top of page

התמונה המלאה - גרניקה - קולט לינמן

ירון וילנסקי וקולט לינמן על "גרניקה" של פבלו פיקאסו.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 16/02/2020.

[מוזיקה אינסטרומנטלית קלילה המשלבת צ'לו וכינור]

ירון: שלום, אני ירון וילנסקי, מזמין אתכם למסע אל מה שאני כל כך כל כך אוהב - אמנות.

בכל פרק נהיה עם יצירת מופת, נלמד אותה, נחווה אותה מחדש.

מתחילים.

אם יש קאנון עולמי של יצירות אמנות, אז ה"גרניקה" שם בטוח.

קולט: [מהמהמת להסכמה].

ירון: קולט לינמן, האמנית, איתנו. שלום.

קולט: שלום ירון.

ירון: הגענו סוף-סוף ל"גרניקה" של פיקאסו. בואי נתחיל דווקא בעניין ההיסטורי, קצת רקע היסטורי…

קולט: [מהמהמת].

ירון: על הציור המונומנטלי הזה. הוא גם ענק.

קולט: כן, הוא ענק.

ירון: זה 7 מטרים ו…

קולט: אפילו יותר, על 2.60 מטר. הוא באמת ארוך מאוד ו…

ירון: קצת על ההיסטוריה שלו.

קולט: אז הציור נעשה ב-1937 לרגל התערוכה הבינלאומית שהתקיימה בפריז, והטכנולוגיות. כל ארץ שולח וממלא ביתן בפריז, ומציג את כל החידושים וההמצאות של התקופה. ופיקאסו התבקש על ידי ה… הרפובליקה, הרפובליקה בספרד…

ירון: אלה שנלחמים בפרנקו…

קולט: אלה שבדיוק נלחמים ב-révolut. אנחנו במלחמת אזרחית בין הכוחות של פרנקו ש…

ירון: שהם הלאומנים וה…

קולט: כן, ושיש לו… ושהבני ברית שלו זה… זה…

ירון: זה הנאצים והפאשיסטים.

קולט: הנאצים והפאשיסטים. וכאשר - וזה גם הבעיה של הרפובליקנים - כאשר הם עם הסוציאליסטים ואנרכיסטים, וגם רוסיה מתערבת קצת בתוך הדבר הזה.

ירון: עכשיו, הם מבקשים מפיקאסו, הרפובליקנים, הם מבקשים ממנו ציור לתערוכה הזאת.

קולט: כן.

ירון: הוא מתחיל לעבוד על משהו אחר לגמרי…

קולט: נכון מאוד.

ירון: ואז קורה מה שקורה בגרניקה, שזה כפר בחבל הבאסקים.

קולט: עיירה, כן.

ירון: הפצצה איומה ונוראה של הנאצים. מטוסים שמחריבים את הכפר הזה.

קולט: מחריבים את הכפר, בשעה גם כן של השׁוּק, מטוסים מפציצים את ה… את העיירה.

ירון: זה מתפרסם, זה… התיאורים מתפרסמים…

קולט: התיאורים…

ירון: בכלי תקשורת, בעיתונים בעולם. לוקח להם קצת זמן.

קולט: כן, ברור.

ירון: בסוף זה מתפרסם. ואז פיקאסו מחליט ללכת על זה.

קולט: אבל פיקאסו מחליט, הוא באמת עבד על הציורים, על פרנקו עצמו, והוא מחליט, הוא כועס בצורה בלתי רגילה, הוא אמנם בפריז… והוא בעצם מצייר, אני אקרא לזה… התמונה חסרה. מפני שמה אפשר… אי אפשר לקבל שום תמונה מן המקום, הכל הרוס. אי אפשר… אין עדים שיכולים לספר את הסיפור, שמספר בצורה ויזואלית פיקאסו, את האנשים…

ירון: ואז הוא בעצם מעביר טֶבַח. הוא מעביר טבח לקנבס הענק הזה.

קולט: אתה אומר טבח, הוא מעביר את ההוויה של אנשים שחווים את… לא אגיד סוף העולם, כי… פה הוא מצייר במיוחד נשים בכפר, מניחים שאין גברים. יש אמנם חייל ששוכב על הרצפה. האם זה חייל, או אולי…

ירון: זהו, בואי נתחיל…

קולט: כן.

ירון: לעבור קצת…

קולט: על הציור.

ירון: על הדמויות, על מה שיש פה בציור.

קולט: כן.

ירון: מה יש לנו כאן? בואי נעבור אחד אחרי השני.

קולט: בהחלט. אז קודם כל יש תחושה של מקום סגור, שמואר על ידי נורה חשמלית. אנחנו בתקופה שזה באמת…

ירון: זה הנורה ששם למעלה…

קולט: אבל…

ירון: קצת משמאל לאמצע יש נורה.

קולט: נכון, אבל הנורה החשמלית היא מופיעה כמו שמש. ואז היא יוצרת משולש של אור שמחלק את התמונה לשני צדדים. מצד ימין, אישה זועקת, דרך איזשהו פתח… אבל סגור.

ירון: שנראה קצת כמו בית סוהר.

קולט: בית סוהר.

ירון: או משהו כזה.

קולט: והצד השני שיש לנו פה…

ירון: מצד שמאל.

קולט: מצד שמאל, אישה מחזיקה בידיה ילד, ברור שהוא מת, וזועקת. אבל, קול הזעקות והעיוותים… קודם כל, הזעקות זה פה פעור, זה צעקה שקטה, אילמת. שהכוח האדיר של פיקאסו, את ה… את העוצמה של להעביר מסר כל כך חזק. עכשיו, יש על הציור הזה הרבה ויכוחים, מפני שנתנו את השם "גרניקה".

ירון: גרניקה זה השם של הכפר.

קולט: ל… כן. אבל פיקאסו לא נתן את השם שלה.

ירון: אהה…!

קולט: נכון. ולכן, יש על זה הרבה ויכוחים - האם זה באמת כדי לתת איזשהו זיכרון של אותו הכפר, או להעביר מסר אוניברסלי נגד הצבא, נגד המלחמה, נגד ההרס.

ירון: יש כאן גם חיות.

קולט: יש גם חיות.

ירון: עכשיו, יש מצד שמאל את השור, שזה סמל מאוד מרכזי בהיסטוריה, בהוויה הספרדית.

קולט: בהחלט. זה ה-tauromachie.

ירון: והסוס באמצע שדורך על האנשים.

קולט: לא בדיוק. עכשיו בואו נסתכל טוב-טוב, הסוס… קודם כל המיקום של ה… דרך אגב, המיקום של השור לא היה תמיד שמה, הוא היה מתנשא במרכז מעל כולם. ואז נשאלת… ואחר כך הוא עבר לצד שמאל. ואז נשאלת השאלה, הרי פיקאסו צייר את עצמו הרבה פעמים כשור…

ירון: [מהמהם בקשב].

קולט: או כ-tauromachie שממית את ה… את השור. זאת אומרת, יש פה איזשהו קשר אמביוולנטי בין הכוח האדיר של השור. השור הוא לא… הוא לא מעוות כל כך, כמו הסוס שקטוע, קרוע, כמו שהדמות שכורעת, שהראש שלה כאילו… יוצאת מן הגוף ומנסָה להגיע לאור.

ירון: הסוס הוא הרבה יותר קוביסטי.

קולט: הוא קוביסטי.

ירון: והשור הוא שלם.

קולט: השור הוא קוביסטי, תסתכל כמה. איפה האוזניים שלו, איפה הקרניים שלו. הקוביזם זה להראות… זה בעצם להיות כמה שכביכול לנסות להראות את הדברים בצורה הכי אובייקטיבית. זאת אומרת, לעבור מסביב לאובייקט ולצייר אותו מפרופיל, מאחורה, וזה. אבל פה יש ברור אקספרסיוניזם אדיר. והאיפוק פה זה בצבע - שחור, לבן ואפורים. עכשיו, הסוס הוא גם כן יכול להתחבר ל-tauromachie, לקוֹרִידָה - הסוס שעליו רוכב ה…

ירון: כן, למלחמת השוורים.

קולט: הפיקאדור.

ירון: כן.

קולט: במלחמת שוורים. וזה בהחלט מעניין. אבל הסוס הוא באמת מעל או כמעט…

ירון: מעל החייל הזה.

קולט: מעל החייל. אבל בואו נסתכל, האם זה באמת חייל? כי החיילים הם לא היו בתוך המקומות האלו. זה יכול להיות, אבל אני מאוד…

ירון: אבל ביד ימין יש לו מין חרב.

קולט: כן, חרב. לא נלחמו עם חרב. אז יתכן…

ירון: סימבולי.

קולט: סימבולי של… האדרת הצבא, להאדרת הכוחניות ושל… זה, זה… פרנקו גם כן, או כל איש צבא, או על אנדרטה, על פֶּדֶסטָל, הוא עומד, הוא רוכב על הסוס שלו, הוא רוכב. ופה, בקישור בין הגוף של אותו חייל, כאילו משהו שבור. זאת אומרת, אולי זה פסל.

ירון: [מהמהם בעניין].

קולט: ואז באמת הסוס, במקום להרוג, זאת אומרת… זה סמל, במקום להיות… להרוג את השור, הוא בעצם שובר, הוא יוצא מן ה… מן הפדסטל שלו וקורא גם כן… וצועק.

ירון: זה בעצם אחד הסמלים הכי גדולים בתולדות האמנות נגד אלימות מלחמה.

קולט: נכון.

ירון: והסבל האנושי בעצם.

קולט: כן. וזה מזכיר לי את "הצעקה", באמת, את "הצעקה" של מונק גם כן. וגם את הציורים של גויה.

ירון: איך קיבלו את זה אז שזה יצא, באותה תערוכה ?

קולט: אנחנו ב-1937. מלחמת העולם השנייה עדיין לא נמצאת בפתח. כולם בחגיגה אחרי מלחמת העולם הראשונה, שקראו למלחמה הזאת La der des ders, האחרונה של האחרונה ו…

ירון: ופתאום פיקאסו תוקע להם את זה בגרון.

קולט: ופתאום…תוקע להם בגרון. צריך לא לשכוח שבאותה תקופה המון צעירים, גם מארצות הברית, מכל העולם, נסעו ו… נסעו לספרד כדי לעשות התנדבות.

ירון: והתנדבו לרפובליקאים.

קולט: כן, לרפובליקאים. אז הייתה מעורבות.

ירון: אז זה נתן להם סוג של תמיכה.

קולט: בוודאי, וגם איזשהו, להראות את ה… את הכוח ההרסני של ה… בדיוק, של המלחמה.

ירון: כן, עכשיו צריך להגיד, הציור הזה נדד בין הרבה מקומות…

קולט: אתה יודע למי הוא שייך עכשיו? הוא עבר לארצות הברית, למוזיאון.

ירון: הוא היה ב-MoMA שנים.

קולט: הוא היה… ופיקאסו דרש וביקש, כל עוד שפרנקו בשלטון…

ירון: שהוא לא יוצג בספרד.

קולט: זה לא יוצג בספרד, הוא לא יחזור לספרד.

ירון: ורק בשנות ה-70…

קולט: נכון מאוד.

ירון: כשפרנקו ירד…

קולט: נכון.

ירון: גם אז היה ויכוח אם כן או לא.

קולט: נכון.

ירון: ועכשיו הוא במדריד.

קולט: בהחלט.

ירון: "המלכה סופיה" במדריד.

קולט: במדריד.

ירון: שם הוא מוצג.

קולט: הוא מוצג. דרך אגב, יש ב… בספרייה של אוניברסיטת חיפה יש את הציור הזה, זאת אומרת, את הרפרודוקציה של הציור הזה.

ירון: בכניסה למועצת הביטחון באו"ם יש שטיח ענק, בגודל הזה, של ה"גרניקה", בכניסה לאולם שבו דנים במלחמות או שלום.

קולט: בדיוק. אם נגיד שפיקאסו, פבלו פיקאסו, רצה לצייר משהו על… נגד המלחמה, זה הציור… נגד המלחמה או ההפצצה הספציפית בגרניקה, נגד גרניקה וההרס, זה עבר את הגבולות, וזה באמת ציור אוניברסלי.

ירון: קולט, לסיום, אני עוד לא עמדתי מול ה"גרניקה". עמדת מולה, נכון?

קולט: כן, כן.

ירון: מה מרגישים כשעומדים שמה?

קולט: אהה… חלחלה. בעצם… הציור של הזיכרון של הסבל האנושי. של האנשים הפשוטים, שהם לא אשמים. גם הסוס שלוקחים לשדה הקרב, הוא לא אשם. באמת ההזדהות עם אי צדק והרס.

ירון: וליאור ארליך, העורכת שלנו, בחרה לסיים את הפרק הזה על ה"גרניקה" עם "The Gunner's Dream", פינק פלויד.

♪ Floating down, through the clouds

Memories come rushing up to meet me now

But in the space between the heavens

And the corner of some foreign field

I had a dream

I had a dream


Goodbye Max, goodbye Ma

After the service, when you're walking slowly to the car

And the silver in her hair shines in the cold November air

You hear the tolling bell and touch the silk in your lapel

And as the teardrops rise to meet the comfort of the band

You take her frail hand

And hold on to the dream


A place to stay, enough to eat

Somewhere, old heroes shuffle safely down the street

Where you can speak out loud about your doubts and fears

And what's more, no one ever disappears

You never hear their standard issue kicking in your door

You can relax on both sides of the tracks

And maniacs don't blow holes in bandsmen by remote control

And everyone has recourse to the law

And no one kills the children anymore

No one kills the children anymore


Night after night, going 'round and 'round my brain

His dream is driving me insane


In the corner of some foreign field

The gunner sleeps tonight

What's done is done

We cannot just write off his final scene

Take heed of the dream

Take heed ♪

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

39 views0 comments

Comments


bottom of page