אבא תרחם - בר כוכבא פינת זיני

בְּכָל שׁוֹשַׁנָּה מִתְגּוֹרֶרֶת צִפּוֹר סַפִּירִית שֶׁשְּׁמָהּ "וְכִתְּתוּ" (זלדה) שתי כיפות שונות מפלגות את המגזר החרד״לי. זו העוברת דרך בית מדרשו של הרב טאו - המיוצג נאמנה על ידי ראש השב״כ המיועד - וזו המונחת על פדחתם של הזועקים ״נמות ולא נתגייס״. מדוע חושב ירון ששתי הכיפות עלולות לסכן את עתידה של ישראל, ולמה ההתאמות הנדרשות לקליטת החיילים החרדים מבהילות את דניאלה.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 15/09/2025.

[חסות]

קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים". הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

[מוזיקת פתיחה]

ירון: [מקריא]

"אֶת שֶׁקֶט הַבֹּקֶר הַזֶּה

יֵשׁ לָשֵׂאת עַל כַּפַּיִם

זוֹ קְדֻשַּׁת הַגֶּשֶׁם

הַיּוֹרֵד

מֵעַנְנֵי הַכָּבוֹד

כָּךְ הֵם יוֹרִים אֶת מַטָּחָם

מְלַוִּים אֶת הַיָּפִים שֶׁבִּגְבָרֵינוּ

בְּדַרְכָּם הַשָּׁמַיְמָה

שׁוֹטְפִים אֶת פִּצְעֵיהֶם בְּמַיִם טְהוֹרִים

חוֹבְשִׁים אוֹתָם בִּפְתִיתֵי שֶׁלֶג רַכִּים

מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִצְטוֹפְפִים כְּשֶׁהָאֵל

יוֹרֵד מָעַל כִּסְּאוֹ

וְנֶעֱמַד

לִכְבוֹדָם."

[מוזיקה מסתיימת]

דניאלה: את השיר הזה של המשוררת שרית עיני ריץ', שנקרא "את שקר הבוקר הזה", מצאת אבא בכתב העת "משיב הרוח", שיוצא בשיתוף פעולה עם קצין חינוך ראשי. השיר נכתב בעקבות המלחמה, די בתחילתה, ואתה בחרת אותו לתוכנית של היום. וממש היה לנו קשה למצוא שיר, בסוף אמרת, 'ניקח את זה'. מה… מה לכד אותך בשיר הזה? למה בחרת אותו?

ירון: לא… זה התחושה משיחית שמלחמתנו היא מלחמת האל.

דניאלה: אהמ…

ירון: אנחנו נאבקים למען החשת בואו של המשיח.

דניאלה: כן. אז את התוכנית שלנו היום אנחנו נקדיש לקרע החרד"לי. אם אני אנסה להיות אולי יותר פיוטית, בשתי הכיפות השונות של החרד"לות. אחת שמונחת על ראשי הזועקים "נמות ולא נתגייס", והשנייה שמונחת על ראשם של בני הציונות הדתית, המאמינים ב"ניצחון מוחלט" או ב"דם ואש יהודה תקום ובדם ואש יהודה נפלה"… קודם נפלה ואז תקום, סליחה.

וזה פרשנות כל כך מנוגדת ומקוטבת, שלא לומר בי-פולרית, שרצית לדבר עליה.

ירון: כן. המינוי של האלוף דוד זיני, האלוף במילואים…

דניאלה: כן.

ירון: לראש השב"כ. ויש על זה ויכוח גדול. אתמול רק שמעתי דיון באחד הערוצים, שפוסל את מינויו, בטענה המעניינת, אבל היא הטענה השכיחה, שהוא היה צריך לדחות את המינוי שלו מפני שהיועצת המשפטית לממשלה, בתמיכתו של הבג"ץ…

דניאלה: כן.

ירון: החליטו שראש הממשלה איננו יכול למנות כעת ראש שב"כ, מפני שיש פה ניגוד אינטרסים.

דניאלה: אהמ…

ירון: והיו עוד נימוקים מהסוג המשפטי שטענו, שגם אם תתמנה ועדת מינוי, היא תצטרך להתחשב בעובדה הזו, בהתנהגותו של האלוף זיני כלפי החלטת הבג"ץ.

דניאלה: אהמ…

ירון: ואני התעניינתי באיש הזה מסיבות אחרות דווקא, וחשבתי שהוא, אה… לא שאיננו ראוי מבחינת תווי אישיותו, או…

דניאלה: או הקריירה הצבאית שלו.

ירון: או מסיבות אחרות… או הקריירה הצבאית שלו, שהיא מפוארת בהחלט. אלא מסיבות אחרות, ואני חיפשתי מה האיש הזה אומר. חיפשתי ומצאתי.

דניאלה: כן.

ירון: מה מצאתי? מצאתי דברים שהוא נושא לחטיבה החרדית, נדמה לי ביום הזיכרון לנופליה.

דניאלה: כן.

ירון: וניתחתי את הטקסט הזה, ותצטרכי להתאזר קצת בסבלנות כי יש פה עבודה פרשנית.

דניאלה: אני איתך.

ירון: בסדר?

דניאלה: אולי אני רק אעצור אותך לשאלות…

ירון: בסדר גמור.

דניאלה: אם אני לא אבין משהו, אבא תרחם שלי.

ירון: אז תראי, הוא הוא כמובן חרד"לי על פי חינוכו, על פי סביבתו החברתית, במושב השיתופי קשת, שזה מושב חרד"לי בעיקרו, בגולן.

דניאלה: אבא, הוא תלמיד "ישיבת הר המור" בירושלים! מה… הוא ממעוז ה…

ירון: בדיוק. הוא חניך ישיבות הקו, מה שנקרא.

דניאלה: כן, כן…

ירון: והוא קרוב מאוד בעמדותיו לראשי הישיבה הזאת.

דניאלה: אהמ…

ירון: אז מה הוא אמר? הוא אמר, אני לא אוכל לחזור על כל הנאום המפולפל, שכולו ציטוטים מהגמרא, מהרמב"ם, ממורי הלכה אחרים, אלא רק על עיקרי הדברים ועל הכוונה החינוכית שבדברים שלו. מה הוא אומר?

דניאלה: אוקיי.

ירון: הוא מספר לחיילים ולקצינים שנכחו בטקס האזכרה, על עשרים וארבעת אלף תלמידיו של רבי עקיבא, אשר, לפי הכתוב בגמרא, מתו תוך תקופה קצרה, במחלה מסתורית, כעונש על כך שלא נהגו כבוד זה בזה. עכשיו, זיני מסביר לשומעיו כי מפחד השלטון הרומאי, הצניעו עורכי הגמרא את הסיבה האמיתית.

דניאלה: כן, שהיא…

ירון: הם לחמו לצידו של בר כוכבא ונפלו בקרב. עכשיו, זה הסבר שסותר את הסברם הבלתי-סביר בעליל של עורכי הגמרא. האמת היא, עשרים וארבעה אלף איש מתו ממגפה, כי הם לא כיבדו זה את זה - זה קצת מופרך, נכון? אז יש איזה צדק, היגיון בטענה שלו.

דניאלה: כן.

ירון: בהמשך הנאום מתברר כי לא הסבירות אלא המטרה החינוכית היא זו שעומדת לנגד עיניו של האלוף. ומהי המטרה? הוא מספר למאזיניו על לוחמיו האחרונים של בר כוכבא, שנהרגו בבית"ר. והרומאים לא הרשו להביאם לקבורה, כי כך הם נהגו כדי לבזות את אויביהם.

דניאלה: אהמ…

ירון: רק אחרי כמה שנים, הם התירו זאת, התירו לקוברם. מאז, הפלא ופלא, הגופות נותרו בשלמותם. לא נרקבו, דבר לא פגע בהם - לא חיית השדה, לא הרימות, לא החיידקים… הגופות נותרו בשלמותם. ומכאן הוא מדלג לתקופת המאבק נגד הבריטים. בקהיר, ב-1944, נדמה לי ביוני, התנקשו שני לוחמים של הלח"י, בשליחותו של יצחק שמיר המפקד הצבאי של הלח"י, בשר הזוטר לענייני המזרח התיכון, שנקרא הלורד מוֹיין.

דניאלה: אוקיי.

ירון: אגב, הוא היה אחד מהיורשים של חברת הבירה "Guinness", אם לא אכפת לך. [דניאלה צוחקת] עכשיו, בעקבות הסכם…

דניאלה: אם אין לי מניות שם לא אכפת לי.

ירון: ותלו אותם. תלו אותם, הם נקראו שני אליהו. אליהו בית צורי ואליהו חכים. הם באמת היו גיבורים גדולים, נכון? והם נידונו למוות, ונקברו בבית הקברות היהודי שליד קהיר, ואחרי 30 שנה, בעקבות הסכם השלום עם מצרים, ובהשתדלותו של יצחק שמיר, מפקדם, האיש ששלח אותם, הם…

דניאלה: הובאו…

ירון: הם הובאו לארץ. וכאשר נפתחו הארונות, כך מספר האלוף זיני, למאזינים, החיילים האלה שלו…

דניאלה: כן.

ירון: פגעי הטבע, כך מסתבר, לא פגעו כלל בצורתם של האנשים הצעירים…

דניאלה: וואו…

ירון: אחרי 30 שנה והם נותרו שלמים כביום מותם.

דניאלה: אהמ…

ירון: טוב, צריך להסביר, כמובן, אני לא צריך להסביר, זאת אומרת, שזו בדיה מוחלטת, כי גופות. בעיקר באקלים של קהיר…

דניאלה: כן, זה היה… כן, זה גם היה לא כל-כך…

ירון: מתפרקות לחלוטין תוך חודשים אחדים.

דניאלה: כן. זה גם לא בעיה להפריך את זה, זאת אומרת, זה זה זה ממש…

ירון: או, זו בעיה, למה?

דניאלה: למה?

ירון: מי שפתח את הארונות וראה, זה היה יצחק שמיר.

דניאלה: אהה.

ירון: והוא אמר כנראה משהו בדומה ל'הם נראים כמו שהם היו', או - 'נראים כמו חיים', או משהו. הוא התכוון לשלד כמובן, או משהו כזה, לגרמים, לשלד.

דניאלה: אה, הבנתי…

ירון: הוא לא אמר, הרי יצחק שמיר היה איש ריאליסטי, הוא לא…

דניאלה: אבל הנעליים, אולי הנעליים נותרו…

ירון: אבל גאולה כהן עמדה במרחק כמה מטרים ממנו. היא עצמה לא ראתה.

דניאלה: והיא שמעה את זה?

ירון: והיא שמעה, וזאת בעצם הגרסה שלה שהם נותרו בשלמותם. בסדר? זו איזה מטאפורה, אני יודע, או איזה אגדה, הוא אמר כנראה, 'הם שלמים לגמרי'… או משהו.

דניאלה: אוקיי…

ירון: עכשיו לדינמיקה של ההסמלה, יש… יש כוח עצום, וכמעט מיד נוצרה האגדה שאומרת שמי שנופל למען המולדת, גופתו…

דניאלה: נותר שלם.

ירון: גופתו נותרת, נותר שלם.

דניאלה: אוקיי, רק תגיד במילה למה זה חשוב שהיא תיוותר שלמה?

ירון: כי הם נשמרים טהורים. לגבי, בעיקר, אנשים חרדים, כשאני אמות, את יכולה לשרוף את גופתי, להשליך אותה לים או לכלבים. זה לא מעניין…

דניאלה: כן, אבל היהדות…

ירון: אבל היהדות באמת מקדשת את הגוף המת וכולי.

דניאלה: כן, בדיוק, בדיוק… כי זה יותר קל להתרומם כשאתה שלם לקראת לקראת המשיח.

ירון: נכון. עכשיו, זה אנשי בית"ר מתו במלחמת בר כוכבא שהייתה המהלך המדיני הטיפשי ביותר בהיסטוריה, בהיסטוריה היהודית כמובן.

דניאלה: נכון. זה מה שרציתי להגיד. שזה גם היה מרד… כישלון נוראי.

ירון: ולא היה שום סיכוי להילחם נגד האימפריה הרומית, ושלא כמו המלחמה הקודמת, שבה נהרס בית המקדש, נחרש…

דניאלה: אז…

ירון: היה איזה רעיון שבני ברית מהאימפריה הפרתית אולי תבוא לעזור, אולי יקומו מהומות יהודים בפזורה הרומאית. פה זה היה אסון כתוב מראש. לא היה שום סיכוי.

דניאלה: אוקיי.

ירון: אז…

דניאלה: אז אני רוצה שתחדד, אבא, את הדבר שכל כך מבהיל אותך בנאום הזה.

ירון: מה מבהיל אותי? כי עומדים מולו חרדים, חיילים חרדים ברובם המכריע. עכשיו, אין להם שום חינוך למדעי הטבע או לפיזיקה או לפיזיולוגיה. כשהאלוף מספר להם את הסיפור הזה, הם מאמינים לו כאילו זאת עובדה… זאת אומרת, זה חינוך ברור לאמונה באמונות תפלות, לאי-רציונליות, ולכך שגם המלחמה שאליו אנחנו שולחים אותכם עכשיו, היא מלחמה קדושה. היא מלחמה שאלוהים מקדש אותה.

דניאלה: אהמ…

ירון: עכשיו, זה מחלה ממארת. המשיחיות הזאת היא מחלה ממארת.

דניאלה: אבא, אבל תקשר את זה לזמנינו אנו.

ירון: אז אז הקשר כל כך ברור. הקבוצה הזאת, שהיא קבוצה חריפה ביותר, עם כוח עז.

דניאלה: כן, נועזת, נועזת…

ירון: נועזת, חכמה. שולחת את ילדיה גם…

דניאלה: נכון. הם באמת גיבורים, הם באמת גיבורים.

ירון: בהחלט. שולחת את ילדיה לשרת בצבא קבע ביחידות הלוחמות, שולחת אותם לאוניברסיטה, שולחת אותם לעבוד, שולחת אותם לעבוד עבודת אדמה. זאת אומרת, זה קבוצה יוצאת מן הכלל בכל המובנים הציוניים הטובים. רק מה מבדיל בינה לבינם? שהם מאמינים לאנשים איומים מבחינת תפיסתם את ההיסטוריה. זה סכנת נפשות. אז זה… זה מה שמחריד אותי. לכן, לדעתי, אסור למנות את זיני. כי זיני יאמין ל… לרבניו. הוא יאמין לאנשי עלי. כשהם יאמרו לו, 'התורה אומרת…'

דניאלה: אני אני לא מבינה… אני לא…

ירון: '…צריך לירות בהם בראש ובלי לחקור יותר מדי, הוא לא ישאל שאלות'.

דניאלה: אני יכולה להבין איך הדברים האלה יכולים להיות פלפולים בבית מדרש, אוקיי? אבל כשאתה נדרש למלחמה, שזה אחד הדברים הכי פרקטיים, כן? שיש, כשאתה מנסה להבין כמה כוח יש לך וכמה כוח יש לאויבים שלך, ואתה צריך לחשב סיכויים של חיים ומוות. זה מה שגנרלים עושים.

ירון: נכון…

דניאלה: זה לא יכול להיות שתיכנס לתוך המשוואה הזאת משהו מהתחום ההזייתי, שאלוהים יהיה בעזרך. זאת אומרת, זה לא… אי אפשר לכמת את זה לנשק, זה לא, זה לא יכול להיות שיקול.

ירון: נכון. אתה לא נלחם למען השם, ולא כדי להשליט תורה מציון על העולם כולו. כן? זה לא השליחות האלוקית היא זאת שמעמידה את לוחמינו מול אויביהם, אלא החשש המוצדק לחלוטין שהם ישמידו אותנו. [בכעס] אין פה שום שליחות אלוהית ולא בטיח.

דניאלה: נכון.

ירון: עכשיו, מי שמחנך לשליחות אלוהית, אז לדעתי, לדעתי הוא גנרל מסוכן.

דניאלה: נכון. לא מזמן עקיבא נוביק פרסם ב"הארץ", בדעות, כתבה כזאת כועסת, מה אנחנו מפשפשים ב… הביוגרפיה של זיני, ומה אנחנו נכנסים לשם? ואני חושבת שמה שאמרת עכשיו זה בדיוק התשובה לכך שזה לא… זה לא עניין של דעה, זה עניין של סכנה אמיתית ללקיחת אחריות ולקיחת שיקולים.

ירון: נכון, כן.

דניאלה: נכון. אבל, אבא, אולי נחזור רגע טיפה להיסטוריה, שקצת ננסה להסביר על הפיצול הזה שחל ב… ב… בחרד"לות. כי אני חושבת שעד הרב קוק בעצם, שהוא זה שפיצל את התיאולוגיה לשניים, אפרופו הציונות, אז רוב האורתודוקסיה בעצם ראתה בציונות החילונית איום, אוקיי?

ירון: נכון.

דניאלה: והוא זה שאמר, 'לא, התנועה הציונית היא בעצם סבבה. אתה ואני, אנחנו חלק מהתוכנית האלוהית, אנחנו חמורו של משיח', וזאת המהפכה בעצם שגרמה לפיצול המדהים הזה, הבי-פולרי, בין המתערבים ובין הנמנעים. מבחינה היסטורית, זה דבר מדהים.

ירון: כן. תראי, אצל החרדים בגולה וגם היום, יש שלוש הַשְּׁבוּעוֹת, לא תעלה בהר הבית וכולי.

דניאלה: כן.

ירון: וצעיר חרדי אחד, ששמעתי את קולו בהפגנות נגד הגיוס, הוא הוקלט, הוא אמר דבר מאוד מעניין שביטא, ביטא פחות או יותר את דעת רבניו. הוא אמר, 'אנחנו, הווה אומר החרדים…'.

דניאלה: כן.

ירון: 'היינו נגד הקמתה של מדינת ישראל, ולכן אנחנו לא אחראים לקיומה, ולכן אני לא אסכן את החיים שלי כדי להגן עליה. אדרבה, אני מקווה שהיא תיהרס…' פחות או יותר, כן.

דניאלה: כן.

ירון: עכשיו הבחור הזה צודק בטענה ההיסטורית שלנו. רוב בני העדה, רבני העדה החרדית חושבים בערך כך.

דניאלה: כן.

ירון: ו… אבל…

דניאלה: אבל אבא, את זה יכול להגיד כל מי שנולד פה. מה, הוא בחר להיוולד פה?

ירון: כן, כן.

דניאלה: [מגחכת] גם אני לא, גם אני לא, גם אותי לא שאלו.

ירון: כן, אבל הוא יורש תפיסה שהיא אנטי ציונית במהותה, ו…

דניאלה: אוקיי, אז אם אני אנטי ציונית…

ירון: ולא רק זה, בעצם הציונות זה כפירה. זה כן. זה מה שמסביר את העובדה שרוב מנהיגי היהדות הדתית או החרדית בגולה, עם בואו… עם הפציעו של הרצל, התנגדו לציונות. הייתה קבוצה קטנה שאחר-כך התגלגלה במפלגות הלאומיות הדתיות שתמכו בהם.

דניאלה: כן.

ירון: ו…

דניאלה: זה בעצם, אני חושבת שהפער נובע מהתפיסה שהאם מותר לנו להתערב במהלך הגאולי או לא. והציונות הדתית, מה שבעצם עשה הרב קוק, זה חיבר את האורתודוקסיה למעשה.

ירון: נכון. עכשיו, למה… מה… מה קורה פה? למה בכל זאת השרים החרד"ליים בממשלת ישראל לא יוצאים חוצץ נגד העובדה שהחרדים לא מתגייסים? את שמת לב בודאי. והם גם לא מוכנים להצביע בעד קיצוץ תקציבים לישיבות. סמוטריץ' לא טוען נגד…

דניאלה: נכון, אבל סמוטריץ' לא מייצג את כולם.

ירון: בסדר, אבל…

דניאלה: אתה יודע, יש המון ציונות דתית עם כיפה שיוצאת מדעתה מכעס.

ירון: בהחלט. אבל אני מדבר על החרד"לים, על החרד"לים. למה הם, בשיעורים של הנופלים בשדה הקרב, הם הקבוצה שהקריבה את הקורבנות הרבים ביותר? ככה הסטטיסטיקה אומרת. למה דווקא הם לא תומכים בגיוס חובה של ה… מפני שכרותה ביניהם ברית מסתורית. ראשית כל, 'אנחנו נמשיך לקבל תקציבים, אז גם אתם תמשיכו לקבל תקציבים'. זה דבר אחד, אבל יותר מזה.

דניאלה: רגשי נחיתות מול ה…

ירון: הם מאמינים, הם מאמינים בשיטת אלקנה, שהיא הנבדלת בינם לבין החרדים המסורתיים. מה היא שיטת אלקנה? אלקנה היה אביו של שמואל הנביא. ולמה הוא זכה למעמד של נביא, אחד מה-48 הנביאים שלנו? מפני שהוא התמיד מאוד בעלייה לשילֹה. למרות שביזו אותו וכולי, הלכו בעקבותיו המונים, בגלל העקשנות שלו. הוא התעקש לחנך עם. והעם אשר הוא חינך היה העם שבסופו של דבר ציית לשמואל, נידה את שאול, שהיה פייסן מדי כלפי אויבינו וכדומה.

הם מאמינים שבסופו של דבר, החרדים ילכו עם החרד"לים. הם לא ילכו עם חובשי הכיפות הסרוגות המתונים, וודאי שלא עם החילונים, ועם המסורתיים. הם ילכו איתם. ויש בזה הרבה מאוד היגיון. בסופו של דבר, כשהנער החרד"לי יינתן לו רובה, והוא בא עם הבורות המוחלטת שלו. אין לו מושג בהיסטוריה. אין לו מושג בפוליטיקה. אין לו מושג בשום דבר בעצם.

דניאלה: כן.

ירון: למי הוא ייפתה? הוא ייפתה לחרד"ליות, הוא לא ייפתה לחילוניות ולא לשום דעה אחרת. זאת אומרת יש לכך סיכויים טובים. הם מדברים על זה בגלוי. יש רבנים בישיבות הקו שמדברים על זה - 'הם בעלי הברית העתידיים, הם הולכים קצת יותר לאט מאיתנו, אבל בסופו של דבר הם יסתפחו אלינו'.

דניאלה: אוקיי.

ירון: לכן אני לא כל כך בטוח שאני רוצה בגיוסם של חרדים.

דניאלה: אוקיי.

ירון: אני רוצה בכך שיקצצו להם את התקציבים לישיבות שלהם בקיצוניות רבה מאוד,

דניאלה: כן.

ירון: שבסופו של דבר יכוננו פה מערכת חינוך אחידה, אם רק אפשר, אף אחד מאותם…

דניאלה: כן, אתה בעד לפרק את החרדיות, זה בעצם ה…

ירון: אני לא מתבייש להגיד את זה. אני בעד לפרק את החרדיות, נכון.

דניאלה: אני גם רוצה להגיד משהו. אחד, רציתי להזכיר עוד כמה ציטוטים די מבהילים שזיני אמר. למשל, שאותי מבהילים באופן אישי, על מערכת המשפט הוא אמר שזו דיקטטורה ששולטת בכל המדינה.

ירון: נכון.

דניאלה: על ראשי שב"כ קודמים הוא אמר שהם התבלבלו. הם חשבו שהם כפופים לחוק ולא לראש הממשלה. על המשיחיות הוא אמר שמשיחיות היא לא מילת גנאי.

ירון: אהה…

דניאלה: על המלחמה בעזה הוא אמר שזו מלחמת נצח. ועל האויבים שלנו, הוא אמר ש'אויבי הקדוש ברוך הוא המה'. זה אפרופו פרקטיקה, אוקיי? [מגחכת]

ירון: נכון, כן.

דניאלה: עכשיו, אני ממה שקראתי, זה מינוי של שרה נתניהו בכלל. המינוי של זיני הוא מינוי של שרה נתניהו. ובאופן אירוני, דוד זיני לא מאמין בזכותן של נשים לפעול בסְפֵירָה הציבורית, כך שאני אפילו לא יודעת אם הוא יאות ללחוץ את ידה בטקס הזה ש…

ירון: אבל היתה גם, היה גם סיפור אחר שבהתחלה שעלתה מועמדותו לפני שנה או יותר…

דניאלה: ביבי לא רצה…

ירון: אז היא אמרה… או הוא אמר…

דניאלה: כן…

ירון: 'הוא משיחי מדי'. אינני יודע, יכול להיות…

דניאלה: הוא אמר, אני חושבת, והיא… כן.

ירון: היא אמרה, 'הוא מש…'.

דניאלה: אבל זה הלחץ שלה.

ירון: 'טוב שהוא משיחי'.

דניאלה: בדיוק. עכשיו, הוא אמנם נזהר מלדבר בגלוי על תפקידם של נשים, אבל מתוך הכתבה שהתפרסמה בארץ, הייתה כתבה נורא נורא נורא גדולה לא מזמן. ציטטו כמה מקורות ששירתו לצידו שאמרו שהוא נרתע ממגע עם נשים. הוא לא יקיף את עצמו, גם כשהוא יהיה ראש השב"כ, בנשים, בגלל שזה לא…

ירון: כן.

דניאלה: אז גם הדבר הזה, צריך להבין שהוא נורא נורא נורא מפחיד. ככל שנכנס יותר כוח לאומי-חרד"לי-פטריארכלי לתוך הצבא, ככה הולכות ונסוגות זכויותיהן של נשים, וזה הולך ביחד. ומי שרואה את עצמה כפמיניסטית או חושבת על שוויון, לא שאני כזה חושבת ש… שהצבא הוא ה… הוא הוא המקום שבו אני רוצה לראות נשים מממשות את עצמן. אבל כל עוד יש חוק חובה, אני דורשת שוויון והדבר הזה הוא נורא נורא מסוכן למעמדן של נשים, ב…

ירון: כן. אני לא חשבתי על הזווית הזאת, אבל… כן.

דניאלה: בסְפֵירָה הציבורית ובצבא.

ירון: את כמובן צודקת, כן. אני חושב שזה מספיק לנו, לא?

דניאלה: אז זאת הייתה אולי תשובה ארוכה לשאלה 'למה זה עלול להיות מסוכן?' בסדר, אבא, נכון? בוא נקשור את החוטים באיזה משפט…

ירון: כן. אף אחד לא יקנה מאיתנו את הסחורה הזאת בפועל. אנחנו מדברים הרי לאוויר. זה זה שטויות, אבל בסדר, עיינו בנושא, נאמר כך.

דניאלה: טוב. וחשבתי לסיים בשירה היפה של זלדה שאם אני מבינה אותו כהלכתו, אף היא אוחזת באמונה שהשלום המובטח, הנצחי, יגיע רק אחרי ים האש.

אז אנחנו רק נגיד תודה למאיה קוסובר, העורכת שלנו, לאסף רפופורט על עריכת הסאונד והמיקס ולכל המאזינים והמאזינות שלנו. אבא, "כל שושנה היא אי".

[מוזיקת סיום]

ירון: [מקריא]

"כָּל שׁוֹשַׁנָּה הִיא אִי

שֶׁל הַשָּׁלוֹם הַמֻּבְטָח,

הַשָּׁלוֹם הַנִּצְחִי.

בְּכָל שׁוֹשַׁנָּה מִתְגוֹרֶרֶת

צִפּוֹר סַפִּירִית

שֶׁשְּׁמָהּ "וְכִתְתוּ".

וְנִדְמֶה

כֹּה קָרוֹב

אוֹר הַשּׁוֹשַׁנָּה,

כֹּה קָרוֹב

נִיחוֹחָהּ,

כֹּה קָרוֹב

שֶׁקֶט הֶעָלִים,

כֹּה קָרוֹב

אוֹתוֹ אִי -

קַח סִירָה

וַחֲצֵה אֶת יָם הָאֵשׁ."

[מוזיקה מסתיימת]

[חסות]