התמונה המלאה - נער עם סל פירות - אברהם פסו

ירון וילנסקי ואברהם פסו על נער עם סל פירות של קראווג'ו. קישור ליצירה

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/03/2019.

[מוזיקת פתיחה]

ירון: שלום, אני ירון וילנסקי, מזמין אתכם למסע אל מה שאני כל כך, כל כך אוהב, אמנות. בכל פרק נהיה עם יצירת מופת, נלמד אותה, נחווה אותה מחדש. מתחילים.

פרק נוסף על קאראווג'ו, ואנחנו נשמח לעשות בלי סוף פרקים על קאראווג'ו, הגאון.

פסו איתנו, אברהם פסו הצייר. שלום פסו.

אברהם: שלום.

ירון: קאראווג'ו, ואתה בחרת בציור הזה, "נער עם סל פירות".

אברהם: כן.

ירון: כבר פעם אחת עסקנו בנער עם גביע של יין, הוא קרא לו "בכחוס". למה בחרת את הציור הזה, פסו?

אברהם: אני חושב שיש ב… בכלל, בעבודותיו של קאראווג'ו… אחד האלמנטים החשובים ביותר שלו, זה לא האור שתמיד משוייך, נאמר, לרמברנדט. תמיד אומרים האור של רמברנדט. אצל קאראווג'ו זה החושך של קאראווג'ו.

ירון: החושך.

אברהם: במקום חושך אני קורא לזה העדר האור.

ירון: אוקיי. אתה מתכוון לאיזה חלק? נניח החלק השמאלי של הציור הכהה הזה?

אברהם: בכל הכהויות שלו. בכל הכהויות שלו הוא מגיע ל… זה לא צבע שמונח בתחושה, אלא זה אוויר, חלל שפשוט אין בו אור. לכן אנחנו מרגישים תחושת עומק בתוך החושך שלו. בתוך החשכה הזו קורים דברים.

ירון: החושך הזה, זה לא שחור?

אברהם: זה לגמרי לא שחור. זה עשוי מ… לדעתי, עשרות גוונים. אני לא מגזים. בכדי להגיע לתוצאות כאלה, לא מספיק לעלות ב… בשחורים הקיימים. צריכים לבוא מתחתם כל, למעשה, כמעט הגוונים, בכדי לנטרל את כולם.

ירון: כלומר, אתה קודם צובע שם שכבות של צבעים אחרים, צבעוניים, ואז אתה עולה?

אברהם: כולם כהים. כולם כהים.

ירון: כולם כהים.

אברהם: בורדואים, כחולים, סגולים, ירוקים כהים… כמעט כל הגוונים.

ירון: כל הצבעים האלה נמצאים מתחת לחושך הזה בצד שמאל?

אברהם: כל הצבעים האלה… כל הצבעים האלה נמצאים מתחת לחושך הזה. בכדי להגיע לחשיכה הזו ו… וזה לא שהוא בסוף רק מניח אותו. הוא כל פעם מכסה ועולה עוד פעם על זה בצבע כחול כהה ומכסה בעוד כהה על הכחול כהה, ובעוד כהה על הסגול כהה, ובעוד כהה על… ובסוף הוא מגיע למעשה ל… לחלל, לנפח, לצבע שאין בו אור, הוא חשוך לגמרי, אבל הוא מאוד נפחי.

ירון: וכשאתה מסתכל על זה, כמו שאתה אומר, אתה רואה לא פס של צבע, אלא אתה רואה את העומק של החושך שם.

אברהם: לגמרי, אנחנו יכולים לראות את זה גם בחלק התחתון בכף היד שלו…

ירון: כן?

אברהם: בחלק המוסתר בה בחשיכה. אנחנו צריכים להבין גם שבתקופה הזו 1571, 1600…

ירון: כן?

אברהם: אנשים חיו בלי אור. אין חשמל.

ירון: אין חשמל.

אברהם: זה שאנחנו יושבים עכשיו באולפן עם תאורה זה, [ירון מגחך] זה לא דבר שהיה קיים אז. אין חשמל, מסתובבים כולם עם עששיות. חורף זה דבר נורא קר, מלנכולי, החלונות קטנים בכדי לשמור על חום הבית.

ירון: העולם היה חשוך יותר, למרות שהיה שמש, הייתה שמש, אבל…

אברהם: הייתה שמש במשך היום, אבל הבתים היו מאוד מוצלים, מאוד כהים, ללא תאורה. ואין רחוב גם, אין, אין תאורת רחוב. אז כך שמקור האור למודל היה עששיות.

ירון: [מגחך בהתפעלות] ואז אתה יורד פה ליד הזאת, ואתה אומר החושך שם, גם על זה הוא עובד. לא רק על היד, על החושך.

אברהם: בוודאי. ה… העור, ה… הוא סך הכל מצייר פה למעשה חצי כף יד, שאותה אנחנו רואים בבירור.

ירון: נכון.

אברהם: והחצי השני…

ירון: מה זה רואים, אפשר לעשות לו בדיקת דם, לווריד הזה, כל כך בולט.

אברהם: לגמרי, ואם תעשה זום, זה לא שהווריד הזה מצוייר אה… עם… עם… עם כל נימי הדם בפנים. לא. זה רק אשליה. זה סוג של אה… יכולת משיחת מכחול שהייתה אופיינית לו, שהוא ידע להכניס את הצבעים אחד אל השני וליצור skin tone, אה…

ירון: גוון עור.

אברהם: גוון עור של בן אדם, אה… בצורה לדעתי החיה ביותר ב…

ירון: באמנות.

אברהם: באמנות בכלל.

ירון: בכלל. בוא נלך לגוף שלו והשקעים האלה מתחת לצוואר משמאל. כדי ליצור אותם, זה לא שעושים משולש של צבע כהה יותר.

אברהם: לגמרי לא. [מגחך]

ירון: איך עושים את זה?

אברהם: אה… אנחנו משתמשים כל ה… כל הציור יכול להיבנות מכהים לבהירים, או מבהירים לכהים, או ערבוב של שניהם. במקרה הזה לדעתי, הוא עבד מכהים לבהירים. המודל היה מאוד מאוד כהה בהתחלה, ואחרי זה בשכבות הולכות ומתבהרות הוא הגיע לגוונים הבהירים. כך ש… וחיזק את הצלליות. השקעים מתחת לעצם הבריח, עצם אה…

ירון: זה כל כך חי!

אברהם: הכתף שלו, ה… הרטיבות, הלחות הזו שיש לנו על העור בגוף שלנו, אצלו רואים אותה. חשים אותה, יותר נכון, מאשר רואים אותה. כלומר, זה ממש…

ירון: וואי, זה נהדר. זאת אומרת, אצלו אתה רואה את הלחות של העור, לא רק עור, אלא נניח אתה…

אברהם: כן, זה לא רק גוון.

ירון: הרבה ציירים היו, וציירים גדולים, גם בתקופה ההיא, וציירו אנשים וגם ראו את העור שלהם.

אברהם: כן.

ירון: אבל אצלו על העור רואים משהו אחר, רואים את הממשות שלו.

אברהם: ממשות שלו ואת העומק שלו, שהוא חי. יש בזה משהו חי. וכשאנחנו מתקרבים אפילו לאף, לשפתיים, זה לא שאנחנו רואים פה שפע של פרטים.

ירון: נכון.

אברהם: זה לפעמים בשניים, שלוש משיכות מכחול הוא מצליח ליצור את האשליה הזו. זה פנטסטי. ויש גם משהו מאוד אה… אה… נכון מבחינת ה… העמדה של הנער הזה.

ירון: מה זאת אומרת? למה אתה מתכוון?

אברהם: יש חלוקת משקל מאוד יפה. כל המסה הכבדה, הקריטית של הסל פירות הזה, שהוא… אי אפשר לתאר אותו. למעשה, הוא צייר את הציור הזה כהפגנת יכולות. זו הייתה המטרה שלו. הוא רצה…

ירון: אם אני מבין אותך נכון, הוא מעביר לנו את המשקל של הסל הזה.

אברהם: לגמרי. דרך ה… דרך השקעים בכתפיים שלו…

ירון: אהה. [בהבנה]

אברהם: והמתח בחזה שלו והצוואר ה… דרוך שלו.

ירון: הוא מעביר את הכובד.

אברהם: הוא מעביר את הכובד לחלק התחתון הימני של הציור. ואם תסתכל על התנועה…

ירון: אז הכל זורם לשם?

אברהם: הכל זורם מהחלק התחתון ימינה. אבל אם אנחנו ממשיכים למעלה כלפי הצוואר, נוצרת לנו האות S כי הראש הולך שמאלה. זאת אומרת הוא יצר מין חלוקה של כמעט יין ויאנג, נקרא לזה, בתוך הפריים עצמו.

ירון: וואו. הפירות! תראה את הענבים האלה. [מצחקק]

אברהם: תשמע, זה הוא עשה דבר שאני לא ראיתי אצל הרבה אמנים, לא ראיתי בכלל, האמת.

ירון: מה הוא עושה כאן?

אברהם: הוא הצליח, הוא הצליח להכניס לענב את החומר פנימה, שאנחנו מסתכלים לענב באור, בענב באור, תחת תאורה? אנחנו רואים את הפנימיות שלו, את ה…

ירון: נכון, את הנימים, את הנימים האלה.

אברהם: הנימים, את ה… זרימת החומר בתוכו, את החיוּת שלו, הוא חי, הוא…

ירון: והוא מצליח להעביר את מה שאנחנו רואים ככה שמסתכלים…

אברהם: הוא לא מצייר את החיצוניות…

ירון: את הבפנים.

אברהם: הוא מצייר את הפנימיות, וזה לא ברור לי, עד עכשיו, איך הוא עשה את זה. אה… יש פה אזורים של ענבים לבנים וענבים אדומים וענבים שחורים.

ירון: נכון.

אברהם: וכל אחד מהם הוא, הוא, הוא מדהים בתחושה שלו, כי אנחנו יכולים ממש להרגיש מי רך ומי קשה ואת… מי על סף ריקבון ו…

ירון: תראה את העלים, נניח העלים האלה. אתה רואה, זה, זה… זה לא עלים קלאסיים כדי להראות "העלה הזה הוא יפה". זה עלה אמיתי.

אברהם: זה עלה אמיתי, כולל המחלות שבו.

ירון: אהה. [בהבנה]

אברהם: אם מסתכלים מקרוב, רואים שיש בצד ימין…

ירון: אה, נניח העלה הימני ביותר, כל הנקודות האלה.

אברהם: זה מראה שהעץ היה חולה. העץ שנשא את הפרי הזה, במקרה הזה לדעתי זה תאנה, הוא היה חולה, וזה מראה על מצב העצים באותה תקופה. אמנם זה היה מה שנקרא… אורגני לחלוטין, לא היה ריסוסים, אבל הפירות פה הם לא במיטבם. [ירון מגחך] הם די פירות, מה שאנחנו קוראים בשוק… אנחנו לא היינו קונים.

ירון: [צוחק] לא היינו קונים את זה. הבחור הזה, הוא אותו בחור מהציור השני, מ"בכחוס"?

אברהם: כן.

ירון: חבר שלו, מה?

אברהם: מריו מיניטי. זה חבר שלו, שהוא… הוא צייר את זה בן 24, והוא היה…

ירון: קאראווג'ו היה בן 24 שהוא צייר את הגאונות הזאת.

אברהם: כן, צייר את הגאונות הזו. ואומרים שהצל בצדדים זה הצל של קאראווג'ו מצייר אותו למעשה.

ירון: אהה! [בהתפעלות]

אברהם: הוא שתל את הצל ברקע כצל שלו, שהוא מטיל עליו.

ירון: הצל משמאל, מימין? שניהם?

אברהם: שניהם הם שייכים לקאראווג'ו.

ירון: כלומר האור בא מאחורנית…

אברהם: האור בא מהגב של קאראווג'ו…

ירון: על הצד שמאל של ה… הילד, של הנער.

אברהם: על הצד שמאל של הילד, ומלפנים. הוא בא בתנועה משמאל לפנים כלפי העומק.

ירון: איזה גאון.

אברהם: הוא מדהים. גם יש משהו, צריך להוסיף, מאוד מיני, ביטוי מאוד מיני בציור הזה. לא היה…

ירון: מיני?!

אברהם: לא היה נהוג אז שגברים יחשפו כתף בצורה כזו. יש פה פעולה שהייתה משוייכת בעיקר לציורי נשים בתקופה הזו, שהבגד נשמט להם מהכתף, על הזרוע. [ירון מהמהם בהבנה] והוא צייר נער חשוף כתף, שזה לא אופייני לתקופה הזו, וצוואר מאוד נשי. היה מקובל בתקופה הזו לצייר צוואר של נשים עם מבט טיפה מלמטה. וכדי לתת לו תחושה של אורך, שהוא ארוך. [ירון מהמהם בהבנה] כי אישה הייתה… חשיבות היה בצוואר שלה בין יתר.

ירון: תראה כמה מסרים [מגחך] ב… בציור אחד שלו.

אברהם: לגמרי. והפה הפתוח, והשפתיים המואדמות כמעט עם ליפסטיק, אפשר לומר.

ירון: נכון.

אברהם: אם מגדילים את השפתיים, רואים ממש מרוח שם ליפסטיק, אבל זה הסימבול לנערות, לשובבות, לתשוקה, למיניות.

ירון: קאראווג'ו, "נער עם סל פירות". ליהנות ו… ולא להפסיק להסתכל על הציורים האלה של קאראווג'ו.

ליאור ארליך, העורכת שלנו, בחרה לשיר הזה, שיר של דייר סטרייטס, "Your Latest Trick".

[השיר "Your Latest Trick" מאת דייר סטרייטס מתנגן ברקע]

“All the late night bargains have been struck

Between the satin beaus and their belles

Prehistoric garbage trucks

Have the city to themselves

Echoes and roars of dinosaurs

They're all doing the monster mash

And most of the taxis, most of the whores

Are only taking calls for cash

I don't know how it happened

It all took place so quick

But all I can do is hand it to you

And your latest trick

Well, now my door was standing open

Security were laid back and lax

But it was only my heart that got a-broken

You must have had a pass key made out of wax

You played robbery with insolence

And I played the blues in twelve bars down Lover's Lane

And you never did have the intelligence to use

The twelve keys hanging off from my chain

I don't know how it happened

It all took place so quick

But all I can do is hand it to you

And your latest trick

Well, now it's past last call for alcohol

Past recall has been here and gone

The landlord, he finally paid us all

The satin jazzmen have put away their horns

And we're standing outside of this wonderland

Looking so bereaved and so bereft

Like a Bowery bum when he finally understands

The bottle's empty and there's nothing left

I don't know how it happened

It was faster than the eye could flick

But all I can do is hand it to you

And your latest trick”