"איני מאמין בנבלים כי יעשו טוב. והנבלים רבים" (אמיר גלבוע) מה מעורר כבוד בעיניו של ירון במאבק להתיישבות של הימין המשיחי (הראייה העתידנית); מה אוהבת דניאלה בצורת החינוך החרדי (שהילד הוא לא מרכז הבית); מדוע מתפעל ירון ממפעל השלוחים של חב"ד (פלא ארגוני) ולמה הכשרות דומה בעיניה של דניאלה לטבעונות (יש סייגים).
תאריך עליית הפרק לאוויר: 12/08/2024.
[פרסומת]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה]
ירון: [מקריא]
"אֵינִי מַאֲמִין בַּנְּבָלִים
כִּי יַעֲשׁוּ טוֹב.
וְהַנְּבָלִים רַבִּים.
רְאֵה, הֵם מְכַסִּים עֵין הַשֶׁמֶשׁ.
וְרַד הַיּוֹם.
הֶם הוֹפְכִים יוֹם לְחֹשֶׁךְ.
הֵם פָּרִים וְרָבִים בַּחֹשֶׁךְ.
אֵינִי מַאֲמִין בַּנְּבָלִים
כִּי יַעֲשׂוּ טוֹב.
אִם לֹא יָסוּפוּ הַנְּבָלִים
בְּקָרוֹב
סוֹף."
[מוזיקת רקע מסתיימת]
דניאלה: זה היה השיר של אמיר גלבֹע "לא הנבלים יעשו טוב", ולמרות שהוא לקוח מתוך הספר "כחולים ואדומים" שיצא ב-1981, הוא מופנה ככל הנראה כלפי הפשיסטים באירופה, נדמה לי שהיום מי שיקרא את השיר יחשוב שמדובר במאבק פנים ישראלי.
אני נמצאת בטוויטר, אני שומעת את השיח ברשתות, ואם יש משהו משותף - הרי הוא בתחושה שאם לא ימוגר הצד השני, הקץ בוא יבוא. זה נראה לי משותף לכולם.
אז חשבתי שאולי נקדיש הפעם את התוכנית שלנו לְחיבור [מגחכת], לאהבת ישראל. תשאל איך?
ירון: איך? [דניאלה צוחקת]
דניאלה: חשבתי שאולי אנחנו ננסה להרים למגזרים שאנחנו לא סובלים, ונשפיל את המגזרים שאנחנו אוהבים [בחיוך]. ככה אנחנו נמהל התפעלות עם בוז. והכל יהיה קצת יותר רגוע [ירון צוחק], אתה מבין אבא?
ירון: כן.
דניאלה: אז…
ירון: אנחנו…
דניאלה: …אז בוא נתחיל.
ירון: אני כבר אומר, אנחנו לא נשיג את המטרה הזאת.
דניאלה: לא נשיג את המטרה…
ירון: קשה מאוד להשיג את המטרה הזאת. במקרה הכי טוב, ה…
דניאלה: כן.
ירון: …אופן הדיבור שלנו יהיה: "למד את האויב". זאת אומרת - כדאי לך לראות את כוחו של האויב, את תכונותיו החיוביות והחזקות, כדי לדעת להתגונן היטב.
דניאלה: כשדיברנו על התוכנית, אתה נתת לי כמה נקודות שבאמת הרגשתי שיש בהם הערכה, כבוד, ו… לא יודעת - אולי… אולי יש בזה משהו מנחם, וחוץ מזה גם אני אגיד כמה דברים.
ירון: …בסדר, אני חשבתי קצת, ואני אגלגל את המחשבות ביחד איתך, ונראה מה יצא מזה. אני לא יודע.
דניאלה: אוקיי, אז עם איזה מגזר אתה רוצה להתחיל? מגזר שאתה [מגחכת] לא סובל…
ירון: אה…
דניאלה: …ואתה רוצה להרים לו קצת.
ירון: גוש אמונים…
דניאלה: יאללה.
ירון: …או הכיפות הסרוגות.
דניאלה: בבקשה. אוקיי.
ירון: אה…
דניאלה: דברים טובים, אבא. רק דברים טובים, מחמאות, דברים טובים.
ירון: אה… [ירון נושף בייאוש, דניאלה צוחקת] נתחיל ככה…
דניאלה: אוקיי.
ירון: ראשית כל, אני מתפעל מכוח הרצון, מן הדבקות במטרה, ומכושר הביצוע של ראשוני גוש אמונים, שרובם היו חניכי תנועת "בני עקיבא" ותלמידי…
דניאלה: זהו, היום כשאומרים "גוש אמונים" כבר לא יודעים למה מתכוונים…
ירון: אז הנה… זה הראשונים של ראשוני ההתיישבות בשטחים הכבושים…
דניאלה: אז כן, אז אולי תתן איזה שני משפטי…
ירון: …שהם קוראים לארץ ישראל השלמה [דניאלה מהמהמת בהבנה]. הם היו חניכי תנועת "בני עק…" חנן פורת זה השם הידוע ביותר. הוא נפטר.
דניאלה: ו"רבני הקו", הם אלה שהִתוו את ה…
ירון: רבני… לא, לא, לא. "רבני הקו" זה… זה פנומן של השנים האחרונות, זה הפילו… הפלג הקיצוני ביותר של ישיבת הרב.
דניאלה: כן.
ירון: אבל אני…
דניאלה: "מרכז הרב".
ירון: …מדבר דווקא על החלק המרכזי שלהם…
דניאלה: אוקיי.
ירון …שחנן פורת במידה רבה, ייצג אותו.
דניאלה: אוקיי.
ירון: עכשיו, הם היו…
דניאלה: תמקם אותנו בשנים.
ירון: השנים… היסודות, הם מתחילים עם הרבנים נריה, עם… אפילו עם הרב גורן. זאת אומרת, האקטיביסטים, ה… מקורבים מאוד לתנועת העבודה, דרך אגב, ברוחם החלוצית של הכיפות הסרוגות [דניאלה מהמהמת בהבנה]. שזה המצאה של המפד"לניקים בעצם. לא היו כיפות סרוגות. סריגת הכיפות האלה במסרגה אחת, שהיום נשות, או בעבר - הנשים של החבורה הזאת היו סורגות לחבריהם, זה מה שמאפיין אותם ב…
דניאלה: אוקיי.
ירון: …באופן החיצוני. עכשיו, הם הציבו לעצמם מטרה, שרק לפני 50 שנה דומה היה שהיא בלתי אפשרית להשגה. והם הדגימו את העוצמה הטמונה באוונגארד חדור מטרה [דניאלה מהמהמת בהבנה]. הם פעלו ועודם פועלים מכוחה של אמונה משיחית. אבל בשונה מתנועות כאלה, אני לא רוצה ל… אני פוחד להגיד די.
דניאלה: אני חושבת שזה גם קדימה וזה גם אחורה. זה גם זכות אבות וגם תנועה משיחית. זאת אומרת, זה משני הצדדים.
ירון: תמיד זה אותו דבר…
דניאלה: תמיד אותו דבר…
ירון: …פונדמנטליזם זה חלק מהעניין.
דניאלה: זה בדיוק…
ירון: אנשי דאעש…
דניאלה: …זה קו.
ירון: …אנשי דאעש מתארים על תואר האסלאם [דניאלה מהמהמת בהבנה], השיבה לאסלאם בטוהרתו…
דניאלה: כן.
ירון: …לפני שהוא קוּלקל, לפני שהוא…
דניאלה: בדיוק.
ירון: …הוכפש, לפני שהוא טומא. גם אצלם יש דבר כזה, אני לא רוצה לדבר עליהם בנשימה אחת…
דניאלה: העתיד הוא העבר והעבר הוא העתיד ו…
ירון: במידה רבה. אז אני אומר שבשונה מתנועות אחרות שכאלה, ויש תנועות מילנריות ותנועות… הם לא השתעבדו למנהיג אחד כריזמטי, שבסופו של דבר טווח בהם ובאחרים - זה לא תנועה מהסוג הזה. וזה, אני מציין את זה לטובתם, כן? זו תנועה משיחית מסוג אחר. שאיננה מוכרת לדעתי במקומות אחרים - אולי בעבר כן, אבל בעת החדשה אני לא מכיר אף תופעה אחת כזאת.
דניאלה: אוקיי, ומה אתה מעריך?
ירון: ואני אומר, הם התקדמו כמו ספנים מיומנים המכוונים את מפרשיהם לפי רוח הזמן [דניאלה מהמהמת בהבנה]. הם הבינו - זה במסגרת השבחים שאת ביקשת…
דניאלה: כן.
ירון: …הם הבינו, ואולי חשו, כי אפשר לעורר את המיתוס התנ"כי הטמון בתנועה הציונית מראשיתה, ובזה גם אנחנו הציונים החילונים צריכים להודות, ולהרכיב את הכמיהה הזאת על תאוות הכיבוש, על תאוות הקרקע, הזמי… הזולה והזמינה ועל הפחד הקיים האמיתי מפני האויב הערְבי. והם השכילו למהול את החזון שלהם בפרגמטיות. וזאת הצלחה פנומנלית, חוכמת המעשה שלהם.
עכשיו, מה הם עשו? בתכנון ארוך טווח, אני לא יודע איך האנשים הצעירים האלה ראו זאת, אבל הם ראו. הם הקימו רשת עצומה של מוסדות חינוך, שמצמיחים שני דורות של אנשים הסופגים את רוחם. אתן לך דוגמה: יומיים או שלושה לפני השיחה שלנו, אני מקבל ברשת הודעה ממועצת שומרון. מהמועצה האזורית שומרון…
דניאלה: כן.
ירון: …שמזמינה את הציבור להתכנס בלילה בקבר יהושע בן נון…
דניאלה: כן.
ירון: …אשר בתמנת חרס, לתפילה למען הניצחון במלחמה ולשחרור החטופים.
דניאלה: כן.
ירון: עכשיו, תמנת חרס זה העיירה הערבית כיפל חארת', לא רחוק מאריאל. עכשיו, המארגנים מבטיחים כי האירוע מתואם ומאובטח על ידי כוחות הביטחון. מה אנחנו קוראים בזה? מהו הטקסט, הסאבטקסט? מלחמת עזה, לבנון, תימן, איראן - כל זה מתערב במאורע שאירע לפני כמה? 3,500? 2,300 שנה בערך, נגיד.
דניאלה: אוקיי.
ירון: כלומר, המועצה האזורית, שהיא כלי ניהולי שהוא אחד מכלי השלטון - מועצה אזורית שומרון, וכוחות צבא שהמדינה…
דניאלה: כן.
ירון: …מממנת ומחמשת, מאפשרים את הטקס הקמאי הזה, תפילה, על קברו [בקול רם], של אולי אדם שחי או לא חי… זה… זה פשוט מדהים. עכשיו, הרכיבים של התבשיל הזה, ניתנו או מוננו לפני 50 שנה על ידי חלוצי גוש אמונים. הם הוציאו את השד המשיחי מהבקבוק וחרשו את הקרקע, שעליה צמחו לימים החסידים של סמוטריץ' ובן גביר ונערי הגבעות. עכשיו, הם לא אשמים בזה. הם לא ידעו מה יצא מהעניין הזה. אז אני מעדיף להצטמצם רק להביט עליהם - על הטובים שבהם - ויש שם… זו חבורה נפלאה ב… במובנים רבים. נפלאה. ואני מעריך אותם מאוד, אבל הם הורסים את מולדתי. הם יהיו אשמים בהרס ישראל. אז אה… אני מקווה שאני נעניתי למשאלה שלך לומר דברים טובים. אמרתי דברים טובים, אבל ביחד עם זה…
דניאלה: פשוט אני חושבת שבאמת אתה יכול מצד אחד להעריך ומצד אחד לִפְחוד, זאת אומרת, זה שני קווים שיכולים להתקיים ביחד. יש הרבה דברים…
ירון: נכון, אבל יש…
דניאלה: …יש הרבה דברים שגם אני, אבל רק רציתי, לעניין הזה שסיפרת, כשבני, מיכאל, היה בצבא והוא כבר עבר קורס קצינים, הוא התבקש יום אחד לאבטח את מרוץ עיר האבות בחברון. עכשיו, מה זה מרוץ עיר האבות בחברון? זה… מרוץ של מתנחלים [ירון מהמהם] שרצים בחברון, לא יודעת [בגיחוך] … מהקבר הזה לקבר הזה, ובזמן שהם רצים אז צריכים לסגור בעצם את כל ה…
ירון: רגע, אני חוויתי חוויה מאוד דומה 20 שנה לפני כן.
דניאלה: עכשיו…
ירון: …עשיתי סרט על זה.
דניאלה: על המרוץ הזה?
ירון: על המרוץ, בחנוכה, עם לפיד…
דניאלה: אוקיי.
ירון: …רצו עשרה אנשים…
דניאלה: אז ש…
ירון: …לאורך כביש 60…
דניאלה: …אז שתדע שאחד…
ירון: …עכשיו, עד ירושלים עצרו את כל הכפרים, היציאה מהכפרים, כי עשרה טמבלים רוצים לרוץ על ההר, כן?
דניאלה: אז זה היה אחד הימים שפשוט רציתי להתאבד.
ירון: גם אני.
דניאלה: פשוט רציתי להתאבד…
ירון: …עכשיו, אני לא נוטה כל כך להתאבדויות, אבל…
דניאלה: אה, אתה לא עושה את זה בדרך כלל?
ירון: לא, אני לא רוצה להתאבד…
דניאלה: אה… הבנתי…
ירון: …אף פעם… כמעט אף פעם.
דניאלה: …הבנתי, לא, כי אני עושה את זה פעמיים בשבוע…
ירון: בעצם תכופות כן, אבל אני מציל את את עצמי.
דניאלה: אז אני רק רציתי להגיד שאני מאוד מתפעלת מההורות. גם של ה… של ה… אנשי הציונות הדתית וגם של החרדים. ראשית, אני אוהבת את האי-מרכזיותו של הילד בחיי המשפחה [ירון צוחק בקול], בסדר? אני… אני פשוט לא יכולה לשאת את הדבר הזה שהילד הופך להיות מרכז החיים והבית, שזה נטייה מאוד מאוד אה… ליברלית, חילונית, הייתי אומרת אפילו אמ… בורגנית, נכון? [ירון מהמהם בהסכמה]. ואני מאוד אוהבת שהילדים הם מותאמים לחיים שנקבעו על ידי החברה שהם חיים בה וההורים. אני לא ראיתי הרבה ילדים אה… מהציונות הדתית, או חרדים, שנשכבים על הרצפה של הסופרמרקט וצורחים שהם רוצים ארטיק אחר [ירון צוחק], בעודם מחזיקים את הארטיק הקודם שהם…
ירון: כן…
דניאלה: …שהם ביקשו. אז זה משהו שאני מאוד מאוד מאוד אוהבת…
ירון: …כן, אנחנו חוטאים… הרי שנינו, השיחה הזאת מועדה לפורענות במילה אחת, כי אנחנו מתייגים את האחר. אנחנו מביטים על השבט הזה כמו אנתרופולוגים…
דניאלה: אבל בסדר, תיכף… [מתרעמת]
ירון: …אורזים את כולם באריזה אחת, עכשיו אם נצטרך להביט על עצמנו תהיה לנו בעיה. כי לא נוכל לעשות את התיוג הזה, זה יהיה הרבה יותר קשה. אה, כי אנחנו לא שייכים [דניאלה מהמהמת בהבנה]… אנחנו אינדיבידואלים. לנו - לכל אחד מאיתנו - יש אופי שונה, ו"אל תגיד לי שאני כמו כולם", אבל כשאנחנו מביטים על האחרים אנחנו מעזים לעשות את זה.
דניאלה: אבא, כל ההומור, כל התרבות מבוססת על תיוגים, אי אפשר להימנע מזה.
ירון: בסדר…
דניאלה: …רק צריכים להגיד…
ירון: …אני רק מזהיר את עצמנו…
דניאלה: …אוקיי, מהכללות, בסדר…
ירון: בסדר?
דניאלה: …אבל בהכללה מאוד מאוד גסה…
ירון: אז בהכללה הם…
דניאלה: …מאוד מאוד גסה…
ירון: …הם מתייחסים כהלכה לילדים שלהם.
דניאלה: בדיוק. בהזנחה קונסטרוקטיבית, שמים עליהם זין, ואני חושבת שזה מצוין. אז עכשיו אתה יכול לדבר קצת על החברה החרדית…
ירון: אני לא אדבר על כל החב…
דניאלה: …מה אתה מעריך בה?
ירון: …כי זה ארוך מדי, אבל אני אדבר רק על ענף אחד, על אותו… על אותו פלג שהרב שך מפוניבז' אמר שהם הכי קרובים ליהודים.
דניאלה: אוקיי.
ירון: וזה חב"ד. שזה הכת הכי קרובה ליהודים מכל הכתות. זה לא מחמאה כמובן, כל אחד מבין. אבל זה לא מדויק, כי הם מאוד יהודים.
אבל הכוונה היא לחסידיו של הרבי האחרון מלובביץ', שכידוע לך, הוא לא מת…
דניאלה: …הוא מת או לא מת, כן…
ירון: …למרות שהוא מת.
דניאלה: …תלוי…
ירון: …למרות שהוא לא מת…
דניאלה: …כן.
ירון: עכשיו, יש להם המוסד הנפלא הזה של שנקרא שלוחים, או השליחים…
דניאלה: בטח, ברור, ברור, ברור…
ירון: …וזה מוסד הירואי ממש: שולחים אנשים, אחדים מאוד צעירים, ורבים מהם למקומות נידחים ביותר. מאוד לא נוחים ואפילו מסוכנים, ואומרים להם, "תקימו שם קהילה. אנחנו כמעט לא נותנים לכם תמיכה כלכלית", הם צריכים… "תצטרכו לקבץ אותה מן הגורן ומן היקב, ולסייע ליהודים, להקים שם מרכז תפילה לטיילים…"
דניאלה: כן, לעשות סדר פסח…
ירון: "…עם צ'ימידן, לעשות סדר פסח…"
דניאלה: …אתה נוסע לקטמנדו…
ירון: אבל גם להיות מן עזר [דניאלה מהמהמת בהסכמה] לשגרירות הישראלית שם, לשגרירות האמריקאית שם…
דניאלה: לגמרי, זו תופעה מדהימה.
ירון: …להציל אנשים שנקלעים למצבים קשים. עכשיו, במקרה לגמרי, אחותך הקטנה עידית, נסעה ל-sabbatical, לשבתון עם בעלה הפרופסור באוסטרליה, והחבר הטוב ביותר שלהם, החברים הטובים ביותר, הם היו השליח…
דניאלה: נכון.
ירון …השליחים של חב"ד במלבורן…
דניאלה: נכון, בסידני.
ירון: בסידני, אני חושב. ועכשיו הם סיפרו לי עליהם נפלאות. מה האנשים הטובים האלה, הרב הזה הצעיר ב… שמוצאו ברמלה.
דניאלה: כן.
ירון: ואשתו, שנדמה לי, מוצאה אמריקאי. מה הם מחוללים שם? איך הם בונים קהילה? עכשיו, אני לא…
דניאלה: זה ממש…
ירון: …אני מתעב את חב"ד.
דניאלה: …זה ממש כעוף החול… הם מקימים יש מאין.
ירון: ועכשיו, האומץ הזה והרוח ההתנדבות הזאת…
דניאלה: נכון.
ירון: …כמו שמיסיונרים ישועים, את יודעת פעם שנשלחו, אני יודע… לאפריקה…
דניאלה: כן, לנצר…
ירון: …לגייר…
דניאלה: …לנצר את ה…
ירון: …לגייר… לנצר את ה… את האפריקאים או לאסיה.
דניאלה: כן.
ירון: אז אני לא רוצה לומר שזה אותו דבר, אני לא רוצה. אבל זה מאוד…
דניאלה: אתה מתפעל, אוקיי.
ירון: …אני מתפעל מהם! מתפעל מהם, מהכוח…
דניאלה: אז אני ג… אז אני גם רוצה להוסיף עוד שתי התפעלויות מהחברה החרדית: אני מאוד אוהבת את האופנה החרדית, לא של הנשים אגב, של הגברים [ירון צוחק], כי הנשים נהיו נורא מגונדרות.
ירון: על השביסים שלהם, שדימית אותם ל…
דניאלה: אה… לא…
ירון: …ארכיטקטורה אכזרית.
דניאלה: לא… נשות הציונות הדתית, זה היה נשות הציונות הדתית.
ירון: אה, כן.
דניאלה: שרמות הגינדור שלהם זה משהו נורא, יש להם מבנים ברוטליסטיים אמרתי.
ירון: ברוטליסטיים, אמרת.
דניאלה: יש להם ממש מבנים ברוטליסטיים…
ירון: על הגובה.
דניאלה: …דרך אגב, גם החב"דניקיות נהיו נורא מגונדרות, הם… הם הרי הפלג ש… הם לא עם כיסוי ראש, הם בדרך כלל עם פאה.
ירון: אההא.
דניאלה: והפאות שלהם נראות, באמת, הן נראות כמו משפיעניות של הטיקטוק.
ירון: נכון.
דניאלה: הן יפהפיות והן מאופרות בצורה מטורפת.
ירון: ויקרות מאוד.
דניאלה: ויקרות מאוד, נכון. אז אני לא אוהבת את האופנה של הנשים, כי באמת הם הפכו להיות אה… מגונדרות לחלוטין, אולי חוץ מהסאטמריות. הסאטמריות עדיין נראות כמו אשפה.
ירון: גם גור.
דניאלה: וגם גור, נכון.
ירון: אל תגידי אשפה, הן לא נראות כמו אשפה.
דניאלה: לא, אבל אני אוהבת את זה. אני אוהבת. אין את זה.
ירון: אההה, את אוהבת אשפה!
דניאלה: אני אוהבת את אשפה, אני אוהבת ש… אני אוהבת את האי-יחס. וזה עוד נשאר אצל הגברים. הגברים החרדים, הם לובשים מדים. הם לובשים מדים. עכשיו, אם יש סממנים כלשהם בבגדים, זה רק כדי להגיד מי… מה החצר שלי, מי הרב שלי.
ירון: נכון.
דניאלה: אז עם גרביים למעלה או גרביים למטה, אבל זה לא…
ירון: זה החסידים. [במלעיל]
דניאלה: בדיוק, זה לא להגיד "אני", זה להגיד "אנחנו".
ירון: נכון.
דניאלה: אני אוהבת את האנחנו, אני מאוד מאוד אוהבת את ה… את הדבר הזה. אני הרי הייתי רוצה ללבוש…
ירון: את אוהבת מדים! [מתפלץ]
דניאלה: אני אוהבת… לא, אני אוהבת…
ירון: את אוהבת… [צעקה לא ברורה]
דניאלה: אבא, אני הייתי רוצה שכל הנשים ילבשו בורקה, זה מה שהייתי רוצה. סמרטוטים…
ירון: ברור…
דניאלה: מלמעלה למטה, חריצים לעיניים וזהו. אני לא… לא מעוניינת יותר להתעסק בשאלה של איך שאני נראית, זה נראית לי דרך מצוינת. עוד משהו אני רוצה להגיד, אני אוהבת את הזלזול בבריאות [ירון צוחק בקול]. לפני כמה זמן ראיתי סרט שעשה ברק הימן, הוא עשה סרט שנקרא "הרבי קפוארה", שהוא מתעד חמש שנים של מאבק להקמת מרכז קפוארה בבני ברק. מישהו, פסיכי, שניסה לחבר בין רוח לגוף, בסדר? עכשיו, גם מדי פעם יש איזו כתבה בעיתון על חרדי או חרדית שמלמדים אשטנגה יוגה, אבל זה בעצם היוצא מהכלל שמעיד על הכלל.
ירון: כן.
דניאלה: אני אוהבת את הזלזול ב… בבריאות.
ירון: אין גם קעקועים אצל החרדים.
דניאלה: ועכשיו נזכרתי בעצם בעוד משהו שאני מאוד אוהבת - אני אוהבת את העובדה שהצרכנות עדיין נתפסת כחטא, לפחות אצל חלק, וגם את החוסר סגידה לתענוגות האוכל. בעצם כל מה שאני אומרת הוא הפוך - אני שונאת בעצם את הסגידה לתרבות האוכל אצל… אצ… בחברה שלי. אני לא אוהבת את התפיסה של מזון כתחום של עינוג, הנקי משאלות מוסריות [ירון מהמהם בהבנה]. אני יכולה להתווכח עם החברה הדתית, כאילו אם הם, אמ… לא יודעת, בנוגע ל… שחיטה כשרה, בסדר?
ירון: או לכלים…
דניאלה: אבל האוכל…
ירון: …כלים חד-פעמיים.
דניאלה: אגב, זו חברה הרבה יותר מקיימת מאשר החילונים - אז בסדר, נתפסים לכלים החד-פעמיים, הם לא טסים, רובם לא משתמשים במכוניות, הם גרים בדירות קטנות [ירון מהמהם בהבנה]. הם חברה מקיימת. זאת אומרת, אני דווקא… זה כאילו נתפסי… ודרך אגב - הכלים החד-פעמיים זה שחרור האישה החרדית. אין לי שום טענות, בגלל שהיא זאתי שוטפת את הכלים, והיא זאתי שבבתי הכנסת צריכה להוציא 50 צלחות, ועם כלים חד-פ… חד"פים, אני מוכנה שהחרדים ישתמשו בחד"פים. באמת.
ירון: כל הכבוד לך. כל הכבוד…
דניאלה: אבל אני רק רוצה להגיד שיש איזשהו ניתוק שקיים אצלנו, החילונים, בחברה המערבית, שעושים בין אוכל לבין קיימות. מצד אחד הם מדברים בלי סוף על זכויות מיעוטים, אבל, אה… זה לא כולל זכויות בעלי חיים. וזה לא כולל נושא כל כך כל כך חשוב, שיש לו השלכות עצומות על זכויות מיעוטים, כמו מזון. אז בקיצור - את זה אני אוהבת אצלם ומתעבת אצלנו.
ירון: אני מבין. את תקבלי לדעתי הרבה הזמנות לעשות שישי אצלם…
דניאלה: כן?
ירון: …בבני ברק, אין לי שום ספק.
דניאלה: אני אשמח, אני לא אוֹכל, אבל אני אשמח, כי יש להם אוכל נורא [ירון צוחק]. ואולי… אולי עוד משהו - אולי הכבוד להשכלה גם, לא משנה אם זו השכלה שאנחנו אוהבים או לא אוהבים.
ירון: ברו…
דניאלה: …אבל ה"סלבים" שלהם, הם לא מ… מתחום הקניינות והצרכנות.
ירון: נכון. אני אומר עוד דבר.
דניאלה: צר-כ-נות.
ירון: אנחנו יודעים הרי שמדברים פוליטיקאים דתיים, אלה שיושבים בכנסת, מייצגים את החסידויות הגדולות, או את אגודת ישראל.
דניאלה: כן.
ירון: אז אומרים, "אנחנו צריכים להיוועץ עם מועצת חכמי התורה", וכדומה. יש בזה משהו מאוד יפה. זאת אומרת - כלפי הציבור הכללי, הם שולחים אנשים מדרג ב'. הגדולים…
דניאלה: נכון.
ירון: …יושבים מאחור, הם ההוגים שלהם.
דניאלה: נכון.
ירון: וזה מזכיר לי דווקא את תנועות השמאל הישראליות, מפ"ם, למשל.
דניאלה: של פעם.
ירון: ההוגים ש… נגיד…
דניאלה: כן.
ירון: …נגיד, יערי…
דניאלה: יערי, נכון…
ירון: חזן…
דניאלה: נכון, נכון, נכון.
ירון: הם ישבו בקיבוץ. נכון שחזן היה גם חבר כנסת. אבל קדימה, הם שלחו אנשים מדרג ב'.
דניאלה: נכון.
ירון: …ההוגים…
דניאלה: כן.
ירון: …נשארו…
דניאלה: נכון.
ירון: …לכאורה לעבוד בפלחה…
דניאלה: נכון.
ירון: …הם לא עבדו אף יום בפלחה…
דניאלה: נכון.
ירון: אבל לכאורה.
דניאלה: הם היו השלוחים. [וצוחקת]
ירון: כן, הם היו השלוחים. הם היו השלוחים לכנסת, וגם בזה יש משהו.
דניאלה: כן.
ירון: בעניין הזה אני הולך איתך.
דניאלה: אז אה… אנחנו נסיים בשיר של דליה רביקוביץ'. הוא מאוד יפה, השיר הזה. הוא נקרא תִרְצָה והעולם הגדול - אגב, אני לא יודעת למה תִרְצָה. אולי תִרְצָה זה תִּרְצֶה? מי זו תִרְצָה, אבא?
ירון: תִרְצָה [במלרע], תִרְצָה זה אחד מגיבורי התנ"ך, אבל…
דניאלה: אבל למה השיר נקרא תִרְצָה והעולם הגדול?
ירון: אין לי מושג.
דניאלה: השיר הזה, הוא מדבר על התשוקה לזרוּת. לכן בחרתי אותו, כי הוא מבטא איזשהו רצון לחיות דווקא בתוך האחרוּת, כן? דליה לא מבקשת להיות עִם שכמותה, היא מבקשת דווקא את האחרוּת. זה שיר טיפה ארוך, אז מי שרוצה לנמנם טיפה זה ממש בסדר גמור, שיתרכז בקצב, ומי שלא - אני בטוחה שישמח לגלות את תשוקתה של המשוררת ללמד את הקנגרואים האוסטרלים [ירון צוחק], תנ"ך וחשבון.
אז ניפרד מכם, המאזינות והמאזינים, נגיד תודה למאיה קוסובר העורכת שלנו, נזכיר שאפשר למצוא את כל התוכניות הקודמות שלנו ביישומון הקרוב לביתכם.
אבא - "תִרְצָה והעולם הגדול".
[מוזיקת רקע]
ירון: [מקריא]
"קַח אוֹתִי אַל יַרְכְּתֵי צָפוֹן,
קַח אוֹתִי אֶל הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי,
הַנַּח אוֹתִי בֵּין אֲנָשִׁים אֲחֵרִים,
שֶׁלֹּא פָּגַשְׁתִּי כְּמוֹתָם עַד הֵנָּה,
שָׁם אֹכַל מַאֲפֵה תּוּתִים מִיַּעַר
וְאֶדְהַר בְּרַכֶּבֶת בִּסְקַנְדִינַבְיָה.
קַח אוֹתִי אֶל הָאוֹקְיָנוּס הַשָּׁקֵט,
הָבֵא אוֹתִי בֵּין הַדָּגִים הַחוּמִים,
בֵּין דּוֹלְפִינִים, כַּרְמִישׁ וְאִלְתִּית,
בֵּין שַׁלְּדָגִים נִרְדָּמִים עַל הַתֹּרֶן,
אֲנִי בִּכְלָל לֹא אֶתְפַּלֵּא
כַּאֲשֶׁר תָּבִיא אוֹתִי אַל הָאַטְלַנְטִי.
הָבֵא אוֹתִי אֶל הַנְּהָרוֹת הַבּוֹכִים
וְאֶל הַחוֹפִים הַנְּמֵקִים בָּעֹנִי
שָׁם קֶנְגּוּרוּ יִרְדֹּף קֶנְגּוּרוּ
וּשְׁנֵיהֶם לְבוּשִׁים כֻּתֹּנֶת פַּסִּים,
הָבֵא אוֹתִי אֶל הַקֶּנְגּוּרוּ
וְהָנַח אוֹתִי בְּטַחַב הַיַּעַר.
חַכֵּה לִי בְּבֶטֶן הָאֳנִיָּה
וְהָכֵן לִי רַכֶּבֶת חַשְׁמַלִּית,
אֲנִי אָבוֹא עַד מְהֵרָה
לִשְׁכֹּן בְּקֶרֶב עַמִּים אֲחֵרִים,
בֵּין הַזָּרִים אֲנִי אֲגֲחֵךְ,
כְּמוֹ דָּג אִלְתִּית בְּתוֹךְ הַמַּיִם.
אִם אֵינְךָ יָכֹל לָתֵת לִי הָאוֹקְיָנוּס
תֵּן לִי הָרִים מְצֻפִּים בְּשֶׁלֶג.
הַנַּח אוֹתִי בֵּין סַפָּנִים נוֹצְרִים,
הָבֵא אוֹתִי אֶל חוֹפֵי נוֹרְבֶגְיָה,
הָבֵא אוֹתִי אֶל מִדְבָּר אוֹסְטְרַלְיָה
הָאֻמְלָל מִכֹּל מִדְבְּרוֹת הָעוֹלָם;
אֲנִי אֲלַמֵּד אֶת הַקֶּנְגּוּרוּ
קְרוֹא וּכְתוֹב, תַּנַ"ךְ וְחֶשְׁבּוֹן,
מְסֹר נָא לָאֲנָשִׁים הַזָּרִים
שֶׁאֲנִי אָבוֹא אֲלֵיהֶם בְּקָרוֹב.
מְסֹר לָהֶם שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה
בַּשָׁנָה הַבָּאָה בְּלֵב הָאוֹקְיָנוּס;
אֱמֹר שֶׁיַּתְקִינוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת
וְיִשְׁלוּ לִי טַבַּעַת אַחֲרֵי טַבַּעַת."
[מוזיקת רקע מסתיימת]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments