התמונה המלאה - בריאת האדם - דוקטור גיא טל

ירון וילנסקי ודוקטור גיא טל על "בריאת האדם" של מיכאלנג'לו.

קישור ליצירה

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/02/2019.

[מוזיקת פתיחה]

ירון: שלום, אני ירון וילנסקי, מזמין אתכם למסע אל מה שאני כל כך, כל כך אוהב. אמנות.

בכל פרק נהיה עם יצירת מופת, נלמד אותה, נחווה אותה מחדש. מתחילים.

[מוזיקה]

ירון: דוקטור גיא טל, שנקר, שלום.

ד"ר טל: שלום, שלום.

ירון: בחרת לפתוח את המסע שלנו עם "בריאת האדם".

ד"ר טל: כן.

ירון: מיכלאנג'לו.

ד"ר טל: כן.

ירון: וכבר עכשיו נגיד למי שאיתנו, ללכת לאחד ממנועי החיפוש, להכניס את "בריאת האדם" מיכלאנג'לו, ואז הם מקבלים את אחד הציורים המפורסמים בתולדות האנושות, מה שרבים מכירים כ"אצבע כמעט נוגעת באצבע".

ד"ר טל: נכון מאוד, זה ממש הפך לאיזה דימוי אייקוני כמו ה"מונה ליזה", ואנשים שוכחים, אחרי שהם רואים את ה… שהם חושבים על האצבע עם האצבע, הם שוכחים להסתכל בכלל על כל הציור ועל הקומפוזיציה, ולראות שהציור הזה הרבה יותר מורכב מאשר שתי אצבעות שכמעט נוגעות אחת בשנייה.

ירון: שתי הדמויות. מי זה? אלוהים מצד ימין, ואדם מצד שמאל?

ד"ר טל: כן. יש בעצם, מיכלאנג'לו עשה קומפוזיציה מאוד פשוטה. הוא חילק את הקומפוזיציה לשני גושים, גוש אחד שנקרא לו אלוהים, הגוש השני נקרא לו אדם, והוא מפגיש בעצם שני ניגודים. הוא רוצה להראות כמה אלוהים שונה מאדם, ולכן אתה יכול לראות פה מערכת שלמה של הנגדות. למשל, אם אתה מסתכל על אלוהים, הוא דינמי, אדם - רפלקסיבי ופסיבי.

ירון: אלוהים חזר מחדר כושר, הוא נראה ממש...

ד"ר טל: אלוהים שרירי מאוד, גם אדם, לא חסר לו. אנחנו יודעים שמיכלאנג'לו מסתכל על מודליסטים, ומחפש בעצם את האידיאל היופי ברנסנס…

ירון: ומה פתאום הוא מלביש את אלוהים [צוחק] בטוניקה?

ד"ר טל: זה באמת מוזר, אבל אתה רואה למשל שהטוניקה של אלוהים מנוגדת לעירום המוחלט של אדם…

ירון: נכון.

ד"ר טל: או שאתה רואה את אלוהים המבוגר והמזוקן לעומת אדם הצעיר. ואתה רואה שלאלוהים יש פמליה שמימית.

ירון: הזקן זה כדי להראות את ה… יותר מבוגר?

ד"ר טל: הזקן, להראות את זה שהוא מבוגר, אבל אם אתה חושב היום, כשאתה שואל מישהו ברחוב איך הוא מדמיין את אלוהים, הוא ידמיין את אלוהים כמו שמיכלאנג'לו צייר. זאת אומרת, מיכלאנג'לו מנסה להראות את אלוהים בתור דמות שמקרינה כוח, סמכות, יראה, אלה כל הדברים שאנחנו רואים משתקפים אצל מיכלאנג'לו.

ירון: למה הם לא נוגעים?

ד"ר טל: זו שאלה טובה. זה שהם לא נוגעים… אנחנו רואים שאלוהים מתקרב עם האצבע שלו לאדם, והקרבה הזו מראה לנו שאדם הוא עדיין חומר ביד היוצר. זאת אומרת, אלוהים בורא את אדם בשתי נגלות. [ירון צוחק] נגלה אחת הוא עושה את הפסל…

ירון: כן?

ד"ר טל: ונגלה שנייה הוא מפיח בו רוח חיים, 'ויפח נשמה באפו'. זה בדיוק מה שהוא עושה עכשיו. זה אומר שכשאנחנו מסתכלים על אדם, הוא עדיין פסל, וברגע ש… ברגע שאלוהים יגע בו, אז הוא 'יפח נשמה באפו', ואז הוא יתעורר לתחייה.

ירון: כולם מסתכלים על יד ימין של אלוהים, כמעט נוגע באדם. אבל תראה [צוחק] מה הוא עושה עם יד שמאל, הוא מחבק שם מישהי…

ד"ר טל: נכון.

ירון: במן חיבוק אגבי כזה.

ד"ר טל: כן.

ירון: מי זאת?

ד"ר טל: כן, החיבוק, אני קורא לזה חיבוק של ערס, [ירון צוחק] כי אתה רואה, הוא כאילו מחבק איזו אישה, כאילו היא נמצאת מתחת לזרוע שלו, והוא לא ממש מתייחס אליה. לאישה הזו יש שתי אופציות. או שהיא מריה, או שהיא חווה. אם היא מריה, זה אומר שאלוהים כבר, שהקפלה ואלוהים כבר מתחברים לברית החדשה ולנצרות. אם היא חווה, זה אומר שבאמתחתו של אלוהים כבר נמצא מה שהוא הולך לברוא אחרי אדם, זה אומר שאת כל סיפור הבריאה הוא בעצם מתכנן מראש.

ירון: אבל הוא גם אומר לאדם, אם אני לוקח את כיוון חווה, הוא אומר, תהיו ביחד, אבל היא שלי, זאת אומרת, ממני.

ד"ר טל: [צוחק] היא שלי.

ירון: כי זה יד של רכוש.

ד"ר טל: נכון.

ירון: רכושנות.

ד"ר טל: של רכוש, מאוד. עכשיו תסתכל גם איך היד הזו שלו ממשיכה, יד שמאל הזו שמחבקת את חווה ממשיכה, ונוגעת בתינוק.

ירון: נכון…

ד"ר טל: והתינוק הזה, יכול מאוד להיות, הוא ישו. וזה אומר שאלוהים הוא, קוראים לזה באנגלית ambidextrous, זה בן אדם...

ירון: וואי, איזה מילה! מילה… תסביר.

ד"ר טל: כן, המילה מסובכת, אבל זה מילה שאומרת שהבן אדם יודע לעבוד גם ביד שמאל וגם ביד ימין.

ירון: אה.

ד"ר טל: זה אומר שביד אחת הוא בורא את אדם, ביד השנייה הוא בורא את ישו. ישו נחשב בנצרות לאדם השני. זה אומר שבשתי הידיים של אלוהים, יש לנו בעצם את כל ההיסטוריה של הנצרות, מההתחלה ועד לישו.

ירון: כשהסתכלתי בפעם הראשונה על אלוהים והקונכיה הזאת שהוא נמצא בה…

ד"ר טל: כן.

ירון: לי זה נראה כמו רחם. ואז הבנתי שטעיתי. בכלל אנשים אומרים שזה מוח.

ד"ר טל: מוח. יכול להיות. לפי אחד מהרופאים, הוא גילה את זה ב-1990 ומשהו, הוא השווה את זה למוח. ואם זה אכן מוח, אז יש לנו פה איזה יצירה נורא מעניינת של מיכלאנג'לו, שמשווה את עצמו לאלוהים, כאילו אלוהים הוא זה שבורא את אדם, אבל יכול להיות שזה המוח האנושי בורא את אדם, ואז יש לנו את המוח האנושי ששולח את היד שמציירת, כדי לברוא את אדם.

ירון: מי אלה הארבעה מסביב?

ד"ר טל: כן, יש לנו בקפלה...

ירון: הם קשורים לציור.

ד"ר טל: הם קשורים ולא קשורים. מיכלאנג'לו מצייר כמה וכמה, בערך עשרים "אינודי" [ignudi], גברים עירומים, ארבעה שמקיפים כל סצנה מספר בראשית בתקרת הקפלה הסיסטינית, וחוקרים לא בטוחים מי אלה. אפשרות אחת זה שהאינודי האלה הם מלאכים, כי לפי סקיצה של מיכלאנג'לו אנחנו רואים שהוא צייר שמה אנשים עם כנפיים, רק שהם בלי כנפיים. אפשרות שנייה, זה שהאנשים האלה פשוט רוצים להראות כמה מיכלאנג'לו גאון באמנות, ויודע לצייר את גוף האדם בהרבה מאוד וריאציות.

ירון: בפעם הראשונה שלי ברומא ויתרתי על הוותיקן. ואז חבר שלי אמר, 'תגיד, אתה אידיוט? להיות ברומא בלי ללכת לוותי…פעם הבאה, אתה לא חוזר משם, בלי שאתה…' כי אמרתי, תיירים ותור וזה… ונכנסתי לשם, ואתה מתעלף בקפלה.

ד"ר טל: זה היסטרי, זה היסטרי. יש לך מלמעלה את כל תקרת הקפלה הסיסטינית היפה של מיכלאנג'לו, ולמטה יש לך ימבה אנשים, אתה מוצף באנשים, והשילוב הזה של האלוהי והאנושי, הוא פשוט מדהים.

ירון: איך הוא צייר, בשכיבה?

ד"ר טל: כן, הוא צייר...

ירון: בונים פיגומים ושוכבים.

ד"ר טל: כן, כן, כן.

ירון: אבל אתה לא יכול ללכת אחורה כמו ציירים ולראות פרספקטיבה ודברים כאלה, אתה כל הזמן צמוד לציור.

ד"ר טל: נכון, וזו הייתה באמת בעיה של מיכלאנג'לו, הוא מצייר את הקפלה בעצם בפעמיים. פעם אחת הוא בונה פיגומים, בין 1508 ל-1510, במשך שנתיים הוא מצייר חצי קפלה, ואז הוא מזיז את הפיגומים לחלק השני, הוא יורד למטה ופעם ראשונה הוא רואה את התקרה כמו שאנשים נורמליים רואים, והוא רואה שהוא צייר את הדמויות קטנות מדי. ולכן בשנתיים הבאות הוא מצייר דמויות הרבה יותר גדולות…

ירון: וואו.

ד"ר טל: …ואנחנו רואים בקפלה בעצם שתי מערכות יחס… שתי מערכות של פרופורציות, של אנשים. שנתיים ראשונות ושנתיים אחר כך.

ירון: מקווה שעשינו חשק למישהו לרוץ לשם ולראות את הדבר הזה.

אנחנו נסיים כל פרק שלנו, יצירה, בשיר.

בחרתי נאדה [Nada], זמרת איטלקיה, Senza Un Perchè, למה? זה שיר שמלווה את "האפיפיור הצעיר" של סורנטינו. סדרה מדהימה שכל מי שרוצה מהבית להיות בוותיקן…

ד"ר טל: כן.

ירון: …מוזמן.

[מוזיקה ושירה]

Lei non parla mai

Lei non dice mai niente

Ha bisogno d'affetto

E pensa che il mondo non sia solo questo

Non c'è niente di meglio

Che stare ferma dentro a uno specchio

Come è giusto che sia

Quando la sua testa va giù

E tutta la vita

Gira infinita senza un perché

E tutto viene dal niente

E niente rimane senza di te

Lei non parla mai

Lei non dice mai niente

Non è poi così strano se chiede perdono

E non ha fatto niente

Non c'è niente di meglio che stare in silenzio

E pensare al meglio

A un'estate leggera che qui ancora ancora non c'è

E tutta la vita

Gira infinita

Senza un perché

E tutto viene dal niente

Niente rimane senza di te

E tutta la vita gira infinita

Senza un perché

E tutto viene dal niente e niente rimane senza di te

Lei non parla mai

Lei non dice mai niente

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה