התמונה המלאה - נעליים חדשות ל-H - דוקטור דיוויד גרייבס

ירון וילנסקי ודוקטור דיוויד גרייבס על נעליים חדשות ל-H של דון אדי. קישור ליצירה

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 10/04/2019.

[מוזיקת פתיחה]

ירון: שלום, אני ירון וילנסקי, מזמין אתכם למסע אל מה שאני כל כך, כל כך אוהב, אמנות. בכל פרק נהיה עם יצירת מופת. נלמד אותה, נחווה אותה מחדש. מתחילים.

אחד הדברים הנפלאים שאני חווה בהקלטות לפודקאסט הזה, זה לגלות עולמות חדשים. דוקטור דיוויד גרייבס, האקדמית תל אביב, שלום.

ד"ר גרייבס: שלום רב.

ירון: ואתה מגלה לנו, ולי באופן אישי גם, את דון אדי. הציור נקרא "נעליים חדשות ל-H". קודם כל דון אדי, מי זה דון אדי?

ד"ר גרייבס: דון אדי הוא צייר אמריקאי משנות ה-60, במקור, ולקראת סוף שנות ה-60 הוא היה אחד ממובילי הדרך בזרם ציורי שקראו לו בהתחלה פוטו-ריאליזם. אחר כך קראו לזה היפר-ריאליזם, ואני חושב ששני השמות הם, הם…

ירון: מה ההבדל בין פוטו-ריאליזם לריאליזם? ריאליזם זה המציאות, ריאל. מה, מה זה פוטו-ריאליזם?

ד"ר גרייבס: הפוטו-ריאליזם בין השאר מתעסק באופן שבו המצלמה מתווכֵת, מתווכַת בינינו לבין המציאות. הרבה מאוד מתמונת המציאות שלנו, תמונת העולם שלנו, מעוצבת על ידי צילומים.

ירון: אז יש לנו צילומים, למה צריך לצייר אותם?

ד"ר גרייבס: אז הצילומים, אנחנו חושבים שהם תמימים, אבל הצילומים הם לא תמימים. אה… צילומים עושים את מה שהמצלמה יודעת לעשות, דהיינו, יש דברים שהמצלמה תתפוס, יש דברים שהמצלמה לא תתפוס. לפעמים זה מכוון על ידי הצלם, לפעמים זה לא מכוון. בכל מקרה שלא יהיה, צריך לתת את הדעת על זה שאם אתה רואה משהו שנראה כמו צילום, זה לא אומר שזאת האמת המוחלטת והסופית.

ירון: ואז בא הצייר ומגלה לנו שכבות בצילום…

ד"ר גרייבס: בצילום.

ירון: על ידי ציור?

ד"ר גרייבס: נכון מאוד, נכון.

ירון: וכאן אנחנו מגיעים לציור הזה. לקח לי זמן להבין מה קורה כאן, אני חייב להגיד, ואז אתה, אתה קולט, יש כאן הרבה… זכוכיות, זאת אומרת זה חנות והרבה השתקפויות בתוך ציור אחד.

ד"ר גרייבס: נכון. אבל מה הדבר בציור שהוא… שזה בעצם התרומה של אדי, וזה הדבר שכל כך נראה לנו מוזר בציור הזה? ההשתקפויות ומה שמעבר, זה, זה חנות נעליים אגב, כן?

ירון: כן.

ד"ר גרייבס: זה חלון ראווה של חנות נעליים. ההשתקפויות מן הרחוב והנעליים שבתוך החנות, שאחד מהם זה האמת, הנעליים הם אמיתיות…

ירון: נכון.

ד"ר גרייבס: ההשתקפות זה השתקפות, זה אילוזיה, זה לא אמיתי.

ירון: רואים את הבתים מסביב, רואים את האוטובוס.

ד"ר גרייבס: בדיוק, רואים את השלט של הרחוב.

ירון: אה, רואים גם דמות בג'ינס, מצד שמאל.

ד"ר גרייבס: נכון, נכון.

ירון: בדרך לעבור את הכביש.

ד"ר גרייבס: הווה אומר יש לך פה…

ירון: אוטובוס של "גרייהאונד", ירוק. [צוחק]

ד"ר גרייבס: זה מה שיש באמריקה. יש לך פה דברים אמיתיים, הנעליים והחנות. ויש לך השתקפויות שזה לא אמיתי, ושניהם מצוירים באותה רזולוציה. עכשיו, לא רק שהם מצולמים באותו רזולוציה, הרזולוציה היא מטורפת. הווה אומר הם אינטנסיבים, הם היפר. הם נקיים מאוד, הם ברורים מאוד, הצבעים הם חדים בצורה בלתי רגילה, זאת אומרת זה לא צילום סתם, וזה בטח לא ציור ריאליסטי סתם.

ירון: איך הוא עובד? הוא מצלם ומסתכל על הצילום ומצייר אותו?

ד"ר גרייבס: אז זה אחד הדברים היפים אצל דון אדי אגב, זה שהוא אדם כל כך פתוח וכל כך נדיב, שהוא מוכן לספר את הכל, והוא יודע שאנשים שואלים 'אז מה קורה עם הצילום?', ובאתר האינטרנט שלו, אפשר ללכת לאתר האינטרנט שלו, זה doneddy.com [כך במקור], הוא פורס את כל הטכניקה העכשווית שלו, שזה פשוט מרתק. ומה שהוא עושה זה הוא מצלם הרבה צילומים של מה שהוא רוצה לצלם, מה שהוא רוצה לצייר, סליחה. [ירון מהמהם בהבנה] ובפוטושופ, אז לא היה פוטושופ, אז הוא היה עושה מונטאז'ים, אבל הוא מחבר והוא עובד ועושה מניפולציות על הצילום כדי לקבל את הדימוי הסופי שהוא רוצה לראות, ולרוב הוא בשחור לבן, הוא כמעט תמיד הוא בשחור לבן. [ירון מהמהם בהבנה] ואז הוא מקרין את זה.

ירון: על הקיר?

ד"ר גרייבס: על בד, על בד, או על…

ירון: אוקיי.

ד"ר גרייבס: והוא מתחיל לעבוד ולשרטט את התוואי של הציור עצמו.

ירון: אני חייב לשאול אותך פה שאלה…

ד"ר גרייבס: כן?

ירון: כי אני מכיר את הטכניקה הזאת שמקרינים ומציירים על הקנבס.

ד"ר גרייבס: כן.

ירון: זה לצייר או זה להעתיק?

ד"ר גרייבס: זה תלוי מה אתה עושה, זה תלוי. אם אתה לוקח צילום, סתם, צילמת משהו, שמת אותו בתוך המקרן, הקרנת אותו…

ירון: כל אחד יכול לצייר ככה.

ד"ר גרייבס: לאט לאט. לא, לא לגמרי. לא לגמרי. [מגחך] כי מה שקורה זה אם אתה סתם שם שקופית לתוך מקרן, מקרנה…

ירון: כן?

ד"ר גרייבס: ואתה מקרין אותו על בד, אז אתה תקבל את התמונה, אבל ברגע שאתה בא עם עיפרון לשרטט אותו, אין לך קווים ממש מדויקים על ה… על הבד. כי אין…

ירון: וכאן אתה צריך יכולת של צייר כדי…

ד"ר גרייבס: עין מאוד ברורה כדי לדעת איפה הקו שלך הולך לעבור בדיוק ואיפה הוא מטושטש.

ירון: כי יש משהו שאתה בא להגיד מה, אתם ציירים? אז מה אתם מקרינים?

ד"ר גרייבס: אבל זאת, אבל זה סתם תירוץ מה שאמרתי לך כרגע. כי אני באמת חושב, אין הרבה עניין בלהקרין תמונה ואחר כך לצייר אותה. השאלה מה אתה הקרנת? אם הקרנת סתם תמונה שצילמת והמצלמה פתרה לך את כל הבעיות, what's the big deal? אבל אם אתה ישבת חודשים על גבי חודשים כדי לעצב מתוך את הצילום…

ירון: נכון.

ד"ר גרייבס: אשר יראה בדיוק כמו שאתה רוצה לראות וכולי וכולי, ואת זה אתה הולך לעשות, אז אתה מעתיק את העבודה של עצמך, זה בסדר.

ירון: בטח שזה בסדר. ואם אתה צייר גדול, אתה יודע גם לצייר נכון את ההקרנה הזאת.

ד"ר גרייבס: בדיוק, ודון אדי הוא כזה, הוא יודע בדיוק איפה לעבור עם העניין. אחרי שיש לו את זה בשחור לבן, הוא עושה וישים על כל הציור בצבעים אחידים. הוא עושה…

ירון: וישים ב… בצבעים אה… שקופים.

ד"ר גרייבס: כן, שקופים. קוראים לזה Underpainting. זה הציור התחתי. למשל, יש לו את הסקיצה בשחור לבן על הבד, אוקיי? הדבר הראשון שהוא עושה זה הוא מצייר את כולו במין תכלת טורקיז כזה, את כולו.

ירון: סוג של פוטושופ ידני.

ד"ר גרייבס: ואז… יש את זה בפוטושופ, יש את זה, אתה יודע, שיש את הרובריקות של תכלת, צהוב…

ירון: כן, בדיוק.

ד"ר גרייבס: בדיוק.

ירון: אבל הוא עושה את זה עם מכחול.

ד"ר גרייבס: הוא עושה את זה לבד. זאת אומרת, הוא עושה את זה לפי העין ולפי הצילומי עזר שהוא צילם והוא ביים. אחרי שהוא עושה את הכחול, אז הוא רוצה לעשות את הנגדי, ואז הוא מין כתום כזה. הוא עולה על כל הציור עם כתומים. ואז לפעמים הכתומים מתערבבים עם הכחולים, לפעמים הם לא, וכן הלאה. ואז הוא צריך משהו באמצע, אז הוא לוקח סגול, והוא עושה את כל הציור בסגול.

ירון: פששש.

ד"ר גרייבס: אחרי שהוא גמר את זה, הוא לוקח מכחול ומתחיל לעשות את כל הפינישים הקטנים.

ירון: חוץ מהחנויות, הוא גם מצייר מכוניות?

ד"ר גרייבס: הוא מצייר, וולקסווגן עם חיפושיות, הוא מת על חיפושיות, [ירון צוחק] מת על חיפושיות. מצייר אותן יוצא מן הכלל, זה… אחד הדברים שאני אוהב אצלו.

ירון: זה החיפושיות הכי פואטיות ש…

ד"ר גרייבס: זה באמת, והוא מצייר אותם במלוא יופיין המכוער. [ירון צוחק] או כיעורן היפה, אחד מן השתיים.

ירון: כן.

ד"ר גרייבס: אבל הוא פשוט מצייר חיפושיות, כמו אני לא יודע מה, באמצע, לא… באמצע הקריירה, שנות ה-80, 90, הוא התחיל לצייר אה… ארונות של כלי קריסטל…

ירון: הופה.

ד"ר גרייבס: ברזולוציה המטורפת של הציור הזה שאנחנו מסתכלים עליו, של "נעליים חדשות ל-H". זה, זה פשוט, זה… זה לא יאמן שאפשר לעשות כזה דבר. עם מקרנה, עם, עם פוטושופ, עם מה שאתה רוצה, זה פשוט לא יאמן מה הוא עושה.

ירון: נדמה לי שבכל הפרקים שהקלטנו עד לרגע זה, זה פעם ראשונה שאנחנו עוסקים בצייר, שטפו טפו טפו, עדיין איתנו…

ד"ר גרייבס: עדיין איתנו.

ירון: חי, עדיין איתנו.

ד"ר גרייבס: אני, אני רוצה להמשיך בזה, כי הוא מקשר אותנו, הוא, פה הוא מקדים את זמנו, אה… בסוף שנות ה-60, אבל הרעיונות שלו והרבה מן הגישה שלו חוזרת היום. הוא נהנה מעדנה. הוא בעצם, אני חייב פשוט להכניס את זה, הוא הראשון בלימודיי…

ירון: כן?

ד"ר גרייבס: שהצליח להבהיר לי בעיה פילוסופית, ולכן אני כל כך קשור אליו.

ירון: מה הבעיה הפילוסופית?

ד"ר גרייבס: אמת ואשליה. כלומר, זה הכל החזרי אור בעין שלי, הכל, אוקיי? אז גם האמת וגם האשליה. הוא מביא את האמת ואת האשליה לאותה דרגה, כדי שאני לא יכול להבחין בהן בעין. והתוצר היה תוצר מרתק מהבחינה הזאת של, אתה לעולם לא יכול להיות 100% בטוח.

ירון: רגע, התשובה זה לא אם אתה מחליט זה אמת ואם אתה מחליט זה אשליה?

ד"ר גרייבס: לא, זה העולם מחליט את זה, לא אנחנו.

ירון: "Purple Rain", פרינס.

[השיר "Purple Rain" בביצוע פרינס מתנגן]

“I never meant to cause you any sorrow.

I never meant to cause you any pain.

I only wanted to see you laughing in the purple rain.

Purple rain, purple rain.

Purple rain, purple rain.

Purple rain, purple rain.

I only want to see you bathing in the purple rain. I never wanted to be your weekend lover.

I only wanted to be some kind of friend.

Baby, I could never steal you from another.

It's such a shame our friendship had to end. Purple rain, purple rain.

Purple rain, purple rain.

I only want to see you bathing in the purple rain. I know, I know, I know times are changing.

It's time we all reach out for something new, that means you too.

You say you want a leader, but you can't seem to make up your mind.

I think you better close it, and let me guide you to the purple rain. Purple rain, purple rain.

Purple rain, purple rain.

You know what I'm saying? For I want to come with me to the purple rain. Purple rain, purple rain.

I only wanted to see you, I only wanted to see you, I only wanted to see you in the purple rain.

I only want to see you bathing in the purple rain.”