ירון וילנסקי ודוקטור דיוויד גרייבס על פייטה רונדניני של מיכאלנג'לו.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/02/2019.
[מוזיקת פתיחה קלאסית]
ירון: שלום, אני ירון וילנסקי מזמין אתכם למסע אל מה שאני כל-כך, כל-כך אוהב - אמנות. בכל פרק נהיה עם יצירת מופת, נלמד אותה, נחווה אותה מחדש.
מתחילים.
[מוזיקה מסתיימת]
ד"ר דיוויד גרייבס, האקדמית ת"א-יפו, שלום.
ד"ר גרייבס: שלום, שלום.
ירון: למה עוד פעם מיכלאנג'לו? כבר עשינו כמה וכמה מיכלאנג'לו, ואמרנו, "למה הוא רוצה עוד פעם מיכלאנג'לו…?"
ד"ר גרייבס: המיכלאנג'לו הספציפי הזה זה לא מיכלאנג'לו, זה מישהו אחר. זה מישהו כנראה מהמאדים ירד והוא נכנס לגופו של מיכלאנג'לו ופיסל את הפסל המפורסם, הספציפי הזה.
ירון: זהו, זה "הפייטה של רונדניני"? רונדניני זה משפחה ש…
ד"ר גרייבס: המשפחה שהזמינה את הפסל זה ה"פייטה רונדניני", קוראים לזה, למרות שמשפחת רונדניני מעולם לא קיבלו את הפסל.
ירון: ואז באמת צפיתי בפסל הזה ואמרתי: "זה לא מיכלאנג'לו!"
ד"ר גרייבס: זה…
ירון: מה זה הדבר הזה?
ד"ר גרייבס: זהו, זה נכנס לקטגוריה המקצועית שאנחנו קוראים לזה WTF.
ירון: מה זה?
ד"ר גרייבס: What The Fuck?
ירון: [צוחק]
ד"ר גרייבס: הפסל הוא בעצם, אמור להיות פסל של מריה מורידה את ישו מן הצלב, אוקיי? זה אמור להיות. אבל הפסל בנוי משתי גופות שמתאחדות לאחד, עם רגל או יד, אנחנו עדיין לא החלטנו, שהיא לגמרי מנותקת מן הגוש המרכזי. אממ… בליל של רגליים שם למטה, ומריה - יש לה שתי פרצופים. צריך להסתכל על שני תצלומים שונים כדי לראות, אבל יש לה פרצוף אחד שמסתכל כאילו… קצת לכיוון שמאל, אבל יש לה ממש משמאל, היא ממש מסתכלת מעבר לכתף שלה, יש עוד פרצוף.
ירון: כשאני הסתכלתי על זה פעם ראשונה, אמרתי, יכול להיות שהוא לא גמר את זה, או שזה פסל גמור?
ד"ר גרייבס: עכשיו, כאן, כאן הכל, הכל פתוח. אני רק יכול להגיד לך מה… מה ודאי. הפסל חתום. זה ודאי. זאת אומרת, חתום שם למטה, ליד ה…
ירון: מיכלאנג'לו.
ד"ר גרייבס: פייטה רונדניני של מיכלאנג'לו, זה כתוב. אם מיכלאנג'לו בעצמו חתם על הפסל, כדי להגיד שזה גמור, או שמישהו אחר חתם על זה, זה לא ידוע.
דבר שני, הפסל הזה היה מאוד, מאוד ידוע ומפורסם גם בזמנו, כי אנשים פשוט לא הבינו - הוא עשה את זה המון זמן, זה לא היה בין רגע. הוא שמר את הפסל הזה, אני חושב, כעשרים, עשרים פלוס שנה בחזקתו, ועבד עליה [כך במקור] עד יומו האחרון, מבלי שהוא יפסיק. והכותב האיטלקי, וזארי…
ירון: כן.
ד"ר גרייבס: מספר שכשראו את הפסל, אז אמרו - טוב, הוא לא גמור.
ירון: בדיוק.
ד"ר גרייבס: אז, אז מיכלאנג'לו חתם, כך וזארי אומר, ו… כדי להראות שהפסל גמור.
ירון: כן, אתה מסתכל, יש לו עוד פייטה בוותיקן.
ד"ר גרייבס: יש לו את הפייטה בה' הידיעה בוותיקן.
ירון: שם זה נראה מיכלאנג'לו - זה גמור, השרירים במקום, כל חלקי הגוף כמו שצריך, יש פרצוף. כאן אפילו הפרצוף לא קיים.
ד"ר גרייבס: הפיי… זאת הנקודה. הפייטה בוותיקן היא מושלמת. היא מלוטשת, היא פשוט, זה פסל מושלם. זה מיכלאנג'לו, בדיוק כמו שאמרת. אבל! זה, אם תשאל את מיכלאנג'לו עצמו, איזה פסל הוא היה רוצה שישאר אצלו, הוא היה מאשר את זה, את הרונדניני אצלו. ואת ההוא נותן לאפיפיור.
ירון: יש אמירה - "זה צייר של ציירים", "זה פסל של פסלים"…
ד"ר גרייבס: כן.
ירון: כי רק הם יבינו אותו, ולא הציבור. זה זה?
ד"ר גרייבס: לא, זה אפילו מעבר לזה, כי גם הפסלים לא הבינו אותו. אותו וזארי, מספר בסיפור ההוא, שאחרי שמיכלאנג'לו התעקש שזה גמור, אז אמרו עליו, "טוב, הוא בן 84, הוא כבר זקן, אין לו כוח". אז מיכלאנג'לו חטף את הקריזה, והוא עשה תחרות פסלים! ואומר וזארי, אני מצטט, זאת אומרת עברית, אבל זו ציטוט כמעט מדויק, "בהינף ידו האחת של מיכלאנג'לו, בן ה-84, הוא עשה את מה שלקח לפסלים בני 35 - חצי שעה לעשות".
ירון: זה גם נראה מאוד לא נוצרי, זה נראה יותר פגאני.
ד"ר גרייבס: באיזה מובן?
ירון: במובן שזה… זה… זה לא גמור, זה נראה קצת כמו הפסלים הפרה-היסטוריים, כמעט.
ד"ר גרייבס: אולי מה שאתה מתכוון לומר, ועכשיו שאני חושב על זה, זה נכון, זה חומרי.
ירון: אוקיי.
ד"ר גרייבס: זה נראה… זאת… קשה להאמין שהפייטה בוותיקן זה שיש. קשה להאמין. שזה חומר כל כך קשיח וקר, בגלל שהפסל עצמו כל כך רך וחם. זה - לא. זה לא רך, זה לא חמים, זה לא נעים, זה… זה חומר. זה אבן, וזה אבן שבורה. עכשיו, מיכלאנג'לו, יש לו היסטוריה עם זה, הרי יש לו את הפסלים "החצי גמורים" במרכאות כפולות…
ירון: כן.
ד"ר גרייבס: "העבד", "אטלס" וכאלה. ומהבחינה הזאת, מיכלאנג'לו מאוד לא זר לשאלה של החומר הגלם, החומר הגולמי. כדי להראות כנראה צד אחד.
ירון: כן, הזכרת את זה קודם, אבל אולי קצת יותר להרחיב. איך קיבלו את הפסל הזה בזמנו? כי בזמנו בטח היה עוד יותר קשה לקבל את זה.
ד"ר גרייבס: אני לא חושב, זאת אומרת, אני חושב שזה פסל שנשאר במקסימום קשה לקבל, לכל אורך הדורות.
ירון: לכל אורך הדורות.
ד"ר גרייבס: היום אף אחד לא יודע איך לקבל את זה. אני לא יודע איך לקבל את זה, גם כן. אבל זה פסל מדהים. אה, כשרואים אותו בפועל, הוא מאוד מרשים. קודם כל, הוא נורא גדול.
ירון: אה, הוא גדול?
ד"ר גרייבס: הוא משהו כמו, קרוב לשלוש מטר…
ירון: וואו.
ד"ר גרייבס: באוויר. והחלקים… יש חלקים שמאוד מעובדים, ויש את החלקים שאתה ממש רואה את הפטיש ואת האזמל עובדים על האבן. ו… גם העניין הזה של הדו פרצוף הזה של מרים, שהיא מסתכלת, אם אתה הולך נכון, היא כזה עוקבת אחריך. כל, כל העסק הוא, הוא מין שילוב בלתי אפשרי, של משהו נורא, נורא חם ואנושי עם משהו שבור ומעוות וקר.
ירון: זה אסוציאציה שלי, אבל לי זה הזכיר, אתה יודע, כשנכנסים לאגף של האמנות הישראלית במוזיאון ישראל בירושלים, עומד הפסל המפורסם "נמרוד" של דנציגר. מאוד, מאוד הזכיר לי את זה, וניסיתי להסביר למה זה מזכיר דווקא את זה. יש שם משהו כזה מין חידה, יש חידה שאתה מסתכל ולא בדיוק ברור, זה כן פנים ולא פנים, וכן פנים ולא פנים, ומה זה אומר?
ד"ר גרייבס: יכול להיות באמת שיש פה איזושהי חידה, חידה… אפילו הייתי קורא לזה חידה ארכאית - זה חידה של מלפני הרבה הרבה, הרבה זמן. אולי אצל מיכלאנג'לו זה אפילו הרבה, הרבה לפני הזמן של מריה וישו, הוא לוקח אותנו. אולי במובן הזה, זה קצת פגאני אפילו. יש באמת משהו, ה… החומריות הלא גמורה הזאת, הלא מלוטשת, אה… יש משהו מאוד, מאוד מושך בעניין הזה.
ירון: מיכלאנג'לו אבסטרקטי! [מגחך]
ד"ר גרייבס: זה כאילו, כן, זה… כן.
ירון: אתה יודע, אני חושב על עוד משהו, אולי הוא רוצה להגיד, "הפסלים האחרים זה מה שהאפיפיורים רצו לראות, זה מה שאני רוצה".
ד"ר גרייבס: אם זה היה כך, אז היה משנה את התמונה לחלוטין לגבי… לגבי כל החבר'ה, והייתי מאוד רוצה לשמוע ממיכלאנג'לו שכזה, אבל הוא היה בן 84…
ירון: בן 84. "הפייטה של רונדניני", אממ… כולם מוזמנים לנסוע למילאנו, זה שם נמצא. וליאור, העורכת שלנו, בחרה את "גשר על מים סוערים".
[מתנגן השיר "Bridge Over Troubled Water" בביצוע סיימון וגרפונקל]
“When you're weary, feeling small
When tears are in your eyes, I will dry them all, all
I'm on your side, oh, when times get rough
And friends just can't be found
Like a bridge over troubled water
I will lay me down
Like a bridge over troubled water
I will lay me down
When you're down and out
When you're on the street
When evening falls so hard
I will comfort you
I'll take your part, oh, when darkness comes
And pain is all around
Like a bridge over troubled water
I will lay me down
Like a bridge over troubled water
I will lay me down
Sail on silver girl
Sail on by
Your time has come to shine
All your dreams are on their way
See how they shine
Oh, if you need a friend
I'm sailing right behind
Like a bridge over troubled water
I will ease your mind
Like a bridge over troubled water
I will ease your mind”
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments