"בעניין כדור הארץ , אני יכולה לומר לך שגם אני לא הייתי אף פעם שלמה עם זה שהוא עגול" (חנוך לוין) מה מעורר את חשדנותו של ירון (כריית ביטקוין), מה את של דניאלה (גזי חממה, מוספים כלכליים ופריים פלוס) ואיך שניהם מסתדרים עם הידיעה שהם לא מבינים כלום במגוון רחב של נושאים
תאריך עליית הפרק לאוויר: 20/01/2025.
[חסות]
קריינות: אתן מאזינות ואתם מאזינים, ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מנגינת פתיחה]
ירון: [מקריא]
"בעניין כדור הארץ החלטתי לא לדבר. אבל עכשיו, כשאני רואה שגם אַת באותה דעה, אני יכולה לומר לך שגם אני לא הייתי אף פעם שלמה עם זה שהוא עגול, ואני שמחה שמצאתי סוף סוף מישהי נוספת שלא סובלת כמוני את כל ה… את כל ה… באמת את הכל. קחי את הפיזיקה למשל, ממש שטויות. אי-אפשר להבין, ואין מה להבין. כי השכל שלי אומר לי כל הזמן, רמאות, רמאות, רמאות, ואני, למרות שלא למדתי אף פעם פיזיקה, יצא לי להכיר פעם פיזיקאי אחד עם זקן קטן ועיניים של רמאי. ואני, כשאני מסתכלת למישהו בעיניים, אני רואה אם הוא רמאי או לא, ולפיזיקאי הזה אני לא הייתי חותמת על שטרות. אלא מה? כשזה מגיע לעניינים כמו מבנה כדור הארץ, שזה לא נוגע לנו כל-כך ישירות, ועל כל פנים אין בזה סיכון כספי, בעניינים כאלה אנחנו נותנים לרמאים להשתולל ולהגיד עגול. עגול."
דניאלה: הקטע הנפלא הזה לקוח מתוך מערכון של חנוך לוין שנקרא "שוסטר", מתוך הספר "מה אכפת לציפור", שיצא ב-1987. שוסטר זו מורה למדעים בבית ספר יסודי, שעל ביתה נקשה בכעס הדוברת - שהיית אתה אבא, שהיא אמו של אחד התלמידים. אבל אתה רואה איך הכעס הולך ונמוג, [ירון צוחק] כיוון שגם היא לא מצליחה להבין איך ייתכן שהעולם הוא עגול, ואיך אנשים מהצד השני של הכדור לא נופלים למטה. עכשיו, למה אני אוהבת את הקטע הזה? בגלל שהרי כולנו מסתובבים בעולם ועושים את עצמנו מבינים [ירון צוחק] בדברים מסוימים, נכון?
ירון: כן.
דניאלה: אבל האמת היא שלא כל האי-הבנות מציקות לנו באותה מידה. ומה שחשבתי שאולי נעשה היום, לרגל התוכנית, זה שאתה תבחר כמה אי-הבנות שמציקות לך במיוחד, ואני אבחר כמה, ופשוט נעשה מין פינג פונג כזה. מה הדבר שאותו אתה לא מבין, שהיית בכל זאת שמח להבין?
ירון: או-אה. או-אה. [דניאלה צוחקת] הבחירה קשה, כי אני לא מבין באיזה עולם אני חי, באמת.
דניאלה: לא, אבל יש כאלה שאתה אומר לעצמך "אח! את זה כן הייתי רוצה לדעת".
ירון: אני אתחיל במשהו ש…
דניאלה: את זה! תבחר. אם אומרים לך "אתה יכול להתמחות".
ירון: זה לא הכי, אלא פשוט הוא אירע השבוע ממש. בסדר? אולי זה המפתח. רק כך אני אוכל למצוא משהו. זה בסדר, אני אומר…
דניאלה: אתה תבחר לפי טיימינג, ואני אבחר לפי עוצמת חוסר.
ירון: טוב, אז אני אגיד. בשבוע שעבר התפרסם, כי הערך של מטבעות ביטקוין…
דניאלה: כן.
ירון: הגיע לשיא. והידיעה [דניאלה צוחקת] שהערך שלהם, שהמריא במהירות עצומה לגבהים מסחררים, גרמה לי כמעט לבכות. למה? כי אני לא שעיתי להצעה של לירן. אז עכשיו תשאלי אותי מי הוא לירן?
דניאלה: מי הוא לירן?
ירון: אני חושב שאת מכירה אותו.
דניאלה: אני שידכתי לך אותו.
ירון: כן, נכון. לירן הוא טכנאי המחשבים שאני מעסיק זה שנים רבות. ומי הוא? גבר שחי בעולם אזוטרי לחלוטין, שכולל שנות נדודים סביב העולם, רומנים נואשים עם נשים בנות שבטים אקזוטיים…
דניאלה: [צוחקת] נידחים, נכון.
ירון: ליחוך העור המסמם של קרפדות [דניאלה צוחקת] בג'ונגל האמאזוני, שירות כיועץ תיאולוגי לסולטן של ברוניי, אני יודע? אמבטיות קרח. צעידה על גחלים. וגם, או! וגם השקעות מאוד מוצלחות במטבעות מבוזרים. את יודעת, זה נקרא מטבעות מבוזרים. אל תשאלי אותי למה. הוא ניסה להסביר לי מה זה בלוקצ'יין, ואיך כורים, ככה זה הביטוי, כורים…
דניאלה: נכון, מטבעות. כרייה.
ירון: מטבעות קריפטו.
דניאלה: כן.
ירון: ואיך הדבר הזה קשור לכלכלה, ולמה קריפטו משחרר אותנו מהרודנות של הבנקים.
דניאלה: אוקיי, אני למשל לא יודעת שיש קשר בין קריפטו לביטקוין. אני לא מצליחה להבין.
ירון: אז הנה.
דניאלה: מבחינתי זה שתי מילים.
ירון: אז עכשיו נוכל להתחפש למישהו שיודע.
דניאלה: אוקיי.
ירון: כן? הוא נותן לי כל מיני שמות של מטבעות מבוזרים עם שמות יפים, והוא הסביר והסביר והסביר, ואחרי שהוא הסביר קראתי בוויקיפדיה, ואפילו לא התחלתי להבין, וזה עיצבן אותי, מפני שהתברר לי שבינתי הקצרה כל כך, נובעת בעצם מהעובדה שאני… עכשיו תשמעי היטב, שאני בעצם לא מבין מהו כסף.
דניאלה: נכון.
ירון: אני…
דניאלה: ברור, אבא.
ירון: כן, עכשיו, אני שבתי לשני ספרים בספרייה שלי. יש לי ספרייה ענקית, את יודעת. מי שמביט בספרייה חושב שאני איש משכיל. זה בלוף מוחלט. אני… ושוב קראתי שני ספרים שמסבירים בעצם להדיוטות את עקרונות הכלכלה המוניטרית. והיה נדמה לי שהבנתי, עד שהבנתי ששוב אני לא מבין, וזה המצב שלי בשעה זו. אני יכול לומר לטובתי רק דבר אחד - לפחות אני יודע מה אני לא מבין.
דניאלה: אחד מהסעיפים שאני בחרתי זה כמובן כלכלה, ורק רציתי להגיד לך שאני נעצרתי בשלב הרבה הרבה יותר מוקדם. כשאני הולכת לבנק ואני… מציעים לי נגיד משכנתא, ואומרים לי פריים פלוס שתיים. אני לא מבינה כלום. אני רק זוכרת שפלוס זה כנראה יותר טוב מאשר מינוס, אבל גם אני לא בטוחה בזה…
ירון: להסביר לך?
דניאלה: לא, מה פתאום? חס וחלילה. מה שרציתי להגיד לך שאני זוכרת שניסית להסביר לי. ניסית להסביר לי.
ירון: כן.
דניאלה: אז זהו, אז הסעיף שלי זה לא שאני לא מבינה את מה קורה בכסף המדומיין הזה, אלא, באמת, אני לא מבינה מושגים ממש בסיסיים בכלכלה, וגם אני לא מבינה בכסף. ומכיוון שככה, אני גם לא מבינה איך אנשים עושים כסף. אבל הבעיה היא שאני חושבת שאני גם לעולם לא אבין, כי התחפושת של אנשים שלא מבינים בכסף, היא לא רגשי נחיתות. זאת אומרת, זה הבסיס האמיתי.
ירון: אהה.
דניאלה: אלא אני אומרת לעצמי שזה לא מעניין אותי.
ירון: את בָּזָה.
דניאלה: אני מביטה… בדיוק, זו התנשאות. אני מביטה…
ירון: כן.
דניאלה: זאת אומרת, אם אני שולפת את המדור הכלכלי מהעיתון ומניחה אותו בצד, זה בשאט נפש.
ירון: כן.
דניאלה: אני פותחת את המדור הספרותי, אני פותחת את המדור הפוליטי, אז זהו. זה בעיה. עכשיו אני אגיד לך איפה זה הכי…
ירון: ואני קורא עיתונים כלכליים. מהעולם, לא רק מהארץ.
דניאלה: אתה כן מבין בכסף. אתה אולי לא מבין את הדברים החדשים האלה, אבל אתה כן מבין. אתה גם יודע לעמוד על שלך, ואתה יודע לדרוש כסף, כי אתה גבר. אחד מהמחקרים הכי מעניינים שקראתי על ההקשר של…
ירון: כי אני מתחפש לגבר.
דניאלה: זה בסדר. אוקיי.
ירון: כן.
דניאלה: אתה מתחפש לגבר. אתה עושה פעולות של גבר.
ירון: כן.
דניאלה: כי מה ההתחפשות דורשת? אבל אחד המחקרים הכי מעניינים שקראתי בהקשר של כלכלה ונשים, שזה בדיוק, בדיוק, בדיוק, מאשש את מה שאני אומרת על כלכלה. נשים חושבות שזה לא מעניין אותן, וזאת הבעיה. הן לא חושבות כמו בנושאים אחרים, שהן לא יודעות את זה ולכן אפשר להשתלט על זה, אלא הן חושבות שזה לא מעניין אותן.
ירון: הדעות הקדומות שלך ביחס לנשים מהממות אותי. הייתה… היה איזה רגע, לפני שנה או שנתיים…
דניאלה: כן?
ירון: שכל חמשת הבנקים הגדולים בישראל…
דניאלה: היו מנוה…
ירון: נוהלו על ידי נשים.
דניאלה: זה לא אומר כלום. זה לא אומר כלום. זה לא אומר לגבי החציון, זה לא אומר כלום לגבי הממוצע, זה לא אומר כלום לגבי איך מתנהל משק בית. הדבר המדהים הוא זה - חברות שלי עד, אני חושבת, עד שהן התחתנו והתחילה החלוקה הזאת המגדרית של מי עושה מה בבית, לא העלו על דעתן בכלל שהן יתפסו אי פעם את התפקידים הנשיים. הן כולם נשים שלמדו באוניברסיטה, הכי משכילות בעולם, שלא… אפילו לא ידעו שיש אי שוויון מגדרי, כי הן לא הרגישו אותו. אבל איכשהו הן נותבו ככה שאת המשכנתא הן הלכו עם הבעל, והבעל קבע מה לקחת את המשכנתא, ומי שקונה מכונית זה תמיד…
ירון: למה את דופקת על השולחן?
דניאלה: מי קנה אצלכם מכונית, אתה או מיכל?
ירון: כדי להדגיש את הצדק שלך, מה?
דניאלה: אבא, מי קנה מכונית, אתה או מיכל?
ירון: אם היית יודעת כיצד אני קונה מכונית, היית אומרת…
דניאלה: אני לא שואלת… אני שואלת מי קונה מכונית בבית, אתה או מיכל?
ירון: מכונית…
דניאלה: תענה. זה תשובה קצרה, מי קונה מכונית?
ירון: אין דבר כזה "קונה מכונית". מי קנה מכונית אחת?
דניאלה: לא, וכשהיית נשוי לאימא?
ירון: נקנתה מכונית אחת ב-16 שנה.
דניאלה: כשהיית נשוי לאימא.
ירון: מה?
דניאלה: מי קנה מכונית? אימא או אתה? תענה ונעבור הלאה, כי זה לא התוכנית.
ירון: אני.
דניאלה: יפה, גמרנו. תעבור לסעיף הבא. גוף ידע שאתה זקוק לו.
ירון: טוב, תראי, אני לא יודע לעשות בעצם דבר בידיים. חוץ מאשר לקשור שרוכי נעליים, ולמרות שבתנועות נוער…
דניאלה: אני עדה שזה נכון.
ירון: מלמדים אותנו שיש…
דניאלה: קשרים, כן.
ירון: קשרים מסובכים, כמו קשר מלחים. אני לא הצלחתי לזכור אפילו אחד. אני לא יודע לכתוב כתיבה עיוורת במקלדת, למרות שאני מדפיס מאות מילים בשבוע זה עשרות שנים. אני לא זוכר את שלל האפשרויות שמתאפשרות בלוח המחוונים של מכוניתי, למרות שאני רכשתי אותה לפני ארבע שנים, והיא לא מכונית משוכללת בכלל. זה סקודה קאמיק שנתון 2019, אבל כמה… כל כמה חודשים אני מגלה עוד לחיץ אחד שעושה משהו פלאי במכונית שלא ידעתי על קיומו. [דניאלה צוחקת] כלומר, למשל, משכיב את מסעדת הגב. ארבע שנים לקח לי כדי לגלות שאפשר לעשות את זה באמצעות לחיצה.
דניאלה: אבא, אני…
ירון: ולא באמצעות פטיש.
דניאלה: אבא, אני רק לפני שנה גיליתי שאפשר לדעת באיזה צד הטנק דלק שלי, שאם אני צריכה לפתוח, כי יש חץ קטן שאומר לי באיזה צד.
ירון: אהה.
דניאלה: אני כל פעם מגיעה לתחנת דלק ואני חונה בצד הלא נכון. עד שמישהו אמר לי "תראי פה במחוון יש משהו שיזכיר לך. יש כאן חץ, זה בצד ימין".
ירון: יפה.
דניאלה: הכל בסדר.
ירון: אבל עכשיו הכל, אבל זה את למדת סוף סוף.
דניאלה: כן.
ירון: תראי, אני מתקשה בלוח הכפל עד היום. בעיקר ב… במספרים פרדיים, לא זוגיים, כמו תשע ושבע. אני אף פעם לא זוכר כמה זה תשע.
דניאלה: שבע, שמונה, תשע, שם זה המבלבלים.
ירון: זה 63, נכון?
דניאלה: שם זה המבלבלים.
ירון: זה 63, אבל אני לא בטוח בזה עד עכשיו.
דניאלה: כן, עם תשע יש פטנט פשוט.
ירון: ועכשיו, אני לא זוכר את… לספור את החודשים לאחור. אם תגידי לי "תספור מדצמבר עד ינואר", אני בשום אופן לא אצליח.
דניאלה: אבא, תקשיב שנייה. תקשיב שנייה. אתה פרשת פה רשת מפוארת של בורויות.
ירון: כן.
דניאלה: אבל חלקן זה לא בדיוק בורויות, כי נגיד הדוגמה הזאת זה פשוט דיסלקציה. אתה לא זוכר כי זה דיסלקציה. אני חשבתי שתתמקד בנושא אחד גדול ונפתח אותו, אבל כאן נתת לי המון קטנטנים כאלה.
ירון: את רוצה נושא גדול?
דניאלה: לא. עכשיו, מכיוון שכבר בזבזת את הזמן על נושאים קטנים, אתה תשאל אותי ואני אתן את הנושא שלי הגדול, ואחר כך אתה.
ירון: אז מה מציק לך? מה את היית רוצה לדעת, ואת לא מצליחה לדעת?
דניאלה: או! טוב ששאלת! אז אני, כצדקנית ואקלימיסטית, שמאוד מאוד מושקעת בטבעונות ובמשבר האקלים, אני הייתי רוצה להתאבזר בידע עמוק בקשר לנושאים האלה שכל כך כל כך מכאיבים לי ומנהלים את חיי.
ירון: איך נולדים ילדים, למשל?
דניאלה: לא, לא, לא. לא. לא. הנה, אני כבר נותנת דוגמה. עכשיו, אני חושבת, האמת שאני רוצה להגיד שיחסית לאדם הממוצע אני יודעת די הרבה. אבל בתור צדקנית, מוכיחה בשער, יש אזורי ידע שלמים שאני באמת לא מבינה בהם. למשל, אני לא מבינה למה גזי החממה יוצרים שמיכה מסביב לאטמוספירה של כדור הארץ ומחממים. אני יודעת להגיד משפטים, אבל אני לא מבינה את זה. אני לא מבינה את זה לעומק. אני לא יודעת למה יש התמלחות של מי תהום. אני לא מבינה את הפתרונות שעומדים בקדמת הטכנולוגיה. ובגלל שאני לא מבינה אותם, אני גם לא יודעת מה נכון לאמץ. נגיד שאני רוצה לצעוק על הממשלה שהיא מושחתת…
ירון: כן.
דניאלה: והיא מושקעת בדלקים פוסילים, אני צריכה לבוא עם פתרון, נכון? אני צריכה להגיד, בתור מוכיחה בשער, להגיד "לא! אתם חייבים לעבור לאנרגיה ירוקה", אבל אני לא יודעת. אני לא יודעת מספיק איזה אנרגיה ירוקה נכון לבחור. נגיד, עד לא מזמן אמרו שאנרגיית רוח, ואז הסתבר שהטורבינות זה בעצם אסון טבע נוראי.
ירון: כן, בגלל הרעש ושזה הורג ציפורים.
דניאלה: בגלל הרעש וזה גורם למחלות, אבל חסר לי גוף ידע עצום כדי לצדוק.
ירון: אבל צריך בשביל זה באמת גוף ידע עצום. לכן הולכים לאוניברסיטאות, ואני חושב שתואר ראשון לא יספיק לך. מה את רוצה מעצמך? ברצינות. זה באמת דברים… אני מדבר על דברים הכי פשוטים. למה…
דניאלה: לא, אבל אני רוצה רגע להמשיך! אני רוצה להמשיך.
ירון: שאת מחככת גפרור בקופסה, למה זה נדלק? זה את יודעת?
דניאלה: לא.
ירון: את… או! בבקשה.
דניאלה: לא, אבל…
ירון: איך החיכוך הופך לחום שמדליק את הגפרור?
דניאלה: אבל לא, אבל תשמע. נכון אתה מתעניין בהיסטוריה כאילו? ואתה יודע מספיק. אז זה באמת תחום שנורא נורא מעניין אותי. הייתי רוצה לדעת קצת יותר. פשוט גם לזכור נתונים. נגיד, חלק גדול מההתעניינות שלי הרי במשבר האקלים קשור לטבעונות, ולעובדה שכדי לגייס אנשים למאבק, צריך להוכיח להם מדוע תעשיית המזון מהחי היא כל כך הרסנית. זאת אומרת, זה דברים חשובים. כי להגיד "צער בעלי חיים" זה לא נוגע לאנשים. זאת אומרת, זה לא מעניין אנשים שאני אומרת להם "תקשיבו, זה לא נעים לפרה ששוחטים אותה". מה שאתה צריך להגיד להם זה "אתם תמותו. אם אתם תמשיכו לאכול חיות, אתם תמותו".
ירון: כן.
דניאלה: עכשיו, בשביל לשכנע אותם, אני צריכה להביא נתונים של…
ירון: לא, לא, את טועה. אנשים גם משתכנעים מנימוקים הרבה יותר שטחיים. זה, אני חושב שאת טועה בעניין הזה.
דניאלה: לא, לא. לא נכון. בעניין של טבעונות אנשים לא משתכנעים. מה שמשכנע…
ירון: וגיאו… גיאופוליטיקה, אנשים מבינים? עומד נתניהו, ואני לא מתייחס דווקא לנתניהו, אבל לכל מנהיג פוליטי אחר, ונואם במשך עשר דקות ומסביר לנו, או פחות, מסביר לנו איך התחכום הפוליטי שלו הביא לידי כך שהמורדים בצפון סוריה ינצחו את משטר אסד. עכשיו, את חושבת שהוא צריך באמת לשכנע אותו במספרים? להסביר לנו על הבצורת בסוריה שגרמה לזה שמאות אלפי איכרים סורים ינהרו לערים?
דניאלה: אבא, דרך אגב, היא קשורה למשבר האקלים.
ירון: בוודאי! בוודאי.
דניאלה: כי הבצורת קשורה למשבר האקלים.
ירון: אבל לא צריך להסביר את זה. נתניהו מסביר לך.
דניאלה: לא, אבל תראה, למשל אם אני רוצה…
ירון: אני הרבצתי פליק לחמאס…
דניאלה: אבל אבא, רגע!
ירון: חמאס הרביץ פליק ל… מה?
דניאלה: אבא, אבל תן לי רגע לגמור את ה… באמת, זה הקטע הכי חשוב לי. אז נגיד, אם אני רוצה להגיד לך, "תקשיב, יש מעט מאוד אדמות בעולם, בסדר? והשאלה במה אתה משקיע אותן - בחלבון מהחי או חלבון מהצומח", נכון? אז אני יכולה להגיד שחלבון מהצומח הוא חסכוני פי 10, אוקיי? אבל כדי להגיד שהוא חסכוני פי 10, כדאי שאני אדע שזה פי 10, נכון?
ירון: אם תגידי שזה פי 8, אז את חושבת שמישהו יכעס עלייך? הרי כל אחד מבין שכדי להאביס פרה וכדי לשחוט פרה אחרת…
דניאלה: לא, לא לשחוט.
ירון: לשחוט את אותה פרה, זה מאוד לא חסכוני. כי אתה צריך בשביל זה קצבים, וצריך לשנע את הפרה…
דניאלה: וצריך להאכיל אותה בחלבון. ברור, ברור.
ירון: וצריך להאביס את הפרה, וצריך להשקיע, אבל אם אתה אוכל את השעורה עצמה, אז זה הרבה יותר פשוט ולכן יותר זול. את זה אפשר להבין בקלות. בשביל זה את לא צריכה לייסר את עצמך. את לא חייבת לדעת יותר מכפי שאת יודעת. את טועה לחלוטין. אבל איך, למה גפרור ניצת כאשר מחככים אותו בקופסה? זה אנחנו לא יודעים. אנחנו לא יודעים כלום. אם אני אשאל אותך - בעצם, מה זה חשמל זורם? את יודעת להסביר לי מה זה חשמל זורם?
דניאלה: לא.
ירון: מה זורם שם בתוך החוט בדיוק?
דניאלה: לא.
ירון: את לא יודעת להסביר.
דניאלה: לא.
ירון: את זה אנחנו לא יודעים.
דניאלה: הדבר המעניין הוא שדברים שאנחנו באמת לא יכולים להבין, הם גם לא מעוררים התפעלות. אני הרבה יותר מתפעלת ממספריים, בגלל שאני מבינה מה המספריים עושים.
ירון: נכון.
דניאלה: אני מבינה [מגחכת] שאם אני סוגרת פה, אם אני פותחת פה, זה נסגר פה, ואם אני סוגרת פה, זה נפתח פה. [ירוק צוחק] את זה אני יכולה להבין. או פינצטה. פינצטה אני יכולה להבין. אני יכולה להבין איך היא תולשת לי שערה מהסנטר.
ירון: כן.
דניאלה: אני מבינה את המנגנון שלה.
ירון: ברור. אבל לא מציק לך למשל…
דניאלה: אבל כשאתה מתחיל איתי עם אפקט התאומים…
ירון: שבתורת הקוונטים, כן?
דניאלה: בדיוק! כי מגיעים לשם, אני לא מבינה כלום. לא מבינה כלום.
ירון: נכון. אבל…
דניאלה: משל התאומים, נגיד.
ירון: אני יכול…?
דניאלה: משל התאומים? אני לא מבינה. אני לא מבינה כלום. כלום אני לא מבינה, לא מבינה.
ירון: נכון, אבל גם…
דניאלה: זה רק נראה לי דרך יותר טובה להיות צעירה, זה נראה יותר טוב, מאשר בוטוקס.
ירון: אבל גם הפיזיקאים אומרים שכדי להתרחק מהפיזיקה של ניוטון, אתה צריך לשכוח את האינסטינקטים שלך. מה זאת אומרת כוח משיכה? למה שתי מסות נמשכות אחת לשנייה?
דניאלה: כוח המשיכה.
ירון: כי שתי מסות נמשכות אחת לשניה, סליחה. אבל למה הן נמשכות אחת…? מה יש בהן? הרי אין חוט.
דניאלה: דווקא משיכה אני יכולה להבין. משיכה זה דבר שאני מבינה.
ירון: באמת?
דניאלה: כן. כוח משיכה נראה לי משהו מאוד הגיוני.
ירון: יש איזה חוט!
דניאלה: אני מרגישה אותו, אני יודעת מה זה משיכה. אני מרגישה אותו.
ירון: את מרגישה.
דניאלה: כן.
ירון: את נופלת מהשולחן.
דניאלה: כן?
ירון: אם את עומדת על השולחן…
דניאלה: לא, אני גם מבינה מה זה להימשך.
ירון: את לא מבינה…
דניאלה: [מגחכת] בסדר.
ירון: מה זה להימשך. אה, להימשך לזולת?
דניאלה: כן, כן. כן.
ירון: את מבינה. בסדר.
דניאלה: עוד משהו שאני רוצה להגיד על ידע חסר. אני מאיירת, נכון? עכשיו, העולם הפך להיות גדוש אמצעים טכנולוגיים לאיור וציור ולעיצוב. ואני מציירת עם אותם עזרים כבר 20 שנה. אני מציירת על לוח ואקום, שמחובר למחשב. אני הצלחתי כאילו לעבור בזמן לציור דיגיטלי, וזהו, ושם עצרתי. אני יודעת שתי תוכנות. אני יודעת פוטושופ, ועוד איזו תוכנת עימוד שאני צריכה כדי לעשות את המדור שלי, וזהו, וזהו. עכשיו, קורים דברים מדהימים בתחום שלי. ואני בטוחה שכמו שקורים בתחום שלי, גם קורים בתחום של הכתיבה. כבר קורים בתחום של האדריכלות. אין תחום היום שלא קורים בו דברים מדהימים.
ירון: ניסית לנסות תוכנות AI?
דניאלה: לא! ודאי שלא.
ירון: למה? אני ניסיתי, אני דווקא ניסיתי.
דניאלה: אוקיי.
ירון: ואני מודיע לך שהמקצוע שלך בסכנה.
דניאלה: נכון. מה זאת אומרת אתה מודיע לי? מודיעים לי כל הזמן.
ירון: כן. כן.
דניאלה: ואז אני אומרת לעצמי "למה, ריבון האלוהים, אני לא מצליחה להתמחות אפילו בדברים שקשורים לתחום שלי?"
ירון: כי את זקנה נורא.
דניאלה: כן? זה העניין?
ירון: כן, זקנה נורא. את מתקרבת ל…
דניאלה: אבל אתה חושב שיש אנשים שמרגישים שהם מצליחים להתעדכן?
ירון: כן.
דניאלה: שזה לא…? כן?
ירון: יש כאלה, אבל הם באמת מועטים. תראי, הגיל…
דניאלה: לא כולנו ב-FOMO משוגע שאנחנו לא מצליחים להתעדכן?
ירון: זה נורא קשה לדעת. תראי, אומרים תמיד "הוא איש רנסנס", נכון?
דניאלה: כן.
ירון: היה פעם ביטוי כזה.
דניאלה: עליך, אבא.
ירון: אדם שיודע… עליי, כן.
דניאלה: [צוחקת] נכון.
ירון: זה טיפשי לחלוטין, אבל כן, גם עליי "הוא יודע המון דברים". אני יודע המון דברים כפרוסה, כשכבה דקה מאוד של מרגרינה על פני פרוסה גדולה מאוד.
דניאלה: רב שטחיות.
ירון: זה נקרא… שטחי, כן.
דניאלה: רב שטחיות.
ירון: חבר שלי אמר "מעמיק לרוחב". משהו כזה.
דניאלה: כן.
ירון: אז דה-וינצ'י היה איש רנסנס, אבל היום אי אפשר להיות איש רנסנס. אתה לא יכול. הידע שהצטבר, למרות שאנחנו בורים גמורים בפני האינסוף. עד היום אנחנו לא מבינים מה זה הנקודה הסינגולרית הזאת, שבתוך גרגיר אחד של אבק, היקום כולו התרכז ברגע מסוים לפני 14 מיליארד שנה. אנחנו מבינים את זה? אנחנו לא מבינים את זה. ולא נבין את זה כנראה אף פעם, וצריך להשלים עם זה. צריך להיות צנוע. זה הכל. צריך להשלים עם זה. כן. הידע שלנו מוגבל, ואם אנחנו נדע מקצוע אחד לא רע, זה בסדר. אנחנו יכולים לחיות עם עצמנו בשלום.
דניאלה: מה גם שלא נותר עוד הרבה, אז בסדר, אוקיי. זה היה מנחם אבא, הסוף.
ירון: העובדה שאנחנו חיים באי ודאויות, זה לא נורא כל כך.
דניאלה: אז אנחנו נסיים בשיר "אווזים" של אגי משעול. שיר מצחיק שמבקש לבוא חשבון עם המורים המקטינים, שתמיד דאגו להסביר לנו שלא יצא מאיתנו שום דבר. רק ניפרד מהעורכת שלנו, מאיה קוסובר. ניפרד מכם, המסכיתות והמסכיתים. נזכיר שאפשר למצוא את כל הפרקים הקודמים והבאים בכל היישומונים הקרובים לליבכם. אגי משעול, "אווזים".
ירון: [מקריא]
"אֶפְּשְטֵיין, הַמּוֹרֶה שֶלִּי לְמָתֵימָטִיקָה,
אָהַב לְהוֹצִיא אוֹתִי לַלּוּחַ.
אָמַר שֶהָרֹאש שֶלִּי מַתְאִים רַק לְכּוֹבַע.
אָמַר שֶצִּפּוֹר עִם שֶכֶל כְּמוֹ שֶלִּי
הָיְתָה עָפָה אֲחוֹרָה.
שָלַח אוֹתִי לִרְעוֹת אָוָזִים.
עַכְשָיו, בְּמֶרְחָק שָנִים מִן הַמִּשְפָּט הַזֶּה,
כְּשֶאֲנִי יוֹשֶבֶת תַּחַת הַדֶּקֶל
עִם שְלוֹשֶת הָאֲוָזִים הַיָּפִים שֶלִּי,
אֲנִי חוֹשֶבֶת שֶאוּלָי הִרְחִיק אָז לִרְאוֹת,
הַמּוֹרֶה שֶלִּי לְמָתֵימָטִיקָה,
וְהַצֶּדֶק הָיָה עִמּוֹ,
כִּי אֵין מָה שֶמְשַמֵּחַ אוֹתִי יוֹתֵר
מֵאֲשֶר לִרְאוֹת אוֹתָם כָּעֵת
עָטִים עַל הַלֶּחֶם הַמְּפוֹרָר,
מְכַּשְכְּשִים בִּזְנָבָם הַשָּמֵחַ,
קוֹפְאִים רֶגַע דּוֹם
מִתַּחַת לִרְסִיסֵי הַמַּיִם
שֶאֲנִי מְתִיזָה עֲלֵיהֶם
מִן הַצִּינוֹר,
זוֹקְפִים אֶת רֹאשָם וְגּוּפָם
נִמְתַּח אָז כְּזוֹכֵר
אֲגָמִים רְחוֹקִים.
מֵאָז מֵת כְּבָר הַמּוֹרֶה שֶלִּי לְמָתֵימָטִיקָה
וּמֵתוּ גַם בְּעָיוֹתָיו שֶאַף פַּעַם לֹא עָלָה בְּיָדִי
לִפְתוֹר.
אֲנִי אוֹהֶבֶת כּוֹבָעִים,
וְתָמִיד בָּעֶרֶב
כְּשֶהַצִּפָּרִים חוֹזְרוֹת אֶל תּוךְ הָעֵץ,
אֲנִי מְחַפֶּשֶת אֶת זֹאת שֶעָפָה אֲחוֹרָה."
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments