top of page

עין הדג מציגים - אלף תשע מאות שמונים ותשע - שירות המשלוחים של קיקי

שירות המשלוחים של קיקי.

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 30/08/2022.

[מוזיקה - Lipstick Message / Rouge No Dengon by Yumi Arai]

תום: שלום לכל המאזינים וברוכים הבאים לעין הדג מציגים 1989, פודקאסט, מיני סדרה מבית אתר הקולנוע, עין הדג שבו אני, תום שפירא,

יהונתן: ואני, יהונתן צוריה.

תום: מדברים על סרט אחר משנת 1989 וכך בתקווה מסקרים, אם לא את כל השנה אז לפחות הטרנדים המעניינים בה, ונותנים לכם לטעון טעימה ממה זה אומר להיות בקולנוע ב-1989. ואנחנו לא רק בקולנוע אמריקאי כי הסרט שלנו היום הוא Kiki's Delivery Service.

יהונתן: נכון.

תום: של אחד, הייאו מיאזאקי.

יהונתן: הייאו! ! ! ! !

תום: ממ?

יהונתן: [צוחק] מצטער, פשוט אמרתי הייאו, כי השם שלו…

תום: אוקיי, כן כן, אני בטוח שהוא אף פעם לא שמע את הבדיחה הזאת מהאמריקאים. זה בכלל לא גורם לו כזה, להאנח באופן עמוק וכל הקמטים בפנים שלו, אתה יודע, נהיים אפילו יותר כזה עמוקים… הוא יושב בצד, ומבלה איזה שלוש שעות בלעשות sketch של, לא יודע, אפונה נופלת על הקרקע או משהו כזה. כן זה יצא ב-1989 ביפן, בארה״ב רק ב-1990 אבל, אנחנו לא פודקאסט רק אמריקאי, מותר גם לסרטים שיצאו ב-1989 במקומות אחרים.

יהונתן: אגב, 1989, 1990, זה יחסית זמן קצר, הנסיכה מונונוקי התעכב כמה שנים עד שהוא הוקרן לדעתי בארצות הברית.

תום: כן. ספציפית הוא יצא ביולי, 29, 1989. זה תקופת זמן שבה Brief History of Time של סטיבן הוקינג שהיה, קיצור תקופת האנושות של זמנו, היה עדיין במקום הראשון ברשימת רבי המכר. לאיראן בדיוק נבחר נשיא חדש. והאמת, לא קרו המון המון דברים… אה הנה, משהו שמאוד מאוד עניין את תום שפירא צעיר, נינטנדו שחררה בפעם הראשונה את ה״גיימבוי פורטבול וידאו גיים סיסטם״ בצפון אמריקה, מה שאומר שקצת אחרי זה קרובת משפחה שתבוא לביקור מאמריקה תביא את זה לתום הצעיר ויהיה לו כזה ״הממ! גיימבוי! ״

יהונתן: אני רוצה להגיד, בכלליות זה הייתה שנה מאוד משמעותית ליפן. אם מסתכלים כזה על האנימה ביפן באותם דברים, יצאו לך שני סדרות מאוד משפיעות, באותו חודש אגב. מצד אחד רנמה חצי, סדרה, שבימינו נראה לי קצת פחות תופסת, אבל כשאני גדלתי היא הייתה מאוד משמעותית, וגם בימינו אפשר להרגיש את ההדים שלה לדעתי בכל מיני יצירות, וסדרה שלחלוטין אי אפשר להכחיש וכולם עדיין מכירים אותה, דרגון בול זי. אממ… ואני, אני קודם בטוח שהסדרה זאת עדיין נמשכת, אני לא חושב שתיאורטית היא יכולה להסתיים. ושנית זה די מטורף ש… כאילו זה שנה מאוד משמעותית, שנה שיוצאים בשני היצירות האלה במקביל.

תום: כן, אבל אנחנו כאמור מדברים במקום זה על סרט קטן מבחינת סקאלת האירועים שלו ואגב, למקרה שלא ברור, יהיו ספוילרים, ראו הוזהרתם, עד כמה שאפשר לספיילר את Kiki's Delivery Service.

יהונתן: אנחנו יכולים… אנחנו נתאמץ, אנחנו נתאמץ לספיילר.

תום: אנחנו נתאמץ, כן, אולי נמציא אפילו כמה דברים, רק כדי, אתה יודע…

יהונתן: לבדוק את הערנות.

תום: לא, סתם כדי שנוכל להעמיד פנים שיש ספוילרים, שיש עלילה מלאת אקשן וכדומה. [יהונתן צוחק]

יהונתן: אוקיי.

תום: אבל כן. הסרט מבוסס על ספר של איקו קאדונו, שזה כזה ספר של ילדים / early teens זה אני מניח, התחלתי לקרוא אותו, כהכנה לפודקאסט, לא הספקתי. מה לעשות, חבר'ה אנחנו עובדים בזמן קצר. הוא ספר די קטן, כאילו 200 עמודים בגרסה שאני מעיין בה. וכמו הספר, הסרט עוסק בנערה בשם קיקי, שהיא בת של מכשפה, ולכן, זה מה שהספר מביא רגע, אבל במקרה של הסרט לא זה… היא גנטית מכשפה, כאילו יש יש כזה זה לא כישור שלומדים, זה לא משהו שמופיע באופן פתאומי… זה כזה…

יהונתן: לא, לא, לא.

תום: זה עובר ב-DNA. כמו כל בת של מכשפה, בהגיעה לגיל 13 היא צריכה להתחיל לפתח עצמאות ולבחון את הכישורים שלה, זה הבת מצווה של המכשפות אני מניח?

יהונתן: משהו… כן… כאילו, זה נראה לי גיל 13, אבל בוא נגיד כן.

תום: כן כן, אבל היא נהיית… היא נהיית באופן רשמי מכשפה וזה אומר במקרה שלה שהיא צריכה לעזוב את הבית, לפתח את הכישורים שלה, ו… מאחר ואנחנו חיים בעולם המודרני, כאילו הסרט מתרחש בשנות ה-80 אני מאמין…

יהונתן: זה לא… אז…

תום: אין שנה ספציפית, אבל כן כזה… יש… יש חשמל, יש רדיו, יש אורות וזה…

יהונתן: כן, יש… זה אחד הסרטים היותר מודרניים של הייאו מיאזאקי והוא עדיין מרגיש כאילו הוא מתרחש לפני איזה מאה, אבל פשוט בעולם קסום שיש רדיו.

תום: אפשר להגיד, כן. אז היא מגיעה לעיר חדשה ביחד עם החתול השחור המדבר שלה, ג'יג'י. והיא… לא מהר מאוד, אבל היא מוצאת עבודה בתור נערת שליחויות, על פי כן, Kiki's Delivery Service, והיא עושה כל מיני שליחויות בשביל אנשים, היא נהיית חברה של אנשים ויש איזה ילד שממשיך להקריפ עליה…

יהונתן: [צוחק] אני לא בטוח שזה שיפוט הוגן אבל כן.

תום: ויש לה קשיים מקצועיים, כן כן… באופן כללי זה סרט על איך זה להיות בעל עסק זעיר, ואני אומר את זה מסיבה אחת פשוטה, קיקי, את לא משלמת מיסים. את מרוויחה כסף אבל לא משלמת מיסים, או ממלאת החזר מס פעם אחת לאורך כל הסרט הזה, ומס הכנסה, בבקשה, אני רוצה בכלל, כאילו לפתוח את כל העסק הזה, לא נראה לי שמכשפות ביפן על פי הסרט הזה כאילו, אחת מהן כאילו תורמת לכלכלה כאילו בעזרת מיסים או דברים דומים. פשוט כאילו, מגזר שלם שעובד בשחור, תרתי משמעי היא לובשת שחור ויש לה חתול שחור, וזה אולי קסם שחור, אני לא יודע…

יהונתן: קודם כל, אני לא בטוח ש… הסרט זה מתרחש ביפן? זה שאלה אמיתית.

תום: הספר מתרחש ביפן, בסרט… בדקתי אגב, כי ראיתי את זה במקור בדיבוב היפני המקורי, ורציתי בשביל הגיוון, הפעם, בצפייה הזאתי, לשים את הדיבוב האנגלי, ואז הגעתי לקטע שבו הרדיו שר שיר באנגלית, אז אמרתי, אוקיי, זה נשמע קצת פופי מדי למיאזאקי, בטח איזה שיר… ואני כזה מעביר לדיבוב היפני בחזרה, ואני כזה, אה לא, לא, כן, זה באנגלית. ואז השלט של חנות הלחם הוא בגרמנית בכלל.

יהונתן: זהו, אני… אני לא בטוח איפה… שוב, זה סרט שמאוד מאוד מתרחש ב״סימן שאלה סימן שאלה סימן שאלה״ הן מבחינת זמנים והן מבחינת גאוגרפיה, וזה מה שיפה בו, זה סרט שאתה מרגיש… אני לא אגיד בכל מקום, כן, כזה זה אנשים שביפן הם רגילים לראות כאילו את עצמם כלבנים, אז כזה, אוקיי, זה או אירופה או יפן, זה במדינת ים כלשהי… כאילו צופים אפריקאים, לא יהיו כזה ״היי! אולי זה פה לידנו! ״

תום: רגע רגע רגע זה מדינת ים. אנשים נראים קצת לבנבנים, יש הרבה אנגלית ברדיו. יהונתן, האם הסרט הזה מתרחש בישראל? [צחוק]

יהונתן: אבל זה לא אי, כי העיר הזאת ספציפית שמתרחש בה, זה כזה אי מנותק נכון? זה אין, זה ממש כאילו, עיר...

תום: לא לא, זה עיר על חוף הים.

יהונתן: אוקיי. אז קודם כל יכול להיות שזה מתרחש בישראל, אני לא שולל את זה, למרות שנראה לי שבישראל לא ממש היינו זורמים על מכשפות. אתה יודע, כל מיני… היסטוריה של ייסורים דתיים שגורמת לאפליה, אבל כן השחור משתלב יפה עם ישראל, התשלום בשחור. תראה, קודם כל אני רוצה רגע לתת איזשהו טיעון נגד. גם בייביסיטריות זה מוסד של שחור שאנחנו מכבדים ומקבלים כזה. בייביסיטריות עובדות בשחור אנחנו לא… לא כל אישה שעכשיו שומרת על הילדים שלך הולכת להתחיל לשלם מיסים, זה בסדר. אנחנו, יש לנו כמה, כזה, אתה יודע, מקומות שאנחנו זה… אני כן מסכים איתך שבעתיד כשהיא תגדל היא צריכה כאילו לעשות איזשהו שיח, מצד שני כל הממשל, שוב, זה נראה כמו מעין האוטופיות האלה שיש בסרטי הילדים, של כזה, הממשל הוא שם רק כשהם צריכים מדי פעם שתהיה אי הבנה מולו, או שהוא צריך לעזור. אבל הוא אף פעם לא, אתה יודע, איזשהו, משהו עוטף שכזה נכנסים למאפיה וכזה ״היי! איפה התשלום מיסים? ״ הכל נראה מאוד כאילו, כולם מסתדרים, הכל טוב, אין חיכוכים. אתה יודע, בניגוד ליצירות אחרות של מיאזאקי של אתה יודע, ארצות שנלחמות אחת בשנייה או…

תום: כאילו, שוטר כמעט עוצר אותה.

יהונתן: כן היא באמת כאילו עשתה בלבול.

תום: אני… עוד פעם, אני בעד שמס הכנסה כאילו יתחיל לבחון את העסק שלה ושל אמא שלה אתה לא צריך להגן מפניי… המשטרה בסצנה הזאתי.

יהונתן: אמא שלה אולי משלמת מסים זה אנחנו לא יודעים.

תום: אני חושב… היא למדה את זה מאיפשהו את ה״לא לשלם מסים״ אז אני… זה אחריות.

יהונתן: אז כן, אז אני, אז השוטר שם מצד אחד, מצד שני כזה בכל הסצנת אקשן המטורפת בסוף עם הזפלין שמתנפץ על מגדל… אני, לא מתנפץ אבל כאילו אוקיי, כזה המשטרה נראית לא שימושית, בקושי שם… כזה, אני לא יודע, שוב…

תום: אבל מספיק עם הערות על פוליטיקה שלנו, יהונתן, אנחנו מדברים על סרט מ-1989.

יהונתן: בעיקר, קודם כל צריך להגיד, אם אנחנו רגע הזכרנו את הרקע, העולם, שכאילו, לספר של קיקי יש ספרי המשך שיצאו אני לא יודע אם עדיין בימינו אבל יצאו עד לאחרונה, כלומר עד 2017. יש שבעה ספרים, שמונה ספרים, אני לא יודע לספור. כן, יצאו שישה… אין, כאילו, יש עד ספר 6 שזה מההמשך ואז יש special edition. ש… אני לא יודע מה ההבדל ביניהם, כי לא קראתי אף אחד מהם, כי כולם ביפנית, אני לא יודע אם תורגמו אי פעם.

תום: לאנגלית כן. לפחות הראשון.

יהונתן: לא, אני אומר על כל השאר. כזה… אז שוב, אז אולי, אתה יודע, אולי בהמשך קרו דברים… אני קצת מתבאס שלא, אתה יודע, אני לא יודע אם מיאזאקי אבל כלומר, בכלליות, זה כן… יש כאן איזשהו, אני צריך בימינו… ממרוץ… סליחה לא מרוץ… שירות המשלוחים של קיקי היה, נהיה… אם הוא מתחיל כסרט בכלל הוא היה מהר מאוד הופך לסרט שיש לו סדרת tie in מיוחד לשירות סטרימינג כלשהו ואז עוד שלוש סדרות סטרימינג על שלושה דמויות אחרות, וכזה זה לא היה נעצר בסרט. ו…

תום: כאילו, אני לא חושב בימינו זה היה עובד מהסיבה הפשוטה ש… זה סדרה, זה סרט, זה סיפור שהוא יותר מדי low stake, אתה יודע זה כזה, קיקי פותחת שירות משלוחים, לקיקי יש קשיים להתאקלם במקום החדש… כאילו, ה… אתה יודע, יש קונפליקט בעלילה, יש… יש בעיות רגשיות שקיקי צריכה להתגבר עליהם, אבל זה בעיקר בעיות רגשיות. לקראת סוף הסרט, היא מגלה שהיא מאבדת את הכוחות מכשפה שלה.

יהונתן: יש לה משבר יצירתי קוראים לזה, כן.

תום: כן, כן, אבל זהו, זה לא כזה, אתה יודע… היא צריכה להילחם באיזשהו ייצוג של שד שמייצג את חוסר ה… אין שום דבר פ… האתגר הפיזי בסוף זה, היא צריכה כמו שאמרת לחלץ את הילד הוא מזפלין שמתחיל להתרסק. אבל זה גם, זה מרגיש כל כך כזה… מה שסופרמן היה עושה בארבע פאנלים בתחילת הסיפור, זה לא משהו שאתה עושה איתו ת׳קליימקס של לחלץ ילד אחד מבלון אוויר אחד… פחות או יותר.

יהונתן: כן, מצד אחד. מצד שני, יש סדרות עדיין, כזה, הן יותר נדירות, הן מקבלות פחות תשומת לב, אבל כמי שזה… יש סדרות, לא יודע אם עד כדי כך… כן אבל כזה נגיד.

תום: slice of life.

יהונתן: "Hilda" בנטפליקס. אוקיי זה לא בדיוק קיקי-אי, קורים שם המון דברים, כל פרק יש הרפתקה, היא פוגשת טרולים, היא פוגשת חיות חדשות אבל יש בזה המון השפעה. כי זה ילדה שמגיעה לעיר חדשה היא צריכה להתאקלם, יש אווירה קסומה, אבל עדיין האורבניות היא הטון השולט. כלומר, גם בקיקי יש קסם אבל כזה, זה לא עולם פנטזיה, זה לא כזה אה, יש קסם, אז אנחנו פשוט יכולים להסתמך על הקסם. זה יש קסם והוא עושה… אתה יודע, הוא כזה עוזר לך קצת פה ושם בטעות. וכן, כאילו, אני חושב אגב באמת שזה איזשהו ז'אנר שבאמת… לא יודע אם הלך לאיבוד אבל הוא מאוד מדבר לילדים. כי כלומר הצרות של קיקי הם צרות של רוב הילדים, רוב הילדות. אתה יודע, זה תחושות כמו שאתה אומר, להגיע למקום חדש, הילדים האחרים, אתה לא יודע אם הם בעדך או לא בעדך… כי הילדים האחרים, כאילו קיקי מאוד מאוד מתגוננת מפניהם, אז היא לא רוצה שהם יהיו שם, אבל לא ברור לחלוטין שהם באמת צוחקים עליה בצורה נבזית כאילו, וכזה לא מוכנים לדבר איתה כי היא מכשפה. זה המון המון חוסר ביטחון עצמי של קיקי. ואני חושב שזה באמת דברים שמאוד מדברים לאנשים ואני חושב שהרבה פעמים מאוד קשה ל-slice of life הזה לסדרות לילדים גדולים, אבל אתה רואה את זה נגיד, אני לא מאמין שזה דוגמה שאני נותן עכשיו, ב-Peppa Pig אוקיי? Peppa Pig זו סדרה מאוד מצליחה, וכן היא מכוונת לקהל יותר צעיר, אבל הדברים שקורים ב-Peppa Pig, זה כמו שאתה אומר, פיסות חיים. Peppa Pig הולכת עם סבא שלה לפה, Peppa Pig הולכת לשם, Peppa Pig הולכת לכאן… אין דרמות גדולות ב-Peppa Pig. אני לא מאמין שהזכרתי את Peppa Pig [צחוק]

תום: בפרק של מיאזאקי. אתה רואה את מיאזאקי מסתכל על אנימציה של Peppa Pig ואומר אה כן, יצירת מופת, בשביל זה… בשביל זה הומצא מדיום האנימציה.

יהונתן: לא יודע, כן, כזה, אני חושב שאנשים יותר יקשרו את Peppa Pig פחות עם הקו של קיקי ויותר נגיד עם הקו של ארתור, שגם סוג של, היה, בסך הכל, אתה יודע, החיים של הבחור… אני כל כך לא אוהב את ארתור, הוא כזה דמות שמעצבנת אותי, אני לא יכול לתאר אפילו למה, אני לא יודע למה אבל כזה… לא קרה לו שום דבר מעניין לארתור, הוא לא נלחם ברובוטים, הוא סתם ילד מעצבן שקורים לו דברים מעצבנים בבית ספר שלו.

תום: ובסופו של ארתור הוא נהיה לדבר הנתעב מכולם, יוצר קומיקס.

יהונתן: יוצר קומיקס. ומה שבעצם, כן…

תום: The lowest form of life.

יהונתן: ואולי מה שבאמת יפה בקיקי זה שהם… כן יש פה את האיזון בין עולם שהוא עולם פנטזיה, זה עולם שאתה יכול, כמו שאתה אומר, לתהות כזה, מה מס הכנסה עושה לגבי מכשפות, מה הממשלה, איפה העמדה הציבורית, כלומר, אנחנו רואים אנשים שכן בעדם, חלק מהאנשים לא יודעים שיש מכשפות, חלק זוכרים במעורפל, כאילו, זה עולם שנוצר, זה לא כזה פשוט העתק הדבק, אתה יודע, היסטורית, או…

תום: זה כמו, זה כמו שאתה רואה, נגיד, נזיר נוצרי ברחוב, ואתה כזה אה נכון, יש כאילו איפה שאני גר, פשוט, לא נפוצים במיוחד.

יהונתן: בדיוק.

תום: הם קיימים ויש להם איזשוהי עבודה שאני מודע לקיומה באופן כלשהו.

יהונתן: כן.

תום: ואני מתכוון בישראל, אתה יודע.

יהונתן: כן, אני יודע.

תום: אתה נתקל בזה ואתה כזה אה נכון, הם במדים שלהם כזה, הם עושים משהו, אתה לא בטוח מה, אבל כאילו אתה יודע שזה קיים, אבל אתה קצת מופתע, שזה… נכון זה עדיין קיים, כן, יש… יש נזירים כאילו.

יהונתן: ומצד אחד כאילו אז יש את הבניית עולם הזאת שהיא בניית עולם קלה באיזשהו מקום, אבל קיימת, והיא יכולה לשאוב יותר מאם זה סתם היה ילדה שכזה ההורים שלה כזה, כן בגיל 13 כולנו יצאנו מהבית והתחלנו עסק, ביי קיקי! ומצד שני כמו שאתה אומר, שום דבר לא על גורל היקום קורה כאן. וזה באמת יותר נדיר, סדרות שאתה יודע, מצד אחד יש איזשהו עולם פנטזיה, מצד שני, רוב הדברים שקורים לא משמעותיים. שוב, יש את זה קצת בהילדה, למרות שיש גם פרקים בהילדה שבהם כן יש יותר סכנות כאילו, מזג האוויר מתחרפן ודברים כאלה. אבל זה באמת כאילו, רוב האנשים אומרים, אם אני כבר עושה פנטזיה בוא נלך עד הסוף, אבל יש איזשהו קסם בכזה, אנחנו בעולם פנטזיה של טולקין, ואנחנו מסתכלים על משפחת האלפים הזאת והצרות שלהם בחווה, וכזה הם פשוט חוואים אלפים, וכזה, איזה שטויות הם הולכים לעשות… יש דברים קטנים כאלה, אני לא מכיר הרבה, אני בטוח שיש.

תום: כן, זה… זה מיאזאקי, כאילו, אחרי הכל, ״השכן שלי טוטורו״ מתרחש בעולם שיש בו… אני לא יודע, אני לא יודע מה, אני, כאילו, יש מילה ביפנית לדברים שהם פוגשים…

יהונתן: כן, רוחות יער מטורפות.

תום: אבל זה בעיקר שם כקונטרסט להתמודדות הנפשית של הילדים האלה עם מה שקורה להם. כאילו, אני לא אגיד ש… מין הסתם הקסם חשוב, האובדן שלו זה משהו שמשפיע על העלילה, ובכל זאת כאילו כל הרעיון של הסיפור זה מה אם יש לך ילדה מכשפה כן, בהקדמה לתרגום לאנגלית של הספר המחברת מסבירה שכזה, אה זה פשוט התחיל מזה שראיתי את הילדה שלי מציירת ציור של מכשפה עפה על מטאטא עם רדיו, ואמרתי ״הממ.. קונטרסט! ״ אז הקונטרסט הוא חלק מהרעיון, אבל זה בסופו של דבר, כמו שאמרת, זה לא על קרב אפי, זה לא, זה לא על שימוש בכוחות שלך כדי לשנות את העולם זה על מישהי שהיא ילדה שמתמודדת עם התבגרות ושינויים. שזה, שוב, זה מה שקרה בטוטורו, רק שזה… שם זה עם ילדות הרבה יותר צעירות.

יהונתן: כן בטוטו…

תום: ושם הטרגדיה הרגישה הרבה יותר כואבת, כי… גם כי, עם כל הכבוד, לא לספיילר את טוטורו כי אמרנו שנספיילר רק את הסרט הזה, פה הקשיים זה באמת כזה, ההתבגרות הנפשית ההתבגרות הפיזית, הצורך לעבור מקום. ובטוטורו הקשיים הנפשים זה כזה, קרה משהו איום ונורא במשפחה הזאתי כאילו [צחוק]

יהונתן: אגב צריך לציין משהו. זה וטוטורו הם קצת אנומליה ביצירה של מיאזאקי במובן שאנחנו מדברים עליו. שלושה סרטים לפני זה טירת קאסטילירו, זה נאוסיקה, זה טירה בשמיים, סרטים עם, כאילו אפשר לדבר על קאסטילירו, על קליוסטרו אני מצטער.

תום: קליוסטרו.

יהונתן: כמשהו עם קצת יותר דברים… קצת פחות, כי זה בסך הכל טירה אירופאית, מדינה קטנה סן מרינו כזאת, אבל בשלושתם ברור מאוד שדברים חשובים קורים. וגם הלאה, חזיר באוויר, אני כל כך אוהב… זה כזה שם שאני אוהב, למרות שהוא שם נוראי… הנסיכה מונונוקי, אפילו המסע המופלא, דברים בעלי חשיבות קורים, יש תחושה של… כאילו, זה לא, אתה יודע, אוקיי, יש קרן בשמיים, צבא זומבים וצריך לעצור אותם, אבל בבירור יש הרבה יותר דברים על הלשון המאזניים.

תום: התרחשויות כאילו.

יהונתן: כן, אפילו פוניו, שמתרחש בעיירה קטנה, אתה יודע, הים מתחיל לעלות, דברים מתחילים לצאת משליטה, הרוח העולה, יש מלחמת עולם שם שמתרחשת. גם בקיקי וגם בטוטורו זה כזה… זה זה מאוד מצומצם לעולם הפנימי שלהם, ואין הרבה השפעה על אנשים אחרים. כלומר אפילו במסע המופלא, שגם שם אפשר לתאר אותו כמסע הפנימי של צ׳יהירו יש איזה השפעה הרבה יותר רחבה מרק המסע הפנימי של צ׳יהירו. וכאן, כזה, כן, המסע של קיקי משפיע על אנשים אחרים אבל זה לא באופן קסום, זה יותר באופן שכזה כן, היא פגשה אנשים, והאנשים האלה עכשיו הם חלק מהחיים שלה והכל יותר רגוע.

תום: טוב תראה, הסרט הבא של מיאזאקי, בהנחה שהוא ייצא כשמיאזאקי עדיין בחיים, "How do you live? ", לפי התיאור נשמע כמו חזרה ל-low stakes, פשוט כזה נער שיוצא למסע ויש גדילה נפשית ולא, אתה יודע, הרפתקאות וקרבות אפיים וגורל העולם על המאזניים אבל מה אני יודע…

יהונתן: כן, אגב, במקום הזה ראוי לציין שיש… חלק מהסרטים שהוא כתב דווקא כן קצת חוזרים לזה, כלומר גם ה-Arrietty, שאני לא זוכר איך קוראים לזה בעברית, הלקחנים נראה לי?

תום: כן, אני מאמין שכן.

יהונתן: גם הלקחנים, גם לחישת הלב, וגם Panda go panda, שלושתם סרטים, או סדרת OVA מוזרה כזאת במקרה של Panda go panda באמת בסקאלות יותר קטנות, כאילו לחישת הלב זה נראה לי הדבר הכי אורבני, בלי פנטזיה שמיאזאקי מעורב בו. הלקחנים, כאילו זה על בית קטן אני לא זוכר שיש שם איום גדול יותר. ו-Panda go panda זה על ילדה שפוגשת פנדות בבית שלה. אני לא רוצה להמשיך לדבר על Panda go panda ויש את…

תום: לא, יונתן, יש לי שאלה אליך, אם אתה לא רוצה לדבר על…

יהונתן: כן.

תום: איזה גרסה של קיקי ראית עכשיו? ראית את היפנית, ראית את האנגלית הדיבוב המקורי מ-1990 או את הדיבוב של דיסני מ-97'?

יהונתן: אז ככה, בבית שלנו זה לרוב נעשה, לדעתי, בדיבוב האנגלי ואני לא יודע של איזה גרסה. כלומר אני לא מזהה…

תום: זה גרסה שיש בנטפליקס כרגע?

יהונתן: לא, זה לא… זה לא מנטפליקס, אני לא יודע איזה גרסה זאת, הגרסה בנטפליקס אני מניח שזה של דיסני?

תום: זה של דיסני עם קירסטן דנסט בתפקיד קיקי ופיל הארטמן בתפקיד ג׳יג׳י. [צוחק]

יהונתן: זהו, אני חושב שהייתי שם לב… לג'נין גרופלו, אתה יודע, יש לה קול מאוד בולט… לדעתי זה הגרסה לפני זה, מ-1990. אבל אין לי מושג, אני לא רוצה להתחייב על זה, אבל בגדול, אני מאוד זוכר את האנגלית, זה לא נשמע כמו קירסטין דנסט בראש שלי, אבל זה לאו דווקא אומר. אבל גם ראיתי את זה ביפנית, אבל הגרסה שכאילו ראינו בבית הרבה פעמים היא הגרסה באנגלית, זהו.

תום: כי, עוד פעם, התחלתי פשוט את הגרסה באנגלית, הפעם כי רציתי גיוון וזה מה שיש לי בנטפליקס. וזה לא עובד. כאילו קיקי נשמעת מבוגרת מדי בתור קירסטן דנסט, ואני לא יודע אם זה בגרסה שלך, אבל מה ששמתי לב, יש כזה רגעים שבה… שבהם הם הולכים ברחוב וג'יג'י מדבר איתה באנגלית ואני כזה זה מוזר שלא מראים את השפתיים של… אתה יודע, זה קורה כשהראש שלו מופנה הצידה, כי בדרך כלל, לא הייתי חושב שמיאזאקי יעשה כאלה טריקים לחסוך בכסף, ואז אני מעביר ליפנית וכזה, לא, הוא פשוט שותק, כאילו הם פשוט זרקו עוד דיבורים כאילו, שזה בלתי נסלח. [צחוק]. זה, כאילו, הם סתם כאילו זרקו בולשיט כזה למלא… זה לא איזה דקה של שתיקה, זה כזה, יש רבע שעה, אה רבע דקה, 15 שניות של… הם הולכים ברחוב, אתה יודע, ויש לך את הסצנות רחוב הנפלאות של מיאזאקי, ומישהו בדיסני היה כזה *צקצוקי לשון* פיל הארטמן, אתה יודע, שילמנו עליך ואנחנו הולכים לנצל אותך, תגיד איזה בולשיט. [צוחקים]

יהונתן: תראה, דיבובים אמריקאים זה תמיד בעיות, לכל דבר, אין מורשת דיבוב אמריקאית כמו שכזה יש למדינות אחרות שכזה ״הו! אנחנו אימפרית דיבוב ויש לנו שחקני דיבוב שאנחנו מעריכים! ״ כזה, מספיק קשה, קצת העולם של שחקני קול בארצות הברית סתם, כאילו, בדיפולט, שזה אנימציה שנוצרת באנגלית, כשהם צריכים לדבב תוכן אחר, העניינים מתחילים כבר להיות אפילו יותר מפוקפקים.

תום: ושוב, אני מאוד נהנה מסרט הזה, זה לא סרט שאני חוזר אליו, אתה יודע, שוב ושוב ושוב, במידה רבה, המיאזאקי שאני גדלתי איתו, הוא המיאזאקי של הנסיכה מונונוקי ואני כזה, תן לי את האקשן המדמם הזה, כן כן, או את לופין השלישי, שהוא עוד פעם הרבה יותר קינטי והרבה יותר זז, אבל אתה יודע, הוא מצליח לעשות את הסיפור הזה כי זה הסיפור שהוא רוצה לעשות, וזה לא מרגיש כמו כזה, כזה, ״הו תראו אותי אני יכול לעשות סצנות שקטות, כי אני, אתה יודע, כי אני גאון אומנותי״, זה כזה, לא, זה סצנה שקטה כי זה מה שהסיפור דורש כרגע. זה איזה סיפור קטן כי זה מה שהסיפור הזה דורש, זה לא מרגיש כאילו הוא עושה עניין מזה שזה סיפור קטן, אם אתה מבין למה אני מתכוון.

יהונתן: כן, אני כן, אני מבין מה אתה… תראה, זה קצת היה לפני שהבינו שסיפורים קטנים הם קטנים. כלומר, היום שאנחנו רואים סיפור קטן לעומת ה… אתה יודע, הגודל של המדיה מסביבנו, זה כזה, וואו, זה סיפור קטן! אז כאילו… שוב, זה כאילו כל הסקלות שלנו השתנו.

תום: היה עוד מותר לך לספר דברים כאלה בקולנוע בלי ש… כמו שאמרת מישהו ציפה שיהיה סיקווילים ופריקווילים ו-spin off-ים, למרות שלסרט, לסיפור הזה… כמו שאמרת, לספר היה הרבה המשכים.

יהונתן: כן, שוב, נראה לי אני לוקח מהסרט כזה, שוב, שנות ה-80 זה השנים שכזה כן אנשים זוכרים בהם את השוברי קופות ככזה ״בחזרה לעתיד״ ו״מכסחי השדים״ אבל כזה, גם סיפור, שוב, הוא לא עצום, אבל הוא בטח לא, כאילו הוא לא פיצי, אבל הוא בטח לא גדול כמו חיזור גורלי על מייקל דאגלס ו… אתה יודע, בוגד באשתו עם אישה שהוא לא היה צריך לעשות את זה והכל מתנקם בו כזה… חיזור גורלי, בשביל להתאים לסקאלה של ימינו, אז כזה מייקל דאגלס הוא נשיא ארה"ב וגלן קלוז היא ראש דעאש או משהו, אוקיי? כלומר זה הסקלות וכזה היא…

תום: לא לא לא, היא מנהלת אימפריה חייזרית שפולשת לכדור הארץ.

יהונתן: כן, היא, יש את זה…

תום: והחיזור הגורלי הוא על הגורל של המין האנושי.

יהונתן: כן, והם הורגים את כל הארנבים, לא ארנב אחד, זה כזה כל המין הארנבי הושמד בגלל שהיא כועסת על מייקל דאגלס, וכזה… היום אנחנו מבינים שכזה חיזור גורלי זה סרט בסך הכל די כאילו בינוני אנחנו קוראים לזה, אבל כזה, אז זה לא היה הסקאלה. כאילו היה לנו פחות אפקטים לעשות פחות דברים עצומים, אז דברים כאלה פשוט היו כזה כן, זה פשוט סרט, כאילו, הוא יותר רגוע נראה לי קראו לזה, כאילו, זה ״סרטים רגועים״, יותר מכזה ״סרטים קטנים״ ואז אתה יודע זה גם היה לפני ז'אנר האינדי שכזה, לא היה להם תקציב, כל מה שהם יכולים לעשות זה להראות דרמת משפחתיות, באיזשהו, אתה יודע, כאילו, ערבוב של דרמה משפחתית או דרמת מקום עבודה או דברים כאלה, אז כזה זה לפני שמאוד מאוד שמנו לב לכמה סרטים קטנים הם קטנים. וכזה, האם קיקי הוא סרט מקום עבודה? לא בדיוק, נכון?

תום: אני חושב שכן, אני מתייחס אליו ככה. סרט על פתיחת עוסק זעיר כאמור, חוץ מהקטע של ה״את צריכה לשלם מס, קיקי! ״

יהונתן: המממ... זה מרגיש לי יותר דרמת התבגרות מאשר דרמת מקום עבודה.

תום: זה שילוב של שילוב של שניהם, כאילו זה גם וגם. כמו שאמרת, הקטע של העבודה מגיע אליה בגלל איזה צירוף מקרים, אבל הבעיה הגדולה של קיקי לאורך הסרט זה שאכפת לה יותר מדי מהעבודה שלה, זה כזה, היא נורא מושקעת רגשית בלעזור לאנשים שבסך הכל שוכרים אותה לעשות שירות, ונגיד הסצנה, עוד פעם זו סצנה נהדרת, שבה היא עוזרת לסבתא ההיא להכין את המאכל ליומולדת של הנכדה שלה.

יהונתן: הנכדה שלה.

תום: אתה יודע, היא נשכרת לעשות משלוח, במקום זה היא עוזרת למשך שעות כאילו להכין את המנה הזאתי ואז רצה בגשם, והנכדה הזאתי כזה, ״אוי סבתא כל פעם מכינה את הדבר הזה שאני לא אוהבת״, ו… הסרט נורא מציג את הילדה הזאתי בתור אתה יודע, כזה, איזה פרחחית היא, [צחוק] אתה בטוח שמעת על הילד הזה שכזה… סבתא נורא מתעקשת שאתה אוהב משהו… סבתא נורא מתעקשת שאתה אוהב משהו שאתה כזה, אבל סבתא אני שונא פטריות! זאת הפעם העשירית שאת שולחת לי את החביתת פטריות הזאתי [יהונתן צוחק] ואני שונא את המרקם של פטריות, בבקשה סבתא די! אוי קרפעלך, ביומולדת שלי, נהדר, בדיוק מה שרציתי…

יהונתן: אגב, אבל זה אגב מה שאני אוהב בזה. שזה… שאתה מכיר די מהילדות שלך, או אני לא יודע אם אתה, כאילו יכול להיות שביפן זה באמת כאילו נטו כזה, היא מעזה להגיד דברים נגד מבוגרים, יכול להיות שבאותה תקופה, כן, אבל בימינו…

תום: אני חושב שזה יותר בקטע של מיאזאקי של כזה, הוא איש מאוד מאוד מקצוען, שכזה, לא לא, אתה צריך לכבד את בעלי המקצוע, כאילו, אם קיקי מביאה לך את הזה, אתה צריך לפחות לכבד את המעמד של קיבלת משלוח, עכשיו תחתום על זה, תגיד תודה לך גברת על המשלוח שביצעת, יום טוב, כאילו. מיאזאקי הוא בן אדם שנראה לי מאוד מאוד מעריך, לפי הסרטים שלו כאילו, אנשים שמאוד טובים בעבודה שלהם.

יהונתן: כן.

תום: וזה, עוד פעם, זה מגיע לקטע קצת, קצת מאוד לא נעים ב״הרוח עולה״ שזה שיר הלל למעוף האמנותי של מישהו שתרתי משמע בונה מטוסי קרב של הצד המאוד לא נכון במלחמת העולם השנייה, של כזה, אה, אני יכול לחלום על תעופה, מה עושים עם המטוסים שלי? הו פאם…

יהונתן: אז זהו, אז, אז, כאילו אז יכול להיות ששם זה היה מיאזאקי, אבל בשביל רוב הצופים, זה כזה, יש מקום שאנחנו הילדה הזאת. אנחנו היינו ילדה הזאת, אפילו לא כאילו ספציפית עם סבתא שלנו, אבל קיבלנו מתנות שזה היה כזה, ״אה, תודה״. וכזה, יש משהו יפה באמת להראות את הצד שכזה, עבדנו… אפילו לא עבדנו, את הצד של הסבתא, כזה את הסבתא אנחנו מבינים את זה זה כאילו הצד של קיקי שכזה פשוט כל כך רוצה שזה יעשה שמחה ואתה מביא את זה למישהו וכזה, *צליל של רטינה*. וזה באמת כאילו יפה, כי זה, דווקא בגלל שזה, אתה מבין גם את הצד השני. זה לא כאילו אתה יודע, הוא יצר איזשהו אנטגוניסט של כזה ״הא! אני שונא מתנות״ והוא אוכל את זה, והוא יורק את זה. זה פשוט כאילו, זה איזשהו בלתי נסבלות שיש, לא יודע אם בלתי נסבלות, כפיות טובה נקרא לזה, שיש אצל כולנו. ועל כן כשאתה כאילו קצת רואה איך הצד השני נראה, אתה לפתע כזה, הו וואו. זה פוגע יותר כשאתה מבין שאתה קצת הילדה הזאת.

תום: כן, באופן כללי, קיקי לאורך הסרט היא, עוד פעם, היא ילדה. היא לוקחת כל רמז של אולי עוינות כאילו, לרמות מאוד כזה ״אוי ואבוי מה אם הם לא אוהבים אותי? ״ כאילו, המפגש שלה עם המכשפה האחרת בהתחלה שהיא, אתה יודע, היא טסה באוויר בדרך לחפש את אמא שלה, היא פוגשת ילדה מכשפה אחרת שמבוגרת ממנה בכמה חודשים, כאילו בשנה,

יהונתן: לא ברור שזה הרבה, כן.

תום: כן, והיא ישר כזה, אוי נראית נורא כזה… נראית לקיקי כזה נורא נוקשה והיא כזה, החתול שלה, אתה יודע, לא מדבר… והסצנה בנויה כזה שאתה אמור כזה, מה, למה האישה… למה הילדה אחרת הזאת היא כזאת לא נחמדה לקיקי? אבל סך הכל השיחה שלהם היא מאוד כזה, מקצועית ונעימה, והיא נותנת לקיקי עצה מאוד כאילו הגיונית, וכזה אומרת ככה אני עושה את העבודה שלי, זה קיקי רואה אותה כמשהו, אתה יודע, נוקשה ומאיים, כי היא מקצוענית כבר וקיקי עדיין לא מקצוענית, אז היא מפחדת ממנה, היא כזה, ״מה אם אני אף פעם לא אהיה כזאתי, מה אם אני לא אהיה בשליטה על החיים שלי? ״

יהונתן: לא… היא, גם, שוב, הרבה מזה זה גם כאילו… יש כאן שתי דברים. הצד אחד זה באמת כאילו הפחד כמו שאתה אומר, פגיעות שיש לה לגבי הביטחון שלה. הצד השני זה, המכשפה הזאת באמת היתה סנובית, כאילו בקטע לא בסדר. כאילו, ושוב… וזה קצת…

תום: היא הייתה כמו ילדה בת 13 וחצי, 14, שקיבלה הצטיינות במשהו, והיא כזה היא ״היי אני מצטיינת במשהו״ שזה עוד פעם, זה מישהו… אתה, אתה מכיר ילדים כאלה, אני, אני מכיר הרבה ילדים כאלה.

יהונתן: אני, אני, כן… אני מודה שדווקא המכשפה זה הדמות שיותר כאילו… פחות הזדהתי איתה, זה יותר כאילו… אבל אני מבין מה אתה אומר. רוב בעצם המסע של קיקי זה באמת המקום של הפגיעות והביטחון העצמי, ואני חושב שאולי משהו באמת קצת שובר אותה בסופו של דבר זה באמת שכאילו, בהתחלה זה יותר קל להיות כזה, ״היא סנובית היא זה״ אבל כאילו באיזשהו שלב, היא פשוט מתחילה להיות כזה, אולי זה אני, אולי כאילו אם כולם כל כך לא מקבלים אותי וכאילו אף אחד לא מצליח לראות ולזהות אותי, חוץ מאנשים שהיא לוקחת די כמובן מאליו, כלומר זה גם על קיקי, אולי זה פשוט אני וכאילו זה המקום שהיא נופלת לתוכו. כן. אני חייב להגיד, קיקי מכשפה צ׳יל. כאילו, אני חושב שאם כל מה שמכשפות היו עושות זה לעוף על מטאטאים, היינו יותר צ׳יל עם מכשפות כחברה.

תום: כאילו באופן… זה משהו שמופיע בספר ולא בסרט, וזה אלמנט מאוד טרגי שאני מניח ששאר ההמשכים כאילו, נוגעים בו, כזה אומרים כזה, כן הכוח של המכשפות לאט לאט נעלם וכזה, סבתא של קיקי ידעה לעשות דברים שאימא שלה כבר לא יודעת,

יהונתן: אוי.

תום: עכשיו היא לא יודעת לעשות דברים שאימא שלה יודעת. זה לגמרי כזה The magic disappears.

יהונתן: אוי, זה לא נחמד.

תום: וזה אני מניח יותר בקונטקסט את ה… בקונטקסט של lore, של בניית עולם של זה, כאמור לא סיימתי את הספר, כרגע שבו היא תאבד את הכוח שזה לא יהיה סתם עניין רגשי זה יהיה גם עניין של, אה, המכשפות באופן כללי מאבדות את הכוח בעולם הזה.

יהונתן: אה, זה קשוח.

תום: שזה משהו… שאני חושב שהעובדה שמיאזאקי מוריד את זה, שוב, עוזר כי זה ממקד אותנו בפן הרגשי במקום הפן של כזה לחפש איזה הוא הסבר מיסטי של, אתה יודע, אני אלך לספרייה וכזה האם היא תעשה את טקס, אתה יודע, הקזת דם האייל או משהו כזה בליל ירח מלא, [יהונתן צוחק] הכוח שלה יחזור, ובמקום זה כזה, לא, היא צריכה ללמוד כאילו להתאפס על עצמה בעזרת הבחורה… איך קוראים לה, אורסולה, האמנית?

יהונתן: כן, יש אמנית שקוראים לה אורסולה. כן.

תום: דמות נהדרת. איזה דמות. דבר ראשון, עיצוב כמעט מושלם של מיאזאקי. אבל, אבל באופן כללי, הרעיון של מישהי שהיא… כזה, אתה יודע, כל כך ממוקדת מטרה, וכל כך טובה במה שהיא עושה, וכזה, כי היא מקצועית בזה, וכי אתה יודע, היא חיה את החיים שלה בשקט ולא צריכה שיפריעו לה, זאת כזאת דמות מיאזאקית כאילו.

יהונתן: אה, כן.

תום: והדיבוב, הדיבוב הוא נהדר, כאילו אני שוב, אני, אני… זה השלב שבו חזרתי בחזרה ליפנית כי לא אהבתי את הדיבוב באנגלית, כמו שאמרת, ג'נין גרופלו נשמעה לי מאוד מוזר. אני מנסה לחשוב מה דיבוב הטוב באנגלית של מיאזאקי כאילו, ואני חושב שזה חזיר באוויר, איפה שמייקל קיטון משחק את החזיר כאילו, ונותן לו את הקול הכזה המייקל קיטוני כזה, של כזה, לא five packs a day אבל כזה two packs a day.

יהונתן: אני מודה שלא עברתי דיבוב, דיבוב מאוד בקטע הזה, אני, אני גם לא מאוד טהרן, צריך להגיד, אני לא יודע אם זה…

תום: גם מיאזאקי אגב עד כמה שידוע לי לא טהרן כשזה נוגע לדיבובים, הוא כזה אומר, הילדים צריכים לראות את זה בשפה שנוח להם לראות את זה.

יהונתן: כן, אז כזה, כאילו… אני לא יודע, כזה, אלא אם כן באמת יש איזשהו כאילו שחקן… כאילו, כזה, אני אגיד את זה ככה. הדיבוב האמריקאי היחידי שאני לא מוכן לראות ביפנית זה Cowboy Bebop. כל השאר, שתי הגרסאות לרוב עובדות לי. כלומר, אין כזה, לא… אני, אני, אני אסייג. יש פעמים שהדיבוב באנגלית ממש ממש גרוע, אבל זה לא היה אצל מיאזאקי, זה לרוב דיבובים של סדרות, ואתה כזה, ״הו וואו, לא השקעתם, בסדר לא משנה״.

תום: אתה לא אוהב את בילי בוב תורנטון בתור נזיר יפני בפרינסס מונונוקי עם המבטא הדרומי שלו?

יהונתן: זה נגיד נראה לי, ראיתי ביפנית ואני מאוד שמח עכשיו, אבל כזה,

תום: מה שמוזר גם זה שהוא אמר שהוא לקח את בילי בוב תורנטון, אמר, לקחתי את התפקיד בנסיכה מונונוקי כי רציתי משהו שהילדים שלי יוכלו לראות ואני כזה, בני כמה הילדים שלך, בילי בוב תורנטון? כאילו אתה הבנת מה קורה כשהיה כתוב בתסריט, האל חזיר כאילו קורע מישהו לגזרים בחטים הענקיים שלו?

יהונתן: לאו דווקא, לאו דווקא. אמממ.. אז כן, אז אני מודה שדיבוב הוא כאילו, אני, אני לא מאוד קשוח כאילו, הדברים הקיצוניים בולטים לי אבל ברמת כזה, איזה דיבוב יותר עובד לי פחות עובד לי, אני לא יודע, גם כאמור אני לא סגור על איזה דיבוב שמעתי לקיקי, אבל שמעתי אותו הרבה, בעיקר שמעתי אגב, כלומר, פחות עם הסרט, כי כאילו זה סרט שהתנגן, אבל לא באתי לראות איתו כל פעם עם כרמל, אז כזה אז זה פשוט רגיל לי, כלומר אני פשוט מקבל אותו, הוא מקובע אצלי בראש. אממ… כן וזהו, יש לך עוד משהו להגיד על קיקי? או על…

תום: כאילו לי יש משהו להגיד של, סך הכל אני מאוד אוהב את הסרט הזה, זה לא המיאזאקי החביב עליי, כאמור, וזה אפילו לא קשור לכזה טוב או רע זה קשור למה שאני באופן ספציפי בדרך כלל אוהב בסרטים שלי יותר או פחות. אני לא אגיד מחפש בקולנוע, כי אין לי שום בעיה סרטים כאלה, אני לחלוטין בעד סרטים כאלה, משהו שאתה יודע, אני נהנה ממנו יותר או פחות. מה דעתך על קיקי במכלול של מיאזאקי באופן כללי כאילו?

יהונתן: אני, דירגנו את מיאזאקי, הוא עשינו לו הרי ב… זה, נכון?

תום: כן, כן, נכון, צודק. באחת המיני-סדרות המוקדמות שלנו, מכת בכורות.

יהונתן: כן כן, אז אני לא זוכר איפה מיקמתי אותו אבל אותו מיקום. [צוחקים]

תום: אוקיי… אתה אומר, זה כמו הספרי קומיקס האלה משנות ה-80,

יהונתן: כן, לכו תשמעו את זה עוד פעם!

תום: כזה תיבה והעורך אומר, see episode 2 של מכת בכורות, true believers,

יהונתן: כן, תשקיעו, אז כן.

תום: אז יונתן. יש לנו משחק שמסיים כל פרק במיני-סדרה הזאת.

יהונתן: אהא! אבל עכשיו זה כאילו ביפנית? ה-10 סרטים שהיו ביפנית?

תום: לא, לא, לא, לא… אני לא הולך לבקש ממך להשוות ל-box office ביפן שאני לא חושב שראית את רובם, אז אנחנו נשווה את Kiki's Delivery Service לסרטים שיצאו בשבוע של יולי ה-28 עד אוגוסט ה-3 בארצות הברית ב-1989 ואתה תגיד לי, האם לדעתך היית מעדיף לראות את קיקי, אפילו שהיה לך מאוד קשה לראות גם כי היית, היית ילד אז או שהיית לא קיים אפילו?

יהונתן: יולי 89'… לא הייתי, לא הייתי, לא הייתי בשום צורה. הייתי ביצית.

תום: לא היית קיים. היית… אוקיי בסדר. אז בהנחה שהיה, כן, יונתן שהיה יכול לעשות החלטות והיה יכול לבחור לראות סרטים מכל העולם, לא רק מיפן, בשנת 1989, השבוע ה-30 של השנה הזאתי, היית יכול לבחור לראות במקום זה בעשירייה, סרט שבו מישהו שהוא אז כוכב קומי שלימים נהיה כוכב דרמטי מאוד גדול, מתחבר עם כלב.

יהונתן: Turner & Hooch? לא ראיתי Turner & Hooch אז. כאילו, אז אני די בטוח שקיקי סרט יותר טוב, אבל בין לראות קיקי בפעם ה-13, כנראה יותר, ללראות Turner & Hooch פעם אחת, מתישהו אני צריך לראות Turner & Hooch.

תום: אתה גם יותר טיפוס של כלבים מאשר של חתולים, נראה לי, נכון?

יהונתן: כן.

תום: נו אז בכלל, קיקי הוא מאוד סרט חתולים. במקום שני, המשך לסרט אקשן מאוד גדול, שדיברנו עליו בפודקאסט כמה פעמים.

יהונתן: זה חידה? זה עכשיו חידון? אני בחידון? [צוחקים]

תום: אפשר להגיד.

יהונתן: מה נסגר? אני אלך לחפש שבוע הבא בעצמי. סרט אקשן, לא מכסחי השדים, סרט אקשן, גם לא רמבו גם לא רוקי, אממ…

תום: עם צמד שוטרים קשוחים.

יהונתן: נשק קטלני 2! גם אותו לא ראיתי אף פעם!

תום: או וואו. גם אותו. במקום שלישי סרט שדיברנו עליו שבוע שעבר.

יהונתן: אוקיי, באטמן כן.

תום: באטמן, כן. במקום רביעי סרט שנדבר עליו בפודקאסט נראה לי, קומדיה רומנטית על מישהו שפוגש מישהו אחר.

יהונתן: אה, אז כשנדבר עליו. סרט אגב נהדר, שוב, כאילו, בין הסרטים שראיתי כבר, בין כאילו קיקי, באטמן, כשהארי פגש את סאלי, אני לא יודע, זה כל כך סרטים שונים, כאילו מה המצב רוח שלי, מה קורה… זה לא כזה, יש לי ערב סרט והם גנריים לחלוטין, זה כאילו… כזה, קיקי זה מאוד low-fi beats to work with, באטמן זה כזה, כן! אקשן! וכזה, כשהארי פגש את סאלי זה כזה ערב גלידה, אני לא יודע, זה שלושה חוויות שונות. אתה מבין מה אני אומר?

תום: ומתחתיהם, Friday the 13th חלק 8.

יהונתן: לא תודה.

תום: Jason Takes Manhattan, כבר הגיעו לשמונה אז.

יהונתן: כן. לדעתי אגב זה האחד שכתוב שהוא takes Manhattan אבל רוב הזמן הוא על ספינה. [צוחקים]

תום: הוא על ספינה [צוחק] כן, זה כזה… ו-Honey I shrunk the kids, הזכרנו בשבוע שעבר, ג׳יימס בונד יש לו רישיון להרוג,

יהונתן: אני רוצה לראות את הבחור הזה, נכון? זה… זה אחד כזה, נתנו לו, יש כזה… ג׳יימס בונד של שתי סרטים נכון? כזה בין רוג'ר מור ל…

תום: זה לא… זה לא לייזנבי, זה דלתון.

יהונתן: זהו, אף פעם לא ראיתי אותו. זה כן מעניין אותי לראות כזה, לפחות סרט אחד של דלתון.

תום: מקום שמיני הזכרנו את זה גם שבוע שעבר, אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון,

יהונתן: כן.

תום: מקום תשיעי Dead Poets Society!

יהונתן: אנחנו לא מדברים על זה פה, נכון? אתה שללת על הסף שנדבר על זה השנה.

תום: אני לא אוהב את הסרט הזה. ומקום עשירי, עוד סרט אנימציה, אבל הפעם re-release, סרט קלאסי, סמי קלאסי של דיסני שממנו יערכו אותו בגלל הצגות גזעניות של חלק באוכלוסייה

יהונתן: פנטזיה? יש כמה.

תום: פיטר פן. [צוחקים]

יהונתן: פיטר פן, אוקיי.

תום: אני מאמין ש-What makes the red men red כאילו מוסר מרוב הגרסאות המודרניות בסטרימינג.

יהונתן: כן גם כן הקנטאורית השחורה מוסרת מכל הגרסאות של פנטזיה. [צוחק]

תום: אז מה, יש סרט מאלה שהיית מעדיף לראות מקיקי? מאלה שאתה מכיר? או שאתה כזה לא, לא, לא, אני, אני נשאר בקיקי. ושים לב, אם תגיד, תבחר בסרט אחר, יש סיכוי לא רע שהיא תבכה ותאבד את הכוחות שלה.

יהונתן: לא, אני לא יכול לעשות לה את זה. זה, שוב זה… זה משחק קשה כי כזה, אה, רגע יש כאילו… אני רוצה לראות הכל! אז כזה אם אני צריך אבל, אני אגיד את זה ככה. אם אני יושב לראות עם המשפחה סרט אחד, זה יהיה קיקי. אם אני כזה רואה סרט לעצמי לבד, הוא כנראה עדיין קיקי אבל כזה יש שם כמה סרטים אחרים שכזה תלוי במצב רוח שלי אני יכול לראות. אני די מעדיף את קיקי מהסרטים האלה כאשר שוב אני מאוד אוהב את באטמן אבל, באטמן הוא סרט יותר דורש כאילו, יש משהו בקיקי שפחות דורש ממך דברים, הוא יותר נותן לך.

תום: אוקיי, אז זה היה פרק 2 של 1989 הפודקאסט, אם נהנתם נשמח אם תעשו לייק ו-share ו-comment ו-subscribe ו… תזרקו עלינו, פשוט תחפשו אותנו ברחוב תזרקו עלינו כסף ותגידו הנה כסף כאילו, אנחנו מאוד אוהבים כסף

יהונתן: כן, זה יהיה נחמד. לא עשינו ספוילרים מדומיינים לקיקי אבל בסוף. אני רק רוצה לציין.

תום: כאילו אמרנו שהיא מאבדת את הכוחות שלה ומקבלת אותם בחזרה, ואמרנו שיש זפלין…

יהונתן: כן אבל לא… לא המצאנו ספוילרים אני רק רוצה לציין בסוף.

תום: אמרתי שהיא תבכה אם באטמן ינצח אותה, אני חושב שזה ספויילר דמיוני.

יהונתן: אוקיי, כן, באטמן מגיע בסוף קיקי בשביל לגרום לה לבכות. [צוחקים]

תום: זה כזה… Criminals of suspicious and cowardly loud, קיקי את לא שילמת את המס הכנסה, הגיע הזמן לפחד. את יודעת קיקי, את… המשלוחים שאת מעבירה הם פוגעים בשירות Ubereats של Wayne Tech. זה כזה, הרסת לנו את ה-revenue מאז שאת השתלטת על משלוחי אוויר בעיר הזאתי…

יהונתן: וואו, הסרט הזה, הם… הארכיטקטורה מאוד שונה, אבל הוא גם מתרחש בגותהאם, כאילו הוא לא, יש שם לעיר הזאת, אבל שנייה, הוא מתרחש פשוט בצד הנחמד של גותהאם. כזה, יש את הצד המעפן שיש בו וויין, וכזה זה וזה, כן אנחנו לא מדברים על צפון גותהאם אף פעם, כזה, צפון גותהאם, *מזמזם מוזיקה*

תום: אה כן, זה הסמטה האחות של Crime Ally, זאת Nice Ally! איפה שזוג הורים מיליונרים יצאו מסרט קולנוע, ומישהו ניגש אליהם ברחוב והגיש להם…

יהונתן: בדיוק. זה הצד הנחמד יותר של גותהאם. אתה יודע, זה… זה מאוד… תושבי גותהאם מרגישים שכאילו עושים להם אי צדק, כל הזמן כזה מציגים את העיר שלהם כעיר פשע נוראית, יש צדדים נחמדים לגותהאם אוקיי?

תום: צדדים יפניים [צוחקים ממש] הרובע היפני של גותהאם.

יהונתן: הרובע היפני של גותהאם, כן.

תום: אז עד הפעם הבאה, אני הייתי תום שפירא.

יהונתן: אני הייתי יהונתן צוריה.

תום: וניפגש בסרטים של 1989.

[מוזיקה - Lipstick Message / Rouge No Dengon by Yumi Arai]

יהונתן: היי כרמל. רציתי לשאול אותך שאלה לגבי הסרט, שירות המשלוחים של קיקי. את זוכרת אותו?

כרמל [ילדה קטנה]: כן, ברור למה לא.

יהונתן: את זוכרת מה קורה בו?

כרמל: כן.

יהונתן: את יכולה להגיד לי?

כרמל: כאילו, כן, אני יכולה להגיד.

יהונתן: אז תגידי.

כרמל: טוב. אז היא רוצה ללכת לחופש בארצות אחרות אז היא הולכת, פוגשת את חברה שלה, ואז היא מטיילת במקום שבו יש ילד מאוהב בה, שבא אחריה. בחנייה. והשוטר כאילו עצר אותה, אז הוא… אז הוא עזר לה.

יהונתן: הבנתי, ומה קרה אז?

כרמל: ואז הוא בא עם האופניים שלו, עושה גלינג גלינג, ואז היא מסתכלת, רואה אותו, ואומרת, טוב תפסיק לבוא אחריי, ואז הוא אומר, את נראית כמו סבתא שלי.

יהונתן: ואז מה קרה?

כרמל: ואז, היא אומרת תפסיק לבוא אחרי, זה לא נעים לי, ואז היא מוצאת כאילו חנות לחם, שהיה אימא ועם תינוק, והיא שכחה… היא ביקשה מה... ממישהי שהיא בתוך החנות לשמור לה על המוצץ, Pacifier, ואז כאילו היא שכחה את זה, ואז היא כבר הלכה, אז קיקי עם המטאטא רצה, אמרה אני יכולה לעזור לך, כי אני מכשפה, ואני יכולה לעוף. אז היא פשוט הביאה לה את הפסיפייר שזה מוצץ ועפה, straight, ישר אל האמא לתת לתינוק שבכה.

יהונתן: הבנתי, ומה קורה בסוף?

כרמל: זה שהם חברים הבת והבן, קיקי והילד, ואז הוא מכין אופניים שיכולים לעוף להם, והם שמחים ויש להם…

יהונתן: אוקיי. מה את חושבת על הסרט הזה?

כרמל: סרט נחמד.

יהונתן: סרט נחמד. למה הוא סרט נחמד?

כרמל: אני אוהבת את המנגינות ששם, זה ממש מרגיע כאילו.

יהונתן: את המנגינות. יש עוד משהו שאת אוהבת בסרט?

כרמל: כן, כאילו שהיא לאט מבינה, לאט לאט מבינה, שחברים זה דווקא דבר טוב, כי גם בבית שלה היא ידעה את זה, אבל היו לה חברים קצת שונים. ובגלל זה היא לא רצתה להיות החברה של הבן ואז היא הבינה שזה די טוב. וזהו.

יהונתן: אוקיי. איזה דמות את הכי אוהבת בסרט?

כרמל: או את אמא שלה, או את קיקי, או את חברה שלה שהיא פגשה בדרך.

יהונתן: אוקיי, יש עוד משהו את רוצה להגיד על הסרט?

כרמל: אני גם ממש אוהבת את החתול שיש לה.

יהונתן: אוקיי, תודה רבה כרמל.

כרמל: וזה גם ממש כיף שהוא פגש לאט לאט את החברה, הוא ידע לדבר, ואז הוא שכח מרוב פחד, מרוב שהוא אהב את החברה, ואז פשוט הוא התחבר אליה ולא אל קיקי, ואז הוא הפסיק לדבר, ואז כאילו, איך קוראים לזה? כן. אז אחרי זה… הוא, היא כבר לא פגשה אותו, היא רק פגשה אותו לפעמים כי הוא הולך להיות עם חברה שלו והוא רק בא אליה אל הבית שלה שהיא קונה אוכל והוא מריח, והיא אומרת לבת זוג שלו, שזה החתול השניה, אני הולכת לקחת ממך… בסוף אתה חתול, כן, אז הוא אומר, טוב, אני הולך למצוא אוכל, אז הוא הולך אל הבית, מתגנב מהחלון, כי היא תמיד משאירה אותו פתוח בשביל שהוא יבוא לאכול, חוטף שתי דברים, ו… חוזר אליו ואז הם ככה אוכלים.

יהונתן: תודה רבה.

כרמל: בבקשה.

[מוזיקה - Angel Witch / Angel Witch]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

45 views0 comments

Comentários


bottom of page