top of page

אבא תרחם - חרדים לשירות

"אלוהים לא מחלק בצדק את המתנות שלו לאנשים הנכונים" (חיים גורי) מה הקשר בין החינוך החרדי להתבדלות לבין פגיעה בזכויות אדם והתעללות בעצירים; למה מעדיפה דניאלה שירות נשים שוויוני על פני התחשבות; למה טוען ירון שמנהיג רוחני כישעיהו לייבוביץ' לא יקום עוד ואיך קרה שדווקא הוא הואשם ע"י ילדים בני 10 בהתייוונות.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 09/05/2024.

[חסות]

קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

[מוזיקת פתיחה]

ירון: [מקריא]

"גור אריה - נצח יהודה כעמוד האש לפני המחנה, בדגל תורה, צבא ועבודה כי בדם ויזע יהודה תבנה.

ולעת ערב כשיאספו אל אוהלם

העין פקוחה ולימוד ליל חרישי.

דפי גמרא ומשנה נושקים דומם

עד עלות השחר, באשמורת השלישית.

אל הנחל אחי אל הנחל הזורם

מספסלי בית המדרש ומנחת הערב.

עוטף באהבה את הלב התורם

ונושא בגאון תלמוד, מגל וחרב."

דניאלה: התיאור הזה, הקושר אמונה והגנה על המולדת, לקוח מתוך המנון נצח יהודה, גדוד חרדי, המשתייך לחטיבת כפיר של חיל הרגלים. תפקידו העיקרי של הגדוד הוא מה שמכונה ביטחון שוטף באיו"ש. אבל לעניין הפרק שלשמו התכנסנו, הוא גם הגדוד שארה"ב צפויה להפעיל נגדו סנקציות, על רקע תחקיר שהחל לפני שנתיים, שבו בחנה ארצות הברית, מקרים חוזרים ונשנים של התעללות בעצירים, גרימת מוות והפרת זכויות אדם חוזרות ונשנות של פלסטינים. אנחנו עם החוג לענייני רחמים, והפעם, אבא, אני אשמח שנדבר על גיוס חרדים. כי אחרי הפרסומים על הסנקציות שדיברנו בינינו, אני חושבת שעברה בגבנו צינה כזו, שאפשר אולי לתמצת אותה ב-אה, אוקיי… אז אולי זה לא רעיון כל כך טוב, לגייס חרדים תחת הסיסמה "שוויון בנטל".

ירון: אה… כן, אני נתקפתי בעצמי בחרדה, אף על פי שאני צפיתי בזה עוד לפני זמן רב, תראי, יש זיקה בין עוצמת האמונה הדתית לשנאת זרים.

דניאלה: כן.

ירון: זאת נטייה מובהקת, שמוכחת בהרבה מאוד סקרי דעת קהל, היא מגמה אוניברסלית, היהודים אינם יוצאי דופן במובן הזה, שהדת היא גם תג הזהות של לאומיותם.

דניאלה: מממ.

ירון: ולכן כה קשה לייצר זהות ישראלית החובקת גם אזרחים לא יהודיים, וזה קשה במיוחד לחרדים. האמונה בייחודם כבני העם הנבחר, מציבה אותם בתודעתם כנעלים על בני עמים אחרים. הוגים יהודים מימי…

דניאלה: קשה מאוד להפריד בין שונים. נכון?

ירון: נכון.

דניאלה: או בין מיוחדים לבין נעלים. זאת אומרת, אפשר לעשות את זה, זאת אומרת, יש הרבה מאוד אנשים, זאת אומרת, יש הרבה מאוד יהודים שרואים את הייחוד בתור איזה מין אה…

ירון: נכון, ופה יש ההתפלספות…

דניאלה: כן.

ירון: …של הפירוש, העם הנבחר.

דניאלה: כן, יתר, בדיוק.

ירון: לא נבחר…

דניאלה: יתר אחריות…

ירון: שאנחנו טובים יותר.

דניאלה: בדיוק, אלא כי יש לנו יותר אחריות.

ירון: נכון.

דניאלה: אוקיי.

ירון: אבל בפועל…

דניאלה: בפועל…

ירון: כשאתה משוחח עם אדם חרדי בכנות, עם רובם, לא עם האינטלקטואלים החרדים, אתה מגלה מגמות מיזוגניות.

דניאלה: אתנוצנטריות.

ירון: אתנוצנטריות… וזה קיים אצל כולנו. עכשיו, הוגים יהודים מימי כתיבת התורה ועד ימינו מרבים לעסוק ביחס למי שאינם יהודים והשקפתם היא מותנית בתנאים של המקום והזמן. אפשר למצוא בהם השקפות שנוטות לפרטיקולריות לעומת אוניברסליות.

דניאלה: כן.

ירון: כלומר, אנחנו חלק מעולם רחב.

דניאלה: כן.

ירון: אהה ויחס לעכו"ם עובדי כוכבים ומזלות שמשתנה. איננו כיחס למחזיקים בדתות המונו…

דניאלה: המונותאיסטיות. כן.

ירון: שהן יריבות של היהדות, והיחס לנוצרים השתנה משעה שהוכרע המאבק בין המחזיקים בשתי הדתות היריבות. והיחס לגר, לתושב, לנוכרי, לתושבי ארץ ישראל בזמן ששורר בה שלטון יהודי, שונה מהיחס לגולה.

דניאלה: גם בין לוויים, כהנים, נשים, ילדים. אני חושבת שמה שעומד בבסיס של זה, זה שאדם נולד לתוך תפקיד מסוים בממלכת השם. זו תפיסה מהותנית. לא כל בני אדם שווים, כל אחד נולד לתפקיד מסוים וזה מה שעומד, אני חושבת, בשורש של הדבר.

ירון: כן, ז… זה ברמה הפילוסופית.

דניאלה: כן.

ירון: התיאולוגית, אבל ברמה הפסיכולוגית והסוציולוגית, כאשר אתה גדל בתוך חברה סגורה, בתוך גטו כמעט, שאתה כופה על עצמך, ולא כופים עליך, הבני ברק הזאת, המודיעין הזאת, ואתה מוסלל לתוך מערכת חינוך שמכשירה אותך לחשוב שיש לך ייעוד בעולם, והיעוד הזה הוא להרביץ תורה לגויים, עד כי נכון יהיה הר אדוני בראש הערים. אתה מפתח עמדה של עליונות.

דניאלה: כן.

ירון: ואחר כך… כאשר מגייסים אותך, ומגייסים את אלה שאינם שוקדים על התורה, אלא אלה שמפרפרים בין הציביליזציות, ואתה נותן לו רובה ביד, אז כיצד הוא מבטא את יחסו לשונה? האם הוא אומר לעצמו…? על היהודי מוטלת החובה להיות מוסרי יותר מכל אדם? לחשוש מאלימות שאין לה… שאין לה הצדקה מוחלטת? או שאתה תופס את הגישה שכולם עמלקים?

דניאלה: כן.

ירון: וההנחה היא שאיש בן 18, שחונך ככה, כפי שהוא חונך, יטה יותר או יותר כאלה…

דניאלה: כן.

ירון: ייטו לכיוון של פראות.

דניאלה: כן.

ירון: אנחנו נעלים, ועכשיו יש לנו גם רובה.

דניאלה: צריך גם לומר, אבא, שבניגוד לסטיגמה המקובלת, החיילים בנצח יהודה מגיעים מכל מיני, לא בהכרח מההארדקור של המגזר החרדי, אבל 40 אחוז מתוכם הם מטופלי ת"ש, זה אחוז עצום. 40 אחוז מתוכם…

ירון: זאת אומרת, גם משפחות…

דניאלה: מספר חריג, כן. וגם בגדוד יש פי שניים חיילים שהם נשואים. זאת אומרת, הם… הם… אני לא יודעת מה זה אומר, זאת אומרת, איך ה… איך הנישואים משפיעים על מדד הלאומיות, אבל זה חיילים שונים.

ירון: כן. אז זהו, הרעיון הזה שתהיינה יחידות פרטיקולריות…

דניאלה: כן.

ירון: מהסוג הזה, שכמובן המשפיעים על התנהגותם, על אורח התנהגותם, יהיו רבנים או קצינים דתיים שבאים ממכינת עלי, שגם שם מטפחים סוג כזה של מחשבה על עליונות יהודית. אני חושב שיוצרים…

דניאלה: אבל אתה יודע, אבא, מה שמעניין אותי בתהליך הזה, זה שלעולם החרדי, במקור, לא היה עניין בלאומיות. הוא לא היה כזה… הרב קוק הוא הכוכב של המתנחלים, הוא לא הכוכב של החרדים. וגם היום יש פלגים שלמים שמתנגדים לשירות. יש משהו כל כך חדש, בזיווג הזה של החרדיות והשנאת זרים, העמלקות, שהוא נורא מוזר. זה… זה חוטר חדש.

ירון: זה נכון. הצד הקיצוני של הקהילה הסרוגה הולך ומתקרב לחרדיות וגם מהצד השני…

דניאלה: כן, חרד"ליות.

ירון: החרדיות מתקרב… יש מה שנקרא היום חרד"ליות.

דניאלה: כן.

ירון: והחרדיות, כפי שאנחנו רואים… זה אנשים שהם לאו דווקא המצטיינים ביותר בתורה ומצוות. לאו דווקא אלופי המשנה, אלה נשארים בישיבות, אלא החלשים יותר… אלה שיש להם פיתויים אחרים ורוצים לפצות את עצמם על כישלונם בלימוד תורה באמצעות החזקת רובה. כשהם יחזיקו רובה, זה יהיה פחד אלוהים. אלה תהיין היחידות, שכמובן הדמוקרטיה בשבילם היא פסוקה לחלוטין.

דניאלה: [מהמהמת בהסכמה]

ירון: עומדים בראשם מפקדים מסוג שמחזיקים בהשקפות שקרובות להשקפותיהם. אני חושב שאנחנו זורעים זרעים של ז'נדרמריות, ויג'ילנטיות מפחידות מאוד.

דניאלה: [מהמהמת בהסכמה]

ירון: ועוד, והמטלה שמטילים עליהם זה חיכוך מתמיד עם האוכלוסייה הערבית.

דניאלה: [מהמהמת בהסכמה]

ירון: זאת אומרת, יש פה גם הכשרה לקראת פיתוח משטמות…

דניאלה: כן.

ירון: הם לא עברו את אותו תהליך משוכלל שעוברים חכמי ההלכה, הפרשנים, הם פונדמנטליסטים. כמו החרד"לים, זאת אומרת, אלוהים ציווה עלינו לכבוש את האר… שלוש המצוות… לכבוש את הארץ מהנהר הגדול, עד הנהר הגדול, נהר פרת. וזה לא סימבולי… זה לא סימבולי, העמלק הוא, איננו עמלק סימבולי.

דניאלה: כן.

דניאלה: זה להכרית את זרע עמלק.

ירון: זה העמלק האמיתי… להכרית את זרע עמלק.

דניאלה: כן, ברור.

ירון: אז אם אתה לוקח את זה ככה, ואם אתה לא מוזהר כל הזמן שאין תורה… אי אפשר להבין את התורה בלי פרשנותה.

דניאלה: מממ.

ירון: אה… בלי… בלי…

דניאלה: אתה גם לא מכיר את העולם, אני חושבת.

ירון: אתה לא מכיר את העולם…

דניאלה: ממש כלום.

ירון: מה? כשילד כזה, בן 18…

דניאלה: כן.

ירון: יוצא מתוך בני ברק ונותנים לו רובה.

דניאלה: ברור.

ירון: מה הוא יודע?! מה הוא יודע על דמוקרטיה? מה הוא יודע על זכויות אדם?

דניאלה: מה?

ירון: מה הוא יודע על שליטה בעם זר? מה הוא יודע?

דניאלה: אז אני רוצה, אני רוצה לתת את השני שנקל שלי על שני התהליכים שקרו בעצם במקביל. הם בעצם מה שמטריד אותי, כי כמובן שאני מסתכלת על הכל די בנקודת המבט הפמיניסטית, אז אני כל הזמן תוהה איך צה"ל יצליח להמשיך להחזיק את שני קצות המקל. מצד אחד, הלך ועלה משקל של חובשי הכיפות הסרוגות והחרד"לים, גם בקרב הקצונה הלוחמת, יש ממש חילופי אליטות היום.

ירון: נכון, נכון.

דניאלה: אממ.. מצד שני, המהפכה המגדרית, שהיא מדהימה בצבא. זה התחיל כמובן עם בג"צ אליס מילר… והסתיים גם במלחמה הנוכחית, שבה, כאילו הוכח מעל לכל ספק, שנשים אינן נופלות מגברים, אם לא למעלה מכך. עכשיו, בעקבות הקונפליקט הזה, צה"ל בעצם ניסה להסדיר כללים, אוקיי? והוא קרא לזה "הכללים לשירות המשותף". "פקודת השילוב הראוי" זה נקרא, בשנת 2002, ועכשיו קוראים לזה "פקודת השירות המשותף". אבל תכלס, מדובר בניסיונות לעגן את הבלתי ניתן לעגינה. בכל מקום שבו חיילים חרדים צריכים לשרת יחד עם נשים לוחמות, זו קטסטרופה…

ירון: מממ.

דניאלה: ותמיד יש צד אחד שנפגע מזה וזה לא הגברים החרדים. זה… זה אני לא מצליחה להבין איך זה יסתדר. ובין שוויון מגדרי לבין חרד"לות, אני כמובן מעדיפה את השוויון המגדרי.

ירון: כן.

דניאלה: לא שאני מתה על הצבא, כן, אבל זה ברור שזה בעיני ערך הרבה יותר חשוב.

ירון: נכון, אהה אין לי מה לומר על זה, אני… זו בעיה. אני אגיד משפט אחד שהוא… קל להפריך אותו. אבל בכל זאת אני אומר אותו. ההנחה היא שצריך להסתדר עם אלה שמציגים דרישות לקיום אורח חיים חרדי או דתי.

דניאלה: כן.

ירון: זה חשוב כדי שהם יסכימו, יתרצו לשרת עם אחרים.

דניאלה: מממ.

ירון: לכל הרוחות והשדים, מי אמר שזה צריך להיות ככה?

דניאלה: נכון.

ירון: בצבא האמריקאי משרתים יהודים על פי הכללים של הצבא האמריקאי ולא על פי הכללים של הרבי מלובביץ', כן? צריך להחליט מהו התקנון הקובע.

דניאלה: לגמרי. אני חושבת שאחת הבעיות שלא מצליחים לקבוע את המנגנון הקובע הזה, שהם עוטפים את זה במילים מזעזעות כמו "התחשבות"…

ירון: נכון.

דניאלה: והמילה "התחשבות" מחביאה בתוכה חוסר שוויון וחוסר התחשבות באחר, ואתה צודק, אני חושבת שמה שצריך לפרק בצבא זה את החרדיוּת. זה לא יכול להסתדר.

ירון: לא רק בצבא.

דניאלה: זה לא יכול להסתדר.

ירון: נכון, נכון.

דניאלה: ואני רוצה אולי שנעבור לשאלה אחרת שהעסיקה אותי… אני לא מצליחה לחשוב על סיבה מספיק טובה, למה לא קמו לנו עוד ישעיהו ליבוביצ'ים כאלה? אני חושבת על ייחודו בנוף הדתי. למה לא קם מישהו שמסוגל לראות את המורכבות של האחיזה בשטחים? להיות בצד השמאלי של המפה… יש, אני לא אומרת שאין, אבל זה נורא קשה.

ירון: תראי, יש… יש…

דניאלה: ובטח לא מנהיג שכל כך השפיע על המציאות.

ירון: אני לא יודע… למה לא קם עוד אחד. תמיד יש specimen, איזו דמות אחת חורגת בגלל חינוכו, בגלל מסלול חייו, בגלל המקום שהאיש הזה חי בו. היהדות הגרמנית מהסוג הזה לא קיימת יותר.

דניאלה: כן, אוקיי.

ירון: לא קיימת יותר, זו הייתה תופעה חד פעמית בתוך ה… בתוך המגמות התרבותיות.

דניאלה: אני חושבת שהיא קיימת קצת בארה"ב, אולי, בקרב הדתיים המשכילים.

ירון: לא כאלה… יכול להיות, כן, הרב השל וכאלה שמדברים בשמם.

דניאלה: כן.

ירון: כן, נכון, יש כאלה, אבל לא כמוהו, מפני שאנשים בגילו, בדורו, שחיו בתוך גרמניה, באזור הפולני שלה…

דניאלה: כן.

ירון: וקיבלו הכשרה שהיא גם מדעית… הכי מודרנית, הכי חדשה. גרמניה הייתה אז המעצמה התעשייתית והמדעית, חשובה יותר מארה"ב בתקופות שליבוביץ' היה איש צעיר.

דניאלה: כן.

ירון: וביחד עם זה ציוני וביחד עם זה דתי. אז מפלץ כזה, טיפוס כזה, לא יקום יותר, כי אין יותר תנאים כאלה.

דניאלה: אני רוצה להקריא לך שתי פסקאות שלקחתי מתוך מאמר שהוא כתב בשנת 1968, אחרי מלחמת ששת הימים, שפורסם בידיעות אחרונות והוא נקרא "שטחים". וכך הוא אמר עליהם: "דתיות מזויפת מזהה את סיפוק האינטרסים הלאומיים עם עבודת אדוני ומציגה את המדינה, שלעולם אינה אלא כלי ומכשיר ואמצעי הנדרש לסיפוק צרכים אנושיים, כערך עליון מבחינה דתית".

ועוד הוא אמר, במקום אחר במאמר, "ארץ ישראל אינה ארץ הקודש והר הבית אינו מקום קדוש, אלא מבחינת קיום המצוות המיוחדות הקשורות בארץ זו ובמקום זה. לא ניתנו המצוות לארץ ולהר משום שהללו קדושים, אלא קדושתם באה מן המצוות", וזה נורא יפה, "הרעיון שיש לארץ מסוימת או למקום מסוים קדושה מצד עצמם הוא רעיון אלילי מובהק".

ירון: כן, אז כך הוא חושב, אבל לא כך חושבים הרבה מאוד יריבים שמעמדם בסולם החשיבות הרבנית לא פחותה משלו, וחושבים שלארץ ישראל כשלעצמה יש משמעות של קדושה.

דניאלה: ברור.

ירון: והר הבית הוא קדוש…

דניאלה: ולאבנים ולאדמה.

ירון: אני כבר לא מדבר על מה שבין ה… בין התפיסה הרציונלית הרמב"מית לבין התפיסה המיסטית שבית המקדש ירד אלינו בזמן נתון, שאיננו יודעים מהו ישירות מן השמיים, ולא נצטרך יותר להתעסק בכל השטויות המעשיות האלה, בעיקר אם אנחנו קודם נייצר פרה אדומה.

דניאלה: כמה חילונים רצים עם מרווה ברחבי הבית, ומנופפים ומעמידים שני ברווזים אחד מול השני, וטוענים שהמיקום של הברווזים…

ירון: מה זה שייך? הם קובעים שהברווזים יצרו את העולם? אצל אתאיסט אין קביעות, אלא…

דניאלה: [מהמהמת] יש שאלות פתוחות.

ירון: לא, השאלות פתוחות, ואתה תוכיח לי למה אתה צודק, על סמך מה אתה בונה את הטיעונים שלך.

דניאלה: כן.

ירון: ואם אתה בונה את הטיעונים שלך על סמך זה שהיה קוסם עליון ששמו אלוהים, אני לא יכול לקבל את ההשקפות שלך. כלומר, אין לי שום קביעות, אלא אלה שאני מגיע אליהם בכוח שיקול רציונלי.

דניאלה: לא, לא נכון אבא, אסטרולוגיה, שנמצאת בכל…

ירון: מה.. מה את רוצה? זה… זה סוג של אמונה דתית. מה זה אסטרולוגיה?

דניאלה: אה, אוקיי, בסדר, בסדר.

ירון: מה זה אסטרולוגיה? אסטרולוגיה זו אותה הטיפשות…

דניאלה: אוקיי.

ירון: השוליים של הטיפשות החרדית.

דניאלה: [צוחקת] בסדר. אוקיי.

ירון: מה… זה… כן, יש כאלה, כן.

דניאלה: אוקיי.

ירון: יש כאלה שמאמינים שהם עוברים על יד חתול שחור, הם לא עוברים מתחת לסולם, אני יודע, אז מה? אז מה? יש כאלה.

דניאלה: טוב, אבא, אני רוצה שתכף אנחנו… אנחנו לקראת סיום, אז אני רוצה שתספר את הסיפור היפה שסיפרת לי על הפגישה שלך עם הילדים החרדים.

ירון: אה… זה נחמד, מפני שהוא… מאייר יפה את המחיצה שבין חרדים לאתאיסטים, או בין חרדים לאלה שאינם חרדים.

דניאלה: כן.

ירון: עשיתי סרט…

דניאלה: תפיסת הזמן.

ירון: עשיתי סרט לפני כמה… עשרים שנה אולי כבר…

דניאלה: כן.

ירון: על עמק איילון.

דניאלה: כן.

ירון: עמק איילון, המקום שיהושע בן-נון אומר… עמק…

דניאלה: "שמש בגבעון דום".

ירון ודניאלה יחד: "שמש בגבעון דום, ירח בעמק איילון"

ירון: פתאום אני רואה אוטובוס, שני אוטובוסים, מהם יורדים ילדים כבני עשר או כבני שתיים עשרה, מתלמידיו של אדמו"ר שחי בכפר… חמש מאות משפחות שחיות ברחובות נדמה לי, עם מחנכיהם הצעירים.

והם הסתובבו ככה, ציפצפו כמו ציפורים, רצו בין העצים, כאילו ציפורים ששחררו אותם מכלוב, וזה היה מאוד נחמד, רק בנים כמובן. ואז המצלמה מאוד סיקרנה אותם על הטריפוד, על התלת רגל, והם ניגשו ושאלו, "מה זה?"

הסברתי להם, זו מצלמה, ומה אנחנו מצלמים, ושאלתי אותם, "מי היו היוונים?" אז הם אמרו, "אתה".

דניאלה: [צוחקת]

ירון: אז… אני מקצר סיפור ארוך. התפיסה ההיסטורית היא שהיוונות היא בעצם ה…

דניאלה: התיוונות, כן.

ירון: זה בעצם התיוונות.

דניאלה: כן.

ירון: ואני…

דניאלה: כחילוני אתה מתייוון.

ירון: אני סילבקי, בעצם אני קלגס סילבקי.

דניאלה: [צוחקת] הבנתי.

ירון: כך הם תפסו את הדברים, וכשהמחנכים שלהם…

דניאלה: [מהמהמת]

ירון: ראו שהשיחה מתפתחת, ויכול להיות שאני…

דניאלה: אקלקל אותם.

ירון: עלול להשחית את נשמתם הרכה…

דניאלה: כן.

ירון: הם כמובן זרזו אותם מיד למכונית וברחו משם. שם אני פתאום תפסתי איך הילדים האלה מתחנכים, איך הם יראו את העולם גם בבגרותו…

דניאלה: כן.

ירון: ואיך…

דניאלה: נכון.

ירון: המאמץ הזה להפריד אותם, לכלוא אותם באופן כזה מאחורי חומות, שהם אפילו לא יצטרכו להתעמת עם קיומה של מציאות אחרת, או מחשבות אחרות, או אתגרים אינטלקטואליים אחרים, הם יחיו בתוך עולמם.

דניאלה: אין לי מה להוסיף על הסיפור הזה, זה ממש משל לקיום הנפשי השונה, אני חושבת, נכון? שאנחנו מתהלכים בו על אותה פיסת ארץ. אז… אולי נסיים, אבא, בקטע מתוך שירו של חיים גורי, שנקרא "לא אמרתי את כל האמת למנחם ברינקר". אני רק…

ירון: תגידי רק מי זה מנחם ברינקר.

דניאלה: הנה אני אומרת.

ירון: כן.

דניאלה: ראית? הנה אני אומרת. מנחם ברינקר היה פרופסור לספרות ופילוסופיה, והוא היה חברו הקרוב ביותר של המשורר. בשיר הארוך, שנקרא ממנו רק קטע קצר, חיים גורי מונה בעצם את כל המקומות שבהם הוא טשטש את האמת.

ובקטע שתקרא הוא מזכיר דמות בשם "קוטי הקטנה". אז למי שלא בקיא בשירתו, רק נאמר שהוא נסוב סביב דמותה של צעירה, ילידת הונגריה, פליטת מחנות המוות, שאותה הוא פגש בכמה תחנות בדרכו, והוא הקדיש לה כמה משפטי… כמה משפטים בכל מיני שירים.

אז… ניפרד מהעורכת שלנו, מאיה קוסובר, ומכם המאזינות והמאזינים. את כל הפרקים אפשר למצוא ב-"כאן הסכתים" ובשאר הישומונים. אבא, ותקרא את הקטע.

ירון: [מקריא]

[מוזיקת סגיר]

"ואֲדֹנָי, שֶׁלֹּא דְּרָכָיו דְּרָכֵינוּ, הַמֻּקָּף בְּכָל הַפֵּרוּשִׁים הַנִּתָנִים, מַמְשִׁיךְ לְהַתְמִיהַּ אֶת הַתֵּיאוֹלוֹגִים וּלְהַכְאִיב יוֹמָם וָלַיְלָה לַמַּאֲמִינִים.

קוֹטִי הַקְּטַנָּה, מֵהַלַּיְלָה וְהָעֲרָפֶל, אָמְרָה לִי, שֶׁאֱלֹהִים לֹא מְחַלֵּק בְּצֶדֶק אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁלּוֹ לָאֲנָשִׁים הַנְּכוֹנִים.

כָּל הַנְּבִיאִים שֶׁהִתְבַּדּוּ כָּל הַנִּשְׁבָּעִים שֶׁנִּבְגְּדוּ כָּל הַמְּטִיפִים שֶׁהִצְטָרְדוּ כָּל הַמְּשִׁיחִים שֶׁמָּעֲדוּ כָּל הָעֵדִים שֶׁרָאוּ וְתֵעֲדוּ כָּל הָעֲמוּדִים שֶׁהִתְמוֹטְטוּ כָּל הַמְּעֻנִּים שֶׁהִשְׁתַּדְלוּ וְשָׁתְקוּ כָּל הַתְּחִנּוֹת שֶׁנֶּחְנְקוּ כָּל הָעֲקֵבוֹת שֶׁנִּמְחֲקוּ כָּל הַבּוֹרוֹת שֶׁנֶּחְפְּרוּ כָּל הַחַפִּים שֶׁנִּגְרְרוּ כָּל הַשִּׁירִים הַיָּפִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ"

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

9 views0 comments

Comments


bottom of page