top of page

התמונה המלאה - משמר הלילה - דוקטור דיוויד גרייבס

Updated: Jun 27

ירון וילנסקי ודוקטור דיוויד גרייבס על משמר הלילה של רמבראנדט ואן ריין.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/02/2019.

[מוזיקת פתיחה]

ירון: שלום, אני ירון וילנסקי, מזמין אתכם למסע אל מה שאני כל כך כל כך אוהב - אמנות. בכל פרק נהיה עם יצירת מופת. נלמד אותה, נחווה אותה מחדש. מתחילים.

דוקטור דיוויד גרייבס, המכללה האקדמית תל אביב-יפו. שלום.

ד"ר גרייבס: שלום שלום.

ירון: אנחנו פותחים את האירוח שלך כאן באחד מהציורים המופלאים בתולדות האנושות. "משמר הלילה", רמברנדט. אפשר לראות אותו ברייקסמוזיאום, באמסטרדם, כמובן. והוא ענק, הוא 4.73 מטרים על 3.63 מטרים, וזה אחרי שחתכו אותו!

ד"ר גרייבס: אחרי שחתכו אותו, כן.

ירון: למה כל כך גדול?

ד"ר גרייבס: גדול זה טוב. תסתכל עליי. [ירון צוחק] טוב, המאזינים לא רואים, אבל… זה סימן יוקרה בשביל המזמין. המזמין הרי זאת המיליציה של קפיטן קוך, והמיליציות באמסטרדם באותה תקופה, הם, הרי הם כבר לא נלחמים בספרדים, כי הולנד כבר עצמאית בשלב הזה, אבל שמרו את המיליציות כמעין, אפשר להגיד, מועדונים של החבר'ה, והייתה יריבות של סטטוס, של יוקרה.

ירון: וכל מיליציה מזמינה לעצמה ציור.

ד"ר גרייבס: וכל מיליציה מזמינה לעצמה את הפורטרט הקבוצתי…

ירון: היום הם לא היו עושים… היו עושים סלפי היום.

ד"ר גרייבס: [צוחק] אבל זה, הסלפי הזה היה תלוי לאות כבוד באולם הכינוסים של המיליציה.

ירון: אז שוב נזכיר למי שמאזין לנו, להיכנס לאחד ממנועי החיפוש, להכניס כמובן את "משמר הלילה", גם למי שזוכר, כי אנחנו עכשיו נתחיל להיכנס לפרטים, אז מוזמן פשוט לפתוח את הציור, לשבת איתנו, ואנחנו מתחילים לעבור על הציור. אז מה מייחד את הציור הזה של המיליציה מיתר הציורים? מה הופך אותו לכל כך מיוחד?

ד"ר גרייבס: לדעתי הדבר הבולט ביותר שרואים גם בציור עצמו, זה שהציור הוא בלגן, זה קרקס. זאת אומרת, כל בן אדם בציור עושה משהו אחר לחלוטין. הנושא המרכזי גם, אגב, זה, קראו לזה "משמר הלילה", בגלל שעם השנים החומרים התכהו. ובעצם הסצנה היא שהקפיטן מזמין את הגדוד שלו…

ירון: כן?

ד"ר גרייבס: לצאת למסדר בוקר.

ירון: אה, זה בבוקר בכלל?

ד"ר גרייבס: זה יציאה למסדר בוקר, כן.

ירון: [צוחק] "משמר הלילה".

ד"ר גרייבס: כן, השם המלא של הציור זה "המיליציה של קפיטן פרנס באנינג קוך, מוזמנת לצאת למסדר בוקר". זה השם המלא של הציור.

ירון: יש פה כלב, יש פה תרנגול, יש פה בלגן שלם.

ד"ר גרייבס: יש פה בן אדם שמכוון את התוף, יש בן אדם שבודק את הדגל, יש מישהו שנותן… חוטר ברובה שלו, הבת של הקפיטן מתרוצצת מאחורה עם תרנגול עליה, זה פשוט גן ילדים אחד גדול. זה קרקס.

ירון: אוקיי. עכשיו, אם כל הציורים היו מאוד מסודרים ומאוד ייצוגיים, רמברנדט שהוא מצייר את זה ככה, ברור לו שיכעסו עליו, שלא יאהבו את זה, שיהיה עם זה בלגן.

ד"ר גרייבס: ברור לו שזה מסוכן, כי מה שקורה, ההולנדים מובילים את עולם הציור האירופי כבר די הרבה זמן בשלב הזה. הציור מ-1640, וכבר מ-1600, 1610, ההולנדים תופסים את ההובלה מן האיטלקים…

ירון: כן.

ד"ר גרייבס: שהאיטלקים היו המובילים ברנסנס. ואם האיטלקים היו מציירים שמיים, כן? ישו ומדונות ופייטות, ושמיים, שמיים, שמיים, ההולנדים תמיד ציירו ארץ. הם תמיד היו הרבה יותר ארציים, הרבה יותר אנושיים.

ירון: ורמברנדט לוקח את זה עוד יותר קדימה?

ד"ר גרייבס: ורמברנדט בעצם מראה שבני אדם הם לא אידיאלים איטלקיים. בני אדם הם אינדיבידואלים העומדים בזכות עצמם.

ירון: למה הוא עושה את זה? הוא מחליט להיות מה, פורץ דרך? זה במודע?

ד"ר גרייבס: אני חושב… אני הייתי אומר… הלוואי והיינו יכולים לדעת, כי רמברנדט הוא היחיד, אחד הבודדים שלא כתב. אבל אני הייתי אומר שזה חצי במודע. כן, חצי במודע. זה לא במקרה. זה בכלל לא… ברור שזה לא במקרה.

ירון: מה הטכניקה שהוא עושה חוץ מהבלגן? יש גם טכניקה ציורית שאתה יכול להסביר לנו כשאנחנו מסתכלים על הציור, להבין מה הוא עושה כאן?

ד"ר גרייבס: מבחינת טכניקה ציורית, הממ… הטכניקה שלו היא הטכניקה של כל האחרים, אולי עם ייחוד אחד של רמברנדט שעוזר לו פה, וזה שרמברנדט הוא, מבחינת צייר, הוא פרא אדם.

ירון: אוקיי…

ד"ר גרייבס: הוא פרא אדם די נורא. רואים את המכחול שלו, רואים את הצבע שלו, הוא שם טונות של צבע, טונות! ורואים את החומריות. אני חושב שזה חלק ממה שהוא רוצה בציור הזה. הוא רוצה שנראה בני אדם כאינדיבידואלים העומדים בזכות עצמם בשר ודם, ולא כאידיאלים איטלקים שמימיים כאלה. עכשיו, אם אנחנו חושבים לרגע על התקופה שבה זה מצוייר, זה בדיוק התחלת העידן המודרני. ומה ש… אולי הדבר הגדול ביותר, החשוב ביותר, בין המודרנה לבין העידן הקלאסי, ימי הביניים וכן הלאה, זה שהאדם תפס את הבכורה.

ירון: [מהמהם בהבנה]

ד"ר גרייבס: הווה אומר, הדבר החשוב ביותר בתפיסת העולם המודרנית, זה "האני", האדם, האינדיבידואל. אוקיי? במקום אלוהים, או איזשהו אידיאל נצחי.

ירון: יש כאן במרכז את הקפטן, זה עם ה…

ד"ר גרייבס: עם האדום.

ירון: עם האדום, מימינו זה הסגן שלו.

ד"ר גרייבס: כן.

ירון: ביניהם עומד אדם. מה הוא עושה, האדם הזה?

ד"ר גרייבס: אם מסתכלים מאוד מקרוב, רואים קנה של רובה. אוקיי? ורואים מן אש כזאת יוצאת מן הקנה של הרובה, ממש לכובע של הסגן, של הלוטננט.

ירון: הוא יורה שם?

ד"ר גרייבס: הוא יורה. הוא, מה שאנחנו קוראים, שחרר נקישה. כן.

ירון: כי בהתחלה זה נראה כאילו זה הנוצות של הסגן.

ד"ר גרייבס: זה העשן של הרובה. הוא שחרר נקישה, הוא ירה. כן? בטעות. כנראה. אני לא יודע.

ירון: הרמברנדט הזה… [צוחק]

ד"ר גרייבס: הוא… הוא פרא אדם, אמרתי. רמברנדט היה פרא אדם, צריך להבין את זה. ואגב, פיטר גרינוויי, הבמאי האנגלי הדגול, עשה גם סרט עלילתי וגם סרט דוקומנטרי על הירייה הזאת, בטענה ש…

ירון: קונספירציה מטורפת.

ד"ר גרייבס: שיש פה איזה… כן, שמוחבא בו המידע… רמברנדט החביא בו את כל המידע לקונספירציית רצח נגד הקפיטן הקודם. לא זה, לא פה, אלא קודמו.

ירון: [צוחק] מה אתה אומר.

ד"ר גרייבס: כן.

ירון: ואתה מסכים עם זה?

ד"ר גרייבס: לא, ממש לא. [צוחקים]

ירון: למה?

ד"ר גרייבס: אני חושב שזה, זה מופרך… קודם כל, אני לא יודע אם רצחו את הקודם שלו, אז…

ירון: כן… אי אפשר לדעת, אה?

ד"ר גרייבס: נראה לי שזה הדמיון הפורה של במאי סרטים.

ירון: כן. עכשיו, הם לא אוהבים את הציור הזה. מה הם עושים?

ד"ר גרייבס: זאת הנקודה. זה לא לגמרי מדויק. זה חצי-חצי.

ירון: אה. המזמין מקבל את זה ואומר לו מה?

ד"ר גרייבס: המזמין אומר "אחלה".

ירון: אה! [בהפתעה]

ד"ר גרייבס: כן. כי למה? כי המזמין… המזמין אגב, זה כולם. הם כולם שילמו. זאת אומרת, מה שקורה זה מי שיותר בכיר בדרגה משלם יותר, והוא מקבל מקום יותר…

ירון: זה סכום יפה לתקופה ההיא? כלומר…

ד"ר גרייבס: כן. לא רע, כן, לא רע.

ירון: יפה.

ד"ר גרייבס: אני חושב שאם אני זוכר נכון, אז זה משהו כמו… שישים גילדר בשביל הבכירים וחמש עשרה…

ירון: אז אם הם כל כך אוהבים את זה וזה אחלה…

ד"ר גרייבס: זאת הנקודה. זה לא לכאן ולא לכאן. זה עורר סנסציה, אוקיי? כי הוא צייר את אחת המיליציות הכי מכובדות בתור באמת גן ילדים [ירון צוחק], אז זה עורר סנסציה, וזה עורר סקנדלים קטנים פה ושם. רק מה? זה הריח מאמת.

ירון: [מהמהם בהבנה]

ד"ר גרייבס: אם אתה משווה את הציור הזה, ואגב, ברייקסמוזיאום כך זה באמת מוצג, הציור הזה מוצג באולם גדול ומכובד, ושתי משמרות של אותה התקופה, של אנשים אחרים, לידם.

ירון: שתראה את ההבדל.

ד"ר גרייבס: ואז תראה את ההבדל. זה, "המשמר לילה" של רמברנדט פשוט נראה טבעי. הוא נראה אמיתי. האחרים נראה מבויים.

ירון: הם מוותרים על הציור כי הוא עובר לבניין העירייה, ואז חותכים אותו, לא?

ד"ר גרייבס: לא, לא, זה… הסיפור של החיתוך לא ברור לי לגמרי. אני לא בקיא בזה, אז…

ירון: לפי המסורת, הם ויתרו עליו, ואז צריך להעביר אותו לבניין העירייה, ובין שני עמודים אין מספיק מקום, אז חותכים. ציור מדהים כזה.

ד"ר גרייבס: כן. זה חלק מן ה…

ירון: היד שחותכת ציור כזה, אני רוצה לראות את זה.

ד"ר גרייבס: כן… אני לא יודע מה להגיד על העניין הזה, בגלל שזה באמת אחד הציורים הכי אהובים עליי, כמות שהוא.

ירון: כן.

ד"ר גרייבס: אני מכיר אותו כמות שהוא. דורון, דוקטור דורון לוריא, שהוא הרסטורטור הראשי של מוזיאון תל אביב לשעבר…

ירון: כן?

ד"ר גרייבס: הוא מומחה בדברים האלה, והוא האיש, אגב, לשאול לגבי החיתוך, מה קרה. אבל הוא אמר לי דבר מעניין לגבי העניין הזה, ש… איך שחתכו אותו, חתכו מצד שמאל.

ירון: נכון.

ד"ר גרייבס: איזה חתיכה רצינית מצד שמאל חתכו.

ירון: נכון. שתי דמויות ש…

ד"ר גרייבס: כן, שאינן לגמרי. ואז… אבל אם אנחנו מחזירים את זה…

ירון: כן?

ד"ר גרייבס: אז יוצא שכרגע שתי הדמויות האלה ממורכזות. אוקיי? בציור, הקפיטן והסגן.

ירון: הקפיטן, כן.

ד"ר גרייבס: אם אתה מוסיף את שני האלה…

ירון: כן?

ד"ר גרייבס: הם זזים לימין.

ירון: אה.

ד"ר גרייבס: והם משאירים מן רווח באמצע ציור שבה יש מן חלל כזה שרואים את הילדה. אוקיי? הווה אומר, הקומפוזיציה הייתה לגמרי אחרת עם שתי הדמויות הללו. הוא לא היה כל כך ממורכז כמו שהוא היום. אז, אז קשה…

ירון: אז לא ברור אם זה לטובה או לרעה. הבנתי אותך נכון?

ד"ר גרייבס: הבנת אותי נכון. [מגחך]

ירון: לרוץ לשם, לעמוד מול הציור הזה.

ד"ר גרייבס: לרוץ. לרוץ. זאת חוויה… הפעם הראשונה שאני ראיתי את "משמר הלילה" הייתי בן 17, ואני הייתי נגן בס בתזמורת הנוער של תל אביב-יפו. פה ביפו, ממש קרוב. ונסענו לחוץ לארץ, והיינו באמסטרדם, ושחררו אותנו לכמה שעות, ואני הגעתי לרייקסמוזיאום כדי לראות את "משמר הלילה". וישבתי שמה עד אשר הקב"ט [ירון צוחק] של הקונסוליה הישראלית הגיע כדי לחפש אותי, כי אני לא הגעתי לאוטובוס. אני פשוט ישבתי שמונה שעות מול הציור הזה. ובסוף, כשבאו לקחת אותי, אז… אני הייתי צריך לנקות את האוטובוס. [צוחקים]

ירון: כשרמברנדט מצייר את זה באיטליה, מונטוורדי לקראת סוף חייו, והיצירות המדהימות שלו, והוא גם פורץ דרך, אז אנחנו נסיים את השיחה על רמברנדט עם מונטוורדי.

ד"ר גרייבס: איזה כיף.

[מתנגנת היצירה Madrigals Book 8 (Lamento Della Ninfa)]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

15 views0 comments

Komentáře


bottom of page