"לילה לילה הרוח נושבת, לילה לילה הומה הצמרת, לילה לילה כוכב מזמר, נומי נומי כבי את הנר" (נתן אלתרמן)
שיחה על ההבדלים באסכולות השינה. מה עדיף? לישון יחד, לחוד או בשלישייה עם הכלב? שמיכה אחת או שתיים? עירוב איברים או קיר ביטחון? ומדוע תנוחת שינה צלבנית, על הגב ובפיסוק איברים, מעידה על ביטחון עצמי מופרז.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 18/07/2024.
[חסות]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה]
ירון: [מקריא] "שינה אמיתית, טהורה, עמוקה, דומה לקטיפה שחורה, לפרוות שפן, לפלומת אפרוח, לסופגניה טריה, ליין ישן, לריח אדמה אחרי גשם, לתנור דולק בחושך, לקולו של פול רובסון, לקצף על גלי הים, לביקור ידיד בליל סופה. השינה היא מסוג הנכסים כמו בריאות, מולדת, בית של אמא, שאין מרבים לחשוב עליהם אלא אם כן אבדו. יודעים את ערכה רק בלילות, כשמחכים לה והיא מתמהמהת, כשמצפים לה והיא אינה באה, כשמבקשים אותה והיא נעלְמה. באותם הלילות שכל דקה היא כטיפת מים מברז דולף, כאשר מחשבות קודרות אופפות את המיטה כמלאכים רעים, ועמם חוזרים כל מעשי העוול שעשינו, כל ההבטחות שלא מילאנו, כל החובות שלא פרענו.
יש דרכים שונות לפתות אותה, את השינה, שתבוא לחבקנו בחשכת הלילה… הדבר הטוב ביותר הוא לבלוע כדור שינה, בעיקר, שאגב כך אפשר להעיר את שאר בני הבית, כדי שגם הם ידעו טעמו של חוסר שינה."
[מוזיקת רקע מפסיקה]
דניאלה: את הטקסט המתוק והמדויק הזה כתבה הסופרת והעיתונאית רות בוֹנדי, מתוך קטע פרוזה שנקרא שליש חיים. ועל פי ההרמז בהחלט ניתן להסיק שאנחנו נדבר היום על הרגלי שינה ועל שינה בכלל.
היי אבא.
ירון: היי.
דניאלה: אז ראשית, האם השינה שלך דומה לקטיפה שחורה, לפרוות שפן או לסופגניה טריה? משהו מהדימויים האלה?
ירון: אני לא יודע… שום דבר, אני כמעט לא ישן.
דניאלה: כל… אני חושבת שהמון אנשים אומרים שהם לא ישנים, אבל כשאתה אומר שאתה לא ישן, מה זה אומר? כמה אתה בכל זאת ישן?
ירון: שנת נדודים.
דניאלה: שאורכה?
ירון: שאורכה הכולל, מינוס ההשתנות, כמובן - הקימה למתן שתן, זה כבר צרות של אנשים זקנים, את לא צריכה להיות נבוכה, זה לא רק לאבא שלך קורה.
דניאלה: לא לא, בכלל לא.
ירון: אני חושב שאני ישן במקרה הטוב ביותר, חמש וחצי שעות בלילה.
דניאלה: [מהמהמהת]
ירון: וזה במקרה הטוב.
דניאלה: לפני שאני אשאל אותך קצת שאלות על שינה, אני סתם הסתכלתי ב… ב… ככה חיפשתי בגוגל, על הרגלי שינה של חיות, סתם בא לי לעשות לך חידון קטן.
ירון: כן.
דניאלה: טוב?
אתה יודע איזה חיה ישנה הכי הרבה שעות ביממה? אני לא מדברת על שנת חורף, אלא…
ירון: את מדברת על יונקים? או את מדברת גם על אה…
דניאלה: בכלל, בממלכת החי.
ירון: בממלכת החי יש כאלה שישנים 40 שנה. למשל…
דניאלה: נכון, אבל זה מצב צבירה אחר. בגלל זה אמרתי לך לא שנת אהה זה, לא הדובונים.
ירון: פנדה למשל, נדמה לי, ישנה המון. ויש, כן, יש בעלי חיים שישנים הרבה זמן.
דניאלה: הקואלה.
ירון: הקואלה ישנה גם…
דניאלה: בין 20 ל-22 שעות.
ירון: …ישנה באופן תמידי. 22 שעות היא ישנה, כן.
דניאלה: כן.
ירון: אגב, גבאי, גבאי, הכלב שלי.
דניאלה: כן? [מגחכת]
ירון: לדעתי, ישן…
דניאלה: …[מגחכת] ישן אותו דבר…
ירון: …ישן 18 שעות, 17 שעות.
דניאלה: …הבנתי, ובשעתיים של העירות הוא מתרוצץ. ואיזה… ואיזה יונק ישן הכי מעט?
ירון: יונק ישן הכי מעט… סוס!
דניאלה: ג'ירפות.
ירון: ג'ירפות.
דניאלה: ג'ירפות ישנות רק כ-30 עד 120 דקות ביום, במקטעים קצרים. נחשים לא עוצמים עיניים כי אין להם עפעפיים, ציפורים ישנות תוך כדי תעופה, גם כרישים ובכלל דגי חרב.
ירון: גם טירונים.
דניאלה: גם… [צוחקת]
ירון: ישנים תוך כדי הליכה.
דניאלה: וגם אתה מסתבר, פחות או יותר.
ירון: כן.
דניאלה: תוך כדי השתנה.
ירון: אני גם… [דניאלה מצחקקת] אני ישן גם תוך כדי דיבור, דרך אגב. אני יכול לראיין…
דניאלה: להפך לדעתי…
ירון: …אני יכול לראיין גם את ראש הממשלה ולישון בפנים. [דניאלה מצחקקת] אני פיתחתי לטכניקה שהעיניים מרצדות…
דניאלה: לדעתי, אתה ער תוך כדי שינה, ולא ישן תוך כדי עירות.
ירון: בסדר, אפשר גם לתאר את זה גם כך.
דניאלה: אה הא…
ירון: אני יכול לראיין את ראש הממשלה כאשר אישוניי נוצצים בעירנות ומתרוצצים, ובפנים אני ישן שנת מרמיטה.
דניאלה: הבנתי, את כל ראשי הממשלה או רק את הנוכחי?
ירון: את כל ראשי… [דניאלה צוחקת] כל אדם, אני יכול, כן.
דניאלה: כל אדם, אוקיי. יש לך טקסים לפני השינה?
ירון: טקסים? כמובן, אתה…
דניאלה: מה הטקסים?
ירון: לקחת המון גלולות.
דניאלה: איזה? מה, תרופות?
ירון: אוהווו, מה… ויטמינים ותוספי מזון, והמלצות, ואחר כך… אני מצחצח… אני נוהג לצחצח שיניים, איך את?
דניאלה: אני גם נוהגת לצחצח שיניים, גם למרוח קרם נגד יובש על הרגליים, קרמים לפנים, כל הזמן אני מגוונת, תוספי…
ירון: מה, הרגליים שלך יבשות?
דניאלה: כן, מהברך ומטה. [מגחכת]
ירון: באמת?
דניאלה: כן.
ירון: למה זה, זה תורשתי?
דניאלה: זה תורשתי, כן. יכול להיות שגם אתה צריך אבא…
ירון: אז אני מתנצל.
דניאלה: …אני אבדוק אחר כך.
ירון: [מצחקק] כן.
דניאלה: אוקיי. אז לא, אבל אתה יודע, הרגלים - אתה קורא לפני השינה? אתה עושה, אתה בודק את הבית? אני לא יודעת…
ירון: הדברים… הדברים…
דניאלה: מה הדברים שאתה עושה לפני?
ירון: …אני בודק שהדלת תהיה סגורה…
דניאלה: קודם כל - אתה מחליט על שינה? כי יש אנשים שנרדמים כאילו בטעות, אתה מחליט על שינה?
ירון: נופלים למיטה, מה שנקרא.
דניאלה: אפילו יש לי חברה שנרדמת כל הזמן בטעות, כל יום היא נרדמת בטעות בסלון, כל יום.
ירון: גם בת זוגי. היא נרדמת מול הטלוויזיה, כן.
דניאלה: זה אנשים שלא מסוגלים לקחת אחריות על זה שהם הולכים לישון.
ירון: לא, אני… אני הולך לישון.
דניאלה: אתה דו-שמיכתי או חד-שמיכתי?
ירון: אני דו-שמיכתי, שוב בשנים האחרונות, כן, דו-שמיכתי לצערי, כן. אה, כי…
דניאלה: דו-כרי או חד-כרי?
ירון: דו-כרי, הייתי אומר אפילו…
דניאלה: תלת-כרי? [צוחקת]
ירון: …הייתי אומר קוואדרו-כרי. [דניאלה צוחקת] קוואדרו-כרי.
דניאלה: מה זאת אומרת, אתה ישן בישיבה?
ירון: לא, לכל אחד מאיתנו, לי ולה, יש שני כרים.
דניאלה: הבנתי.
ירון: יש שני כרים.
דניאלה: הבנתי.
ירון: זהו, עוד משהו?
דניאלה: תנוחה. איך אתה נרדם ועל מה אתה חושב…
ירון: תראי… זה השתנה…
דניאלה: …לפני השינה?
ירון: …את רוצה גם היסטוריה של השינה?…
דניאלה: אם היא מעניינת…
ירון: …או שאת מסתכלת על המצב העכשווי?
דניאלה: …אם היא מעניינת.
ירון: אני חושב ש…
דניאלה: אם עברת תהפוכות מדהימות.
ירון: אני חושב ששום דבר בשיחה הזאת לא יהיה מדהים, אבל…
דניאלה: [צוחקת] אל תחליט!
ירון: למשל, כשהייתי נשוי לאמך זכרונה לברכה, במשך שנים רבות, עד מחצי שנותיי, אני חושב, ישנתי על גבי. [דניאלה מהמהמת בהבנה] פרקדן, אפילו ברגליים פשוקות קמעה, ובידיים - אם רק היה לי מקום - פשוטות כמו תנוחת צליבה…
דניאלה: אההא…
ירון: …הייתי אומר.
דניאלה: …אההא.
ירון: ואימך הייתה משבחת אותי על זה. היא אמרה, הנה אדם שלא ירא מדבר. הוא לא מסתיר את איבריו הפנימיים, את אלה שיש להגן עליהם. הוא פושט את החזה שלו מול השמש…
דניאלה: אתה בטוח שהיא שיבחה אותך…
ירון: …מול הרוח.
דניאלה: …ולא הקניטה אותך?
ירון: לא, לא, היא שיבחה, היא אהבה את זה מאוד.
דניאלה: היא אהבה את זה?
ירון: היא ראתה בזה…
דניאלה: הבנתי.
ירון: …את תמצית אישיותי.
דניאלה: הבנתי.
ירון: האדם שלא פוחד. הבל, הבל מוחלט, אני פוחד כמעט מכל דבר, אבל זה נראה טוב. משך השנים הלכתי והשתבללתי [דניאלה מגחכת] כלומר, היום אני ישן על צד ימין, בדרך כלל אני נרדם…
דניאלה: חזרת לתנוחת עובר.
ירון: יותר קרוב לתנוחת עובר, אני לא יכול ממש תנוחת עובר, כי יש לי שתי ברכיים מלאכותיות ואני לא יכול לכווץ אותן כל כך.
דניאלה: פחות עוברי בברכיים.
ירון: דֵי, אבל המגמה היא עוברית. המגמה היא עוברית, ואחר כך אני מחליף גם, אני לא יכול להישאר הרבה זמן בתנוחה אחת. אני מרגיש איזה חוסר שקט פנימי, האיברים מתחילים לעקצץ לי ואני צריך להחליף. וכיוון שאני מח… צריך להחליף, אז גם בת זוגי, שהיא ישנה לידי, לעיתים אפילו די צמודה - כשמתמזל מזלי באותו לילה - אז אני גם צריך להתאים את הזווית שינה שלה, האם לישון כפיתית, למשל.
דניאלה: כן, זהו, נכון, נכון, אתה מאמין בערבוב איברים?
ירון: תראי, הרומנטיקה מאמינה. אם את תצלמי זוגות, נגיד, בתנוחה אידיאלית, זוגות מאוהבים, אז האיברים שלהם מתערבבים אלה באלה, והם יוצרים מין תמנון כזה, מין יצור ארבע…
דניאלה: גפיים, כן.
ירון: ארבע-גפי, כן.
דניאלה: כן, כן.
ירון: אבל אם תשאלי אותי, כמובן, זה האידיאל.
דניאלה: כן.
ירון: זה נראה איזה סמל של תשוקה והתערבבות.
דניאלה: כן.
ירון: אני כבר הרבה שנים…
דניאלה: אי-נוחות מחרידה, כן.
ירון: …כן, אז זה בדיוק, אני צריך עשרה דצימטר בערך של מרווח ביני לבין האפידרמיס שלה.
דניאלה: אבל בעצם אתם ישנים עם עוד… עם גבאי גם, נכון? יש לכם תינוק…
ירון: כן, אז זהו, אנחנו בעצם ישנים בשלישייה. זה צריך לומר, אבל…
דניאלה: אוקיי.
ירון: אבל לפני שאתם תנזפו בנו על פריצוּת וכדומה, אני אגיד שהשלישי הוא כלב.
דניאלה: כן.
ירון: ועכשיו, הכלב הזה הוא אצלנו כבר שלוש שנים, הוא… הוא אהוב מאוד. יש לו קן כזה, קן מבד, שחברתי קנתה לו, והוא ישן בדרך כלל מהצד שלה.
דניאלה: כן, כן.
ירון: לעיתים, כבר מסיבות שאינן ברורות לי לחלוטין - הוא לא הסביר לי מעולם - הוא עובר לצד שלי. אבל הצד שלי הוא בעייתי, כי בין…
דניאלה: לדעתי, בזמן שהוא מרגיש שיש לך סיוטים אבא.
ירון: יופי, יופי של מחשבה. אני…
דניאלה: נכון, הוא מרגיש אותך.
ירון: …אני אשאל אותו, אבל התוצאה היא זאת:
דניאלה: כן.
ירון: המרווח בין צד המיטה שלי לבין הקיר, הוא קטן הרבה יותר מאשר בצד המיטה של…
דניאלה: של מיכל, אוקיי.
ירון: …מיכל, וגם הרבה מאוד זוגות נעליים ניצבות ליד הקיר. אז אם הוא ישן לידי…
דניאלה: למה ניצבות הרבה מאוד זוגות נעליים?
ירון: יש לי חמישה זוגות ואין לי סבלנות אף פעם להכניס אותם לארון.
דניאלה: הבנתי.
ירון: יש לי שני זוגות של נעלי התעמלות… לא חשוב.
דניאלה: אוקיי, בסדר.
ירון: מה שאני רוצה לומר זה שהוא חוסם את המעבר.
דניאלה: [מהמהמת]
ירון: עכשיו, זה עניין מאוד רגיש, כשהוא נרדם הוא לא תמיד אומר לי מתי בכוונתו [מדגיש את סוף המילה] [דניאלה מגחכת] לישון בצד המיטה, הוא לא מספר לי, ואז אני קם.
דניאלה: קם, בלילה.
ירון: לצורך נקבַיי, כן?
דניאלה: כן.
ירון: ולפעמים אני דורך עליו או נכשל בו. עכשיו, בגילי…
דניאלה: זה לא…
ירון …נפילה, בלילה - זה עניין של ריסוק איברים. בגיל הזה, זה שבר אוסטרופו…
דניאלה: אתה לא יכול להוריד רגל ולגשש ב…
ירון: אז זה מה שאני עושה…
דניאלה: …בעדינות?
ירון: …אבל לפעמים אני לוקח גלולת שינה, ובדיוק חושיי לא איתי.
דניאלה: הבנתי.
ירון: אז אני לא יודע בדיוק איפה אני. אז אני מוריד רגל, ואז אני דורך על כלב.
דניאלה: ואז הוא נובח.
ירון: ואז הוא נובח "האוּ!"
דניאלה: כן.
ירון: הוא… ליבי צר, אני לא יכול להכאיב לו.
דניאלה: כן.
ירון: אני כל כך אוהב אותו. אני לא יכול להכאיב לו, אז אני מתנצל.
דניאלה: אתה יודע, זה מזכיר לי, שכשהייתי ילדה הרי היה לנו את סנופי, את הכלב, במשך המון המון שנים, ואז הוא מת. ואני זוכרת שבמשך שנים, כל פעם שהייתי הולכת במסדרון, בָּמקום שהוא היה ישן, הייתי מרימה את הרגל באופן… באופן אוטומטי.
ירון: כן.
דניאלה: גם אם אין…
ירון: עד היום את מרימה את הרגל בלילה…
דניאלה: לא…
ירון: …מדי פעם?
דניאלה: אבל [מגחכת] אני חושבת, המון המון שנים…
ירון: כן.
דניאלה: …המון המון שנים חשבתי על איך הזולת טבוע לנו בגוף, גם אם הוא כלב.
ירון: כן.
דניאלה: ואתה מרים את הרגל בדרכך. אתה יודע אבא, מאז שאני ילדה אני זוכרת איכשהו שאתה לא אוהב ללכת לישון ואתה מאוד אוהב לקום, זה עדיין?
ירון: אה… הרבה פחות, נכון, נכון, אהבתי מאוד לקום, אל השחר העולה.
דניאלה: נכון, זוכרת שקמת בשמחה…
ירון: קמתי בשמחה…
דניאלה: …היית אדם שקם בשמחה…
ירון: נכון, נכון…
דניאלה: …ומתקשה להיפרד מהיום.
ירון: נכון.
דניאלה: והיום? היום אתה הולך לישון בעצב, וקם בעצב.
ירון: היום אני כבר על סף שנה מתמדת, הייתי אומר, אני…
דניאלה: [מגחכת] מה פתאום, אבא…
ירון: …אני נרדם אפילו שאני לא רוצה להירדם, את יודעת, עם ספר. כן, ה… שמורות העיניים שלי כבר נופלות.
דניאלה: טוב, מחשבות אחרונות לפני שאתה נרדם, אתה… אתה מכניס את עצמך לאיזה מין מסלול של מחשבה? נגיד אתה אומר: או! אני אחשוב עכשיו על הנכדים, אני אעביר אותם מגדול לקטן וככה אני ארדם. או שאתה אומר, אני אחשוב… אתה מתכנן מה תאכל בבוקר.
ירון: לא… לא, לא.
דניאלה: זאת אומרת, האם יש לך…
ירון: אני בשנים האחרונות לפחות, אני נרדם מוטרד.
דניאלה: [מהמהמת]
ירון: אני מוטרד בגלל דאגות לנכדים.
דניאלה: אין צורך… אין צורך להסביר…
ירון: דאגות לנכדים, המצב.
דניאלה: …בקשר למוטרדוּת אנחנו מכירים.
ירון: כן, כל מיני, אבל נכון שיש לי בינתיים שמונה נכדים, שש נכדות ושני נכדים, ואני באמת לעיתים מאוד קרובות, בשעות של מנוחה, או לפני השינה, אני מעביר אותם מגדול עד קטנה, ונזכר בהם ומְשַווה את דמותם לנגד עיניי, וליבי מתפלץ מרוב אושר וגאווה.
דניאלה: אבל השאלה אם אתה מכוונן את ה…
ירון: זה לא…
דניאלה: לא.
ירון: לא, אני לא מכוונן את זה, אבל זה מופיע. אז זה לא עוזר לי לישון, אני מודה.
דניאלה: אתה זוכר תקופות ששינה הייתה משאת נפש? רגע, ניתן… אני אדבר שנייה אחת על עצמי.
ירון: כן.
דניאלה: אני חושבת שכל… [נאנחת] אני חושבת בעיקר אימהות, בטח בדור ש… אני לא יודעת מי קם, איך הייתה החלוקה, אבל הטראומה של החוסר שינה אחרי הלידות, היא משהו שממש ממש טבוע בי, ואי אפשר לתאר כמה אני מעריכה שינה מאז.
ירון: כן?
דניאלה: אי אפשר לתאר. אני פשוט, אני בשוק מהמחשבה שהגעתי לימים שבהם אני יכולה ללכת לישון מתי שאני רוצה [מגחכת] ולקום כמעט מתי שאני רוצה. זה… זה שינה לי את כל התפיסה אודות שינה ומשמעותה, באמת.
ירון: אני מתעורר בנקל, ועובר, או לפחות כך היה, ועובר למצב של דריכות מיד. ואני, ולא אמך, היה זה שהתעורר.
דניאלה: כיוון שהיא לא פה, אני לא יכולה לאמת את ה…
ירון: וכיוון שהיא לא פה, אני אומר את הדברים.
דניאלה: [צוחקת, צוחקים באולפן] בדיוק, בדיוק.
ירון: כן.
דניאלה: אני פשוט מתקשה, אני מתקשה לחשוב שזאת…
ירון: אני… את רוצה…
דניאלה: …אמת מוחלטת, אבל בסדר.
ירון: …את רוצה שאני אספר לך סיפור על שינה משמעותית בחיי?
דניאלה: כן.
ירון: תראי, מי שישן בשינה זה חיילים, כמובן. אם את רואה היום את הצילומים מעזה, את רואה חיילים בלבוש, כמובן…
דניאלה: כן, גם…
ירון: …בלבוש מלא…
דניאלה: …בכל מצב, בכל מצב.
ירון: בכל מצב הם ישנים במקומות שלא יתוארו.
דניאלה: אי אפשר לתאר, נכון.
ירון: עכשיו…
דניאלה: …בתנוחות שלא יתוארו….
ירון: …אני הייתי…
דניאלה: …במזג אוויר שלא יתואר.
ירון: אני הייתי אחד החיילים הגרועים ביותר בהיסטוריה של הגבורה הישראלית. באמת חייל איום ונורא. אבל בכל זאת הייתי בקורס מ"כים, לא תתארי. והייתי מאוד עייף, התאמנו בחולות ניצנים, עם… אה… המ"פ שלנו היה מבוגר מאיתנו בכמה שנים, הוא אפילו נלחם במלחמת השחרור, הוא היה צולע במקצת, ודיבר במבטא בולגרי, אני זוכר. אני זוכר שיום של צהרי יום…
דניאלה: כן.
ירון: שמש קופחת, זה היה יולי-אוגוסט.
דניאלה: כן.
ירון: ואני נרדם, כל הפלוגה נרדמה באשר נרדמה. והזהירו אותנו מיד - מחנכים את החיילים, המ"כים, שאין דבר יותר קדוש מ… מרובה, כן? אסור להפקיר רובה. ואני נרדמתי על גבי, ואני חובק את קת הרובה בירכיי, בין ירכיי, ואת הקנה מאמץ אל חזי.
דניאלה: [מהמהמת]
ירון: וכך, ומשלב את הידיים מעל קנה הרובה. וכך בפוזה הזאת, בתנוחה הזאת, אני נרדם מול השמש. 12 בצהריים, ואני ישן. כי רק חייל בן 19, 18 וחצי, [דניאלה מצחקקת] יכול לישון ככה. ואז אני פוקח את העיניים, ורואה את הפנים המחייכות של המ"פ שלי. ואז הוא אומר בבולגרית [במִבְטא], "ככה חייל צריך לשמור על נשק".
דניאלה: [צוחקת]
ירון: עכשיו, אני לא יכול לשכוח את המחמאה הזאת.
דניאלה: כי זאת הייתה המחמאה היחידה שקיבלת בכל ימי חיילותך, בטח.
ירון: בכל ימי חלדי, [דניאלה צוחקת] הייתי אומר, כן, זה הייתה… אני לא יכול… תראי לעצמך, עברו מאז…
דניאלה: מדהים.
ירון: שישים וארבע שנים.
דניאלה: מחמאה על תנוחת שינה.
ירון: מחמאה על תנוחת שינה. הייתי חייל טוב, שמרתי על הרובה. מטורף!
דניאלה: נכון, זה מצחיק.
[שניהם צוחקים]
דניאלה: מצחיק.
ירון: יש עוד דבר…
דניאלה: לא נורא…
ירון: צריך להגיד, צריך להזהיר…
דניאלה: …לא נורא, אבא.
ירון: בעיקר אנשים שיש להם נטייה לחלום. את יודעת, חולמים בשנת ה-REM, שזה בשעה…
דניאלה: כן, שינה עמוקה, כן, כן.
ירון: העפעפיים ככה מרטטים, נכון?
דניאלה: נכון.
ירון: תקופה קצרה, במשך קצר, במשך השינה, היא תמיד בתחילת השינה או בסופה. עכשיו, יש אנשים שאני יכול להרוג אותם, שיש להם נטייה לספר לי על החלומות שלהם. שאין דבר משעמם יותר מחלומות זולתך, ואין דבר מעניין יותר מחלומותיך שלך.
דניאלה: גם לא.
ירון: גם לא?
דניאלה: גם לא.
ירון: עכשיו, כיוון שאני…
דניאלה: אין דבר יותר משעמם מחלומות נקודה.
ירון: …אני לא מאמין, אני לא מאמין בשום מובן לחלומות. לדעתי זה פח…
דניאלה: פשר החלומות, נכון?
ירון: לא, זה פח אשפה גמור.
דניאלה: כן.
ירון: החלום הוא פשוט אשפה שנצברת אצלנו. זה ריטוטים של בין הפינאפס… הסינאפסות או פינאפסות, איך קוראים להם, סינאפסות.
דניאלה: כן. אני לא אתווכח, דווקא אני לא מסכימה איתך, אבל אני כן מסכימה שזה נורא נורא משעמם.
ירון: משעמם.
דניאלה: כן.
ירון: ופרשני חלומות הייתי רוצ… חונק את כולם.
דניאלה: לא, גם החשיבות שאנשים מייחסים לזה.
ירון: אויש, כן.
דניאלה: והכובד ראש שמספרים את החלומות שלהם המשעממים.
ירון: אבל לעומת זה, בתורה, בתורה יש חלומות נהדרים.
דניאלה: כן…
ירון: סיפרו עליהן, כן. חלומות יוסף, חלומות פרעה וחלומות יוסף, למשל.
דניאלה: ויעקב, וסולם יעקב.
ירון: חלומות חלום יעקב וסולם יעקב.
דניאלה: נכון.
ירון: הודות לסולם יעקב, אנחנו זכאים לכל הארץ מהים עד הירדן.
דניאלה: נכון, נכון, נכון.
ירון: ומהנהר הגדול…
דניאלה: נכון.
ירון: נהר מצרים עד נהר הפרת.
דניאלה: ושבע שנים הרעות, ושבע שנים הטובות.
ירון: ושבע שנים, זה פרעה, זה לא העסק שלנו. ואחר כך דניאל חולם מפרש את החלומות של…
דניאלה: [בהתפעלות] יפה, אבא.
ירון: בלשאצר וכולי.
דניאלה: יפה! אפילו אנחנו מסיימים את התוכנית באיזה מין הרמה אינטלקטואלית תנ"כית.
ירון: כן, כן. [דניאלה צוחקת] לפני שנרדם שנינו ונרדים…
דניאלה: נכון. אז רגע, אז לעניין השינה, רק רציתי להגיד שאתה היית מרדים אותי לפני השינה. אני לא יודעת מה עלה בדעתך לשיר לנו את השיר המחריד הזה של אלתרמן. זה באמת משהו מזעזע. אתה יכול להסביר לי מה חשבת, שהדרך שלך להרגיע אותי היה לשיר לי שיר על שלושה פרשים שדוהרים בדרך אליי, שאחד מהם היה טרף, השני מת בחרב, והשלישי לא זוכר את שמי.
ירון: אני לא…
דניאלה: למה לשיר לילדים שיר כזה, אבא?
ירון: אני חושב שזה השיר היחיד שידעתי, אז…
דניאלה: הבנת, וזה יותר חשוב…
ירון: תראה, זה…
דניאלה: זה יותר חשוב מאשר ערש, שיר ערש.
ירון: עצם המחשבה שאני שרתי לכם שירי ערש מאוד מחניפה לי, לדעתי אני פשוט הורדתי לכם סטירה, "תלכו לישון", וזה הכול.
דניאלה: לא, שרת.
ירון: שרתי להם.
דניאלה: שרת לנו את השיר האיום הזה, ולסוף התוכנית הזאת, האמת היא שאני הייתי שמחה מאוד אם היית שר את השיר הזה.
ירון: [בפליאה] שר? את השירה?
דניאלה: כן, ממש שר.
ירון: את השיר?
דניאלה: כן, כן, כן. תודה רבה למאיה קוסובר, העורכת שלנו המקסימה, תודה לכם ולכן. רק נזכיר שכל הפרקים הקודמים נמצאים ב"כאן הסכתים" ובשאר היישומונים. נתראה בקרוב, אבא, עכשיו.
ירון: [שר בליווי גיטרה]
"לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת,
לַיְלָה לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה לַיְלָה, כּוֹכָב מְזַמֵּר,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
לַיְלָה לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
לַיְלָה, לַיְלָה, עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, רָכְבוּ חֲמוּשִׁים,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
לַיְלָה, לַיְלָה, אֶחָד הָיָה טֶרֶף [בדיבור, בלחישה],
לַיְלָה, לַיְלָה, שֵׁנִי מֵת בַּחֶרֶב [בפאתוס],
לַיְלָה, לַיְלָה, וְזֶה שֶׁנּוֹתַר,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ גּוֹבֶרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, רַק אַתְּ מְחַכָּה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה [מאריך את המילה].
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה [בדיבור, בלחישה]."
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentários