התמונה המלאה - לאס מנינאס - דוקטור גיא טל

ירון וילנסקי ודוקטור גיא טל על לאס מנינאס של דיאגו ולסקז. קישור ליצירה

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 11/03/2019.

[מוזיקת פתיחה]

ירון: שלום. אני ירון וילנסקי, מזמין אתכם למסע אל מה שאני כל כך כל כך אוהב, אמנות. בכל פרק נהיה עם יצירת מופת, נלמד אותה, נחווה אותה מחדש. מתחילים.

גם עם הציור הבא שלנו אנחנו ב"פראדו", אותו מוזיאון מדהים במדריד. דוקטור גיא טל, שנקר, שלום.

ד"ר טל: אהלן.

ירון: ולסקז אנחנו.

ד"ר טל: כן.

ירון: "לאס מנינאס". מי אלה הלאס מנינאס בציור הזה שאנחנו רואים פה?

ד"ר טל: לאס מנינאס בספרדית אלה בנות לוויה, זאת אומרת אה… נערות, קטנות, שמתחנכות מילדות כדי לשרת את הנסיכות ואת הנסיכים או את הילדים של העשירים. אם אנחנו מסתכלים על הציור, אנחנו רואים את הבת של המלך והמלכה, הנסיכה.

ירון: זהו, יש כאן אנשים יותר חשובים מבני ה… בנות הלוויה, והן זכו לשם של הציור.

ד"ר טל: נכון. זה שם מהמאה ה-18, זה שם נורא מאוחר.

ירון: אה.

ד"ר טל: זה לא השם שולסקז נתן לציור הזה.

ירון: אוקיי.

ד"ר טל: וגם כשמתארים את הציור הזה במאה ה-17 אף פעם לא קוראים לציור הזה "לאס מנינאס".

ירון: אוקיי. עכשיו, מי זו במרכז?

ד"ר טל: במרכז ה…?

ירון: הבלונדינית?

ד"ר טל: הבלונדה, כן. הבלונדה היפיפייה הזו בת החמש היא האינפנטה, הנסיכה מרגריטה. כאן היא עדיין לא יודעת שבגיל 21 היא תמות אחרי ארבע הפלות.

ירון: אוי ואבוי.

ד"ר טל: כן, אבל אל תגלה לה.

ירון: אלה בנות הלוויה, משמאלה ומימינה.

ד"ר טל: נכון.

ירון: הן לומדות להיות המשרתות שלה?

ד"ר טל: הן כבר המשרתות.

ירון: הן כבר המשרתות.

ד"ר טל: כן, זאת אומרת, אנחנו רואים כאן את הנסיכה ופמלייתה.

ירון: אוקיי. מי זאת הגמדה עם הפנים הקצת מעוותות האלה?

ד"ר טל: קצת זה אנדרסטייטמנט.

ירון: כן.

ד"ר טל: בצד ימין אנחנו רואים שני גמדים. אנחנו אפילו יודעים את השמות שלהם. ניקולס פרטוסטו, זה הגמד הקטן שבועט בכלב, וה… גמדה מריה ברבולה. אה… גמדים היו סופר חשובים בחצרות מלוכה באירופה.

ירון: למה? מה? כן?

ד"ר טל: הם גם נועדו לשעשוע, זאת אומרת, הם היו, בוא נגיד, ה-comic relief של חצר מלוכה כבדה עם כל הנימוסים והאתיקה החברתית.

ירון: אז מה? היה רץ שם איזה גמד ומצחיק אותם?

ד"ר טל: לא רק גמד אחד, רצו כמה גמדים. אנחנו יודעים על עשרות גמדים במאה ה-17 בחצר המלוכה הספרדית, והם היו חלק מהפמלייה של הנסיכה, גם בגלל הגובה.

ירון: אוקיי. משמאל, ולסקז עצמו?

ד"ר טל: זה ולסקז. מישיר מבט.

ירון: הוא הצייר.

ד"ר טל: כן.

ירון: הוא הצייר.

ד"ר טל: הוא מישיר אליך מבט.

ירון: עכשיו, יש פה מצד ימין עוד שתי דמויות. גם משרתים?

ד"ר טל: נכון. בוא נקרא, כן, הם סטטיסטיים.

ירון: סטטיסטיים.

ד"ר טל: זאת אומרת אנחנו יודעים את השמות שלהם אבל הם פחות חשובים.

ירון: והדמות שם מרחוק בדלת הפתוחה?

ד"ר טל: כן, זה נייטו. נייטו היה המשרת האישי של המלכה.

ירון: עכשיו, כשאתה אומר את השמות, זה אנשים שחיו. זה, זה…

ד"ר טל: אנשים שחיו ויש לנו תיאור מאותה תקופה, עשר שנים אחרי שהציור הזה צוייר, שמתאר לנו בדיוק את מה, את מי אנחנו רואים.

ירון: אז מה זה מאחורה עם שתי הדמויות הקטנות האלה?

ד"ר טל: זהו. אז כשאנחנו מסתכלים על החדר, מאחור, בצד שמאל של הדלת הפתוחה, אנחנו רואים משהו שנראה כמו תמונה, אבל זה לא תמונה. אנחנו רואים את הטשטוש הזה, את הבוהק המטושטש של המסגרת, ויש לנו בעצם מראה, ובמראה יש תיאור של המלך פליפה הרביעי ומלכתו מריאנה.

ירון: גאון ולסקז.

ד"ר טל: גאון מאוד.

ירון: מה הוא, מה הוא דוחף שמה את המלך והמלכה בקטן? ואם זה מראה, סימן שהוא מצייר אותם… זה הרגע של הציור?

ד"ר טל: בדיוק. עכשיו, המראה הזו היא בעצם הפואנטה של הציור והיא זו שעושה לנו את החיים הרבה יותר קשים. כי… המראה הזו מראה לנו את המלך והמלכה, זאת אומרת שהמלך והמלכה נמצאים איפה שאנחנו נמצאים, איפה שהצופה נמצא, וכל האנשים, האינפנטה וולסקז והגמדים, כולם מסתכלים לעבר המלך והמלכה.

ירון: אהה, זה מסביר הרבה דברים.

ד"ר טל: כן. עכשיו זה אומר, שכמו שאמרת, ולסקז מסתכל לעבר המלך והמלכה ומצייר אותם.

ירון: לא אותנו.

ד"ר טל: לא אותנו. לא אותנו אלא את המלך והמלכה. So far so good. הבעיה היא…

ירון: מה?

ד"ר טל: שהוא מצייר על קנבס ממש גדול.

ירון: נכון.

ד"ר טל: ואנחנו לא יכולים להיות בטוחים במאה אחוז במה הוא מצייר כי אנחנו לא רואים מה הוא מצייר. עכשיו, יכול להיות, תראה, באותה התקופה לא ציירו ציורים כל כך גדולים של דיוקנאות מלכותיים. דיוקן מלכותי בדרך כלל היה בערך שני מטר.

ירון: אלא אם כן הם היו על סוס. [צוחק]

ד"ר טל: גם אז בגובה בערך שני מטר ציור. כאן יש לך, תראה, אם ולסקז נגיד מטר שבעים, יש לך ציור שהוא בערך יותר משלושה מטר.

ירון: נכון.

ד"ר טל: מה ש… אולי מעלה את השאלה, האם הוא מצייר כאן לא את המלך והמלכה…

ירון: אלא?

ד"ר טל: אלא את לאס מנינאס עצמו. כי הציור "לאס מנינאס" זה הציור היחיד של ולסקז שהוא יותר משלושה מטר. וזה אומר שולסקז אולי מסתכל על כנראה מראה.

ירון: אה, על עוד מראה.

ד"ר טל: על עוד מראה ומצייר את הציור הזה. אבל זה a big maybe, כי יש כאן עוד איזה שאלה.

ירון: מה?

ד"ר טל: והשאלה היא, האם המלך והמלכה שמשתקפים במראה הם המלך והמלכה המציאותיים, או שזה המלך והמלכה שהם ההשתקפות של מה שהוא מצייר. זאת אומרת, ההשתקפות במראה זה השתקפות של הציור…

ירון: אה, שההשתקפות זה מה שיש, של הציור!

ד"ר טל: בדיוק. של הציור, של הקנבס ההפוך הזה שאנחנו לא רואים.

ירון: זה מסתדר עם הזוויות?

ד"ר טל: מסתדר מצוין. כי מה שקורה, נקודת המגוז, זאת אומרת, הנקודה שכל האלכסונים מתחברים נמצאת במרפק של נייטו, של אותו אחד שעומד בדלת הפתוחה. זאת אומרת אנחנו, הצופים, נמצאים מצד ימין למראה ואם תעשה את הניסיון בבית, עשיתי את הניסיון הזה…

ירון: אוקיי.

ד"ר טל: אם אתה מסתכל על מראה מצד ימין, מה שאתה תראה משתקף במראה זה מה שקורה בצד שמאל של המראה, ובצד שמאל של המראה יש לך את הקנבס. זאת אומרת, יכול להיות שמה שמשתקף כאן זה לא המלך והמלכה האמיתיים אלא הציור של המלך והמלכה. ואז, מה שזה אומר, זה שולסקז הוא באמת גאון, בגלל שמה שהוא אומר…

ירון: כן?

ד"ר טל: שים לב, יש לך כאן שלושה ייצוגים. יש לך השתקפות, יש לך ציור ויש לך את האמיתי. מה שהוא אומר שהאמנות שלו היא כל כך גדולה וגאונית, שאתה בתור צופה לא יכול להבדיל בין המציאות לבין הציור שלו. עד כדי כך הוא מצוין.

ירון: ואת כל זה הוא חושב ומתכנן כשהוא מצייר את זה?

ד"ר טל: בטוח. הציור הזה נועד למשרד של המלך פליפה הרביעי. אז תאר לך, המלך מגיע, מסתכל על הציור, [ירון צוחק] ואומר, רגע, למה אני בקטן ומטושטש ושני הגמדים האלה בגדול? זה לא פייר.

ירון: נכון.

ד"ר טל: ואז ולסקז מסביר לו, לא, לא, לא אדוני. אתה נמצא בדיוק בצומת הפילוסופית, האמנותית, האסתטית של הציור הזה.

ירון: ממש מעניין את המלך, הוא רוצה את עצמו בגדול.

ד"ר טל: אהה, אז יכול להיות שהוא השתכנע, כי אנחנו יודעים שאחרי הציור הזה…

ירון: מה, המלך אמן?

ד"ר טל: אנחנו יודעים שאחרי הציור הזה, שלוש שנים אחרי, המלך נותן לוולסקז תואר של אביר, ואנחנו רואים על החזה שלו את הצלב האדום, אז זה הצלב של אבירות סנטיאגו. זאת אומרת, שלוש שנים אחרי שהוא מסיים את הציור, ולסקז חוזר לציור ומעדכן את הסטטוס שלו בפייסבוק, כן? הוא בעצם מוסיף את הצלב הזה כדי להראות הנה, אני קיבלתי את התואר אביר רק בזכות האמנות.

ירון: תראה כמה ציורים מקיפים אותם. זה מן…

ד"ר טל: המון ציורים. אהמ… הציור הזה צוייר בארמון האלקזר במדריד. הארמון הזה נשרף במאה ה-18, אז לא לחפש אותו במדריד, אבל אנחנו יודעים שוולסקז היה האוצר הראשי של הארמון והוא זה שהחליט איזה ציורים יהיו באיזה חדר. הציורים מאחור, על הקיר האחורי, הציורים הגדולים האלה שמעל המראה והדלת, הם ציורים של רובנס, או בעצם העתקים של ציורים של רובנס. [ירון מהמהם בהבנה] ציור אחד מראה את… שני סיפורים מיתולוגיים, כן? ציור אחד, בקושי אפשר לראות, ציור אחד מראה את ארכנה, את אלת המלחמה שבעצם הענישה אותה על חטא ההיבריס, כי ארכנה אמרה שהיא יודעת לטוות אריגים יותר מהר או יותר טוב מהאלה, ובצד השני אנחנו רואים את אפולו ומארסיאס. גם הוא, מארסיאס, נענש על חטא ההיבריס, בגלל שהוא חשב שהוא יודע מוזיקה יותר טוב. זה רק מראה לך שוולסקז מראה את הציורים האלה כדי להראות שהאמנות שלו היא הכי טובה. הוא גם כביכול חוטא בחטא ההיבריס.

ירון: עוד שאלה. בשולי כל הדבר הגאוני הזה. יש המון כלבים בציורים… של התקופה ההיא.

ד"ר טל: נכון, כי… תשמע, תלך בתל אביב, אתה תראה כלבים בלי סוף. אני חושב שפשוט הם אוהבים כלבים. זה נכון שזו חיה שמסמלת נאמנות, אבל אם מסתכלים, וגם כאן אני חושב שנגיד הכלב מסמל נאמנות. אני חושב שאם אתה מסתכל יותר על סוגים של כלבים או על כלבים ביצירות אחרות אתה יכול לראות אהמ… שהכלבים הם לא רק נאמנות, הם יכולים להיות גם דברים אחרים, כן? למשל כלבי שעשועים, כלבים קטנים כאלה שיותר הם כמו איזה אקססורי לנשים, כלבי ציד. אבל הכלב הוא חלק, הוא ממש חלק אינטגרלי מהמשפחה.

ירון: אחרי השיחה הזאת שלנו אני חייב להגיד, זה ציור שהוא בעצם בית ספר לציור.

ד"ר טל: זה בית ספר לציור. אנחנו קוראים למן ציורים כאלה מטא ציור. מטא - מ' ט' א'. זאת אומרת מעבר לציור. ציור שמדבר על ציור.

ירון: נסיים עם מונסראט פיגראס, זמרת נפלאה. הלכה לעולמה לפני כמה שנים. זה מתוך דיסק שעוסק ביצירות שחוברו בתקופה שפורסם "דון קישוט".

[מתנגן השיר "Yo Soy la Locura" של מונסראט פיגארס]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה