התמונה המלאה - אישה מחזיקה מאזניים - דוקטור גיא טל
- אדוה דוד
- 2 days ago
- 7 min read
ירון וילנסקי ודוקטור גיא טל על אישה מחזיקה מאזניים של יאן ורמיר. קישור ליצירה
תאריך עליית הפרק לאוויר: 01/04/2019.
[מוזיקת פתיחה]
ירון: שלום, אני ירון וילנסקי, מזמין אתכם למסע אל מה שאני כל כך, כל כך אוהב, אמנות. בכל פרק נהיה עם יצירת מופת, נלמד אותה, נחווה אותה מחדש. מתחילים.
יאן ורמיר, "אישה מחזיקה מאזניים". זו היצירה. אנחנו עם דוקטור גיא טל, שנקר, שלום.
ד"ר טל: אהלן.
ירון: נפתח ביאן ורמיר עצמו. כולנו מכירים בעיקר את ה… עגיל פנינה.
ד"ר טל: "נערה עם עגיל פנינה", נכון.
ירון: זה הוורמיר המפורסם.
ד"ר טל: זה המפורסם.
ירון: יש עוד מפורסם שהוא יושב ומצייר. ואתה בחרת "אישה מחזיקה מאזניים". [ד"ר טל מהמהם בהסכמה] זה תמיד אותו חלון. [צוחק]
ד"ר טל: זה תמיד אותו חלון. [צוחק]
ירון: האור מגיע תמיד מאותו חלון אצל ורמיר.
ד"ר טל: כן, כן. תראה, לוורמיר יש בכל העולם 35 ציורים. ככה שאם אתה…
ירון: זהו?
ד"ר טל: כן. ככה שאם אתה הולך למוזיאון ואתה רואה ורמיר, אתה יכול לעשות רשימת ורמיר ולעשות V ליד הציור של ורמיר שראית. אני מכיר אנשים כאלה אישית שפשוט סופרים כמה ורמירים הם ראו, פשוט מדהים. אה… עוד דבר נחמד על ורמיר, שנשארו 35 ציורים ואנחנו יודעים גם שהיו לו 14 ילדים. 10 או 11 בעצם נשארו בחיים וארבעה מתו עם לידתם. אז יש לו קצב לא רע של ילד ושלושה ציורים. ילד - שלושה ציורים, ילד - שלושה ציורים, והוא מת בגיל 43.
ירון: 35 ציורים? זה הכל? כי מה? כי הוא צייר לאט? כי הוא… כי אנחנו אומרים, יש ציירים אחרים שהכמויות שלהם אדירות.
ד"ר טל: נכון, אבל אה… למשל לאונרדו, טוב, לאונרדו היה עסוק גם בדברים אחרים…
ירון: כן, בדיוק.
ד"ר טל: יש לו פחות מ-20 ציורים. קאראווג'ו בערך 80 ציורים. זה נכון שזה מעט מאוד. יכול להיות שהוא צייר לאט, יכול להיות שחלק הלכו לאיבוד. מה שמיוחד בציורים שלו, מה ששאלת על החלון, זה קל מאוד לזהות את הציורים שלו כי יש תמיד את החלון הזה מצד שמאל שמכניס איזה אלומת אור שמאירה בן אדם אחד או שתי דמויות שנמצאות בחלל פנימי ושקועות בשקט שלהם, הם עושות משהו בשקט.
ירון: זהו, השקט הוורמירי הזה.
ד"ר טל: כן, האישה שמוזגת חלב, האסטרונום שמסתכל על הגלובוס, אישה שקוראת מכתב. וכאן לפנינו אישה ששוקלת משהו במאזניים.
ירון: ולא יעזור כלום. כשאתה מסתכל בפעם הראשונה על הציור, אתה ישר הולך ליד ימין שלה שמחזיקה את המאזניים.
ד"ר טל: נכון, ומה שאתה אומר באופן אינטואיטיבי, זה נכון גם באופן אה… בוא נגיד קומפוזיציוני, כי אם אנחנו מותחים את כל הקווים האלכסוניים בציור הזה, נקודת המגוז, הנקודה שבה כל הקווים של הקומפוזיציה נפגשים, היא אותה יד ימין שמחזיקה את המאזניים.
ירון: תסביר עוד פעם את העניין הזה של המגוז. מה זה הקווים האלכסוניים? איך אנחנו, מאיפה?
ד"ר טל: תסתכל למשל על השולחן, אתה רואה שבשולחן יש קו אלכסוני. אם אתה מסתכל על אדן החלון יש קו אלכסוני. הקו האלכסוני הזה, כן, התיאור הזה של השולחן בקו אלכסוני…
ירון: אם אתה ממשיך אותו…
ד"ר טל: אתה מגיע לנקודת מגוז.
ירון: אם אתה ממשיך את כל הקווים האלה ומגיע לנקודה אחת.
ד"ר טל: בדיוק. הרעיון הוא באמת תיאור של אשליה תלת מימדית על משטח דו מימדי. זה בעצם הרעיון. ונקודת המגוז, אם האמן הוא חכם מאוד, נקודת המגוז תהיה גם הנקודה שהיא הרעיון של הציור. זאת אומרת הרעיון כאן של הציור הוא עצם השקילה.
ירון: ואנחנו מסתכלים אל היד שלה וגם היא מסתכלת אל היד שלה.
ד"ר טל: וגם היא מסתכלת, נכון מאוד.
ירון: וגם האור מגיע אל היד שלה.
ד"ר טל: והאלומה, יפה. הכל מגיע לכף היד שלה. עכשיו אנחנו צריכים להסתכל על מה היא מחזיקה, על המאזניים.
ירון: מה?
ד"ר טל: קודם כל, מה היא שוקלת? אנחנו רואים על השולחן מחרוזות פנינים…
ירון: נכון.
ד"ר טל: שמגיחות מתוך קופסה ומטבעות כסף. זאת אומרת, לא מדובר באישה ענייה, יש כאן מעמד בורגני שבע.
ירון: אבל על המאזניים ברגע הציור אין כלום.
ד"ר טל: אין כלום.
ירון: גורנישט.
ד"ר טל: זה מאוד מפתיע. זאת אומרת, אם היא כל כך שוקלת ומרוכזת ו-ורמיר אומר לנו שזה הפואנטה של הציור, אם אנחנו מתקרבים ומסתכלים על כפות המאזניים, אנחנו רואים שהן ריקות. חוץ מרמז אחד קטן, יש אלומת אור שמתנוצצת לה על כפות המאזניים. אולי זו אלומת אור סימבולית, ספיריטואלית. אנחנו לא יודעים.
ירון: אתה יודע, האינטואיציה הראשונה להסתכל על המבט שלה ולהגיד היא שוקלת את חייה.
ד"ר טל: נכון, והיא באמת שוקלת את חייה. רמז לאינטואיציה הזו תלוי לך על הקיר מאחורה. הציור מאחוריה…
ירון: כן?
ד"ר טל: הוא ציור של יום הדין האחרון. אתה רואה את ישו מלמעלה, ואתה רואה בחלק התחתון אנשים קמים לתחייה. זאת אומרת, ישו דן את הקמים לתחייה, כך לפי ספר האפוקליפסה.
ירון: זה ציור של ורמיר ה…?
ד"ר טל: לא, לא, לא, זה לא ציור של ורמיר ולא בטוח שהציור הזה היה קיים. אנחנו מכירים קומפוזיציות דומות של אותו ציור.
ירון: כלומר, ורמיר מצייר ציור בתוך ציור?
ד"ר טל: בדיוק, ציור בתוך ציור. ישו שופט את הנשמות, חלק ילכו לגן עדן, חלק לגיהנום. לפי קומפוזיציות של הציורים האלה של יום הדין האחרון באותה התקופה, אנחנו יודעים שמתחת לישו תמיד יש את מיכאל הקדוש שמחזיק מאזניים ועם המאזניים האלה הוא שוקל את הנשמות. חלק ילכו לגיהנום, חלק לגן עדן. כאן האישה הזו נמצאת בדיוק מתחת לישו והיא לוקחת בעצם את התפקיד של מיכאל הקדוש, היא זו שמחזיקה את המאזניים ושוקלת.
ירון: אנחנו יודעים מי האישה הזו, או שזה פרי דמיונו של ורמיר? לא, לא…
ד"ר טל: דיוקן, אנחנו לא יודעים אם זה דיוקן או לא. אנחנו רואים את הבטן בולטת ולכן אנחנו יכולים לדמיין שהיא בהריון, והבגד הכחול לבן אולי הוא אומר לנו, או מרמז לנו, על מריה. ולכן האישה הזו, אם אנחנו חושבים שהיא מריה, ורק נגיד בסוגריים שוורמיר היה קתולי בהולנד הפרוטסטנטית של אותה תקופה, יכול להיות שמריה שוקלת כאן את הנשמות אולי של הצופה. אולי היא זו שמתווכת אותנו לישו לגאולה ביום הדין האחרון, ועושה את חשבון הנפש בשבילנו, עבורנו, או אולי היא עושה את חשבון הנפש שלה.
ירון: הבד הכחול מצד שמאל דווקא, הוא מטורף. אני כל כך אוהב אותו כי כשאתה מגדיל את הציור…
ד"ר טל: כן?
ירון: הוא יוצר שם כחול כל כך הרבה יותר מעניין, נניח מהכחול הימני, בעיניי.
ד"ר טל: כן. אה, גוונים של כחול שאיך ש… איך שהצבע מושפע למשל מתאורה ומאור וצל ומכל הקפלים, אתה רואה כמה קפלים יש שמה בכחול. תסתכל עוד בצד שמאל למעלה, אם אתה כבר מסתכל על פרטים קטנים, ותראה שבין החלון לבין הציור של יום הדין האחרון, יש עוד מסמר על הקיר.
ירון: זה מסמר?
ד"ר טל: כן.
ירון: אה, נכון. זה מסמר בלי ציור.
ד"ר טל: מסמר בלי ציור. ואתה שואל את עצמך, אוקיי, למה אין ציור על המסמר הריק הזה?
ירון: איך לך מסמר בבית בלי ציור?
ד"ר טל: אה, לא.
ירון: לי כן. [צוחקים]
ד"ר טל: בדרך כלל אני, בדרך כלל אני מוריד את המסמר.
ירון: זהו.
ד"ר טל: אבל זה נראה כאילו ורמיר רצה לתלות שם ציור, אולי יום הדין האחרון היה תלוי על אותו מסמר והוא הזיז אותו.
ירון: זהו, כי אין הרבה מקום. יש פה מקום לציור קטן אם זה…
ד"ר טל: אולי ציור קטן. אהמ… המסמר הזה, לפחות לפי אחת מחוקרות האמנות המפורסמות, קוראים לה מיקה באל, היא אומרת שהמסמר הזה הוא סימן לרצון של ורמיר לאזן את הציור. זאת אומרת, המסמר הזה הוא רמז, מאוד פואטי, כן? אתה לא חייב…
ירון: למה?
ד"ר טל: זה לא משהו כאן… עובדתי, אבל רמז לרצון של ורמיר לאזן את הציור. כאילו הוא ניסה לתלות שם ציור על המסמר הריק ואז הוא העביר את הציור של יום הדין האחרון ימינה, ובעצם העניין הזה של השקילה, העניין הזה של המאזניים והאיזון, הוא לא רק הנושא של הציור, אלא גם הוא הרצון של האמן לייצב את הקומפוזיציה שלו.
ירון: עוסקים במסמר הזה כי אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאין בציורים האלה שום דבר סתם. זאת אומרת, לכל דבר יש סיבה, או שיכול להיות שהוא סתם שם שם מסמר כדי שנרגיש מאוד אמיתי, מאוד אותנטי את החדר.
ד"ר טל: זה יכול להיות שהוא עשה את הציור הזה בצורה מאוד ריאליסטית. אממ… אני שואל את עצמי, אבל… אפשר להסתדר גם בלי המסמר. הוא היה יכול להסתדר בלי המסמר.
ירון: נכון.
ד"ר טל: אולי זה דיוקן של קיר. אה, אנחנו לא בטוחים וזה נראה יותר עם… עם ציור שאצור בו כל כך… אצורות בו כל כך הרבה משמעויות ורבדים והרצון שלך להתעמק ולחשוב ולהרהר כמו אותה אישה ששוקלת במאזניים, אולי יש כאלה שיהרהרו במסמר.
ירון: מה היה לו עם פנינים?
ד"ר טל: פנינים?
ירון: שם פנינה, פה פנינים, השרשרת, זה נראה כמו פנינים, נכון?
ד"ר טל: כן, כן, אלה ממש מחרוזות שיוצאות מה… אתה רואה? מגיחות להן מהקופסה. יש כאן בעצם איזה מין… אפשר להגיד מסר כפול. מצד אחד, תהנו מכל המותרות, מוצרי המותרות והעושר שלכם. מצד שני, למרות כל העושר והכסף שיש לכם, אל תשכחו שהפואנטה בסופו של דבר של החיים זה הגאולה בעולם הבא. ולכן השקילה היא לא של הכסף, אלא של המעשים הטובים.
ירון: אני יש לי רק V אחד על ורמיר בווינה, הציור המפורסם שהוא יושב ומצייר. אם רוצים לראות את הציור הזה, לאן צריך לנסוע?
ד"ר טל: ל-"National Gallery" בוושינגטון.
ירון: ראית אותו?
ד"ר טל: בוודאי.
ירון: מה מרגישים כשעומדים מולו?
ד"ר טל: אה, חוויה מאוד אינטימית. הציור הוא פיצי…
ירון: אה, הוא קטן?
ד"ר טל: הוא בערך 35, 40 סנטימטר, הוא קטן מאוד. כל הציורים של ורמיר מאוד קטנים. ולכן אתה פשוט נשאב לתוך החוויה האינטימית וה… כן? של האישה הזו שנמצאת לבד מול ה…
ירון: תשמע, המבט שלה זה פשוט, זה, זה… זה מרתק. אתה… [נאנח] על מה היא חושבת באמת?
ד"ר טל: חיים שלמים. או אולי על הבן שלה שבדרך.
ירון: "ועוד לא אמרתי הכל". אריק איינשטיין.
[מתנגן השיר "ועוד לא אמרתי הכל" בביצוע אריק איינשטיין]
"ועוד לא אמרתי הכל
ועוד יש לי מה לומר
לפני שיהיה מאוחר
והקהל יתפזר
וכל אחד יהיה זוכר
מה שכל אחד זוכר
כשאחרים כילו לומר
מה שאמרו
ומה שלא אמרו
ועוד לא אמרתי הכל
ועוד יש לי מה לומר
לפני שיהיה מאוחר
והקהל יתפזר
וכל אחד יהיה זוכר
מה שכל אחד זוכר
כשאחרים כילו לומר
מה שאמרו
ומה שלא אמרו
ועוד לא אמרתי הכל
ועוד יש לי מה לומר
לפני שיהיה מאוחר
והקהל יתפזר
וכל אחד יהיה זוכר
מה שכל אחד זוכר
כשאחרים כילו לומר
מה שאמרו
ומה שלא אמרו
ועוד לא אמרתי הכל"
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments