, מעניין מאוד…

דניאלה: אבא…

ירון: לא פחות.

דניאלה: אבל זה יכול להיות גם, אתה יודע גנט… גן.

ירון: זה יכול גם להיות גן, זה נכון, נכון. עכשיו, יש יגאל ארנס, שהוא דבר נורא מעניין. הוא פרופסור לפיזיקה בקליפורניה.

דניאלה: כן.

ירון: הוא בנו של ארנס, רוויזיוניסט. והוא ממייסדי "מצפן", יגאל. זאת אומרת, הארגון הכי רדיקלי שמאלי, יהודי ש… לא רק יהודי.

דניאלה: כן.

ירון: ובסופו של דבר…

דניאלה: הרוב יהודי.

ירון: הוא עזב את הארץ וחי שם. אגב, בצל דודו, אחיו של ארנס, היה יהודי, אפילו אולי ציוני, אינני יודע.

דניאלה: כן.

ירון: אבל ציוני שמתנגד לדרכה של הציונות.

דניאלה: תראה גם הילדים של אולמרט, הם כולם…

ירון: כולם בסדר.

דניאלה: כן

ירון: כולם, כן, כולם עד כמה ש…

דניאלה: אני חושבת שזה מבחן מאוד טוב להורות, שהילדים שלך מסוגלים…

ירון: נכון.

דניאלה: לחשוב אחרת.

ירון: נכון, אז אנחנו כמובן לא יודעים.

דניאלה: כן.

ירון: למשל, נדמה לי שאשכול היה אב סביר.

דניאלה: כן.

ירון: למרות שהוא היה Womenizer.

דניאלה: כן.

ירון: למרות שהוא היה גבר מושך, כנראה, ולמרות שהיו לו כמה נשים, והאחרונה הייתה צעירה ממנו בהרבה שנים. למשל, בן גוריון. למשל, לגמרי במקרה, אנחנו קרובי משפחה רחוקים של בן גוריון. ואני מכיר את מערכת היחסים…

דניאלה: אבל…

ירון: של עמוס בן גוריון ושתי הנשים, רננה, המדענית, ו… ו… יחסים טובים מאוד. הם אהבו את אבא, וזה בן גוריון. עכשיו, זה לא איזה קיקיון, זה בן גוריון! בן גוריון! והם אהבו את אבא, והוא היה אבא טוב וחם ורך.

דניאלה: כן.

ירון: אז עובדה שאפשר גם אחרת. אני חושב שילדיו של שרת היו אותו דבר. גם הם, יחסיהם איתו, היו טובים ורכים.

דניאלה: טוב יש לנו את שושלת דיין, אתה יודע, שם זה יותר מסובך…

ירון: עכשיו, שושלת דיין זה…

דניאלה: שושלת דיין, זה בדיוק הדבר הזה.

ירון: נכון.

דניאלה: יש את יעל, שהיא לגמרי אה… הלכה בדרכו.

ירון: אמ… אפילו היא כבר, אפילו היא…

דניאלה: בסוף. אבל אנחנו לא יודעים מה משה דיין היה עושה היום, אגב. נכון?

ירון: לא, אנח…

דניאלה: זאת אומרת, בהתחלה הייתה קצינה בצבא, ראו אותה כאילו…

ירון: כן.

דניאלה: ויש את הילד, שהוא המאלף תוכים, שזה אודי דיין שעושה…

ירון: זכרונו לברכה.

דניאלה: פסלים… [מצחקקת]

ירון: זכרונו לברכה.

דניאלה: זכרונו לברכה ברור. ויש את אסי, שהתנגד לו. דווקא שושלת דיין היא מאוד אה… מאוד מעניינת, בדיוק במקרה הזה של הפיצול, שאתה…

ירון: אבל זה מתחיל אפילו מדבורה דיין, האמא של משה, והמשפחות, משפחת גפן, יהונתן וכולי. כולם אנשים מאוד יצירתיים ומאוד מעניינים, אבל…

דניאלה: כן.

ירון: באמת משהו…

דניאלה: היא מוטת כנפיים גדולה, באמת, כל אחד שם הוא אקזמפלר ומוכשר.

ירון: נכון, נכון, בכלל, בכלל, בכלל, כן.

דניאלה: טוב, אבא, אנחנו צריכים לסיים.

ירון: כבר?

דניאלה: כן.

ירון: הו, עוד לא פתחתי את ליבי, מה, בסדר, נו, אז מסיימים. ככה, סתם? את רוצה שאקרא משהו?

דניאלה: תראה, אני חושבת, רק אני, בגלל איך שהתחלת, אז אני רוצה להגיד לך שלי לא הייתה שום בעיה לגדול ל… ל… לאורך.

ירון: כן, מי אני?

דניאלה: או בגלל שצילך מאוד קטן. [צוחקת]

ירון: בדיוק, בדיוק.

דניאלה: או בגלל שצילך מאוד קטן, או בגלל שאנחנו מאוד נורמליים.

ירון: להיפך כן. אתם, אתם… ארבעה ילדים…

דניאלה: או שאנחנו מאוד נורמליים.

ירון: לא, אתם אֵילות עבותות, אלונים כבדי צמרת. לצידו של אב פטרייה [דניאלה צוחקת], פטריית עובש קטנה.

דניאלה: אוקיי, בסדר.

ירון: כן, אז בסדר, שיהיה ככה. אני…

דניאלה: אז כאן, אנחנו נסיים כאן, אבא.

ירון: כן, זה היה מלא…

דניאלה: טוב, פטרייה שלי, נסיים כאן.

ירון: היינו, היינו מלאי פאתוס, היו רגעים של ממש…

דניאלה: אני לא, אתה.

ירון: אני, כן, לא, אני, עם הילד במיאמי אני לא יכול לעמוד בזה.

כן, טוב, אז נקרא שיר?

דניאלה: כן. אבל רק נגיד תודה למאיה קוסובר, העורכת שלנו. תודה למאזינות ולמאזינים.

נזכיר שאפשר למצוא אותנו ביישומון הבית של התאגיד ובשאר היישומונים, לפני שאבא ירחם יקריא את השיר הסוגר. תשובה של אהרון לוין לאביו, "הוא חנוך אב ואני אהרון בן", מתוך ספר השירים היפה והכואב של אהרון לוין.

[מוזיקת רקע]

ירון: [מקריא]

"כמה מטופש וכפוי לכתוב על אבי שמת לפני עשרים שנה.

אבא שהונצח עד קלות, שנשחק עד דק ונעשה פלקט.

אבק אבא.

אוך, כמה הם אוהבים לגרגר אותו.

השקדים רוטטים, חנוך לוין, חנוך לוין.

בלוטות הרוק מפרישות, ה-ל וה-וין, ה-ח וה-נוך, אוך.

אני מפהק מרוב שעמום ונדושות.

הוא חנוך אב ואני אהרון בן.

ואני אהרון אב, ואין אבהות כלל.

כל מי שבאב מתבוסס יקדש יתמותו ויחרוץ דינו, ללכת בתלם, לא לו נחרש.

אבי בתלמו הלך.

נטש משפחתו, נשים ביקר, תאב מילים ועבד ליצרו, ואני אהרון בנו.

מה לי ולו?

הוא אבי, ואני בנו.

אדון אב לעצמי, מוליד עצמי, לא מתבוסס ביתמותי ולא הופכה קרדום לחפור בו.

יונק מילים מאין גדול, טרם אב, הווה מוחלט, בלי מקור ובלי דגם.

אני אהרון הורה לעצמי, שולף עצמו ממעגל האבות, יתום בלי אב."

[חסות]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

13 views0 comments

Comments


bottom of page