התמונה המלאה - המלחייה - דוקטור גיא טל

ירון וילנסקי ודוקטור גיא טל על המלחייה של בנוונוטו צ'ליני. קישור ליצירה

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 09/05/2019.

[מוזיקת פתיחה]

ירון: שלום. אני ירון וילנסקי, מזמין אתכם למסע אל מה שאני כל כך, כל כך אוהב, אמנות. בכל פרק נהיה עם יצירת מופת. נלמד אותה, נחווה אותה מחדש. מתחילים.

בנוונוטו צ'ליני, זה האמן. דוקטור גיא טל, שנקר, שלום.

ד"ר טל: שלום, שלום.

ירון: מלחייה?

ד"ר טל: Saliera, באיטלקית.

ירון: כן, מלחייה, ממש איקאה.

ד"ר טל: זו מלחייה איקאה, כן. [ירון צוחק] בקטנה, לא משהו רציני, כן.

ירון: מי שמסתכל, רק שיבינו, שנבין את הגודל, הרוחב של הדבר הזה הוא 33 סנטימטר וחצי והגובה 26 סנטימטר. מלחייה. מה זה? מה זה מלחייה אז?

ד"ר טל: מה זה מלחייה? באותה תקופה אתה צריך להבין שאנשים כשהם אכלו אצל מלך, ואנחנו מדברים כאן על פרנסואה פרמייר, מלך צרפת במחצית הראשונה של המאה ה-16, הם רצו איזושהי הופעה. הם רצו משהו מעניין שיקרה על השולחן. אז יש לך את כלי הכסף שאתה אוכל איתם, אבל באמצע השולחן, מה שנקרא ה-centerpiece, צריך להיות מעניין. אז יש כל מיני כלים, למשל מכניים, שזזים, כל מיני ספינות כאלה שזזות, או שעונים, או כל מיני משחקי שולחן. והדבר הבסיסי ביותר שאמור להיות מרהיב ויפה, זה המלחייה. בספרים מאותה תקופה כתוב שהמלחייה זה הכלי הראשון שעולה על השולחן והכלי האחרון שיורד מהשולחן. המלחייה זה המקום שמגדיר איפה יושב המלך, המלחייה נמצאת ליד המלך.

ירון: ואז הולך צ'ליני ועושה מלחייה שהיא בעצם יצירת אמנות.

ד"ר טל: כן.

ירון: זה נמצא במוזיאון, מוזיאון האמנות הגדול, ה-"Kunsthistorisches Museum" בוינה, אחד המקומות האהובים עליי. אתה נכנס פנימה ואז יש את החדר מצד שמאל שהוא חפצים…

ד"ר טל: נכון.

ירון: הוא לא ציורים. שם זה נמצא.

ד"ר טל: נכון. מה שאנחנו קוראים אמנות דקורטיבית או אמנות שימושית, אה, זה חדר שלצערי הרב ריק מאדם. כולם הולכים לציורים, הבאמת נפלאים, של ברוייכל וכולי. והחדרים האלה, הבאמת מדהימים, נשארים די בשוליים, כי היום אנשים, תיירים, לא מבינים מה היה המקום של אותם חפצים באותו… כן? באותו ארמון או בחברה האצילה.

ירון: אז בוא נעזור להם להיכנס לחדר הזה ולמה שווה להיכנס לחדר הזה.

ד"ר טל: כן.

ירון: מה יש לנו כאן במלחייה הזאת? מי הן הדמויות ומה הוא בונה כאן, צ'ליני?

ד"ר טל: כן. קודם כל מבחינת הדמויות, אנחנו רואים גבר ואישה עירומים. אם אתה רואה גבר ואישה עירומים, אתה כבר יכול לחשוב שזה הולך לכיוון של מיתולוגיה. באמת יש לנו כאן את הדמות אל הים, נפטון סלאש פוסידון שמחזיק את הקלשון ומתחתיו אנחנו רואים את הסוסים, סוסי הים שעליהם הוא רוכב. ומהצד השני, אני לא אומר מצד שמאל או מצד ימין, כי זה 360 מעלות, אבל ממולו אנחנו רואים אישה עירומה, זו Terra, אדמה. היא מסמלת את האדמה, וסביבה, מי שמסתכל טוב יכול לראות כל מיני חיות של אדמה, כמו פיל, למשל.

ירון: עכשיו, מי שאיתנו באמת יש כמה צילומים של המלחייה הזאת משני, בעיקר משני כיוונים. באחד רואים שער כזה, כמו שער טיטוס, שער ניצחון.

ד"ר טל: שער ניצחון, כן.

ירון: ובצד השני יש קערה.

ד"ר טל: כן. הקערה, אם מסתכלים טוב בפרופיל, היא ספינה והספינה הזו שייכת לצד של נפטון, לצד של הים. בספינה הזו, זה בעצם כלי הקיבול של המלח. אתה… כן? יש איזה כפית קטנה, אתה לוקח עם כפית ומפזר לך מלח.

ירון: והפלפל איפה, בשער הניצחון הזה?

ד"ר טל: הפלפל, כן. הפלפל מסתתר בשער ניצחון, בחלק העליון שלו אתה רואה אישה עירומה קטנטנה שנמצאת על שער הניצחון.

ירון: נכון.

ד"ר טל: אתה, אתה פשוט עם האישה העירומה אתה פותח את המכסה, האישה העירומה זה המכסה. אתה פותח ואתה מגלה שמה קופסה קטנטנה לפלפל, כי הפלפל השתמשו בו פחות מאשר מלח. במלח השתמשו יותר, אז הוא פשוט פתוח והוא גדול יותר.

ירון: זה פסל או כלי מעוצב? איך מתייחסים לזה? היום היו שמים את זה במוזיאון העיצוב.

ד"ר טל: כן. באותה תקופה לא היו כל כך הבדלים כמו שאנחנו היום מבדילים, האם זה פסל, האם זה כלי עיצובי. זה גם פסל, בוודאי. בנוונוטו צ'ליני היה בראש ובראשונה פסל, וזה גם כלי עיצובי, כלי שימושי, כי באמת תכלס, המלך ממש משתמש בכלי הזה, זה לא רק ליופי בתוך הויטרינה. ועדות לכך שמדובר כאן גם באמנות, על הבסיס, הבסיס דווקא עשוי מעץ, של הפסל הזה, אתה רואה תבליטי זהב של ארבעה, ארבע דמויות עירומות, שני גברים ושתי נשים. והדמויות האלו הם ציטוטים, או בוא נגיד מחווה למיכלאנג'לו. הדמויות האלה הן דמויות של הזמנים, ארבעת הזמנים של היום, שמיכלאנג'לו מפסל בקפלה מדיצ'י בפירנצה. בנוונוטו צ'ליני לפני שהוא מגיע לצרפת, לעבוד אצל פרנסואה פרמייר, הוא היה בפירנצה והוא מעריץ ענק של מיכלאנג'לו. אז אנחנו רואים את זה שם.

ירון: אני חוזר לעניין השימושי. הוא מייצר הרבה כאלה?

ד"ר טל: לא. האמת שיש לנו רק אחד כזה של בנוונוטו צ'ליני.

ירון: אה!

ד"ר טל: אנחנו יודעים שהוא עשה, לפני שהוא עשה את העיצוב הסופי הזה בזהב, אמייל, עץ, הוא עשה איזשהו מודל לפני כן, כשהוא היה ברומא, בכלל לפטרון אחר, לאיפוליטו ד'אסטה, לקרדינל ברומא. וכשהוא עבר לצרפת, כשפרנסואה פרמייר קרא לו, הוא לקח בעצם את הרעיון איתו. פרנסואה שאל אותו, תגיד, אתה יודע לעשות מלחייה? הוא אמר 'במקרה הכינותי מראש' [ירון צוחק], הוציא את המודל, כן? והראה לו את הרעיון שלו. פרנסואה זרם איתו. הוא זרם איתו מכל מיני סיבות. יכול להיות שגם בגלל עניינים כלכליים, בגלל שפרנסואה בדיוק באותה תקופה מפתח את כל השוק של התבלינים. השוק של התבלינים באותה תקופה באירופה נשלט על ידי פורטוגל ואיטליה. צרפת גם רוצה להיכנס לשוק הזה, ובוודאי המלחייה הזו מראה את הגדולה של המלך בעניין התבלינים.

ירון: אתה יודע, עוד לא דיברתי על כסף, על ערך של היצירות כמעט, כי זה יצירות מטו… אנחנו עוסקים ביצירות באמת שקשה מאוד להעריך אותן. אבל כאן דווקא כשהתכוננתי…

ד"ר טל: כן.

ירון: אז זה… המלחייה הזאת נגנבה ב-2003, מצאו אותה אחר כך. היא מבוטחת ב-60 מיליון דולר.

ד"ר טל: אני לא… אני לא יכול להגיב כאן ולהגיד אם זה הרבה או מעט. [צוחקים] כי אין לי מושג למשל בכמה מבוטחת המונה ליזה או המומיה של תות ענח' אמון במוזיאון הארכיאולוגי במצרים, הם גם מבוטחים במאות מיליונים. אבל כן, זו יצירה. אני יכול כן להגיד לך שבאותה תקופה, אם אתה שואל האם… ציור של מיכלאנג'לו או הפסל הזה, מה שווה יותר? אני אגיד לך חד משמעית הפסל הזה שווה יותר. המלחייה שווה יותר, כי הם לוקחים בחשבון גם את הפיסול, את זמן העבודה, את החומרים של הפסל הזה, וכל זה מייקר את העבודה, הרבה יותר מאשר הציורים ב-"Kunsthistorisches Museum" שכל התיירים מסתכלים, כי חינכו אותנו לאהוב יותר, או להעריך יותר, ציור מאשר אמנות שימושית. אמנות שימושית נראית לנו שימושית. מלחייה, כן? במטבח.

ירון: לא היית מעדיף… מה אתה מעדיף בבית? כזה שיהיה לך על השולחן?

ד"ר טל: גם וגם, גם וגם.

ירון: או גם הדבר הזה שעושים, אתה יודע, ויוצאים מהחורים המלח?

ד"ר טל: גם מלחייה של צ'ליני וגם ציור של מיכלאנג'לו. [ירון צוחק] זה בא ביחד טוב.

ירון: צ'ליני, נסיים עם ויוואלדי.

[מתנגת היצירה "Stabat Mater" מאת ויוואלדי]

“Stabat Mater dolorosa

Iuxta crucem lacrimosa

Dum pendebat Filius

Cuius animam gementem

Contristatam et dolentem

Pertransivit gladius

O quam tristis et afflicta

Fuit illa benedicta

Mater Unigeniti

Quæ mœrebat et dolebat

Pia Mater cum videbat

Nati pœnas incliti

Quis est homo qui non fleret

Matrem Christi si videret

In tanto supplicio?

Quis non posset contristari

Christi Matrem contemplari

Dolentem cum Filio?

Pro peccatis suæ gentis

Vidit Iesum in tormentis

Et flagellis subditum”