התמונה המלאה - בכחוס - דוקטור גיא טל

ירון וילנסקי ודוקטור גיא טל על בכחוס של קאראווג'ו.

קישור ליצירה

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/02/2019.

[מוזיקת פתיחה קלאסית]

ירון: שלום, אני ירון וילנסקי מזמין אתכם למסע אל מה שאני כל-כך, כל-כך אוהב - אמנות. בכל פרק נהיה עם יצירת מופת, נלמד אותה, נחווה אותה מחדש.

מתחילים.

ירון: ד"ר גיא טל, שנקר, שלום.

ד"ר טל: אהלן.

ירון: קרוואג'ו בחרת?

ד"ר טל: כן.

ירון: אבל בחרת את "בכחוס" של קרוואג'ו.

ד"ר טל: כן.

ירון: יש כל-כך הרבה ציורים אחרים שלו, שמלאים בראשים ערופים ודרמות והכל, ובחרת את הציור הזה. למה דווקא את זה?

ד"ר טל: כן, קודם כל בוא נדייק. אין הרבה ציורים של קרוואג'ו. אנחנו יודעים בערך על שמונים ציורים, פחות או יותר, שזה די מעט יחסית לאמן כל-כך משפיע וכל-כך מפורסם. ה"בכחוס" שאני בחרתי, שנמצא באופיצי, לא להתבלבל עם "בכחוס החולה", שנמצא בגלריה בורגזה ברומא, הוא… אחד מהציורים המכוננים, לדעתי, של אמנות הבארוק, דווקא מהתקופה המוקדמת של קרוואג'ו. קרוואג'ו היה רק בן 25 כשהוא צייר את הציור הזה והגיע לרומא.

ירון: מה יש פה ב"בכחוס" הזה?

ד"ר טל: אנחנו רואים איזה נער צעיר, ש… חצי עירום, הוא מסתכל על הצופה במבט מצועף ומציע לנו כוס יין, שזה מה שבכחוס עושה - So far, so good. אבל אז עם היד השנייה, עם יד ימין, אתה רואה שהוא מחזיק בקשר השחור, ואולי פורם את הקשר. זה אומר שהוא לא מציע לנו רק יין, אולי הוא מציע לנו גם סקס.

ירון: או-אה?

ד"ר טל: יש פה בלגן שלם.

ירון: עכשיו, למה הוא שזוף בפנים, הוא שזוף בכף היד,

ד"ר טל: כן.

ירון: והגוף לבן?

ד"ר טל: נכון. אה, זה קטע שמעט מאוד שמים לב, אבל הרעיון של קרוואג'ו זה לעשות את בכחוס, אבל לא מהמיתולוגיה, אלא בכחוס, שהוא ילד שמחופש לבכחוס. זאת אומרת שמה שקרוואג'ו עושה, הוא בעצם מסגיר את העובדה שזה לא דמות מיתולוגית, אלא דמות של נער צעיר, מרומא, שפשוט קרוואג'ו לקח לסטודיו שלו. אתה רואה את הרקע, זה רקע של סטודיו, משהו מאוד ניטרלי.

ירון: תראה, ביד שמאל הציפורניים שחורות! [מצחקק]

ד"ר טל: והציפורניים שחורות.

ירון: יש לו את הפס שחור! [בתדהמה]

ד"ר טל: נכון מאוד. בדיוק כדי להראות לך שלא מדובר ב-בכחוס, הוא מראה את הציפורניים השחורות, הוא מראה את הקווי השיזוף האלה, כדי להראות לך שזה ילד, שמחופש לבכחוס, ובעצם הוא מסגיר לך את הפיקציה של הציור. הציור הוא לא בכחוס, זה לא סתם סצנה מיתולוגית.

ירון: רגע, ועד קרוואג'ו היו מציירים את בכחוס, מה, כאל?

ד"ר טל: כן.

ירון: יפה…

ד"ר טל: כן.

ירון: וזה, והכול.

ד"ר טל: כן. תחשוב על כל האלים שמתוארים בתקופת הרנסנס - קח למשל את "ונוס" של בוטיצ'לי, או קח את "בכחוס", אחד הבכחוסים, אחד של טיציאן, או של אניבלה קראצ'י, אפילו, מאותה תקופה, הם נראים כמו אל. זאת אומרת, עם הגוף ההירואי והשרירי, והם מציגים גם את היין לאנושות, אלא שכאן אנחנו רואים שהילד הוא לא שרירי, הוא מאוד נערי, אפילו על גבול האנדרוגני. ו…

ירון: מה, אם אתה מסתכל רק על הפנים, זה נראה אישה לגמרי.

ד"ר טל: לחלוטין. יכול להיות שעל הראש יש לו פאה. התלתלים האלה, יכול להיות שזה פאה. אבל חוץ מזה, אתה רואה באמת את הגבות המסותתות, ואת השפתיים החושניות, והמבט המצועף. יש כאלה שיגידו שזה בגלל הנטייה המינית של קרוואג'ו, שאנחנו יודעים שהיה ביסקסואל. יכול להיות שזה גם קשור ל… אממ… לקרדינל שקיבל את הציור הזה, קרדינל פרנצ'סקו מריה דל מונטה, שגם הוא ככל הנראה היה ביסקסואל. אולי יש כאן משהו שקשור לזה. אבל יש עוד דבר, וזה שבכחוס…

ירון: כן…

ד"ר טל: הוא גם מתואר בתור נשי במיתולוגיה, והאמונה שלהם בתקופת הרנסנס הייתה, זה שמי שמשתכר, מיין למשל, מאבד את הגבריות שלו. אז הנה יש לך כאן את היין, ואת ה-איבוד הגבריות, את האנדרוגניות.

ירון: ומה שכל כך חזק אצל קרוואג'ו בכל הציורים שלו, זה היכולת שלו להעביר את הרגע, לא רק את הדימוי של…

ד"ר טל: נכון.

ירון: בכחוס, קורה פה משהו ברגע הזה. איך הוא עושה את זה?

ד"ר טל: נכון. מנקודת מבט ראשונה אתה מסתכל על הציור, ונראה כאילו בכחוס יושב שמה כבר הרבה זמן, וקרוואג'ו מצייר אותו. אבל אם מסתכלים טוב, רואים שבצד שמאל למטה יש את הקראף, את הקנקן יין, ובתוך הקנקן יין אתה רואה יש את הבועות אוויר הקטנות האלה.

ירון: שזה אומר שזה ממש עכשיו…

ד"ר טל: שזה ממש עכשיו, בדיוק. הוא בדיוק עכשיו מזג את היין, והניח את הקנקן על ה… על השולחן, ואתה רואה גם שמפלס היין הוא אלכסוני.

ירון: נכון.

ד"ר טל: זאת אומרת, יש לך ממש את תפיסת הרגע, את השנייה הזו, שהוא הניח עכשיו את הקנקן, וזה הגאונות של קרוואג'ו.

ירון: הפירות רקובים! זאת אומרת… [מצחקק] מה, מה אתה מצייר פירות רקובים, אדון קרוואג'ו?

ד"ר טל: לא יכולת להביא מהשוק משהו טרי יותר?! [מצחקק]

ירון: זהו! [מצחקק]

ד"ר טל: אממ, שתי סיבות. סיבה אחת, קרוואג'ו בן 25, הוא מגיע מהכפר הקטן קרוואג'ו ליד מילאנו לרומא, העיר הגדולה, והוא רוצה להראות את היכולות שלו. הוא רוצה להראות שהוא וירטואוז. אז הוא מצייר לך כל מיני פירות בכל מיני דרגות של בשלות, כדי להראות שפשוט הוא יכול.

דבר שני, וזה אנחנו מכירים מאמנות, יש לך את כל הירקות הנרקבים, גם באמנות הולנדית אחר כך, ואפילו אצל דאלי - אתה מכיר את השעונים הנשפכים, שמראים לנו את המוות שהולך וקרב. זאת אומרת, הירקות, הפירות הנרקבים, מראים לנו את זה שהמוות קרוב.

ואז, יש לך כאן איזשהו מסר. המסר יכול להיות דבר והיפוכו. יכול להיות, מצד אחד, עכשיו תשתה ותעשה סקס, כי מחר תמות, או יכול להיות מסר הפוך, שמחר תמות, אז אל תבזבז את הזמן על סקס ועל שתייה, אלא תתפלל לגאולה שלך בעולם הבא. אל תשכח שהציור הזה היה אצל קרדינל ברומא!

ירון: זה, איך הקרדינל קיבל את זה?

ד"ר טל: הקרדינל הזה קיבל את זה מאוד יפה. אנחנו יודעים על הקרדינל הזה, שהיה לו אוסף של נערים, שנקראים "קסטראטי", אותם נערים שסירסו אותם כדי שיהיה להם את הקול סופרן הגבוה…

ירון: אז הציור הזה מסתדר עם הקרדינל.

ד"ר טל: הוא מסתדר מאו… טוב מאוד. איתו ועם הקסטראטי.

ירון: כלומר, קרוואג'ו ידע מה הוא עושה כאן.

ד"ר טל: כן, כן, כן.

ירון: אגב, הכוס מאוד מוזרה, זה יותר כמו צלחת, זה משהו שטוח, ככה שתו אז יין?

ד"ר טל: כן, זה גביע יין, שעשו אותו בוונציה, שהייתה ממלכת הזכוכית באותה תקופה. והרעיון של גביעי יין באותה תקופה, לפחות באיטליה, היה שהכוס היא מאוד שטוחה, ומאוד רחבה, כך שיהיה לך בעצם קשה מאוד לשתות מהיין, כן? זה לא כוס עמוקה שכיף לשתות, כמו בירה, אלא כוס מאוד שטוחה.

למה? כי האיטלקים לגלגו על הגרמנים באותה תקופה, שהם שיכורים, כי הם שותים מכוסות עמוקות וקל להם לשתות, ולכן האיטלקים, כדי לשתות לאט, ובצורה מנומסת, הם עשו את הכוס שטוחה יותר ופחות עמוקה, כדי שיהיה להם קשה לשתות. זה שולט על הקצב של השתייה.

ירון: ותראה, עם השחור בציפורניים, איך הוא מחזיק בעדינות את הכוס. זאת אומרת, זה גם שחור בציפורניים…

ד"ר טל: כן.

ירון: וגם עדינות.

ד"ר טל: נכון. והעדינות הזו… אתה רואה איך הוא מחזיק את הכוס בחלק התחתון של הכוס, שזה היה הדרך האלגנטית הגברית, להחזיק את הכוס, אבל אתה רואה גם, שהזרת יוצאת החוצה.

ירון: נכון.

ד"ר טל: היום היינו חושבים על גבר ששותה ככה, שהוא לפחות…

ירון: נשי…

ד"ר טל: גיי, נשי. נכון. באותה תקופה יש לנו טקסטים שאומרים שגבר שהוא מנומס, ממעמד גבוה, צריך להוציא את הזרת החוצה, כדי להראות את ה… אלגנטיות הג'נטלמנית שלו.

ירון: ליאור ארליך, העורכת שלנו, בחרה, לסיים את הקרוואג'ו הזה, כי בטח עוד נחזור לקרוואג'ו…

ד"ר טל: נכון.

ירון: אני מאוד מקווה.

ד"ר טל: כן.

ירון: עם Python Lee Jackson יחד עם רוד סטיוארט, "חלום שבור" - In A Broken Dream.

ד"ר טל: מצוין.

[השיר In A Broken Dream מתנגן לסיום]

“Every day I spend my time

Drinkin' wine, feelin' fine Waitin' here to find the sign That I can understand Yes I am In the days between the hours Ivory towers, bloody flowers Push their heads into the air I don't care if I ever know There I go Don't push your love too far Your wounds won't leave a scar Right now is where you are In a broken dream Did someone bow their head? Did someone break the bread Good people are in bed Before nine o'clock. On the pad before my eyes Paper cries, tellin' lies The promises you gave From the grave of a broken heart Hmm Every day I spend my time Drinkin' wine, feelin' fine Waitin' here to find the sign That I can understand Yes I am.

Oh… I sit here in my lonely room Don't push your love too far You know your wounds won't even leave a scar Right now is where you are In a broken dream And don't you forget what I say Hoo, hoo, hoo…”

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה