אבא תרחם - זוג או פרט
- רותי מושקוביץ
- Aug 6
- 13 min read
"מי לא שמע עוד עד היום על מקס ומוריץ, זוג איום" (וילהלם בוש). ירון עבד שנים לצידו של מוטי קירשנבאום, דניאלה עובדת כבר שנים עם שותפות מתחלפות. על השלם הגדול מסך חלקיו, על מקומו של האגו הפרטי, על סוגי זיווגים ועל הסיבות שצמדים פורחים דווקא בערוגות של סדרות משטרה ובמוזיקה ולא, נניח, בספרות.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/06/2025.
[חסות]
קריין: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה שנשארת ברקע]
ירון: [מקריא]
'מי לא שמע עוד עד היום
על מקס ומוריץ – זוג איום -
שני ילדים, שני ידידים,
אינם קוראים, אינם לומדים…
כשנראה הצמד יחד,
כל הכפר נתקף בפחד.
אך בסוף אמרו הכל,
לא רוצים יותר לסבול.
לכן היה סופם סוף מר,
עליו בסוף עוד יסופר.'
[צליל מעבר]
דניאלה: מקס ומוריץ הוא צמד הילדים הסדיסטים אותם המציא וילהלם בוש, בשנת 1865. הספר תורגם לעברית על-ידי, לא יודעת, לפחות חמישה מתרגמים שונים, ואתה הקראת את הפתיחה מתוך התרגום של אורי סלע משנת 1965, מאה שנה אחרי. הסיפור מתאר זוגיות של שניים שהם אחד, והם אולי דוגמה מובהקת לצמד שיוצרים שלם שהוא יותר מסך חלקיו.
ואני חשבתי, אבא, שזאת תהיה פתיחה טובה לנושא שלנו היום, שהוא זוגיות בעבודה. או זוגיות למען מטרה, אני לא יודעת איך לדייק את זה. וזה מאוד מעניין אותי, כיוון שבשנים האחרונות, בעשר שנים האחרונות, אני מוצאת עצמי עובדת כל הזמן ב-co, בזוג. אני כתבתי עם שותפה, ואני עשיתי תוכנית עם שותפה, ועכשיו אני מופיעה בצמד עם שותפה, ואני עושה איתך את הפודקאסט, ואני שמה לב שיחסי עבודה בזוגיות, זה משהו שצריך להפעיל שיקול דעת לגביו, זה לא כל-כך פשוט. [ירון מהמהם] יש לזה מאפיינים אחרים לחלוטין מאשר זוגיות רומנטית. זוגיות ב-co היא נטולת היררכיה, זה משהו שצריך לבנות בשותף. [במלעיל] וזה דורש מחשבה, וזה דורש איפוק, וזה דורש כל מיני דברים שאותם אני רוצה לברר איתך.
ירון: אני חושב שנתת רעיון לכמה דוקטורטים. ברצינות, רעיון יפה, מעניין.
דניאלה: אוקיי, אז רגע, אז קודם כל ביוגרפית.
ירון: כן.
דניאלה: אתה עבדת המון שנים עם מוטי, נכון? עם מוטי קירשנבאום.
ירון: מוטי קירשנבאום, כן.
דניאלה: ורציתי לשאול אותך, אם אתה זוכר שהקדשת ליחסים ביניכם מחשבה, או שזה קרה לך ככה, באופן טבעי?
ירון: הזיווג התחיל במקרה, נסיבות החיים הובילו אותנו לכך. עוד לפני כן, שנים קודם, היה לנו עסק משותף, ביחד עם טוביה צפיר - מופע שנקרא "יורדים על השבוע".
דניאלה: כן.
ירון: זאת אומרת, תרגלתי את הקשרים העסקיים עם מוטי.
דניאלה: כן, אוקיי.
ירון: והקשר עם מוטי התחיל בכך שאני התמניתי למפיק ועורך של תוכנית מאוד מסובכת, שאמורה הייתה להיות משודרת בערוץ 10 המנוח, וחשבתי שמוטי קירשנבאום, שהיה אז פנוי מסיבות כאלה ואחרות, יוכל לתרום לי סרטים דוקומנטריים קצרים לתוכנית הזאת. זה לא הסתייע, ואז שמע אותנו אבי אלקלעי, שהיה במשך שנים המפיק והעורך שלנו, מתווכחים ומתמודדים זה עם זה. מתבדחים, והוא שם לב שהאנשים הצעירים שעבדו איתנו, מתקבצים סביבנו במעגל כדי לשמוע. זה היו חידודים כאלה, סינוּטים זה בזה, והוא החליט שזה תוכנית, שזו יכולה להיות תוכנית.
דניאלה: כן.
ירון: וכך, במקרה לגמרי, משום שלא היו תוכניות אחרות, הזדווגנו. עכשיו, אני כן חשבתי הרבה על מהות ה…
דניאלה: זה נחמד, הזדווגתם. [צוחקת]
ירון: מה?
דניאלה: הזדווגתם זה יפה.
ירון: הזדווגנו, כן.
דניאלה: כן. מה שרציתי לשאול אותך זה לא איך זה קרה בפועל…
ירון: כן.
דניאלה: אלא האם הרגשת את הקושי בין הרצון להבליט את עצמך לבין ההבנה שכזוג, כמוצר - בסך הכל הייתם מוצר טלוויזיוני - זה בכל זאת יותר חשוב. זאת אומרת…
ירון: אני מבין. היסודות המפרידים והיסודות המדביקים.
דניאלה: בדיוק, בדיוק.
ירון: המדביקים, כמובן, זה הצלחה משותפת, וזה, יש לו יכולת הדבקה…
דניאלה: כן.
ירון: איתנה. עכשיו, כן, אני נתתי את דעתי, העניין לא פשוט. אנחנו אנשים מאוד שונים זה מזה, למרות שהביוגרפיה שלנו במידה רבה קצת דומה.
דניאלה: כן.
ירון: שנינו למדנו בבתי-ספר חקלאיים, וכולי, היינו בתנועות נוער, כל הסיפור הישראלי הזה…
דניאלה: בני גיל דומה.
ירון: …הצברי, של בני גילנו.
דניאלה: כן, בני גיל דומה.
ירון: הזיכרונות שלנו די דומים…
דניאלה: כן.
ירון: עבדנו שנים בטלוויזיה, אז זה חומר מדבק.
דניאלה: כן.
ירון: יש על מה לדבר.
דניאלה: נכון.
ירון: מצד שני, כפי שאמרתי לך, מוטי הוא זכר אלפא. הוא אדם שלעולם איננו מוותר על עמדת המנהיגות שלו, או לפחות כך היה. ואני חשתי בזה, ואני ידעתי את זה, עוד מהכרויות קודמות, וכל הזמן כלכלתי את מעשיי באופן כזה שאני אתן לו מקום. כי ידעתי, הבנתי את הרגישויות שלו, ואני מתוך תחושת עליונות שיש לי יתרונות שעולים על שלו - כושר הקריאה, הניסיון הרב יותר שהיה לי בהגשת תוכניות מהסוג הזה - אז ויתרתי לו בנדיבותי, ונתתי לו את המקום, גם כלפי אנשי הצוות שלנו וכדומה.
דניאלה: כן.
ירון: אני הבנתי טוב מאוד מי האיש. עכשיו, אני מאוד הערכתי אותו…
דניאלה: נכון.
ירון: שלא תהיה פה שום טעות. אני חושב שהוא…
דניאלה: כן. אני חושבת שאתה…
ירון: …איש מוכשר ושנון.
דניאלה: אוקיי.
ירון: הוא סייע לא פחות, וחלקו הוא לא נופל מחלקי בהצלחה של הזיווג הזה.
דניאלה: מוטי היה מלא הומור ויותר, אני חושבת, יותר אהיב וחינני ממך.
ירון: ללא שום ספק.
דניאלה: כן.
ירון: אני חושב שאם היית עושה סקר דעת קהל, מי בצמד הזה…
דניאלה: לגמרי. אז…
ירון: דידלידו ודידליטם, [כך במקור] אני יודע? הוא יותר חביב, מוטי היה זוכה ברוב גדול, אין לי שום ספק. אני אנטיפת.
דניאלה: וגם, אני חושבת, יש לך, בגלל שאתה מאוד סקרן אינטלקטואלית, אתה יכול להיכשל בטרחנות.
ירון: בוודאי.
דניאלה: כן. יפה, אבא.
ירון: ומוטי היה נוגח אותי בברך, מתחת לשולחן.
דניאלה: [צוחקת] "יאללה".
ירון: כי הוא היה מאבד סבלנות.
דניאלה: כן.
ירון: הוא אומר… ואני, כשהייתי מנסח שאלה ארוכה ומנומקת, הוא היה חותך ושואל את השאלה הנכונה, הקצרה, הלקונית והמוחצת. זה היה הכוח של הזיווג שלנו, בין השאר.
דניאלה: כן. יש זוגות כמו מקס ומוריץ, או כמו סטטלר ו-וולדורף, "הזקנים של החבובות", אתה זוכר? שההבדלים האישיותיים ביניהם הם לא בולטים. הזיווג לא בנוי על ניגודיות, לא על יין ויאנג, אלא מן שניים שהם אחד כזה, אוקיי? [ירון מהמהם] והקסם בנוי על תאוּם. ויש זוגיוּיוֹת אחרות שהם בנויות, למשל, כמו השמן…
ירון: זה הרוב.
דניאלה: כמו השמן והרזה.
דניאלה: אוקיי? או…
ירון: זה, לורל והארדי, היו אפילו שני זוגות כאלה.
דניאלה: אז ראשית, רציתי לשאול אותך, לאיזה, לאיזה זיווגים אתה חושב שאתה יותר מתאים? מה, למשל, אתה ומוטי הייתם?
ירון: אני חושב, צריך לשפוט את זה הרי בעיניים של הצופה. מה נשא חן בעיני אלה שזה בעיניהם נשא חן.
דניאלה: נכון.
ירון: כי בכל זאת הייתה לנו תקרת זכוכית, זה לא היה…
דניאלה: כן.
ירון: …התוכנית הכי מקובלת בטלוויזיה. אני חושב שמי שצפה בתוכנית, אהב את הקירבה ואת הסניטה. זאת אומרת, שני חברים קרובים מאוד, במידה רבה דומים מאוד, אבל הם שונים. השוני הזה הוא שוני דק ומעניין.
דניאלה: אז יפה. איך היית מגדיר את עצמך ואיך היית מגדיר את מוטי?
ירון: אני חושב שעשית את זה מצוין קודם, אני הוא הטרחן האינטלקטואלי, זה שמספק את החומרים, ומוטי הוא…
דניאלה: המגניב, המגניב.
ירון: …השנון, החריף, והמבין עניין.
דניאלה: כן.
ירון: נאמר ככה. אני חושב שככה, זה הדמויות שאנחנו גילמנו.
דניאלה: כן.
ירון: אני לא חושב שזה הדמויות שלנו בחיים שמחוץ לאולפן. שם זה סיפור אחר לגמרי.
דניאלה: אני חושבת שלקיים זוגיות בעבודה לאורך זמן, זה מבחן מאוד…
ירון: מאוד קשה.
דניאלה: מאוד קשה גם לאישיות, כי…
ירון: כי אנחנו התחלנו עם זה כשהיינו אנשים מבוגרים, אחרי ניסיון חיים רב, וככל שהשנים חלפו, גם היחסים האישיים שבינינו התהדקו.
דניאלה: כן.
ירון: אחד הסיבות הייתה העובדה שגם רעייתו, אשתו, וגם רעי… אמא שלך, חלו במחלות קשות באותה תקופה ממש, והם מתו אחרי פרק זמן דומה מאוד - חמש שנות מחלה.
דניאלה: כן.
ירון: שנות החיי… שנות המחלה האלה קרבו אותנו מאוד, כי הבינונו איש לנפש רעהו. וזה קרב אותנו. ואחר-כך בהדרגה, באופן איטי מאוד, אבל כיוון שההרפתקה הזאת נמשכה הרבה מאוד זמן…
דניאלה: שנים.
ירון: אז הבנו איש את חולשות זולתו, וגם למדנו לאהוב את יתרונות הזולת.
דניאלה: נכון. אבל אתה יודע, אני לא יודעת איך אתה ומוטי הייתם, אבל אני, מהשותפה שלי, שאני מופיעה איתה, אני פשוט לא רוצה לעשות כאילו פרסומת ל… אנחנו כל הזמן אומרות אחת לשנייה שאנחנו לא חברות…
ירון: כן. אז…
דניאלה: אנחנו שותפות. והיחסים האלה הם נורא מעניינים, כי…
ירון: אם הייתי צריך לבחור ידיד…
דניאלה: כן.
ירון: …או חבר, לא הייתי בוחר במוטי.
דניאלה: אוקיי. זה לא…
ירון: הוא לא לרוחי בכלל, מהרבה מאוד סיבות.
דניאלה: אוקיי. [צוחקת]
ירון: ובכל זאת, אני אומר, 15 שנות עבודה משותפות…
דניאלה: הפכתם לח…
ירון: ללא מריבה אחת.
דניאלה: מדהים.
ירון: ללא מריבה אחת.
דניאלה: מדהים. עוד משהו שרציתי שנדבר עליו, זה שאני חושבת, כשאני מסתכלת על זוגיויות בעבודה, אז יש ז'אנרים שכמו מבקשים זוגיות. יש מקומות שבהם אתה תראה בכל חור זוגות. למשל, סרטי משטרה ופעולה, אוקיי?
ירון: א-הא, נו, ודאי.
דניאלה: בסרטי משטרה ופעולה תמיד יש זוגות. החוקרים תמיד מגלמים שני קטבים - רגש והיגיון, פראות ואיפוק, והפערים האלה הם שיוצרים מתח וגם מאפשרים, מלבד פענוח הפשע, גם להנות כל הזמן מפענוח היחסים ביניהם.
ירון: נכון.
דניאלה: הייתה את הסדרה הדנית-השוודית, "הגשר", עם זוג החוקרים המהממים, סאגה האוטיסטית ומרטין, שהוא היה רגשן וחם, וגם ב"תיקים באפלה", יש את סקאלי ומוּלדר, [כך במקור] ובעצם זה התחיל אולי עם "סטארסקי והאץ'", שגם כן היו… אתה זוכר?
ירון: נכון, נכון. השחור והלבן, ה… כן.
דניאלה: וגם זוגות לפשע יש המון.
ירון: ודאי.
דניאלה: אתה תראה המון זוגיויות בפשע. בוני וקלייד ותלמה ולואיז, זה תמיד זה… אבל כשאתה חושב, למשל, על סופרים, אין דבר כזה לכתוב ספר בזוג.
ירון: לא נכון.
דניאלה: לא כותבים.
ירון: לא נכון.
דניאלה: לא נכון?
ירון: יש אפילו אצלנו דוגמה, משפחת סנד.
דניאלה: מה זה, אבא?
ירון: חברי קיבוץ בנגב, שני סופרים, שניהם הונגרים, אגב, זה זוג, כתבו ביחד כמה רומנים.
דניאלה: אני רואה שהם מאוד מוצלחים, הרומנים, עד כדי כך שאני לא שמעתי על הרומנים שלהם. [צוחקת]
ירון: כי הם באמת לא נשמרו בזיכרון של קוראי ספרים.
דניאלה: למה, אבא? למה?
ירון: הם לא היו על הצלחה גדולה, אבל הם סופרים.
דניאלה: כי סופרים לא יכולים לכתוב יחד, זה לא מק…
ירון: לא, לא! לא, שאלו אותם הרבה פ…
דניאלה: אבא, אבל אתה מקלקל לי את התיאוריה, אני מנסה להגיד שיש מקומות…
ירון: התיאוריה לא טובה.
דניאלה: לא טובה?
ירון: יש זוגות שכותבים ביחד. לא רבים…
דניאלה: אז אני חושבת שחוקרים, נגיד חוקרים יכולים לכתוב ביחד.
ירון: במאים, יש אחים במאים…
דניאלה: במאים…
ירון: נגיד, האחים כהן. למה הם מצליחים? והם כותבים את התסריטים ביחד. זה לא נכון.
דניאלה: תסריטים כן, תסריטים כן, אבל לא פרוזה.
ירון: אני, זה…
דניאלה: מחקרים כן, אבל לא פרוזה.
ירון: את יודעת מה? בואי נתפשר: זה מאוד נדיר.
דניאלה: אוקיי, בסדר. מוזיקה זה מאוד מקובל.
ירון: להקות, אבל זוגות זה בעיקר…
דניאלה: מה, גם, אפילו ביש…
ירון: כותב תמלילים וכותב מוזיקה.
דניאלה: למה? הפרברים! יש לנו בלי סוף דוגמאות. סטטיק ובן-אל ו…
ירון: כן, ודאי, ודאי. אבל השאלה מי היוצר שם ומי המבצע, ומה תורם כל אחד.
דניאלה: סיימון וגרפינקל. [כך במקור]
ירון: לנון ומקרטני, כמובן, זו הדוגמה הכי מדהימה, כן? והכי מצליחה אולי…
דניאלה: נכון, אבל דווקא הם היו בתוך להקה.
ירון: או סיימון וגרפונקל, יש בלי סוף מהסוג הזה, כן.
דניאלה: מה שאני מנסה לפצח יחד איתך, זה את השאלה, למה אנחנו זקוקים לזוגות ומה הכוח שלהם?
ירון: את ענית כבר על זה. אותו הצו… הרי מדובר על זוגות על במה, לעיני אחרים. ואנחנו מעוניינים ב… אתן לך דוגמה נהדרת. א…
דניאלה: אני חושבת שהזוגיויות על במה הם פשוט מאוד מפורסמות, אבל אני חושבת שרוב האנשים, הייתה תקופה בחייהם, גם אם במקומות עבודה, שהם עבדו בצמוד למישהו, למישהי, וביחד הם קידמו משהו.
ירון: נכון.
דניאלה: זה לא נכון שזה רק במקצועות… כל מקצוע. גם אם אתה עורך דין, אתה יכול לעבוד על פרויקט יחד עם שותף. הדבר הזה של הצימוד למען מטרה משותפת, הוא, הוא מרתק בעיניי.
ירון: הוא לא חייב להיות אבל זוגי, לפעמים הוא קבוצתי. את מוצאת את זה בשורשים של התרבות. למה יש קין והבל? זה במקרה? הם מייצגים משהו, את רועי הצאן ואת החקלאי. אבל תראי, אני דווקא, אני אוהב תמיד…
דניאלה: יעקב ועשיו… נכון, התנ"ך, אגב, התנ"ך באמת מרובה בזוגיויות.
ירון: מה, מה, ודאי. בוודאי. אבל השאלה אם אתה… בכל מקרה יש אפיונים.
דניאלה: נכון.
ירון: יש מקרים שהם אחים. עכשיו, תראי, אני רוצה להביא לך דוגמה מהמיתולוגיה היוונית שתמיד אהבתי ותמיד קראתי בה ביחד עם התנ"ך. קסטור ופולוקס, הם שני אחים.
דניאלה: כן.
ירון: אבל למען האמת הם לא אחים כלל. האחד הוא בנו של זאוס, והשני הוא בנו של בשר ודם, מלך קפריסין, נדמה לי.
דניאלה: נכון, אחד הוא בן אלים והשני הוא א…
ירון: אחד הוא מתאבק והשני הוא מאלף סוסים, דרך אגב. ושניהם גיבורים גדולים מאוד במיתולוגיה, שניהם יוצאים עם הספינה ארגו לחפש את… לפרדס ההספרידות בקולכיס, ב… סיפור המדהים הזה של המסע לארגו. עכשיו, אחד מהם מת בקרב והשני ביקש…
דניאלה: מאביו.
ירון: את אביו, זאוס, שימית אותו גם כן, כדי שהוא… איננו יכול לחיות בלי האח הזה, שאיננו אח.
דניאלה: כן.
ירון: איננו אח, אבל כאח לו.
דניאלה: כן, דוד ויהונתן.
ירון: וזאוס חונן אותו ומחייה אותו כפרס על הנאמנות הנוגעת ללב של אחיו.
דניאלה: [מרימה את הקול] א-ב-ל…
ירון: אבל מקציב להם חצי שנה בשאול, וחצי שנה בעולם החיים.
דניאלה: כן.
ירון: וככה הם ממשיכים. עכשיו, לסיפור הנפלא הזה של קסטור ופולוקס, כמובן שהתרבות המערבית השתמשה בו בלי סוף.
דניאלה: אבא, אני חושבת שהארי פוטר - יש את הקוסמים האמיתיים, ויש את הבני-אדם, אני חושבת שהיא שאבה את הרעיון משם, ג'יי קיי רולינג.
ירון: אולי.
דניאלה: וגם לה יש את הדבר הזה.
ירון: אולי. אבל…
דניאלה: שיש בני תמותה, ויש קוסמים.
ירון: קסטור ופולוקס דיברו על החומריות מול הרוחניות.
דניאלה: כן.
ירון: כל מה שאת רוצה. אחר-כך, יש בעצם הרומן הראשון בעולם של סרוונטס, דון קישוט ו…
דניאלה: סנצ'ו פנצ'ו.
ירון: ששניהם שוב מגלמים את הברוטלי, את הגס, את המעשי, לעומת איש החזון. אז הדמויות האלה קיימות בלי סוף בספרות. אני יכול, אפילו מתוך הזיכרון הלא חד שלי, להמשיך עם זה ככה עמוד שלם, כן?
דניאלה: יין ויאנג, זה ממש הזה…
ירון: יין ויאנג, נכון, נכון.
דניאלה: כן, נכון. אבל גם כן…
ירון: תמיד אנחנו זקוקים לזה.
דניאלה: נכון, אבל יש גם זוגיויות שהם לא משלימים זה את זה, והפוכים זה לזה, שזה גם מעניין. כמו הזקנים בחבובות, כמוך וכמו מוטי. אני לא חושבת שזה עד כדי כך.
ירון: כן, הרבה פעמים…
דניאלה: כמו מקס ומוריץ.
ירון: כן, הישוו אותנו לחבובות, אני זוכר, כן. אם היינו דומים ל… זהים, אז לא היה שום עניין ביחסים בינינו.
דניאלה: נכון.
ירון: היו בינינו הרבה מאוד קונפליקטים הומוריסטיים.
דניאלה: כן.
ירון: זאת אומרת, כן…
דניאלה: נכון, נכון.
ירון: שנהוגים בין חברים, בין אחים וכדומה, היה בזה כנראה משהו מחמם לב שצד את ליבם של…
דניאלה: אני חושבת שבעיקר הכוח של הזוגיות שלכם הייתה הנכונות להשתטות, שבזה הייתם מאוד דומים.
ירון: גם זה, כן. [צוחק]
דניאלה: הנכונות להשתטות, שאתה לא רגיל לראות אותה מאנשים שמחזיקים מעצ… זה באמת היה נורא נחמד. אני רציתי לגעת בעוד נושא, לא מזמן ראיתי בתאגיד ש…
ירון: מה זה בתאגיד? בערוץ.
דניאלה: בערוץ.
ירון: כאן, כן.
דניאלה: שאנחנו משדרים בו, אבא. שעקיבא נוביק משדר עם רינה מצליח. ובחור צעיר משדר עם מישהי מבוגרת, וחשבתי לעצמי שהדבר הזה, הצימוד הזה, לא יכול היה לקרות לפני 20 שנה או לפני 30 שנה. שפעם זה היה מאוד-מאוד ברור איך גבר ואישה צריכים להיראות בפריים טיים, בשואו טיים של הטלוויזיה. זה תמיד היה גבר עם חליפה ואישה יפה…
ירון: כן.
דניאלה: שהיא גם לא מתחילה את החדשות, אלא רק יותר אחראית על מזג אוויר. והדבר הזה נורא-נורא השתנה, והיום אתה מוצא כל מיני זיווגים, חלקם מן תאומוּת כאלה כמו, לא יודעת מה, גלית ואילנית, אוקיי? שזה אותו טייפקאסט, כן? שתי בלונדיניות יפות, דוגמניות לשעבר, שמגישות תוכנית, וזה יכול להיות בחור צעיר עם אישה מבוגרת, שני בחורים צ… באמת, אפשר, כל הערבוב הזה, הוא נורא-נורא-נורא השתנה. אז רציתי לשאול אותך אם אתה זוכר משהו מתחילת הטלוויזיה, מכיוון שאתה כבר סוס ותיק, שהרגשת מתי הדבר הזה משתנה?
ירון: לא, אני לא יכול להיזכר בדיוק, מה היא נקודת המפנה.
דניאלה: אתה זוכר את השנים שחיים יבין הגיש חדשות…
ירון: בוודאי.
דניאלה: ושרי רז דיברה, אני לא יודעת מה, רבע שעה אחריו.
ירון: כן. בחדשות הרדיו, בשנות ה-40, עדיין, ה-50, שני הקולות המובהקים היו של אח ואחותו - משה חובב וראומה אלדר.
דניאלה: כן.
ירון: וקרייניות חדשות היו למכביר, רבות מאוד. הם לא הודרו לחלוטין, כשמדובר בקול, ולא בחזות…
דניאלה: כן.
ירון: לא, כנראה לא הייתה שום בעיה.
דניאלה: כן.
ירון: אחר-כך רבקה מיכאלי וחיים יבין הגישו את התוכניות הראשונות של רשת שידורי הרדיו השנייה…
דניאלה: כן.
ירון: של ערוץ ב'.
דניאלה: כן.
ירון: הם היו הראשונים. ואחר-כך אני ומרים אלון מילאנו את אותו תפקיד, בעוד צמד אחד, השני. זיכרונה לברכה. ו…
דניאלה: אתה מדבר על הרדיו.
ירון: על הרדיו.
דניאלה: כן.
ירון: אז זה מהרדיו. אז אולי ברדיו זה היה יותר פתוח, אבל אני לא בטוח. אבל הנה, שני דוגמאות שזה לא מדויק. מתי בטלוויזיה זה משתנה? אני לא יודע, ביחד עם השינוי הגורף שחל במעמדה של האישה.
דניאלה: נכון, נכון.
ירון: וככל שמשתכרים פחות, מספרם של הנשים עולה. כיוון שהעיתונות היא היום מקצוע מבוזה, ומשכורותיו נמוכות…
דניאלה: כמו…
ירון: אז מספר הנשים מתרבה, כמו בהוראה.
דניאלה: כמו בהוראה, בדיוק, זה הדוגמה.
ירון: כמו ב… גם אצל הרופאים, אותו דבר, כן? משכורות נמוכות - יותר נשים. ברור.
דניאלה: כן, וגם אני חושבת, בכל זאת, תהליכים…
ירון: בתהליכים חיוביים יותר מאלה.
דניאלה: חיוביים, כן.
ירון: נכון, נכון.
דניאלה: טוב, אבא, אתה רוצה אולי לנחש איך נתפסת הזוגיות הפודקסטאית בינינו? מה אתה… מה התפקיד שלך ומה התפקיד שלי?
ירון: תראי, יש לנו עבר משותף ארוך מאוד.
דניאלה: אנחנו מכירים זה את זו…
ירון: זה בוודאי השיחה ה-90.
דניאלה: אה, כן. אנחנו גם מכירים זה את זו מלפני.
ירון: אני הכרתי אותך כדבר אחר.
דניאלה: כן, כן.
ירון: כמן צעצוע מטופש למדי, וחסר ביטחון עצמי. [דניאלה צוחקת]
דניאלה: עדיין.
ירון: פתאום הפכת ל…
דניאלה: עדיין, עדיין.
ירון: …מפלצת דעת א… זה…
דניאלה: לא, לא. עדיין.
ירון: מחווה את דעתך על ענייני דעת קהל, אני לא מבין את זה.
דניאלה: א-הא.
ירון: האמת היא שאני לא כל-כך מבין, ואני לא בטוח שזה מוצדק. [צוחקים] דעי את מקומך, כן?
דניאלה: לדעתי אני יודעת.
ירון: כן?
דניאלה: לדעתי אני יודעת. אני חושבת שהפודקאסט הזה יכול היה להיווצר רק כשהאריה נחלש מאוד, [ירון מהמהם] הזדקן, התקשש, ואני בכל זאת טיפונת התבגרתי וקיבלתי…
ירון: ייתכן מאוד.
דניאלה: כן.
ירון: כן, ייתכן מאוד. את יודעת…
דניאלה: ואז…
ירון: אני קצת יותר מטומטם ואת יותר חכמה. כן.
דניאלה: כן, בדיוק, ואז יראת הכבוד…
ירון: אני מסכים לחלוטין.
דניאלה: ואז יראת הכבוד והאדיפליות, כן? טיפונת, טיפונת התמתנו…
ירון: אני חושב שזה…
דניאלה: וזאת הנקודה בזמן שבו אפשר היה להיפגש.
ירון: אני חושב שזה הסבר מצוין.
דניאלה: יופי, טוב. אז אנחנו נסיים בשיר על זוגיות שכתב המשורר והפסיכואנליטיקאי, יורי סלע.
רק ניפרד מכם, מאזינות ומאזינים יקרים, נגיד תודה למאיה קוסובר העורכת שלנו, נזכיר שאת כל הפרקים הקודמים אפשר למצוא ביישומונים, ונחכה לכם כאן שבוע הבא.
יורי סלע, "בסך הכל".
[מוזיקה]
ירון: [מקריא]
"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים
בְּיַחַד:
בְּסַךְ
הַכֹּל
הוּא מְוַתֵּר לִי וַאֲנִי מְוַתֶּרֶת
לוֹ.
לֹא רָבִים עַל
הַשַּׁלָּט
זוֹכְרִים
– שָׁם הָיִינוּ,
שָׁם עָשִׂינוּ –
מַזְכִּירִים זֶה לְזוֹ
מְעַט.
אֲבָל זֶה מַרְגִּישׁ כָּל-כָּךְ
שַׁבְרִירִי
מָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים,
אֲסוּרִים בְּוִתּוּרִים
מְצַחְצְחִים שִׁנַּיִם מוּל הַמַּרְאָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת
מְחַפְּשִׂים."
[צליל סיום]
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments