התמונה המלאה - יום הדין - דוקטור גיא טל

ירון וילנסקי ודוקטור גיא טל על יום הדין של מיכאלנג'לו. קישור ליצירה

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 09/05/2019.

[מוזיקת פתיחה]

ירון: שלום, אני ירון וילנסקי, מזמין אתכם למסע אל מה שאני כל כך, כל כך אוהב, אמנות. בכל פרק נהיה עם יצירת מופת, נלמד אותה, נחווה אותה מחדש. מתחילים.

חוזרים בשמחה אל מיכלאנג'לו. שלום דוקטור גיא טל, שנקר.

ד"ר טל: אהלן.

ירון: איך קוראים לציור הזה?

ד"ר טל: "יום הדין האחרון". ציור מ-1534 של מיכלאנג'לו ב… בקפלה הסיסטינית.

ירון: [מהמהם בהפתעה] אבל לא בתקרה.

ד"ר טל: לא בתקרה. התקרה, אני מזכיר לך, היה 1508 עד 1512, אפיפיור אחר לגמרי, יוליוס השני. 20 שנה אחרי, מיכלאנג'לו עדיין חי, כן?

ירון: היו מרוצים מהקפלה משום מה. [צוחק]

ד"ר טל: היו מרוצים, כן, אמרו, דווקא קפלה יפה, ואז מגיע האפיפיור פאולוס השלישי ב-1534 וקורא למיכלאנג'לו בחזרה. בחזרה, אני מתכוון, מיכלאנג'לו היה בדיוק בפירנצה לעשות את הקפלה של המדיצ'י. קורא לו בחזרה כדי לצייר את יום הדין האחרון, הפעם על קיר, על הקיר הכי חשוב אולי, לא אולי, אה… בקפלה הסיסטינית, זה הקיר של תמונת המזבח. זאת אומרת, מתחת לקיר הזה יש את המזבח…

ירון: וואו.

ד"ר טל: ושמה האפיפיור עורך את המיסות הפרטיות לו ולקרדינלים.

ירון: אבל רגע, עד אז הקיר היה לבן, ריק?

ד"ר טל: לא, היה לפני זה אה… ציור, איזשהו ציור של מיכלאנג'לו, [ירון מהמהם בהפתעה] אני לא סגור איזה.

ירון: אז אמרו לו: 'עליו, עליו תצייר משהו אחר'.

ד"ר טל: כן, ועוד איזה ציור של פרוג'ינו. היו שם איזה ציורים, אבל כנראה שהם לא היו הדבר הכי מדהים בעולם, ואמרו 'על הציורים האלה, תצייר ציור פרסקו'. הציור הזה, רק שתבין, בערך 14 וחצי מטר גובה!

ירון: וואו, וואו, וואו.

ד"ר טל: זאת אומרת, זה ציור עצום, הרבה יותר גדול, נגיד, לא יודע, מ"הסעודה האחרונה" של לאונרדו, כן? במילאנו.

ירון: כן. עכשיו, כשמזמינים ממנו ציור לקפלה, אומרים לו, אנחנו רוצים שזה וזה וזה יהיה שם?

ד"ר טל: אממ… הייתה איזה שאלה איזה ציור יהיה. פאולוס השלישי ומיכלאנג'לו סגורים על זה שזה יהיה יום הדין האחרון. היו כל מיני הצעות אחרות. ובודאי יש לך תיאולוגים… תשמע, אתה בוותיקן, יש לך כל היום מתקרצצים מסביבך כל מיני תיאולוגים וכאלה…

ירון: [צוחק] נכון…

ד"ר טל: שחושבים שהם יודעים הכל. אז ברור שהם נותנים גם טיפים למיכלאנג'לו, הוא מן הסתם גם מבקש, כי אין לו כוח עכשיו לשבת לקרוא את כל הברית החדשה, ואת כל הספרים והכתבים התיאולוגיים…

ירון: אבל אני חושב, כשהוא הולך לצייר את יום הדין האחרון…

ד"ר טל: כן?

ירון: אז מה, אתה הולך לגיהנום? אתה הולך לא…?

ד"ר טל: אתה מתחיל, בוא… אתה מתחיל קודם כל בספר האפוקליפסה, שהוא הספר האחרון בברית החדשה, ושם כתוב על זה שישו יגיע באחרית הימים, והמלאכים יחצרצרו בחצוצרות כדי להעיר את המתים, וישו ישפוט את הנשמות שקמו לתחיה, חלק ילכו לגיהנום וחלק ילכו לגן עדן.

ירון: זה מעמד המשפט?

ד"ר טל: זה מה שאתה רואה, כאן אתה רואה את ישו במרכז, אתה רואה משמאלו את הגיהנום, אנחנו מדברים…

ירון: ישו, מה זה, הדמות הגדולה הזאת עם יד ימין למעלה?

ד"ר טל: כן, ישו הוא הדמות שמוארת באיזה מין, זה נראה כמו נגיד שמש או הילה מאוד גדולה מסביב לגוף שלו שנמצאת במרכז הקומפוזיציה, ולידו אנחנו רואים את מריה עם הצבעים של אדום כחול.

ירון: אבל רגע, ישו נורא, מאוד שונה מישו שאנחנו רגילים לראות. קודם כל הוא מלא יותר כאן, הגוף שלו כזה רחב, וב', הוא התגלח.

ד"ר טל: קודם כל, בוא לא נגיד מלא, אלא נגיד שרירי [ירון צוחק צחוק מתגלגל]. אם אתה תסתכל טוב, מאוד שרירי. גם כל הדמויות האחרות מאוד שריריות, ואני מזכיר לך שמיכלאנג'לו מאוד מתעניין בגוף האדם, גם כבר בקפ… בתקרת הקפלה הסיסטינית, והוא גם פסל, הוא מאוד…

ירון: אבל אם, אתה יודע מה, אם כבר אתה נכנס איתי לדקויות…

ד"ר טל: כן?

ירון: הגוף הזה הוא שרירי, אבל הוא…

ד"ר טל: הוא גדול, רחב.

ירון: בדיוק, רחב.

ד"ר טל: רחב, רחב, כן.

ירון: רחב ומלא.

ד"ר טל: כן. הדבר השני, אתה צודק שהוא מגולח. הישו הזה לא נראה כמו ישו. הוא נראה יותר כמו ישו, אנחנו קוראים לזה ישו אפולוני, כמו ישו-אפולו. זאת אומרת, יש אלמנטים בציור הזה שחורגים מהנורמה. מיכלאנג'לו ידע את זה, ואנשים אחרים באותה תקופה ידעו מזה, והם לא כל כך שמחו מכל החריגות האלה של הדקורום, מה שאנחנו נקרא.

ירון: אוקיי, איך נלך כאן, באיזה שיטה? כי כי אנשים יחד איתנו עכשיו מגדילים את ה… את הציור.

ד"ר טל: מגדילים, נכון. אז קודם כל, נגיד באופן כללי שבציור הזה יש הרבה מאוד דמויות עירומות ואין להם אטריבוטים. זאת אומרת, איזשהם מוטיבים שאנחנו יכולים לזהות אותם, מי הם. אז בוא נסתכל קצת בקירבתו של ישו…

ירון: אוקיי.

ד"ר טל: ונזהה רק כמה מהדמויות כדי שנבין איך זה בדיוק הולך. אז יש לנו את ישו ואת מריה לידו. בוא ניקח קצת מימין לישו, כי הוא הדמות באמת הכי גדולה. דמות עירומה עם זקן אפור שמחזיק אה…

ירון: מזכיר את משה מציור אחר של מיכלאנג'לו.

ד"ר טל: נכון, אבל זה לא משה.

ירון: הזקן הזה, אבל זה לא משה?

ד"ר נכון, אבל זה כאן לא משה. הפעם זה פטרוס הקדוש…

ירון: אוקיי.

ד"ר טל: שמחזיק זוג מפתחות, מפתח מזהב, מפתח מכסף. פטרוס הוא הדמות הגדולה ביותר, חוץ מישו הוא הדמות הגדולה ביותר בכל הפרסקו, כי אל תשכח שהציור הזה נעשה לסן פטרוס, לכנסיית סן פטרוס, [ירון מהמהם בהבנה] ופטרוס נחשב לאפיפיור הראשון, אז בוודאי שהוא הדמות הכי חשובה.

ירון: כן.

ד"ר טל: מולו, בצד שמאל של ישו, אנחנו רואים, או בצד שמאל שלנו נאמר, אנחנו רואים את יוחנן המטביל, גם דמות גדולה מאוד. למרגלותיו של ישו, אנחנו רואים דמות חצי עירומה עם בד ירוק.

ירון: והסולם.

ד"ר טל: ומין סולם כזה, זה לא בדיוק סולם, זה איזה מין גריד שעליו אתה עושה ברביקיו [ירון צוחק]. הדמות הזו היא לורנצו הקדוש, שה… הוא היה מרטיר והוא מת, פשוט עשו ממנו ברביקיו, בקיצור, שמו אותו על האש ושרפו אותו.

ירון: אוקיי, עכשיו, אם הולכים קצת ימינה מאותו סולם ברביקיו, מה זה הדבר הזה הנוזלי הזה…

ד"ר טל: כן…

ירון: הדמות הזאת שכאילו, אני לא יודע איך לתאר אותה אפילו.

ד"ר טל: זה, קודם כל, הדמות שכאן יושבת על ענן, שוב גבר עירום עם זקן, זה סן ברתולומיאו, ברתולומיאו הקדוש.

ירון: והוא מחזיק ביד שמאל שלו…

ד"ר טל: הוא מחזיק את ה… המרטיר הזה, מה שעשו לו, פשטו את עורו. אז הוא מחזיק בעצם את העור שלו ביד. ומה שמיכלאנג'לו עושה, מיכלאנג'לו מצייר על העור את הדיוקן העצמי של מיכלאנג'לו.

ירון: וואלה?

ד"ר טל: אולי כדי להגיד משהו, איזושהי דאגה אולי על הגאולה שלו בעולם הבא.

ירון: מה עוד? עוד כמה דמויות מעניינות.

ד"ר טל: עוד כמה דמויות, אנחנו רואים, קודם כל למטה, אתה רואה את הספינה על נהר הסטיקס. אתה רואה, יש כאן כל מיני עירובים גם עם מיתולוגיה, ברור שיש כאן את ה"קומדיה האלוהית" של דנטה, ביג טיים בציור הזה, אין לנו זמן לכל האנשים, אבל יש אותם. אנחנו רואים את חארון, כן? שמביא את הנשמות על נהר הסטיקס לגיהנום.

ירון: חארון זה שמחזיק את המקל הזה?

ד"ר טל: המקל הזה, כן. בצד שמאל אתה רואה את הנשמות עולות לגיהנום, אז אתה רואה אותן ממש נשענות על עננים ועולות לגיהנום.

ירון: כשמתקרבים לדמויות האלה, קודם כל העור שלהם ירוק, כמו של גוויות.

ד"ר טל: חלקם.

ירון: והמבט שלהם כל כך מדכא, כל כך קשה.

ד"ר טל: חלקם. אם אתה מסתכל בצד של הגיהנום, תראה את הדמות הזו שיושבת כאן לבד ומחצה חצי פרצוף, כן? היא באמת בדיכי. היא בגיהנום.

ירון: מימין למרכז הצילום, א… הציור, סליחה, זאת שעם היד כמו האדם החושב.

ד"ר טל: [מצחקק] משהו כזה, נכון. אם אתה לוקח מסן ברתולומיאו וה… והעור המופשט שלו…

ירון: הנשפך הזה.

ד"ר טל: אתה לוקח קצת עוד קצת למטה ואתה רואה את הדמות. אם אתה מסתכל על הצד של גן עדן, הם דווקא עם עיניים שעולות למעלה ועם הרבה תקווה וגאולה, ומשהו כזה הרבה יותר קדוש והממ… ויפה.

ירון: אוקיי, האפיפיור מזמין את זה לקפלה הסיסטנית, זה מה שמיכלאנג'לו מכין לו.

ד"ר טל: כן.

ירון: כל הדמויות העירומות האלה שם, בקפלה, איך זה מתקבל?

ד"ר טל: לא בברכה. הציור הזה לוקח לו שבע שנים, 1534 עד 41'. בזמן הזה כל מיני אנשים מגיעים ולכל אחד יש מה להגיד. למשל, פייטרו ארטינו, שהיה הומניסט בוונציה, והיה ידוע בקנאה ובאיבה נגיד למיכלאנג'לו, כותב שהציור הזה עם כל הנשים העירו… העירומות ואיברי המין החשופים, מתאים יותר לבתי מרחץ ולפונדקאים מאשר לקפלה הקדושה ביותר לעולם הנוצרי. הממ… עוד בן אדם אחד שיותר קרוב לוותיקן, אה… הוא מנהל הטקסים של האפיפיור פאולוס השלישי, קוראים לו ביאגו דה צ'סנה [כך במקור] והוא ממש נגד מיכלאנג'לו, הוא אומר 'הציורים האלה ממש מתאימים לבתי מרחץ ולסאונות'.

ירון: וואו.

ד"ר טל: 'את הציור הזה צריך למחוק'. ואממ… מה שמיכלאנג'לו עושה, מיכלאנג'לו הוא אף פעם לא פראייר. הוא אף פעם לא אומר 'הו, בסדר, אני אמחק'. לא, לא, לא.

ירון: מה הוא עושה?

ד"ר טל: הוא מתנקם בביאגו דה צ'סנה. אם אתה מסתכל על הציור בפינה הימנית התחתונה ביותר…

ירון: אוקיי?

ד"ר טל: אתה תראה דמות עירומה עם אוזניים של חמור [ירון צוחק] ונחש שמלפף את הדמות הזו, והנחש הזה נושך לדמות הזו באיבר המין. זה הדיוקן של ביאגו דה צ'סנה. מיכלאנג'לו דן אותו לגיהנום, הוא ממש נוקם בו. הוא הופך אותו לדמות של מינוֹס, שמוזכרת ב"קומדיה האלוהית" של דנטה, באינפרנו, בחוג של התאווה.

ירון: [צוחק] אין לו בושה, למיכלאנג'לו.

ד"ר טל: אין לו בושה. ועוד יותר מזה, את… הדמות הזו נמצאת בדיוק מעל הדלת שלתוכה נכנס האפיפיור כל פעם שהוא עושה את המיסה.

ירון: אז כל פעם שנכנסים רואים את…

ד"ר טל: את ביאגו דה צ'סנה למעלה…

ירון: ראש הטקס…

ד"ר טל: שהנחש אוכל לו את ה… את איבר המין. כן.

ירון: איך הוא נתן לזה ל… להישאר?

ד"ר טל: [צוחק] אה… אין לי מושג, אבל זה נשאר.

ירון: לא, זה מדהים!

ד"ר טל: נכון. זה נשאר. הוא עשה לו, דרך אגב, הוא עשה לו אוזניים של חמור. זה לא כתוב אצל דנטה, אבל הוא עשה למינוס אוזניים של חמור בתור איזשהו מין רפרור על המלך מידאס. אתה זוכר במיתולוגיה שהיה איזה מין תחרות בין פאן לבין אפולו, מי מנגן יותר יפה?

ירון: כן, בטח.

ד"ר טל: ומידאס אמר שפאן מנגן יותר יפה מאפולו, ואפולו העניש אותו ושם לו אוזניים של חמור, כי הוא… השמיעה שלו גרועה. מיכלאנג'לו שם את האוזניים האלה של החמור כדי להגיד 'השיפוט האסתטי שלך, ביאגו דה צ'סנה, גרוע. כי אני צייר נהדר!'.

ירון: אוקיי. זה שר הטקס והוא מקבל את הנקמה שלו, אבל האפיפיור מסכים בסופו של דבר שזה ישאר?

ד"ר טל: לא.

ירון: כי הם כולם… לא?

ד"ר טל: לא. ב-1564 מיכלאנג'לו מת. 1565, מגיע אפיפיור אחר ואומר: 'טוב, כל העירומים האלה, לא בבית ספרי' או 'לא בקפלה שלי'. הוא מזמין, לא פחות ולא יותר, את התלמיד number one של מיכלאנג'לו, קוראים לו דניאלה דה וולטרה, ואומר: 'תעלה על הפיגומים, תתחיל לכסות את כל הטוסיקים ואת כל השדיים האלה'. זה מה שדניאלה דה וולטרה עושה. הוא היה כל כך ידוע בזה שהוא מצנזר את מיכלאנג'לו, שקראו לו באיטלקית בתור כינוי חיבה 'איל ברגטונה' [במבטא איטלקי]. 'איל ברגטונה' זה תופר המכנסיים [ירון צוחק] בגלל שזה מה שהוא עשה, הוא תפר מכנסיים לכל הדמויות האלה של מיכלאנג'לו.

ירון: רגע, אז היום בקפלה מה רואים?

ד"ר טל: היום רואים הרבה טוסיקים בגלל ש… בגלל ש-1993 הייתה רסטורציה מאוד רצינית של הציור הזה.

ירון: [בפליאה] ואז הורידו את מה שהוא הוסיף?!

ד"ר טל: והורידו את מה שהוא הוסיף, חוץ מכמה שהשאירו כדי שאתה, בתור תייר, תוכל לראות גם את הלפני וגם את האחרי.

ירון: מטורף.

ד"ר טל: כן, נורא… זה פשוט מדהים העניין הזה.

ירון: "Doors, "The End.

[השיר "The End" בביצוע The Doors מתנגן לסיום]

“This is the end

Beautiful friend

This is the end

My only friend, the end

Of our elaborate plans, the end

Of everything that stands, the end

No safety or surprise, the end

I'll never look into your eyes… again

Can you picture what will be

So limitless and free

Desperately in need… of some… stranger's hand

In a… desperate land

Lost in a Roman… wilderness of pain

And all the children are insane

All the children are insane

Waiting for the summer rain, yeah

There's danger on the edge of town

Ride the King's highway, baby

Weird scenes inside the gold mine

Ride the highway west, baby

Ride the snake, ride the snake

To the lake, the ancient lake, baby

The snake is long, seven miles

Ride the snake… he's old, and his skin is cold

The west is the best

The west is the best

Get here, and we'll do the rest

The blue bus is callin' us

The blue bus is callin' us

Driver, where you taken' us

The killer awoke before dawn, he put his boots on

He took a face from the ancient gallery

And he walked on down the hall

He went into the room where his sister lived, and…then he

Paid a visit to his brother, and then he

He walked on down the hall, and

And he came to a door… and he looked inside

Father, yes son, I want to kill you

Mother… I want to… fuck you

C'mon baby, take a chance with us

C'mon baby, take a chance with us

C'mon baby, take a chance with us

And meet me at the back of the blue bus

Doin' a blue rock

On a blue bus

Doin' a blue rock

C'mon, yeah

Kill, kill, kill, kill, kill, kill

This is the end

Beautiful friend

This is the end

My only friend, the end

It hurts to set you free

But you'll never follow me

The end of laughter and soft lies

The end of nights we tried to die

This is the end”